_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

יסודות הארגון הבין-לאומי

דוד בן-גוריון

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

 

(נאום במועצת פועלי הרכבת, חיפה, טבת, תרפ"ה)

אין כל צורך לדבר כאן על חשיבותו של הארגון הבין-לאומי, מפני שהיא מובנת גם ליהודים וגם לערבים במדה שווה. ישנן רק שתי שאלות הדורשות בירור וליבון והן: 1) היסודות שעליהם צריך להיות בנוי הארגון 2) יחס ההסתדרות העברית-הערבית של פועלי הרכבת אל הסתדרות העובדים העברים.

אתעכב קודם כל על השאלה הראשונה. שלושה מיני יחסים אפשרים בין פועלים ערבים ויהודים: א) יחס של התבדלות והתחרות, ב) יחס של התבטלות מצד אחד והשתררות מצד שני ג) יחס של שוויון וחרות. שני היחסים הראשונים אינם יכולים לבוא בחשבון כלל בשעה שעומדת על הפרק שאלת ארגון של פועלים. יש רק יסוד אחד ויחיד לארגון פועלי שני העמים, והוא, יחס של שויון ואבטונומיה. היחסים של הפועלים מבין שתי האומות צריכים להיות מיוסדים על שוויונם הגמור של שני העמים ועל חירותם הפנימית.

אם נקח את פועלי הרכבת, למשל, נראה שישי לפנינו שתי חטיבות המתאחדות לשם מטרה אחת. והנה, כיצד תוכלנה שתי החטיבות הללו לעבוד בזכויות שוות יש לראות מן המועצה הנוכחית: לנשיאות המועצה נבחרו שני ערבים ושני יהודים, כמו כן במזכירות וכמו כן בועדה המתמדת; מדברים במועצה בשתי הלשונות גם יחד. ברור שדבר זה אינו מלאכותי כל עיקר והוא נעשה מאליו. בתוך המציאות הקיימת צפון גם היעוד של הארגון המשותף. מדברים אמנם בשתי שפות, אבל על דבר אחד. גם בענין הנשיאות התחשבו עם המציאות שיש כאן גם ערבים וגם יהודים. דבר כזה אנו מוצאים בכל הסתדרות אינטרנציונאלית. ומי שאינו רואה את הדבר הכפול, שמצד אחד יש עבודה משותפת ורעיון אחד, ומצד שני שתי חטיבות לאומיות, אינו רואה את המציאות כפי שהיא. ומזה אני מסיק את המסקנה של היסודות לארגון משותף: יש הסתדרות אינטרנציונאלית של פועלי הרכבת, יהודית-ערבית, בת שתי חטיבות שוות זו לזו בזכויותיהן. האינטרנציונל עצמו פירושו: איחוד עמים שווים לשם מטרה אחת.

שתי החטיבות אינן מתבטלות, החברים היהודים אינם פוסקים מהיות ערבים, והערבים אינם חדלים מהיות ערבים. אבל אפשר לשאול: אם ישנה מטרה אחת והסתדרות אינטרנציונאלית אחת, מה תפקידה של החטיבה הלאומית ולמה היא קיימת בתור שכזו? על זה אפשר לענות, שהחטיבה הלאומית קיימת משום שמלבד הדברים המשותפים לשתי החטיבות יש לכל אחת מהן גם צרכים מיוחדים שאין לחטיבה השניה. לא אדבר על הצרכים המיוחדים של הפועלים הערבים,  מפני שלא לי לדבר על זאת, על זאת ידברו הפועלים הערבים, כי הם יודעים את הצרכים האלה הרבה יותר ממני. אולם אני יכול לתת דוגמאות אחדות, שיעניינו גם את החברים היהודים וגם את החברים הערבים, מהצרכים המיוחדים של הפועלים היהודים, המחייבים את מציאותם בתור חטיבה לאומית. ואם כי דברים אלה נוגעים לפועלים היהודים ביחוד, אבקש מהחברים הערבים שישמעו בתשומת לב את דברי, משום שכאן דרושה הבנה הדדית.

במועצה זו ראינו דבר מעניין: הערבים דיברו בשפה אחת. אולם הצירים היהודים דברו בשתי שפות (עברית ויודית), ואני אומר שהפועל העברי יעשה את כל ההתאמצויות האפשריות שגם לו תהיה שפעה אחת משותפת. דבר זה מוזר הוא אולי בשביל הצירים הערבים, משום שהם בודאי סוברים, כי היהודים מדברים בשפה אחת. אבל החברים מירושלם יעידו על ריבוי השפות המהלכות בעיר זו בין היהודים. אני רוצה שהחברים הערבים יבינו את זה. הפועלים הערבים נמצאים בנידון זה במצב יותר טוב מהפועלים הערבים. הללו מדברים בשפות הארצות שמהן באו, ויש צורך שגם לפועלים היהודים תהיה לשון אחת למען יבינו אחד את השני. ואחד התפקידים המרכזיים של תנועת הפועלים העברית בא"י היא הנחלת השפה העברית לכל ציבור הפועלים העברי.

אבל דבר זה שהנהו צורך גדול בשביל הפועל העברי, שלמַען סיפוקו מוציא הפועל היהודי כסף רב ומרץ למכביר, אינו מחייב כלל וכלל שגם הפועלים הערבים ישקיעו בו כסף ומרץ, כמו היהודים, אם כי לדעתי, הפצת השפה העברית בין המוני הפועלים היהודים חשובה היא מאוד גם בשביל הפועל הערבי. שני העמים הם קרובים אחד לשני: על ידי השפות של שתי האומות מתבלט גם הקשר של כל הגזע השמי, וזה יכול להשפיע במידה רבה גם על התקרבותם. אולם עם כל זה אין לנו רשות לדרוש מהחבר הערבי שיקדיש אפילו רגע אחד או יתן פרוטה אחת לדבר זה, משום שזהו ענינו הפרטי של הפועל העברי. הנה כי כן, בו בזמן שאין זה ענין להסתדרות מקצועית בין-לאומית, הרי הסתדרות מקצועית של פועלים יהודים מוכרחה להקדיש זמן וכסף להפצת השפעה העברית, שבלעדיה לא תוכל האגודה המקצועית לפעול כהוגן.

עוד דוגמא: אל הפועלים היהודים בארץ באים קרובים וחברים מחו"ל הזקוקים לעזרתם באופן תמידי. ברור הוא, איפוא, שההסתדרות המקצועית היהודית חייבת להוציא כסף ולבזבז כוחות רבים למען סדר בעבודה את חבריהם הבאים מחו"ל, אבל אין אנו רשאים לדרוש מהפועלים הערבים שהם יתנו מאמצעיהם הם בשביל ענין זה, אם כי גם כאן עלי להעיר, שעלית הפועל היהודי לארץ מחזקת גם את מעמדו שלהפועל הערבי, באשר היא מחזקת ומבססת את מצבו של הפועל בארץ בכלל. ועוד דוגמא: הסתדרות הפועלים היהודית חייבת לדאוג להמצאת דירות ובנין בתים בשביל חבריהם העולים וכן גם לסדר בשבילם עבודות ישוביות, מה שאין כן אצל הפועל הערבי, שלו בתור יליד הארץ הזאת אין צרכים כאלה, או אין לו הצרכים האלה במידה גדולה כזו. אפשר היה להביא עוד הרבה דוגמאות, אבל גם אלה שהזכרתי מספיקות הן. ההצעה שקיבלה הסתדרות העובדים היא, שיש הסתדרות של פועלים ערבים ויהודים, ובהסתדרות זו, הממלאת תפקידים משותפים לשני הצדדים, קיימות שתי חטיבות אוטונומיות, וכל חטיבה מנהלת ברשות עצמה את כל העבודות שאינן שייכות לחטיבה השניה.

ועתה מלים אחדות על דבר יחס הסתדרות פועלי הרכבת האינטרנציונלית להסתדרות העובדים הכללית. על טיבה של הסתדרות זו כבר ידוע הרבה לחברים הערבים  משום שעל נושא זה כבר דובר במועצות הקודמות. הסתדרותנו הכללית נוסדה ע"י פועלים יהודים ותשעים אחוזים ממנה הם פועלים יהודים. היא עוסקת בהרבה דברים הנוגעים לפועלים סתם ויחד עם זה היא דואגת לפולים היהודים באשר הם יהודים, ומשום כך היא נקראת הסתדרות העובדים העברים. עם כל זאת מקבלת הסתדרות זו בזכויות שוות בהחלט כל פועל מאיזו אומה שהיא, ערבי או יהודי. אין כל מניעה מצד ההסתדרות שיכנסו אליה כל הפועלים נמצאים בא"י בלי הבדל אומה ודת.

אנו מבינים שהחברים הערבים יכולים להגיד: אתם עושים אמנם דבר טוב מאוד כשאתם מקבלים אותנו כחברים שווים אליכם, אולם יש לנו הרגשה לא נעימה בתוך הסתדרות הנקראת בשם הסתדרות עובדים עברים. על כן אני אומר, שצריך למצוא את הדרך שלפועל הערבי לא תהיה הרגשה קשה כזו. מרכז פועלי הרכבת הציע למחוק את המלה "עברים" משם ההסתדרות. הצעה זו אינה כלל בגדר הצעה. אין בה כל תוכן לדעתי, והיא לא תפתור כלל וכלל את השאלה, באשר הסתדרות העובדים נקראת הסתדרות פועלים עברים מפני שיש לה תפקידים ועבודות שעושים אותה ביסודה להסתדרות של פועלים יהודים. הפעולה של ההסתדרות המסייעת לעלית הפועל היהודי והתישבותו עושה את ההסתדרות בהכרח להסתדרות של פועלים עברים. השאלה אינה כלל בשינוי השם, אלא בשינוי התוכן. פירוש דרישתו של מרכז פועלי הרכבת מההסתדרות הוא לא פחות ולא יותר מאשר לשנות את תכנה הפנימי, או במלים אחרות: שההסתדרות תחדל מטפל בעניני עליה, התישבות ותרבות, שהם ענינים חיוניים לגבי הפועל היהודי. ואם כך הוא הדבר–הרי יש כאן מצד המרכז טעות גדולה ואי הבנה של תפקיד ההסתדרות המקצועית. ברור שאם תתקבל הצעה זו לא תפתר השאלה, משום שאז צריך יהיה ליסד הסתדרות אחרת שתספק את צרכי הפועל העברי באשר הוא עברי. החסרון שבו מרגישים ביחוד הפועלים הערבים הוא בזה, שבא"י לא נעשה בשביל כל פועלי הארץ אותו דבר שנעשה בשביל פועלי הרכבת, או במלים אחרות: עוד לא נוסדה ההסתדרות האינטרנציונלית של כל פועלי א"י, וכמו שהזכרת לעיל יהיה זה אחד מתפקידיה של הוועידה הקרובה של ההסתדרות הכללית לדון על יסוד ברית בין-לאומית של פועלי א"י. הוועידה הקרובה תדון גם ע"ד היסודות ודרכי הפעולה של הברית האינטרנציונאלית של פועלי א"י. וכשתיווסד הברית הזאת לא יהיה צורך לחברים הערבים להכנס להסתדרות הנושאת עליה את השם: הסתדרות העוברים העברים. עד שתיווסד הסתדרות כזו נכונה ההסתדרות לקבל בזרועות פתוחות כל פועל ערבי שירצה להספח אליה, וכן גם את החטיבה הערבית של פועלי הרכבת בבת אחת, אם תרצה בכך.

אני גומר את דברי בהצעה זו: הסתדרות פועלי הרכבת היא הסתדרות אינטרנציונאלית של יהודים וערבים. יש בה שתי חטיבות, החטיבה היהודית מוכרחה להיות חלק של ההסתדרות העובדים העברים, והחלק הערבי יוכל גם הוא להספח אליה אם ירצה; ואם דבר זה הוא למורת רוחו, יחכה עד שתיווסד ברית אינטרנציונאלית של כל פועלי ארץ-ישראל. [1]

חיפה, טבת תרפ"ה.

("הארץ" גליון  1649, כ"ג טבת תרפ"ה).

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[1] הוועידה השלישית של ההסתדרות הכללית שהתכנסה בתל-אביב ה'–כ"ב תמוז החליטה לאמור:

"א. הוועידה רואה צורך בשיתוף הפעולה של הפועלים היהודים והערבים בענינים החיוניים המשותפים להם.

ב. ביסוד הפעולה המשותפת מונחת ההכרה בערכה החיובי ובזכויותיה של העליה העברית בארץ.

ג. לשם פעולה זו נוצרת ברית בין-לאומית של פועלי א"י על יסוד של חטיבות לאומיות אוטונומיות.

ד. הלשונות הרשמיות של הברית הן עברית וערבית.

ה. כל החטיבות העבריות של הברית הן חלק אורגני של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י שאינה משנה עם יצירת הברית את מבנה וחוקתה.

כל החטיבות הלאומיות האחרות אף הן רשאיות להתאחד להסתדרות כללית אוטונומית בתוך הברית".