_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

המסע לארץ הקדושה

בנימין זאב הרצל

לתוכן הענינים

 

(מכתב לחו"צ  בלונדון)

הרשו נא גם אותי להשמיע דעתי מרחוק באספתכם הנכבדה ויקרת-הערך לכל חובבי ציון בכל מקום שהם, שבה יציע האדון הרברט בנטוויץ את חפץ העולים לארצנו הקדושה לתור ולחקור אותה.

הנה לא נעשה שקר בנפשנו, בחשבנו כי המסע הזה נכבד הוא בעיני כל אנשי בריתנו בכל קצוי ארץ.  אמנם יש לרעיון הישוב המדיני גואלים ואוהבים בכל הארצות שבני עמנו יושבים בהן, ומספר האוהבים האלה הולך וגדל מיום ליום, באופן שיכולים היינו לשמוח עליו, לולא היו הרדיפות השונות ותלונות אחינו על מצבם הרע בעוזרינו לרכוש לנו אֶת חיל הצבא הנשבע לדגלנו.  ימים רבים היינו כחולמים וחבת ציון היתה בקרבנו כחלום חזיון לילה, שלא נתברר אצלנו ולא ידענו שחרו, ועל כן יכלו מתנגדי הרעיון הקדוש על נקלה להתקומם נגדו,  להתעולל בו ולהשליך עליו שקוצים.  היו ימים, אשר חסרנו גם האמצעים גם ההכרה הנכונה לדעת, כי בדרך הזה, ורק בדרך הזה לבדו, תוכל שאלת היהודים להפתר.  ויען כי חסרו לנו גם ההכרה גם האמצעים, רפו ידינו ולא עצרנו כח לגשת אל העבודה ולבוא לידי מעשה.  דרכי התבל נודעים לנו היום יותר מאשר נודעו לאבותינו הנגשים והנענים בדורות שעברו, ובכל קניני העת, במקצעות כל חכמה ומדע וחרשת-מעשה, שעמלנו בהם גם אנחנו, יש גם לנו חלק גדול.  יכולים אָנו, אף גם חובתנו היא, להשתמש בכל אלה לחפצנו, ועשה עשה זאת.

הרעיון המדיני של ישוב ארץ-ישראל הנאזר בימינו בכל עוז, בכל אמצעי העת החדשה, הולך וקרב לצאת לפעולה.  ומן הנקודה הזאת יראה לעינינו מסעו של האדון בנטוויץ בהדר יפעתו וחין ערכו.  בפעם הראשונה הננו רואים עתה חברת אנשי סגולָה מבני עמנו, העומדים ברום עולם ההשכלה והמדעים, העולים ברוח אחד ובמחשבה אחת צרופה וברורה: לָתור ולראות אֶת ארץ אבותינו הקדושה להם.  המסע הזה הוא מפעל לאומי, לשם חקירה לאומית; נפלא הוא במינו ורב כחו להעיר בנו רגשות נעלים ונשגבים.

טוב איפוא לברר וללבן מראש גם לנו גם לאחרים, מה טיבו של המסע הזה ומה דמות נערכה לו.  מטרת מסעו של ה' בנטוויץ וחבריו הנלוים עליו, היא לשם חקירה ודרישה.  הן רבה מאד דבת השקר וההבל אשר הוציאו מאז על ארץ אבותינו, ואחינו שבגולה.  הן לא ידעו את הארץ אף ידיעה כל שהיא.  ובשוב הנוסעים התרים האלה מתור את הארץ, יודיעונו על אדותיה באמת ובתמים איש איש במקצוע שהוא מומחה לו, ובזאת יועילו הרבה לזקק ולצרף את המחשבות ולהסיר מקרבן כל מושג שוא וטפל.

מצב הארץ כמו שהוא עתה, אחרי ימי השמה מכל עבודה קולטורית זה זמן כביר, אמנם פרוע הוא, אבל תקותה טרם נכרתה.  יש לאל ידינו להפריחה ולהחיותה בעבודת בני עמנו אשר נביאם אליה – אחרי שנצליח לרכוש לנו אֶת הזכות הזאת על-פי משפטי העמים וחוקותיהם.  חכמי החרשים וחוקרי הטבע, אנשי המסחר והעבודה ויתר אנשי הרוח, העוברים עתה לחקור ולתור אותה בחכמתם ובתכונתם, יודיעו גם אותנו, מה היא לנו ובמה כחנו גדול לרשתה.  ובה במדה אשר יתרחקו החכמים התרים האלה מן הדמיון, יגדל ערך עבודתם.  בכל ידיעותיהם ונסיונותיהם שרכשו להם כבר בארצות הקולטורה, יוכלו להשתמש בבואם לחקור את הארץ הקדושה, לא יעפילו איפוא לבנות מגדלים פורחים באויר ולהציע הצעות כבירות מאלה שכבר נסו אחרים להוציאן לפעולה, גם הצליחו ויעשו פרי.  הצעות כאלו, בהגלותן בקהל ע"י ידיעות המסע, תעידנה על כחו של רעיון הישוב המדיני ועל יכלתו לצאת לפעולָה, אף תועילנה לעשות את הרעיון למשאת-נפש כל העם.  עד היום הזה העידו רק נסיונותיהם של נדיבי עמנו ועמלם לטובת הישוב, ויוכיחו לדעת, כי ארצנו הקדושה עוד תוכל לתת פריה לעובדים את אדמתה; והחוקרים התרים האלה, העוברים עתה לתור את הארץ, יחקרוה ויבארו לנו כל אפני יתר ענפי המלאכה והמעשה.

פה מצאתי מקום להעיר על שגגה אחת, שעלתה בזדון לטפול עלי דברי שקר וכזב, והנני להסיר את השקרים שהפיצו על אדותי בקהל, לבל יוסיפו עוד להיות מכשול לרבים.  אומרים, כי רעיון "מדינת היהודים", שאני מציע, הסב נזק רב לרעיון הישוב הנוסד על מעשי הצדקה של בני עמנו, וכי נתתי חרב ביד איזו מפלגה טורקית לצרור את אנשי המושבות היהודיות באה"ק וכו'.  מעיר בירת טורקיה ומירושלים באו אלי ידיעות ברורות ונאמנות, כי אֵין כל  יסוד לדבות כאלו.  ממקום גבוה בקונסטנטינופול כתבו אלי פעמים אחדות, כי שקר הדבר ושום גזרה לא נגזרה בשבילי.  אך גם מירושלים הודיעוני אנשי שם ידועים לנאמני רוח, שחקרו ודרשו היטב, כי לא היו הדברים מעולם,  ונהפוך הוא, רבים מאלה אשר רוח אהבת ציון תפעמם נוכחו לדעת, כי השתדלותי לא הרעה אף במעט לרעיון הישוב הנדיבי, אלא עוד הועילה לו.  הן גם עתה נעמול אנחנו, הציונים המדיניים, להושיע לאחינו שכבר התישבו באה"ק, ומטרתנו הקדושה היא להכשירם לכל מלאכת עבודה המחיה את בעליה.  הבטלה ואפני תמיכתה, כאשר תמכנוה בידינו עד כה, לא לכבוד היא לנו, ועלינו להשיב את העניים "המקבלים" באה"ק מאחרי הבטלה ולהפוך אותם לעובדים חרוצים הנהנים מיגיע כפיהם.  תחת אשר יכלו בני עמנו אֶת כחם ונדיבות רוחם לתמוך בידי הולכי בטל החיים על חשבון אחרים, ישימו עתה לבם להיטיב את מצבם בתור עובדים על הרי ישראל, בהשתדלם לתת להם די עבודה לפי דרישת רוח העת החדשה, ובכסף הנשלח עוד עתה לאה"ק יפתחו לאחינו היושבים שם מקור נאמן לעבודה ולפרנסה בכבוד.  יש באה"ק ועדים רבים, ואנשי אמת צדיקים ותמימים עומדים בראשם, אשר בידם לבצע את המעשה הזה באופן יפה מאד.

מלבד הציונים המדיניים והנדיבים יש עוד כתה אחת של ציונים, העושים את רעיון הישוב קרדום לחפור בו.  האנשים האלה, אשר ימצאו לחמם מיד הציונים הנדיבים, עוינים אותנו, את הציונים המדיניים, מדאגה מדבר, פן יבולע לאומנותם ויקופח שכרם.  הדבר הזה די בו להעטות עלינו חרפה וכלמה, ולמען כבוד עמנו לא אובה לטפל בו.  וגם עתה הנני להעיר עליו רק בדרך אגב, מדי דברי בענין מסעו של ה' בנטוויץ, למען העד באנשים האלה והזהר אותם מדרכם הרעה.  הנה שמעתי דבת רבים ושקרים שונים, אשר נפוצו על אדותי גם בקונסטנטינופול גם במקומות אחרים.  עד היום עברתי עליהם בשתיקה ואבוז להם בלבי, אף כי יסרוני כליותי בדעתי, כי יזיקו לרעיוננו הקדוש.  אבל מסעו של ה' בנטוויץ הנהו בעיני גדל ערך וחשוב כל-כך, עד כי רואה אני חובה לעצמי להזהיר מראש את האנשים האלה, שכבר החלו לעשוֹת מעשיהם הזרים, ולקרוא להם בפני קהל ועדה בקול מצוה:

Hands off! לאמר: "אַל נא יעיזו להטות איזו קו של חשד על מסע החוקרים התרים האלה.  הן לא במחשך יעשו דרכם וכל דבר בליעל ומרי לא יציק בקרבם; ואך זאת תקותנו, ואותה נשמיע גלוי לכל, כי במסע הזה צפון רב טוב לא רק לנו היהודים בלבד, אלא גם לממלכת ארץ טורקיה ולכל עניני  הקולטורה התלויים בה ובמצבה הפרוע.

ממלכת טורקיה, שאין לה דרך לנטות  ימין ושמאל, להיות או לחדול, העם הזה, אשר בניו המה בטבעם ותכונתם ישרים ותמימים, ואולי רק זאת היא אשמתם הגדולָה, כי לא ידעו למצוא נתיבות במהלכו החדש של עולמנו – המה צריכים סעד לתמכם, וביד היהודים השבים אֶל ארצם לעשות כזאת.  היהודים יוכלו להביא סדרים בשלטון אוצרותיה ועניני הנהגתה היגעים, כאשר הוכחתי בהצעתי במשא שנשאתי בקהל גדול  בעיר ווינא ושנדפס אח"כ במכה"ע Jewish world בלונדון.  הסדרים בשלטון ארצות טורקיה יועילו הרבה לתקון הנהגתה המדינית, ועל ידה יוטב גם מצב האזרחים הנוצרים שבה.  אין איש מאתנו שלא דוה לבו ולא חרד לשמע הפרעות ומעשי הרצח שפרצו שם לפני ירחים אחדים לרגלי הענינים הסבוכים והיגעים, ולו נכנסו אז ממלכות אירופה האדירות בעובי המחלוקת ההיא, כי אָז הגדילו עוד את המבוכות והפרעות בארץ ההיא.  מצב טורקיה יוכל לבוא לידי תקון גמור לאורך ימים רק באופן ישר ומתאים אל חפץ הרגשותיהם של כל אחד ואחד, ותקון כזה רק הוא יוכל להביא פתרון לשאלת היהודים כמו שאנו שואפים אליו, ורק בו צפון רב טוב וברכה לכל הנוגעים בדבר.

כולנו יודעים, כי בנין מסלות דרך צפונה לארצות אזיה הוא המפעל המדיני היותר כביר בזמננו.  רב מאד ערך מסלות-ברזל המובילות מרוסיה לצפונה של אזיה, עד כי לא נוכל, לפי דעתי, לערוך עוד ערכן ותועלתן היום.  תנועות העמים אשר תחלנה לרגלן,  אלפי השפעותיהן ופעולותיהן אשר תשפיענה על תהלוכות אירופה, אם לטובה או לרעה – זאת ידעו ויכירו רק הדורות הבאים אחרינו.  עומדים אנו על פרק חדשות ונצורות, שטרם נדע לתת להן פתרונים, אבל דבר מתקבל על שכלנו הישר הוא, כי מלבד המסלה החדשה דרך צפונה נחוץ לבנות מסלָה גם בנגב הארץ וכל המסלות המובילות היום לאזיה, אם גם קרובות הן ביותר, לא תספקנה עוד.  והמסלה הדרומית ההיא תוכל להיות רק בדרך פלשתינה, היא ארצנו הקדושה, כאשר נראה בסקירה ראשונה במפת הארץ.  הלא ידעתם גם שמעתם על אדות-החברה המשתדלת להשיג רשיון לבנין מסלָה מחוף ים התיכון עד לשון ים הפרסי, וכאשר הודיעו מכה"ע בימים האחרונים, רק על היהודים להשתדל בדבר השגת הרשיון, בהיותם, כנודע, מסוגלים להראות כשרון רוחם בעסקי קבלנות חדשים כאלה לטוב להם.

ואף גם זאת: אחרים לא ימצאו בעסק כזה שום חפץ מעורר כבני עמנו, בשימם לנגד עיניהם את עתידותיהם הלאומיות.  לארץ נשמה ועניה כזו נחוץ עם בעל תנועה חזקה, שבחריצות ידיו תוכל מסלת הברזל להתקיים, ואנכי טרם אדע איזה עם יוכשר להאחז בארץ הזאת מבלעדי היהודים.  לכל באי עולָם היא רק כברת ארץ חרבה ושוממה, אשר לא תמשוך את לבם אחריה כלל.  יש בתבל אחוזות-ארץ טובות ופוריות ממנה, אשר לא יכבד כל-כך להאחז בהן לא כך אנחנו; ארץ רבותינו היא, ארץ מולדתנו מימי קדם קדמתה, והיא לא חדלה למשוך אחריה את לבות בני עמנו בכל ארצות פזוריהם, כאשר תורינה אותנו קורותינו במשך שנות מאות רבות, וכאשר נוכחנו לדעת עפ"י הנסיונות שנעשו בזמננו ליסד בה מושבות לבני ישראל.

אמנם יכחישו רבים, מאלה, אשר שמן חלקם בחיים, בדבר הזה, אף כי ידוע הוא מאז.  אולם אנחנו, הקרובים אל הצבור היהודי וחותרים בכל עוז להתקרב אליו יום-יום ביתר שאת, אנחנו, השומעים את צעקת האובדים הנדכאים ורואים את תקוות הדור הצעיר ההולכות וגדלות מעת לעת, – אנחנו יודעים היטב את אשר לפנינו.  התקוה ל"שיבת ציון" תגדל מיום ליום!

ולנו אֵין זו מליצה ריקה מן השפה לחוץ, כאשר הנה לאלה המכבדים  את ציון בשפתם ומחלקת שפתיהם לחמם נמצא.  לפי דעתנו לא די לָנו בעתרת שפתים בלבד, כדי לקומם הריסות ציון, כי-אם בפועל ידים נשכיל אף נצליח.  אנחנו נשוה לנגדנו את דברי הכתוב: "וברכתיך בכל אשר תעשה!"

תיאודור הרצל.

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה