_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

בִּמְקוֹם הַקְדָּמָה

ראובן בריינין

לתוכן הענינים

 

את  הדברים שרציתי, ושהייתי אולי גם מחויב, להקדים לספרי זה הנני משאיר בשביל הקדמתי לאחד החלקים הבאים.

מצב בריאות גופי ומעמד רוחי בשעה זו, שעת גמירת ספרי בדפוס, אינם מרשים לי לכתוב את  ההקדמה הדרושה אולי במקום זה.  ואולי  דוקא במקום זה ובשעה זו אין שום הקדמה נחוצה כלל.  הרי הספר כמו שהוא לפניכם, קוראי החביבים.

אותה  ההקדמה שרציתי בעצמי לכתוב, ובאותה צורה שעלתה במחשבתי, יהיה אולי מקומה היותר נכון דוקא בהכרכים הבאים.

להמבקרים, אשר יבקשו בכרך זה את החסרונות שבמאמרי הבקורת שלי, הנני מרשה לי להעיר את אזנם, כי בל ימהרו לעשות מלאכתם זאת בטרם אשר יהיו מונחים לפניהם הכרכים הבאים, המוקדשים להבקרת הספרותית (אם בכלל נוהגים הם לקרוא מקודם את דברי המבוקר ואחר-כך לשפוט עליו), כי יכול אנכי להבטיחם כבר בזה, שבהכרכים הבאים ימצאו מקורות יותר עשירים ויותר רחבים לחסרונותי במדת הבקורת שלי; ולמה להם, לבני אומנותי, להסתפק במועט, במדה זעומה, של חסרונותי במקצוע הבקורת, אם נתּנה להם היכולת לשאוב במלוא חפנים מאוצר שגיאותי וזדונותי, מגרעותי וחסרונותי.   כמובן, זו היא רק בקשה קטנה, מין הצעה ספרותית של חבר, ואין זו מחייבת כלל את החברים המבקרים להיות סבלנים באמת ולהמתין במשפטם עד אשר יהיה כל התוצר בידם; עוד יותר: אין הם מחויבים כלל לקרוא גם את ספרי זה, אם משפטם עלי כבר נכון בידם.  עם חבר, עם אחד מבני האומנות, אין נוהגים נמוסים יתרים.

להקוראים – אין  לי שום בקשה, ולא אבוא לפתּותם בדברים ובהבטחות.   אם ימצאו חפץ בספרי – יקראו להנאתם או  לצרכי רוחם הם; ואם לא ימצאו חפץ בספרי – אז אין לי חפץ גם בהם.  כל ספר וספר מושך אליו, אם  באופן זה או באופן אחר, אם בדור זה או בדורות הבאים אחריו, את הקוראים שבשבילם הוא נוצר; ואין על המחבר לעמוד על פתח ספריו ולפתּות את הקוראים העוברים על פניו, כי יכנסו פנימה.  אולי טוב לשניהם, גם להמחבר וגם להקוראים, כי יעברו איש על פני רעהו ולא יתודעו זה לזה מקרוב.

 

*

בשביל אלה הקוראים  ואלה המבקרים המועטים מאד, שהם מתייחסים ברצינות גמורה אל כל ספר וספר שהם קוראים בו, הנני נוטל לי רשות להעירם במקום זה בקצרה על דברים אחדים.

מפני סבות טכניות ומפני עכובים זמניים ומקומיים לא היתה לי, לצערי הגדול, שום אפשרות להביא בכרך זה את המאמרים, הגדולים והקטנים, ואת הרשימות הספרותיות באותו הסדר, שהיו צריכים לבוא על-פי התכנית, שהיתה קבועה במחשבתי מראש.   לא יכולתי, כאמור לשמור על הסדר הכרונולוגי או על הסדר הספרותי-השיטתי (הסדר המקובל בספרי לימוד ידועים, או בספרים המוקדשים לתולדות הספרות) בנוגע לסדור המאמרים, שהכנסתי בכרך זה.  אם יבקשו רק את הקישור החיצוני בין מאמרי אלה, בודאי שלא ימצאוהו במקומות אחרים; אולם אם יבקשו,– אם בכלל יש מבקשים כאלה בספרותנו – את הקישור הפנימי בין המאמרים השונים, שנכתבו בזמנים שונים ונדפסו במקומות שונים ואשר הובאו בכל זאת בכרך זה, בשורה ספרותית אחת, – אז בודאי יגלו את הקישור ההגיוני והפּסיכולוגי שבין המאמרים האלה.

אין בכוחי ואין גם ברצוני לתת בשעה זו באורים ונמוקים להקורא השואל: על שום מה הבאתי בכרך זה את  המאמרים בסדר זה ולא בסדר אחר.

לא עשיתי שום שינויים ותקונים בנוגע לדעותי והשקפותי, שהבעתי במאמרי הישנים, אף אם חזרתי מהן אחרי-כן או שעשיתי בהן, במחשבתי, במשך ימי התפתחותי הפנימית, תקונים ידועים; אולם עשיתי שינויים ותקונים ידועים (כמובן, לא עיקריים ולא חשובים ביותר) בלשוני וסגנוני.  כן מחקתי שורות שלמות וגם דפים שלמים במאמרי הישנים.  בכלל, לא יכולתי, במקומות שונים, לוותּר, בנוגע להרצאת הדברים וסגנונם, על התפתחותי הלשונית.  כן נקיתי את מאמרי מהשגיאות, שנפלו בהם בדפוסים הראשונים.

הפעם די.

 

ראובן בריינין

ניו יורק, י"ח תשרי, תרפ"ג

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה