_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

"הבּנק המרכּזי למוֹסדוֹת שיתוּפיים"[1]

ברל כצנלסון

לתוכן הענינים

 

לכבוֹד בּיקוּרוֹ בּארץ של נשׂיא הבּרַנדייסיסטים, השוֹפט יוּליאַן מֶק[2], ולכבוֹד הנצחוֹן הגדוֹל אשר זכה לוֹ הבּרנדייסיזם בּרכשוֹ לוֹ את נשׂיא ההסתדרוּת הציוֹנית (אם לאוֹרך ימים?) – רחש לבּי דבר טוֹב, לפרסם בּרבּים את חשיבוּתה של יצירה בּרנדייסיסטית  אחת.  אל נא תתלוּ בּי כּוָנוֹת זרוֹת.  איני מתכּוון בּזה לספּר על הגדוֹלוֹת הנצוּרוֹת אשר הגברת פֶלז[3] עתידה לעשׂוֹת על שׂדה החַקלאוּת, כּידוּע לכל מוּזמני הבּנקטים, ואף לא על המפעלים הענקיים אשר הציוֹנוּת הבּרנדייסיסטית מתכּוונת לגַשם בּקרוֹב, כּידוע לכל קוֹראי  "דוֹאר היוֹם".  אין חלקי בּין חוֹזי עתידוֹת, וּביחוּד עתידוֹת התלוּיוֹת בּ"רוּח טוֹבה" אשר יעלה בּידי מַאן דְהוּ להשרוֹת על מאן דהוּ.  ומבַכּר אני להתבּוֹנן וללמוֹד מדברים, אמנם לא כּל כּך ענקיים, אבל מוּחשים וקיימים.  והדבר המעניֵן אוֹתי הפּעם הלא הוּא:  "הבּנק המרכּזי למוֹסדוֹת שיתוּפיים".

– מה, לא שמעתם?  חבל, חבל.  והלא הוּא בּנק ממש.  עם מנהל שלוּח מחוּץ-לארץ (וּבלתי זקוּק ללשוֹננוּ, כּמוּבן), ועם משכּוֹרוֹת, ועם פּקיד לתרגוּמים לַמנהל וּמאת המנהל, וגם עם קוּפּה ועם הלוָאות.  והבּנק אינוֹ בּנק פּשוּט.  הוּא צריך למַזג את שׂרידי השאיפוֹת הנשׂגבוֹת מימי ועידת-פיטסבּוּרג[4], עליה השלוֹם, תוֹר הזהב והחלוֹמוֹת של הציוֹנוּת הבּרנדייסיסטית על קוֹאוֹפּרציה וצדק סוֹציאַלי יחד עם החריצוּת והזריזוּת המַעשׂית (אֶפישֶנסי, בלע"ז) של תקוּפתה המאוּחרת.

בּשם הקוֹאוֹפּרציה הארץ-ישׂראלית, המשמשת שלט כּל כּך יפה בּחוּץ-לארץ, עלה בּידי מיַסדי הבּנק לרכּז סכוּם לא-קטן, מאה אלף פוּנטים.  בּזה השקיעוּ המיַסדים עצמם בּרוֹב חריצוּתם רק עשׂרים אלף.  מאת הקרן הקוֹנסטרוּקטיבית של ה"ג'וֹינט", התוֹמכת עכשיו בּארצות אירוֹפּה בּקוֹאוֹפּרציה היהוּדית, קיבּלו חמישים אלף, חצי הרכוּש של הבּנק כּולוֹ, מאת יק"א – 25 אלף, ואפילוּ מאת הדוֹד המִסכּן, ה"איקוֹנוֹמיק בּוֹרד", חמשת אלפים.

וּבאפּריל שנה זוּ כּבר מלאה שנה תמימה לפעוּלתוֹ של הבּנק.  שנה "מוּצלחת", של רוָחים.  האזינוּ:

בּמשך שנת קיוּמוֹ השקיע בּארץ-ישׂראל הבּנק בּן מאַת-אלף הפוּנטים, 12,676 פוּנטים!  – לשאר הכּסף לא היוּ, כנראה, דוֹרשים בּארץ.  ואפשר שהיוּ, אוּלם לא לחינם נשלח הֵנה מנהל, אשר אפשר לסמוֹך עליו.  סיסמתוֹ היא, כּי ההלוָאוֹת צריכוֹת להיוֹת בּטוֹחות כּמוּ בּ"בּנק אוֹף אינגלַנד".  וכנראה, שמתוֹך אַמַת-מידה זוֹ יוֹתר נוֹח בּאמת להחזיק 87 אחוּזים מכּספּי הבּנק בּקוּפּוֹת לוֹנדוֹן.  הפּלא הוּא בּעצם לא על ה-87 אלפים פוּנטים אשר לא הוֹציאוּ כּי אם על שנים-עשׂר האלפים שהוּצאוּ.  אוּמרים כּי על כּל ההלוָאות ה"חשוּבוֹת" דנים קוֹדם בּלוֹנדוֹן.  האוּמנם לא מצאוּ שם מקוֹמוֹת-השקעה יוֹתר בּטוּחים?

וּמצטיין הבּנק, כּמוּבן, לפי הסיסמה הבּאה מאמריקה גם בּהוֹצאוֹתיו הקטנוֹת.  וּבאמת משׂכּוּרת של אלף פּוּנטים לשנה בּינינוּ וּבין מנהל הבּנק – מה היא?  הלא הוּא איננוּ פּקיד ציוֹני, אשר עליו יש "דעה" גם ל"דוֹאר היוֹם".  וסך-הכּל של הוֹצאוֹת האַדמיניסטרַציה לשנה – רק 2059 פוּנטים.  ימָצֵא ודאי מי שימְצָא, כּי הוֹצאוֹת הנהלה של אַלפּיִם פוֹנטים על אַשראי של 12 אלפים, הן קצת גדוֹלוֹת מדי, אוּלם –  הלא אפשר גם לחַשב חשבּוֹן אחר:  לא חשבּוֹנם של הי"ב אלפים, כּי אם חשבּוֹנם של מאַת האלפים הנוֹשׂאים ריבּית בטוחה, ואזי – ודאי ישאר רוַח נקי.

אֶשתקד שהתה בּאמריקה משלחת של פּוֹעלי ארץ-ישׂראל, אשר עבדה שָם לשֵם בּנק-הפּוֹעלים.  היא נכנסה גם בּמשׂא-וּמתן עם הג'וֹינט בּדבר הקצבת 20 אלף פּוֹנטים מקרן-הרקוֹנסטרוּקציה שלוֹ לבּנק-הפּוֹעלים.  הדבר נתמך בּוַעד ה"ג'וֹינט" על ידי בּאי-כּוח פּוֹעלים בּלתי-ציוֹניים, אוּלם ה"מוּמחים" לעניני ארץ-ישׂראל מבּני בּרַנדייס היוֹשבים בּועד ההוּא חיווּ את דעתם, כּי הדבר הוּא למוֹתר.  והנימוּקים חוֹתכים:

א.  בּנק-הפּוֹעלים הוּא מוֹסד של מעמד, ואין הג'וֹינט הדוֹאג לכל ישׂראל צריך להשקיע כּספים בּמוֹסד מַעמדי.

ב.  בּנק-הפּוֹעלים הוּא מיוּתר, היוֹת שלתמיכת הקוֹאוֹפּרציה קיים "הבּנק המרכּזי".

והנה עברה שנה, וּבאַקטיב של הבּנק אַל-המַעמדי, המיוּעד לתמיכת הקוֹאוֹפּרציה, יֶשנוֹ לחשבּוֹן כּל המוֹסדוֹת הקוֹאוֹפּרטיביים של פּוֹעלי ארץ-ישׂראל – סכוּם אחד:  450 פוּנטים לקבוּצה מאוּשרת אחת.  ואם חוֹשדים אתם בּמוֹסדות הפּוֹעלים, כּי עינם רעה חס ושלוֹם בּ"בּנק המרכּזי" – טוֹעים אתם.  שאלוּ את ה"משבּיר", ואת המרכז החקלאי, ואת המשׂרד לעבוֹדוֹת ציבּוּריוֹת ואת קבוּצוֹתינוּ ואת מוֹשבי עוֹבדינוּ – ויגידוּכם.  אוּלם מַזלם, כּנראה, גרם שלא יזכּוּ ליהנוֹת מן הבּנק ה"קוֹאוֹפּרטיבי".  מצד אחד, טרם נתחַוור לוֹ, למנהל הבּנק וּליוֹעציו מבּין הפינַנסיסטים שבּארץ, אם "המשבּיר", למשל, נכנס בּגדר קוֹאוֹפּרציה, וּמצד שני – טרם חָרצוּ אוֹמר בּלוֹנדוֹן, וּמצד שלישי, יוֹדע המנהל רב-הפּעלים להציג כּל הלוָאה שנקצבה בּתנאים כּאלה, שהיא נשארת לעוֹלם בּקִצבתה.

וּבשעה זוֹ קיים גם בּנק-הפּוֹעלים ה"מַעמדי", אשר לא זכה להשתתפוּתם של ה"ג'וֹינט" ושל יק"א, ולא לסיוּעם של הבּרנדייסיסטים,  ואשר עניניו אינם מתנהלים על ידי אפּוֹטרוֹפּסוּת בּלוֹנדוֹן.  ואף נוֹסד לא בּסכום של 100,000 פוּנטים כּי אם בּהוֹן יסוֹדי של 30,000 .  וּלצאת השנה היה מחזוֹר הלוָאוֹתיו לא 12 אלף, אלא 155,000.

האם לא תוֹדוּ סוֹף סוֹף, כּי יש ויש ללמוֹד לדרך הבּנין של אחינוּ הגדוֹלים, בּעלי המעוֹף והמַעשׂיוּת?

 

אב תרפ"ג.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[1] "קוּנטרס" קל"ו, ז' בּאב תרפ"ג, עמוּד 5.

"לקט", ח'.  החתימה: ירוּבּעל.

 

[2] : נשׂיא הבּרנדייסיסטים, השוֹפט יוּליַאן מק.

לוּאי בּרנדייס.  1856–1941.  שוֹפט בּית-הדין העליוֹן בּארצוֹת-הבּרית בּאמריקה וּבעל השפּעה גדוֹלה בּיהדוּת שם.  היה נשׂיא ההסתדרוּת הציוֹנית בּאמריקה בּשנות 1918–1921.

בּרנדייסיסטים.  קבוּצת ציוֹנים אמריקאים בּראשוּתוֹ של לוּאי בּרנדייס, אשר דגלוּ בּסיסמת יזמה פּרטית בּבנינה של ארץ-ישׂראל.  הם שללוּ את קרן-היסוֹד כּמכשיר כּספּי כּוֹלל של ההסתדרוּת הציוֹנית לתפקידי התישבוּת וּבנין.  פּעוּלוּת אלה צריכוֹת להיעשׂוֹת, לדעתם, בּאמצעי המתישבים עצמם וּלהיעזר בּמידה ידוּעה על ידי מוֹסדוֹת כּספּיים הפּוֹעלים לפי עקרוֹנוֹת בּנקאיים מקוּבּלים.  את קרן-היסוֹד יש ליעֵד בּשביל מוֹסדוֹת חינוּך וצרכי ציבּוּר.  את עבוֹדת בּנין הארץ יש למסוֹר למוּמחים בּעלי מקצוֹע, אף אם אינם ציוֹנים.  בּועידת ציוֹני אמריקה, שהתקיימה בּ-1921 בּקליבלנד בּהשתתפוּת ד"ר וייצמן, לא נתקבּלוּ דעוֹתיהם של הבּרנדייסיסטים והם עזבוּ את ההסתדרוּת הציוֹנית ויסדוּ מוֹסדוֹת כּלכּליים משלהם לעבוֹדה בּארץ-ישׂראל.  "הבּנק המרכּזי למוֹסדוֹת שיתוּפיים" הוּא אחד מהם.

השוֹפט יוּליַאן מק.  1866–1943.  מראשי עסקני היהדוּת והציוֹנוּת בּאמריקה.

[3] הגברת פֶלז.  מרים פלז.  1863–1928.  עסקנית ציוֹנית בּאמריקה מסיעת בּרנדייס.  יסדה "סוֹכנוּת אמריקאית-ארץ-ישׂראלית לעסקי קרקעוֹת", שהיתה פּעילה בּשנוֹת 1923–1924 ורכשה שטחי קרקע על הכּרמל ועוֹד.

[4] ועידת פּיטסבּוּרג.  עיין כּרך א', הערוֹת וּמילוּאים, עמוּד 379.