Posts Tagged ‘הומור’

על הליצן להיות עצוב

יום ראשון, יולי 21st, 2013

במסתו "הספרות והחיים", כותב י"ל פרץ (בתרגום שמשון מלצר) —

כבר אמרתי וחזרתי ואמרתי, שלפי טבעי אין אני לץ, אלא דוקא בעל-בכי, ורק פרנסתי השחורה שלי היא-היא שעשׂתה אותי לץ ומתלוצץ.

 

כיצד הכרתי את שירת הראב"ע

יום חמישי, אוגוסט 13th, 2009

יש לי וידוי – אף פעם לא התחברתי לשירת ספרד.
אף מורה בתיכון לא השניאה עלי את השירים האלה – להפך, אני זוכרת שדווקא בתכנית הלימודים הייתה שירה מעניינת, ואהבתי לדמיין נשפים יהודיים בספרד שבהם יהודים חשובים ועשירים הקריאו שירה זה לזה. אלא כנראה שמאז קראתי את השירים הלא נכונים, ובאופן כללי, השירה הזאת הייתה די משעממת בעיני.

לכן הצבתי אתגר בפני אסף העורך – הראה לי שיר משירת ספרד שאוהַב!  אוכל לפרסם אותו ביומן הרשת לטובת כל אותם שלא מכירים, כמוני, ונזכה להכיר ולאהוב עוד חלק מהמורשת התרבותית שלנו.

אסף ענה לאתגר בצורה יוצאת מן הכלל ושלח לי לא שיר אחד, אלא שלושה. מיותר לציין שאהבתי את כולם.
לכן, בלי הקדמות נוספות, הנבחר הראשון, שיר שנינה נחמד:

אַשְׁכִּים לְבֵית הַשָּׂר / ר' אברהם אבן עזרא

אַשְׁכִּים לְבֵית הַשָּׂר –    אֹמְרִים: כְּבָר רָכָב!
אָבֹא לְעֵת עֶרֶב –        אֹמְרִים: כְּבָר שָׁכָב!
אוֹ יַעֲלֶה מֶרְכָּב,           אוֹ יַעֲלֶה מִשְׁכָּב –
אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי,           נוֹלַד בְּלִי כוֹכָב!

אני בהחלט גיליתי שאני אוהבת את שירת ספרד, ואם גם אתם, כדאי ללחוץ כדי לקרוא עוד מכתבי הראב"ע. תהנו!

למה לא לשתות יין בפסח?

יום חמישי, אפריל 23rd, 2009
לוּ רב בישראל הייתי, כי עתה הייתי גוזר איסור על יינות כרמל בלילי פסח, לא מפני שאני מטיל, חלילה, ספק בתוקף ההכשרים של הגאונים יחיו, אלא מפני שהם (ר"ל היינות ולא ההכשרים) מושכים את הלב ועלולים להביא אדם מישראל לידי נסיון לשתות כוס חמישי וששי ולשכוח גם את האפיקומן.

מתוך "חזיונות והרהורים – כרך ראשון", הפרק "חד גדיא" מאת יהודה ליב קצנלסון (בוקי בן-יגלי). נכתב בתרס"ג (1903).


נתקלתם ביצירה מעניינת, מחכימה או משעשעת? שלחו לנו פסקה מובחרת, צרפו כמה מלים משלכם (על הענין ביצירה, מה אהבתם, וכו') ואנו נפרסמה כאן!

כתבו עלינו בעיתון

יום שני, ינואר 12th, 2009

השבוע הוזכר פרויקט בן-יהודה בטור "הזירה הלשונית" של רוביק רוזנטל בעיתון מעריב.

בטור מציג רוזנטל את ספר הבדיחה והחידוד של אלתר דרויאנוב שהועלה החודש לאתר הפרויקט.  הוא גם מצטט כדוגמה כמה בדיחות מתוך הספר, שמתאימות למצב הבטחוני של ימינו. הנה אחת:

בין פרמישל לעזה.
ווילהלם נכנס אצל פרנץ-יוסף ומצא אותו מצטער. אמר לו: "על מה אתה מצטער, סבא?"
אמר לו הזקן: "פּרמישל. אני מצטער שלכדוה הרוסים".
החזיר לו ווילהלם: " תנוח דעתך, סבא. לא הרוסים לכדו את פּרמישל, אלא פרמישל לכדה את הרוסים…"

תהנו!