_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

מבנה ההסתדרות והנהלתה (הרצאה בוועידת אחה"ע)

דוד בן-גוריון

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

אחדות העבודה קבעה את מבנה ההסתדרות כאשר הנהו כיום הזה.  לאחר שש שנות פעולה נדמה שאין לשנות שום דבר עיקרי במבנה זה.  שנים אלה הוכיחו, כי אותה החוקה וצורת האירגון שקבענו בהסתדרות מתאימות בקוויהן הכלליים לצרכים ולתנאים של תנועת הפועלים בארץ.  אמנם יש עכשיו קיטרוג נגד "ריכוז".  אבל מי שיבוא לבחון את טענות המקטרגים ימצא, כי הן מכוונות לא נגד הריכוז אלא נגד המרכזים.

נלחמים נגד הריכוז, כביכול, אנשי "השמאל" הקומוניסטים.  ואתם יודעים את אהבת הדיצנטרליזציה ואת השאיפה לאבטונומיה של כל תא ותא המצוייה בקומוניזם.  אתם יודעים את מבנה התנועה המקצועית ברוסיה.  ואני מרשה לעצמי לפקפק גם בכנות הצעקה נגד הריכוז, הבאה מהאגף השני.  אם בשעה שמרבים כל כך לערער על הריכוז מתריעים רק על המועצות העירוניות, הרי שזה מעמיד בספק את כנות העירעור.  ובעצב מציעים לנו מאגף זה שיטת הנהלה חדשה, שלא תיתכן בלי ריכוז גמור ומוחלט, חמור לאין שיעור מזה הקיים כעת.  מציעים לנו בהסתדרות שיטת הנהלה הנקראת "צירוף קואליציוני" – שיתפשט בכל תאי ההסתדרות מן המוסדות המרכזיים ועד כל מועצה עירונית, וכל וועד פועלים במושבה, ואגודה מקצועית – אשר פירושו, עד כמה שעלה בידי לברר משיחות פרטיות, הוא, כי ההנהלה של כל המוסדות הללו לא תהא תלויה בבחירות המקומיות, אלא תהא מורכבת עפ"י מודוס ידוע, לפי אותו הנוסח שיורכב הוועד הפועל של ההסתדרות, מבאי כוח שתי המפלגות המהוות את הקואליציה.  זה מחייב מינוי כל וועדי המוסדות וההנהלות מגבוה.  אחת – כל ההצעה אינה אלא אבסורד.

אולם אותו הריכוז שהנחנו במבנה ההסתדרות, ואשר לצערנו לא הצלחנו עדיין להגשימו, איננו ריכוז בהנהלת ההסתדרות, אלא השלטת כיוון אחד בכל פעולתה.  שאפנו להקים הסתדרות פועלים מאוחדת, העובדת כולה עפ"י מגמה אחת, השלטת בכל ענפי פעולתה והמתאימה את כל חלקיה לצורך הכלל.  אם דבר-מה דורש תיקון בהסתדרות, הרי זה לא בכיוון של פירור ההסתדרות, אלא להיפך בכיוון של התלכדות, לשם הגברת כוחנו המעמדי לקליטת העליה ומניעת הקרע העלול להיווצר בין העולים הבאים זה אחר זה.

כי מה היתה ההתנכרות שראינו לפני 20 שנה מצד הפועלים הקודמים אלינו?  מה פשר המלחמה שישנה כיום בין ההסתדרות ובין "בעלי המלאכה"?  האין זאת שהפועל שבא לארץ והספיק להתאזרח רוצה, בכוח העמדה שכבש לו, לנצל את העולה החדש?  מגמה יסודית זו שבתנועתנו, לקלוט את העליה ולמזג אותה עם הכוחות הקיימים בארץ ולהוות מכולם חטיבה חברתית ותרבותית אחת, אי-אפשר שתישאר ערטילאית, אלא היא צריכה להתלבש כהסתדרות אחת, המלכדת את כל צורות העולים ליחידה אחת.  ואם יש פגם בהסתדרות, הרי זהו קיום המחיצות בין עולים, בין כפר ועיר, בין הפועל המקצועי וה"שחור", בין הקיבוץ והבודד, בין העובד במשק והשכיר; זהו חוסר הקירבה והעזרה ההדדית.

ועוד מלחמה אחת עומדת לפנינו – מצד כל אלה, משני האגפים, שאינם רואים עדיין את האחדות והשלמות הפנימית שבתנועתנו, אשר אולי עוד איננה קיימת בפועל, אבל להתגשמותה אנו מחוייבים לשאוף, ומלחמה זו, שנדמה היה כי כבר הוכרעה, מתעוררת שוב מפעם לפעם.  זוהי המלחמה על טיבה של ההסתדרות, אם זוהי הסתדרות כללית, מאוחדת ויחידה של המעמד, או אין זה אלא "צירוף", קנוניה של מפלגות.  מלחמה זו הולכת ונמשכת מוועידת האיחוד בפתח-תקווה, דרך וועידת הייסוד בחיפה ועד אחרי הוועידה השניה, והיא הולכת ומתעוררת מחדש בקשר עם שאלת הבחירות היחסיות.

אגב, אני רוצה לציין עובדה, בוועידה השניה של ההסתדרות נדונה שאלה זו והיו שתי הצעות: הצעה הקובעת בחירות יחסיות למוסדות המחוקקים, וכנגדה – הצעה של בחירות יחסיות לכל המוסדות.  נתקבלה הראשונה, והנימוק פשוט.  יש להבטיח לכל חלק ולכל זרם בהסתדרות ביאת-כוח מתאימה.  כל הדעות שבהסתדרות צריכות לבוא לידי ביטוי, להישקל במאזני התנועה ולהכריע לפי משקלן.  ומשום זה אי-אפשר שרק הרוב לבדו יופיע במוסדות שבהם מתבררים ונקבעים קווי הפעולה ונחקקת חוקת ההסתדרות הכללית, הארצית והמקומית.  לכן שלטת במוסדות אלה שיטת הבחירות היחסיות.  אולם קיימים מוסדות אכּסקוטיביים המוציאים לפועל את אשר הוחלט לאחר בירור והכרעה, ואם הבירור וההכרעה מחייבים את השתתפותם של כל הזרמים, הנה ההוצאה לפועל מחייבת רצון אחד.  אותה אין לפורר ולא ייתכן שיופיעו כאן באי-כוח צדדים, ואין מקום ליחסיות במוסדות אלה.  אלה הם בכל אופן היסודות שנתקבלו בוועידה השניה, ועל פיהם פעלנו עד היום.  אין אני אומר ששאלת הבחירות היחסיות היא פרינציפיונית.  אולם לא נתברר לי, שיש באמת יסוד וצורך חיוני של התנועה לשנות את ההחלטה הזאת.  בכל אופן, אם גם אני מתאר לעצמי שבינינו יכול להיות וויכוח בענין זה, אבל אותה ההנחה שבה מבססים נביאי היחסיות את דרישתם – שההסתדרות אינה חטיבה אחת שלמה, שציבור הפועלים אינו מעמד אחד, גוף קולקטיבי אחד אלא שזהו צירוף של מפלגות, הפועלות אך ורק מתוך הסכם, ובלי הסכם זה אין להסתדרות כשרון פעולה – הנחה זו אנו מחוייבים לדחות בכל תוקף.

כמו כן נדמה לי, שלא נוכל לקבל שום שיטת הנהלה בהסתדרות, שאינה נוסדת על בחירה דימוקרטית, אלא על הסכם של גופים מפלגתיים.  לא נוכל להקים ולקיים את מוסדות ההסתדרות על יסוד של צירופים קואליציוניים וקנוניות, אלא על יסוד של בחירה ומצע משותף של עבודה.  אני חושב את שותפות הפעולה של כל הזרמים בהסתדרות לאחת המצוות החיוניות של תנועתנו ותנאי מוקדם להגברת כשרון פעולתה.  עלינו לסייע להחשת ההתאחדות ולשתף באחריות את כל הכוחות שבהסתדרות הנכונים לשאת בעול.  אבל שיתוף לא יבוא כקנוניה, שאינה מבוססת על מצע משותף של פעולה חיובית, אלא שביסודה מונחת שלילה כלפי איזה גוף אחר בהסתדרות.  אי-אפשר שבאיזה מוסד משקי מרכזי של ההסתדרות יתאחדו מפלגות או קיבוצים לבחור הנהלה – לא מפני שיש להם דרך אחת והם רוצים לשאת באחריות אחת, אלא מפני שהם משותפים בשנאה למפלגה שלישית, ומלבד השנאה הזאת אין שום דבר משותף ביניהם.  ודברים כאלה הלא קרו אצלנו.  ל"צירוף קואליציוני" ממין זה לא נסכים.  זוהי קנוניה ההורסת את הבסיס המוסרי של תנועתנו, ונגדה נילחם בכל כוחותינו.

 

תל-אביב, כג חשוון תרפז [הרצאה בוועידת אחדות העבודה.  דבר 442]

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה