עִם שָׁמֶשׁ

 

עִם-שֶׁמֶשׁ הַשְׁכִּימוּ לֶהָרִים – וּמְצָאתֶם

הַזָּהָב הַטּוֹב וְהַכָּתֶם.

וִהְיִיתֶם רִאשׁוֹנִים לְאוֹר שֶׁמֶשׁ, וּשְׁאָבוֹ

אִישׁ אִישׁ מְלֹא נִשְׁמָתוֹ וּלְבָבוֹ.

וִיקַר בֹּקֶר-אֵל, בְּעוֹדוֹ חָדָשׁ וְרָטֹב,

יַעֲבָרְכֶם-נָא עָבֹר וְשָׁטֹף,

וְכָל-נוֹשָׁן וּבָלֶה בִלְבַבְכֶם – יִתְחַדָּשׁ!

וְכָל-פִּגּוּל וּפְסוּל בּוֹ – יִתְקַדָּשׁ!

וּצְפַנְתֶּם וּשְׁמַרְתֶּם זֶה אוֹצַר זְהַבְכֶם,

וְהָיָה לְכַלְכֵּל בּוֹ לְבַבְכֶם.

וְאִם כְּבֵדִים בְּחוֹבוֹת יְצָאתֶם, וַעֲנִיִּים –

וְשַׁבְתֶּם עֲשִׁירִים וּנְקִיִּים.

הוֹ, נְמַקֵּי הַחֹשֶׁךְ וּרְקֵבֵי הָאָמֶשׁ,

הִתְפַּלְּלוּ לַשֶּׁמֶשׁ, לַשָּׁמֶשׁ!

 

וּרְטֻבֵּי טַל-אוֹרוֹת, לַאֲחֵיכֶם תָּשׁוּבוּ,

וְרָטְבוּ מִכֶּם וְיָנוּבוּ;

וְאִישׁ אֶל-בֵּית אָבִיו וְאִישׁ אֶל-בֵּית אֶחָיו

תָּבִיאוּ נָא בְּשׂוֹרַת הַמֶּרְחָב.

וִיצָאתֶם וּזְרַעְתֶּם מִסָּבִיב אֶת-אוֹרְכֶם –

וְנָגַהּ עַל-רֹאשׁ כָּל-בְּנֵי דוֹרְכֶם;

וְיָרַד וּמָצָא בַּמַּרְתֵּף הָאָפֵל

אֲחִיכֶם הַדָּךְ וְהַשָּׁפֵל,

וְרָעַד עַל-לִבּוֹ הָאוֹר וְהִתְרַפֵּק,

וְחֶרֶשׁ עַל-לִבּוֹ יִתְדַּפֵּק:

"קוּם, אָחִי, הִתְפַּלֵּל – יֵשׁ מָקוֹם לִתְפִלָּה,

יֵשׁ מָקוֹם לְתִקְוָה – הוֹחִילָה!"

וְקָם וְהִתְנַעֵר אֲחִיכֶם בֶּן-אָמֶשׁ –

וְצָמֵא לַשֶּׁמֶשׁ, לַשָּׁמֶשׁ!

 

וְאִם-תֹּהוּ בִקַּשְׁתֶּם אוֹר-שֶׁמֶשׁ לָעָיִן –

צְאוּ וּבְרָאוּהוּ מֵאָיִן!

חִצְבוּהוּ מִסֶּלַע, מִצּוּרִים נַקְּרוּהוּ,

מִפִּנּוֹת לְבַבְכֶם מִשְׁכוּהוּ!

וְחַי אֵל הָאוֹר, כִּי-כַאֲשֶׁר יֵחָשֵׂף

כֵּן יִפְרֹץ וְלָעַד לֹא-יֵאָסֵף;

וְגַם-נִדָּחֵיכֶם יָקוּמוּ וָבָאוּ

וַאֲלֵיכֶם אֶת-נַפְשָׁם יִשָּׂאוּ,

וּבְחֵיקְכֶם יַנִּיחוּ אֵת כָּל-גַּעְגּוּעֵיהֶם

הַקְּדוֹשִׁים – וּמְסָרוּם לִבְנֵיהֶם,

וְדוֹרוֹת לַדּוֹרוֹת יַנְחִילוּ וִיצַוּוּ:

חֲיוּ, עִבְדוּ הַרְבֵּה וְקַוּוּ!

הוֹ, גְּמוּלֵי מֵחֹשֶׁךְ, עַתִּיקֵי מֵאָמֶשׁ –

תְּלוּ שֶׁמֶשׁ עַל-רֹאשְׁכֶם, תְּלוּ שָׁמֶשׁ!

 

קישינוב, כ"ד סיון, תרס"ג.