Posts Tagged ‘קנין הציבור’

חג קנין הציבור שמח לכולם!

יום שבת, ינואר 1st, 2011

שנה טובה לכולם.

כזכור, השנה האזרחית החדשה היא החג החביב על פרויקט בן-יהודה.  מדוע?  משום שבכל אחד בינואר, פוקעות זכויות היוצרים של מי שנפטרו לפני 70 עד 71 שנה קודם לכן.

בשנה שעברה, כתבתי ש"כאן בארץ, משום מה, עובר החג הזה בלי אזכור, ולו הקטן ביותר […] להעשרת נחלת הכלל ביצירות נוספות."  אני שמח לראות שידידינו מארגון קריאייטיב קומונס ישראל יערכו ביום רביעי הקרוב, חמישה בינואר, באוניברסיטת חיפה, אירוע לציון יום נחלת הכלל (שם אחר לקנין הציבור), בין השעות 19:00-22:00.  האירוע יכלול תיאורי מיזמים שונים שעוסקים בקנין הציבור, בהם ויקיפדיה וכן פרויקט בן-יהודה, כשכל נציג מדבר לא יותר מעשר דקות, ואחר כך מסיבה עם כיבוד קל.

אנו בפרויקט בן-יהודה מציינים את חג קנין הציבור השנה עם העלאת חלק ניכר מכתבי זאב ז'בוטינסקי העבריים, שהודות למלאכתם של מתנדבינו, מוגשים לציבור החל מחצות, ממש עם פקוע הזכויות.

חג שמח מפרויקט בן-יהודה!

חג קנין הציבור שמח לכולם!

יום שני, ינואר 4th, 2010

שנה טובה לכולם.

השנה האזרחית החדשה היא החג החביב על פרויקט בן-יהודה.  מדוע?  משום שבכל אחד בינואר, פוקעות זכויות היוצרים של מי שנפטרו לפני 70 עד 71 שנה קודם לכן.  כך, למשל, מציינים בעולם את הפיכת כתבי זיגמונד פרויד לקנין הציבור, כמו גם כתבי המשורר וויליאם בטלר ייטס, ורבים אחרים.

כאן בארץ, משום מה, עובר החג הזה בלי אזכור, ולו הקטן ביותר (נשמח לגלות שאנו טועים!), להעשרת נחלת הכלל ביצירות נוספות.  אף כלי תקשורת, למיטב ידיעתנו, לא הקדיש ולוּ טור, ולוּ פינה, לציון העובדה הזו.  כיוון שכך, אנו נוטלים על עצמנו לשנות זאת לקראת השנה הבאה (דרוש זמן כדי לעשות נפשות לענין), כדי שעם פרוס שנת 2011, לא רק אנחנו נציין את חג קנין הציבור.

בינתיים, אנו מגישים רשימה קצרה וחלקית בהחלט של יוצרים שנפטרו בשנת 1939, ושעל-כן יצירותיהם הפכו זה עתה שייכות לנו ולכם, כלומר לציבור:

  • ישראל אדם (חצקביץ)
  • יוסף איזנשטדט
  • שמואל ידידיה
  • ישראל לוי
  • גרשון לוין
  • נחמיה שמואל ליבוביץ
  • משה ליקורמן
  • יהודה ליב מטמון-כהן
  • יצחק אלתרמן
  • משה גליקסון
  • חיים אריה זוטא

ועוד אחרים לא מעטים.

מבין אלה, אנו מגישים לציבור כבר עכשיו, עם פקוע הזכויות, כמה מאמרים משל משה גליקסון (עורך "הארץ" בשעתו), ועל כך ועוד, בסקירת העדכון החודשי, שתופיע מחר.

חדשות ספטמבר 2009: חיים חדשים לוידאל בנבנשת

יום שני, ספטמבר 7th, 2009

שלום לכולם.

בעדכון ספטמבר שנוסף זה לא כבר למאגר הפרויקט אנו מגישים שירים נוספים משל שלום שבזי, ש"ל גורדון, מ"צ מאנה, ומשה אבן-עזרא, וכן סיפורים ומאמרים מאת א"ש שטיין, אברהם רגלסון, א"ד גורדון, נחום סוקולוב, אלתר דרויאנוב, ש"ל ציטרון, ושמואל צ'רנוביץ.

לצד אלו, אנו מתברכים בהעלאת חיבורו של מנחם מנדל בוים, הידוע יותר בכינוי מנחם מנדל מקאמיניץ, קורות העיתים לישורון בארץ ישראל, שמתאר את חוויותיו של בוים בעת רעידת האדמה החזקה בצפת ובטבריה, וכן את מעשי האלימות מצד ערבים כלפי היישוב היהודי בגליל בראשית המאה הי"ט.

ובנוסף, גולת הכותרת של העדכון היא התחלת העלאת שירי המשורר העברי הספרדי וידאל בנבנשת, איש המאה החמש-עשרה, שההדירה מתוך כתבי היד ד"ר תרצה ורדי, ושאותם הואילה ורדי להגיש לנו לשם צירופם למאגר.  פרט לפרסום האקדמי של השירים, בעבודת הדוקטורט של ורדי, לא ראו רוב השירים הללו אור, וקשה מאוד למוצאם, אפילו בספריות אקדמיות.  אנו גאים להעניק חיים חדשים לשירה הזו, באמצעות המהדורה האלקטרונית, הנגישה לכל בחינם, ורואים בכך הגשמה של אחת ממטרות הפרויקט.

והנה פסקה אחת מתיאורו של בוים את הפרעות:

ויהי כאשר חזרנו ליתר עמנו אשר החורבה על ההר פגע בנו א' מהשוללים וחרבו שלופה בידו. ויתן החרב על צוואר ר' שלום חייט שהלך אתי ורצה להסיר את ראשו מעליו. ואף שהלך א' מאנשי הקאדי אתנו וצעק עליו אבל לא שמע לו בזה ויתחנן לו ר' שלום לאמר זכר נא שכמה פעמים הייתי תופר לך בגדים והיית אוהב אותי ואיך נהפכת לי לשונא על מה כי מעות אין לי. גם ראה כי זקנתי ואמות על מטתי – ולמה תמיתני. אז רפתה רוחו ממנו. ונלך מאתו. ויהי כאשר באנו לרחוב פוליש. שמענו קול מר צורח "אחינו ב"י הוציאוני מזה". ונלך עד מקום תחנותו. והנה איש שוכב תוך האשפה עד צווארו. ורצינו ליקח אותו משם ראינו שהוא מוכה ברגליו ואינו יכול לילך ואז הלכנו מאתו בחיש ומהר כדי להגיד להרב החסיד איש אלקי רבי אברהם בער שהיה אתנו וישלח כמה אנשים ויביאוהו על החמור. אך בעוד ג' ימים מת בהר עוד כמה וכמה אנשים שהיו אצלינו מתו מפני הפחד והמורא שנפל עליהם ועלינו. וישאלו לנו מה נעשה בס"ת ונספר להם מה שראינו ס"ת קרועים מונחים בראש כל חוצות ושנעשו מהם מנעלים וסינורי הנפחים. והתפלין קרעו והרצועות לקחו מהם לקשור השקים. ומהטליתים עשו אבנטים לגופם וספרי התלמוד קרעום היטב ובכל רחוב ראינו שבאו שם אנשי כפרים עם חמורים ולוקחים הביזה והבגדים וכל כלי היהודים הכל שלחו לבני הכפרים. והשוללים היו עומדים בבתים ושוברים הבתים אולי ימצאו מחבואות של היהודים שהחביאו איש בביתו כסף או זהב. וכאשר מצאו תיבה עם חפצים היו מריבים זה עם זה כי לא יכלו לחלק בזה ע"כ חרבו בתי היהודים עד היסוד בה.


גם אתי אנקרי משתמשת בקנין הציבור

יום ראשון, מרץ 8th, 2009

באתר ynet מופיעה היום פרסומת (במסווה "ראיון") לשיר מתוך אלבום חדש של הזמרת אתי אנקרי, אלבום שכולו ביצועים לשירים מאת ר' יהודה הלוי (ריה"ל), שהלחינה אנקרי.  מעבר לעברית הנהדרת שבשירים הללו, אנקרי תיהנה מיתרון נוסף: היא לא תצטרך לשלם תמלוגים עבור המלים, משום שהן קנין הציבור (נחלת הכלל), וכפי ששירי יהודה הלוי מוגשים לכל דורש בפרויקט בן-יהודה, כך יכולה גם אנקרי להלחינם, לבצעם, ולמכור את ביצועיה בכסף.

הנה מילות השיר שמוצע (באיכות בינונית בלבד, משום מה) להאזנה בקישורית לעיל:

בְּכָל‑לִבִּי, אֱמֶת, וּבְכָל‑מְאֹדִי
אֲהַבְתִּיךָ, וּבִגְלוּיִי וְסוֹדִי.
שְׁמָךְ נֶגְדִּי – וְאֵיךְ אֵלֵךְ לְבַדִּי?
וְהוּא דוֹדִי – וְאֵיךְ אֵשֵׁב יְחִידִי?
וְהוּא נֵרִי – וְאֵיךְ יִדְעַךְ מְאוֹרִי?
וְאֵיךְ אֶצְעַן? – וְהוּא מִשְׁעָן בְּיָדִי!
הֱקִלּוּנִי מְתִים, לֹא יָדְעוּ כִּי
קְלוֹנִי עַל כְּבוֹד שִׁמְךָ כְבוֹדִי.
מְקוֹר חַיַּי – אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי,
וְזִמְרָתִי ­– אֲזַמֶּרְךָ בְעוֹדִי!

אז למה אתם מחכים?  השתמשו גם אתם בקנין הציבור!