_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

ציונות

בנימין זאב הרצל

לתוכן הענינים

 

     תחת מסוה של רצון כלפי השאיפות, המכוונות להסיר את עני-היהודים המדיני והחברתי שבכל ארצות אירופא על-ידי התישבות נבונה, קֹדם כל של ההמונים הפרולטריים, נסה התַּיָר הערבי הד"ר גלאזר במקום הזה ("ברלינר טאגבלאט") לפגוע בציונות.  העתון הזה איננו מתיחס בחבה אל שאיפותינו הציוניות.  ובכל זאת הנני מקוה, כי תתנהגו אתי בנמוס ותתנו מקום להערות הבאות להלן.

הד"ר גלאזר, שגם הוא חפץ להושיב את המוני היהודים הפרולטריים, אם גם לא במקום חפצם הם אלא במקום שהוא חפץ בו, כלומר בערב, ד"ר גלאזר חפץ, בעקב ההגיון שלו, קדם כל לחתור חתירה תחת הישוב בארץ-ישראל, והוא מאמין, כנראה, כי רעיונו הבודד ימשך אחריו בעל כרחו את באי-כח היהדות.  הציונים כביכול סרים למשמעת הפוליטיקה האנגלית, הם מתכונים כביכול "ממש לקריעתה וחלוקתה הראשונה של הממלכה הטורקית"; הוא רואה כבר את "צבא-היבשה היהודי לעתיד", אשר, כמובן, "בהיותו רק מתי מספר, לא יעמוד בפני הצרפתים ולא בפני מי שהוא", כשהצבא הזה יוצא לקרב יחד עם הצבא האנגלי נגד "צבאות הרוסים והצרפתים הפושטים דרך היבשה מצפון".  כשיבקשו מאת הד"ר גלאזר, אפשר שיספר לנו מראש גם את מהלך המלחמה, שבה, כמובן, ינוצח "צבא-היבשה היהודי לעתיד", מפני שלא נטה הצדה, לפי עצתו של הד"ר גלאזר, אל סבכי היערות הערביים.  העוד נחוץ להביא ראיות לסתור דבר זה? אלה הן ספורי-מעשיות, המישנות את השומע כשהוא עומד על רגליו.

ברם אנחנו היהודים כבר סבלנו כל כך מעלילות-הדם ומעשיות בדויות אחרות, עד שהנסיון מכריחנו להכחיד את המעשיות המזיקות כל זמן שהן חדשות ופעוטות, האמת היא, שאין הציונים עושים פוליטיקה "אנגלית טהורה", כשם שאינם עושים פוליטיקה "נגד הצרפתים, הרוסים או הטורקים".  הציונים אינם חפצים בשום דבר אלא במה שהביעו בגלוי בקונגרס הבזילאי בסעיף הפרוגרמה:

"יצירת מקום מושב בטוח על פי המשפט הצבורי בעד היהודים, שאינם  יכולים או אינם רוצים להתבולל בארצות מושבותיהם".

לא יותר ולא פחות, מה שמוסיפים על זה, אינו אלא ספור בדוי, סרוס או חֹסר-הבנה.

הציונים חושבים, כי לפתרונו הגמור של המצב הקשה, המעיק ביחוד במזרח אירופא והמרגש גם במקומות אחרים, דרושה התישבות הפרולטריים המטולטלים.  יחד עם אלה אפשר היה לשתף גם את חלקי העם הנאורים והשואפים קדימה, אשר בארצות האנטישמיות ממררים את חייהם בכל ענפי המעשה, מדיחים אותם מכל משרה ומכבידים עליהם כל משלח-יד.  הן גם באוסטריה נשמעה זה מקרוב הדרישה להרחיק את היהודים מן האומנות-אפילו מן האומנות.  ובכן לא לבד מן הפקידות בבתי המשפט, בשלטונות המדינה, מעבודה הצבא (כמו ברומניה) ממעמד המורים ועורכי-הדין, כי אם מן הכל.  והנה לפי היקפה של עבודתנו דרוש, כי נרכוש לנו את השתתפותם ואף את חבתם של כל הממלכות המעונינות בדבר.  אפשר להשיג זאת רק על ידי משא-ומתן גלוי בלי מעצר, ואנו נושאים ונותנים בגלוי ובלי מעצר.  נחוץ שתכירנה כל הממלכות, ובודאי תכירנה במהרה, כי הציונות מביאה מתוך היהדות עצמה את העזרה, שאין להשיגה ממקום אחר.  יציאה מסודרת של רבוי האוכלוסין היהודים תהיה בלי ספק מרגשת כעין הקלה לנוצרים וליהודים, כלומר גם ליהודים, שכבר נטמעו או עומדים להטמע, גם לאלה שהנם יותר אמללים.

וכיצד יצא דבר זה לפעולה? על ידי התישבות בפנה שוממה וחשוכה במזרח.  למי יביא זה סכנה או נזק? באמת לשום ממלכה.  לא לטורקיה, שהרי בזה יגדל עשרה ותרכוש לה כחות-עם חדשים של עובדים חרוצים ואוהבי שלום, וקדם כל יבאו כבר בעתיד הקרוב סדרים במצבה הכספי, שאין לו תקנה.  ולא ליתר ממלכות אירופא, מפני שאין כאן בנין "מדינת-תָּוֶך" או איזו יצירה אגדית מפחידה, אלא יסוד מקום מושב ניטרלי ושקט לבני אדם, השואפים בכל מאמצי כח שבנפשם למצא מנוחה נכונה.

אמת הדבר, כי לפי ההתפתחות הטבעית כרוך בעקבות הענינים האלה גם בנין מסלה מן הים התיכוני עד קצהו הצפוני של מפרץ הים הפרסי.  כלום יש מי שיכחיש, כי מסלת עמים כזו דרושה לכל הממלכות התרבותיות באירופא? מסע האשכנזים לאַַזיה המזרחית מוכיחה למדי, כי לא רק לאנגליה בלבד יש סבות מדיניות וכלכליות לבקש דרכים לאֲזיה יותר קצרות מן הקימות עכשו.  התישבות היהודים תהיה זהירה מאֹד, שלא לשאוף לאפיטרופסותה של ממלכה יחידה המכוונת להנאת עצמה, בעוד שהיא יכולה להשיג את חבתן היותר בטוחה של כל הממלכות יחד.  המאורעות בארץ יון הוכיחו, כי יש איזו אירופא, החפצה בהתמדת המצב הקים, לו גם ישארו על ידו הענינים היגעים שבמזרח במצבם הפרוע.  מחשבת הציונים תועיל הרבה לתקנת הענינים, מבלי לשנות את המצב הקים על פי דרישת משפט העמים.  איזה אוהב שלום ודורש טובת טורקיה יוכל להתנגד אל החפץ, להביא אחת ממדינותיו של הכליף לידי הפרחה?

האוצר הגדול להתישבות היהודים, העומד להוסד בקרוב, יהיה האמצעי הכספי להוצאת המחשבות האלה לפעולה.  אמנם אפשר לחשוב, כי על-ידי השפעה על רצון המושל כדת בארץ ההיא תתאחר ההגשמה או תבטל לגמרי.  אם יקרה כדבר הזה, אשר יהיה קשה לטורקיה עוד יותר מאשר ליהודים, או אז נהיה מוכרחים לחכות עד שיגמר פרוצס ההפרדה או לבקש לנו כברת ארץ אחרת.  היהודים חכו זה זמן רב ויכולים לחכות עוד.  רק זאת היא השאלה, עד מתי יכולה עוד טורקיה לחכות לעזרה כספית.  על דבר בטחונה להלואות, שיש לה עכשו, לא תוכל להשלות את נפשה.  טורקיה יכולה להוָשע על-ידי היהודים, והיהודים על ידי טורקיה, ובקצה דרך-המוצא הזה יש קצת מן האנושות, התרבות הקולטורה והצלחתו של משק העולם.

במאמרו של הד"ר גלאזר מדובר אֹדות "נוצרים עוזרים לרעה" על יד הציונים.  אני הייתי מציע את התֹאר "נוצרים ידידים" בשביל אלה, אשר מתוך אנושות טהורה הם רוצים לתמוך בידינו במפעלנו, שהיה לשחוק מתחלתו, ועדין הוא כבד מאֹד.  למן שכרון-הסבלנות שנמסך על אירופא – וחלף כלעומת שבא, לא נראתה התערבות של נוצרים עם יהודים חמה כזו, שבאה בעקבות הציונות בכל הארצות.  יכולים כמובן ללעג ולאמר: "הם חפצים להפטר מאתנו!" אבל מי שרוצה להבין את הדבר כראוי, יראה בזה בשמחה רבה סימן לעתיד, לאותה העת ולאותו השלום, שאליהם הננו שואפים.

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה