[מאורה]
אֵחֲרָה עֵת
פְּדוּתִי – / וְאֵין מְצַפִּים וְגוֹלִים
קֵץ שְׁבוּתִי, וְנָדִים / בְּנֵי עֲדִינָה וְגוֹלִים.
בַּשְּׁבִי נֶאֱלַמְתִּי
/ דוּמָם וְלֹא אֶפְתְּחָה פִי.
מֶרְאוֹת נֶעֱלַמְתִּי,
/ נִסְתַּר דְּמוּתִי בְנִשְׁפִּי.
הָחֳלֵיתִי וְשַׂמְתִּי
/ נַפְשִׁי וְרוּחִי בְּכַפִּי.
אִם אֲנִי בֶעֱנוּתִי – עוֹד אֵל יְאַמֵּץ אֲמוּלִים,
כִּי יְרוֹמֵם מְרוּדִים / וּצְרִי יְשַׁלַּח
לְחוֹלִים.
רַחֲמֵנִי, לְמַעַן
/ תִּצְדַּק בְּדִבְרֵי נְביִאיִם,
וֶהֱיֶה לִי לְמִשְׁעָן,
/ פֶּן יִמְשְׁלוּ בִי מְשַׂנְאִים.
אֶקְרְאָה לָךְ וַתַּעַן,
/ נִמְצָא בְּעֵת צַר לְקוֹרְאִים:
'אֶהֱמֶה בִּרְאוֹתִי / בָנַי בְּיַד צָר, וּמוּשְׁלִים
בַּגְּבִיר הָעֲבָדִים, / וַיְהִי לְמָשָׁל
לְמוֹשְׁלִים.'
מַהֲלַל אֵל אֲחַוֶּה,
/ יָגֵל וְיִשְׂמַח כְּבוֹדִי,
וַחֲסָדָיו אֲקַוֶּה
– / אִם סָר וְהִרְחִיק נְדוֹדִי.
לִי רְצוֹנוֹ יְצַוֶּה,
/ אֶרְדֶּה כְּמֵאָז בְּרוֹדִי.
יַעֲנֵנִי בְּשֵׂאתִי / קוֹלִי, כְּצִבְאוֹת זְבוּלִים
עֹז מְתַנִּים וּמוֹדִים
/ לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים.