נוֹשָׁנוֹת

 

"כָּעֵינַיִם קֹרְצִים שָׁמָּה

בַּשָׁמַיִם אוֹרִים זַכִּים..."

– בְּעֵינֵיהֶם פָּז הַכְּרוּבִים

צוֹפִים בָּנוּ מִן-הַחֲרַכִּים.

 

"סָבִיב יִמְתַּח הַיָּרֵחַ

חוּטֵי אוֹר כַּכֶּסֶף זַכּוּ."

– מִקַּרְנֵיהוּ, יוֹנָה תַמָּה,

שַׂעֲרוֹת רֹאשֵׁךְ יָפוּ, רַכּוּ.

 

"שָׁם כְּגַלֵּי שַׁיִשׁ טָהוֹר

צָפִים גִּזְרֵי עָבִים צְחֹרוֹת."

– מִן הֶעָבִים, חֶמְדַּת לִבִּי,

מַעֲלוֹת רוּחֵך זַכּוֹת, טְהֹרוֹת.

 

"רְסִיסֵי לַיְלָה תְּלוּיִם שָׁמָּה

בֵּין עֲשָׂבִים, וּמָזְהִירִים."

– שְׁתֵּי עֵינַיִךְ יָפוּ, אֹרוּ

גַּם מֵרְסִיסִים, מִסַּפִּירִים.

 

"חֶרֶשׁ שׁוֹקֵק פֶּלֶג שָׁמָּה

רוּחַ יִשֹּׁב – קְטֹרֶת כָּלִיל."

– נִשְׁמַת אַפֵּךְ – רוּחַ עֵדֶן,

קוֹלֵךְ – הֶמְיַת פֶּלֶג, חָלִיל.

 

"שָׁם הַזָּמִיר יִפְצַח רִנָּה,

מָה רוֹמֵמָה הִיא, כַּבִּירָה!..."

– לַיְלָה צַוִּי חַסְדֵּךְ אִתִּי,

הָאַהֲבָה מְקוֹר הַשִּׁירָה.

 

"הֲיַאֲרִיךְ, דּוֹד לְבָבִי,

הֲיַאֲרִיךְ לֵיל עֲדָנִים?"

– דְּבָרִים אֵלֶּה, נַעֲרָה פֹתָה,

מַה-יְּשָׁנִים הֵם נוֹשָׁנִים!...