_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

ארגון-גג של סופרי ישראל[1]

ישראל כהן

© כל הזכויות שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לתוכן הענינים

 

בשם הוועדה המכינה להקמת התאחדות סופרי ישראל אני ופתח את אסיפת‑הייסוד של ההתאחדות.  אי אפשר לומר שאסיפת‑ייסוד זו מתכנסת באווירה של אדישות ציבורית וקרירות‑מזג.  קדם לה פולמוס סוער, שלא נשתתק עד היום הזה.  זו דרכה של יצירת גוף ציבורי חשוב שנועדו לו תפקידים נכבדים בחיי החברה, שמהותו וטיבו שנויים במחלוקת. 

בשתי אסיפות סופרים שלא‑מן‑המנין היה בירור גדול ונתגלעה מחלוקת משולשת.  היו סופרים עברים שתבעו שינוי‑כיוון ושינוי‑התקנון של אגודת הסופרים העברים, שעיקרם היה במחיקת התואר:  הסופרים העברים, באופן שהסופרים הערבים וסופרי יידיש ורוסית יהווּ אגודה אחת. 

שנית, היו שהציעו להקים אירגון‑גג לכל סופרי החטיבות הלשוניות בישראל, שחברים בה יוכלו להיות רק אגודות‑סופרים, אחת לכל לשון. 

שלישית, היו שהציעו אירגון‑גג בעל דמות כפולה, באופן שמצד אחד יהיו בו חטיבות לשוניות, ואילו מצד שני יוכלו להתקבל בו גם סופרים בודדים, שאינם רוצים להיות חברים בשום אגודת סופרים. 

כל הדעות הללו נידונו וחזרו ונידונו ונשקלו, והרוב הגדול הכריע לצד ההצעה שהמליצה על הקמת אירגון‑גג, שבו יוכלו להיות חברים רק אגודות סופרים כחטיבות עצמאיות, אחת לכל לשון.  ואכן, להקמת התאחדות סופרים כזאת נקראנו הערב. 

רבותי, בסעיף האירגוני הקטן הזה, הנראה כבעל אופי טכני, מקופל ויכוח עקרוני גדול.  אלה שביקשו למחוק מאגודת הסופרים העברים את התואר "העברים", תפסו את האגודה כאירגון מקצועי צר, ולכן קל היה להם לוותר על עבריותו ולצרפו לאינטרסים המקצועיים של הסופרים בלשונות אחרות.  אולם תפיסה זו הסעירה את רובם המכריע של חברי אגודת הסופרים והם התנגדו לה.  שכן הם גרסו וגורסים מה שכתוב תבקנונה – שהאגודה, תכליתה לשקוד על תקנת מעמדם של הסופרים העברים, לעודד את היצירה העברית ולהרים את קרן הספרות והתרבות העברית.  תעודה זו חיה וקיימת בכל עוזה, ומלפני 52 שנה ועד היום לא נגרע ממנה כקוצו של יוד.  אדרבה, ההווייה הרוחנית במדינתנו וגל העליה המבורך כופלים את חשיבותה של אותה תעודה. 

תוך כדי בירור סוגיה זו ראינו שתפישתם של הסופרים הערבים איננה רחוקה מזו של הסופרים העברים:  גם הם רואים תעודה לעצמם לדאוג ליצירה ספרותית ברוח המסורת הערבית וייחודה ולהפיצה בקרב בני עמם.  אף הם רוצים להיות אדונים לעצמם בתחום חופש היצירה וכיוונה באגודה מיוחדת משלהם, שבה לא יטושטש צלמם.  בה יוכלו לפתור את בעיותיהם הספציפיות, ולא יהיו נתונים למאיוריזאציה מתמדת, אלא ייהנו מזכויותיהם הסופרים ערבים וכאזרחי מדינה נאמנים. 

אנו נקטנו קנה‑מידה אחד כלפי הסופרים העברים וכלפי סופרי יידיש וכלפי הסופרים הערבים, שהקימו להם בינתיים אגודה משלהם.

הועדה המכינה, שנבחרה באסיפה הכללית המיוחדת של הסופרים העברים וחברים בה נציגי הסופרים העברים, נציגי הסופרים הערבים, סופרי יידיש וסופרים הכותבים רוסית, ישבה ישיבות רבות, שבהן ביררנו ברר היטב, ברוח טובה וחברית, את כל הדעות וההצעות.  מה שנביא הערב לפני אסיפת‑הייסוד הזאת הוא פרי דיוּן ושיקול והחלטה משותפים ומאוחדים, שנתגבשו בתקנון מסועף ומפורש, המקיף את כל הצדדים של התאחדות סופרי ישראל, את מסדה האירגוני, את כל ענפי פעילותה.  תקנון זה, שלבש לבוש משפטי, יהיה לעיניים להתאחדות הסופרים בישראל שתקום הערב. 

אסיפת הייסוד הזאת מורכבת איפוא לפי התקנון מצירי אגודת הסופרים העברים, צירי אגודת הסופרים הערבים, אגודת סופרי יידיש ואגודת סופרים הכותבים רוסית.  בקרוב תצטרף איליה אגודת סופרים כותבי רומנית, ובוודאי עתידות להצטרף עוד אגודות. 

רבותי, ארצנו ארץ גבוהה.  כל מה שנאמר ונכתב ונעשה בה, בת‑קול יוצאת ומכרזת עליהם מסוף העולם ועד סופו.  אחריות גדולה מוטלת איפוא עלינו כסופרים במדינת ישראל, כיחידים וככלל, כלפי פנים וכלפי חוץ.  אחריות משותפת זו היא שכינסה אותנו לכאן.  אנו מקימים היום אירגון‑גג, הכולל ומקיף את כל החטיבות של הסופרים במדינת ישראל ללא הבדל עם, לשון, דת ומין.  זהו מאורע גדול ומיוחד בסוגו, שראוי לברך עליו.  התאחדות הסופרים תהיה הבית המשותף לכול, בו ידונו יחדיו על ענייניהם המקצועיים, יטכסו עצה איך להיטיב את תנאי עבודתם ויצירתם;  בו תיפרש רשת של עזרה הדדית בין החטיבות השונות.  בו יזדמנו סופרים ללשונותיהם וישוחחו דרך חירות על בעיותינם המיוחדות והמשותפות וילמדו זה מזה, או יתקרבו זה לזה כאנשים‑אחים היוצרים בלשון עמם.  בו יתעורר רצון ותימצא היכולת לתרגם יצירות‑ספרות מלשון ללשון, ותועמק השותפות היוצרת. 

ושמא ניתנה לנו רשות לצפות בחזוננו לאיזו בשורה משותפת שתתרקם בו לאט‑לאט, בשורת אחווה של סופרים יהודים וערבים במדינת ישראל, ובשורת השלום להם ולכל המדינות השכנות?  הן לא אחת הקדימו סופרים בחזונם יצירת מציאות חדשה, מפני מה לא נעז גם אנו לחלום על כך?  דוקא המסגרת החופשית של ההתאחדות מניחה מקום לתקוות גדולות אלה.  בסימן זה של המאורע הגדול והתקוות הקשורות בו, אני פותח את אסיפת‑הייסוד של התאחדות הספרים במדינת ישראל. 

© כל הזכויות שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[1] דברים בפתיחת אסיפת הייסוד של התאחדות הסופרים בישראל, שנתכנסה בבית טשרניחובסקי ביום כ"א בכסלו תשל"ה (5.12.1974).