הדבק / אברהם רגלסון

הַדֶּבֶק

רָאִיתִי אֶת הַבֶּדְוִי עִם עֵדֶר עִזָּיו

עוֹקֵף אֶת בָּתֵּי הַיִּשּׁוּב וְגַנָּיו

וְנוֹטֶה אֶל הַחוֹלוֹת הַזְּהַבְהַבִּים הַמִּשְׂתָּרְעִים תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ, אֵשׁ שׁוֹפְעָה אֵשׁ,

עַד דָּרְכוֹ, עִפָּרוֹן שָׁחוֹר מֻקָּף נְקֻדּוֹת שְׁחוֹרוֹת, אֶל תּוֹךְ כְּחוֹל-הָאֹפֶק

וְהֵעָלְמוֹ בּוֹ.

וַדַּאי יֵשׁ עֲשָׂבִים מִיקְרוֹסקוֹפִּיִּים בַּחוֹלוֹת,

יוֹנְקֵי טַל-עֶרֶב וּמְמַעֲטֵי עַצְמָם מֵחֹרֶב-יוֹם,

וְהָעִזִּים הָרְעֵבוֹת חַדּוֹת-עַיִן לְגַלּוֹתָם,

כִּי שָׁם יַנְחֶה הַבֶּדְוִי אֶת עֶדְרוֹ.

הַחוֹל אֲשֶׁר בְּלִבְנֵי הַבָּתִּים

שׁוֹאֵף מַטָּה אֶל הַחוֹל אֲשֶׁר בַּגְבָעוֹת.

הַמַּיִם אֲשֶׁר בְּטִיחַ הַכְּתָלִים

כּוֹסְפִים לְהִתְמַזֵּג עִם הַטַּל וְלִבְרֹחַ אֶל הָעֲנָנִים.

רַק מְעַט זֵעַת-הֶעָמֵל הַנֶּאֱמָנָה אֲשֶׁר הָשְׁקְעָה בַּכְּתָלִים

שׁוֹמֶרֶת עַל יְסוֹד-הַחֹמֶר מֵהִשָּׁפֵךְ אַרְצָה

וְהַטִּיחַ מֵהִתְבַּקֵּעַ וְהִתְפַּצֵּל.

הַאִם תַּסְפִּיק זוֹ? –

יוֹשְׁבֵי הַבָּתִּים, אִם יָדוּרוּ אִתְּכֶם מְעַט מְאוֹר-פָּנִים

לַשָּׁכֵן, אֲחִיכֶם וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אֲחִיכֶם,

וּמְעַט חֲרָדָה עַל גּוֹרַל הַחַלָּשׁ, הַפּוֹשֵׁעַ וְהַזָּר,

אִם מֵחֲרִישְׁכֶם וּקְצִירְכֶם תֹּאכֵלוּ,

לֹא לֶחֶם רָחוֹק בְכֶסֶף שָׁדוּד,

וְאִם תַּרְחִיקוּ מֵעַל שֻׁלְחַנְכֶם אֶת חֶרְפַּת פִּגְרֵי הַחַי,

אִם יִסְפְּגוּ קִירוֹתֵיכֶם זֶמֶר רֵעִים, שָׁרִים לֵב אֶחָד

(כִּי קְטָטָה מְעַרְעֶרֶת כְּתָלִים וּמַנְגִּינָה מְאַזַּנְתָּם),

תִּדְבַּק לְבֵנָה לַחֲבֶרְתָּהּ סֶפַח אֵיתָן

וְיַעֲמֹד הַמָּלֶט.

וָלֹא –

תִּתְפּוֹרַרְנָה הַלְּבֵנִים עַד הִשָּׁחֲקָן לַאֲבַק-חוֹלוֹת,

צֶבַע, טִיחַ וָמֶלֶט יְפַרְנְסוּ עֲשָׂבִים קְטַנִּים

(אַךְ אֵלּוּ יִחְיוּ תַּחַת שִׂגְשׂוּג גִּנוֹתֵיכֶם),

וְהַבֶּדְוִי, אֲשֶׁר רָחַק, יָשׁוּב מֵעֵבֶר לָאֹפֶק,

יֵשֵׁב, שַׁק לִבְשָׁרוֹ וּסְחָבָה לְרֹאשׁוֹ, עַל אַחַת גִּבְעוֹת מִשְׁכְּנוֹתֵיכֶם

וְיַרְבִּיץ עִזָּיו הַשְּׁחוֹרוֹת, אֲרֻכּוֹת-הַשֵּׂעָר, מִסָּבִיב לוֹ,

בְּרַחְבוּת תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּלַחֶכֶת,

כְּאִלּוּ לֹא הָיָה יִשּׁוּב שָׁם מֵעוֹלָם.