_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

מַמְלֶכֶת-חַיִים שְׁלִישִׁית בְּכּוֹכַב-הַלֶּכֶת שֶׁלָּנוּ

אברהם רגלסון

© כל הזכויות שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לתוכן הענינים

 

חִדּוּשֵׁי חַיִּים, לֹא בָּשָׂר וְלֹא צֶמַח, מִקֻרַץ אוֹר –   

                                                                      (קין והבל)

 

פלישת החיים אל כל מקום-חיוּת אפשרי

אין מקום על פני כדור-הארץ, לרבות מדבריות, ראשי-הרים, ארצות-קרח, שהצומח והחי לא מצאו אחיזה בו מתוך הסתגלות לתנאיו.  עוּמקי מצולות-אוקיינוס, אשר שם אפלה נצחית ולחץ-מים עצום, אף הם נמצאו שורצים חיים עשירים, בתוכם נושאי מאורות בגופם.  הפוך רגב אחד במעדר – כמה יצורים תחשוֹף ברובד העליון של האדמה.  אילן אחד שבשדה סוֹבל כמה מן העוף ומן החרק, מהם לטובתו ומהם לנזקו.  אדם אחד נושא בקרבו חידקים אין-מספר, שהם במסייעי תהליכי-חייו או במפריעיהם.

רחל קרסון, בדבּרה (בספרה הנהדר "הים מסביב לנו") על צורות-חיים המשרישות באיים ווֹלקאניים אחרי הימחוֹת מהם כל סימן-חיים בשטפי-לבּוֹת, וכן באיים חדשים הצצים באוקינוס, מספרת לנו:

"לא פחות מן המים, הרוחות וזרמי-האוויר ממלאים תפקידם בהבאת דיוֹרים לאיים.  האוויר העליון – כן גם קודם היכנס אליו האדם במכונותיו – הוֹוה מקום לתעבורה צפופה.  אלפי-רגל לגובה ממעל לאדמה, האוויר גדוּש ביצורים חיים, שהם נישאים עם הזרמים, עפים, גולשים, מתרוממים דמות-באלון, או מתערבלים שלא ברצונם על פני רוחות-רוֹם.  גילוי ה'פלאנקטוֹן' (יצורי-חיים צפים) העשיר הזה, אי-אפשר היה לו להתגלות לנו עד שהאדם עצמו מצא-לו אמצעים לפלוש בגופו אל החבלים ההם.  ברשתות ומלכדות מיוחדות לכך, אספו מדענים מן האוויר העליון כמה מצורות-החיים השוכנות באיי-האוקינוס האלה.  עכבישים, אשר היותם מצויים תדיר באיים האלה, עד-כה היווה בעיית-קסם, נתפסו בקירוב שלושה מילין למעלה מפני-האדמה.  אנשי-מדע עברו דרך מחנות-מחנות מאֵלה רבבוֹת 'מיצנחי-המשי' הלבנים של העכבישים משניים עד שלושה מילין לגובה.  במרומים מ-6,000 עד 16,000 רגל בעת שמהירוּיוֹת הרוחות מגיעות עד 45 מילין לשעה, נלכדו הרבה חרקים חיים.  בגבהים כאלה ובמהירוּיוֹת כאלה, לא נבצר מהם להינשא מאות במילין.  זרעוֹנים נאספו בגבהים עד 5,000 רגל.  בין הנלקטים כרגיל, ישנם בני משפחת המוּרכּבים, בייחוד אותם מסוּג 'פּלוּמת הברקנים', האופייניים לאיי-האוקיינוס".

 

"הארץ האמתית"

האטמוספירה (זו עטיפת-נגאזים של כוכב-הלכת שלנו, ואנחנו בנושמי-קבע של האוויר התחתון שבה), רבדיה משפל-עד-רוּם מתחלקים לפי זה הסדר: טרוֹפוֹספירה – אוויר המתקרר והולך ככל שעולים בו;  סטראטוֹספירה – מקום-העננים!  יוֹנוֹספירה – שכבה של חלקיקים מחושמלים.  עד שאנו מגביהים להציץ הצצת-הדיוט קלה במה שמעבר לרבדים הללו, נקשיב-נא למלת-חזון מאת אפלטון בשם סוֹקרטס רבּוֹ:

"...הארץ עצמה, בהיותה טהורה, מקומה בשמיים הטהורים אשר שם הכוכבים, במקום אשר אנשים יודעי-דבר קוראים לו "אֶתר"... אנחנו, בהיותנו שוכנים באיזו שקערורית שבארץ, הננו סוברים שאנו שוכנים על פניה, ואנו קוראים לאוויר "שמיים", כאילו היו הכוכבים נוסעים בו.  אבל זהו פועל-יוצא לחולשתנו ועצלותנו, שאין אנו יכולים להגיע אל פסגת-האוויר.  שכּן, אילו יכולנו להגיע אל פסגתו, או אילו לבש בן-אדם כנפיים והיתה לו יכולת להגביה-עוּף לשם, ולחרוג משם ומעלה, אזי – כשם שדגי-הים אצלנו, אילו חרגו מן המים ומעלה, היו רואים את הדברים אשר כאן – כך היה הוא רואה את הדברים אשר שם.  ואם מטבעוֹ היה סובל הסתכלות כזו, כי-אז היה יודע כי שם השמיים האמתיים, והאור האמתי, והארץ האמתית.  כי זו הארץ שלנו רקבון וחלודה שולטים בה, כמו שטבעם של דברים משתנה בתוך הים בשל מלחיוּתה... ברם, אותם הדברים שבחבלים העליונים של הארץ היו נראים לנו פי-כמה נעלים מן הדברים אשר עמנו... הארץ ההיא, בהיותה משוכללת מטבעה, כל הדברים הצומחים בה, צומחים כּיאֶה לטבעה: עצים, פרחים, פירות;  ובהתאם לכך ובאותה המידה, הרריה ואבניה יתר חילקוֹן ויתר שקיפות להן, וגוונים להם יפים פי-כמה.  אבני-החן, הידועות אצלנו לערך רב, אינן אלא נפצוּצים מן היפעות אשר שם;  כן ישפה, זמרגד, שוהם, וכל כיוצא בהם.  כי שם אין דברים קיימים אם אינם כיקרת אלה, אף יפים מאלה... ויש שם חיוּת ואדם לרוב... מהם השוכנים בלב הארץ ההיא, ומהם על חופי-האוויר כדרך שאנו דרים על חופי-הים...  הכלל, אשר המים והים הם לגבינו ולצרכינו, האוויר הוא לגבם.  ומה שהאוויר הוא לנו, האֶתר הוא להם. – (מן השיחה "פיידוֹ").

 

"העוטרת החשמלית"

אֵיזור-הארץ ממעל לאוויר שחזה אפלטון בדמיונו, היום הוא שדה לחקר נמרץ בעמל-מדענים.  דחיפה עזה לחקר זה, בכלל מחקר כוכב-הלכת שלנו, ניתנה על ידי "השנה הגיאופיסית", אשר הרבה אומות השתתפו בה במוחותיהן ואמצעיהן.  וכבר נתפתח מינוח עשיר לסמן התחומים, הישוּיוֹת והתהליכים שבאזור-כדורנו הלז.  מגלגל מדע צעיר זה בנושאים כגון מאגנטוֹספירה (הזרועות המאגנטיות של הארץ, החובקות מרחקי-מרחקים), כימוֹספירה, כּרוֹמוֹספירה, חגורות ואן אַלן (רצועות-חלל, שבהן נלכדים חלקיקים וקרינות, המשתלחים מן השמש וממקורות כוכביים רחוקים יותר, על יד האֶלקטרוֹ-מאגנטיוּת של כדור-הארץ), גיאוֹקוֹרוֹנה -כתר-ארץ, עשוי זיהוּר אולטרא-סגולי מזרמי אטוֹמי-מימן).

לא אֵזור אחד הוא במקיף לתחום-האוויר כי-אם הרבה אזורים: מהם נפרדים בקווים ברורים, מהם חופפים זה את זה על קצותם ומהם חודרים איש לרשות רעהו.  לצורך שיחה זו יכּללו כולם יחד במונח אחד, שאין בו כלום מן הדיוק המדעי: "העוטרת החשמלית" אשר לכדור-הארץ.

לא עימדוֹן ב"עוטרת" הזאת.  שכבותיה ידועות לקפיצות פתאומיות, התרחבוּיוֹת והתכווצוּיוֹת, התאפללות והזדרחות, התעצמות-גוונים והידהוּתם.

מי שראה פעם את יריעת האוֹרוֹרה (כינוי למאורות-הצפון ומאורות-הדרום, והם כנף-פעולתה של "העוטרת החשמלית" בשכבות-האויר, על פחזוּת פעימוֹת-תמוּרוֹתיהן וחילופי-גווניהן, יטוֹל בחוּש מושג-מה מן השינויים החופזים של ה"עוטרת" כולה.

 

"הזוהרים"

החל ממחצית המאה ה-20 התחילו מתרבות הופעותיהם של עמב"מים (עצמים מעוֹפפים בלתי-מזוּהים[i]).  יש כמה תופעות רגילות, שהן עשויות להטעות אדם כיראֶה אחד-העצמים האלה, ולא ראָה: אור חוזר מענן, שמקורו במשהו מאיר או נוצץ על הארץ;  מיטיאורים (הם "הכוכבים הנופלים" בלשון-הדיבור);  בוֹלידים (אלו מיטיאורים כדוריים, שדרכם להתפוצץ באוויר);  באלוֹנים מיטיריאולוגיים;  מטוֹסים הנראים מזווית מיוחדת או מתוך עירפול.  ויש גם הזיוֹת, התפארוּיוֹת-שווא, אף מירמות במתכוונים (בתוך אלה – זיוּפי תצלומים).

ואולם אחרי שמנכים את כל הטעוּיוֹת, האַשליות העצמיוֹת והשקרים, משתייר תאחוז הגון של עדוּיוֹת מהימנות מצד למוּדי-תצפית: נווטי ספינות-ים ואניות-אוויר.  עמב"מים נראו גם נראו.  אך חידת-מהותם אין לה פותר.

לא חדשים הם העמב"מים בהיראוֹתם לעיני בני-אדם.  גם בדורות קודמים הופיעו, וזכר להם יש בדברי-מיתוס ובכתבי נזירים ואַשפים;  אלא שכל דור פירש אותם לפי מושגיו התיאולוגיים, האסטרולוגיים והאלכימיים.

בספרות-הפיוּט שלנו – בעקבי מקרא, אגדה וקבלה – מדובר על קללים (שגוֹן נחושת-קלל להם), תרשישים, חשמלים, שביבים, ניצוצים, דולקים, זוהרים, בצדם של שאָר כינויי-מלאכים.  בשביל העמב"מים – אשר נראו והעתידים להיראוֹת – אני בוחר מלשון-הפיוטים את הכינוי "זוֹהרים", כי כעדשות זוהרות (לא צלחות!) מרביתם מתראים בטיסתם.

ילד קטן חובט בכסא אשר הכאיב לו.  מה טעותו?  אחת, שהוא מייחס לכסא את הפסיכיקה של עצמו: מה אני, כשאני עושה דבר רע, אני נענש – אף הכסא יש לענשו.  ושתיים, שהוא סוֹכה את הכסא כיחידה לעצמה, כמו ילד או חתול;  ובאמת אין הכסא יחידה כלל, כי-אם גיבוב או הרכב, המהווה חפץ אחד לנו ולשימושנו.

אותה הטעות הכפולה של הילד הקטן טועה גם המדע הבלתי-פילוסופי – במהופך.  מוחלט עמו שאין אפשרות של חיים בעולם זולתי אותם השוכנים בתנאי ים, יבשה ואוויר כאֵלה המוּכרים לנו, ובין קצוֹת החום והקור שהפּרוֹטוֹפּלאסמה הארצית תסבלם.  עוד: הוא ניגש אל יצוּרים אורגאניים כאילו היו איזה גיבוּב מקרי, או מוּרכבה, עשויית שכל אנושי או כמוֹ-אנושי.

כשהופיעו העמב"מים, התחילו חניכי מדע שיגרתי לדרוש אותם כספינות-חלל מכוכב-לכת אחר או כאמצאה של אחת-המעצמות ( שמא, חלילה, אויב?!).  בבקשם הסבר בכיוון בלתי-נכון.  נדוֹנוּ מלכתחילה לאכזבה.  נתאכזבו – שלחו את התצפיות המאוּששוֹת אחר ההזוּיוֹת, וכיחשו בכל הענין.

ועתה – לעיקר-סוגייתנו.

העמב"מים, שמעכשיו נקראֵם "זוהרים", מה הם?  יצורים חיים שמעונם ב"עוטרת החשמלית" של כוכבנו.  ממלכת-חיים שלישית הם, נוֹסף על החיה והצמח אשר בים, ביבשה ובאוויר.  ומכיוון שמקום-חיוּתם של "הזוהרים" שונה משל הללו, גם מבנה-גופם ואורח-קיומם שונים משל הללו.

ועל תחילת-האֶבוֹלוּציה שלהם, ומזונותיהם, ומשפחות ביאולוגיות שקמו מהם, ומה שייכותם הם, "הזוהרים", יושבי ספירות חשמליות – ולנו, רומשׂי על קרקעת ים-האוויר: על אֵלה עטי ערוך לפייט.

 

© כל הזכויות שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות. 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[i]) זה מונח של חיל-האוויר האמריקני: Unidentified Flying Objects   UFO ;  ובלשון העם: "צלחות מעופפות".