_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

ההשכלה האמתית וההשכלה המדומית

שמואל יוסף פין

לתוכן הענינים

 

מתוך "הכרמל", שנה ו', גליון 9 (ט' תמוז תרכ"ו)

במאמרנו הקודם אמרנו שיש הבדל גדול בית ההשכלה האמתית ובין ההשכלה המדומית, וכשם שהראשונה עץ חיים למוצאיה, כן האחרונה ראש פתנים לנפתים עליה.  ולאשר לא רבים יחכמו לדעת במה תבדל איפוא ההשכלה הנאמנה מן ההשכלה המדומית, במה כח ההשכלה הנאמנה יפה להביא חיים ומרפא, ומי שם מות בהשכלה המדומית.  מצאנו עצמנו מחויבים לבאר דברינו כדי באור, ולהאריך מעט בדבר הגדול והנכבד הז אשר כל ההצלחה המודעית והמוסרית של כלל העם כלו ושכל פרט ופרט ביחוד תלויה בו.

שתי מתנות טובות נתן אלהי כל בשר ורוח לנפש החיה אשר נפח בנו, השכל, וההרגשה.  השכל משכנו במוח, וההרגשה משכנה בלב; טבע השכל להשיג ולהבין כל הנמצא, להכיר הכרה שלמה ונאמנה את כל הנראה הנשמע והנעשה, וסגולת ההרגשה, להתפעל ולהתעורר מכל אשר אנחנו משיגים ומכירים, לבחור באשר הכרנוהו לטוב ולאהבו, למאוס באשר מצאנו רע ולשנוא אותו, השכל מאיר עיני הנפש, וההרגשה מעירה חפצי הלב, השכל מגרש את העננים המכסים את פני המושגים והמושכלים, ותעלומה יוציא אור; וההרגשה מעוררת את רחשי הלב ובהגיגנו תבעיר אש.  אשר על כן משלו החכמים את השכל לאור מאיר ואת ההרגשה לאש בוערה.

ושני הכחות הנפלאים האלה קשורים ודבוקים זה בזה ולא יפרדו, כשלהבת הקשורה בגחלת.  את אשר יכיר השכל לאמת וטוב, תרוץ ההרגשה אחריו לדבקה בו, ואת אשר ימצא השכל לשקר ורע, תברח ההרגשה ממנו ותתעורר לשנוא אותו.  וכן להפך הדבר אשר תתעורר ההרגשה לאהבה אותו, יתעורר השכל, ךהתבונן בו ולמצוא בו פנים של אהבה, והדבר אשר תתפעל הנפש לתעבו ולרחקו, ישתדל השכל לגלות חרפתו ולמצוא בו דבר בליעל.  אולם ההרגשה קודמת לשכל בזמן, והשכל עולה עליה במעלה, ההרגשה נתונה לנו מעת צאתנו לאור העולם, עודנו שוכבים על שדי אמנו וכבר הננו חפצים ומרחקים, בוחרים ומואסים, והשכל נתן במרומי השנים והלמוד, יציץ ציץ ופרח מעט מעט, יתפתח ויתגלה על יד על יד לפי רבות הלמודים והנסיונות.  ובלשון חכמי ישראל נקראת ההרגשה העורת בשם יצר הרע, וההרגשה אשר האירה עליו אור השכל בשם יצר הטוב, ובחכמה רבה כנו את הראשונה בזקן וכסיל, ואת האחרונה בילד מסכן וחכם.

ובהיות השכל הנתן בנו להשיג ולהכיר מתפתח ומתגדל כאמור לפי רבות הלמודים והנסיונות, הנה כל הרוצא שיקרא בעל שכל, ולהשתמש במתנה הטובה הזאת אשר נתן לנו ה', עליו ללמוד לדעת ולהבין בכל חכמה ומדע כפי יכלתו, כי הלמודים והמדעים מרחיבים גבולות השכל ומגדילים ומאדירים אורו; וההשכלה שהיא השמוש בכח השכל להכיר ולהבין את כל המושגים והמושכלים לפי אמתתם, היא עץ חיים למוצאיה.  כי מלבד התועלת הגדולה הצפונה בידיעת המדעים, לחיי שעה ולחיי עולם, הנה, ההשכלה מטהרת ומצרפת את ההרגשה המוסרית, ומאירה פניה בדרכה לפעולת אדם, ומצננת חומה במקום שהיא בוערת ללא אמת וללא צדק, ומנהלת אותה בנתיבות האמת והשלום.  כמה חללים הפילה קנאת-הדת בימי קדם וכמה עצומים הרוגיה עוד היום בארצות אשר לא נגה עליהם אור ההשכלה.  ומי העיר את הקנאה הזאת, ומי הגדיל את המדורה? אם לא ההרגשה הלא- מצורפה היצר הרע הזקן והכסיל.  האינקוויזיטארים אשר הוציאו להורג ולמאכולת אש אלפי אלפים נפשות, לא כולם היו אנשים רשעים וחטאים, ולא כולם עשו התועבות הגדולות האלה בזדון לב, סופרי דברי הימים יעידו כי נמצאו בהם גם אנשים צדיקים בעלי מעשים טובים.  אך חסרון ההשכלה היה בעוכרם, לא ידעו נכוחה, והאמינו אמונה שלמה כי הם מצווים ועומדים מפני דתם לאבד ולכלות את האנשים השונים מהם בדעותיהם, ואמרו בנפשם כי זובחי יהודים רצוים בעיני ה', ויושב בשמים ישמח לראות נהרי נחלי דמם.  ראשי הכתות השונות אשר קמו בקרב כל אמונות, וגם בקרבנו לדאבון נפש כל יודע ומשכיל, הרודפים בשאט נפש איש את אחיו.  האם רק ברשעתם הם עושים את הרע להפריד בין אחים ולהקים אב על בן ובן על אב? לא כן הדבר, כי אם בסכלותם ובאולתם, יען אשר הדעת אין אתם להבין במראה המושגים שהם סלעי המחלוקת, והרגשתם לא נצרפה בכור ההשכלה לדעת כי אין אדם שליט לכלוא את רוח רעהו השונה ממנו בדעותיו ובמנהגיו.  אשר על כן אך ההשכלה לבדה היא אבן פנת הצלחת העם בכלל ובפרט, ובאורה נראה אור.  באשר תאיר ההשכלה, יופיע השלום, ובמקום האמת ישכון הצדק.

במה דברים אמורים כשההשכלה בנויה על מושגים צרופים ובחונים, והולכת לאור השכל הישר אשר קנה לו הכרה נאמנה ומאוששת בידיעות יסודות האמונה, בידיעות העולם הטבע וכחות הנפפש, כשההשכלה הולכת כעמוד אור לפני ההרגשה המוסרית, ומוליכה אותה בדרך האמת והצדק, וכשהיא שומעת גם כן לקול ההרגש המוסרי המלמדנו לבחור בטוב ולאהבה אותו ולמאוס ברע ולתעבו, או אז היא השכלה אמתית, והחפצים בחכמה ומשכילים אל המדעים הנותנים לבם ללמוד ולהבין בלמודים, ולהשתמש בהם לטובת הכלל, המפלסים מעגלם ומתנהלים לאטם בארח חכמה, ואינם הורסים לעלות במה שמופלא מהם, השומרים ארחות התורה הטהורה ונוצרים מוסריה לעשות אך טוב בחיי המדינה והמשפחה, הם זוכים להיות משכילים אמתיים, וההשכלה נעשית להם סם חיים.  אולם ההשכלה בנויה על מושגים בלתי מצורפים ובחונים, כשהיא ערומה מכל הידיעות הקדושות והיקרות הנזכרות, כשאינה תמוכה ביראת שדי, ואינה נשענת על מושגים ברורים מחכמת העולם הטבע והנפש, והיא מקפצת על גבעות ההשערות, ומדלגת על הררי הדמיון, והורסת לעלות למרומים ולאחוז בכנפות הארץ, והכל כשהיא עומדת על רגל אחת, כשהיא הורסת את מוסדות הדת והמוסר אשר יסדו חכמי עולם, ובונה לה עולם חדש, עולם תלוי על בלימה, עולם שאין בו תורת חסד ואהבת צדק, אז היא השכלה מדומית, וסם מות היא למחזיקים בה.  והמתכנים עצמם בשם משכילים ולא ירצו לעבוד עבודת הלמודים העיונים ולשקוד על המדעים ביגיעת בשר ונפש, אך ישפיקו להם באשר תמצא ידם לקטוף מגן החכמה איזה ציצים ופרחים מדי עברם, ויקלעו להם מקלעת של השערות ודמיונים כוזבים, הנשענים על בינתם הערומה והסקירה הראשונה, ואינם מטריחים את עצמם להתחקות על שרש דבר אמת, אינם כי אם מחשיכי אור השכל, ומכבי חום ההרגש המוסרי, והם המשכילים המדומים מבלי עולם.  וכשם שמצוה וחובה על כל אדם מישראל אשר כבוד הנפש והשכל יקר בעיניו להועיל להשכיל את בניו השכלה אמתית, כן מצוה וחובה על כלנו לשמור את צעדי בניהם מנתיבות ההשכלה המדומית.

והיה כי ישאלונו האנשים הישרים בלבותם הדואגים לטובת בניהם באמת, (כי לא אל הקנאים הצבועים אנחנו מדברים), מה לנו ולצרה הזאת? למה לנו להביא את בנינו במשעול צר ומסוכן כזה, המבדיל בין ההשכלה הנאמנה ובין ההשכלה המדומית, ולשמור צעדיהם, וטוב טוב לנו לחסום כל דרכי ההשכלה לפניהם, לבלי תטה רגלם ולבלי יוקשו ונפלו? על השאלה הזאת נשיב ונאמר, כי גם על התורה אמרו חכמינו זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם מות, ובעינינו אנחנו רואים כי הרבה מן הלומדים המופלגים משתמשים בידיעת התורה להרע, והתורה נהפכת בידם לכלי משחית לבלע.  ועל זה מפני שההרגש המוסרי שהוא מקור היראה והאהבה נעכר בקרבם, ומי זה יואל ויכסל לאמר, שנסגור דלתי בתי המדרש בשביל הרעים האלה? ולא בתורה ובהשכלה לבד אנחנו רואים כזאת, כי אם בכל חפצי האדם וחמודותיו, שאין טוב שאין רע כרוך בעקבו ואין עונג בלי נגע.  הלחם והמים, הם עיקר המזון והמחיה, ובכל זאת אם יאכל אדם או ישתה יותר מדאי ושלא בשעה הראויה ונהפך הלחם והמים למרורות פתנים במעיו, האם בגלל זה נרעב ולא נאכל?

וכמו שהלחם והמים מזון ומחיה לגוף, כן התורה והחכמה מזון ומחיה לנפש וחיי הנשמה, וכמו שלא נחשוך עצמנו מלחם מפני שלפעמים יזיק לנו, ולא נחדל מלמוד התורה, מפני רעי הלב שמהפכים את חכמת התורה לערמה להערים ולרמות בה את הבריות, כן לא נמנע מלמוד החכמות והמדעים מפני קלי הדעת אשר אינם מתנהלים לאטם בנתיבות המדעים הסלולות, וקופצים והורסים, ונופלים ונוקשים – ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בהם ופושעים יכשלו בהם – המת והחי הסכל החשוב כמת אינם חוטאים, כי אינם יודעים ואינם יכולים לעשות רע, אבל אינם יודעים ואינם יכולים לעושת טוב.  אכן כל אשר נשמה באפו, ורוח חכמה מפעמת בו, לפתח צאתו לפעולת אדם חטאת רובץ, ואליו תשוקתו.  אך בו בעצם השכל הזה ובה בעצם ההרגשה הזאת אשר בהם נחטא לאשמת הנפש, בם נמצא און

להתגבר על היצר הרע ולמשול בו.  לא נצדק אם לא נחטא, לא נחכם אם לא נשגה, לא נעמוד על האמת אם לא נכשל בה.  והחכם עיניו בראשו, לשמור דרכו, שלא יסור מן המסלה לבלי יוכל לשוב אליה עוד, שלא יפול ולא יוכל קום.  אך ילך ולא יעמוד תחתיו, יפוזו זרועותיו ולא יגישן לנחושתים.  הולך תם ילך בטח, והחונן לאדם דעת יהיה בעזרו.

 

 

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה