_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

כיצד בוחרים לוועד הלשון

אליעזר בן-יהודה

לתוכן הענינים

 

לכבוד מערכת ה'פועל הצעיר'

 

בבקשה לפרסם את השורות שלקמן בגיליון הכי קרוב:

בגיליון האחרון (גיליון ל"ח) של 'הפועל הצעיר', בפרק מחיי ירושלים, נאמר, כי ועד הלשון מחק, על-פי הצעתי, את מנדלי מוכר ספרים מרשימת הנבחרים להוועד מפני שבשיחה עם עיתונאי הרהיב ש.  י.  אברמוביץ בנפשו עוז לפקפק קצת בערכו המוחלט של 'אבי תחייתנו' בתור 'מחיה לשוננו'.   כל זה בלגלוג בכוונה אלי, לאמור, שמפני רגש פרטי של פגיעה בכבודי הצעתי ההצעה בנוגע למנדלי מו"ס.

זה לא אמת:

בשיחה ההיא לא היה שום רמז נגדי.   בשיחה ההיא לא היה בכלל שום דבר נגד חברי הוועד, לא בפירוש ואף לא ברמז, ועלי להוסיף עוד כי בנוגע אלי מעולם לא ראיתי ולא שמעתי כי ר' מנדלי מוכר ספרים כתב או דיבר נגדי שום דבר.   אדרבא, כשהייתי באודיסה ובאתי אליו, כמדומני עם האדון ביאליק, קיבל אותי ה'סבא' בסבר פנים יפות.  ואף-על-פי שהתלוצץ קצת בהדיבור העברי ואמר שאינו מאמין בזה, דיבר אתי בעברית ושיבח את עבודתי בה'מילון'.

ולכן, מבחינה פרטית לא היה לשום אחד מחברי הוועד, ואף לא לי, שום סיבה להתנגד לבחירת מנדלי מו"ס לחבר משתתף לוועד הלשון בתוך שאר הסופרים והחכמים.

אבל, בשיחה ההיא, שבה קרא ה'סבא' תגר על המלחמה עם העזרה בדבר הלשון העברית בהטכניקום ובבתי-הספר שלה, ולא היתה שם שום שייכות לוועד הלשון, משך ה'סבא' את ועד הלשון לתוך השיחה ויתלוצץ בעצם העיקר של 'ועד הלשון', 'באנשים שמתקבצים ויושבים ומחדשים מלים'.   וכל זה בזלזול ובליצנות כיד החידוד הטובה על ה'סבא'. 

ומפני זה, כשעלתה שוב לפני הוועד שאלת החברים המשתתפים, חיוויתי אני דעתי, שאינו נאה להוועד לבוא עתה לפני מנדלי מו"ס בבקשה להיות חבר להוועד, הואיל והוא כופר בעצם הדבר.   ולא עוד אלא שהוא לא נמנע מלהתלוצץ ולזלזל בהוועד בשיחה שנועדה לפרסום.   ורוב דברי הוועד הסכימו לדעתי.

הסבא מנדלי מו"ס יוכל להיות אבי ספרותנו החדשה, יוצר הסגנון, מורהו של ביאליק, אך ועד הלשון, כמו שהוא, אינו חייב להתרפס לפני מי שמזלזל בו בגלוי, יהי מי שיהיה.

בנוגע לש.  ברנפלד, שגם את עלבונו תובע בעל המכתב מירושלים מוועד הלשון, הנה אף-על-פי שגם הוא, האדון ברנפלד, פרסם דברים לא כהוגן על הוועד, אף-על-פי-כן בישיבת הוועד בראשית החורף רשם הוועד גם שמו של ברנפלד בתוך הסופרים והחכמים שהיה בדעתו לצרף לעבודתו.   אך אחר-כך נתפרסמו מאמרים בעיתונים גרמנים, שבהם נאמר כי הציונים מסיתים את העם לנצרות.   ונודע אחר-כך כי בעל המאמרים ההם היה האדון ברנפלד, ולכן היתה דעתו של 'ועד הלשון' כי אדם שמטיל אשמה איומה כזו על הציונים אי-אפשר לבני ארץ-ישראל לבוא אליו בבקשה להיות חברה להם בעבודה.

וכדי לברר קצת יותר על העניין, אני רוצה להוסיף דברים אחדים על היסוד שעליו סומך הוועד בבחירת חברים:

'ועד הלשון' אינו כל-כך חצוף שיחשוב את עצמו ל'אקדמיה', שכבוד הוא לאדם להיות חבר לה והבחירה באדם לחברות זו היא כעין פרס של כבוד בעד מפעלו של האדם בשדה החכמה או הלשון והספרות או העבודה הלאומית.   אילמלא היה הוועד בוחר חברים מבחינה זו, כי אז בוודאי היה עליו לבחור בפלוני ובפלוני ובפלוני, הראויים לכבוד בשביל חקירותיהם בהיסטוריה ובשביל עבודתם הספרותית או הלאומית.   אבל 'ועד הלשון' הוא פשוט חבורת אנשים אחדים, שקצתם הם גם בעלי מקצוע, ותפקידו הוא למלא החסר בלשון ביצירת מלים חדשות.   זהו על כל פנים תפקידו העיקרי, וכשהוא בוחר בחבר לו אינו יכול לשים לב לגדולתו של לפוני בתור חוקר, או אפילו בתור אבי הספרות ויוצר הסגנון, אלא דווקא אם פלוני בעל מקצוע מדעי בעניין הלשון, או אם כבר הראה כוחו ביצירת מלים ואם הוא מודה בתפקידו של הוועד בכלל וירצה להשתתף עמו בעבודתו זו.   מי שאינו מאוחד משני הסוגים האלה, אין הוועד פונה אליו בבקשה להשתתף אתו בעבודה.

ברנפלד, בכל מה שהוא סופר חשוב, איננו בעל מקצוע וגם מעולם לא נתמחה ביצירת מלים, ולכן רק לפנים משורת הדין עשה הוועד בתחילה שרשם שמו, וכשנודע אחר-כך כי הוא חירף מערכות הציונים בשטנה כל-כך איומה, כמדומני שהוועד לא חטא שום חטא במה שהחליט לא לפנות אליו בבקשה להיות חברה הוועד.

וה'סבא', שמלבד שהוא סופר גדול הוא גם יוצר מלים, לא יכול הוועד, ולצערו הגדול, לפנות אליו, מפני שהיה ברור לו להוועד למפרע שהוא ה'סבא' אינו יכול להשתתף עם הוועד, כיוון שהוא כופר בעצם הדבר של חידוש מלים בישיבה ובכוונה לשם חידוש.   ולזה נוסף עוד שה'סבא' יחי' זלזל בכבוד הוועד בגלוי.

המלים שיוצר מנדלי מו"ס אינן צריכות להסכמת הוועד, והמלים שיוצר הוועד הראויות להתקיים תתקיימנה גם בלי הסכמת ה'סבא'.   ואותן שאינן ראויות לקיים, גם הסכמת הסבא לא תציל אותן.

הוועד אינו מחלק כבוד להאנשים שהוא מבקש השתתפותם, לכן לא חטא שום חטא גם להסבא הגדול במה שלא פנה אליו.   הוועד פונה רק להאנשים, שהוא חושב שהם ירצו להשתתף אתו, ולמי שלא יזלזלו מדי בכבודו.

ירושלים כ"ו תמוז א'תתמ"ה לחורבן                                           א.  בן יהודה

 

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה