הדלקת הנר / אברהם רגלסון

הַדְלָקַת הַנֵּר

בְּלֵיל-עֲדָנִים, בְּהִלָּחֵץ אַגָּס מְלַבְלֵב אֶל חַלּוֹן,

וְאוּלַי בְּלֵיל-יְגוֹנִים, מִרְבַּץ עָנָן טָחוּב,

נִזְרַק שֶׁפֶךְ-זֶרַע לְמוֹ רָחֶם. רִבְבוֹת רָאשֵׁי-זָכָר זְעִירִים

בְּנוֹזְלֵי-רֶחֶם שָׂחוּ-הֶעְפִּילוּ; רַק אֶחָד בְּמִקְרֶה אוֹ בִּגְבוּרָה

חָדַר אֶל רִיר-הַבֵּיצִית, נִשְׁפַּךְ אֵלָיו, הִתְאַחֵד עִמּוֹ

וַיִּוָּלֶד מְאוֹר-חַיִּים,

נִיצוֹץ לוֹחֵשׁ בְּסֻכַּת-אֵם תִּשְׁעַת יַרְחֵי אֹשֶׁר, יַרְחֵי צְמִיחָה בְּהַצְנֵעַ,

עַד צֵאתוֹ לִבְעוֹר בְּמוֹ אֲוִיר בְּחֵשֶׁק, בְּמַכְאוֹב, בִּדְאָגָה –

נֵר מְטֻלְטָל, נֵר מְסֹעָר, נֵר הֲפַכְפַּךְ, נֵר אוֹבֵד.

יֶלֶד נוֹלָד – גוֹרָלוֹ נוֹלָד עִמּוֹ.

כָּל חֶדְוַת-אָדָם וּשְׁחִיתוּת-אָדָם בּוֹ מְכֻנָּסוֹת,

מְקֻפָּלִים בּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ יִרְאֶה, הַנּוֹף יִגְדַּל בּוֹ,

פְּנֵי אוֹהֲבִים יֶאֱהָבֵם,צוֹרְרָיו וְצֵידוֹ-טַרְפּוֹ,

שִׁירָה אֲשֶׁר יָשִׁיר, פְּצָעִים יִפָּצַע, הַדְּרָכִים יִדְרֹךְ, הַמָּוֶת יָמוּת.

הַכֹּל בּוֹ וְהוּא אֶל הֲזָיַת-עַצְמוֹ יִשְׁתּוֹקֵק, צֵל-דִּמְיוֹנוֹ יְחַבֵּק,

רַק נַפְשׁוֹ יֵדַע, וְנַפְשׁוֹ תְּמִיהָה לוֹ.

מֵאֲחוֹרֵי הַיְרִיעָה הָאֲדֻמָּה, הַתּוֹרֶסֶת אֶת מִטַּת הַלֵּדָה,

יָצְאָה אִמָּא רָחֵל אֶל בֵּית אֵין סְדָרִים, יָשְׁבָה עַל כִּסֵּא חֲסַר-גַּב,

הִבִּיטָה אֶל הַתִּינוֹק הַיִּלּוֹד לָהּ, סְגַלְגֹּל-פָּנִים וּצְלוּל-עֵינָיִם,

וַתֵּבְךְּ: "אַבָּא מָתוֹק בַּשָּׁמַיִם, לָמָּה שָׁלַחְתָּ אוֹתוֹ הֵנָּה?

הַאִם חָסַרְתִּי פִּיּוֹת לְאָכְלָה? קֶמַח אֵין בַּבַּיִת,

וְאֵין פְּרוּטָה לַעֲצֵי-הַסָּקָה. וְלַאֲחוֹתִי פֵיגֶה-אֶטְל בַּיִת רֵיק

וַחֲנוּת הַמְּבִיאָה חִיּוּנָה, וּמֹשֶׁה שֶׁלָהּ נוֹסֵעַ אֶל הַגְּבוּלוֹת וּמַרְוִיחַ.

זֶה תֵּשַׁע שָׁנִים הוּא בַּעַל טוֹב לָהּ, וְאוּלָם בָּעֲשִׂירִית – אֶפְשָׁר יַחפֹּץ קַדִּישׁ.

אֱלֹהַּ טוֹב, הַאִם לֹא יָכֹלְתָּ לִשְׁלוֹחַ יֶלֶד יָפֶה כָּזֶה לְפֵיגֶה-אֶטְל?"

אַךְ כַּאֲשֶׁר בָּאָה פֵיגֶה-אֶטְל,

עָטְפָה אֶת הַתִּינוֹק בְּמַטְלִית אֲרֻכָּה כְּאַחַד הַחֲנוּטִים,

וַתִּרְמֹז כִּי יְצוּר כָּזֶה יַזְרִיחַ אוֹר בְּכָל בֵּיתָהּ, אָמְרָה לָהּ אִמָּא רָחֵל:

"שִׁבְעָה נִתְּנוּ לִי, וַיִּשָּׁאֲרוּ אַךְ שִׁשָּׁה.

עִזָּה צְעִירָה פִּרְאִית הָיִיתִי, וּבִהְיוֹת תִּינוֹק רִאשׁוֹן שֶׁלִּי בֶּן שָׁנָה,

יָצָאתִי אִתּוֹ לְשַׂחֵק עִם חֲבֵרוֹת בְּיוֹם-סְעָרָה, וַיִּצְטַנֵּן, וֵאלֹהִים לְקָחוֹ.

הַאִם אֶתֵּן בֵּן שִׁשִּׁי שֶׁלִּי לַאֲחֵרִים? כָּל עוֹד שָׁדַיִם לִי

וֵאלֹהִים נוֹתֵן לִי יָמִים, לִי יִהְיֶה וַאֲגַדְּלֵהוּ".

שָׁמַע אַבָּא יוּדֶה-וֶלְוֶל וַיְאַשְׁרֶנָּה, כִּי דְּמוּת קַדְמוֹנִית מִן הַחֻמָּשׁ מוֹפֵת לוֹ –

יַעֲקֹב אָבִינוּ אֲשֶׁר שְׁנֵים-עָשָׂר בָּנָיו בָּנוּ אֶת בֵּית-יִשְׁרָאֵל;

וַיִּשְׂמַח עַל כָּל יֶלֶד חָדָשׁ אֲשֶׁר נוֹלַד תַּחַת גַּגּוֹ.

אַף הוּא, כְּמוֹ יַעֲקֹב מִקֶּדֶם, שָׁמַר בְּלִבּוֹ זִכְרוֹנוֹת-עֶצֶב

מִכַּעַס כִּעֲסָהוּ אֲבִי רָחֵל שֶׁלוֹ, וְאִם-כִּי לֵאָה לֹא הָיְתָה לוֹ.

נַעַר הָיָה, וַיָּבוֹא מִסְּלוּצְק אֶל הֲלוּסְק, רָעֵב וּקְרוּעַ-נַעֲלַיִם.

הָיָה עוֹר-כֶּבֶשׂ לִכְסוּת לוֹ בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה,

וּבַיְּעָרוֹת בְּדֶרֶך-בּוֹאוֹ – זְאֵבִים. וַיְהִי בְּשָׁכְבוֹ לִישׁוֹן תַּחַת עֵץ,

וַיִּתְמַהּ הַנַּעַר בְּלִבּוֹ: אֵיךְ יִתְכַּס בְּעוֹר-הַכֶּבֶשׂ לְבִטָּחוֹן מִזְּאֵבִים:

שְׂעַר-הָעוֹר כְּלַפֵּי חוּץ אוֹ כְּלַפֵּי פְנִים?

וַיֵּשֶׁב יוּדֶה-וֶלְוֶל בַּהֲלוּסְק, וַיְהִי לוֹמֵד בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ וְאוֹכֵל יָמִים.

כִּי בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת חוֹשְׂכוֹת מִפַּת-בֵּיתָן הַדַּלָּה

וּמְכַלְכְּלוֹת יוֹם אוֹ יוֹמַיִם בַּשָּׁבוּעַ

אֶת אַחַד הַנְּעָרִים הַלּוֹמְדִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ,

וְהָיָה כָּל נַעַר סוֹעֵד יוֹם יוֹם בְּבַיִת אַחֵר; וְיוֹם בּוֹ חָסֵר לוֹ בַּיִת – וְרָעֵב.

לְזֹאת יִקָּרֵא לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל אֲכִילַת יָמִים.

בַּאֲשֶׁר לָמְדוּ הַנְּעָרִים יוֹמָם, שָׁם יָשְׁנוּ לַיְלָה.

וְהָיוּ סַפְסְלֵי בֵּית-הַמִּדְרָשׁ שׁוּק-מִסְחָר וּנאוֹת-צַיִד

לְשַׁדְכָנִים, לְהוֹרֵי בָנוֹת מְבֻגָּרוֹת מִזּוֹ הָעֲיָרָה וּמִן הַכְּפָרִים הַסְּמוּכִים,

אַף לְאֻמָּנִים מְחַזְּרִים אַחַר שֻׁלְיוֹת.

עִלּוּי, רָץ כְּרוּחַ לֹא-מְרֻסֶּנֶת בִּמְבוֹכֵי אַבְעָיָה פְּתַלְתֻּלִּים,

אוֹ מַתְמִיד, שׁוֹחֵק אַבְנֵי-דַעַת בְּטִרְדַּת טִפִּין טִפִּין,

הָיָה נִבְחָר חָתָן לְמִשְׁפָּחָה רַבָּנִית גֵּאַת-יַחַשׂ

אוֹ לְאִישׁ עָשִׁיר עוֹגֵב עַל כִּתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

וְיוּדֶה-וֶלְוֶל לֹא אֶחָד מֵאֵלֶּה, כִּי שָׁפְרוּ עָלָיו

אַגָּדוֹת וּמְשָׁלִים מִן הַמִּדְרָשׁ וְסִפּוּרֵי-בַּדִּים מִפִּי חֲבֵרִים

מִסִּבְכֵי הַהֲלָכָה הָעֲבֻתִּים. וַיִּפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוּדֶה הַבַּנַּאי,

רְחַב הַזָּקָן הַחוּם וּזְעַף הַמֶּבָּט, וְהוּא אָז צָרִיךְ

שֻׁלְיָה לִמְלֶאכֶת-הַנַּגָּרוֹת אֲשֶׁר עַל-יַד בִּנְיָנָיו

וּבְעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת גַּם חָתָן לְבִתּוֹ הַבְּכִירָה, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֶה שְׁנוֹתֶיהָ,

וְטוֹב לְהַקְדִּים וּלְהַשִּׂיאָהּ בְּטֶרֶם תָּבוֹא לִידֵי הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה.

כֵּן חֻתַּן יוּדֶה-וֶלְוֶל צְנוּם הַגּוּף, צְהֹב הַפָּנִים הַחִוְּרִים וּמְקֻרְזַל הַזָּקָן הַדַּק,

עִם רָחֵל הַגְּבוֹהָה, הַלְּבָנָה, כְּאַחַת מִבְּנוֹת הַסְּלַוִּים לְמַרְאֶה.

סֵרְבָה רָחֵל, לֹא אָבְתָה הִנָּשֵׂא; אַף שֵׁם חֲתָנָהּ הַדּוֹמֶה לְשֵׁם אָבִיהָ

כְּסִמָּן רַע בְּעֵינֶיהָ; אֲבָל יַד אָבִיָה קָשְׁתָה בַּסְּטִירֹות

וּמִצָּרַת-הַשֵׁם מָצְאָה מִפְלָט בְּקָרְאָהּ לְבַעֲלָהּ וֶלְוֶל בִּלְבַד

וְהָאַבְרֵכִים בָּעֲיָרָה כִּנּוּהוּ: יוּדֶה-וֶלְוֶל הַנַּגָּר.

יוּדֶה-וֶלְוֶל, כִּי הֶעֱבִידָהוּ חוֹתְנוֹ בְּפֶרֶךְ, בְּאַכְזְרִיּוּת, לְלֹא מַשְׂכֹּרֶת-כֶּסֶף,

וְכִלְכְּלָהוּ לֶחֶם צַר וּבֶגֶד בָּלֶה, ‑ רַבּוּ תְּלוּנוֹתָיו.

יוֹם אֶחָד בָּא יַעֲקֹב, אֲבִי יוּדֶה-וֶלְוֶל, אִישׁ-שֵׂיבָה קָטָן וְכָפוּף,

מִסְּלוּצְק אֶל הֲלוּסְק, לִרְאוֹת בִּשְׁלוֹם צְעִיר-בָּנָיו.

"מֵאַחַר שֶׁהוּא מַעֲבִידְךָ בְּלִי רַחֲמָנוּת", אָמַר הָאָב הַיָּשִׁישׁ,

"וְאֵינוֹ קוֹצֵב לְךָ שָׂכָר, אַף חָבֹל יֶחְבַּל בְּגוּפְךָ,

וְגַם הִיא מְצִיקָה לְךָ בַּאֲטִימוּת לִבָּהּ,

לָמָּה לֹא תִתֵּן לָהּ סֵפֶר-כְּרִיתוּת, וְאַתָּה בַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ תֵּלֵךְ?" –

"אֲבָל אֵיפֹה אֶמְצָא-לִי נַעֲרָה אַחֶרֶת יָפָה כְּמוֹתָהּ?" אָמַר יוֶּדה-וֶלְוֶל בְּבֶכִי

וְרָחֵל שׁוֹמַעַת פֶּתַח-הַדֶּלֶת.

שֶׁבַע שָׁנִים יָשַׁב יוּדֶה-וֶלְוֶל עִם חוֹתְנוֹ וְעִם גִּיסוֹ אֲחִי-אִשְׁתּוֹ,

הִירְשְׁל הַמְּלַמֵּד; וַיִהְיוּ בְּנֵי יוּדֶה-וֶלְוֶל מְזֻפְּתֵי-הַשֵּׁעָר

מִתְקוֹטְטִים וּמִתְנַגְּחִים תָּמִיד

עִם הָרָאשִׁים הָאֲדֻמִּים אֲשֶׁר לְהִירְשְׁל הַמְּלַמֵּד.

כִּי בֵינָתַיִם פָּרְחָה רָחֵל בַּחֲמִשַּׁה יְלָדִים, בֵּן וּבַת לְסֵרוּגִין:

וְהָרִאשׁוֹן בָּהֶם מֵת בְּעוֹדוֹ יוֹנֵק,

וְהוּא בְּהִיר-הַשֵּׂעָר הָאֵחָד אֲשֵׁר יֻלַּד לָהּ בְּיָמֶיהָ,

וְיֶתֶר בָּנֶיהָ שְׁחַרְחוֹרִים.

וּבַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִית לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת שְׁנֵי בָנָיו וּשְׁתֵי בְנוֹתָיו,

נִכְנַס לְחוֹבוֹת מְעִיקֶי-שֶׁכֶם, וַיִּקֶן מַחֲצִית בַּיִת רָחָב בִּרְחוֹב בִּצּוֹת,

וְהִתְחִיל לַעֲבוֹד שָׁם נַגָּר-אֻמָּן בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ.

נַעֲרָה שְׁלִישִׁית, שְׁחוֹרָה כְּצוֹעֲנִית, נוֹלְדָה בַּמָּעוֹן הֶחָדָשׁ,

וְשָׁם הַתַּנּוּר צוֹנֵן, הַשֻּׁלְחָן עֵירֹם, וּבַחַלּוֹן – סְחָבָה תַּחַת שִׁמְשָׁה.

חָדְשֵׁי-רָעָב קָשִׁים לֹא סָגְרוּ אֶת רֶחֶם רָחֵל, וַתֵּלֶד עוֹד בֵּן זָכָר.

הַשְּׁכֵנִים הֵבִיאוּ מְעַט יַי"שׁ, שָׁתָה יוּדֶה-וֶלְוֶל וַתַּבְרֵקְנָה עֵינָיו.

בִּקֵּש לִקְרוֹא אתֶ שֵׁם הַיֶּלֶד גָּד, לֵאמֹר: בָּא גָד!

אַךְ בַּשַּׁבָּת הַהִיא, בַּעֲלוֹתוֹ לַתּוֹרָה, נִקְרֹא נִקְרָא לַפַּרְשָׁה הַמְּסַפֶּרֶת

אֶת דְּבֶר אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִם אַבְרָהָם.

וַיִּקְרַא אֶת הָרַךְ הַנּוֹלָד אַבְרָהָם עַל-שֵׁם הָרִאשׁוֹן בַּאֲבוֹת שִׁבְטֵי הָעִבְרִים.

לְאַחַר הַרְבֵּה שָׁנִים, בִּכְרַךְ-יַמִּים, בָּבֶל-עָרִים, שָּמַע פַּעַם אַבְרָהָם

אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ מִתְלַחֲשִׁים עַל-אוֹדוֹתָיו בַּשַּׁחַר,

בְּשָׁעָה שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה יְשֵׁנָה, וְאִשָּׁה מְסַפֶּרֶת עִם בַּעֲלָהּ.

לָמַד אָז אַגָּדָה קְטַנָּה עַל לֵדָתוֹ, וְהִיא:

כִּי גָח מֵרֶחֶם תְּאוֹמִים עִם אָח לוֹ, אֲבָל הוּא חָזַק מֵאָחִיו,

וַיְהִי כְּמוֹ יָנַק אֶת כָּל לְשַׁד אִמּוֹ אֶל עַצְמוֹ

וְהִרְעִיב אֶת בֶּן-לִוְיָתוֹ: זֵה נוֹלַד נֵתַח-בָּשָׂר זוּט

אֲשֶׁר צִפְצֵף פַּעַם – וַיָּמֹת. וְעֵינֵי אַבְרָהָם נוֹצְצוֹת בְּאוֹר-קְדוּמִים.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה