רשות לקדיש
אֶת
תִּפְאַרְתִּי / טוֹב לָךְ תִּתִּי;
/ קוּמִי, בִּתִּי, / וּלְכִי אִתִּי / וְהִתְגַּדַּלְתִּי / וְהִתְקַדַּשְׁתִּי.
בּוֹגֵד יַעַן / דּוֹרֵשׁ לִי אֵין; / רָם – וָאַעַן: / בְּדַרְכָּךְ
סוֹאֵן, / לַהֲלֹךְ מֵאֵן / אֲדוֹנָי לְתִתִּי.
רֹאשׁ מִתְאַנֶּה / דָּת אחָ יִשְׁנֶה; / מָתַי מְעַנֶּה / אָמֵן יַעֲנֶה: / אֶבְרַח מִפְּנֵי /
שָׂרַי גְּבִרְתִּי?
מָתַי תָּעִיר / לִפְדּוֹת צָעִיר? / וְשִׁית צַר מַבְעִיר / אוֹבֵד
מֵעִיר, / וְשֵׂעִיר כְּשָׂעִיר / בְּיַד
אִישׁ עִתִּי!