_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

בּאסיפת-מֶחָאָה בּתל-אביב[1]

ברל כצנלסון

לתוכן הענינים

 

(כ״ו בּאב תרפ״ה)

יש, כּנראה, אנשים טוֹבים הדוֹאגים לנוּ, שבּרגע רפיוֹן נתנַער ונַגבּיר את אִרגוּננוּ.  חָברוּ עלינו קבּלנים וּפקידי הממשלה בּמעשׂים, שסוֹפם להגבּיר את הכּרתנוּ ואת התלכּדוּתנוּ.  בּחיצוֹניוּתה הנאדרה, בּמספּר העצוּם של משתתפיה, מזכּירה לי אסיפה זוֹ את האסיפוֹת החשוּבוֹת בּיוֹתר שהיוּ לנוּ בּימים הגדוֹלים של תל-חי, של ההגנה.  אוּלם הסיבּוֹת שגרמוּ לקריאת אסיפה זוֹ מזכּירוֹת לי אסיפוֹת מסוּג אחר לגמרי, שקראתי ושמעתי עליהן, אסיפוֹת הפּוֹעלים היהוּדים בּאנגליה וּבאמריקה.  הפּוֹעל היהוּדי הָיׂה הָיָה עוֹד גֵר וזר שם, עבד בּתנאים של עבדוּת, ״בּשיטת הזיעה״ המפוּרסמת, תחת עוֹל של מנַצלים על גבּי מנצלים, מתַווכים תחת למתווכים, שחָברוּ כּוּלם על ״הירוֹק״.  גם שם לא היוּ נוֹתני-העבוֹדה מסתפּקים בּמלחמה כּלכּלית בּלבד והיוּ משתמשים בּאמצעי מַלשינוּת בּפני הממשלה על המהגר היהוּדי ״המסוּכּן״ לשלוֹם המדינה.  גם אז נקראוּ אסיפוֹת פּוֹעלים המוֹניוֹת כּאלה לשם הגנה על זכוּיוֹתיהם האֶלמנטריוֹת, אסיפוֹת שבּארצוֹת-תרבּוּת אין בּהן כּבר כּל צוֹרך.  ושם עמד מאחוֹרי המתווכים-­המנַצלים משק קפּיטליסטי אדיר, והפּוֹעל היהוּדי לא הביא אתוֹ שמה את מדרגת התרבּוּת והחינוּך הסוֹציאלי אשר יֶשנה לפּוֹעל שלנוּ, ואף על פּי כן לא עלה בּידם למַגרוֹ.  תנוּעת הפּוֹעלים הלכה מחיל אל חיל וּמנצחוֹן לנצחוֹן, למרוֹת כּל הרדיפוֹת ולמרוֹת בּגידוֹת חברים בּוֹדדים, אשר הפנוּ עוֹרף למעמדם והשׂכּירוּ את עצמם למנַצליהם.  על אחת כּמה וכמה שאין לנוּ כּאן לפחוֹד מפּני שני הכּוֹחוֹת העלוּבים של הקבּלנים ותוֹמכיהם מבּין חוּגי הממשלה, שאינם כּוֹחוֹת יצירה, כּוֹחוֹת העתיד:  כּוֹחוֹת של בּין-השמשוֹת הם, הצריכים וּמוּכרחים להיכּנע, מפּני שאין להם כּל זכוּת קיוּם, כּל סיכּוּי בּמלחמה כּלכּלית ישרה.

על מה נלחמים הקבּלנים, מה הם הפּרינציפּים הכּלכּליים שבּשמם הם מוֹפיעים?  גבּוֹרי הלוֹקַאוּט שלפני חמישה חדשים[2], שבּיטלוּ בּעצמם את ההסכּם, המאַפשר להם עבוֹדה ישרה וּשקטה, מוֹפיעים כּנגזלים, מפרסמים שוּרה של שׂטנוֹת וּכרוּזי-הסתה הנשלחים אל פּקידי הממשלה השוֹנים ואל מוֹסדוֹת הציבּוּר, קוֹראים להחרים את הקרנוֹת הלאוּמיוֹת ״התוֹמכוֹת בּמוֹעצת פּוֹעלי ירוּשלים״, מכריזים כּי כּבדה גלוּת ארץ-ישׂראלית מזוֹ של מוֹסקבה וּגרַבּסקי[3].  כּלוּם לא בּרוּר שכּאן יֶשנוֹ מחזה-תעמוּלה המסוּדר וּמוּצג לכבוֹד הקוֹנגרס הי״ד וּמכוּוָן לא לצרכים הכּלכּליים אפילוּ של הקבּלנים, כּי אם לצרכיהם של כּוֹחוֹת פּוֹליטיים היוֹשבים בּפּריס, בּניוּ-יוֹרק וּבוַרשה, בּמלחמתם על מקוֹמם בּאֶכּסקוּטיבה ועל מנתם בּתקציב?  לא לחינם התחדדוּ פּתאוֹם היחסים בּתל-אביב, בּחיפה וּבירוּשלים בּבת-אחת.  לא לחינם הראה ״המזרחי״ בּחדשים אלה את כּוֹחוֹ.  והיהוּדי התמים בּתפוּצוֹת הגוֹלה מאמין בּתוּמוֹ כּי יש כּאן מלחמה בּין סוֹציאליזם וּבין משק קפּיטליסטי אמיתי, עשיר, חזק, יוֹצר.  כּאן הטעוּת העיקרית:  אין כּאן מלחמה בּין משק פּוֹעלים וּבין משק רכוּשני פּרוֹדוּקטיבי, אין כּאן חברוֹת קבּלניוֹת עשירוֹת העלוּלוֹת ליצוֹר וּלחַדש בּכוֹח הרכוּש והטכניקה.  כּוּלנוּ כּאן מכּירים את ערכּם המקצוֹעי והרכוּשני של הקבּלנים הללוּ.  בּיוֹם חמישי זה, בּמפּוֹלת האיוּמה[4], נוֹכחנוּ עוֹד הפּעם בּטיב הטכניקה שלהם.  מכּירים אנוּ את גבּוֹרי ״מרכּז״ בּעלי-מלאכה, מקימי המשׂרדים הקיקיוֹניים, הבּוֹרחים מתוֹך בּנקרוֹטים וּמוֹפיעים בּועידוֹת בּפּריס וּבניוּ-יוֹרק לעוֹרר שׂנאה והתנגדוּת לפּוֹעל.  אין אלה כּוֹחוֹת משקיים קפּיטליסטיים אלא כּוֹחוֹת פַּרַזיטיים, מחוּסרי כּל ערך משקי.  הקבּלן הנלחם כּאן הוּא יציר הרבּה יוֹתר נמוּך מהקבּלן בּחוּץ-לארץ והוּא נלחם נגד פּוֹעל אוּלי יוֹתר מפוּתח ויוֹתר מאוּרגן מאשר בּחוּץ-לארץ.  וּמפּני שהוּא, הקבּלן, עם שיטתוֹ נדוּנים לכלָיה אין לוֹ דרך אחרת אלא ההסתה, הפּרוֹבוֹקציה, ניצוּל כּוֹח השלטוֹנוֹת והמשטרה הקוֹלוֹניאַלית שהחליפה כּבר את טעמה עם ריח הרוּחוֹת החדשוֹת המנַשבוֹת בּעוֹלם המדיני.  עוֹד זה לא כּבר, בּימי ממשלתוֹ הקצרים של מַקדוֹנַלד, ממשלת הפּוֹעלים בּאנגליה[5], היה יחס אחר אלינוּ מצד הממשלה.  היה משׂא-וּמתן בּדבר חוּקת העבוֹדה, משׂא-וּמתן עם פּוֹעלי הרכּבת.  עכשיו, משהלך הפּקיד הליבּרלי הֶרבֶּרט סמוּאל, וּבמקוֹמוֹ עתיד לבוֹא פּקיד צבאי, משתנה מיד יחס הפּקידים, שאינם אלא עוֹשׂים רצוֹן אחרים.

וכאן, בּישוּב, סגרה עלינוּ האיבה מכּל צד, המלחמה מתנהלת נגדנוּ דרך הקוֹנגרס, דרך העתוֹנוּת, בּאיוּמים על בּיטוּל תקציב העבוֹדה, על פּיזוּר עיריית תל-אביב, הכּוֹרעת כּביכוֹל תחת ״שלטוֹן״ הפּוֹעלים.  מפיצים על הפּוֹעל עלילוֹת, מתכּוונים להוֹריד אוֹתנוּ למדרגת משרתים לעליה הבּהוּלה עם הבּנין האַבּסוּרדי, שאינוֹ מסַפּק כּל צרכי התישבוּת וכל צרכי תעשׂיה.  רוֹצים להפוֹך אוֹתנוּ לתנוּעה טרייד-יוּניוֹניסטית, מחוּסרת מעוּף, לפוֹעלים מסכּנים, טעוּנים רחמים, הנלחמים על הוֹספה של גרוּש ליוֹם.  זוֹהי שאיפתם הכּללית של הקבּלנים, ״המזרחי״, פּקידי פּיק״א והמרכּז התל-אביבי גם יחד.

אוּלם מצד זה אין לנוּ כּל חשש סכּנה.  העוּבדה שעשׂרה מחברינוּ הלכוּ כּבוּלי-שלשלָאוֹת לעכּוֹ[6], בּזמן שפּוֹשעים מתהלכים חפשים בּחוּצוֹת, אינה מסוּכּנת לתנוּעת הפּוֹעלים.  היא אך מוֹרידה את הניבוֹ המוּסרי והתרבּוּתי של הארץ.  אם שני חברינוּ, שליחי הסתדרוּת הבּנין, יוֹשבים אסוּרים בּיפוֹ, הרי זה קשה להם וּלמשפּחוֹתיהם ואנוּ משתתפים בּצערם, אבל אין זה מַפחיד את הציבּוּר שלנוּ הרגיל לתת קרבּנוֹת לשם האידיאלים שלוֹ.  קרבּנוֹתיו רק מַגבּירים את כּוֹחוֹ.  ציבּוּר הפּוֹעלים לא יכּנע בּפני רדיפוֹת המשטרה ושִׂטנוֹת הקבּלנים.  גדוֹל כּוֹחנוּ הכַּמוּתי והאֵיכוּתי, הכּלכּלי, הפּוֹליטי והתרבּוּתי. אבל לא עשׂינוּ את כּל הנחוּץ כּדי לתת את התשוּבה המַתאימה לפּרצדנט מסוּכּן זה, המשתמש לגבּי אגוּדה מקצוֹעית בּחוֹק של מניעת פּרעוֹת, בּפקוּדה זמנית בּנוֹגע למסיתים בּין דת ודת וּבין גזע וגזע.  אם חוֹק זה מכוּוָן להרבּוֹת שלוֹם, הנה השימוּש בּוֹ נגד אִרגוּן חוּקי של הפּוֹעלים עלוּל לזרוֹע מרירוּת כּזוֹ בּלב הפּוֹעל, שתסַכּן בּאמת את כּל הסדר בּארץ.  הכּרוּזים האַרסיים הללוּ של הקבּלנים, האַתמוֹספירה נגד הפּוֹעל שהם משתדלים ליצוֹר, הם המסַכּנים את שלוֹם הארץ.

תנוּעתנוּ הגדוֹלה הִנָה רבוֹלוּציוֹנית בּמטרוֹתיה היסוֹדיוֹת, אינה מסתפּקת בּעבוֹדה ליד בּנינים בּתל-אביב.  שאיפוֹתיה הלאוּמיוֹת והסוֹציאַליוֹת הן גאוּלה שלמה של העם והמעמד, יצירת עבוֹדה קוֹלקטיבית משוּחררת מכּל ניצוּל שהוּא – תנוּעת מַהפּכנית זוֹ שלנוּ אחזה מראשיתה ועד היוֹם בּדרכים לוֹיאליוֹת, בּאמצעים דמוֹקרטיים וּביצירה כּלכּלית, לא בּגלל השפּעה קפּריסית של מנהיג זה אוֹ אחר, אלא בּתוֹקף הפּרוֹבּלימוֹת המיוּחדוֹת שלנוּ:  יצירת משק לאוּמי על ידי המעמד העוֹבד.  וּלפיכך השקענוּ את מיטב כּוֹחוֹתינוּ בּיצירתנוּ הישוּבית, הקוֹאוֹפּרטיבית והתרבּוּתית.  אוּלם דרכּם זוֹ של הקבּלנים, של הממשלה, פּקידיה ושוֹפטיה המפריעים ליצירתנוּ וּמגבּירים את המרירוּת בּלבבוֹת, עלוּלה להביא לישוּב כּוּלוֹ תוֹצאוֹת רעוֹת.  כּך היא דרכּם של המעמדוֹת השליטים מחוּסרי כּל השקפה היסטוֹרית בּספרד (וּברוּסיה, בּעָבר), המנסים לעכּב את נצחוֹנוֹתיו הבּשֵלים של הפּוֹעל והם שיוֹצרים קַטַקליזמים, מלחמוֹת ללא-טעם ההוֹרסוֹת וּמחריבוֹת את חיי המדינה.  מעשׂיהם האחרוֹנים של אוֹיבינוּ כּאן מכוּוָנים לערער את האמוּנה של הפּוֹעל בּכוֹחוֹת עצמוֹ, בּאפשרוּת של יצירה כּוֹבשת וּמתקדמת בּסדר, להפוֹך את הארץ לגי-חזיוֹן של התגוֹששוּת מיוֹאשת, לשׂמחת לבּם של האימפּריאַליסטים האנגלים, של מחנה מוּסא כּאזם[7] ושל אוֹיבינוּ מבּית.

למען העליה ההמוֹנית, לא זוֹ הספסרית, שהרוּח מביאה אוֹתה ורוּח מצוּיה יכוֹלה לשׂאת אוֹתה – למען מַהפּכת העבוֹדה והיצירה – אנוּ מעוּנינים שמלחמת הפּוֹעל והגנת ההסתדרוּת תיעָשׂינה בּדרכים לוֹיאליוֹת.  וּפקידי הממשלה הם הראשוֹנים שהפריעוּ לנוּ בּעבוֹדתנוּ החוּקית.  עלינוּ איפוֹא למחוֹת בּקוֹל שישָמע בּארץ וּבחוּץ-לארץ, שיגיע לקוֹנגרס הציוֹני ולפּרלמנט האנגלי.  קוֹלנוּ לא ישוּב ריקם, הריאַקציה בּארץ לא תוּכל לעמוֹד בּפני ציבּוּר הפּוֹעלים שיתלכּד עכשיו סביב הסתדרוּתוֹ בּיתר כּוֹח.  עלינוּ לחזק את ההסתדרוּת מבּפנים לבל יִדח ממנוּ נידח.  רק בּהיגָלוֹת פּרצים בּאניה מתחילים העכבּרים לברוֹח.  בּזמן של גיאוּת לתנוּעה מַהפּכנית אין בּגידה ואין בּריחה מהמחנה.  ואת מחננוּ עלינוּ לבצר עכשיו מבּפנים, בּיתר אִרגוּן וּבהגבּרת העבוֹדה, התרבּוּת וההסבּרה.  עלינוּ לשׂים אל לב כּי מחננוּ, המוֹנה עכשיו 20 אלף, הוֹלך ורב.  הרבבוֹת מוֹסיפוֹת לבוֹא וכל הפּוֹנה לעבוֹדה, גם אם הוּא מן ״המעמד הבּינוֹני״, פּוֹנה אל ההסתדרוּת.  ההמוֹנים הרחבים מַצריכים טיפּוּל מסוּדר מתוֹך הבנה, התמַסרוּת ואהבה.  לא רחוֹק היוֹם, שכּוֹחוֹת האמוּנה בּהתישבוּת עממית בּמדינה יהוּדית עוֹבדת יתגבּרוּ על הדכּאוֹן הזמני הבּא בּסיבּת עליה חַסרת-שרשים, בּסיבּת ״בּנין״ משקי חסר-יסוֹד.  עוֹד נכוֹנוּ לנוּ ימים של חלוּציוּת חדשה, של מפעלים ישוּביים כּבּירים, אשר עד היוֹם ראינוּם אך בּחזוֹן.  הם הוֹלכים וּקרֵבים ולקראתם עלינוּ להיכּוֹן.  וּמלחמת הקבּלנים והמשטרה בּפּוֹעל תביא לידי הגבּרת כּוֹחנוּ והכשרתנוּ למפעלים רבוֹלוּציוֹניים שבּיצירה ישוּבית-סוֹציאלית.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[1] "דבר", גליוֹן 68, כ"ט בּאב תרפ"ה, 19.8.1925.

 

[2] גבּוֹרי הלוֹקאוּט שלפני חמישה חדשים.  בּפברוּאר 1925 הכריזוּ 33 קבּלני בּנין בּתל-אביב השבּתת העבוֹדה, כּדי ללחוֹץ בּכיווּן הרעת תנאי העבוֹדה.  ההשבּתה פּגעה בּ-360 פּוֹעלים, נמשכה חוֹדש ימים ונסתיימה בּהסכּם לטוֹבת הפּוֹעלים.

 

[3]גרַבּסקי.  ולדיסלב.  שמוֹ של ראש הממשלה בּפּוֹלין בּזמן ההוּא, הוּא גם מיניסטר הכּספים, אשר עשק את המוֹני היהוּדים בּהעמיסוֹ עליהם מסים כּבדים מנשׂוֹא.

 

[4] בּמפּוֹלת האיוּמה.  בּכ"ג בּאב תרפ"ה נפל תחתיו בּרחוב נחלת-בּנימין בּתל-אביב בּית בּן שתי קוֹמוֹת, בּעת היבּנוֹת עליו קוֹמה שלישית על-ידי אחד הקבּלנים.  מתחת למפּוֹלת הוּצאוּ אדם אחד מת וחמישה פּצוּעים.

 

[5] בּימי ממשלתוֹ הקצרים של מקדוֹנלד, ממשלת הפּוֹעלים בּאנגליה.  ממשלה זוֹ עלתה בּינוּאר 1924 ונפלה בּסוֹף אוֹתה שנה.

 

[6]עשׂרה מחברינוּ הלכוּ כּבוּלי שלשלאוֹת לעכּוֹ.  זה קרה בּשעת סכסוּך העבוֹדה עם לשכּת "המזרחי" בּחיפה.

 

[7] מוּסא כּאזם.  עיין כּרך א', הערוֹת וּמילוּאים, עמוּד 380.