רקע
פנחס גריבסקי
רכושנו הרוחני בירושלם

תורה, עבודה וגמלות חסדים

– חוברת א –

תורה

יוצא בסדרה של חוברות חוברות

ע"י

פנחס בן צבי גראייבסקי

ירושלם – תבצר

– הדפסה מיוחדה מהעתון “תכונה” –

דפוס פ. עניו בהנהלת א ה. ברנשטיין


עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם.

מי גרם לרגלינו שיעמדו בשערי ירושלם

שהיו עוסקים בתורה (מכות י')


 

רכושנו הרוחני בירושלם ארץ-ישראל    🔗

אמר פנחס בן צבי: בשם הזה נתחיל לפרסם רשימה ארוכה מרכושנו הרוחני בירושלם – ארץ ישראל: בתי תלמוד התורה, הישיבות, המוסדות והמפעלים לתורה ולתעודה, הצדקה והחסד, הרחמים והחמלה, וידע ישראל בכל מקום שהוא, את רכושנו הרוחני בארץ ישראל, ארץ אבותינו, בירתנו, קדשנו ותפארתנו, מקום מלכינו ונביאינו, תקותנו, שאיפתנו ועתידנו, עתיד מזהיר לעם ישראל סבא. –

בלי כחל, שרק ופרכוס, כי אם דברים כמו שהם נתאר לפני קוראינו הרחוקים את כל הרכוש היקר הזה, וידעו לחבב את ירושלם – ארץ-ישראל בחבה-כפולה. –

הרכוש הרוחני הזה ישלח קרני-אורו לכל בני הגולה, ותראינה עיניהם לראות כי לא זרעו על צחיח סלע, ומטעיהם נושאים פרי קודש הלולים לגאון ולתפארת בכרם ה' צבאות. כרם חמד אשר עליו תכלה נפש כל איש יהודי.

וראו גדולי הרוח ועדיני הנפש הקריבו את עצמם על מזבח הרכוש הרוחני הזה: קיומנו ותחיתנו בא"י. יתגלה להם כל ההרפתקאות והתלאות שעברו על אלה המיסדים והמנהלים שעבדו ופעלו בתקופתם, איש איש בחוגו ומקצועו, אישים הראוים להיות למופת, לתהלה ולתפארת.

ומעשה אבות ירשו בנים.

 

רכושנו הרוחני בירושלם.    🔗

תורה עבודה וגמ"ח

תורה

א.

עץ חיים


בתי הת"ת והישיבות בפנים העיר1 ומחוצה לה

יסודם והשתלשלותם:

(העתקה קצרה מארכביונו של “עץ-חיים” בירושלם).


ויהי בשנת תקע“ב לפני מאה ועשרים שנה, אחרי גרוש קהלת האשכנזים בירושלם, ע”י רדיפות הישמעאלים, ויתישבו בגליל2 פרץ ה' פרץ בעיר הבירה של הגליל – צפת ת“ו במחלת מגפה ר”ל, וראו בזה עיני העדה יד ה' לשוב לעלות לירושלם ת"ו ולישבה מחדש.

ויעלו שלשת תלמידי הגר“א זצ”ל מיסדי הישוב החדש האר“י ה”ה הגאונים החובבים רבי מנחם מנדל בהרב ברוך בנדט, רב סעדיה3 בהרב נתן נטע, ורבי ישראל בהרב שמואל, מצפת לירושלם ת"ו עם קהל חשוב מעדת האשכנזים. שנאת הישמעאלים אל היהודים האשכנזים נשכחה ולא נגעו בהם לרעה. בכל זאת לא שבו עוד אל נחלתן הראשונה “חורבת רבנו יהודא החסיד” כדי שלא לעורר שוב את טענת הישמעאלים.

ובשובם יסדו “חברת תלמוד תורה” וימנו מלמדים להועיל לילדים ובחורים שקבלו משכורתם מקופת חברת הת"ת.

כעבור עשרים וחמש שנה והישוב הירושלמי החל לפרוח בע“ה – שבו האשכנזים ברשיון השולטאן, צו-המלך, אל נחלת אבותם “חצר חורבת רבי יהודה החסיד” ויכנו את בית הכנסת החרב ויקראו לו “מנחם ציון”4 והושיבו את המלמדים שם בבהמ”ד ובצריפים שבחצר החורבה.

ובשנת תר“א, בבוא הגאון רבי שמואל סלנט זצ”ל ירושלם וימסור חותנו הגה“צ רבי זונדל סלנטר את ההוראה לידו – היו שלשת הגאונים (רבי ישעי, רבי זונדל ורבי שמואל סלנט) גבאי ומנהלי הת”ת יחדיו.

בשנת תר“ה נסע הגאון רבי שמואל סלנט לרוסיא לחזק את הישוב ואת הכולל (אז הי' כולל אחד כללי – בסיס להישוב) ובהשתדלותו נוסדה בווילנא קופה מיוחדת לתמיכת הבחורים גומרי הת”ת באופן מצוין. ובשוב הגרש“ס ירושלם נתבססה הת”ת והישיבה ע“י התמיכה מרוסיה וע”י חברת הת“ת והישיבה בירושלם שכל בע”ב בירושלם כעשיר כעני תרם מלחמו למטרה קדושה זו.

והגאון רבי שמואל סלנט זצ“ל הי' גם הר”מ לבחורי חמד והאברכים צעירי גדולי התורה.

בשנת תרט“ז היתה בירושלם בפעם הראשונה בחירה כללית לגבאי הת”ת והישיבה, ונבחרו הגאונים המיסדים הנ“ל בתור נשיאים וכו' וחבר מנכבדי העדה וגדוליה בתור מפקחים ושתדלנים וביום ח”י סיון שנת תרט“ז נתאספו כל הנבחרים הגאונים הנ”ל והרבנים בד"צ וראשי ונכבדי העדה ויסדרו את תקנות החברה בין בנוגע לסדרי הלמוד והמחלקות, בין בנוגע לזכיות החברים והתומכים וכו'.

בשנת תרי“ז נוסף לנשיאי הת”ת והישיבה הגאון רבי משה יהודה ליב זצ“ל הגאב”ד קוטנא בעל זית רענן ותפארת ירושלם' ויהי גם לר“מ. והגאון ר' שמעון זרחי הגאב”ד מטאווריג לר“מ בלתי קבוע; הגאון בעל זית רענן הטיף שיעורו לפני הצהרים בביהמ”ד הישן “מנחם ציון”, והגאון ר“ש סלנט אחה”צ בביהמ"ד החדש “שערי ציון”, והגאון מטאווריג בחדרו, בחצר חורבת יהודה החסיד בשתי פעמים בשבוע.

בשנת תרי“ח בבוא הגאון ר' שאול בנימין ז”ל הרב מרדישקוביץ – מנוהו למנהל הת"ת והישיבה, והוא הוסיף בנינים ותיקונים להמוסד. ובהשתדלות גדולי העדה נפדו אז בתי החורבה שהיו ממושכנים בחובות העדה5.

אז כאשר התפשטו חוגי המוסד ויהיו זקוקים לשלוח מכתבי בקשה לחו“ל מצאו לנחוץ לתת שם להת”ת והישיבה ויקראו לו: “עץ חיים”.

בשנת תר“כ נסע רבנו הגרש”ס פעם שניה למשך שלשה חדשים לרוסיא ואשכנז לטובת העדה, ולגמור בנין בית הכנסת הגדול, ולטובת הת"ת והישיבה ובהשתדלותו היו אז לחברים ותומכים שנתיים לעץ חיים השר ר' משה מונטיפיורי והברון הצדיק ר' שמעון מפרנקפורט.

ע“י נסיעתו השני' של הגרש”ס אם כי היתה קצרה מאד – נפסקו שעוריו הקבועים והי' רק הגאון מקוטנא הר“מ הקבוע, והרה”ג ר' אליעזר דן זלה“ה אחד מתלמידי הגאונים מקוטנא והגרש”ס (מחניכי עץ חיים) נמנה לר“מ להישיבה הקטנה, והעתיקו אז את הישיבה מביהמ”ד הישן מנחם ציון לבית אחר בהחורבה.

בבוא בשנת תר“כ הגאון רבי מאיר אויערבאך זצ”ל הגאב“ד מקאליש הי' גם הוא לנשיא הת”ת והישיבה, והטיף לקחו באופן בלתי קבוע לתלמידי הישיבה שבאו לביתו.

בשנת תרכ“ז והגאון מקוטנא לא הי' בחיים זה כשלש שנים – נתמנה הרב הגאון ר' משה נחמי' כהנוב רב דחסלביץ לר”מ ומנהל ראשי, ולמנהל הת“ת נמנה הר”ר זלמן חיים רבלין ז"ל.

בשנה ההיא הראו שבעה אברכים מלומדי הישיבה עין חיים גבורת רוח, ויקנו מגרש מחוץ לחומת העיר מקום סכנת נפשות והקימו את השכונה הראשונה “נחלת שבעה”6. ואחרי' הלכו, אחר שנים אחדות, ייסדו את שכונת “מאה שערים” והלאה.

בשנת תרל“ו נצטרף להר”מ הרב הגאון ר' משה נחמי' כהנוב זצ“ל הרב הגאון ר' יהושע בצלאל בעל “משכן בצלאל” בתור ר”מ שני.

בשנת תרמ“ה יסדו מנהלי עין חיים את הסניף הראשון במאה שערים, ויהי אח”כ למוסד בפני עצמו בשם הת“ת והישיבה מאה שערים. בשנת תרמ”ז יצא לאור בהתעוררות חכמי הישיבה ובראשם הגאון הר“מ ר' משה נחמי' ז”ל החוברות שת הדו"ת בשם “תורה מציון”.

אז בשנת התרמ“ז נפטר הגאון כ' משה נחמי' זצ”ל וגם הר“מ השני הרב הגאון בעל משכן בצלאל כבר הלך לעולמו לפני שתי שנים – נמנה לר”מ קבוע (זה שכבר שמש במשרה זו לפני הגאון ר' משה נחמי' ז"ל) הרה“ג ר' אליעזר דן רלב”ג זצ"ל. אלא שבכל דבר קשה פנו לומדי השיבה להגאון רבי שמואל סלנט.

בשנת תרמ“ט בבוא לירושלם הגאון ר' מרדכי גימפל זצ”ל הגאב“ד מרוזינאי שהי' גבאי עץ חיים ברוסיה – נוסד ע”י השתדלותו סניף שני ל“עץ-חיים” בשכונת מזכרת משה. במשך הזמן נוספו עוד שכונות והושיבו גם בהם בתי ת“ת בתור סניפי ע”ח.

בשנת תרנ“ט נבנה היכל הישיבה בחצר חורבת ריה”ח ממעל לביהמ"ד שערי ציון7.

בשנת תרס“ח כשהישוב החדש מחוץ לעיר נתגדל ונתרחב בע”ה לא יכלו מנהלי עץ-חיים להסתפק בהסניפים הרבים שיש בהשכונות, והוכרחו ליסד מרכז ב' להת“ת והישיבה, ובעמל הגאון הר”ש סלנט ובעזרת גאוני ורבני רוסיה נוסד ועד ונקנה מגרש לבנין ונדיבים אחדים מפעי"ק בנו את האגף הראשון במרכז ב'.

 

המחלקות והסוגים    🔗

המוסד בכללו חלוק לשלשה מוסדות: 1) תלמוד-תורה, 2) ישיבת הבחורים, 3) ישיבת הרבנים.

הת"ת מחולק לשמונה מחלקות כלליות, וכל מחלקה יש לה חדרים מקבילים (32.1) מעולים במקצת זה מזה, המצטיין עובר שמונה מחלקות, (והמצוין ביותר יש שמדלג פעם גם על מחלקה שלמה). הבינוני עובר באותה מחלקה שני חדרים. והמפגר שלש חדרי המחלקה.

ישיבת הבחורים – ארבע מדרגות: 1) משתלמים להגדת שיעור (מורה ומלמדות גבוהה) – במשך 3 שנים. 2) משתלמים גם לשו"ב – 4 שנים. 3) להוראה – 5 שנים. 4) רבנות שלמה בכללה דינות – 6 שנים.

רובם יוצאים לתעודתם ונוסעים לחו“ל, מעוטם נשארים באר”י. במשך 15 שנה האחרונות מן זמן המלחמה נתקבלו מתלמידי “עץ-חיים” – באמריקה לבדה – כמאה רבנים8, מלבד הרבה מאד בשאר המדינות.

בישיבות הרבנים – בסוגים: 1) מוסמכים ומחכים למשרה ומקבלים במשך הזמן גם שיעורים יותר גדולים מר“מ ראשי גאון פרופסיונלי בתלמוד. 2) ת”ה לומדי תורה לשמה, מהם גם לומדים חכמת הקבלה, ומחברי ספרים, מגידי שעור בבתי מדרש וכו'.

ראש מתיבתא כהיום הוא הגאון הגדול שר התורה מרן רבי איסר זלמן מלצר שליט"א.

 

הלמודים    🔗

בת“ת: מקרא, נ”כ, תלמוד, פוסקים, דיני ומשפטי ישראל, חוקיו ומנהגיו, כתב ולשון עברי, דקדוק ותורת החשבון.

בישיבה: ש“ס בבלי וירושלמי, ארבעה חלקי שו”ע, ספרי הפוסקים שאלות ותשובות.

 

הגיל    🔗

בהת"ת 12 – 5. במחלקות עליונות (ישיבות קטנות) 16 – 13. בישיבה הבחורים 20 – 17. בישיבה הגדולה – מ – 21 ומעלה.

 

מפרי ומפעולות עץ-חיים    🔗

1) בתי החנוך והאולפנא עץ-חיים מהוים החיים הרוחניים הנשמתיים, גם הישוביים בעיר וארץ קדשנו.

תלמידי וגדולי עץ-חיים לא רק שהפיחו וקיימו את הגשמת הארצי ישראלית, הדתיות והתורניות, אלא גם היו מבוני וממיסדי הישוב החדש הירושלמי והארצי ישראלי. השכונות הראשונות בירושלם נבנו על ידם, ומהם שבנו גם את יפו, ומהם שהיו ממיסדי המושבה הראשונה פתח תקוה.

2) עד לזמן המלחמה (שהיתה היכולת בידו) הושיב רבנים ושוב“ס ועזר לישיבתם בעירות ומושבות א”י.

3) לפי החשבון הסטטיסטי (שהחלו להנהיג זה כשלשים שנה) – יוצא: שמן זמן הוסד המוסד הוציא מקרבו קרוב ל-23000 תלמידים, שבנו והקימו 23000 בתי אבות לישראל, בארץ ובחו"ל ושכל אחד מהם החי' והפיח אטמוספירה ישראלית מקורית בכל סביבותיו.

4) כ-87 אחוז יצאו ויוצאים לשוק החיים: מורים, סופרים, סוחרים, בעלי מלאכה בכל המקצועות, חקלאים, וכו'. כ-13 אחוז יוצאים להוראה: שובי“ס, רמ”ם, מורי הוראה, דינים ורבנים, מעוטם ברקץ ורובם בחו"ל.

המשכילים הסופרים המורים והמנהלים של בת“ס, משומרי הדת ויודעי תורה וילידי א”י, בין מדור החולף בין מהדור הנוכחי, הם חניכי וגידולי עץ חיים בירושלם.

5) עד לזמן המלחמה נתמכו רבים מן ה87 אחוז למלאכה במקצועות שונים על יד המוסד (ותהי גם מחלקה מיוחדה במרכז א) באופן שגם בע"מ דתיים למכביר הוקמו על ידו.

הודות להרה“ג המנהל הרב ר' יחיאל מיכל טוקאצינסקי נ”י המסור בכל רגשי לבו בהנהלת המוסד ודואג לקיומו והתפתחותו עובד שדה חדש במקצוע הפילנתרופי: ונבנו בעזרת נדיבים שוק גדול וחדש חנויות ובתים שמשכר הדירה נתמכים מוסדות עץ חיים, ומספיקים לחדש אחד בשנה של התקציב.

 

עץ-חיים מכיל כיום    🔗

1) מרכז א' עתיק חצר חורבת רבי יהודה החסיד.

2) מרכז ב' מול מחנה יהודא.

3) תשעה סניפים בשכונות: מזכרת משה, שערי חסד, בית-ישראל, כרם, בתי-ורשא, בית יעקב, ימין משה, זכרון משה, קרית משה.

4) בית תבשיל, לכלכל חלק קטן מהחניכים יתומים או עניים ביותר בחנם, וחלק מסוים במחיר הקרן.

5) תלמידי תלמוד תורה (מהם כ-500 קטנים עד גמרא כ-300 לומדי גמ' ומפרשים, 280 בחורי חמד במחלקות עליונות בבחינת ישיבות קטנות) 1080

מלמדים מורי כתיבה וחשבון, ובוחנים 52

תלמידי ישיבה הבחורים עלוים 94

מגידי שיעור, ובוחנים 5

ישיבת הרבנים והמוסמכים (רובם מחכים למשרה

ומהם מחברי ספרים מגידי שיעור כו' וכו' 173

 

התקציב והמצב    🔗

התקציב השנתי 19600 לא"י

לרגלי המצב, קוצצו ההוצאות של המשכורת ובתי התבשיל וכו' עד קרוב ל-20 אחוז, ויהי לע“ע התקציב – 16000 לא”י

ועם כל זאת משתלמת המשכורת החדשית פעם לחדשיים.

יגדיל תורה ויאדיר!

מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם.

 

הוספה: תעודת חכמים בזמן המלחמה העולמית    🔗

בשנות המלחמה מתרע“ד והלאה, היו התלמידים פטורים מעבודת-הצבא אם אך עמדו למבחן לפני הועד הרשמי “ועד בחינת תלמידים” מעדת הספרדים והאשכנזים שהיו נוהגים “תעודת חכמים” בקיים ואישור הבד”צ –

ולפי שתעודה כזאת “תעודה הסטורית” היא, ויש לה ערך וחשיבות לההיסוטריא הירושלמית, יגעתי ומצאתי תעודה כזאת – שכבר הִנֶהָ יקרת המציאות – כתובה וחתומה בעברית וערבית, עם הבולים הרשמים. וזו העתקתה9:


  1. במקור המילה מחוקה בחלקה. כנראה צ“ל ”העיר“ – הערת פב”י.  ↩

  2. זהו פרק נודע בדברי ימי הישוב האר“י הנודע בשם ”רדיפות הצורר אבן–פרוך ועוד".  ↩

  3. במקור כך: “סעדי” כנראה צ“ל ”סעדיה“ – הערת פב”י.  ↩

  4. עיין קורות חצר רבנו יהודה החסיד ז“ל בלוח–לונץ שנה ט' התרס”ד להרב יחיאל מיכל טוקצינסקי מנהל “עץ חיים” בירושלם.  ↩

  5. עיין ספרנו “זכרונות קדומים”. המו"ל.  ↩

  6. עיין ספרנו “זכרונות לחובבים הראשונים”, המי"ל.  ↩

  7. עיין ספרנו “אבני–זכרון”. המו"ל.  ↩

  8. עיין ספרנו “גאון ציון וירושלם”. המו"ל  ↩

  9. במקור מצורפת התעודה בעברית ובערבית – הערת פב"י.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47759 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!