_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

תשובה לאוסישקין

בנימין זאב הרצל

לתוכן הענינים

 

מר אוסישקין מיקטרינוסלב חפץ בכל עֹז לפרסם את המכתב דלעיל.  והנה גם תשובתו בצדו.

הקונגרס, שבחר במר אוסישקין על פי הצעת הועד התמידי לאחד מחברי הועד-הפועל הגדול, קוה ממנו, כמו מכל יתר חבריו, כי יקבל יחד עם זכיותיה של השֵׁרות הזאת גם את חובותיה.  לזאת נחוץ קׁדם כל, שיראה את עצמו כחבר לועד הזה ולא כמי שעומד מחוצה לו או למעלה ממנו.  בתוך הועד יכול הוא להחזיק בהשקפותיו, ועליו להכנע מפני הרוב, כמו שעושים אנחנו כלנו, בלי יוצא מן הכלל.  אם ממאן הוא לסור אל משמעת המפלגה ורוצה לסול לו דרך לעצמו, אין מי שימחה בידו.  למר אוסישקין היתה תמיד היכֹלת להגן על השקפותיו באין מפריע, ואף עשה זאת בתקיפות גדולה, אם נגע הדבר אל יסוד סניף-הבאנק ברוסיה או לאיזה ענין אחר.

התקיפות, שבה הוא מתקומם עתה, איננה אפוא חדשה בעיני.  כשאני מוחה נגד פריצות-החֹק הנוכחית, הרי זה מפני שנסו מכמה צדדים להכניס ערבוביה לתוך מערכותינו.  לכבודו של מר אוסישקין רוצה אני להניח, כי איננו יודע כלל, למי הוא מועיל, כשהוא מתנפל על הנהלת תנועתנו.  הלא כבר חשבו אחדים, שלא השתתפו מעודם בעבודותינו, או שעומדים זה איזה זמן מן הצד, יען כי לא מצאו ספוק לתאות-כבודם או להנאת-עצמם – כבר חשבו אחדים, כי הגיעה שעתם לרשת את מקומנו, מכיון שחברי ואני הצענו לפני הקונגרס לשלוח אכספּדיציה לחקירת ההצעה הנהדרת של ממשלת אנגליה.  היורשים האלה טען בחשבונם, אותה השעה עוד לא הגיעה.  הציונות המדינית, שאני מתפאר להיות אחד מיוצריה, מטפחיה ומגיניה, אותה הציונות עדין קימת, לא שנתה ולא תשנה את טעמה.

לאותם האנשים אין אני חפץ בכל זאת לחשוב את מר אוסישקין.  אבל בשום אפן אין לו הצדקה לחשוב את עצמו "לחובב-ציון" יותר טוב מחברי וממני.  האם לא קרא את נאומי-הפתיחה והנעילה בהודעות על דבר הקונגרס? או לא הבין אותם? על דברי בבזיל אין לי מה להוסיף.  אמנם יש למר אוסישקין איזה משפט-קדום נגד "הדיפלומטיות והמדיניות", כמו שהוא אומר בבוז.  זה מזכירני את המשפט הקדום, שיש להרבה בני-אדם פשוטים וישרים נגד המלומדים.  לפי זה יש יתרון לאנשים שאינם מלומדים על המלומדים; ובענין שיש לו אפי דיפלומטי, שאינו יכול להתקדם אלא בדרך הדיפלומטיה – כלום אפשר לעבוד בו שלא באֹפן דיפלומטי? הוא אולי יאמר: מעשים ולא דברים! ובלשון מדברת גדולות יראה על "עבודותיו בארץ-ישראל" ועל "פעולותיו על הרי ישראל".

נתבונן אפוא ביתר עיון אל פעולותיו אלה.  מר אוסישקין מיקטרינוסלב קרא לאספת-חרש קטנה בזכרון-יעקב, אשר החליטה ריזולוציות שונות, ולאותה האספה קראו בהודעות העתונים בשם "קונגרס פלשתינאי".  רוצה אני לקוות, כי לאנשים היושבים תחת שלטונה של טורקיה שהשתתפו בועידה התמימה, לא תצא מזה כל רעה.  בכל אופן שהוא אני מזהיר אותם בכל תקף, לבלתי יעשו פעם שנית מעשה-פזיזות כזה.  אינני יכול לתאר לי היטב, כי תתן ממשלת טורקיה רק ליהודים את הרשות לשלטון-עצמי עממי, בעת שגם תחת הלחץ הצבאי של כל הממלכות האדירות איננה נותנת לעמים אחרים, למחמדיים ולנוצרים, זכות כזו לעמוד ברשות עצמם.  רוצה אני להצדיק את מר אוסישקין רק בזה, שאין לו ידיעה כל שהוא בענינים מדיניים, אם במסע-בקורו לארץ-ישראל הכניס את אחיו היושבים שם ישיבת-קבע בסכנות, שאין אני רוצה לפרטן עתה.  אבל לאלה שהשתתפו בועידה, המכונה קונגרס, שבזכרון-יעקב, אני מיעץ בזה, לבל יתנהגו עוד פעם שנית בפזיזות כזו.

חוץ מזה יודע אני מפעולותיו של ר אוסישקין רק זאת, כי על פי הצעתו נקבצות על ידי "העולם" נדבות להתישבות יתומי-קישינוב בארץ-ישראל, וכי האגודה "גאולה" עוסקת בקנית-קרקעות בארץ-ישראל.  מניח אני, כי מר אוסישקין איננו מונה את נדבותיהם של אנשים נדיבים אחרים בין "עבודותיו בארץ-ישראל" ו"פעולותיו על הרי ישראל", ומה שנוגע לקנית-הקרקעות בארץ-ישראל, יש לדבר הזה צד אחד רציני וצד שני משעשע.

הצד הרציני שבדבר הוא, שבזה מפיצים שוב את השגיאה הישנה, כי בקנִיַת-קרקעות יכולים לרכוש איזו ארץ.  הבארון אדמונד רוטשילד לא יכול לעשות זאת, הבארון הירש לא יכול לעשות זאת, וכן לא תוכל לעשות זאת יורשתו של זה האחרון, היק"א, לו גם היה לה הרצון הטוב.  זה אלף פעמים בארתי, כי יש הבדל בין קנין של פרטים ובין קנין שנעשה על פי משפטי-העמים, ואותו ההבדל הוא הוא המכריע את הכל בתנועתנו, את הכֹל! רוצה אני לבאר זאת למר אוסישקין עוד הפעם, בפעם האחרונה.  גם אם יקנה ביקטרינוסלב את כל הקרקעות, לא תהיה יקטרינוסלב בבחינה פוליטית לקנינו הוא, אלא קנינו של מושל רוסיה, ואוי לו למר אוסישקין, אם יעלה על לבו לעשות בקרקעות האלה שקנה במשפט הפרטי, איזה דבר שיתנגד אל החקים והפקודות של הממלכה, או גם של שלטון הפוליציה.  וכן הוא בדיוק גם בטורקיה גם ביתר הארצות.  כל תלמיד-מתחיל לחכמת המשפטים יאַשר למר אוסישקין, כי אמת בפי, ואין זאת "דיפלומטיות ומדיניות" מצדי.

והנה יש אנשים החושבים את קנית-הקרקעות לעבודה "מעשית", מכיון שהמקח-והממכר הם דברים שבחיים המעשיים.  גם זאת היא שגיאה, אלא שאני מתיחס אליה בכׁבד-ראש  רק בה במדה, שהיא מביאה ערבוביה למחנה חברינו.  לא רעה גדולה היא ביותר, אם אנשים בעלי אֹמץ מוציאים כסף באֹפן נבער.  אבוד-ממון אין לחשוב לאסון.  רע היה הדבר רק אז, אלמלי היתה תנועתנו הציונית אשמה בו באיזה אֹפן שהוא.  אחד ממנהלי היק"א טען כנגדי בשיחה אחת, כי הציונות בראה את הספסרות בקנית-הקרקעות בארץ-ישראל ויקרא בשמו של אחד הספסרים, שנתעשרו שם.  לאשרי יכֹלתי להשיב אותו, כי לבריות לא-נקיות כּאלה אין מקום בתנועתנו, ואין אני מכיר כל את האנשים האלה.  כי קניות-הקרקעות של "גאולה", שנודעו בפומבי – ביחוד על ידי מר אוסישקין, שאינו נוטה אחרי "הדיפלומטיות והמדיניות" – כי הקניות האלה רק הן אמצו את ידיהם של הספסרים, זה הוא מובן לגמרי.  ה"גאולה" תקנה במחירים גבוהים.  בתחלה לא רק שלא עצרתי בעדו, אלא גם תמכתיו בכל עֹז, כידוע למר אוסישקין, אשר פנה אלי לבקש עזרתי.  הרשיתי את העזרה, אשר בלעדיה כמעט אי אפשר היה, מפני שקויתי כי יעשה הדבר באפן מתון כדרך כל עסק נבון.  הלא בקניות חפשיות לא יתכן שידע המוכר מקודם, מה חשוב העסק בעיני הקונה.  דבר זה מאומת כל כך, עד שבארצות היותר גבוהות בתרבותן נוהג המשפט להוציא קרקעות מיד בעליהם, במקרים שטובת הצבור דורשת להשתחרר מרצונם והנאת-עצמם של היחידים.

ועתה הגעתי לצד המשעשע שבדבר.  כמה גדולים כשרונותיו הדיפלומטיים של מר אוסישקי אינני יודע.  אבל רואה אני, כי אין הוא יודע לקנות.  הוא בודאי איש ישר; גם עתה כשיש לי להתרעם עליו, אין אני מטיל ספק במחשבותיו הרצויות, אלא שאיננו מסוגל לעבודות כאלה.  וטוב תעשה ה"גאולה", –אם בכלל רוצה היא עוד לקנות קרקעות בארץ-ישראל, –אם תעשה זאת על ידי איש, שאינו אוהב כל כך את הפרסום והפומבי.

חבל, שאין אני מנוסה כלל לגבי עסקים, מפני שמעודי עד היום הזה לא עסקתי בהם.  אולם עם היותי חסר-נסיונות, אני מתאר לי בכל זאת את הדרך המועילה באֹפן אחר.  נניח, כי רוצה אני לקנות בית, לוּ גם היה זה בית-אבי, שנכנס לרשותם של אחרים, – הרי אז לא אתמכר לבעליו מהיום, לעשות בי כטוב בעיניהם.  אולי, אם לא אפשר יהיה באֹפן אחר, אפסוק לו דמיון בדרך ישר.  אם לא יסכים להצעתי, אם לא יאבה להתפשר עמי, אז אולי יבא רגע, שאגיד לו, כי אין אני רוצה לקנותו עוד.  אז אשים עיניי על בית שכנו או על בית באיזה רחוב רחוק ממנו, ואבֹא במשא-ומתן רציני עם בעליו.  בהזדמנות זו לא אשים לב לדבר, אם אנשים פחות חכמים או יותר רעים יחרפוני כאיש שאין לו כל רגש של חבה.  לבעליו של בית-אבי אגיד: "טוב, אם אינך רוצה, לא אוכל לעשות דבר, לא אוכל לקחתו ממך בחזקה, ובכן עלי לבקש לי בית אחר נאה לי", וכן הלאה.  אינני יודע, מה יהיה סופו של העסק, אבל כמדומני, שהדרך הזאת היא בבחינה מעשית יותר נכונה מן הדרך, שבה פעל מר אוסישקין את "פעולותיו על הרי ישראל". 

הנני חותם.

אחת משתי אלה: או שיודע מר אוסישקין דרך יותר קצרה ויותר טובה להביא את העם היהודי לארץ-ישראל בטוחה במשפט הצבורי – כי אז לא נאה הוא לציוני טוב כמוהו, שאיננו ממהר להראותנו את הדרך הזאת.  או שאיננו יודע – ואז אל נא יפריע במליצות ריקות את האחדות שבציונות, שערכה יותר גדול מקרקעות אחדות בארץ-ישראל.

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה