_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

הפועל העברי ונמל חיפה

משה בילינסון

לתוכן הענינים

בּשׂיחה שהיתה לבאי­­­־כּוֹח הממשלה עם בּאי־כּוֹח הסתדרוּת העוֹבדים בּדבר עבוֹדת הנמל בּחיפה, נשמעוּ מצד הממשלה תשוּבוֹת והוּבּעוּ דעוֹת המעידוֹת, כּי אין לה מוּשג בּרוּר ממציאוּת הארץ ושאין גם בּכוָנוֹתיה להתחשב בּרצינוּת בּדירֶקטיבות אשר הפּרלמנט האנגלי, בכבודו ובעצמו, נתן לה, לפי הצעת בּאי־כּוֹח הפּוֹעל הפּוֹעלים, בענין הזה.

בשלוֹש דרישוֹת בּאוּ בּאי־כּוֹח ההסתדרוּת לממשלה: לבלי להכניס לעבוֹדת הנמל פוֹעלים מחוּץ לארץ־ישׂראל; לשלם לפוֹעלים שׂכר "הוֹגן"; וּלהעסיק מספּר מסוּים של פוֹעלים יהוּדים.  על הדרישה הראשוֹנה קיבּלוּ תשׁוּבה המניחה פחוֹת אוֹ יוֹתר את הדעת.  העתיד ילמדנוּ אם לא ישתמשוּ לרעה בּתעוּדוֹת הנו­תנו­ת רשוּת להכניס מן החוּץ פוֹעלים, אשר "נחיצוּתם" תאוּשר על ידי התעוּדוֹת הללוּ.  את התשוּבה כּשהיא לעצמה אין לשלוֹל מראש – הלא יתכן שלעבוֹדה מסוּג ידוּע אין פוֹעלים מוּמחים בּארץ והעבודה בּכל זאת צריך שתיעשׂה.  ואשר לתשוּבה על הדרישה השנייה והשלישית, הרי אי-אפשר שלא לראוֹת בּהן השתמטוּת מן החוֹבה המפוֹרשת כּלפּי הפּוֹעל העברי וּכלפּי החלטוֹת הפּרלמנט האנגלי כּאחד.  הממשלה לא הבטיחה להנהיג בּעבוֹדת הנמל שׂכר הוֹגן.  היא גם לא רצתה להתחייב למספּר ידוּע של פּוֹעלים יהוּדים והסתפּקה בנוּסחה הסתמית של "אהדה" כּלפּי השקפת הסתדרוּת העוֹבדים.  וּבהשתמטוּתה הסתמכה על כּך, שלמפעל הנמל הוּקצב סכוּם מסוּים אשר אין לעבוֹר עליו, ושרוֹב העבוֹדה יֵעָשׂה בּדרך הקבּלנוּת, ולממשלה ישנה משוּם מה האמוּנה המשוּנה שהקבּלן יֵדע לשמוֹר על עניני הפּוֹעל.  שני הנימוּקים האלה אינם אלא "הערמה על החוֹק".  בּשעה שהממשלה חילקה את המִלוה הארצישׂראלי, היתה החלטת הפּרלמנט בּדבר שׂכר הוֹגן כּבר קיימת ועל הממשלה הייתה החוֹבה לברר אז, ולא עתה, לאחר מעשׂה, את השאלה הזאת, לקבּוֹע אז את השׂכר ההוֹגן ועל יסוֹדוֹ לעשוֹת את הקַלקוּלַציה ולקבּוֹע את הסכוּם הנחוּץ לבנין הנמל.  בּמקוֹם לעשׂוֹת כּך חילקה הממשלה את כּסף המִלוה כּטוֹב בּעיניה, סִיפּקה כּל מיני צרכים אשר ספק גדוֹל הוּא אם הם היוּ צרכי הארץ בּאמת, ועתה היא מעמידה פּנים תמימים ונוֹתנת את התשוּבה המשוּנה – כּך וכך כּסף יש לי לשלם לפּוֹעלים.  ואשר לקבּלנוּת, הרי מסירת העבוֹדה לקבּלנים אינה משחררת בּשוּם פּנים את נוֹתן העבוֹדה האמיתי מחוֹבתוֹ להבטיח לפוֹעל את תנאי־העבוֹדה האנוֹשיים.

מלבד הנימוּקים הבּלתי­־רציניים האלה, השתמשוּ בּאי־כּוח הממשלה גם בּנימוּקים כּלכּליים כּלליים.  הממשלה אינה יכוֹלה להבטיח לפוֹעלי הנמל שׂכר יוֹתר גבוֹה מאשר היא משלמת בּכל עבוֹדוֹתיה, בּאשר מכּך יצא אי־שויוֹן ידוּע, אשר אפשר יהיה לתקנוּ אך מתוֹך העלאת שׂכר העבוֹדה בּעבוֹדוֹת הממשלה בּכלל ודבר זה יביא לידי יקרוּת כּללית.  כּאן מתבּטאת אי־הבנת המציאוּת של הארץ וּמִשקה מצד הממשלה. היא שוֹכחת, כּי למעשׂה קיימוֹת כּבר בּארץ דרגוֹת שוֹנוֹת בּחיי הפּוֹעל; כּי מלבד משק הממשלה, המתנהל לפי דרגת־שכר נמוּכה בּיוֹתר, יש עוֹד משק יהוּדי, אשר שׂכר־העבוֹדה בּו גבוֹה יוֹתר מאשר בּמשק הממשלתי.  אי־השויוֹן אשר ממנוּ מפחדת הממשלה, קיים כּבר בּמציאוּת.  מסיבּוֹת שוֹנוֹת הצליח עד־עתה הפּוֹעל העברי, אמנם רק בּמידה ידועה. וּמתוֹך התאמצוּת בּלתי־פּוסקת, לקיים מעין חֵיץ בּין המשק הממשלתי והערבי וּבין המשק העברי.  ואוּלם אין לחשוֹב שהמצב הזה יכוֹל להימשך בּכל הזמנים וּבכל התקוּפוֹת.  שׂכר־העבוֹדה הנמוּך של המשק הלא־יהוּדי עלוּל בּכל רגע לשבּוֹר את "המחיצה הלאוּמית".  וּמאידך גיסא: אם הפּוֹעל העברי יצליח לעמוֹד בּכל תוֹקף על שׂכרוֹ הגבוֹה יוֹתר, עלוּל הדבר הזה להשפּיע גם על המשק הזוֹל של הממשלה ושל הערבים. 

שתי רמוֹת־החיים הללוּ, כּאילוּ הן נתוּנוֹת בּמצב של מלחמה בּמשק הארצ־ישׂראלי ועדיין לא בּרוּר כּלל מי מהן סוֹפוֹ לנצח.  על צד מי תעמוֹד הממשלה בּמלחמה הזאת? – על צד המשק הזוֹל, המנצל את הפּוֹעל ללא גבוּל והמאַיים להרוֹס את ההישׂגים של הפּוֹעל העברי, אוֹ על צד המשק העברי הוֹתן מִחית-מה לפוֹעל קבוּע והעלוּל להרים את כּל כּלכּלת הארץ? בּשאלה הזאת קשוּר בּמידה גדוֹלה העתיד הכּלכּלי של הארץ. בּתשוּבוֹת בּאי-כּוח הממשלה מוּרגשת השפּעת ההשקפה הפּרימיטיבית, ה"בּעל-בּיתית". בּאי-כּוח הממשלה סבוּרים, כּמראה, ששׂכר-עבוֹדה גבוֹה יוֹתר, אוֹתה היַקרוּת אשר ממנה הם מפחדים, הנָה הפסד למדינה ולארץ, כּסף שנזרק החוּצה ללא כּל טעם. ההשקפה הזאת פּסוּלה בּתכלית. שׂכר-העבוֹדה הגבוֹה הוּא אחד הגוֹרמים העיקריים של התפּתחוּת הארץ. פּירוּשוֹ: הגבּרת כּוֹח הקניה של הפּוֹעל, כּלוֹמר, הגבּרת השוּק הפּנימי אשר ממנה נהנים בּעלי-בּתים, סוֹחרים, בּעלי-תעשׂיה, חנוָנים, בּעלי-מלאכה התלוּיים בּשוּק הפּנימי. הממשלה הדוֹאגת להתפּתחוּת הכּלכּלית של הארץ, עד כּמה שהתפּתחוּת זאת אינה נראית לה בּצוּרת משק בּעל-מוּם, משק מסוֹרס ביסוֹדוֹ, משק מבוּסס על עבדוּת, אין לה מה לפחד משׂכר-עבוֹדה גבוֹה של הפּוֹעל, אלא להיפך: עליה להיוֹת גוֹרם להעלאת שׂכר-העבוֹדה הזה. על אחת כּמה וכמה אם המדוּבּר איננוּ שׂכר מוּפרז כּלל, אלא אך ממוּצע, בּין השׂכר הקיים בּשוּק העברי לבין זה הקיים בּשוּק הערבי. יתכן, כּי בּשביל הממשלה קיימת גם שאלת הקוֹשי שישנוֹ בּהחזקת שתי דרגוֹת בּעבוֹדה המאוּרגנת על ידי נוֹתן-עבוֹדה אחד, אשר הוּא גם ממשלת הארץ. אין להסתיר את הקוֹשי הזה. ואוּלם שרשיו בּמציאוּת הארץ והממשלה אינה יכוֹלה לעצוֹם את עיניה בּפני מציאוּת זוֹ. יש בּארץ פּוֹעל עברי בּעל דרישוֹת-חיים יוֹתר גדוֹלוֹת, וּפוֹעל ערבי בּעל דרישוֹת יוֹתר צנוּעוֹת. שׂכר-העבוֹדה שוֹנה הוּא הבּיטוּי החיצוֹני של המציאוּת הזאת, ואין מחוֹבת הממשלה להוֹריד את הפּועל העברי לדרגתוֹ של הפּוֹעל הערבי אלא להיפך: להרים את הפּוֹעל הערבי בּהדרגה עד אמת-החיים של הפּוֹעל העברי. וּמלבד זה: טעוּת בּידי החוֹשבים שההבדלים האלה בּרמת-החיים עוֹדם בּמציאוּת התרבּוּתית "האנוֹשית" בּלבד. גם המציאוּת הכּלכּלית מחייבת שׂכר-עבוֹדה גבוֹה יוֹתר של הפּוֹעל העברי בּאשר הוּא אך פּוֹעל, אך שׂכיר, אשר אין לוֹ מקוֹר מחיה אחר זוּלת ידיו, בּוֹ בּזמן שהפּוֹעל הערבי, על פּי רוֹב, יש לוֹ גם משק כּל שהוּא אשר עליו חלק מחיתוֹ והעבוֹדה השׂכירה משמשת לוֹ אך "פּרנסת-עזר". תנוּ לפּוֹעל העברי חלקת אדמה וּבית וּקצת ירקוֹת, וּפרה – ואז יוּכל גם הוּא להתקיים בּשׂכר יוֹתר נמוּך, ויסתפּק בּעבוֹדה עוֹנתית בּלבד. משוּם כּך עמדה משלחת ההסתדרוּת על שׂכר-עבוֹדה גבוֹה יוֹתר ל"פוֹעל קבוּע" ולאו דוקא לפּוֹעל העברי. אסוּר לממשלה להעלים עין מן המציאוּת הכּלכּלית הזאת. אי-התחַשבוּת בּה עלוּלה להביא לידי אי-שויוֹן מציאוּתי, אמיתי, קשה מאד וכוּלוֹ לרעת הפּוֹעל העברי.

משוּנה מאד הוּא נימוּק הממשלה בּסירוּבה להבטיח לפּוֹעל העברי את מקוֹמוֹ המסוּים בּעבוֹדת הנמל בּיחס מתאים למספּר הפּוֹעלים העברים בּארץ. הממשלה כּבר נוֹהגת כּלפּי היהוּדים התנהגוּת בּלתי צוֹדקת בּשטח אחר, בּקבעה את השתתפוּתה בּתקציב החינוּך של היהוּדים והערבים לא לפי מספּר הילדים הלוֹמדים למעשׂה, אלא לפי מספּר התוֹשבים, כּאילוּ גם לילדים היוֹשבים בּבּית אוֹ המתגלגלים משוּם-מה בּרחוֹב, צריכה להיוֹת נחלה בּבתי-הספר. ועתה חל אוֹתוֹ חשבּון מוּטעה גם בּשטח בעבוֹדה. אמת-מידה של הממשלה הוּא מספּר התוֹשבים הערבים והיהוּדים, כּאילוּ גם לבעלי-האחוּזוֹת ולסרסוּרים ולפקידים ולחנוָנים צריך להיוֹת חלק בּעבוֹדה הפיסית שתיעשׂה בּנמל. יש בּארץ שני מחנות של פּוֹעלים קבוּעים החיים על העבוֹדה השׂכירה ואוֹתם, רק אוֹתם, על הממשלה לקחת בּחשבּוֹן בּחלוּקת העבוֹדה שנוֹעדה להם.

ניגשנוּ לעיין בּתשוּבוֹת הממשלה רק מתוֹך ראִיית המציאוּת הכּלכּלית של הארץ, אוּלם אם נעיין בּדבר מנקוּדת הראוּת של המנדט נכּיר, כּי אין בּתשוּבוֹת הממשלה הבנה כּלשהי לתפקידה ל"סייע לעליה בּלתי פּוֹסקת של היהוּדים".

ל' תשרי תרפ"ט (14.10.1928)

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה