_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

נִצָּחוֹן וּמִנְחָה

אלתר דרויאנוב

לתוכן הענינים

 

דוד פריסקו וראש רבני טורקיה,  ר' חיים נחום,    הגיעה סוף-סוף השעה להזכיר את שני השמות האלה בנשימה אחת    נצחו "נצחון" גדול.  

"אנחנו היהודים העותומנים    נאמר בטלגרמה,  שנשלחה מאזמיר לראש הוזירים,  חאקי-פחה,    נאמנים היינו תמיד ונאמנים נהיה עד העולם למלכות העותומאנית,  אשר פתחה לנו את זרועותיה בחבה.   בהסכימנו לדעת מנהיגנו וראשנו,  חיים נחום אפנדי,  אנו מביעים תודה לרום מעלת כבודו בעד הטובות,  אשר הואיל לדבר עלינו,  ובכל תוקף אנו מרחיקים מעלינו את מחשבות הציונים והגות-לבם.   נשבעים אנחנו בכבודנו ובדתנו,  כי נכונים אנחנו לחגור את כל כחותינו ולהלחם בכל עת ובכל שעה נגד כל תנועה,  שאינה מתאימה לטובת מולדתנו האהובה"...   על הטלגרמה חתמו    בני בניו של ר' יהודה הלוי:  ראש רבני אזמיר וראשי-העדה.  

"... חזון לבם היחידי של היהודים העותומנים בכלל,  ושל יהודי סלוניקי,  ערש החופש,  בפרט,    נאמר בטלגרמה אחרת,  שנשלחה מסלוניקי לחאקי-פחה,    היא לבצר אשרה וקדמתה של ארץ-מולדתנו הקדושה...   אף יהודי אחד לא נמנה עד עתה ולא ימנה גם מכאן ולהבא על הציונים.   גלוי לכל,  כי מעולם לא עלה על לב היהודים להספח אל הציונות,  שבכלל אין לה ערך וחשיבות בעיני העם"...   חתומים על הטלגרמה    בני בניו של דון יצחק אברבנאל:  ראש רבני סלוניק,  ר' יעקב מאיר,  וראשי-העדה.  

מקושטא עצמה עוד טרם נשלחה טלגרמה כזו,  אבל אין זה אלא אחור לשעה על-פי מקרה:  לא היה מיג'ליש בקושטא.   עתה כבר נגמרו בחירות המיג'ליש,  ואם נבחרו האנשים ההם,  אשר אליהם התפללו "עושי הבחירות",  ודאי יעשו גם הם כמעשי בני אזמיר וסלוניק.  

זהו "הנצחון" הגדול אשר נצחו דוד פרסקו ור' חיים נחום.  

אין אנו דואגים לציונות:   אבן,  הנזרקת אל תוך המעין,  מרתיעה לרגע את המים אמה על אמה    והיא יורדת וצוללת ואבד זכרה.   וכבר קדמו להם "לגדולי" אזמיר,  סלוניק וקושטא  "רבני המחאה",  שבשעתם,  לפני הקונגרס הראשון,  זרקו גם הם אבן בציונות.   היכן הם?   מה הביאה להם מחאתם חוץ מקלון וחרפה?

צר לנו רק על אילוזיה יפה,  שחלפה כצל.   רבים מאתנו,  כשהיו הוגים באחינו הספרדים,  ראתה עינם מבעד למסך העבר השב את דמות האנשים ההם,  שקומתם היתה זקופה,  את ראשם נשאו בגאון,  לבם היה מעין לשירה רוממה,  ומחם    מקור למחשבה עמוקה;   ובצר לעמם לא פחדו ולא רהו ולא אבדו דרך:   יצאו בראש גולים לבקש להם מנוחה ומרגוע.   והנה אבדה האילוזיה היפה.   בני-בניהם של אלו שחה לעפה נפשם,  חרדים ורועדים הם מקול עלה נדף,  פיהם דובר שוא וימינם כותבת ברי נבלה ושקר.  

אנו פוסעים על דוד פרסקו.   אין באים במשפט עם ר' חיים נחום:   ה"אליאנס" גדל וטפח אותו.   אין אנו מעמידים לדין גם את ראשי העדות:   חניכי ה"אליאנס" הנם גם הם.   בבוא היום לפקוד על ה"אליאנס" את כל חטאותיו,  אשר חטא לעם-ישראל,  יזָכרו גם גידוּליו שגידל במשך חמשים שנה בארצות-המזרח.   רק על האחד    על ר' יעקב מאיר    אין אנו יכולים ואין אנו רוצים ללמד זכות.   ולא משום שאנו חושדים אותו בציונות,  ולא משום ששמענו אותו נואם נאומים,  כשהיתה השעה ראויה לכך,  על תחית האומה ועל תחית השפה והארץ,  אלא משום שדוקא עתה באה ידיעה,  שסוף-סוף החליט לקבל משרת חכם-בשי בירושלים וכבר יצא לשם.  

להוציא דבה על הציונות ולהעשות דַבָּר ומנהיג לעם היושב בציון    זוהי נוסחה חדשה,  אשר לא ידענו אותה בלתי היום.  

ואולם אפשר,  שר' יעקב מאיר אמר לכפר ב"מנחה" הזאת את פני מתנגדיו הרבים אשר בירושלים,  גבורי השנוררות,  שכידוע,  נמנים הם כלם על משניאי הציונות,  משום שהם רואים את הסכנה הנשקפת להם ממנה?  

אם כך הוא הדבר,  הרי באמת הביא את מנחתו בעתה לכפר על כל עונותיו...  

            העולם 1911

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה