_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

בועידת יסוד ההסתדרות

ברל כצנלסון

לתוכן הענינים

 

(חיפה, כ"ד בּכסלו תרפ"א)

דברי פּתיחה[1]

 

זוֹ הועידה הראשוֹנה המוֹנה מספּר צירים כּל כּך  רב.  לא רחוֹקים מאִתנוּ הימים שהיחידה הבּוֹחרת לועידתנוּ היתה שמוֹנה אנשים, ואף אז לא היה מספּר הצירים מגיע למספּר צירינוּ כּיוֹם.  החברים הותיקים שנשׂאוּ בּסבל החיים האישיים והציבּוּריים מקדמים בּברכה את חברינוּ העוֹלים וּמצטרפים אלינוּ.  ועידתנוּ זוֹ שוֹנה מן הקוֹדמוֹת לה לא רק בּכמוּתה כּי אם גם בּתכנה, בּאֵיכוּתה.  ישנה הרגשה כּי בּחיי הפּוֹעל צריך להתגשם דבר-מה, והדבר הזה מחייב את הועידה להתרוֹמם.  לא בּלב קל התאַספנוּ הנה.  חיכּינוּ לשנים טוֹבוֹת, להתגשמוּת התקווֹת, והנה בּאה המציאוּת והכזיבה את תקווֹתינוּ.  יש די כּוֹחוֹת בּעם העברי, אבל הם אינם מצטרפים יחד.  על ציבּוּר הפּוֹעלים רובץ קשי העבוֹדה מצד עצמה וּקשי ההרס החמרי והרוּחני של היהדוּת כּוּלה.  ציבּוּר הפּוֹעלים אמנם אינוֹ מאוּחד איחוּד  הסתדרוּתי, אך הוּא מאוּחד בּמעשׂיו, בּחייו, בּתקווֹתיו, איחוּד  חיוּני.  הציבּוּר הזה הנהוּ חטיבה אחת בּתוֹך היהדוּת, והוּא ניתן למשיסה ולקטטוֹת פּנימיוֹת הקוֹרעוֹת אוֹתוֹ לגזרים.  הציבּוּר כּוּלוֹ שוֹאף להיחָלץ מן המצב הזה, ולא עלה הדבר בּידוֹ עד היוֹם.  ספק אם גם ועידה זוֹ תתן את הפּתרוֹן הגמוּר, אבל ועידה זוֹ נקראה בּכדי להתגבּר על הקוֹשי, שיש בּידינוּ לסלקוֹ.  החבר בַּרַץ בּדבריו הבּיע את מגמת כּוּלנוּ:  לא נצא מפּה בּלתי אם מאוּחדים.  כּמוֹ כן נכוֹנה ההשןָאה בּין ועידתנוּ ואסיפת הנבחרים.  ועידתנוּ היא היא אסיפת הנבחרים שלנוּ.  וּכמוֹ שם כּן גם פּה, מתוֹך התאמצוּת נַגשים את רצוֹננוּ.  אך יתר-כּוֹח לנוּ על אסיפת הנבחרים, בּאשר אסיפת הנבחרים היא בּיאת-כּוֹח של ציבּוּר מפוּזר וּמחוּלק בּמשלח-ידוֹ, בּחייו וּבעניניו יוֹם יוֹם.  לא כן אנחנוֹּ.  אם נצליח להניח פּה יסוֹד לקהילת העוֹבדים בּארץ, נעשׂה דבר גדוֹל.  עיני ארבּעת אלפים עוֹבדים נשׂוּאוֹת אלינוּ וּמצַווֹת עלינוּ:  התגבּרוּ!  וּפקוּדה זוֹ אנוּ חשים כּוּלנוּ, ולה נישָמע.

חוֹבתי-חוֹבתנוּ להזכּיר בּשעת  הפּתיחה  את חברינוּ אשר נעדרוּ מקרבּנוּ בּמשך התקוּפה הקצרה, מתחילת העליה החדשה.  לא בּדרך כּל הארץ ולא בּעִתם מתים חברינוּ.  כּל קבר חדש הוּא פּרי מקרים מיוּחדים וּתנאי חיינוּ.  כּשהיינוּ מעטים הכּרנוּ זה את זה כּוּלנוּ, ועתה על חברינוּ החדשים הנעדרים אין גם מי שיוֹדע לספּר לנוּ.  אין אנוּ יוֹדעים להקים מצבוֹת-זכּרוֹן לפּרט הנוֹפל.  גדלנוּ על מוּשׂג הגבוּרה האנוֹנימית.  אבל כּל ההוֹלך מאִתנוּ הן עוֹלם מלא אבד עמוֹ.  רציתי לפּחוֹת להזכּיר בּשם את חברנוּ משה פּרוּז'ינין, הגבּוֹר והישר, המסוּר והאַמיץ, אשר נרצח אך זה לפני ימים אחדים בּשׂדוֹת כַּרכּוּר על משמרוֹ.  תהי רוּח חברינוּ אשר ציווּ לנוּ את החיים, את מסירוּת הנפש והעבוֹדה – שוֹ­רה בּקרב אסיפתנוּ.

 

על מהוּת ההסתדרוּת[2]

עד כאן דיברו על הקלקלה של הפּירוּד.  החבר אֶלקינד נתן תמוּנה שלמה ונאמנה למצב הזה, אך לא דוּבּר עוֹד על עצם האיחוּד.

מַהוּת האיחוּד תלוּיה בּמַהוּת הפּוֹעל.  וּבענין זה עלינוּ לבוֹא           לידי הבנה הדדית.  יֶשנה השקפה בּקרבּנוּ על דבר איחוּד מעשי, אוּלם הלא כּוּלנוּ בּארץ-ישׂראל  מעשׂיים ואין איחוּד לא מעשׂי.  מדבּרים נגדנוּ בּשם הבדל השקפות-עוֹלם, כּאילוּ אנשים מתאַחדים על יסוֹדוֹת השקפוֹת-עוֹלם:  חַמריוּת, דתיוּת וכוּ'.  כּשאני לעצמי איני יוֹדע מה זאת השקפת-עוֹלם.  המוּשׂגים, שבּשמם אוֹמרים לחַלק את עניני הפּוֹעלים בּארץ-ישׂראל  לענינים מעשׂיים, מעשׂי יוֹם יוֹם, חוּלין, וּלענינים עילָאיים, קוֹדש – אינם נוֹבעים מתוֹך צרכי הפּוֹעל בּארץ-ישׂראל וּמתוֹך חייו, ואף לא מחיי הפּוֹעלים בּכלל בּכל מקוֹם שהוּא.  תנוּעת הפּוֹעלים בּראשיתה הכילה בּקרבּה יסוֹדוֹת אנוֹשיים נעלים ונשׂגבים, ורק לאחר המַשבּר בּתנוּעה זוֹ עמדה על הפּרוֹפֶסיוֹנַליוּת הדלה והיבשה.

פּוֹעלי ארץ-ישׂראל לכל גוֹניהם המרוּבּים אין בּיניהם הבדלי-מקצוֹע – בּין אלה שכּבר התישבוּ על הקרקע וּבין אלה שתמוֹל בּאוּ.  ואם אתם בּאים ורוֹצים לחלק אוֹתנוּ לפשוּטים-חָמריים וּלרוּחניים-נאצלים, – בּראשוֹן, בּחוֹמר, אנוּ מאוּחדים וּבשני, בּרוּח, נפרדים – מי פּוֹעל בּארץ-ישׂראל  יסכּים לחלוּקה כּזוֹ?  אם תוֹציאוּ מהאיחוּד את זח הנוֹתן תוֹכן לחיי הפּוֹעל בארץ – מה איחַדתם?  אין טעם לחיינוּ פּה מבּלעדי הרעיוֹן – האחד לכוּלנוּ.  אם תוֹציאוּ, למשל, מתוֹך האגוּדה הפּרוֹפֶסיוֹנַלית את הלשוֹן העברית – כּי מה ענין אגוּדה מקצוֹעית אצל השׂפה – מה תהא לנוּ האגוּדה הזאת?  אגוּדה מקצוֹעית שאין עמה ציוֹנוּת  ואחריוּת בּפני בּנין הארץ, שאין עמה סוֹציאַליוּת (לא השם דוקא!), – זוֹ אינה יכוֹלה להיוֹת בּארץ-ישׂראל .  היא תתפּוֹרר מאליה.  זכרוּ את האגוּדוֹת המקצוֹעיוֹת ה"טהוֹרוֹת" שלנוּ, את פּוֹעלי הרכּבת, פּוֹעלי החוֹלוֹת.

בּעוֹלם בּכלל אין פּרוֹפֶסיוֹנַליוּת בּלי פֶּרספֶּקטיבה אנוֹשית.  האם התנוּעה הסינדיקַליסטית של צרפת אינה מדינית?  גם בּאמריקה התנוּעה הפּרוֹפֶסיוֹנַלית או שהיא נכנעת לרכוּש אוֹ שהיא כּנגד;  איננה סתם פּרוֹפֶסיוֹנַלית.  לא ניתַן לבנוֹת את ארץ-ישׂראל על ידי אגוּדוֹת מקצוֹעיוֹת – הן תהיינה מאליהן לנוֹשׂאוֹת רעיוֹן אנוֹשי;  והאוֹמר לבנוֹתן על יסוֹד פּרוֹפֶסיוֹנַלי – אינוֹ מכּיר את הפּוֹעל העברי ואת רוּחוֹ. הפּרוֹפֶסיוֹנַליוּת חשוּבה לוֹ רק בּאוֹתה מידה שהיא קשוּרה בּרעיוֹנוֹ.  רק אגוּדה מקצוֹעית אחת היתה חשוּבה לנוּ – זוֹ ההסתדרוּת החקלאית – אוּלם אוֹתה הלא ידעתם, כּמה מן הפּרוֹפֶסיוֹנַליוּת הטהוֹרה היה בּה.  אם נבוֹא היוֹם ולא ניצור את הצוּרה השלמה, האחת, של האיחוּד  הגמוּר, ניחָלק בּהכרח לשתים:  המפלגה תמשוֹך אליה.

אוֹדה, אנוּ בּאים אליכם בּהכנעה.  "אחדוּת-העבוֹדה" נכנעת.  לא על דעוֹתינוּ התחרטנוּ.  אנוּ מכּירים היוֹם כּאשר הכּרנוּ אתמוּל שאין מקוֹם למפלגוֹת בּארץ.  בּוֹאוּ וּראוּ.  דוקא בּינינוּ היה הריב כּל כּך מכוֹער, כּל כּך אישי – פּשוּט:  מפּני שלא היה לנוּ על מה לריב.  הריב עבר על אישים, על חיפּוּשׂי-הבדלי-מפלגח, על חיטוּט וכוּ'.  כּשעמדנוּ לפני השאלה, אם לעמוֹד על המַכּסימוּם של דרישוֹתינוּ, וּבשביל זה לא לעשׂוֹת את האפשר לעשׂוֹת היוֹם – החלטנוּ להיכּנע בּפני הרוֹב.

ועלינוּ להוֹדוֹת, לא קל לנוּ הדבר הזה.  טוֹב היה לנוּ בּ"אחדוּת-העבוֹדה", הכּוֹללת את כּל צרכינוּ, וטוֹב היה לחברי "הפּוֹעל הצעיר", אשר נתנוּ כּל אשר היה בּידם לרשוּת אחת, ואין אנוּ מאַשרים בּזה את זכוּת קיוֹם הכּנוּפיוֹת, כּי אם, אַדרבּא, אנוּ מוֹצאים כּי יכוֹל היה הטוֹב הזה להיוֹת מרוּכּז כּוּלוֹ בּקרב ציבּוּר הפּוֹעלים המאוּחד.

יקפּחוּ אוֹתנוּ בּעוּבדה של מציאוּת מ. פּ. ס. ע.  – לפני חמש-עשׂרה שנה שמענוּ את הפּזמוֹן הזה מפּי אלה שנעשׂוּ חברים טוֹבים בּעבוֹדה.  הצוֹרך בּאיחוּד הוּא הכי-עמוֹק.  והרי על אוֹתם הדברים, היכוֹלים להפריד בּינינוּ בּאמת, כּמוֹ התכּחשוּת לשׂפה אוֹ ללאוֹם – לא יוֹתר אף הלק מההסתדרוּת של כל פועלי ארץ-ישׂראל.  אנחנוּ לא נוּכל לבנוֹת את ההסתדרוּת על שוּתפוּת  של שתי שׂפוֹת ולא נכלוֹל בּקרבּנוּ מנצלים ולא את אלה המתנגדים לארץ-ישׂראל עוֹבדת.

החלוּצים בּאוּ וּמצאוּ שתי לשכוֹת-עבוֹדה ונוֹכחוּ כּי רע הדבר.  אוּלם אי אפשר לסדר לשכּת עבוֹדה אחת וּבה בּשעה להשאיר שלוֹש לשכוֹת- עליה.  וכך גם הכשרת העליה והקשר עם החלוּצים.  שתי משלחוֹת של פּוֹעלי ארץ-ישׂראל לחוּץ-לארץ הן מַזיקוֹת לענינינוּ לא פּחוֹת מאשר שלוֹש לשכוֹת-עליה וּשתי קוּפּוֹת-חוֹלים.

ההסתדרוּת של פּוֹעלי ארץ-ישׂראל צריכה להיוֹת גם נוֹשׂאת הקשרים של תנוּעת העבוֹדה בּארץ עם החוּץ.

זוֹהי תכנית האיחוּד .

 

טבת תרפ"א.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[1]
                        [1] נאוּם בּערב הפּתיחה אחרי דברי י. בּרץ.  מתוֹך הפּרוֹטוֹכּוֹל של הועידה, שנרשם בּכתב-יד.

[2]
                        [2] "קוּנטרס" ס"א, טבת תרפ"א, עמוּד 12;  "ילקוּט אחדוּת-העבוֹדה" א', עמוּד 81.