_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

הֶעָרָה

י"ח ברנר

לתוכן הענינים

בקונטרס זה של "המעורר" הולכים ונמשכים דברים מדברי ת. קארליל על האדם-הגיבור בתור אלוהות.  הדברים כשהם לעצמם, עם האופטימיות שבהם כלפי העבר והעתיד ועם אי-ההבנה העקשנית בעצם הענין שבהרבה מקומות – ביחוד האמרות מעין: "בני אדם יגעו תמיד לחדור אל האמת" – מצלצלים לפעמים כהד רחוק מעולם רחוק של הוגה-דעות אנגלי ורומאנטי תקיף.  אבל מפני שהמושגים השוררים בדור הזה ברחוב-היהודים הצעיר ושאין מהרהר אחריהם הנם ההפך הגמור מן הרעיונות המובעים בכאן, מפני שעכשיו הכל אצלנו זובחים זבח להמונים ומביאים קרבן-עולה לפרוליטאריאט והמושג של גיבוריוּת נהיה לאות לבני-מרי, לבעלי "אידיאולוגיה בורז'ואזית", ר"ל – אולי כדאי הוא מאוד לשמוע גם את הקול הזה שמאידך גיסא ואת המחשבות האלה, שבכל אופן יש להן ערך ועלולות הן במידה ידועה לבוא כשמן בעצמות בני-נעורינו היבשות.  מריקו של השמן הזה מכליהם לכלינו הוא גם כן אחד הקרובים-הרחוקים; הוא המרצה והוא המוסיף נופך מדיליה, ודא עקא, שבנופך הנוסף יש שהוא רחוק לגמרי.  לכאורה, דברים הנשמעים והראויים להישמע, אע"פ שהם נראים קצת כמתמיהים, אע"פ שאינך תמים-דעים עמהם, ופתאום – "התקשרות(!) עם גרמניה" – ופתאום – שיר-תהילה משונה ל"אשכנז"... ופתאום – "גיטה וביסמארק לא היו ולא נבראו רק בשביל בני עמם בלבד אלא גם בשביל הרבה אומות אחרות".. גיטה וביסמארק – אויה לי!

כוח, כוח, כוחו של היחיד, של הגיבור – שפיר; אוֹדין, כפי שהוא מצוּייר במוחם של עובדיו, אלכסנדר מוקדון, יהודה החשמונאי, מוחמד, גריבלדי – שפיר טובא! מכל דין סמוכו לנו! אבל ביסמארק – מאריה דאברהם, מה לו פה? כלום פוליטיקן ערום ביותר ואכזרי ביותר, האומר לדכא ארץ בעזרת חוקים רשעים וחיילים-אבטומאטים, בעל כוח עצמי הוא? מִכָּזֶה אתה רוצה ש"נוציא ניצוצות בשביל אור-נשמתנו"? לאן הובילך רעיונך, הכותב?

וכמובן מאליו, שבא אני להעירך על זה לא מפני שאני רואה, חס ושלום, איזה חשש-סכנה בנכבדות שאתה מציע לנו – ממש כהַנֵי חסידי ופרישי לאחר שמכבים את העששית – עם האופי של מרת גרמניה ואפילו לא באפולוגיה המשונה שלך בנוגע לאחד מרוצחי-העולם.  סכנה עצומה יש בדברים כמו אלה, בהערצת שם ביסמארק, כשיש להם השפעה אצלם, במקום שתלמידיו וההולכים בעקבותיו לא מתו, אבל אצלנו –  למעשה הן אין זה נוגע כלל, הן אין זה אלא דברים-בעלמא בפועל ממש, ולהלכה – אנחנו העברים המדוכאים גדולי-הרוח לא נשלוף לעולם את נעלינו נגד המושלים בחניתות.  יודעים אנו היטב, מבשרנו נחזה זה, כי קָטנוֹ של איזה באלמאשוב עבה וכבירה בגבורה גופנית ונפשית מכל מתניהם של הביסמארקים הארורים ההדוקות בחרב.  מעיר אני על אמירתך כשהיא לעצמה ובשביל עצמך.  למה הסנוורים הללו? למה סגירת העינים במקום שהדבר ברור כיום? איזה איתן למשל, אפשר לראות, – נו, אומַר – מזה הפגם ההמוני, האידיאוטי, שהצבת למוֹטוֹ? "אנחנו האשכנזים יראים רק את ה' וזולתו לא דבר בתבל".  כל הרוכבים והתליינים שבכל הארצות.  אלה חזירי-היער הפראים היושבים על כיסאות, אמרו ואומרים כאמירה המחוכמה הלזו, אלא שבמקום "האשכנזים" הם מנסחים: הרוסים, ההישפּאנים, התוּרכּים, האנגלים, וגומר.  הבה גודל, איפוא!

"חלום האדם העולה למעלה" וביסמארק, יוצרו של "פאוסט", ב' חלקים, ויוצרו של החוק נגד הסוציאליסטים – שומר ישראל עמך, ר' בנימין!

 

["המעורר", שנה ב' חוברת ב', פברואר 1907; החתימה: בר-יוחאי]

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה