רקע
דוד בן־גוריון
תשובה לאחמד חמדי

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

(בפתיחת הוועידה השלישית של ההסתדרות)    🔗

אני שמח שהח' אחמד חמדי שומע עברית ואשתמש בהזדמנות זו לענות לו מלים אחדות. כל פועל יהודי בארץ מקבל בשמחה אמיתית כל גילוי של התעוררות בקרב הפועלים הערבים, המכוון להתארגנותו של הפועל הערבי לשם הטבת מצבו והרמת תרבותו, ןיגיש לו בנאמנות אל כל עזרתו, ואולם – ואני מקוה שהח' אחמד חמדי, הדוגל באידיאל הפועלים ובשאיפות הסוציאליסטיות, יבין לדברי – אנו רוצים שהפועלים הערבים, והטובים המעטים לפי שעה שבין האינטליגנציה הערבית, ישתחררו קודם כל מכל יחס של איבה אשר האפנדים בארץ זורעים סביב המפעל הציוני. מסור לחבירך, שהפועלים העברים בארץ הם הם הציונים. הם באו לארץ אל ורק הודות לציונות. אלמלא הציונות לא היו בארץ 30.000 הפועלים המאורגנים, לא היתה גם הועידה הזאת, לא ההסתדרות ולא התנועה שהיא גם תרים את הפועל משפלותו. ואני רוצה להגיד לך הח' חמדי, מהי הציונות של הפועלים. אתה אומר שהפועל הערבי מדוכא ומצבו ירוד. ואולם מצבנו עוד יותר רע. אם הפועל הערבי עובד בתנאים קשים, הרי ההמונים העברים אין להם בכלל אפשרות של עבודה. והציונות שואפת להעביר את ההמונים היהודים לא“י ולעבודה, להפוך כאן את ההמונים היהודים לפועלים, והם יהיו גם גורם להרמת כוח הפועלים וההמונים הערבים שבא”י ובארצות שמסביב לה. אם יתרכז כאן המון גדול של פועלים יהודים, לא 30 אלף אלא 300 אלף ושלשה מיליונים, ואנו נהיה לכוח גדול, אז נוכל לעזור לפועלים הערבים, נרים את ההמונים הערבים משפלותם ונהיה לגורם עצום להפרחת הארצות האלה, רבות האפשרויות ודלות האנשים וזוהי הציונות: החזרת ההמונים היהודים לא"י, להפכם לכוח עובד יוצר שעליו יכון משטר העתיד. ואם אפנדים נלחמים בציונות הרי זה משום שהם פוחדים מפני הכול החדש הזה, פן יביא את הקץ לגזל ולעושק הקיימים בארץ. לא לכם, הפועלים הערבים, להרָתם בעגלת האפנדים במלחמתם נגד ציונות. מאמינים אנו, כי במידה שיגדל כוחנו בארץ, בה במידה יגדל כוח מעמד הפועלים אשר חמדי וחבריו מקוים כי הוא ישחרר את הרץ הזאת. וברצון הזה, להקים בארץ כוח עובד גדול, אשר יחד עם הפועלים הערבים, שכבר נמצאים בארץ, ישחרר את המוניה משעבודם, אנו מאוחדים עם שליחי הפועלים הערבים.

תל-אביב. ז' תמוז, תרפ"ז.

(“דבר” 642).

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47917 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!