_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן-יהודה זקוק לעזרתכם. לחצו כאן לפרטים.

תְּפִלָּה וָאֳמָנוּת

אברהם רגלסון

© כל הזכויות שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לתוכן הענינים

 

אֵם-הַבָּנִים עָמְדָה עַל יַד שֻׁלְחַן-הָעֵץ הַחַף מִצֶּבַע, וְקָלְפָה בִּמְתִינוּת שָׁרְשֵׁי-סֶלֶק, כְּאֶגְרוֹף גָּדְלָם, הִיא הָיְתָה לְבוּשָׁה פִּיגַ'מַת-מֶשִׁי שְׁחוֹרָה עִם שׁוּלַיִם אֲדֻמִּים לִקְצוֹת בָּתֵּי-הָרֶגֶל, חֲגוֹרָה אֲדֻמָּה לַמָּתְנַיִם, וְזֵר אָדֹם מִסָּבִיב לַצַוָּאר. הֶאְדִּימוּ אֶצְבְּעוֹתֶיהָ מִן הַסֶּלֶק, וְתַחַת שְׁחוֹר שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַגְּזוּזוֹת אָדְמוּ פָּנֶיהָ מֵחֹם הַיּוֹם וּמִדְּלֵקַת הַפְּרִימוּס וְהַפְּתִילִיָּה, וַתְּהִי כֻּלָּהּ סִימְפוֹנְיָה שֶׁל אֹדֶם וּשְׁחוֹר; עָמְדָה וְסִלְסְלָה בִּמְתִיקוּת וּצְלִילוּת – כַּזָּהָב לְטֹהַר – בְּחַזָּנוּת מְתֻרְגֶּמֶת לְקוֹל-אִשָּׁה לִירִי:

 

וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ,

וְיָבִין כָּל-יָצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ,

וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ:

ד' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ,

וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.

 

אִלּוּ הָיָה אַנְ-סְקִי[i] חַי, וְהָיָה בָּא אֵלַי וְאוֹמֵר: "הַרְאֵנִי מַה יֵּשׁ בְּעִירְךָ מִירֻשַּׁת אָבוֹת, מִכְּלֵי-יְקָר אֲשֶׁר נִשְׁמַת הָעָם מֻכְנֶּסֶת בָּהֶם?" הָיִיתִי מַצִּיג לְפָנָיו אֶת אִשְׁתִּי, וְאוֹמֵר: "הֲרֵי פָּרֹכֶת אַרְגָּמָן, אֶרֶג אָרוּג בְּטָהֳרָה בְּסִגְנוֹן יִשְׂרְאֵלִי עַתִּיק, רָקוּם בְּאוֹתִיּוֹת קְדוֹשׁוֹת, רְווּי תְּפִלָּה וּתְחִנָּה וּדְמָעוֹת אֲשֶׁר זָלְגוּ אַגַּב אֲמִירַת תְּהִלִּים. הַבֵּט לַלֵּב, וְאַל תַּבִּיט לַחִיצוֹנִיּוּת, אֲשֶׁר בָּהּ הִיא אֶפִּיקוֹרְסִית כָּמוֹנִי וְעִתִּים אֲפִלּוּ בּוֹהֵימִית".  עַתָּה, כְּזַמְּרָהּ, הָמָה הַחֶדֶר מִקּוֹלָהּ, וְכָל פָּעוּל וְכָל יָצוּר אֲשֶׁר בּוֹ: הַסְּלָקִים, וְהַשֻּׁלְחָן, וְהַצַּלַחַת, וְהַקְּדֵרָה עַל הַפְּרִימוּס – כֻּלָּם רוּחַ עָבְרָה אוֹתָם וְהֵם חָרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם וּבִקְשׁוּ לָדַעַת אֶת קוֹנָם. אֲבָל אֲנִי לֹא רָאִיתִי אֶת זֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ עִרְפּוּל-מַחֲשָׁבָה וְכֵהוּת-עֵינַיִם, וְנִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וְהִתְחַלְתִּי לְפַזְמֵן פִּזְמוֹן יָשָׁן: בְּאַמֶּרִיקָה... וְכָאן...

"בְּאַמֶּרִיקָה", אָמַרְתִּי, "כְּבָר מַחֲרִימָה דַעַת-הַקָּהָל אֶת בָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת הַקְּרוּיִים פִּטְרִיּוֹת, אֵלֶּה הַצָּצִים בְּאוּלַמֵּי רִקּוּד וְקוֹלְנוֹעַ עֶרֶב הַחַג וְנֶעְלָמִים כִּכְלוֹת הֶחָג; וְכָאן יֵשׁ הַתְחָלָה לָהֶם. תֹּאמְרִי, 'מַה לְּךָ וְלָזֶה? יָבוֹאוּ שְׁלוּמֵי-אֱמוּנָה וְיִתְבְּעוּ עֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל הָאֱמוּנָה!' – אֹמַר לָךְ: הָאֱמוּנָה הָעַתִּיקָה נִסְתַּיְּדָה, וּמִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מְכַבֵּד אֶת אַלְפַּיִם שְׁנוֹת חַיֶּיהָ, בִּזְמַן שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת נָתְנָה דְמוּת לְכָל הָעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, וּמַה שֶּׁחָשׁוּב יוֹתֵר, בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵינִי יָכוֹל לְכַלְכֵּל לֹא אֶת הָאֲדוּקִים וְלֹא אֶת הַמְתַקְּנִים, הַמַּפִּילִים גּוֹרָל עַל לְבוּשָׁהּ לְאַחַר הִתְכַּלְּחוּתָהּ, אַף לֹא אֶת בַּעֲלֵי-הַתְּפִלָּה הָעוֹשִׂים חַזָּנוּתָם מִין אוֹפֵּירָה, פָּרוֹדִיָּה שֶׁל שַׂחֲקָנִים לְדָבָר שֶׁהָיָה בּוֹ לְפָנִים מִשּׁוּם עֲרִיגָה כֵּנָה לְעוֹלָם עֶלְיוֹן.

"רָאִיתִי פַּעַם חַזָּן מַנְעִים 'אֵל מָלֵא רַחֲמִים' לְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל נִפְטָר גָּדוֹל. כִּפַּת-כְּמָרִים הָיְתָה חֲבוּשָׁה לְרֹאשׁוֹ, וּבְהִתְפַּלְּלוֹ, שִׁרְבֵּב אֶת שְׂפָתָיו כְּלַפֵּי חוּץ וְעָצַם עֵינָיו לְמֶחֱצָה, וְהִבִּיט דֶּרֶךְ סְדָק קָטָן אֶל הַקָּהָל לִרְאוֹת אֵיזֶה רשֶׁם הוּא עוֹשֶׂה בְּקִרְבָּם וְכַמָּה דְמָעוֹת הֵם שׁוֹפְכִים. וְיָדַעְתִּי בְּאוֹתוֹ רֶגַע: לֹא בַּעַל-תְּפִלָּה הוּא אָדָם זֶה, אֶלָּא זַמָּר עוֹגְבָן; וַאֲשֶׁר לִפְשִׁיטַת-הַשְּׂפָתַיִם, יֵשׁ לוֹ לְחֵקֶר-הַנֶּפֶשׁ שֵׁם לָזֶּה: הִתְרַאֲווּת-פֶּה. כְּלוֹמַר, הַצָּגַת אָדָם אֶת עַצְמוֹ לְרַאֲוָה עַל-יְדֵי שְׂפָתַיִם וָפֶה".

"וּמַה-תֹּאמַר עַל זִמְרָתִי אָנִי?" שָׁאֲלָה אִשְׁתִּי. "גַּם הִיא אֵינָה תְּפִלָּה בְּעֵינֶיךָ?"

"לֹא גַּם אַתְּ אֵינֵךְ מִתְפַּלֶּלֶת. וְאוּלָם, אַתְּ לֹא לְקָהָל מְכַוֶּנֶת דַּעְתֵּךְ. אַתְּ נְתוּנָה כֻּלֵּךְ לַזִּמְרָה גּוּפָהּ: מִתְרַפֶּקֶת עַל כָּל סִלְסוּל, מַחֲלִיקָה עִם כָּל מַעֲלֶה וּמוֹרָד, רוֹטֶטֶת עִם כָּל רֶטֶט.

"שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת הֵן בָּאֳמָן. הָאַחַת: בַּקָשַׁת אִשּׁוּר וְחִבָּה מִן הַחוּץ; וְהַשְּׁנִיָּה, הַגְּבוֹהָה מִמֶּנָּהּ: בַּקָּשַׁת אִשּׁוּר וַהֲנָאָה מֵעַצְמוֹ, וְהַחוּץ חֲשִׁיבוּתוֹ מֻעֶטֶת. כִּמְעַט-אֳמָנִים וּפְּסֵיבְדוֹ-אֳמָנִים יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ מַדְרֵגָה כָּזֹאת, וְהֵם מִתְגַּנְדְּרִים כִּי אָכֵן הִגִּיעוּ אֵלֶיהָ. בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהֵם צְמֵאִים לִמְעַט הַכָּרָה, גּוֹוְעִים לְקֻרְטוֹב שֶׁל שֵׁם טוֹב, הֵם מִתְפָּאֲרִים: 'טַעְמִי בִּלְבַד מַסְפִּיק לִי!' וּמִקִּרְבָּם יֵשׁ גַּם יָקוּם אִישׁ-זְרוֹעַ, מִתְעַנֵּד לַהֲנָאָתוֹ בְּזֵרֵי-זַיִף. שֶׁכָּזֶה, בְּרֶכֶב-לְהָטִים, תּוֹךְ רַעַשׁ הֵידְדֵי-חֲנֵפִים, נָסֹעַ יִסַּע אֶל נְשִׁיָּה. אַךְ לְעִנְיָנֵנוּ:

"רָאָה בְּיַאלִיק בְּחָזוֹן אִישׁ יוֹשֵׁב עֵירֹם בֵּין קָנֶה וָסוּף, גַּבּוֹ אֶל הַקָּנִים וְהוּא כָּפוּף  מֵעַל אֲגַם, אוֹמֵר בְּיַאלִיק: 'אִישׁ פֶּלִאי זֶה – אֲנִי הוּא'. אַךְ אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת שֵׁם הַפֶּלִאי אֲשֶׁר הֹעֲלָה לְפָנָיו עַל יְדֵי שַׂר-הַדִּמְיוֹן, וְהַמְשׁוֹרֵר הִכִּיר בּוֹ אֶת עַצְמוֹ. נַרְקִיסוֹס הוּא. הֵן יוֹדַעַת אַתְּ אֶת אַגָּדַת נַרְקִיסוֹס?"

אִשְׁתִּי חִיְּכָה. כָּךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה טוֹבָה: אֲפִלּוּ הִיא שׁוֹמַעַת דְּבָרִים מִפִּי בַּעְלָהּ בַּפַּעַם הַמֵּאָה, לְעוֹלָם הֵם כַּחֲדָשִׁים בְּעֵינֶיהָ. אֲנִי, מִכֵּיוָן שֶׁתָּקַף עָלַי יֵצֶר הַשִּׂיחָה, הוֹסַפְתִּי לְדַבֵּר כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת גִּלִּיתִי לָהּ חֲדָשׁוֹת.

"נַרְקִיסוֹס הָיָה רוֹעֶה אֶת צֹאן-הֶלְיוֹס, אֱלֹהֵי הַשֶּׁמֶשׁ, וְהוּא הָיָה יָפֶה כְּמוֹ אִשָּׁה נֶחְמָדָה. עָבַר עַל פְּנֵי אֲגַם. יָשַׁב וְהִבִּיט בְּצַלְמוֹ. יָשַׁב כָּךְ הַרְבֵּה שָׁעוֹת, נֶהֱנֶה מִפָּנָיו הַחֲמוּדִים, וּקְוֻצּוֹתָיו-זָהָב, וְצַוָּארוֹ הַנָּאֶה. וְהַצֹּאן נִתְפַּזְּרוּ וְאָבָדוּ. כָּעַס עָלָיו הֶלְיוֹס. קִלְּלוֹ שֶׁיִּהְיֶה יוֹשֵׁב כָּךְ לְעוֹלָם. נֶהְפַּךְ הָרוֹעֶה לְפֶרַח-הַנַּרְקִיס הַכָּפוּף עַל אַגְמֵי-מַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְאַתְּ, בְּהִדַּבְּקוּתֵךְ בְּזִמְרַת-עַצְמֵךְ, גַּם אַתְּ רַק נַרְקִיסָאִית אַתְּ".

 "וְלֹא תֵדַע", עָנְתָה אִשְׁתִּי, "כִּי חַזָּן הַנֶּהֱנֶה מִתְּפִלַּת עַצְמוֹ, גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ-הוּא נֶהֱנֶה מִתְּפִלָּתוֹ?" הִיא נָשְׂאָה עֵינֶיהָ הַצְּלוּלוֹת, וַתּוֹסֶף: "כָּל דְּבֵקוּת-נְשָׁמָה שֶׁל-אֱמֶת הִיא דְּבֵקוּת בֵּאלֹהִים. אֲמִתּוּתָהּ שֶׁל הַדְּבֵקוּת הִיא הַקּוֹבַעַת אֶת אֱלֹהוּתָהּ, וְלֹא הַדָּבָר אֲשֶׁר דְּבֵקִים בּוֹ; כִּי אֵין עֶצֶם, אֵין חֵשֶׁק וְאֵין תְּנוּעָה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהֵעָשׂוֹת חַלּוֹן לְגִלּוּי; וְגַם זִמְרָה כָּךְ, וְגַם אוֹפֵּירָה, וְגַם שַׂחֲקָנוּת".

אַרְבַּעַת הַסְּלָקִים הַמְקֻלָּפִים נָחוּ לָהֶם אֲדֻמִּים-חַכְלִילִיִּים, עֲקֻדֵּי עוֹרְקִים וְרַדְרַדִּים, וְדָמָם נִגַּר עַל הַצַּלַחַת הַלְּבָנָה.

© כל הזכויות שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[i]  אוֹסֵף חֶפְצֵי-אֳמָנוּת יְהוּדִיִּים-מָסָרְתִּיִּים; מְחַבֵּר הַמַּחֲזֶה "הַדִּבּוּק".