אֶל לֵב-הָאֶבֶן / שמואל ליב גורדון

 

-- וְאֶל לֵב-הָאֶבֶן, לֵב חַלָּמִישׁ

אָמַר אֲדֹנָי:

הִצַּתִּי בְךָ אֵשׁ אוֹכְלָה אֵשׁ,

וְאַתָּה – קַר הָיִיתָ;

יָרִיתִי בְךָ חִצֵּי אוֹרָה,

וְאַתָּה – לֹא רָאִיתָ;

הִרְעַמְתִּי עָלֶיךָ כָּל רַעֲמֵי-הַזַּעַם,

וְאַתָּה לֹא שׁמַעְתָּ;

הִרְעַשׁתִּי תַחְתֶּיךָ כָּל מְצוּקֵי הָאָרֶץ,

וְאַתָּה לֹא נִבְקַעְתָּ;

הִזְרַמְתִּי עָלֶיךָ יַם-דֶּמַע חַם,

וְאַתָּה לֹא רַכּוֹתָ;

הֲרִיקוֹתִי עָלֶיךָ אוֹקְיָנוּס-הַדָּם –

וְלֹא נְמַסּוֹתָ;

וְאִשׁי עוֹד תּוּקַד – וְלֹא הִתְפּוֹצַצְתָּ,

וְהַדָּם עוֹד רוֹתֵחַ – וּבוֹ הִתְרַחַצְתָּ.

 

לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי:

הִנְנִי הִנְנִי עָלֶיךָ הַפָּעַם!

וְחָצַבְתִּי לִי אָנִי

מִכָּל לַהֲבֵי תֹפֶת וַחֲזִיזֵי הָרוֹם

וּבִרְקֵי-אֲבַדּוֹן שֶל אַחֲרוֹן הַיּוֹם

מַטֵּה-רֶשַע אָיֹם,

פַּטִּישׁ זַעַם וָשׁד,

וּטְבַלְתִּיו בִּתְהוֹם-דָּם וּבִיקוֹד –

וּנְקָמָנִי!

 

וְהוּנַף בְּחָזָק זֶה פַטִּישׁ-הַפֶּלֶא,

וּמִמְּךָ יוֹצִיא נִיצוֹצוֹת לִרְבָבוֹת,

וְחָצַב אֵשׁ לוֹהֵט, וְחָצַב לֶהָבוֹת

מִמְּךָ אֶבֶן-קֶרַח, חָצוֹב וּפוֹצֵץ

עֲדֵי תִתְפּוֹצֵץ.

וּפָרַץ אָז מִמְּך זֶרֶם דָּם,

דָּמְךָ הוּא הַחַם –

וְיָצָא אָז אַחֲרוֹן נִיצוֹצֶיךָ,

וְנָפַל וְרָוָה מִדָּמֶךָ.

 

תרס'ג

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה