פרויקט בן-יהודה

הנחיות להקלדת יצירות

 

הערות מקדימות:

1.     הקלדת יצירות עבור הפרויקט היא מלאכת התנדבות.  ככזו, אין כל מחויבות לקצב הקלדה מסוים, או להשקעת זמן עקבית.  כל כמות זמן שתוכלו להשקיע תהא טובה ומועילה.  מה שחשוב הוא רק לשמור על קשר עם עורך הפרויקט (פרטים בתחתית הדף), כדי לאפשר תיאום בין כלל המתנדבים. 

2.      אם תגלו שאין ביכולתכם להמשיך ולתרום מזמנכם בעתיד הנראה לעין, נבקש רק שתודיעו על כך לעורך, על-מנת שיוכל למסור את המשימה למתנדב/ת אחר/ת.

3.      אנו מבקשים שלא תקלידו טקסטים לפני תיאום עם העורך, על-מנת למנוע כפל מאמצים מיותר, שכן יותר ממתנדב אחד עוסק בהקלדת יצירות של יוצר מסוים בכל רגע נתון.

 

 

להלן כמה הנחיות כלליות להקלדת היצירה:

 

1.      גופן וגודל:
את הטקסט אפשר להקליד בכל גופן ובכל גודל נוח.  הטקסט יעבור עריכה והאחדה עיצובית לפני שיראה אור באתר בכל מקרה.
 הנסיון מלמד שגופן נרקיסים נוח במיוחד לטקסטים מנוקדים. 

2.       ריווח ועימוד:

א.   יש להקפיד על שני רווחים בסוף משפט (אחרי נקודה, סימן קריאה או סימן שאלה), פעולה המיטיבה את קריאות הטקסט.

ב.    אין להקליד רווח לפני פסיק, נקודה, נקודה-פסיק (;), נקודתיים, סימן קריאה וסימן שאלה.

ג.     אין לפתוח פסקה ברווחים לצורך "כניסה" (הזחה) של השורה הראשונה.  את הכניסות משיגים העורכים בשלב העריכה, באמצעות הגדרות עיצוב ולא באמצעות רווחים.

ד.    אין צורך בשורה רווח בין פסקאות, ואין צורך ברווח בין עמודים לפי היצירה המודפסת.  בהתאם, אין צורך ללחוץ על "אנטר" בסוף כל שורה ביצירה המודפסת (מלבד בשירים, כמובן, שבהם השורות קצוצות בכוונה). יש להקליד ברצף, ולהתחיל פסקה חדשה רק בהתאם למקור.  בפורמט האלקטרוני אין עמודים, והטקסט מוצג ברצף.  השורות מותאמות לרוחב חלון הדפדפן באופן אוטומטי, לפי גודל הגופן, ולכן אין להתחשב בחלוקה לעמודים או בשבירה לשורות של המהדורה המודפסת, אלא רק בחלוקה לפסקאות.

3.   כתיב:

א.    יש להעתיק את הטקסט ככתבו, ז"א לא להפוך כתיב חסר לכתיב מלא, לא לשנות כתיב מיושן או תעתיקים משונים.  בטקסט מנוקד, יש להעתיק את הניקוד ככתבו, ולא לתקן לפי כללי האקדמיה או הכתיב המודרני.  הניקוד, הכתיב המיושן, כמו לשון מיושנת, הם חלק מהיצירה, ואין לעדכנם.  במיוחד אין להשתמש בתוכנות ניקוד אוטומטיות, כגון התוכנה נקדן.

ב.    אם בטקסט בלתי-מנוקד מופיעים פה ושם סימני ניקוד, לשם הבהרת הכוונה במלה שניתן לקרוא בכמה צורות, יש להעתיקם (ר' הנחיות ניקוד להלן).

ג.     בספרים נהוג לעתים להשתמש במרכאות תחתיות () בתחילת ציטוט, אך לשם נוחות ההקלדה, אפשר להשתמש במרכאות רגילות (").  העיקר הוא לשמור על אחידות בתוך היצירה.

ד.    יש להקפיד על ההבדל בין מקף, שמחבר צירופי מלים (כגון בית-ספר), לבין קו מפריד, שמפריד או קוטע משפטים (דוגמה: "אמרתי לה – או אולי רק הרהרתי בקול – שאני אוהב אותה". את הקו המפריד ניתן להפיק במעבד התמלילים וורד באמצעות הקשה על Ctrl ועל סימן המינוס שבקצה הימני-העליון של המקלדת. אין להשתמש במינוס (מקף) רגיל במקום קו מפריד.

4.   הדגשה:
בעבר היה נהוג (בשל מגבלות בתי דפוס מסוימים) להדגיש מלים על-ידי   ר י ו ו ח   בין אותיות המלה.  שיטה זו בעייתית במעבר למדיום האלקטרוני, משום שקשה לוודא ששורות לא תסתיימנה באמצע מלה, ומשום שמנועי חיפוש לא יודעים למצוא מלים שנכתבות ברווחים.  הדגשות כאלו יש להחליף בכתיבת המלה כרגיל, אך בהדגשה (bold).

5.    שגיאות: (בכל מקרה בו לא בטוחים מה לעשות, ניתן להתייעץ עם עורכי הפרויקט באמצעות הערה בתוך המשימה במערכת המשימות)

א.    במקרה של שגיאת דפוס (כגון "שגגיאה, או טעות במקןר" – הכפלת אותיות, או נון סופית באמצע מילה במקום וו), יש לתקן, אך להוסיף הערת שוליים בתחתית הטקסט לאמור: "במקור נדפס בטעות כך: "שגגיאה". הערת פרויקט בן-יהודה." 

      אם לא ברור אם מדובר בשגיאה או לא, נא לא לתקן, להדגיש את הטקסט בצבע בולט, ולציין זאת עם מסירת החומר.  עורך האתר יטפל במקרים כאלו.

ב.    הוא הדין בשגיאות ניקוד, שעשויות כלל לא להיות שגיאות אלא ניקוד כנהוג בזמנו.

ג.     במקרה של טעות בציטטה, גם כאן אין לתקן, אבל חשוב מאוד להוסיף הערת שוליים בתחתית הטקסט לאמור: "הציטוט שגוי. במקור מופיע כך: "הציטוט הנכון". הערת פרויקט בן-יהודה". יש כמובן להוסיף מראה מקום של הציטוט הנכון. למשל, אם מדובר בציטוט מהתנ"ך, יש לציין את הספר, הפרק והפסוק.

6.    עיצוב שירה:
לעתים מובאת שירה בעיצוב בעל שני טורים בכל עמוד, משיקולי חסכון בנייר.  במהדורה הדיגיטלית אין בכך צורך, והדבר מקשה על הקריאה, ולכן נקליד את השירה בטור אחד, רצוף. כלומר, כשנגיע לסוף הקלדת הטור הימני בעמוד מסוים, נקליד מיד מתחתיו את הטור השמאלי באותו עמוד, ואז נעבור לתחילת הטור הימני בעמוד הבא, וכן הלאה.  במקרה של ספק, נא לפנות לעורך בכתובת להלן.

7.     שפות זרות:
ביצירות עבריות מסוימות משולבים ביטויים לועזיים, באנגלית, ברוסית, ביידיש, וכו'.  אם יש ביכולתך להקליד את הביטוי (לדוגמה, ביכולתך לקרוא קירילית ולהקלידה במחשב שלך), מה טוב;  אם אין ביכולתך לעשות זאת, מסיבות טכניות או אחרות, יש לסמן בהדגשה צבעונית את המקומות בטקסט שבהם יש ביטויים לועזיים ולציין זאת בעת מסירת החומר המוקלד לעורך הפרויקט, אשר יטפל בהקלדת המלים הזרות.

8.      הערות שוליים:
פעמים רבות כולל הטקסט הערות שוליים של המחבר או של העורך.  יש לכלול הערות אלה בטקסט המוקלד, בצורה כזאת: בתכנת הוורד יש לבחור בתפריט הוספה -> הוספת הערת שוליים.  בתפריט שנפתח יש לבחור באפשרות הערת שוליים, וללחוץ "אישור". 

9.      ביטול תבליטים אוטומטיים ומספור אוטומטי:
למעבד התמלילים וורד יש תכונה שימושית-לפעמים שהופכת שורה שמתחילה בקו-מפריד לפריט ברשימת תבליט.  כך הופכות למשל שורות שמייצגות דיאלוג, באמצעות קווים-מפרידים בתחילת השורה, לשורות ברשימות, במקום לפסקאות טקסט רגילות המתחילות בקו-מפריד.  יש לכך לא רק השלכות טיפוגרפיות זעירות, אלא השלכות טכניות חשובות יותר, כגון פגיעה במנגנון החיפוש.  בגרסת וורד 2003, ניתן לבטל את התכונה הזו בתפריט כלים, ב"אפשרויות תיקון שגיאות אוטומטי", תחת הכרטיס "עיצוב בעת ההקלדה", בסעיף "החל בעת ההקלדה", יש לבטל את הבחירה בתיבת הסימון "רשימות עם תבליטים אוטומטיות". יש להניח שניתן לבטלה באופן דומה גם בגרסאות אחרות.  הנה תמונה של המסך הרלבנטי בגרסת 2003, כשהסעיף "הסורר" מוקף באדום:

typing1_2003

typing2

 

באותה הזדמנות, כדאי לבטל גם את הרשימות הממוספרות אוטומטית.  מספור אוטומטי מקשה על תפקוד תקין של פונקציות החיפוש ברשת.

 

10. איך להקליד ניקוד:

הנה דף הנחיות קצר בענין הוספת סימני ניקוד.

 

11.   הקלדה ישירה מסריקות ללא הדפסת היצירה:

הנה דף הנחיות קצר בענין הקלדה ישירות מתוך הסריקות ללא הדפסתן.

 

 

בכל שאלה, נא לפנות לעורכי הפרויקט, בכתובת editor@benyehuda.org

 

חזרה  לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה