_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

ישאו המסיתים את עוונם

משה בילינסון

לתוכן הענינים

 

עשׂרוֹת צעירים יהוּדים יוֹשבים בּבתי-הסוֹהר – משוּם שהעיזוּ לאחוֹז בּנשק בּשעת חירוּם וסכּנת נפש, בּשעה  שהממשלה הסתלקה, מרצוֹן אוֹ שלא מרצוֹן, מאחריוּת לחייהם וּלחיי משפּחוֹתיהם.  מילר וּבניו מחיפה, אשר בּיתם נשׂרף לעיני המשטרה, נאסרוּ משוּם שמישהוּ מסר, כּי מישהוּ ירה מן הבּית הנשׂרף הזה.  מר בּרוֹזה ממוֹצא, אשר משקוֹ, פּרי עבוֹדה עקשנית בּת ארבּעים שנה, נהרס וּביתוֹ נשׂרף, נאסר משוּם שאחד מרוֹצחי מוֹצא העיד עליו שהוּא ירה ברוֹצחים וּבשוֹדדים. 

בּה בּשעה מוּנחת לעיני ממשלת הארץ תעוּדה מיוּחדת בּמינה – תעוּדה אשר כּל מילה בּה ספּוגה דם וכל אוֹת מעידה על  יסוּרים שאין להם בּיטוּי:  תזכּיר יהוּדי חברון  אל הנציב העליוֹן.  לא רוֹצחים ושוֹדדים ולא משַסים וּמסיתים, כּי אם אנשי שלוֹם, שגם להגן על נפשם לא העיזוּ, חתמוּ על התזכּיר הזה.  גם בּשעת פּוּרענוּיוֹת זוֹ לא יכלה הדיבּה לנגוֹע בּאנשי חברוֹן.  חפּים הם מכּל פּשע לכל הדעוֹת.  אסוֹנם הכריח את אנשי השלטוֹן למלים המעטוֹת של אמת והרגשה אנוֹשית ששמענוּ מהם.  ואנשי-שלוֹם אלה חיבּרו את התעוּדה ההיא  וחתמוּ עליה.  וּבתעוּדה – לא רק תיאוּר האסוֹן, אלא גם האשמוֹת מפוֹרשוֹת ושמוֹת מפוֹרשים.  פּלוֹני והוּא פּקיד ממשלתי, בּא לחברוֹן ואסף את האספסוּף הערבי והלהיבוֹ והסיתוֹ כּנגד היהוּדים והתיר את דמם וּרכוּשם.  בּאוּ שיכים ידוּעים, מוֹרים ערבים.  שליטי העיר, הנקוּבים בּשמוֹתיהם, האחראים לשלוֹם התוֹשבים, השקיטוּ את היהוּדים בּהבטחוֹת שקר ואחר כּך הסגירו אוֹתם להמוֹן הפּראי ולא נקפוּ אצבּע, כּדי להציל נפש אחת.  ועל רקע הדמים הזה בּוֹלטת דמוּת הפּוֹרע משנת 1921, אשר בּחסד ממשלת הוֹד מלכוּתוֹ הנהוּ עכשיו מוּפתי, אמין אל חוּסייני, וּבשמוֹ התירוּ את דם היהוּדים בּחברוֹן וּבכל הארץ. 

עשׂרוֹת צעירים יהוּדים יוֹשבים בּבתי-סוֹהר על לא דבר, על  ה"חטא", שכּל איש-לבב ואיש אחריוּת היה מחוּיב לחטוֹא.  מילר וּבּרוֹזה טעמוּ  טעם בּית-הכּלא ושרשרוֹת-בּרזל על ידיהם.  וגם אי-אלה עשׂרות פלחים, אשר המסיתים העבירוּ אוֹתם על דעתם ושלחוּ אוֹתם למעשי זדוֹן ודם, גם הם נקראו לענוֹת על הפּשעים שפּשעוּ.  ואוּלם האחראים האמיתיים, אלה שהעבירוּ את הבּערה, אלה שנתנוּ את הפּגיוֹן ואת הרוֹבה לידי הרוֹצחים, אלה שהתירוּ את הדם והסגירוּ את הרכוּש ואת הנשים, אלה יוֹשבים לבטח בּבתיהם ואינם מרגישים כּלל בּאסון הנוֹרא הזה שהם המיטוּ על כּל הארץ, על היהוּדים ועל הערבים גם יחד ועד השלטוֹן טרם העיזה לנגוֹע בּהם. 

הארץ עוֹד מלאה אבק-שׂריפה.  בּעתוֹנוּת הערבית עוֹד הוֹלכת ונמשכת הסתת-הדמים נגד הישוּב העברי.  ידים רבּוֹת וחרוּצוֹת עוֹסקוֹת בּמלאכה הזאת.  אַל  נא יסמוֹך השלטוֹן על המשטרה שלוֹ ועל הצבא העוֹמד לפקוּדתוֹ.  מה בּכוֹחם לעשׂוֹת?  לירוֹת בּפּלח המוּסת, לאסוֹר את היהוּדי המגין  על עצמוֹ.  וּמה הם הדמים האלה וההרס הזה לרוֹקמי המזימה היוֹשבים בּבתיהם לבטח?  כּלוּם נזדעזעוּ למראה הארץ בּאסוֹנה?  אַל נא יסמוֹך השלטוֹן על הכּוֹח הפיסי אשר בּידו, כּל עוד הכּוֹח הזה מכוּון נגד המשוּסה ונגד קרבּנוֹ ואינוֹ מגיע אל המשַסים, האחראיים האמיתיים.  אלה שהכינוּ לנוּ את האסוֹן הזה

וּמוֹסיפים להכין לנוּ אסוֹן חדש, יוּעמדוּ הם למשפּט – ואז יוּבטח הסדר וישתלט הבּטחון ונוּכל לשוּב לחיי העבוֹדה והשלוֹם.

 

ה' אלול תרפ"ט (10.9.1929)

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה