_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

בַּסִּפְרִיָּה בְּקַמְבְּרִידג'

מאת ג'"מ, ומיוחס לעתים לג'וֹן מילטוֹן

© כל הזכויות על התרגום שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

 

בְּהַהוּא מְבוֹךְ-סְפָרִים כַּבִּיר, פִּי נֶאֱנַח:

הֵן בֵּית-עָלְמִין הוּא זֶה, כָּל כֶּרֶךְ – קֶבֶר.

רְאוּ כָּל מֵת וָמֵת, בִּבְלוֹיֵי-קַנְבּוֹס מְתֻכְרָךְ,

מָאֳרָן בְּכוּךְ אֲפַל-תּוּגָה – טוּרִים טוּרִים בַּחֶבֶר, –

מַאֲכָל לַתּוֹלָע, רֵיחוֹ – אַדְמַת רָקָב,

מְשֻׂרְטַט צִיּוּן קָצָר, מוּעַם-זָהָב.

הָהּ תִּקְוָה מָזְהֳבַת-אוֹתִיּוֹת! הָהּ גְּזֵרַת-שֶׁבֶר!

וְאוּלָם בְּקֶרֶב זֶה הַמָּוֶת הַצִּבּוּרִי, שָׁם הַכֹּל קַר

וְגַאֲוָה מֻכַּת-סָס שׁוֹמֵמָה תִּתְגּוֹרָר,

אַלְמוֹתִים סַגִּיאִים מְעַטִּים מִנִּי קֶדֶם

בְּזֹהַר מִתְבַּלְּטִים – לֹא קְבָרִים כִּי-אִם מִקְדְּשֵׁי-עָז,

וּבָמוֹ, מִנָּזִיר אוֹ קָדוֹשׁ, גָּבַהּ, סְגֻלָּה תִּזַּל

אֲשֶׁר בְּקֶרֶב הַחַיִּים נִסִּים תִּפְעַל,

הָפֵץ רְכוּשׁ שָׂרִיד, עָשִׁיר מִמִּכְרוֹת-פָּז.

 

© כל הזכויות על התרגום שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

 

השיר המקורי הופיע בחיבור אנגלי בשם "A Collection of Recente and Witty Pieces by several eminente hands", שהופיע בלונדון בשנת 1628.  בעמ' 109 מופיעה הסונטה הזו, בחתימה ג'"מ, ובציון התאריך 1627.  רבים ייחסו את השיר לג'ון מילטון הצעיר, ואפשר שכך הדבר, אך מרבית החוקרים המודרנים דוחים את הזיהוי של מילטון כמחבר הסונטה, ומהדורות מלאות של שירי מילטון אינן כוללות אותה.  רגלסון, כשפרסם את תרגומו, מציין את ג'ון מילטון כמחבר הסונטה, ואין אנו יודעים מאיזה מקור מודפס תרגם את הטקסט, אך יש להניח שהסונטה יוחסה למילטון במקור.

הנה המקור האנגלי:

ON THE LIBRARIE AT CAMBRIDGE.

In that great maze of books I sighed and said,--
It is a grave-yard, and each tome a tombe;
Shrouded in hempen rags, behold the dead,
Coffined and ranged in crypts of dismal gloom,
Food for the worm and redolent of mold,
Traced with brief epitaph in tarnished gold--
Ah, golden lettered hope!--ah, dolorous doom!
Yet mid the common death, where all is cold,
And mildewed pride in desolation dwells,
A few great immortalities of old
Stand brightly forth--not tombes but living shrines,
Where from high sainte or martyr virtue wells,
Which on the living yet work miracles,
Spreading a relic wealth richer than golden mines.

    J.M. 1627.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה