_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

נאום בברלין

בנימין זאב הרצל

לתוכן הענינים

 

גבירותי ואדוני! חבל, שרק שעה קצרה נתנה לי להיות בחברתכם, כדי להועיל ללבון הדברים.  מאֹד נחה רוחי, בראותי בשני האדונים, שנאמו לפני, מתנגדים משני צדדים שונים.  מר קלוזנר כבדני זה כבר בהשגותיו עלי.  הדבר היה בעת שעוד אפשר היה לי לקרא את כל ההשגות, ומסופקני, אם הייתי זוכר עוד היום את דברי מר קלוזנר חוה את דעתו בבקרתו לס' "מדינת היהודים", שיצא אז לאור: "אם אלה הן מחשבותיו של יחיד, אז מחשבותיו של משוגע הן".  למן אז מצא לו היחיד הזה חברים, ואני חושב, שצריכים היו להרחיב את בתי המשוגעים ולהוסיף עליהם חדשים, לו חפצו לכלא את כלם.  למצער השגנו דבר-מה.  עלה בידינו דבר זה, שהתנועה יצאה מגדר הוכוח, בעת שמר קלוזנר הסתפק בהחלטתו, כי עניין של שגעון הוא.  הוא מודה בפיו, כי איננו יודע את מהותה של הציונות.  זה מזכירני את דברו של חבר הפרלמנט האנגלי: "אינני יודע את נמוקי הממשלה, אבל אין אני מסכים להם".  מר קלוזנר, שאיננו מכיר בטיב הציונות, מתנגד לה.  רוצה אני אפוא לחזור על שאיפות הציונות באותה הצורה, שנתקבלה בקונגרס הבזילאי.  הקונגרס הבזילאי קבע את תכנית הציונות בדברים האלה: "אנו רוצים לכונן מקום מושב בטוח על יסוד המשפט הצבורי בעד היהודים, שאינם יכולים או אינם רוצים להתבולל".  כמדומני, שאוכל להגן על כל מלה ומלה במשפט הזה, וגם אתם תמצאו, כי אם לא אחטא ביותר נגד התבונה.  ראשית כל החליט מר קלוזנר בוכוחו, כי אחינו בבזיל לא קבלו בסבר פנים יפות את "מדינת היהודים", אשר ילדתיה לפי דבריו, ויתכחשו לה.  אל תשכחו, מה היא החוברת הזאת ומה שהיתה, ומה הוא הקונגרס הבזילאי.  החוברת היתה נסיונו של יחיד, שנסה להכניס מעט אור לתוך שאלת-היהודים ולהציע דרך לפתרונה; אין זולתי אחראי בעד זה.  ומה היה הקונגרס הבזילאי? שם כבר נאספו מורשי העם, אשר ידעו לאן פניהם מועדות, ושמו לבם לקבוע לציונות את מטרותיה וגבולותיה הקרובים.

אין אני רשאי להכנס בדברים על מושג האזרחיות שלכם, הדורש זהירות מרובה, מפני שאני מדבר אליכם בתור בן ארץ אחרת.  רק זאת אני רוצה להגיד לכם, כי אינני יכול להבין, איך אפשר הוא, שהנסיון לכונן מקום מושב בעד חלק העם, המרגיש, כי לא תכיל אותו הארץ,– שרכישת כברת ארץ על ידי משא-ומתן גלוי, איך אפשר שזה ישפיע לרעה על זכיותיהם של אלה החפצים להשאר.  האינכם יודעים באיזו תקופה קולוניאלית אנו חיים? תוצאה ישרה היא מן רבוי האוכלוסין ומן השאלה הסוציאלית, המסתבכת בזה, שאחדים מן העמים שואפים ליסד מושבות במדינות הים, כדי להטות שמה את זרם ההגרה.זוהי הפוליטיקה, שבה עוסקת אנגליה זה עשרות שנים, ושהיא הנֶּה דוגמא לעמים רבים.  אני חושב, כי גם אשכנז התחילה להיות לאשכנז-רבתי, למן היום שהיא צופיה אל עבר הים ועמלה ליסד קולוניות בכל מקום.

אם, למשל, אכרים מגליציה מהגרים לאמריקה, אינני יכול להבין, במה הם משפיעים לרעה על הנשארים.  הגרה מסודרת של המונים יהודים לא תוכל להזיק.  בכל אופן ננסה לסל מסלה ישרה בעד ההגרה, להתוות לה מטרה קבועה, כדי שלא להכניסה לתוך העוני.  מר קלוזנר איננו מתנגד לזה, שנביא אותם לאיזה מקום שהוא, כדי להיטיב את מצבם, הוא מתנגד רק ליציאתם אל מקום אחד, לפלשתינה, מפני שהוא מאמין, כי עתידים הם לשוב שמה ברצון אלהים. 

אני חושב, כי אם ישתחרר מר קלוזנר לרגע אחד מדימיונותיו הנביאיים, אז ימצא על אדמת פלשתינה– ויש איזו פלשתינה, מקומה לחוף הים התיכוני– מקומות מוכשרים להתישבות.  וכשאנחנו חושבים, כי הארץ הזאת מוכשרה ביותר, מפני שעדין אנו קשורים אליה בקשר אידיאלי, וכשאנחנו מאמינים, כי מה שאי אפשר היה להיות עד כה, יוכל להעשות רק אז, אם נשתמש במצב ההוה, אם ילבש האידאל העממי העתיק צורה מדינית– כמדומני, שאין בזה כל רע.

הן נעשו נסיונות ליסד מושבות בארצות אחרות, ויודעים אתם את האדם הנדיב, הבארון הירש, שנסה להושיב יהודים בארגנטינה.  על פי הנסיונות ארגנטינה היא מין קבר-מלכים בעד הירש.  "נטעו" שמה איזה מספר של בני אדם מבלי להועיל להם, ויען כי לא היה להם אותו הקשר הדרוש, כדי לחבר את האדם אל האדמה, עתידה המושבה הנדיבית הזאת להכחד.  והנה נראה כי האדונים האלה לא מתנגדים כלל אל הציונות, כלומר מי שחפץ להושיב בדרך "צדקה" יהודים בארץ ישראל.  אבל אינכם יכולים להתיחס אל עם שלם בצדקה בלבד הצדקה יכולה להועיל רק ליחידים.  אין בעולם קבצנים במדה מרובה מאשר אצל היהודים, והקבצנות היא מחלה עזה.  מעשה צדקה כלפי עם שלם נקרא בשם פוליטיקה, והצדקה שאיזה עם מנסה לעשות לטובת עצמו, זוהי הפוליטיקה של אותו העם.  אין פוליטיקה, שלא תהיה כלה מכוונת למעשי-צדקה.  כסבורים אנו, שלא נוכל לפתור את השאלה רבת-הערך בזה, שנשלח את היחידים הרבים לאין מספר מעל פנינו כאדם האומר: "הוציאו אותו מעלי, כי נשבר ליבי למראהו!" באֹפן זה אין לפתור את השאלה; כי האיש, שצוו לגרשו, הוא חוזר ושב, והקבצן, ש"נטעוהו" למקום אחר, לא הציל את נפשו, בעוד שאם תפתר השאלה למפרע באֹפן מקיף, יִוָּשְׁעו גם ההולך גם הנשאר מי שרוצה להתבולל, מתבולל.  אלא שאנו חושבים, כי האדונים, אשר תועלת עצמם דורשת מהם לתמוך בציונות, אינם רשאים לנסות ולעצור בעד ההכנות המועילות להגשמת הרעיון הזה בכל מיני טענות שבעולם.  ואם שואפים אנחנו לעשות את ההתיישבות לא רק פוליטית בלבד, אלא גם להבטיחה על יסוד המשפט הצבורי, כמדומני, שאין בזה דבר המתנגד אל השכל.  אין אנו רשאים למסור את עמנו ביד עתיד שאינו בטוח.  נחוץ לדאוג מראש, שיוכל לחיות לבטח, ואם מנסים אנחנו לעשות דבר זה בפני כל העולם, אין לראות גם בזה שום סכנה.  שני הנואמים, כנראה, נרתעים לאחור מפני המילה "מדינה".  אם כן, מה היא מדינה? קולוניה גדולה.  מה היא קולוניה? מדינה קטנה.  והאנושות, כנראה, לא ראתה מעולם שום סכנה בדבר זה.  והנה חושב הנואם הראשון, כי אם יצלח ליסד מדינה בארץ ישראל, תועיל מדינה זו רק מעט להפרולטריון, וכי גם שם לא יוטב המצב הכלכלי מאשר הוא פה אצלנו.  אינני יכול להבין, למה ידאג הנואם להפרולטריון במדינה המדומה הזאת.  יכול אני להגיד לכם, כי אין אני מוציא את הפרולטריון מן הכלל, כי אינני מבדיל בין יהודים ליהודים, וכל מהלך התנועה איננו בעקרו אלא חשבון עם גורלם של היותר עניים בתוכנו.  ואם אין אנו יכולים להבטיח להם הכל מוכן לסעודה, האם תתן להם זאת הסוציאלוּת? אני חושב, כי משתי המדינות-לעתיד, הסוציאלית והציונית, יש לשניה תקוה לצאת לפעולה יותר מאשר לראשונה.  בשומי אל לב, כי במוסדות חדשים רגילים לעשות הכל יותר טוב מאשר בישנים, אז תשעשעני התקוה, כי במדינת היהודים, שתוסד מחדש, יהיה גם המצב הכלכלי בריא ואיתן.  ובגשתנו לכונן דבר חדש, הלא יש לאדונים, החושבים, כי עליהם לדאוג לטובת הפרולטריון, שעת-כשר להביע את דרישותיהם ולדאוג למלואן.

אין אני רוצה לחזור על דברי יותר מדי, ועל כן הרשוני לחתום.  נקודת המצב שלנו איננה נסיגה לאחור, הננו אנשים מודרניים, ואי אפשר היה לנו להבין, למה זה תתקימנה שגיאות שנעשו בזמן קדום עוד בימינו אלה.  הביטו על התנועה הזאת כעל תנועה של מעשה-צדקה, החפצה לעזור לעניים, שאין בה שנאה למי שהוא ויכולה להביא מעט רוָחה לאנושות. 

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה