דוד צח עטרת / וידאל בנבנשת
דּוֹד צַח עֲטֶרֶת
הוֹד לְךָ תִּהְיֶה / לָךְ יִתְּנָהּ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה
כִּי זִכְרְךָ מָעוֹז וּמִשְׂגָּב אֶל / לֵב
דּוֹד אֲשֶׁר מִן הַנְּדוֹד נִהְיֶה
לִסְבּוֹל תְּלָאוֹת הַזְּמָן יָשִׁית / לֵב
כָּל אֱנוֹשׁ אַמִּיץ כְּמוֹ אַרְיֵה
תַּעְלֶה בְמַעְלוֹת הַמְּזִמּוֹת כָּל /
מִסְפַּר יְמוֹתֶיךָ אֲשֶׁר תִּהְיֶה
עַד יַעֲנוּ כִי שִׁבְתְּךָ עַל רֹאשׁ/ כִּימָה
לְשֵׁגַל כִּסְאֲךָ אַיֵּה