_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

מתן-ארץ

דוד בן-גוריון

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

 

מתוך תהום-המחשכים שאפפו את עמנו בשעת-חירום זו הולך ובוקע קו-אור: שאיפת הגאולה מפלסת לה נתיב בלבב-האומה.  "נתעורר המת, נזדעזע המת".  הקטסטרופה האיומה, היותר גדולה בדברי ימינו מאחרי מפלת בר-כוכבא, שבאה עלינו, עוררה סוף סוף את העם, ומתוך הסערה מגיע אלינו קול שופרו של משיח.

בא האסון הגדול – והעם ראה והכיר שאין לו תקווה ואחרית, תיקון וגאולה, אלא בארץ משֶלו.  והתנועה למען השגת א"י יצאה מתוך החוג המצומצם של ההסתדרות הציונית והיתה לתנועה עממית רחבה, המאחדת כבר עכשיו כמעט כל חלקי האומה ומפלגותיה.  בתוך הצער והכאב מתבשלת ההכרה הלאומית – ורעיון התקומה בא"י כובש לבבות ומקָרבם.  "השגת מולדת לעם העברי בא"י" – זוהי המילה הנשואה עכשיו על שפת כל העם.

כיצד נשיג את א"י – ומה עלינו לעשות למען נשיגנה?

יסתדרו כוחות האומה ויתאחדו, המפלגות יושיטו זו לזו יד ויתוועדו יחד – ואחרי גמר המלחמה, כשיתאספו באי-כוח הממלכות לחרוץ את גורל הארצות והמדינות, יבואו שמה באי-כוח העם העברי ויתבעו את עלבוננו, עלבון הצער הלאומי הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית, ובתור גמול ותשלומין על דמינו הניגרים ופיצוי לייסורינו העולמיים – ובתור פתרון לשאלת היהודים המטרידה גם את אומות-העולם – ידרשו את חלקנו בא"י.  וועידת השלום תאזין לדרישתנו הצודקת ותמלא את משאלתנו, והדבר יכּתב ויחָתם בכתבי הברית והאמָנה שבין הממלכות, וארץ-ישראל תקום לעם-ישראל לנחלה.

ובכן אנו – אין לנו אלא לדרוש את הארץ.  השאר אינו תלוי בנו אלא ברצונה של הוועידה ובמצב-הדברים שלאחרי המלחמה.

נניח שהמצב יהא רצוי ונוח לנו; הממלכות יתחשבו את צורך חיינו ודרישתנו ההיסטורית וימלאו את מבוקשנו.  האומנם על ידי זה בלבד תהא א"י לארצנו?

שונים הם הדרכים של כיבוש ארץ.  אפשר לתפוס ארץ בכוח-הנשק, אפשר לרכוש ארץ בתחבולות מדיניות ואמנות דיפלומטיות, אפשר גם לקנות ארץ בעזרת הממון.  כל הכיבושים הללו יש להם מטרה אחת: שלטון לשם שעבוד וניצול.  האנגלים כבשו, למשל, את הודו בתחבולות שונות והם שולטים בה בכוח הצבא – ובדרך זו הם רודים במאות מיליוני תושביה.  אנגליה וממלכות אחרות כבשו ארצות באפריקה ואסיה למען השיג שווקים לממכר סחורותיהם.  גם כיבוש זה מטרתו: ניצול ילידי המקום.

אנו – אין אנו מבקשים את א"י לשם שליטה על הערבים הילידים, כמו כן אין אנו מבקשים בה שוק לממכר תוצרת המשק היהודי שבגולה.

אנחנו מבקשים בא"י מולדת – רוצים אנו לתקן בה את מארת הגלות, להתקשר את מקור החיות, היצירה והבריאות – את האדמה, ולחדש את חיינו המולדתיים.

מולדת אינה ניתנת ואינה ניטלת במתנה, אינה נקנית בזכויות וחוזים פוליטיים, אינה נרכשת בזהב ואינה נכבשת בכוח האגרוף, אלא נבנית בזיעת-אפים.

מולדת – זוהי יצירה היסטורית ומפעל קולקטיבי של עם, פרי עבודתו הגופנית, הרוחנית והמוסרית במשך דורות.

אם יש לעם הזכות להגיד: זוהי ארצי, מולדתי – אין זאת אלא מפני שהעם יצר את ארצו.  האדמה היא מתנת-הטבע, ואין האדם בורא את החומר יש מאין.  כל מה שמשמש להנאת האדם הוא פרי הטבע.  האדם אינו אלא מכשיר בעבודת ידו ומוחו את חמרי הטבע וכוחותיה לתשמישו ולהנאתו.  הכשרת הארץ לצרכי האומה ע"י העבודה – הכשרת הקרקע והפראתה, סלילת דרכים, התקנת אמצעי חיבור, חישוף גנזים ואוצרות טבעיים, בנין חרושת וכדומה – זוהי יצירת מולדת.

מקור הזכות האמתית על הארץ – כמו על כל דבר, הוא לא בשלטון המדיני או המשפטי, אלא בזכות-העבודה.  הבעלות האמתית, הקיימת, של הארץ היא של עובדיה.

ארץ-ישראל תהיה שלנו לא כשהתורכים, האנגלים, או וועידת-השלום הבאה יסכימו לזה ויבואו על החתום באמנה דיפלומטית – אלא כשאנו, היהודים, נבנה אותה.  את הזכות האמתית, הממשית ובת-הקיימה על הארץ נשיג לא מאחרים – אלא מעבודתנו.  למען תהיה א"י שלנו – עלינו לבנותה.  יעוד תנועת-התחיה שלנו הוא – בנין-ארץ.

וארץ אינה נבנית אלא על ידי חלוצים.  ההגירה ההמונית אינה מציגה לעצמה מטרות היסטוריות.  היא נוהרת למקום שבו הכשרו כבר התנאים לקליטתה.  הכשרת-ארץ ויצירת-התנאים זהו תפקיד-חלוצים, חלוצי העבודה, הבנין והמדע, המזוינים ברצון כביר ובהכרת שליחות היסטורית, והמוכשרים לשתף את גורל חייהם הפרטי במשאת-נפש והיודעים למסור את נפשם על קיום שאיפותיהם.

שום מטרה לאומית או סוציאלית אינה מתקיימת אלא מתוך התמכרותם ומסירות נפשם של ראשוני לוחמיה ובוניה.  הצפיה ל"פרוצס הסטיכי" אינה אלא התנצלות צבועה של עקרות ורפיון ידים.  לא הגורל הפטלי שולט בהיסטוריה, והחיים אינם משחק של כוחות עיוורים בלבד.  התערבותו המכוונת והמרחיקה ראות של הרצון האקטיבי היוצר ובר-ההכרה במהלך ההיסטוריה – הוא אחד הגורמים והמניעים של הפרוצס הסטיכי.

אין עם משתחרר מאליו, ממילא.  על אחת כמה וכמה שאין ארץ מושגת ונבנית באופן אבטומטי, בלי מאמצי-רצון ובלי התמכרות חלוצית של בוניה הראשונים.  ההיסטוריה של ההתיישבות האמריקנית מעידה, כמה גדול וכמה קשה היה תפקידם של המתיישבים הראשונים, שבאו לבקש לעצמם מולדת חדשה בעולם החדש, כמה צרות ויסורים היו צריכים לסבול, כמה מלחמות קשות את הטבע הפראי והיישוב היו צריכים לערוך, כמה קרבנות היו צריכים להקריב עד שעלה בידם להכשיר את הארץ להגירה והתיישבות המונית.  אלמלא אותם החלוצים הראשונים שלא נרתעו לאחור מכל ייסורים ומחסורים, תלאות ופגעים שנפגשו להם על דרכם, אלמלא מסירות-נפשם ורצונם-ברזל לא היתה אמריקה עכשיו הארץ היותר פורחת, עשירה ומרובת-האוכלוסין ובית-הקיבול הגדול ביותר לקליטת ההגירה העולמית.

לא בכסף ולא בזכויות – בעבודתנו נכבוש לנו מולדת.  את ארצנו נקבל לא מידי וועידת-השלום או העם השליט – אלא מידי העובד העברי שיבוא להתערות בארץ, להחיותה ולחיות בה.  א"י תהיה שלנו כשרוב עובדיה ושומריה יהיו משלנו.  כיבושה הממשי של א"י, הכיבוש בעבודה – זהו התפקיד ההיסטורי שנפל בחלקם של חלוצי-האומה, בוני הארץ ושומריה.

 

ניו-יורק, ספטמבר 1915 [קעמפער שטימע, גליון 27]

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה