בִּרְכַת הַפְּרֵידָה / מרדכי צבי מאנה

(לאוהב דבק מאח ש. ציז הי"ו)

הִנֵּה עַד נֵצַח לְ לִבִּי הִקְדַּשְׁתִּי,

כִּי אוֹהֵב כָּמוֹ עוֹד לֹא פָגַשְׁתִּי,

וּבִבְרִית אַהֲבָתְ הֵן אִכָּבֵדָה;

עַתָּה רִגְשׁוֹתַי מִמְּ לֹא אַסְתִּירָה,

וּלְבָרֶכְ עַתָּה כִּנּוֹרִי אָעִירָה,

טֶרֶם חִישׁ מַהֵר מִמְּ אִפָּרֵדָה.

–––

אַ כִּנּוֹרִי פִּתְאֹם נֶאֱלַם דּוּמִיָּה,

כִּי לִבִּי בִי סוֹעֵר, רוּחִי הוֹמִיָּה,

רַק בְּרָכוֹת אֶלֶף לְ יֶהְגּוּ כִלְיוֹתַי;

עַל עֹנֶג לִי תַתָּה הֵא לְ תּוֹדָתִי,

עַל אַהֲבַת לִבָּתְ הֵא לְ נִשְׁמָתִי,

כִּי לִבְּ הֵן יַעַן אֶל קוֹל רִגְשׁוֹתַי! –

הֲיֵה בַטּוֹב,

שָׁנִים לָרֹב,

שִׂישׂ וּשְׂמַח,

עֲלֵה וְהַצְלַח!

ה' מנחם אב, תרמ"ג. ווארשא.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה