רקע
ברל כצנלסון
מעשי להטים

1

על כּנפי הטלגרף נישׂאוֹת אלינוּ הבּשׂוֹרוֹת הטוֹבוֹת מעֵבר לאוֹקינוֹס: הצלחתוֹ של חיים וייצמן! הפּעם לא די בּפּארייד של אוֹטוֹמוֹבּילים, בּתהלוּכוֹת בּסך ונפנוּפי דגלים ציוֹניים. נמצא סוֹף סוֹף המַפתח. אף לויתן – מַרשל 2– הוֹעלה בּחַכּה, והידים הענוּגוֹת, ידי הבַּנקטים, המוּרמות אל על, למוּדוֹת מחיאת-כּף, הוּרדוּ ונשתפּלוּ הפּעם, מתוֹך התעוֹררוּת עילָאָה, אל תוֹך הכּיסים. והנה רבע מיליוֹן והנה חצי מליוֹן, ולא “פּלֶדגֶ’ס” 3)(מלה זרה, אשר אין צוֹרך לתַרגמה, בּאשר היא נתאַזרחה בּלֶכּסיקוֹן הציוֹני), כּי אם מזוּמנים!

אכן, יפה נסיעת-תעמוּלה אחת של ויצמן בּעניני קרן-היסוֹד מכּל נצחוֹנוֹתיו הגדוֹלים על חבריו בּישיבוֹת הועד הפוֹעל הציוֹני וּמאחוֹרי הקלעים של הקוֹנגרסים והועידוֹת. ואם כּיבּוּש מַרשל יש בּוֹ משוּם חידוּש אוּלי רק לגבּי “דוֹאר היוֹם”, אשר שכח השנה כּי גם אֶשתקד נתפּרסמו על ידו טלגרמוֹת מאירוֹת-עינים על מַרשל, אשר נלכּד בּמצוּדתוֹ של סוֹקוֹלוֹב, וכי גם אז השתתף מַרשל בּבּנקט הציוֹני ודיבּר נגידים, הרי עיקר הדבר אינו בּזה. נוֹדה ונבוֹש – עיני כּולנוּ נשׂוּאוֹת עכשיו להצלחה הגַשמית, להצלחה זוֹ הנמדדת בּשקלים. ואימתי היה זוֹכה הדוֹלר לגדוּלה מוּסרית כּזוֹ, להצדיק את קיוּמוֹ בּעוֹלם, כּאשר בּשנים אֵלוּ, אשר בּידוֹ להביא גאוּלה לקרקע, לבנוֹת משכּנוֹת-עוֹבדים, לפתוֹח שערים לרבבוֹת דחוּפי פּוֹלין ורוֹמניה, להאיר למבקשי מפלט מרוּסיה ואוּקראינה? ואימתי היתה הצלחה מַתָכית זוֹ כּל כּך דבר בּעִתוֹ, כּאשר בּימים האלה, אִתנוּ, פּה? הוֹי, כּמה זקוּקים אנוּ עכשיו להרוָחה, כּמה נכסף הלב לקצת תנחוּמים.

הנה גם בּכוֹס זוֹ, כּוֹס התנחוּמים, המוּשטת לנוּ ממרחקים, נפלה טיפּה מַבאישה. בּעצם הבּשוֹרוֹת הטוֹבוֹת, הטלגרפיוֹת, בּא אלינוּ גם הדוֹאר, ואִתוֹ עתוֹנַי-מוֹדעַי, עתוֹני אמריקה. ואף שם מרובּה השׂמחה, – וּבטרם הבּנקטים. לשׂמחה מה זוֹ עוֹשׂה? לכאוֹרה הלא הלב מהסס וחרד, היצליח וייצמן בּמשלַחתוֹ אשר הוּא הוֹלך? אוּלם מוּבטח הוּא, כּנראה, וייצמן כּי ההצלחה לפניו תְהַלֵך. בּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת מַרנינוֹת מביא אִתוֹ וייצמן “מכּנף ארץ רננים”.

הלא כּה ה“קעפּלאך” של העתוֹנים בּאוֹתיוֹת של גָלְיַת: “אנגליה מוֹסרת לציוֹנים את זכוּת הקוֹנטרוֹלה של העליה לארץ-ישׂראל. ד”ר וייצמן מוֹסר הכרזה מַפתיעה לפני המרכּז הציוֹני. הוּא “פּעל” אצל הממשלה האנגלית את הסעיפים הכי-חשוּבים בּדבר ארץ-ישׂראל והעליה. הגזירוֹת על העליה נתבּטלוּ. ההסתדרוּת הציוֹנית תהא רשאית לחלק ויזוֹת וּפּספּוֹרטים. מעבּדים תכניוֹת להעביר את כּל פּליטי אוּקראינה הנרדפים בּפּולין לארץ-ישׂראל".

מה שֵם נקרא לכל מערכת-בּשׂוֹרוֹת זוֹ? האוּמנם כּל זה בּא ונִהְיָה ואנחנו לא ידענוּ? האוּמנם מחזיק עד הנה הד"ר וייצמן בּסוֹד את כּל הנצחוֹנוֹת המַפליאים, רק בּכדי להפתיע את יהוּדי אמריקה? ואנוּ כּאן מתמוֹגגים בּצער ורוֹאים בּתלָאוֹת העליה, וּמתרוֹצצים כּל אחד מדלת לדלת להשׂיג רשיוֹן לבני-משפּחה – ואיננוּ משֹיגים.

אוֹ, אפשר, כּכה עוֹשׂים תעמוּלה לארץ-ישׂראל, ואלה הם האמצעים להכּוֹת על הלבבוֹת הערֵלים ולפתוֹח את הכּיסים הנעוּלים? האפשר כּכה להתקלס בּענוּת-עם, האפשר בּאמצעים כּאלה לטַפּח אמוּנת-עם? הלב מתכּווץ מבּושה וּכאב. עד היכן הגענוּ?


ניסן תרפ"ג


  1. “קוּנטרס קכ”א, י“ג בּניסן תרפּ”ג, עמוּד 10. “לקט”, ג‘. החתימה: ירוּבּעל. “ילקוּט אחדוּת–העבוֹדה”, ב’, עמוּד 108.  ↩

  2. מרשל. לוּאיס מרשל.1856–1929. עסקן וּמנהיג יהוּדי בּאמריקה. נוֹדע כּמוּמחה לתחוּקה האמריקאית. מראשי “הועד היהוּדי האמריקאי”, ה“ג'וֹינט”, ועד המשלחוֹת היהוּדיוֹת בּועידת השלוֹם בּפריס בּשנת 1919. חבר “הועד הכּלכּלי לארץ–ישׂראל” בּאמריקה. היה יוֹשב–ראש ועידת–היסוֹד של הסוֹכנוּת היהוּדית, שנתקיימה בּציריך בּאוֹגוּסט 1929; מת ימים אחדים אחריה.  ↩

  3. התחייבוּיות בּכתב  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!