אֶל אֵל, אֲשֶׁר עֲלִילוֹת לוֹ נִתְכְּנוּ, /
לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ.
בּוֹ יַעְנוּ בְרוּאָיו, בְּלִי רְאוֹת,
כִּי בִּפְנִים וְחִיצוֹן שָׂם מִפְלְאוֹת
יָדָיו, עַד לְנַפְשָׁם הָיוּ וְאוֹת –
שָׁמַיִם בְּלִי פֶה
יְשַׁנְּנוּ, / הָאֲרָצוֹת בְּלִי קוֹל עֹז יְתַנּוּ.
רוּחַ הֶחֱיַתְנִי מַה נִפְלְאָה,
עַל צֶלֶם אֱלֹהִים אזָ נִבְרְאָה,
כִּי כִסֵּא דְמוּת כִּסְאוֹ נָשְׂאָה –
דְּרָכֶיהָ
בְדַרְכּוֹ יִתְכּוֹנְנוּ / בָּם חַסְדֵי אֲדוֹנָי יִתְבּוֹנְנוּ.
מַעְמַד הַגְּוִיּוֹת בּוֹ לַחֲסוֹת,
כִּי חַיּוֹת לְהִתְחַבֵּר מוֹאֲסוֹת;
אִם לֹא יַעַזְרֵם – מַה יּוּכְלוּ עֲשׂוֹת?
אֵלָיו כַּעֲבָדִים
יִתְחַנְּנוּ, / כִּי כֻלָּם בְּטוּבוֹ יִתְעַדְּנוּ.