_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

ושוּב משׂכּוֹרוֹת[1]

ברל כצנלסון

לתוכן הענינים

 

"דוֹאר-היוֹם" מביא מתוֹך "קוּנטרס" ק"כ את טבלת המשֹכּוֹרוֹת בּהנהלה הציוֹנית בּלוֹנדוֹן[2], וּמלַוה אוֹתה בּמאמר ראשי, מסתער, על "שערוּריית המשֹכּוֹרוֹת".

מר בּן-אָבי[3], בּעל המאמר הראשי של "דוֹאר-היוֹם", מעיד, "כּי הצלח הצליח כּוֹתב השוּרוֹת האֵלוּ– בּ"קוּנטרס" – לתת בּמלים אחדוֹת וּבמספּרים מצוּמצמים תמוּנה מזעזעת ממַדרגת הבּזבּוּז השלטת אצלנוּ".  והוּא עוֹשׂה את החשבּוֹן של מאוֹת אלפים הלירוֹת שהפסדנוּ על ידי הבּזבּוּז בּשנים האלה, ושל המשׂכּוֹרוֹת שלנוּ העוֹלוֹת על אֵלוּ של פּוּאַנקַרֶה[4] וּקלֶמַנסוֹ[5] (המִסכּנים!) וּמזכּיר הפּעם לשבח את ה"קערוֹת הדשנוֹת והמלאוֹת של ימי רוּבּינוֹב[6] והנהלתוֹ המוּזרה".  הכּל, לכאוֹרה, בּרוּח ההחלטה שנתקבּלה בּועידה הכּללית של הסתדרוּת הפּוֹעלים נגד המשֹכּוֹרוֹת הגבוֹהוֹת:  "הועידה מציינת בּהתמַרמרוּת עמוּקה את המרחק הגדוֹל בּין תנאי הקיוּם של הפּוֹעל החקלאי והעירוֹני וּבין שיטת המשֹכּוֹרוֹת הגבוֹהוֹת השלטת בּארץ, גם בּמשקים הציבּוּריים והלאוּמיים.  הועידה מכריזה, כּי בּתנאי הלחץ והדוֹחק שהארץ נתוּנה בּהם, בּמצב שמשקי הפּוֹעלים מסתדרים על קצה גבוּל הצמצוּם, וציבּוּר הפּוֹעלים נאבק בּכל כּוֹחוֹתיו על אפשרוּת קיוּם כּל-שהוּא – אין שיטת המשֹכּוֹרוֹת הגבוֹהוֹת הוֹלמת כּלל את משקנוּ הלאוּמי הדל והיא חוֹתרת תחת הקיוּם הכּלכּלי של הישוּב".

אוּלם כּלוּם אפשר ל"דוֹאר-היוֹם" שלא יחפּשׂ "לתפּוֹס את הגנב" בּין הפּוֹעלים?  והרי הוּא מוֹסיף:  "וּבקרב הנהלת הפּוֹעלים אף הם".  גם בּכם.

"כּי גם בּכם, "הפּוֹעל הצעיר" ו"האחדוּת והעבוֹדה" ("האחדוּת והעבוֹדה" דוקא.  בּקיאוּת של עתוֹנאי "דוֹאר-היֹום"!), פּגעה צרעת המשׂכּוֹרוֹת השמנוֹת ואין גבוּל לבּזבּוּז ולבּלבּוּל השׂוֹרר בּקוּפּוֹתיכם".

מוֹדה אני למר בּן-אבי על אינפוֹרמַציה זוֹ, אשר המציא לנוּ, לחברים של "אחדוּת-העבוֹדה" ושל ההסתדרוּת הכּללית, המעוּנינים לדעת את הדברים כּהוָיתם.  שמענוּ, אמנם, כּי יֶשנוֹ בּהסתדרוּת מספּר נוֹשׂאי-משׂרה המשתלמים לפי גוֹבה המשׂכּוֹרוֹת השמנוֹת הנהוּגוֹת בּארץ, אוּלם אוֹמרים לנוּ, כּי אנוּ מוּכרחים לעשׂוֹת זאת, ולוּ גם בּחריקת-שינים, בּאשר אנוּ זקוּקים להם, לאוֹתם האַדריכלים, המהנדסים, מנהלי-החשבּוֹנוֹת וּשאר המוּמחים, אשר בּאוּ אלינוּ לא מתוֹך חוּגי חלוּצים-יחפים, כּי אם מתוֹך "החברה ההגוּנה", אבל כּי גם לחברינוּ, חברי "אחדוּת-העבוֹדה", יש יד בּמשׂכּוׂרוׂת שמנוֹת אלוּ, לא שמענוּ בּלתי אם היוֹם, מפּי "דוֹאר-היוֹם".  וּכחבר ל"אחדוּת-העבוֹדה", אשר לא זכה לקבּל משׂכּוֹרת שמנה והסוֹבר – משוּם כּך, כּנראה – כּי המשׂכּוֹרוֹת השמנוֹת הן מכּה בּצד גם לנוּ, לפּוֹעלים, וגם לארץ כּוּלה, הריני מַפציר בּמר בּן-אבי, כּי יוֹאיל לפרסם את דבר המשׂכּוֹרוֹת השמנוֹת הנהוּגוֹת בּ"הנהלת הפּוֹעלים" בּכלל, ואת אלוּ של חברי "אחדוּת-העבוֹדה" בּפרט, בּין אם הם עוֹבדים בּ"אחדוּת-העבוֹדה" עצמה, בּין אם הם משמשים בּמוֹסדוֹת ההסתדרוּת הכּללית.  אהיה לוֹ אסיר-תוֹדה.

ואגב, מכּיון שנתגלגלוּ הדברים, אוּלי יוֹאיל "דוֹאר-היוֹם", ידידם וּמגינם של בּעלי התעשׂיה והאיניציאַטיבה הפּרטית, אוּלי ינסה להרים את הצעיף גם מעל שאלה זוֹ:  כּיצד משפּיע דבר המשֹכּוֹרוֹת השמנוֹת הנהוּגות בּארץ (בּארץ בּכלל, לא רק בּהנהלה הציוֹנית) על מצב התעשׂיה שלנוּ?

סבוּרני, כּי שאלה אקדמית זֹו יש בּה גם משהוּ מן האַקטוּאַליוּת.  הנה אנוּ רוֹאים, כּי בּעלי ה"סיליקַט" אינם רוֹאים להם סגוּלה יוֹתר בּדוּקה לרפּא את שבריו מאשר הפחָתת המשׂכּוֹרוֹת של הפּוֹעלים המקבּלים שלוֹשים גרוּש ליוֹם, "ולוּ תהא רק בּחצי גרוּש ליוֹם" ("הארץ", תתשכ"ב).  והפּוֹעלים מוֹדים, כּי "מצב הענינים דוֹרש הפחתת ההוֹצאוֹת בּתעשֹיית הלבֵנים.  לשם כּך הם מציעים הפחתוֹת שוֹנוֹת בשכר-העבוֹדה שיצטרפוּ לתשעה אחוּזים, הפחתה זוֹ צריכה להיעשׂוֹת לפי  הַדְרָגָה ידוּעה, על חשבּוֹן אלה מן הפּוֹעלים המקבּלים שׂכר משלוֹשים גרוּש ומעלה ליוֹם".  אוּלם ההנהלה עוֹמדת על זה כּי "יש צוֹרך לפרוֹץ סוֹף סוֹף את גדר המינימוּם של שלוֹשים גרוּש ליוֹם, מפּני שדבר זה הוּא שאלת קיוּם כּל התעשׂיה בּארץ" (שם).

הנה בּרוּר כּשמש בּצהרים, כּי על ההפחתה של שׂכר הפּוֹעל, "ולוּ גם לחצי גרוּש" עוֹמדת שאלת קיוּם כּל התעשׂיה בּארץ.  ואוּלם טֹוב טוֹב היה עוֹשׂה "דוֹאר-היוֹם", ולוּ גם מי שהוּא אחר, אילוּ היה בּוֹדק אפילוּ בּפנקסיו של ה"סיליקט" עצמוֹ, ומוֹצא את האחוּז אשר 30 הגרוּשים של הפּוֹעל תפסוּ בּמחזוֹרוֹ, ואוּלי גם מַשוה את הסכוּם הזה עם הסכוּמים המצטרפים מן ה"משׂכּוֹרוֹת השמנוֹת" של המנהלים והמוּמחים.  נדמה לי, כּי החוֹקר את הדברים לאמיתם היה עוֹשׂה חסד עם כּוּלנוּ, גם עם הפּוֹעלים וגם עם התעשׂיה, ואוּלי אפילוּ עם בּעלי-התעשׂיה.

וּכמוֹ כן היה מיטיב לעשׂוֹת "דוֹאר-היוֹם" לאוֹתם המוֹסדוֹת הכּספּיים, אשר הוּא להם לפֶה וּלמליץ, לאוֹתם המוֹסדוֹת הציוֹניים, אשר אינם נמצאים בּרשוּתה של הציוֹנוּת הבַּזבּזנית, לכל אלה הבּנקים הרבּים (שלוֹשה בּמספּר!) מיסוּדם של האמריקאים וה"איקוֹנוֹמיק בּוֹרד", המצילים, כּידוּע, את ארץ-ישׂראל בּפעוּלתם הכּלכּלית הבּריאה, וכל שאר החברוֹת הציוֹניוֹת, הבּנוּיות על "יסוֹדוֹת מסחריים בּריאים", מיטיב היה גם אִתם וגם עמנוּ, אילוּ היה מוֹסר לפרסוּם, כּיצד עוֹמד ענין המשׂכּוֹרוֹת במוסדות האלה.  אוֹ אפשר בּמוֹסדוֹת "הבּנוּיים על יסוֹדוֹת בּריאים", ושמאחוֹריהם עוֹמדים בּעלי-חסכוֹן מוּבהקים, בּהם אף משׂכּוֹרת שמנה מוֹסיפה "בּריאוּת"?

 

אייר תרפ"ג.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[1] "קוּנטרס" קכ"ה, י"א אייר תרפ"ג, עמוּד 14, בּסדרה "לקט", ה'; השם: משׂכּוֹרוֹת, החתימה: ירוּבּעל.  "ילקוּט אחדוּת-העבוֹדה", כּרך ב', עמוּד 105.  השם: ושוּב משׂכּוֹרוֹת.

[2] [עיין למעלה, עמוּד 28]

[3] בּן-אבי.  איתמר בּן-אבי.  1884–1943.  סוֹפר, עסקן ועתוֹנאי עברי בּארץ-ישׂראל.  בּנוֹ של אליעזר בּן-יהוּדה.  הילד הראשוֹן ביּשוּב שדיבּר עברית מילדוּתוֹ.  היה מעוֹזרי אביו בּעריכת העתוֹנים "האוֹר" ואחרים.  היה עוֹרך "דוֹאר היוֹם".

[4] פּוּאַנקַרֶה.  רַיימוֹן פּוּאַנקרה.  1860–1934.  מדינאי צרפתי.  היה בּזמנים שוֹנים נשׂיא צרפת וראש ממשלתה.

[5] קלֶמַנסוֹ.  ג'וֹרג' קלמנסוֹ.  1841–1929.  מדינאי צרפתי.  היה ראש ממשלת צרפת.

[6] רוּבּינוֹב.  ד"ר י. מ. רוּבּינוֹב.  מנהל "הדסה" בּארץ-ישׂראל בּשנוֹת 1919–1922.