_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

פורצי גדר

יוסף אהרונוביץ'

לתוכן הענינים

 

בספרותנו עמוקה הירידה, ואת מדת עמקה אפשר, כמדומה, להעריך לפי הגובה של אלה המדברים עתה על אודותיה.

כשהציג ביאליק את רגליו על במת הספרות העברית, פכה בו מעין של אהבה והוקרה לספרות ולכל מי שעובד בה באמונה.  הוא לא גנה את הקודמים לו, לא התיצב בפוזה של "פודה ומציל" ויוצר תקופה, כי אם, להפך, לווה בהערצה גדולה את משורר הדור שקדם לו, ובענוותנות לא מעושה נסה להמשיך.

כשעלה אחד הם על הבמה, על ל"דבר דברים אחדים, לא כאחד הסופרים כי אם רק כאחד העם", ורק "במשך הזמן נעשה לו הדבר כחובה, להכנס לרשות הסופרים בכל עת שנדמה לו, כי יש בלבו איזה רעיון שיוכל להביא תועלת מאיזה צד וכו' וכו'".  בני דורו הרגישו בכל שורה ושורה שיצאה מתחת עטו את החדוש שמכניס זה לתוך ספרותנו, אך מפיו של אחד-העם עצמו לא שמעו אף פעם שהוא "מהפך" ו"מחדש".

ברנר הדפיס את טובי ספוריו בהיותו עוד נחבא אל הכלים, ואף בשעה שעקת החיים "בעמק עכור" נשאה אותו בסערת מלחמה והציגתו על דרך המרידה, אף אז לא שכח לכבד את רבותיו.

ש. בן-ציון ארג חוטי משי (לפי מבטאו המוצלח של עגנון) עשרות שנים, מבלי להביט לצדדין ומבלי לחשוב את עצמו לפורץ גדר ולמביא מהפכה בספרות.

צ'רניחובסקי ודאי שפרץ גדרים בספרותנו והכניס לתוכה הרבה מן החידוש, אבל את כל זה למדנו מתוך יצירותיו – מפיו עצמו לא שמענו מעולם שהוא בר להפוך איזו קערה על פיה ושתוכן היצירה או אמצעי היצירה של פלוני ואלמוני אינם לפי רוחו ועליו להלחם בהם.

איני יודע אף סופר אחד מכל הסופרים העברים של זמננו, הראויים לשם זה, שיכריז כל כך על ה"אני" שלו ושכה יבטל את כל מה שנוצר בספרות חוץ ל"אני" שלו, כמו שעושה זאת עתה כל חורז חרוזים ממדרגה חמישית.  נמצא, אמנם, מי שהוא "דואר היום" שנסה להסתייע בפרישמן: הרי אף הוא היה בעל טון מיוחד וכו'.  ואולם בין המסתייע וחבריו ובין פרישמן יש, כמדומה, אותו הדמיון שבין שני האחים הידועים בהלצה העממית" היה היו שני אחים, האחד היה גאון, והשני אף הוא אהב תפוחי אדמה צלויים.  פרישמן היה נפנה לרגע מעבודתו – כשנדמה היה לו שהשעה צריכה לכך – גוער במי שצריך לגעור, ושב לעבודתו, עבודה מקורית ועבודת תרגום, שעליהן עברו כל ימי חייו כיום אחד ארוך ושבהן העשיר את ספרותנו במדה הרבה יותר גדולה מזו שיכול לתת סופר רגיל.  ואולם האל הרוצים להסתייע בו – מה הם נותנים לספרות חוץ מן הצעקנות?

בודאי – גם אל הנחשבים עתה לאבות הספרות העברית באו לפעמים במשפט עם חבריהם" משפטי דעות בחיים ובספרות; אך משפטיהם היו, על-פי-רוב, לברכה לספרות.  מהפולמוס שבין ברדיצ'בסקי ואחד הם, למשל, קבלה ספרותנו הרבה מחשבות פוריות, אשר נתנו לה דחיפה עצומה קדימה ואשר חנכו לנו אלפי קוראים עברים.

ורק בזמן של ירידה גמורה, בשעה שנאמני הספרות יורדים אחד, אחד מעל הבמה, זה מתוך קוצר ימים, זה מתוך עוני, או מתוך סיבות אחרות, אז קופצים על הבמה חסרי התוכן וחסרי הכשרון, ובאין להם עצמם מה לתת, מדמים הם להתכבד בקלון שהם מטילים באחרים.

 

תרפ"ב

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה