_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

אלעזר אטלס:  תולדה

פסח קפלן

לתוכן הענינים

 

ר׳ אלעזר אטלס.

בשביעי של פסח שעבר מת בעיר ביליסטוק הסופר הידוע ר' אלעזר אטלס, זכרו לברכה, בשנת החמשים ושתים לחייו.

הוא נולד בראש חדש אדר שני שנת תרי״ב בעיר מצער בֵסַגוֹלֶה פלךְ קובנה לאביו המופלג בתורה ר' דוד אטלס החי עוד כיום, והוא כבן שמונים שנה.  חנוכו היה כחנוך כל ילדי היהודים בעת ההיא:  הוא למד בחדרים ואח״כ בישיבות, ואבותיו קוו כי יהיה לרב וגאון בישראל.  כל הגיג' היה רק בתלמוד;  תנ״ך ותורת שפת עבר לא למד מעודו.  והודות לכשרונותיו המצוינים היה בקי ברוב ספרי תלמוד בבלי, וחריפותו גדלה עוד על בקיאותו, עד כי רבים נבאו לו באמת עתיד מזהיר בלמוד התלמוד.

בהיותו כבן עשרים שנה נשא לו אשה בזגר־החדשה וישתקע בעיר ההיא באכלו מזונות על שלחן חותנו.  שם החלה לפעם אותו רוח ״ההשכלה״ יחלט בלבו להשתלם בחכמות ובמדעים שונים.  הוא התודע לאחד מתושבי העיר ר׳ חיים ז״ק, חכם מפורסם בעת ההיא, והוא קרב את אטלס מאד וימציא לו ספרים שונים להשכיל ולהשתלם.  ביחוד הגה אז בלמוד שפות רוסיא ואשכנז ובתורת החשבון והאלגברא;  אל החכמה האחרונה הזאת הרגיש נטיה גדולה עד יום מותו, גם הצטין כאחר המחשבים הגדולים, וימצא בזה לחמו בעתים שונות.

בימים ההם התחיל לכתוב מאמרים בירחון ״הכרמל״, אשר יצא אז בוילנא.

ואולם העתים הרעות שבאו עליו לא נתנוהו להתמכר כלו לתורה ולחכמה.  מזונותיו בבית חותנו פסקו, ודאגות הפרנסה השליכוהו לערים נדחות, מקום אין ספרים ואין סופרים, גם גזלו את רובי שעותיו;  ורק לעתים רחוקות מאד היתה לו האפשרות להגות בחכמה ולהשמיע את דבריו בעתונים.

תקופה חדשה בחייו ובהתפתחותו באה לו בשנת תרמ״ד, בהגיעו לשנת השלשים ושתים, כשבא לורשה לרגלי עסקיו.  שם התודע לסופרים העברים, והם הכירו תכף את כשרונו המצוין, ויקראוהו לעזר להם בעבודתם הספרותית.  שנות שבתו בורשה היו השנים היותר פוריות לאטלס בעבודתו הספרותית.  הוא היה אז עוזר תמידי להעתון היומי ״הצפירה״, גם עוזר ראשי בעריכת הספרים השנתים ״האסיף״, שהוציא עורך הצפירה״ נחום סוקולוב.  בהאסיף הדפיס אטלס הרבה מאמרים, ביחוד מאמרי בקרת, שעשו לו שם גדול בקהל הקוראים העברים;  כי היה אטלס באמת מבקר חריף ושנון מאד.

פרסום גדול קנה לו אטלס במאמריו שכתב על דבר תולדות ימי ישראל בכלל ותולדות היהודים ברוסיה ופולין בפרט;  כי היה בקי גדול בתולדות עמנו, וידע לבקר את דברי כותבי ההסטוריא היותר מפורסמים, לבארם ולתקן את שגיאותיהם.  גם חכמי ישראל שבארצות מערב ארפה, העוסקים בחקירת קורות ישראל, שמו לב לדברי אטלס במקצוע זה, ובאו עמו בחליפות מכתבים.

בשנת תרמ״ח נגש להוציא ספר שנת ״הכרם״, מוקדש לחכמת ישראל וספרותו.  אך מאפס אמצעים לא יכל להדפיס יותר מספר אחד.

אחרי עבור על אטלס שבע שנות שָׂבע ספרותי נטרד בשנת תרנ״ד מעיר ורשה, ויבא לגור בעיר ביליסטוק, לנהל ספרי־חשבון בבית מסחר אחד.  טרדות הפרנסה מנעוהו עוד הפעם מעסוק הרבה בעניני ספרות, כחפצו;  גם המקום לא היה מסוגל לזה.  ורק זעיר זעיר פרסם איזה מאמרים ומחברות בעתונים וירחונים ושנתונים שונים.

בשנח תרס״ב, כמלאת לו חמשים שנה, חגגו מכבדי כשרונו הספרותי את חג יובלו.  טלגרמות ברכה לעשרות באו אליו מערים רבות, ומאמרים נכתבו לכבודו בעתונים.

בסוף ימיו הוכרח לנדוד לעיר מוסקבה ולהתפרנס ממלאכת ההוראה בבית אחד מעשירי העיר.

וכמו שהיו כל חיי אטלס מלאים טרגדיה, כך קשור גם מותו בטרגדיה עצומה.  הוא חלה מחלת־הלב, מלאכת ההוראה הכבידה עוד את מחלתו, והרופאים צווהו בכל תוקף לנוח מנוחה שלמה.

אך לפני חג הפסח שעבר כלו ימי הרשיון שנתן לו לגור במוסקבה, והרופא שנקרא אליו ע״י פקיד הרבע מצא, כי הנסיעה לא תזיק לו, למרות החלטת שלשת הרופאים הפרטים, שהנסיעה כרוכה בסכנת מות. אטלס נאנס לעזוב את מוסקבה לפני החג בעצם מחלתו.  במינסק עמד לנוח ולהחליף כח.  אך בחול המועד של פסח גברו געגועיו למשפחתו ויסע לביליסטוק.  וכעבור שלשת ימים מת.

אל -הלויתו באו אלפי איש מכל המפלגות, כי היה אטלס ידוע ומכובד בין כל שדרות העם.

אטלס היה אחד הסופרים העברים שלא התחנכו חנוך מסודר ושלם, ומבית המדרש יצא להורות את העם דעה.  ידיעותיו נקנו לו ביגיעה רבה באורח מקרה.  הוא לא השתלם שלמות גמורה בשום מקצוע, אלא אוסף וקטעי ידיעות ממקצעות רבים, ורק הודות לכשרונותיו המצוינים ולשקידתו המרובה עלתה בידו לא רק ללמוד אלא גם ללמד, לקנות לו שם עולם בעמנו בעבודת־סופרים נכבדה ומועילה מאד.

גם בתור איש היה אטלס מצוין ומכובד בחברת מיודעיו.  ביתו היה בית ועד לחכמים ולמשכילים, שנאספו ובאו אליו לשמוע מפיו תורה ולהתענג על שיחתו הנעימה והנמלצה בחדודים יפים וחריפים מהתלמוד ומהחיים.

אטלס היה יהודי חרד ותמים, כאחד היהודים מהדור העבר.  השכלתו לא פגמה באמונתו אפילו במקצת.

חבורת סופרים וחובבי הספרות בעיר מושבו נטלו על עצמם לסדר ולהדפיס את כתבי ידו שנשארו אחריו, המכילים ברכה מרובה לספרות ישראל.  יהי זכרו ברוך.

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה