_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

עַל גַּלֵּי הָאֵתֶּר

אביגדור המאירי

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות בו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

 

א.

          אגדת-אהבה חדישה. אגדה נוספת על שורת האגדות שנכתבו בשותפות בידי אלוהי-האהבה ומלאך-המות.

      שני אמני-במה צעירים ויפים בבירה סלאווית קטנה. הוא שחקן והיא מזמרת-שאנסונים קטנה. בהם בחר הגורל לגבורי הטרגדיה. קשר אותם קשר אהבה מטורף ולא נתן להם להתקרב זה אל זה; הרופאים אסרו עליה לאהוב, להנשא לאיש, סכנת-מות.

    ועל זה החליטו להתאחד בקבר. בקבר הקברים הכביר: בים. אך הגורל האמן, מחבר-הטרגדיות הנצחי, לא הסתפק בכך, הוא החליט לכתוב את אגדת-האהבה החדישה ביותר. של התקופה החדשה. וכך "הציל" את שניהם לחיים. והגיהנם המתוק נמשך. לא לחיות ביחד ולא למות ביחד. ושוב ניסו – ושוב לא הצליחו.

     ולכן החליטו להפרד חיים.לנסות לחיות איש לנפשו. מאמצים עצומים, למעלה מכח אנוש, אך נפרדו. היא בדרום החם והוא נסע לצפון הצונן. ומובן, גם לא לכתוב איש לרעהו. למה הענויים?

     כך עבר זמן.

     אך הגורל רקם גם הלאה את החוט. שנים חתרו לקראת דבר אחד, בלי לדעת בעצם למה ומדוע. לשניהם היתה מטרה קבועה ועקשנית אחת: לקבל מישרת ספיקר בראדיו. ואיש לא ידע על התאמצותו זאת של השני.

 

ב.

    הראשון היה הוא, שהכיר את קולה ממרחקי תבל. הכיר והחוויר כמת. קולה שלה היה. בלי ספק. איך זה לא להכיר את הקול "השחום-החם והאמהי הזה, שאין כמוהו בעולם?" הקול הזה, המדבר אל עולל יונק, שלא נולד ושלא יוולד לעולם. ואם היה לו ספק קל בדבר, הרי היא השמיעה את שמו: טעתה בדיבורה ברדיו, ובמקום "הרברט" שבטקסט שם, אמרה-פלטה: "אלכס". טעתה פעם, פעמיים וגם שלש. מי זה טועה שלש פעמים? במקום שלשה שמות אחרים אמרה אלכס. ועל זה "טעה" גם הוא: במקום איזה שם אשה אמר: לונזי.

    ומכאן ואילך התחילה השיחה שביניהם. שיחת אהבה אומללה על גלי האתר. ערמת-האוהבים המציאה לון –אותות משותפת ביניהם. טעויות, שעולים, כעכועים, והמלים המשותפות להם מאז. מלות-לטף חמות, שיחת אהבים עצובה, אומללה וחשוכת תקוה. קול אבא ואמא לצאצאם הרך, שהגורל עיכב אותו אי-שם בוצר הנשמות.

     וכך זנ נמשך שנה, שנתיים. והמקשיבים לא הרגישו ככל, שכל חדשה פוליטית מאוסה וטפשית נמתקת פה לפטפוט של קדושה טרגית וכל מסה מדעית יבשה ועניינית מתובלת בהימנון האהבה והמות שבאהבה.

     ולא ידעו הדיפלומטים, משמשים הם סרסורי רומאנטיקה מתוקה ומרה כאחת לזוג נאהבים ונעימים, שמעל לכל מהומות ומלחמות וערמות וחכמות, מזמרים זה לזה שירי צפרים: הברות קטועות וגמגומי-גלולות תחת חופתם השחורה ברחבי היקום.

     ולא הרגישו הדיקטאטורים הארורים, שדברי טומאתם עלו רגע לקדושה: שברעם שאגתם הטורפת מספרת אשה צעירה עם אהוב נעוריה, הקשורים זה בזה בגלי החשמל הנצחיים.

     ובאחד הימים באה ידיעה קצרה בכרוניקה של עתוני בירת הצפון, ידיעה קטנה, באותיות קטנות, במקום טפל, שבו הושיעו על ספיקר הראדיו שהתאבד. וידיעה קטנה כמוה, דומה לה בעתוני בירת הדרום, על ספיקרית הראדיו שהתאבדה.

     ולא עלה על דעתם של הריפורטרים לחבר את שתי הידיעות.

 

ג.

     אגדת-אהבים ראשונה בתקופת הראדיו.

 

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות בו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה