Posts Tagged ‘לשון עברית’

כצנלסון על חשיבות לימוד עברית מראש

יום שבת, ינואר 24th, 2015

בשנת תרע"ח (1917), כותב ברל כצנלסון מכתב לגרעיני תנועת "החלוץ" באירופה, שבו הוא מביע את דעתו על סדר היום הראוי ל"החלוץ".  לצד הדגש על "ההתכשרות לעבודה גופנית וחקלאית", הוא מטעים את חשיבות לימוד השפה העברית מראש, כלומר לפני ההגירה לארץ ישראל:

לימוּד השׂפה העברית. בּשביל אוֹתם החלוּצים אשר לא קיבּלוּ חינוּך עברי, צריך לימוּד השׂפה להיוֹת לא כּוָנה טוֹבה, אשר אינה מצטרפת למעשׂה, לא מזמוֹר שיר לעתיד לבוֹא, כּאשר אצל רוֹב בּני תנוּעה הלאוּמית, כּי אם ציווּי מוּחלט, חוֹבה פּרטית. ויש להקדים מילוּי חוֹבה זוֹ לעליה לארץ. ולא רק לשם השׂפה והארץ, כּי אם לשם חייו של העוֹלה עצמוֹ. נחוּץ מאד כּי החלוּצים ידעוּ זאת ויכּירוּ: חוֹסר ידיעת העברית מַעמיד את הבּא בּמצב קשה. שערי חיי התרבּוּת בּארץ נעוּלים בּפניו. לחלקים שוֹנים של הישוּב – ליהוּדי המזרח, לעוֹלם הילדים – אין לוֹ פּתחוֹן-פּה. הספר, העתוֹן הדן בּחיי יוֹם-יוֹם אשר הוּא חי בּהם, ההרצאה, אסיפת החברים – כּל זה חתוּם בּפניו. כּמה וכמה חזיוֹנוֹת חיים מתעלמים ממנוּ, אוֹפק ראִייתוֹ נעשׂה מצוּמצם, כּוֹח תפיסתוֹ – עמוּם. אין זוֹ התאַזרחוּת רבּת השרשים והיניקה. ועוֹד: חוֹסר ידיעת השׂפה בּוֹנה חַיִץ בּתוֹך חוּגי העוֹבדים, מציג אוֹתם מחנוֹת מחנוֹת וגוֹרם להתנכּרוּת קשה, אי-הבנה וּפירוּדים הממררים את החיים וּמוֹרידים אוֹתם. וּמצב זה עלוּל לפעמים להימשך שנים. כּי זאת לדעת: האיש החי על עבוֹדתוֹ, עתוֹת הפּנאי שלוֹ מצוּמצמוֹת בּמאד מאד, ועניני העבוֹדה והחיים דוֹרשים את מאמץ הכּוֹחוֹת וּשְעִיַת הלב. המסתפּק בּשׂיחה קלה אוּלי יגיע בּקרוֹב למטרתוֹ, אבל מי שצרכיו התרבּוּתיים מרוּבּים יוֹתר ואינוֹ מסתפּק בּאוֹתה תפיסת החיים והכּרתם הניתנת לחוּשיו גם מבּלי ידיעת העברית, וּדרישוֹתיו לידיעת השׂפה הן לא פּחוֹת מאשר לידיעת שׂפה תרבּוּתית אחרת – ההוּא צפוּי ליִסוּרי נפש רבּים וגם ממוּשכים. סיגוּל השׂפה האִטי, הממוּשך והמקוּטע – מעייף וּמיַגע, נוֹטל את טעם השׂפה והלימוּד וּמרַפּה גם את הרצוֹן והאמוּנה בּאפשרוּת ההצלחה בּעתיד. לידיעה מספּיקה, ידיעה שיש בּה ממש וטעם, קשה להגיע בּתנאים אלה. ורק יחידים מחוֹננים בּחוּש ו"רצוֹן לשוֹני" זוֹכים לכך בּתנאים הבּלתי-נוֹחים שלנוּ.

צריך גם לדעת, כּי אוֹתם התנאים העוֹזרים בּכל ארץ להקנוֹת את השׂפה למתישבים חדשים חסרים פּה בּמידה מרוּבּה: השׂפה אינה לעת עתה שׂפת המדינה והשלטוֹן. ואף לא שׂפת המסחר, התעשׂיה והאִכּרות. ושׂוּמה היא רק בּפי תינוֹקוֹת של בּית רבּן וחוּגים ידוּעים המסוּרים לה. עזרה מסוּדרת להפצת השׂפה והקלת הלימוּד מצד הכּוֹחוֹת הרשמיים העוֹבדים את העבוֹדה התרבּוּתית בּארץ אף היא חסרה כּמעט לגמרי. האמת דוֹרשת להיאָמר: העבוֹדה התרבּוּתית המסוּדרת בּארץ עדיין לא יצאה מכּתלי בּית-הספר ודבר אין לה עם "העם" יוֹשבי הערים העתיקוֹת ואף לא עם בּני המוֹשבוֹת החדשוֹת. עזרה מסוּדרת רחבה וּרצינית למען הקנוֹת את השׂפה העברית לבּאים. ודאי תידָרש ותדרוֹש חֶבר עוֹבדים מסוּרים, מערכת מפעלים מַתאימים, אמצעים רבּים. אבל לפי שעה – איננה. וחייבים אנוּ פּה ו"החלוּץ" שם לעשׂוֹת מה שבּידינוּ. קבוּצוֹת "החלוּץ" צריכוֹת להמציא לחבריהן עזרה ממשית, מסוּדרת ונמרצת בּלימוּד השׂפה, על ידי מוֹרים מוּכשרים וּמסוּרים.

מה לדוד בן-גוריון ולצירוף מקרים בין-דורי?

יום רביעי, אוקטובר 31st, 2012

בחודש אוקטובר 2012 הוטלה עלי משימת הקלדה לפרויקט בן-יהודה. היה זה קטע מתוך ספרו של דוד בן-גוריון* 'בעיות המדינה: מדיניות חוץ של ישראל 3/6 / דוד בן-גוריון'. הספר (מן הסתם ספרון) לקוח מתוך נאום בכנסת שנשא דוד בן גוריון בשנת 1951.

הקלדתי את דבריו ולפתע חשבתי לעצמי שאימי, אסתר אדלר (בשעתו אסתר בן גרשון) קשורה באופן מסוים אף היא לטקסט זה…

אימי, ילידת 1932, סיימה את לימודיה בבית הספר אוולינה דה-רוטשילד (אז מיס לנדאו) בירושלים, ממש ערב מלחמת השחרור. בגלל המלחמה לא יכולות היו בנות השכבה השמינית לגשת לבגרות האנגלית, שכן הן למדו בבית הספר בשפה האנגלית ועל פי תוכנית הלימודים האנגלית. אך כדי שלא יסתובבו בטלות שנה, דאג להן בית הספר ללימודי קצרנות. את השיעורים העבירה תלמידתו של מר יעקב מימון, שהיה האיש שייבא את שיטת הקצרנות לארץ והתאים אותה לשפה העברית.

לאחר שסיימו הבנות את לימודי הקצרנות, בחר מיימון כמה תלמידות נבחרות והעביר להן קורס המשך בקצרנות. אימי זכתה להיות בין אלו.

מייד אחרי הקורס עבדה אימי תקופה קצרה בקצרנות באפוטרופוס הכללי ובמרץ 1950 היא החלה לעבוד בכנסת. במשך שנה ורבע (עד קיץ 1951) היא עבדה שם לפי שעות ואז נתבקשה להתפטר מן האפוטרופוס הכללי וקיבלה משרה מלאה בכנסת. בין השנים 1952­-1954 שירתה אימי בצבא (כפקידה של ראש אכ"א) ואחרי כן חזרה לכנסת ושימשה שם כקצרנית עד שנת 1977.

אמי שימשה כקצרנית בכנסת ובמשרד ראש הממשלה במשך שנים רבות, ורשמה סטנוגרמות רבות לעיתים בישיבות, ועדות ועניינים מרתקים ביותר. באחת המשימות האחרונות שלה כקצרנית רשמה אימי חלק מהסטנוגרמה בביקורו ההיסטורי של הנשיא המצרי המנוח אנואר סאדאת בכנסת. מאז שנת 1977 ועד שהיא יצאה לפנסיה (בשנת 1985) היא שימשה מנהלת ועדת העבודה והרווחה בכנסת.

כשהקלדתי את דבריו של בן גוריון חשבתי לעצמי: "ייתכן שאני מקלידה כרגע, מתוך פרספקטיבה היסטורית ובמטרה לשמר את הלשון העברית לרבדיה, בדיוק את אותו הטקסט שרשמה אימי (ומיד אחרי כן הדפיסה במכונת כתיבה) כטקסט אקטואלי שנשמע מפיו של דוד בן גוריון עצמו". האפשרות הזו, שכפי שאתם רואים היא סבירה לחלוטין, ריגשה אותי מאוד, והחלטתי לשתף את כולכם ולהציב, בהזדמנות זו, יד לפועלה הברוך ורב השנים של אימי אסתר שתבדל"א.

* כתביו של דוד בן גוריון עודם מוגנים בזכויות יוצרים ומוקלדים במסגרת פרויקט בן-יהודה ברשות המכון למורשת בן-גוריון.

חניכת ערוץ ה"יו-טיוב" של פרויקט בן-יהודה

יום שישי, אוקטובר 5th, 2012

שלום לכולם,

 

אנו שמחים לבשר כי נפתח ערוץ יו-טיוב חדש לפרויקט. הערוץ מכיל סרטוני וידאו מתוך ערב ההוקרה למתנדבי הפרויקט שהתקיים באוני' ת"א ביוני 2012

חלק א' של הערב – הרצאות – 

1 – הרצאתו של מר שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק – "ביאליק של נתינה וחסד".

2 – הרצאתו של אסף ברטוב, עורכו המייסד של פרויקט בן-יהודה – "על כינוס הרוח בעידן האינטרנט: פרויקט בן-יהודה – עבר, הווה, עתיד".

חלק ב' של הערב – "מתנדבים מספרים" – 

1 – המתנדב ד"ר ערן גרף – על הפרויקט במקאמה מחורזת פרי עטו.

2 – המתנדבת חנה טל – על הציפיה, ההפתעות ו.. מכונה אחת לסריגת פוזמקאות.

3 – המתנדבת שרונה תל-אורן, בתו של המשורר, המסאי והמתרגם אברהם רגלסון – על מתן רשות פרסום לכתבי אביה וההתנדבות בפרויקט.

4 – המתנדבת צחה וקנין – על חיפושים ביביליוגרפיים ותעלומת א. מיטרופוליטנסקי.

5 – העורכת הילה לוי, בשם המתנדבת אודי יוליס – על "אי-העדפות" הקלדה וחדוות ההתנדבות.

6 – המתנדב ד"ר מלאכי שפר – על לבטיו של מקליד.

7 – המתנדבת נירה פרדקין – על קובץ האגדות "ויהי היום" מאת ביאליק.

8 – המתנדבת עפרה הוד –  על "חובה", "אשמה" ותרגומים בפרויקט בן-יהודה.

9 – המתנדבת נורית גל רכס – על חווית הלימוד, הגאווה וחשיבות שיתוף הידע בעקבות ההתנדבות.

10 – המתנדבת דפנה פילובסקי – על העושר הלשוני וההיסטורי והנאת הלימוד דרך יצירות בפרויקט.

11 – המתנדב אמיר ברטוב – באנקדוטה משעשעת על עליות ומורדות בחיי המקליד.

 

כמו כן, עלו לערוץ שתי הרצאות נוספות מתוך ערב ההוקרה לפרויקט שהתקיים במסגרת "חמישי בקמפוס" באוני' ת"א במרץ 2012

1 – הרצאתה של פרופ' נורית גוברין – "מחקרי תשתית בספרות העברית והחשיבות של פרויקט בן-יהודה במימושם"

2 – הרצאתו של ד"ר אבשלום אליצור – "מנהיגות לוקחים: המופת האינטרנטי של פרויקט בן-יהודה מול דלדול האקדמיה".

 

המשך מועדים לשמחה,

שני אבנשטיין וצוות הפרויקט.

 

חתולים בבן-יהודה

יום שלישי, נובמבר 16th, 2010

הקדמת המערכת: כתבי שאול טשרניחובסקי יהפכו נחלת הכלל באחד בינואר 2014.  כדי להגיש לציבור את כל כתביו (לרבות תרגומיו הרבים) כבר במועד ההוא, המתנדבים החרוצים של פרויקט בן-יהודה עמלים על הקלדת והגהת כתבי טשרניחובסקי כבר עכשיו!  אסור לנו בינתיים לפרסם את הטקסטים עצמם, אבל מותר לתת טעימה בתוך רשומה כגון זו להלן, שתרמה לנו המתנדבת עפרה הוד. (זה מה שהחוק מכנה "שימוש הוגן", אגב.)  — צוות פרויקט בן-יהודה


בתרגום טשרניחובסקי לנְבוּאַת הָרוֹאָה מתוך האֶדה האיסלנדית מופיע תיאור מצמרר של טירה מלאה ׁבנחשים ונוטפת ארס:

רָאִיתִי אוּלָם / רָחוֹק מִשֶּׁמֶשׁ

בְּנַסְטְרַנְד, וּשְׁעָרָיו / קְרוּעִים צָפוֹנָה;

בְּעַד חוֹר-עֲשָׁנוֹ פָּרַץ / גֶּשֶׁם שֶׁל רָעַל,

כִּי כָּתְלֵי הָאוּלָם / חֲתוּלִים בִּנְחָשִׁים.

מצא חן בעיני במיוחד משחק המילים חֲתוּלִים בִּנְחָשִׁים שבו חתולים משמעו עטופים. כבר פגשתי בתואר הנדיר הזה קודם, בתרגום דרויאנוב לסיפור המנגן העִוֵר מאת ולדימיר קורולנקו:

  • "… הדוד מקסים החתול תמיד בערפלי עשן מקטרתו יושב לפעמים על מושבו שעות שלימות בלי נוע, …"
  • "המה כמו נפלו, חדרו אל תוך מחו, החתול בערפלי חשך, …"
  • "… ואותו השיר הנוגה, שיר-העם, ששמעהו בעודנו חתול בחתוליו ומונח בעריסתו."
  • "אנחנו הננו מחכים לאותו הרגע אשר תכלת הרקיע העמוקה תשקיף עוד הפעם מבין חתולי הערפל."

ועכשיו – חֲתוּלִים בִּנְחָשִׁים! זה כבר מתחיל להיות מעניין. האם זאת "מילה של מתרגמים" (כמו פוזמקאות, למשל)? נראה שלא, כי חיפוש זריז בפרויקט בן-יהודה גילה עוד המון חתולים, ולא רק בתרגומים:

  • כתבי המשתגע, חיים נחמן ביאליק: "כמראה הבזק ביום עבות אשר ערפל חתולתו…"
  • פרורים, מרדכי צבי מאנה: "אך חשך סתרו וערפל חתולתו ולא ראיתי מאומה."
  • תל-אביב, בנימין זאב הרצל בתרגום סוקולוב: "… יען כי ערפל היה חתולתו,  וראה לא ראה מהלך שלשה צעדים ממנו והלאה."
  • גמול ישרים, פרץ סמולנסקין: "יחשבו את התבל ושאונה ומנעמיה ותענוגותיה רק לפרוזדור מלא רפש וצחנה וערפל חתולתו לפני הטרקלין אשר אור אלהים עליו יזרח…"
  • אשמת שומרון, אברהם מאפו: "חצות לילה היא, ובת ציון העדינה, הנהלאה, עודנה הומיה ליוצרה מרחוק, אשר הלביש אותה קדרות, שם ערפל חתולתה, ותאבל ימים רבים…"

אז מה זה כל הערפל הזה? מקור הצירוף הוא בספר איוב, בתחילת פרק לח:

א וַיַּעַן-יְהוָה אֶת-אִיּוֹב, מִן הַסְּעָרָה;    וַיֹּאמַר.
ב  מִי זֶה, מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין–    בְּלִי-דָעַת.
ג  אֱזָר-נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ;    וְאֶשְׁאָלְךָ, וְהוֹדִיעֵנִי.
ד  אֵיפֹה הָיִיתָ, בְּיָסְדִי-אָרֶץ;    הַגֵּד, אִם-יָדַעְתָּ בִינָה.
ה  מִי-שָׂם מְמַדֶּיהָ, כִּי תֵדָע;    אוֹ מִי-נָטָה עָלֶיהָ קָּו.
ו  עַל-מָה, אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ;    אוֹ מִי-יָרָה, אֶבֶן פִּנָּתָהּ.
ז  בְּרָן-יַחַד, כּוֹכְבֵי בֹקֶר;    וַיָּרִיעוּ, כָּל-בְּנֵי אֱלֹהִים.
ח  וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם;    בְּגִיחוֹ, מֵרֶחֶם יֵצֵא.
ט  בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ; וַעֲרָפֶל, חֲתֻלָּתוֹ.
י  וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי;    וָאָשִׂים, בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם.
יא  וָאֹמַר–עַד-פֹּה תָבוֹא, וְלֹא תֹסִיף;    וּפֹא-יָשִׁית, בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ.

ויוזכר כאן לטובה המורה לתנ"ך, ג'קי אדרי, שהצליח לעורר בתלמידיו תקווה כנה שהנה-הנה אלוהים עונה לאיוב ובעוד רגע נדע למה אין צדק בעולם, ואז הפיל אותנו לתהומות של תסכול כשאלוהים אומנם ענה לאיוב, אבל לא באמת נתן תשובות. איכשהו, ג'קי גם הצליח להרגיע אותנו מספיק כדי שנשתכנע שזה הספר הכי יפה בתנ"ך.

ביאליק, מאנה, סמולנסקין ומאפו השתמשו בצירוף ערפל חתולתו כפי שהוא, אבל דרויאנוב וטשרניחובסקי "השתחררו מכבלי המליצה המקראית" (כך לימדה אותנו פרופסור תמר סוברן לומר בקורס לשונה של השירה העברית החדשה): דרויאנוב יצר את התינוק החתול בחיתוליו, וטשרניחובסקי – את הקירות החתולים בנחשים.

ואני, כמתרגמת, שואלת את עצמי איך אנהג כשאפגוש, אולי, פעם, ערפל או סתם חושך באיזה סיפור. הרי לא אכתוב ערפל חתולתו! אני די בטוחה שגם לא אכתוב אפילו חתול במובן עטוף, אבל אני כן שומרת לעצמי את האופציה לכתוב מחותל; אולי פעם אכתוב מחותל.

להפחיד בעברית

יום ראשון, ספטמבר 5th, 2010
אחד התחומים שבהם השפה העברית חלשה למדי הוא שמות ומונחים למפלצות וליצורים מיתיים מתרבויות זרות.  בימים אלה, מתקיימת תחרות נושאת פרסים למציאת שמות עבריים לכמה יצורים כאלו.  התחרות בליווי האקדמיה ללשון העברית ואגודת המתרגמים.  היות שרבים מקוראי יומן הרשת הזה עשויים להתעניין בתחרות, והיות שאינה מסחרית (ההשתתפות בתחרות חינם, אף שהיא נערכת במסגרת כנס מסחרי), אני מעביר את הקול הקורא שפרסמה מארגנת התחרות, איילת ברטוב (שהיא גיסתי).
לא מזמן הצעתי שם עברי לכוכב הלכת נפטון, והצעתי ("רהב", על שם היצור המכונה "שר של ים" במקורות היהודיים) התקבלה.  (לא הייתי היחיד שהציע שם זה).  נסו גם אתם את כוחכם!
שלום,
אנו שמחים להזמין אתכם לקחת חלק בתחרות תרגום נושאת פרסים שתערך במסגרת פסטיבל אייקון TLV: "להפחיד בעברית", תחרות תרגום שמות מפלצות! מטרת התחרות למצוא תרגומים חדשים ומקוריים לשמות של מפלצות שטרם זכו לתרגום לשפה העברית.
כאן תוכלו למצוא מידע מפורט על התחרות: http://www.icon.org.il/2010/HebrewFrightTakanon
כאן תמצאו רשימה והסבר של המפלצות המועמדות לתרגום: http://www.icon.org.il/2010/HebrewFrightMonsterList
בתחרות "להפחיד בעברית" אפשר לזכות באחד משני פרסים כספיים, באדיבות אגודת המתרגמים בישראל:
המקום הראשון: פרס של 1500 ש"ח.
המקום השני: פרס של 500 ש"ח
את הצעות התרגום יש לשלוח לכתובת MonsterContest@icon.org.il עד לתאריך עד יום א', 19.9.2010, בשעה 09:00 בבוקר.
העבירו את ההזמנה הזו הלאה לכל מי שעשוי להיות מעוניין!
בברכה,
איילת ברטוב,
מנהלת התוכן העיוני בפסטיבל אייקון TLV "גיבורים ומפלצות"