_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

על הסכם יהודי-ערבי בשעה זו

דוד בן-גוריון

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

 

א

לונדון, 9 ביוני 1936

ל...  בירושלים

– – – יתכן שכל דבר ההסכם[1] אינו עכשיו בגדר של ריאליות.  לא רק מפני המרירות והמשׂטמה שנתגברו תוך כדי המהומות, אלא מפני הניגוד הפוליטי היסודי שבינינו ובין הערבים, קודם-כל בשאלת העליה.  בשביל המנהיגים הערבים אין ערך לצד הכלכלי של פיתוח הארץ, וגם אם יודו – ולא כולם מודים אפילו בזאת – שעלייתנו מביאה ברכה חמרית לארץ, הרי הם אומרים: לא מדבשכם ולא מעוקצכם.  יש יהודים שאינם מאמינים בציונות והם שרויים בפחד ומוכנים להתפשר על חשבון עתידו של העם היהודי.  יהודים אלה רק עלולים להזיק לאפשרות של הסכם, מפני שהם יטעו את הערבים לחשוב שהעם היהודי יוותר על ארץ-ישראל וע"י כך יגבירו את העקשנות הערבית.  אבל נדמה לי, שאין זה לגמרי מן הנמנע לבוא לידי הסכם... 

– – – אנו מלאים טענות – ברובן צודקות ובמיעוטן כוזבות – על הממשלה האנגלית, ויש שאנו חושבים שהממשלה היא כולה אך ורק לטובת הערבים, ואין אנו לוקחים כלל בחשבון, שבעיני הערבים התמונה היא הפוכה לגמרי.  הערבים בטוחים, שאנגליה היא בהחלט אתנו.  הם בטוחים, שהעתונים האנגלים נכנעים לנו, שהקבינט עושה תמיד רצוננו ושהפרלמנט מושפע תמיד מאתנו.  האגדה על שליטת היהודים בעולם היא בשבילם עובדה, ועלייתו של ליאון בלום לשלטון היא בשבילם הוכחה נוספת, והוכחה ניצחת.  הם בטוחים, שיכולתנו הכספית היא בלתי-מוגבלת.  לא חשוב כלל, שסברות אלו הן מגוחכות ומופרכות מבחינה עובדתית, אובייקטיבית.  אמונתם באגדה זו היא עובדה – ועובדה פסיכולוגית ופוליטית כאחת.  בה מקור הפחד העצום שתפוסים לו כל המנהיגים הערבים.  באמת קשה למי שלא בא בעצמו בדברים עם הערבים לשער כמה גדול פחדם מפנינו, ואם-כי פחד זה גורם לנו הרבה צרות – הרי עלול הוא גם לשמש מניע ומנוף להסכם.  כי אם אפשר יהיה להפיג במקצת את פחדם על-ידי סידורים מסוימים – אין זה מן הנמנע שהם יקבלו הסכם זמני שיש בו ברכה בשבילנו, ויש בו באותו הזמן גם הפחתת הסכנה בשבילם כפי שסכנה מצטיירת במוחם, אם-כי אין סכנה זו קיימת כלל או אינה קיימת במידה כזו במציאות.  – – –

אנגליה מלאה היסוסים, התרוצצויות וחששות.  היא רוצה לא רק בידידות העם היהודי, אלא גם בידידות העולם המוסלמי והערבי.  היא רוצה, ששניהם יהיו תלויים בה ולא להיפך.  הקשיים שאינם עלולים להפחיד אותנו – עלולים בנקל להרתיע אותה.  ואילו היה עולה בידינו לסלק את הקושי המתגבר של האופוזיציה הערבית היינו מחזקים את עמדתנו הפוליטית כלפי אנגליה במידה שאין לשער.  דבר זה חשוב ביחוד בשעה זו, כשאנגליה מסובכת בשאלות-גורל עולמיות, ובראש עומדת ממשלה לא-תקיפה ואולי גם לא יציבה.  אני חושב למעשה-גבורה בלתי-רגיל אצל הממשלה האנגלית את עמדתה (לכל הפחות עד עכשיו) לא להפסיק זמנית את העליה.  אמנם היו נימוקים כבדים לטובת עמדה זו.  אחרי המפלה הפוליטית בסכסוך איטליה-חבש לא נוח לאנגליה לגלות שוב חולשה ורתיעה מפני אלמות ערבית.  בהשגת השדיול הפעם היה בשבילנו משום נצחון פוליטי ממדרגה ראשונה, שאולי לא הערכנו אותו כראוי.  אולם עניננו על-פי טבעו אינו ניתן להיכבש באקט חד-פעמי.  והסכנה הגדולה לגורל העליה – כאשר לא היתה כמוה אף פעם – לא עברה לגמרי, אולי עוד לא הגענו אליה.  אנו חיים בשנת 1936, ומידות העליה של חמש-עשרה השנים שקדמו לשנת 1934 נפסד ערכן הממשי בשביל העם היהודי.  וההיאבקות הגדולה והמכרעת להיקף העליה עודנה לפנינו.  וזו לא תהיה היאבקות קלה. 

– – – יש גם נימוק כלכלי לטובת הסכם.  גורלנו תלוי באפשרויות בניה, ובקנה-מידה רחב.  המשק הערבי הוא פרימיטיבי ולא יהָרס גם במצב של מהומות, פרעות ומלחמה.  קיומו של המשק היהודי, ועוד יותר פיתוחו של המשק היהודי מותנה במשטר של בטחון ושקט.  הערבים יכולים להיעזר בשוק היהודי, והיהודים זקוקים לשוּקי סוריה, מצרים ועוד. 

יחסים נורמליים עם שכנינו הם לנו לא רק צורך מוסרי ופוליטי – אלא גם כלכלי ומשקי.  ואם יש איזו אפשרות, צל של אפשרות – אין אנו צריכים לזלזל בה ולהחמיצה.  ועלינו לנסות תמיד, וביחוד עכשיו, לבוא לידי הסכם. 

חשובה השאלה מי ומי ינהל את המשא-ומתן עם הערבים.  ראוי לכך רק מי שיש לו שתי התכונות הללו:

א.  מי שמאמין אמונה עמוקה בציונות, מי שעיקרי הציונות (כגון עבודה עברית, עליה עממית, קרקע) הם בשבילו בחינת "יהרג ואל יעבור", מי שרואה את הציונית המכסימאלית כמינימום הכרחי בשביל העם העברי, מי שרואה את הגשמת הציונות כשאלת החיים והמוות של העם היהודי. 

ב.  מי שמבין את נפש הערבי, מי שמכבד את שאיפתו הלאומית, מי שמסוגל לראות את הדברים בעיני ערבי. 

ועוד דבר: מי שניגש למו"מ מתוך פּאניקה – יכּשל ויכשיל.  – – –

קרוב לודאי שכל הענין הוא רק תיאורטי, אולם אין צריכים להחמיץ שום הזדמנות ושום אפשרות, אפילו הרחוקה שברחוקות.  – – –

 

ב

לונדון, 18 ביוני

ל... בתל-אביב

– – – כיבוש חבש ע"י איטליה יחייב את אנגליה לעמוד יותר על משמר ענינה בים התיכון וזהו פשר ההודעה של אידן[2], שאם-כי הסנקציות יתבטלו והיחסים עם איטליה יוטבו – לא תחליש אנגליה גם להבא את כוחות הצי שלה בים התיכון.  א"י היא אחת העמדות החשובות בים התיכון ואנו מעונינים בכוח אנגלי גדול בים זה.  – – –

ואף-על-פי-כן:

למרות ידידותו של N. N., למרות התגבשות הסיטואציה הבין-לאומית לטובתנו, למרות האינטרס האנגלי לעמוד בתוקף ובלי כל ריתוי בפני התקוממות הערבים בארץ – עלינו לחפש דרך של הבנה והסכם עם הערבים, אם רק יש אפשרות אחת מני אלף שהחיפושים יצליחו.  – – –

ל. לא צדק בטענתו שנאו מטפלים בשאלה הערבית רק בזמן פרעות.  התעסקנו בענין זה למעשה גם בימי-הגיאות הנוחים ביותר בשבילנו.  היה לנו קונטאקט כל הזמן עם מנהיגים ערבים ונעשה נסיון רציני בארץ-ישראל, מצרים, סוריה וז'ניבה לברר אפשרות של הסכם.  חוּדש הנסיון לפני המאורעות ונמשך לאחר הפרעות ביפו. 

ישיבתי בלונדון לא החלישה את הכרתי, שבשביל התקופה הקרובה הגורם החיצוני המכריע היא – אנגליה.  ואעפי"כ – אל נשכח לרגע ואל נמעיט במשהו את דמות הגורם הערבי.  ושום מאמץ לא יכבּד בעינינו למען רכוש, או קרב, את הגורם הזה, ואל נסתלק משום נסיון אפשרי, ואל נזלזל בשום פעולה קטנה או גדולה שתקרב או תקל בקורטוב אחד את פתרון השאלה הגורלית הזאת. 

 

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[1]הכוונה להסכם יהודי-ערבי שעמד לדיון בימים ההם בחוגים אחדים בישוב. 

[2]מיניסטר-החוץ של אנגליה בימים ההם.  – המע'.