"זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי"
מרדכי
צבי מאנה
1.
לוּלֵא צִפֳּרֵי זִמְרָה
נַגֵּן יֵיטִיבוּ
בִּתְרוּעַת הֵידָד לִי שִׁירִים יָבִיאוּ;
שׁוֹשַׁנֵּי נִיחוֹחַ
נַפְשִׁי יָשִׁיבוּ,
וּבִשְׁלַל כָּל צֶבַע נֶגְדִּי יוֹפִיעוּ.
2.
לוּלֵא כוֹכְבֵי זֹהַר
עֵינֵי שָמַיִם,
אֲפֵלַת לַיִל חִישׁ מֶנִּי יָסִירוּ;
אָז נַפְשִׁי לֹא כָלְתָה
לִרְאוֹת בַּחַיִּים,
וּכְבָר זִיקֵי תִקְוָה בִּי לֹא הֵאִירוּ.
3.
אַךְ צִפּוֹר-הַזָּמִיר
שָׁם שָׁם עַל עָנָף,
יִשְׁפּוֹךְ בִּלְבָבִי מַמְתַּקֵּי שִׁירָתוֹ;
זִּמְרַת יָהּ אַקְשִׁיב
מִפִּי בַעַל כָּנָף,
אָז יִשְׁכַּח לִבִּי חִישׁ פִּצְעוֹ, תּוּגָתוֹ.
4.
אַךְ שׁוֹשַׁנָּה יָפָה,
פֹּה עַל חוֹף פֶּלֶג,
תִּפְתַּח לִי כוֹסָהּ גַּם תָּפִיץ נִיחוֹחַ;
פֹּה זִיו חַכְלִילִי,
שָׁם לִבְנַת הַשֶּׁלֶג,
יַרְהִיבוּ עֵינִי עַד תִּשְׂמַח שָׂמֹחַ.
5.
אַךְ כּוֹכְבֵי נֶשֶׁף
מִמָּרוֹם יוֹפִיעוּ,
הֵן קֶסֶם זִיו נָגְהָם אֵלַי יוֹשִׁיטוּ;
וּבְעִמְקֵי מַרְגּוֹעַ
לִבִּי יַשְׁקִיעוּ,
גַֹם עָצְבִּי, גַּם זַעְפִּי הֵם הֵם יַשְׁקִיטוּ.
6.
הֵם הֵם יַשְׁקִיטוּ
כָּל עֶצֶב, כָל תּוּגָה,
הֵם הֵם יַמְתִּיקוּ לִי רַעַל הַחַיִּים;
אַךְ בָּם תִּתְעַנַג
כָּל נֶפֶשׁ עֲנֻגָּה,
אַךְ בָּם אֶתְעַלֵּס פֹּה תַּחַת שָׁמָיִם!
אב, תר"ם, עיר
מולדתי.