_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

בְּבֵית אָבִיהָ

מ"י ברדיצ'בסקי

לתוכן הענינים

 

בבית אביה היא יושבת באחת מערי ישראל הקטנות, ונפשה שואפת אל שמים חדשים וארץ חדשה.

עושר הוריה מבדיל את אוירה מאויר שאר המבואות, והאור החודר בעד חלון חדרה היפה כמו ממרחק הוא בא.

בספר לא למדה ונחלת-אבות שבכתב אינה יודעת, מן המצוות פטורה היא. שם בעיר – החיים בלי חיים הם, בלי געגועים ובלי תנועה; והיא לא תדע מנוח.

ריקים הם כל רגעי החיים, שבהם אין נפשה פועלת, שבהם היא שוכבת בבטלה על מרבדה או יושבת בדומיה על יד חלונה.

את החיים לא תדע, רק מרגשת היא אותם בעיניה, כאילו כל אשר מסביב לה אינו כסדרו...

בעיניה לפעמים, כאילו היא אינה מכאן...

כל אשר היא רואה מתמיה אותה כדבר זר ומוזר... היא שונאה את כל השדראות הכפופות והפיאות הארוכות, את הזקָנים הבלתי-מסורקים ואת הבגדים הארוכים. היא מרגשת שאינה שייכת להם כלל. לה עולמות אחרים וחלומות אחרים... לה חלומות שעוד לא תדע אותם, נתיבות שלא ראתה אותן ואליהן היא מתגעגעת...

לרקד היא חפצה לפעמים, לקפץ ולדלג; כל אשר בה סוער, כל אשר בה מתעורר ומשתוקק.

ידיה היפות, הדר פניה, הוד שערותיה ימלאו גם אותה פחד נעים, כי תעמוד לפני המראה.

ובעלות הבוקר נפשה מתמוגגת; ובבוא צללי הערב היא יושבת דומיה ומחרשת, ואף אינה מחרשת.

היא שואפת להתפשטות ולהתנערות, שואפת למרחוק, שם מעבר לחיי הבתים בעירה, המעשים הללו ומיני החיים הללו.

למרחוק היא שואפת – ובבית אביה היא יושבת...

 

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה