קהל רפאים / משה ליב ליליינבלום

א.

מֵעֲוֹן מַשְׂכִּילִים וּמְרִי דוֹרְשֵי דַעַת,

מֵחַטָּאתָם אָדְמָה כִּשְׁנִי-תוֹלַעַת,

כִּי בָחֲרוּ בַשָּׁוְא וַחֲדָשׁוֹת דָּרָשׁוּ

וּבִשְׁאָט-נֶפֶשׁ הַיְשָׁנוֹת נָטָשׁוּ;

כָּל רָזֵי קֹדֶשׁ אַחַר גֵּו הִשְׁלִיכוּ

וַעֲלֵי סִפְרֵי קֶדֶם לָשׁוֹן הֶאֱרִיכוּ,

פִּלְפּוּל וּדְרָשׁוֹת בִּזְדוֹנָם נִאֵצוּ

וּבְמִנְהֲגֵי עַמָּם בָּחֲלוּ לֹא חָפֵצוּ; –

מִפְּשָׁעִים אֵלֶּה עַד מָרוֹם גָּבָרוּ,

מַלְאָכִים רָעִים וּשְׂעִירִים יֻצָּרוּ

וּלְיַסֵּר זָדוֹן עַל כַּחַשׁ וָמַעַל

אֶל חֵיקוֹ פָּעֳלֵהוּ מַדּוּ בַּשָּׁעַל:

חֲדָשׁוֹת אָהַב וַחֲדָשָׁה בָּרָאוּ

וָחֳלִי חָדָשׁ מֵאַיִן חִישׁ קָרָאוּ,

חֳלִי נִתְעָב נֶאֱלָח לֹא יָחֹן גֶּבֶר,

חֳלִי-רָע הוּא – צִיר שָׁלוּחַ מִקֶּבֶר,

יָעוּף יֵדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ סַעַר,

לֹא יַחֲשׁוֹב זָקֵן לֹא יֶהְדַּר גַּם נַעַר,

וּבַעֲלָמוֹת יָפוֹת הַמָּוְתָה יֶרֶב

יָשֹׁד גַּם יַחֲצוֹב מִבֹּקֶר לָעֶרֶב,

וּלְחָשִׁים לֹא יִירָא אִם גַּם נִכְתָּבוּ

וּקְשָׁתוֹת צַדִּיקִים קַשׁ לוֹ נֶחֱשָׁבוּ;

הֵם יִקְּבוּ יָאֹרוּ, הוּא יַחֲלֶף-כֹּחַ

וּכְגִבּוֹר מַשְׂכִּיל לֹא יִבְרַח בָּרוֹחַ

יִשְׂחַק לִנְחֹשֶׁת, יָבוּז לַטַּבַּעַת

אִם גַּם מִכַּפּוֹת תָּמָר הִיא נִקְלַעַת;

וּקְטֹרֶת עַל פָּנָיו לֹא תַפֶּל-פַּחַד

יַבִּיעוּ וִידַבְּרוּ כָּל קוֹסְמִים יַחַד

יָסֹבּוֹ עָרִים וּקְרִיּוֹת יַקִּיפוּ

וּמִלֵּי כַשָּׁפִים הַטֵף יַטִּיפוּ –

וּלְמַעַן לִגְאוֹל חַיֵּימוֹ מִשַּׁחַת

יַהַפְכוּ הַשְּׁאוֹל לִמְקוֹם גִּיל וָנַחַת,

יוֹבִילוּ חֲתָנִים לִשְׂדֵה-צַלְמָוֶת

וַעֲלָמוֹת דַּלוֹת וּמָרוֹת מִמָּוֶת

לִנְעָרִים נֶחְשָׁלִים יַפִּילוּ חֶבֶל,

וּבִתְרוּעַת גִּיל וּבְכִנוֹר וָנֵבֶל

יִשָּׂא עֶלֶם אִלֵּם נַעֲרָה חִגֶּרֶת

וּבָחוּר צוֹלֵעַ – עַלְמָה עִוֶּרֶת,

בִּבְתוּלָה חֵרֶשֶׁת יִדְבַּק פִּסֵּחַ

וּבְקִצְרַת יָדַיִם – נַעַר קֵרֵחַ[1],

וּתְהִלּוֹת הַחֶבֶר יַרְבּוּ יָשִׂיחוּ

וּבִמְשׂוֹשׂ הוֹלְלִים יָרִיעוּ יַצְרִיחוּ –

הָחֳלִי לֹא יָסוּף, לֹא יִדְכֶּה יָשֹׂחַ

וּבְהַוָּתוֹ יָעֹז גַּם יַגְדֶּל-כֹּחַ! –

זֹאת אַחֲרִית הַדַּעַת וּפְרִי הַמֶּרִי

אֲשֶׁר עִם הַיְשָׁנוֹת הָלַכְנוּ קֶרִי!

וּפְנֵי אֵל חַלּוֹת עַל בָּנַי יָלַדְתִּי

שָׁם, לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה יָרַדְתִּי,

לִבְלִי תִדְבַּק בָּמוֹ זֹאת הַצָּרַעַת

אֲשֶׁר בִּשְׂפַת סוֹרְרִים קֹרָא לָהּ "דַעַת",

הַמְּבִיאָה כָּל צָרָה מַדְוֶה וָנֶגַע

כָּל שֶׁבֶר וּמַחֲלָה, אָסוֹן וָפֶגַע, –

שָׁם בַּמְֹעָרָה לִשְׁפּוֹךְ שִׂיחִי הִשְׁפַּלְתִי

וּבְעַד הַחַיִּים לַמֵּתִים פִּלַּלְתִּי,

וּמֵעַל הַמִּכְתָּבִים שָׁם הוּטָלוּ

מִקְּשֵׁי יוֹם, מִדַּכְּאֵַי רוּח אֻמְלָלוּ,

לַעֲרוֹךְ שֶׁאֱלָתִי לַיְשֵׁנִים הִשְׂכַּלְתִּי

וּלְקוֹל עוֹנֶה מֵהֶם אָז גַּם הוֹחַלְתִּי;-

אַךְ מִבִּכְיִי כִּי רַב נַפְשִׁי עָיָפָה

וּכְמוֹ תַּרְדֵּמַת-יָהּ אוֹתִי תָּקָפָה,

וּלְאָזְנַי בַּחֲלוֹם קוֹל בּוֹכִים הִגִּיעַ,

קוֹל יַרְגִּיז שָׁמַיִם, יִבְקַע רָקִיעַ,

קוֹל חוֹטֵא דּוֹבֵר מִקִּירוֹת לִבֵּהוּ

וִיְבַקֵּשׁ חֲנִינָה מֵאֵל עוֹשֵׂהוּ,

קוֹל אָדָם הוּא! אוֹתוֹ אָזְנִי שׁוֹמַעַת

נִחַם עַל אָכְלוֹ מִפְּרִי עֵץ הַדָּעַת[2]

– אֵל מוֹחֶה פֶּשַׁע וַעֲוֹנוֹת סוֹלֵחַ!

אֵל זוֹכֵר רַחֵם וּמֶרִי שׁוֹכֵחַ!

מֵעָוֹן כַּבֵּס נַפְשִׁי הַחוֹטַאַת

וּשְׁכַח נָא מַעֲלָהּ, כִּי לָךְ הִיא קוֹרַאַת

וּפַעֲמַיִם יוֹם יוֹם תִּפְרוֹשׂ כַּפַּיִם,

תִּתֶּן לָךְ תּוֹדָה מִשִּׁבְרוֹן-מָתְנַיִם;

הֵן חֶטְאִי נֶגְדִּי, וּפִשְׁעִי יָדַעְתִּי,

חִלַּלְתִּי קֹדֶשׁ, עָוִיתִי, הִרְשַׁעְתִּי

וּכְבוֹדְךָ תַּתִּי לַפֶּסֶל נָסַכְתִּי

וּדְמֵי צַדִּיקִים כַּמַּיִם שָׁפַכְתִּי,

אֶל אֵשֶׁת רֵעִי הָהּ! כַּסּוּס צָהַלְתִּי[3]

וּנְשָׁמוֹת זַכּוֹת לִקְלִיפּוֹת הִפַּלְתִּי[4],

וּבְיוֹם נִבְרֵאתִי פָּעַלְתִּי כָּל אֵלֶּה

וּמַעֲרֶכֶת קָדְשְׁךָ הוֹרַדְתִּי פֶּלֶא!

גַּם נֶפֶשׁ חַיָּה זוּ אִתִּי יָרָדָה

בַּעֲוֹנִי אֲנִי נֶעְכָּרָה, שֻׁדָּדָה,

לִהְיוֹת חֵלֶק שֵׁדִים וּשְׂעִירֵי לַיִל[5]

וּקְלִיפֹות כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת גָּבְרוּ חַיִל[6],

וּבַלְהוֹת פַּחַד בִּזְדוֹנִי נִבְרָאוּ

גַּם רוּחוֹת טֻמְאָה מֵחַלָצַי יָצָאוּ;

בִּשְׁלֹשִׁים וּמֵאָה שָׁנָה נִחַמְתִּי[7]

עַל חֹק הֵפַרְתִּי עַל פְּרִי טָעַמְתִּי,

עֵת דָּבְקָה בִּי הַזּוֹנָה הַשַּׁלֶּטֶת,

לִילִית הַצְּעִירָה זוּ יוֹנְקִים שׁוֹחֶטֶת,

וּשְׂעִירִים חוֹבְלִים אֵל מַה-פָּרָצוּ!

בִּמְלֹא-תֵבֵל הֵם יַחַד יִתְרוֹצָצוּ[8]

לוֹצְצִים וּמְחַבְּלִים יִדְאוּ אֶל כָּל עֵבֶר

לַעֲרוֹץ אֱנוֹשׁ וּלְמוֹגֵג לֵב כָּל גֶּבֶר,

וּבְמַרְאוֹת בַּלָּהָה אִישִׁים יַבְעִיתוּ,

יוֹגוּ, יַכְאִיבוּ, יָרֵעוּ, יַשְׁחִיתוּ;

וּמָה אֲכַחֵד? וּפָעֳלִי הֵן הֵמָּה,

וּמֵאֶפֶס – יָדִי אוֹתָם קוֹמֵמָה,

וּבְיָדִי זֹאת עַל לִבִּי אַכֶּה עַתָּה

עַל לִבָּתִי זֹה מִשְּׂאֵתְךָ לֹא חָתָּה! –

שִׁמְעָה נָּא קוֹלִי תַּחֲנוּנַי הַקְשִׁיבָה

וּשְׂשׂוֹן יִשְׁעֲךָ, אֵל! לַנִּכְלָם הָשִׁיבָה

לִנְשׁוֹת מִרְיִי וּמְשׁוּבָתִי לִשְׁכּוֹחַ!

כִּי כֶּסֶף אֵין לִי לַקָּדוֹשׁ לִשְׁלוֹחַ

וּלְכַפֵּר פָּנָיו עַל זוּ בָּךְ פָּשַׁעְתִּי...

מִי יִתֵּן מַכֶּה לִי כִּי אָז כָּרַעְתִּי

וּלְשׁוֹפְטִי עְָרִּפי גַּם שֵׁתִי נָתַתִּי

כִּי יַךְ בָּם דֵּי כַפֵּר אֲשֶׁר שִׁחַתִּי...

אוֹ מִתְּהוֹם רַבָּה הַעַל מִקְוֵה מַיִם

בּוֹ אֶטְבּוֹל, אֶטְהַר, וּכְמַלְאַךְ שָׁמַיִם

וּבְרָא לִי גַּם שֶׂכְוִי לָבָן כַּשֶּׁלֶג

אֹחֲזָה בּוֹ, אַחַר הִתְרָחֲצִי בַּפֶּלֶג

וּסְבִיב רֹאשִׁי כַּגַּלְגַּל אֲקִיפֵהוּ

וּפְשָׁעַי יִמָּחוּ בִדְמֵי לִבֵּהוּ! –

הֲלֹא בִשְׁלָשׁ אֵלֶּה גַּם עַמְךָ יִטְהָרוּ

מִכָּל חַטֹאתֵימֹו בִּמְאֹד גָּבָרוּ

בַּשְׁבִיעִי, בַּצּוֹם, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ,

וּמְזִמּוֹת מָלְאוּ אָוֶן יִהְיוּ קֹדֶשׁ

אִם גַּם אָח מִבֶּטֶן עוֹד הֵם יִשְׂטוֹמוּ

וּלְמוּסָר וָצֶדֶק אָזְנָם יֶאְטוֹמוּ

וּבִטְהוֹרֵי לֵב יַלְעִיבוּ, יָרִיבוּ

וּמִמַּעֲשַׁקּוֹת זָר יָד לֹא יָשִׁיבוּ!...

וּפְשָׁעַי אֲנִי עַד אָנָה תִּזְכּוֹרָה?

תַּחַר בִּי אַפְּךָ עֶבְרָה לִי תִּשְׁמוֹרָה?

הַעוֹד לא נִמְחָה אֲשָׁמִי אָשַׁמְתִּי

בִּתְשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה צַמְתִּי[9],

וּבְטַלְטֵלוֹת רַבּוֹת נַפְשִׁי טֻלְטָלָה

עֵת מִגֵּו אֶל גֵּו רֻדְּפָה הִתְגַּלְגָּלָה?![10]

שׁוּבָה נָּא רַחֵם עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ,

עֲנֵנִי: "סָלַחְתִּי לַאֲשֶׁר שָׁגִיתָ,

מָחִיתִי חַטָּאתְךָ כַּאֲשֶׁר שָּאַלְתָּ!"

אָז אוֹדְךָ אֵלִי, כִֹי עָלַי גָּמַלְתָּ! –

ב.

וּדְבָרָיו אַךְ כִּלָּה וַיָּבוֹא גֶּבֶר,

וִיהוּדִי עָשִׁיר הוּא שָׁב מִקֶּבֶר,

שֶׁשָּׁם בֹּקֶר יוֹם זֶה מָצָא מָנוֹחַ,

עַתָּה עָזַב רִבְצוֹ בִּשְׁאֵרִית כֹּחַ,

תַחַת חֲרָשִׁים עֵינָיו הִסְתַּתָּרוּ

וּמִזְלְגוֹת בַּדֵּי עֵץ יָדָיו נָטָרוּ[11] –

הֵם הֵם מַטּוֹת עֹז אֶל מֵתֵי עַם עֵבֶר

שֶׁבָּם יִשָּׁעֲנוּ עֵת יַעֲלוּ מִקֶּבֶר –

פִּיו מָלֵא תּוֹכָחוֹת וּשְׂפָתָיו – רַעַם[12],

וּלְאָדָם אָמַר בַּחֲרוֹן אַף וָזַעַם:

הוֹי כֶּבֶד עָוֹן עַוָל וּפוֹשֵׁעַ!

הוֹי רָב אֶת יוֹצְרוֹ וּלְאוֹיְבוֹ שׁוֹמֵעַ

הַמְחַיֶּה שֵׁדִים וּמֵמִית כָּל גֶּבֶר,

הַמְעוֹרֵר עַל בָּנָיו אֵיד פִּיד וָשֶׁבֶר,

אֵיךְ קֵהוּ שִׁנַּי מִבֹּסֶר אָכַלְתָּ

וּבְשָׂרִי בָּלָה עַל אָוֶן פָּעַלְתָּ?

אַתָּה חֹק הֵפַרְתָּ, וַאֲנִי אֶגְוָעָה?

אַתָּה זַדְתָּ – מֶנִּי נַפְשִׁי נָקָעָה,

וּבְעֶצֶם סָחְרִי בָּאָרֶץ נִטְמַנְתִּי

וַאֲנִי אֹשֶׁר זַרְעִי טֶרֶם כּוֹנַנְתִּי?!

זָכְרָה כִּי בַמְּדִינָה אַדִּיר הָיִיתִי

אֲנִי בֵּית-מִדְרָשׁ מֵרְכוּשִׁי בָּנִיתִי,

אֲנִי הוֹגֵי דָת מִלַּחְמִי הֶאֱכַלְתִּי

וּבְנֵי הַיְשִׁיבוֹת מִפִּתִּי כִּלְכַּלְתִּי,

אֲנִי סֵפֶר תּוֹרָה לִכְתּוֹב צִוִּיתִי

גַּם סִפְרֵי תַּלְמוּד מִכַּסְפִּי קָנִיתִי

וּלְבֵית מִדְרָשִׁי הֵן אוֹתָם נָדַבְתִּי,

אֲנִי לִבְנֵי בִינָה כַּצּר נִצַּבְתִּי

וּלְשׁוֹחֲרֵי הַשְׂכֵּל לַעֲשׂוֹת רָע שָׁקַדְתִּי

וּבְעִירִי כָּל שָׂרִיד מֵהֶם הֶאֱבַדְתִּי...

וּבְקִרְבָתִי אַדִּירֵי עָם שָׂמָחוּ

וּמוֹלַדְתִּי אַחַר כָּבוֹד לָקָחוּ;

וַאֲנִי לַשַּׁחַת אֵיכָה מַתִּי עַתָּה

בַּעֲוֹנְךָ, זוֹלֵל! בִּזְדוֹנְךָ אַךְ אָתָּה?

הַגֵּד רוֹצֵחַ, מַשְׁחִית וּבְלִיַּעַל,

וָלֹא – אוֹעִידְךָ לִפְנֵי שׁוֹפְטֵי מָעַל!

– מָה הֶאֱרַכְתָּ לָשׁוֹן, אָדָם עָנָהוּ,

וּמִלֶּיךָ מַדּוּעַ עָתְקוּ גָּבָהוּ?

לָמָּה מִפָּנֵיךָ רֶסֶן שִּלַּחְתָּ

וּבְגֵאוּת גַּבְהוּת לֵב פִּיךָ פָּתַחְתָּ?

הַאִם לִכְנַעֲנִי רָשׁ דַּבֵּר דִּמִּיתָ

כִֹי כָכָה נוֹעַזְתָּ וּפֶה פָּצִיתָ?

הֵן לֹא עָלַי תַּפִּיל חִתִּיתֶךָ

כִּי אֶשַּׁח אֵחַת מִפְּנֵי גַאֲוָתֶךָ!

גַּם כֶּסֶף נָשׁוּ בָךְ עֲדַת עַם עֵבֶר

לַמַּס, לִנְדָבוֹת, וּלְחֶפְצֵי הַחֶבֶר,

עָלַי לֹא תָּשִׁית כַּאֲשֶׁר אָז זֹאת שַׁתָּ

בִּשְׁכֶם זָרִים אוֹתָם כָּפְרְךָ נָתַתָּ...

וּבְנִי לֹא תִשְׁבֶּה עֵת כִּי תִפְגָּעֵנוּ

וּתְעוּדַת-מַסָּעָיו לֹא תִקַּח מֶנּוּ

לִפְדוֹת בּוֹ מִצָּבָא בָּנִים נֵחַנְּתָּ

כַּאֲשֶׁר לִבְנֵי רָשִׁים עֲשוֹת הִסְכַּנְתָּ...

לוּלֵא עִם כָּל אִישׁ צֻוֵּיתִי הוֹכֵחַ

כִּי עַתָּה גַּם לָךְ מַעֲנֶה לֹא אָפֵחַ

וּלְכָה נָּא הַגֵּש, אִישׁ פַּחַז כַּמַּיִם!

עַצֻּמוֹתֶיךָ אֶל זִקְנֵי שָּמַיִם –

אַךְ אֶשְּמָר חֹק הַמְקֻּבָּלִים לִי חַקּוּ

לַעֲנוֹת לַמֵּתִים בַעֲוֹנִי נָמַקּוּ;

וּבְכֵן אֹזֶן הַט וּמִלַּי הַקְשִׁיבָה

וּפָעֳלִי תַשְׂגִּיא תֹּדוֹת לִי תָשִׁיבָה,

כִּי לוּלֵא הַמָּוֶת כִּי אָז דַּלּוֹתָ

וּכְרָשִׁים נִבְזִים גַּם אַתָּה קַלּוֹתָ:

זָכְרָה עֵת חָבֵר לִזְבוּלֻן הָיִיתָ

סַחְרוֹ מָכַרְתָּ קִנְיָנָיו קָנִיתָ,

וּבְיָדְךָ רֹב הוֹנוֹ הָיָה מִשְׁמֶרֶת,

וּלְפֶתַע פִּתְאוֹם מֵת בָּעִיר אַחֶרֶת

וַתִּבְלַע חֵילוֹ וּפִיךָ מָחִיתָ

וּבַל יָדַע אִישׁ מִכֹּל זוּ עָשִׂיתָ...

אֶת חֲנַנְאֵל בֶּן דָּן הִלְוִיתָ כֶּסֶף

וּבְתְקוּפַת שָׁנָה מֵת וַיֵּאָסֶף,

וּבְעֵירוֹם וּבְחֹסֶר עוּלָיו הִנַּחְתָּ

וּבְנִשְׁיוֹ, בֵּיתוֹ בִּבְלִי הוֹן לָקַחְתָּ

וּלְבָנָיו יִתְרוֹ לָשִׁיב לֹא אִוִּיתָ,

אִם גַּם רַב עֶרְכּוֹ מִנְּשִׁי בּוֹ נָשִׁיתָ!...

וּמִשְׁתֵי אֵלֶּה חֵילֶךָ גִּבַּרְתָּ

וַתִּבְנֶה בֵּית-מִדְרָשׁ אַחֲרֵי עָשַׁרְתָּ

וּבְכַסְפְּךָ אָז סֵפֶר תּוֹרָה כָּתַבְתָּ,

גַּם סִפְרֵי תַּלְמוּד לַלּוֹמְדִים נָדַבְתָּ

וּבְעֵינֵי הָעָם יָקַרְתָּ נִכְבַּדְתָּ,

וּבַל שָׁתוּ לֵב אֶל מִרְמָה הִצְמַדְתָּ,

לִשְׂכַר פּוֹעֲלִים דַּלִּים תָּמִיד עָשַׁקְתָּ

וּלְתַרְמִית וָאָוֶן שֶּבָּם הֶחֱזַקְתָּ,

אֶל כֶּסֶף זָרִים בִּזְדוֹנְךָ אָכַלְתָּ

וּלְכָל עַוְלָה בַּעֲוֹן בֶּצַע פָּעַלְתָּ;

הֵם רָאוּ צִדְקָתְךָ וּשְׁמָךְ הִגְדִּילּו

אַךְ לֹא עַל חֵטְא אוֹר פָּנֶיךָ הִפִּילוּ;

כִּי אִם מַעֲשֶׂיךָ שֵׁם טוֹב לָךְ נָתָנוּ

כָּל תּוֹעֲבוֹתֶיךָ לֹא עוֹד הֵם בָּחָנוּ...

וּמָה רָגַזְתָּ וּתְאֵנִים הֶלְאֵיתָ

עַל מָוֶת, שֶׁבּוֹ כָּל טוּב לָךְ הִרְבֵּיתָ?

עוֹד דִּבְרֵי פִי אָדָם טֶרֶם יִכְלָיוּ

וּמַלְאֲכֵי חוֹבְלִים כַּסוּּפָה אָתָיוּ

וּבְחֵמָה אַפָּם הָעוֹשֵׁק תָּקָפוּ

וּלְהַגְדִּיל בַּלָּהָה מִלִּים יָסָפוּ:

"בּוֹאָה נָּא אִתָּנוּ לִשְׂדֵה צַלְמָוֶת,

שָּם נַשְׁכִּיב גֵּוְךָ שָׁם יִרֶב עַצָּבֶת,

אַךְ נִשְׁמָתְךָ מֵץ! נִקַּח אוֹתָהּ נַחַץ

וּבְגֵו בַּהֲמוֹת שָֹדַי שׂוֹבְעֵי אֹךְ לַחַץ

רֹב יָמִים עַל מַסְגֵּר שָּמָּה תִּסָּגֶר

וּתְחַיֶּה שׁוֹר וַחֲמוֹר מִהְיוֹתָם פָּגֶר,

וּלְיוֹרְשֵׁי עֲשׁוּקֵיךָ יִפְּלוּ חֶבֶל

וּלְעֻלָּם רֹאשׁ יַטּוּ, שִׁכְמָם – לַסֵּבֶל[13]

עַד כִּי בִיגִיָעם גַּם יוֹמָם גַּם לַיִל

יָשִׁיבוּ לַשְּׁדוּדִים אֶת כָּל הַחַיִל

בָלַעְתָּ, עָרִיץ! בִּתְכָכִים וָרֶשַע

אַחַר יָמוּתוּ, אַחַר תִּמְצָא יֶשַע;

וּדְעֶה כִּי כֵן חָרְצוּ שׁוֹפְטֵי שָׁמַיִם –

וּבְכֵן קוּמָה, הַחֲמוֹר! אַמֵּץ מָתְנַיִם"...

וּשְׂחוֹק נוֹרָא שָׂחֲקוּ לוֹ כֻּלָּם יַחַד

אַךְ הַחֲמוֹר הֶחָדָשׁ נַעֲוֶה מִפַּחַד; –

אַחַר עַל אֶזְרוֹעָם אוֹתוֹ סָחָבוּ

לָחִישׁ פָּעֳלָם אֲשֶׁר אָזְנָיו קָשָׁבוּ.

ג.

וּבְרִיחַ הֵם אַךְ סָגְרוּ וּדְלָתַיִם,

וּמֵת שֵׁנִי, כָּרִאשׁוֹן רָם עֵינַיִם,

שָׁמֵן, גָּבוֹהַ, פִּימָה עַל כִּסְלֵהוּ,

חִישׁ בָּא הַמְּעָרָתָה בֶּעֱזוּז פָּנֵיהוּ

וּבִגְאוֹן לִּבּוֹ אֶל אָדָם הוֹכֵחַ:

הֵן תֹּדוֹת לָאֵל נִרְדִּי נָתַן רֵיחַ

וּשְׁמִי הַמְהֻלָל אָדָם רָב יָדָעוּ

וּבְעִירִי אֲמָרַי בחַּתֲתַ נִשְׁמָעוּ –

אוֹת הוּא לִי כִּי עִם אֵל נֶאֱמָן הָיִיתִי

וּכְמוֹ גַּם בֶּאֱמֶת כָּל רָע לֹא עָשִׂיתִי,

שַׂעַר מִזְּקָנִי לֹא אַרְצָה הִפַּלְתִּי

וּבְכָל דָּבָר הֶאֱמַנְתִּי, לֹא הֵתַלְתִּי,

כָּרָקָב הָיִיתִי לִמְשַׁחֲרֵי דָעַת;

לֹא הֲסִירוֹתִי מֵרֹאשׁ הַמִּגְבַּעַת,

וּגְדִילֵי בִּכְסוּת צֶמֶר טוֹב נתָּנוּ

וּמֵעוֹר אֶחָד טוֹטְפוֹתַי הוּכָנוּ;

בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת בַּחֲצוֹת לַיִל קַמְתִּי

וּתְחִנָּה הִרְבֵּיתִי עַל חֵטְא נִחַמְתִּי,

וּבְאַחֲרוֹן בַּשָּנָה טֶרֶם פִּלַּלְתִּי

רִנַּת הַמִּנְחָה, לֹא לַחֲמִי אָכַלְתִּי

וּבְלֵיל יוֹם הַזָּכָּרוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ

לַיְלָה בּוֹ יִתְחַדֵּש שָׁנָה וָחֹדֶשׁ

כָּל פּוֹרֶה כָּל מָתוֹק בִּבְכִי אָכַלְתִּי

וַעֲלֵי כָּל אֹכֶל לָאֵל הִתְפַּלַּלְתִּי,

כִּי יַמְתִּיק חַיַּי גַּם אוֹתִי יֶפֶר

כַּאֲשֶׁר כָּל אֵלֶּה כָּתוּב עַל סֵפֶר;

כָּכָה טָעַם חִכִּי אָז גַּם רֹאשׁ אַיִל

בַּעֲבוּר אֶהְיֶה לָרֹאשׁ גַּם אֶגְבַּר חַיִל

וּבְרִית יִצְחָק לַזְכִּיר פֶּן יִשָּׁכֵחַ

מִלֵּב אֵל, בִּמְרִי-שָׂטָן מַבְאִישׁ רֵיחַ;

וּבְיוֹם מָחֳרָתוֹ לַנָּהָר הָלַכְתִּי

וַהֲמוֹן חַטֹּאתַי בִּמְצוּלָה הִשְׁלַכְתִּי

וּכְנַף שַׂלְמוֹתַי בַּכֹּחַ נָעַרְתִּי

עַד סָרוּ מֶנָּה הַקְּלִיפוֹת הִגְבַּרְתִּי,

וּפְשָׁעַי כֹּה עָמְקוּ בִּתְהֹמוֹת מַיִם

כִּגְבוֹהַּ קוֹל שׁוֹפָר שָׁם עַל שָׁמַיִם,

אֲשֶׁר הַמַּלְאָךְ שַׁרְשִׁיָּה הֶעֱלָהוּ

וּלְעֵזֶר לוֹ הָיָה גַּם אֵלִיָּהוּ;

וּכְמוֹ קוֹלוֹת אֵל לִשְׁחָקִים הוּרָמוּ

בִּידֵי טַרְטִיאֵל הָרוֹקֵם רֻקָּמוּ

שָּמָּה, עַל הַיְרִיעָה מֵאֵשׁ לַהֶבֶת

בִּמְלֶאכֶת חוֹשֵׁב וּמַעֲשֵׂה מַחֲשֶׁבֶת,

אֲשֶר בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לָאֵל שַׁעֲשׁוּעַ

שִׁלְחוּהָ לּוֹ מִטַּטְרוֹן גַּם יֵשׁוּעַ[14],

כֵּן חֻבְּרוּ מַעֲשֵׂי צִדְקִי גַּם רֻקָּמוּ

וַעֲדִי תִפְאֶרֶת אֶל נַפְשִׁי הוּשָׂמוּ; –

וּבְתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר

תַּתִּי שֶׂכְוִי לָבָן כַּצֶּמֶר צַחַר

לַטַּבָּח, בָּא אָז עֵת רַחֲמִים יִגְבָּרוּ,

לִשְׁחוֹט תַּחְתֵּנִי, וּפְשָׁעַי כֻּפָּרוּ

וּבְשָׂרִי רָחַצְתִּי בִּמְצוּלוֹת מַיִם

אַחַר מוֹעֵד אָכְלִי בֵּין הָעַרְבַּיִם,

וּבְיוֹם הַצּוֹם גַּם רֶגַע לֹא יָשַׁבְתִּי,

מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב כַּנֵּד נִצַבְתִּי

וּלְמַלְאַךְ שָׁמַיִם בָּזֹאת נִדְמֵיתִי[15]

וּפִי כָל הַשּׂוֹטְנִים חָצַָץ מִלֵּאתִי.

כָּל שִׁירֵי הַפַּיְטָנִים פִּי עָבָרוּ

אִם גַּם מֵחוֹל עָצְמוּ וּמְאֹד גָּבָרוּ,

וּפְתִיחֹות הָאָרוֹן בִּמְחִיר קָנִיתִי

וּפַעֲמַיִם לִקְרֹא בַדָּת עָלִיתִי.

בִּכְלוֹת הַצּוֹם, טֶרֶם לֶחֶם שָׂבַעְתִּי,

וּבַסֻּכָּה יָתֵד נֶאֱמָן תָּקַעְתִּי,

וּלְחַג הָאָסִיף מִינִים הָאַרְבַּעַת,

נָאוִים גַּם נֶהְדָּרִים מִבְּלִי מִגְרַעַת,

לִפְנֵי אֵל לִשְׂמוֹחַ בָּם לִי בָּחַרְתִּי,

גַּם לָרֵעִים רַבִּים אוֹתָם הִשְׂכַּרְתִּי

וּלְכָל עֲבָרִים הֲנִיעוֹנוּם שָׁמָּה –

צָפוֹנָה וָנֶגְבָּה, קֵדְמָה וָיָמָּה. –

לַעֲדַת קוֹבְרֵי מֵתִים קָצִין הָיִיתִי,

וּבְחַג שִׂמְחָתֵנוּ עִמָּם שָׁתִיתֵי,

וּלְשַׂמַּח לֵב אֵל רָקַדְתִּי כָּאַיִל;

וּבַשְׁבִיעִי בוֹ מוֹעֵד עֲבוֹר לַיִל,

עֵת מַעֲשֵׂי זִקְנֵי הַשָּׁמַיִם תָּמוּ

וּלְאִישׁ-אִישׁ חֶלְקוֹ גּוֹרָלוֹת חָתָמוּ:

לָזֶה שַׁלְוַת נֹעַם, לָזֶה – רָב שָׁבֶר,

לָזֶה חַיֵּי חֶלֶד, לָזֶה – שֹׁד קָבֶר,

לָזֶה רֹב בָּנִים, וּשְׁכוֹל – אֶל מִשְׁנֵהוּ

לָזֶה הוֹן וּרְכוּשׁ, וָרֵאשׁ אֶל רֵעֵהוּ –

בַלַּיְלָה הַזֶּה בֶּהָמוֹן הוּבַלְתִּי

אֶל בֵּית-הָרַחְצָה, שָׁם גֵּוִי טָבַלְתִּי

לִהְיוֹת קָדוֹשׁ לִפְנֵי שׁוֹכְנִי שָׁמַיִם

עֵת אֶחְבּוֹט עֲלֵי עַרְבֵי נַחֲלֵי מַיִם.

כֵּן נֶאֶסְפוּ אֵלַי בַּשְׁמִינִי בַּעֲצֶרֶת

כָּל אַנְשֵׁי הַחֶבֶר מִבְּנֵי הַקֶּרֶת,

וּכְמוֹ מַיִם – יַיִן בָּא אֶל קִרְבֵּנוּ

וּבְרֹב מַמְתַּקִּים סָעַדְנוּ לִבֵּנוּ,

גַּם פּוֹל וֶאֱגוֹז כֵּן שָׁמָּה לֹא נִפְקָדוּ,

וּמְחֹלוֹת עָשׂוּ כֹּל אֲשֶׁר נוֹעָדוּ,

וַאֲנִי עַל אֶזְרוֹעָם מַעְלָה יָשַׁבְתִּי,

כִּי יָדְעוּ עֶרְכִּי כִּי מֵהֶם נִשְׂגַּבְתִּי,

וּמִפְעָלִים אֵלֶּה רַבּוֹת פָּעַלְנוּ,

אַךְ שָׁתֹה אַךְ רָקוֹד יַחַד הוֹאַלְנוּ,

כִּי לִכְבוֹד שַׁדַּי עָשִׂינוּ כָּל אֵלֶּה

וּלְמַעֲנֵהוּ לָשׂוּשׂ מִי גֶבֶר יֵלֶא?

וּלְאָזְנַי מַה נָעִים הָיָה לִשְׁמוֹעַ

עֵת, טֶרֶם הִגִּישׁ אִישׁ כּוֹסוֹ לַלּוֹעַ

רִנֵּן פִּיו: "לַחַיִּים אֶל רֹאש הַחֶבֶר!

לַחַיִּים אֶל אִשְׁתּוֹ נֵזֶר הַגֶּבֶר!

וּלְחַיֵּי בָנָיו מַחֲמַדֵּי עֵינַיִם,

לַשָּׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם!"

כֹּה צָהַלְנוּ עַד נָטוּ צִלְלֵי עֶרֶב,

וּבִמְשׂוֹש גִּיל וּבְשִׂמְחַת לֵב וָקֶרֶב

וּבְשִׁיר וּנְגִינוֹת וּבִמְחוֹא כַפַּיִם

וּבְהָמוֹן חוֹגֵג וּמְחֹלַת מַחֲנַיִם –

אֶל מוֹעֵד אֵל עֲדָתִי הוֹבִילוּנִי

וּבְמִקְרָא "אַתָּה הָרְאֵיתָ" כִּבְּדוּנִי,

וּבִזְרוֹעִי סֵפֶר-תּוֹרָה נָתָנוּ

וּבְרֹאשׁ חֲבֵרַי מִצְעָדַי כּוֹנָנוּ,

וּבְכָל עֹז כֹּחִי פִּזַּזְתִּי, כִּרְכַּרְתִּי

עַד כִּי הַמָּחוֹל עַד תֻּמוֹ גָּמַרְתִּי;

וּבְיוֹם מָחֳרָתוֹ עוֹד שֵׁנִית חָדִיתִי,

וּלְתוֹרַת הָאֱלֹהִים חָתָן הָיִיתִי,

וּבְרָכוֹת אֶל רֹאשִׁי הָעָם נָשָׂאוּ,

בִּרְכוֹת כָּל טוֹב מֵעַל סֵפֶר קָרָאוּ,

וּנְדָרִים וּנְדָבוֹת לָאֵל נָדַבְתִּי

עֵקֶב יִחְיוּ בָנַי אֲשֶׁר אָהַבְתִּי,

וּבִפְנֵי הַסֵּפֶר תּוֹרַת אֱלוֹהַּ

בֵּרַכְתִּי שֵׁם אֵל, וּבְקוֹל רָם גָּבוֹהַּ,

עַל כּוֹס חָמַר אָדוֹם רַחֲבַת יָדַיִם

וּמְצִיתִיהָ כֻּלָּהּ עַד הַשּׁוּלַיִם,

וּבְשִׁיר וּנְגִינוֹת הַתְּפִלָּה עָרַכְתִּי

וּבְבֵית רֵעַי לָשׂוּשׂ – אַחַר הָלַכְתִּי;

וּלְמוֹעֵד צָהֳרַיִם אֵלַי נִקְהָלוּ

כָּל הָעֵדָה עִמִּי אֶתְמוֹל צָהָלוּ,

וּבְעֻגּוֹת מַמְתַּקִּים בִּמְאֹד רָחָבוּ

אִישׁ-אִישׁ לִמְעוֹנוֹ מִבֵּיתִי הֵם שָׁבוּ.

וּבְיֶרַח כִּסְלֵו, עֵת כֻּלָנוּ צַמְנוּ,

וּפְנֵי הָרְפָאִים בִּתְפִלּוֹת קִדַּמְנּוּ

לִסְלוֹחַ לָנוּ אִם לָמוֹ חָטָאנוּ

וּכְבוֹדָם אִם חֻּלַּל טֶרֶם נִטְמָנוּ –

אָז בַּנֶּשֶׁף הַבָּא מִשְׁתֶּה עָשִׂינוּ

וַנְרַוֶּה נַפְשֵׁנוּ אֲשֶר עִנִּינוּ

וּבָזֹאת הֶחֱלַפְנוּ כֹּחַ כַּיֶּלֶד

לִגְמוֹל חֶסֶד אֱמֶת עִם מֵתֵי חֶלֶד. –

כָּל אֵלֶּה אַךְ יָדַי אֲנִי פָּעָלוּ

וּמֵעוֹדִי בַּעֲוֹן לֹא גֹאָלוּ;

וּבְחַיַּי – בַּעֲוֹן מִי נִתְּנָה מִגְרַעַת

לוּלֵא אָכַלְתָּ מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת

וּמַטְבֵּחַ לַכֹּל יָדְךָ עָרָכָה?

הַגֵּד, סוֹרֵר! מָה רָאִיתָ עַל כָּכָה?

– מַה תַּאֲרִיךְ לָשׁוֹן וּמִלִּים תַּכְבִּירָה,

וּלְפָנַי רֹב גֻּדְלְךָ לָמָּה תַזְכִּירָה?

תִּסְפּוֹר מַעֲשֵׂי יָשְׁרְךָ וֶאֱמוּנָתֶךָ –

וּכְבֶגֶד עִדִּים הֵן כָּל צִדְקוֹתֵיךָ!

כֻּלָּם יִקַּח הֶבֶל, יִשָּׂאֵם רוּחַ,

אַךְ חוֹרְשֵׁי עָמָל חֲרָשׁוּם עַל לוּחַ

וּמְעַט אַךְ בְּמוֹ תּוֹרַת אֵל צִוָּתָה,

גַּם אוֹתָם כַּדָּת לֹא יָדְךָ עָשָׂתָה...

וַתִּשְׁמוֹר חֻקּוֹת שָׁוְא, פִּקּוּדֵי הֶבֶל

עֵקֶב כַּסּוֹת צֶדֶק עַל מַעֲשֵׂי עָוֶל;

לַמֵּתִים אוּלַי חָטָאתָ צוֹם צַמְתָּ,

וּלְחַיִּים כִּי אָשַׁמְתָּ – לֵב לֹא שַׂמְתָּ...

אַךְ מָה אַכְבִּיר מִלִּים, אֶרֶב לָךְ שִׂיחַ,

אֲנִי טוֹב הַמָּוֶת לָךְ , לָךְ אוֹכִיחַ:

הֵן מִמָּוֶת שָׁמַנְתָּ גַּם עָבִיתָ,

מִמָּוֶת שָׂבַעְתָּ, יַיִן רָוִיתָ,

מִמָּוֶת בָּנִיתָ כְּרָמִים, בַּיִת,

מִמָּוֶת נָטַעְתָּ לָּךְ כֶּרֶם זַיִת,

מִמָּוֶת לַבָּנוֹת שִׁלּוּחִים תַּתָּ,

וּלְבָנִים יָלַדְתָּ – עֹשֶׁר נָתַתָּ;

כִּי מִמְּחִיר הַקְּבוּרָה כֹּל לָךְ נָתָנוּ –

רָשִׁים וּרְעֵבִים וַעֲשִׁירִים שַׁאֲנָנוּ;

עָצַמְתָּ, גָּדַלְתָּ חַיִל גָּבַרְתָּ,

אָסַפְתָּ הוֹן לָךְ, רָב עֹשֶׁר עָשַרְתָּ!

עַתָּה לֵךְ שׁוּבָה לָשֵׂאת מוּסָרֶךָ,

כִּי חוֹבְלִים נָכוֹנוּ לַחֲבוֹט קִבְרֶךָ!

ד.

עוֹד פַּעֲמֵי זֶה לַדֶּלֶת לֹא הִגִּיעוּ

וּמִצְעֲדֵי אִישׁ אַחֵר קוֹלָם הִשְׁמִיעוּ,

וּמֵת שָׁפֵל, עָב וּרְחַב הַכְּתֵפַיִם

נִגַּשׁ לָאָדָם וַיַּחֲרוֹק שִׁנַּיִם:

לִקְהַל עִיר מוֹשָׁבִי סוֹפֵר הָיִיתִי

וּבִתְבוּנוֹת כַּפַּי אוֹתָם נָחִיתֵי –