_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

הלב

   אדמונדו ד'אמיצ'יס

תרגם מנחם מנדל בראונשטיין [מבש"ן]

 

לתוכן הענינים

 

ספר לבני-הנעורים

תִּשְׁרֵי

הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּבֵית־הַסֵּפֶר

17.יוֹם שֵׁנִי.

הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן לְבֵית־הַסֵּפֶר.  כַּחֲלוֹם עָבְרוּ לִי שְׁלֹשֶׁת יַרְחֵי הַחֹפֶשׁ בַּכְּפָר! אִמִּי הֵבִיאָה אוֹתִי הַיּוֹם בַּבֹּקֶר אֶל לִשְׁכַּת בַּרֶטִּי, לְמַעַן יִרְשְׁמוּ אוֹתִי בְּתוֹךְ תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה הַשְׁלִישִׁית לְבֵית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי.  זָכַרְתִּי אֶת הַחַיִים הָעַלִּיזִים, אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל־פְּנֵי הָשָׂדֶה, וָאֵלֵךְ בְּלֹא־חֶמְדָּה.  כָּל הָרְחוֹבוֹת הָמוּ מִנְּעָרִים; אֶל שְׁנֵי בָתֵּי מִמְכַּר הַסְּפָרִים נִלְחֲצוּ־הִתְנַגְּשׁוּ אָבוֹת וְאִמּוֹת, אֲשֶׁר קָנוּ יַלְקוּטֵי בֵית־סֵפֶר, תִּיקִים וּמַחְבָּרוֹת, וְלִפְנֵי בֵית־הַסֵּפֶר הִתְקַבֵּץ הָמוֹן רַב מְאוֹד; וְאַךְ בְּרֹב עָמָל יָכְלוּ הַמְשָׁרֵת וְשׁוֹטֵר הָרְחוֹב לַעֲצֹר בְּעַד הַמִּתְנַגְּשִׁים, לְבַל יַחְסְמוּ אֶת הַפָּתַח.  אֲנִי אֵצֶל הַדֶּלֶת וְהִנֵּה אִישׁ נוֹגֵעַ בִּי, דּוֹפֵק עַל שִׁכְמִי; הוּא הַמּוֹרֶה אֲשֶׁר הָיָה לִי בַּכִּתָּה הַשְּׁנִיָּה – אִישׁ עָלֵז וְלוֹ שֵׁעָר אָדֹם, סָבוּךְ – וְכֹה אָמַר אֵלַי: אִם־כֵּן אֵפוֹא, אֶנְרִיקוֹ, נִפְרַדְנוּ אִישׁ מֵאָחִיו לְעוֹלָם? – וַאֲנִי אָמְנָם יָדַעְתִּי כִּי כֵן, וּבְכָל־זֹאת הִכְאִיבוּ אוֹתִי דְבָרָיו אֵלֶּה.  בְּדֵי עָמָל בָּאנוּ אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר פְּנִימָה.  אֲנָשִׁים וְנָשִׁים מִבְּנֵי־הָעָם – בַּעֲלֵי־מְלָאכָה, פְּקִידֵי־צָבָא, זְקֵנוֹת, שְׁפָחוֹת – כֻּלָּם, אֲשֶׁר יָדָם הָאַחַת הֶחֱזִיקָה בַּיְלָדִים וְהַשְׁנִיָּה – כִּתְבֵי־הַתְּעוּדָה, מִלְּאוּ אֶת אוּלַם־הַבִּיאָה וְאֶת הַמַּעֲלוֹת, וַיֶּהֱמוּ וַיִּרְגְּשׁוּ, עַד אֲשֶׁר כָּל הַבָּא שָׁמָּה יִדָּמֶה לוֹ, כִּי בָא אֶל בֵּית־חִזָּיוֹן.  שָׂמַחְתִּי כִּי שַׁבְתִּי לִרְאוֹת אֶת הָאוּלָם הַגָּדוֹל הַתַּחְתִּי וְאֶת דַּלְתוֹתָיו הַפְּתוּחוֹת לְשֶׁבַע הַלְּשָׁכוֹת, אֲשֶׁר עָבַרְתִּי בָהֶם יְמֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים כִּמְעַט יוֹם יוֹם.  וְאִישׁ אָחִיו יִדְחָקוּ; וְהַמּוֹרוֹת יוֹצְאוֹת וּבָאוֹת.  הַמּוֹרָה, אֲשֶׁר הָיְתָה לִי בַכִּתָּה הָרִאשוֹנָה, בֵּרְכָה אוֹתִי מִפֶּתַח לִשְׁכָּתָהּ, וַתֹּאמַר: אֶנְרִיקוֹ, הַשָׁנָה אַתָּה בָא אֶל הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה; לֹא אוֹסִיף לִרְאוֹתְךָ עוֹד גַּם עוֹבֵר עָלֵינוּ! – וַתַּבֵּט אֵלַי בְּתוּגָה.  וְהַמְנַהֵל מוּסַב נָשִׁים דוֹאֲגוֹת, כִּי לֹא הָיָה עוֹד מָקוֹם לְיַלְדֵיהֶן; נִדְמֶה לִי, כִּי זְקָנוֹ כְּמוֹ הִלְבִּין מְעַט מֵאֲשֶׁר לִפְנֵי שָׁנָה.  וִילָדִים שַׁבְתִּי רָאִיתִי וְהִנֵּה גָּבְהָה קוֹמָתָם וְשָׁמֵן בְּשָׂרָם.  בַּקוֹמָה הַתַּחְתִּיָּה שֶׁל הַבַּיִת, שֶׁשָּׁם כִּלּוּ לְחַלֵּק אֶת הַתַּלְמִידִים לְמַחְלְקוֹתֵיהֶם, הָיוּ יְלָדִים רַבִּים, תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לָבֹא אֶל חֲדַר בֵּית־הַסֶּפֶר, וַיִּהְיוּ כַּעֲיָרִים סוֹרְרִים; עַד אֲשֶׁר מָשְׁכוּ אוֹתָם שָׁמָּה בְּחָזְקָה.  וְיֵשׁ אֲשֶׁר חָמְקוּ עָבְרוּ מֵעַל מוֹשְׁבוֹתָם; וַאֲחֵרִים, אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הוֹרֵיהֶם הוֹלְכִים לָהֶם, נָתְנוּ אֶת קוֹלָם בִּבְכִי, וְעַל הַהוֹרִים הָיָה לָשׁוּב עַל עֲקֵבָם, לְמַעַן נָחֵם אוֹתָם וּלְדַבֵּר עַל לִבָּם אוֹ לְמַעַן הָשֵׁב אוֹתָם הַבָּיְתָה; הַמּוֹרוֹת הָיוּ כְּנוֹאָשׁוֹת.  אָחִי הַקָּטָן בָּא אֶל כִּתַּת הַמּוֹרָה דֶלְקַתִּי, וַאֲנִי בָאתִי אֶל הַמּוֹרָה פֶּרְבּוֹנִי, אֶל הַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה.  בַּשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית בַּבֹּקֶר הָיִינוּ כֻלָּנוּ בְחַדְרֵי כִתָּתֵנוּ: אַרְבָּעָה וַחֲמִשִּׁים תַּלְמִיד; וְאַךְ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר אוֹ שִׁשָּׁה־עָשָׂר בָּהֶם הָיוּ חֲבֵרַי מִן הַכִּתָּה הַשְּׁנִיָּה; בָּאֵלֶּה הָיָה דֵירוֹסִי, אֲשֶׁר תָּמִיד יַשִּׂיג אֶת הַפְּרָס הָרִאשׁוֹן.  וַאֲנִי בְּזָכְרִי אֶת הַיְּעָרִים וְאֶת הֶהָרִים, אֲשֶׁר בָּהֶם בִּלִּיתִי אֶת יְמֵי הַקַּיִץ, מַה קָּטָן, מַה שּוֹמֵם הָיָה חַדַר בֵּית־הַסֵּפֶר בְּעֵינָי! גַּם אֶת מוֹרִי אֲשֶׁר בַּכִּתָּה הַשְּׁנִיָּה בְּאַהֲבָה זָכַרְתִּי, כִּי הָיָה טוֹב לָנוּ מְאֹד וַיִשְׂחַק אֵלֵינוּ תָּמִיד, וַיְהִי שְׁפַל־קוֹמָה, עַד אֲשֶׁר נִרְאָה כְּמוֹ חָבֵר לָנוּ; וַיֵצֶר לִי עַל אֲשֶׁר לֹא אָשׁוּב עוֹד רְאוֹת פָּנָיו וְאֶת שְׂעָרוֹ הָאָדֹם, הַסָּבוּךְ.  מוֹרֵנוּ הֶחָדָשׁ הוּא אִישׁ גְּבַהּ־קוֹמָה, בְּלִי זָקָן, שְׂעָרוֹ שְׂעַר־שֵׂיבָה אָרֹךְ, וְעַל מִצְחוֹ חֲרִיץ יָשָׁר כְּקָו; קוֹלוֹ נִשְׂמָע כְּקוֹל אִישׁ קָשֶׁה, וְהוּא מִתְבּוֹנֵן אֶל כֻּלָּנוּ הָכֵן, לָזֶה אַחַר זֶה, כִּמְבַקֵּשׁ לִקְרֹא בִּלְבָבֵנוּ וּבְנַפְשֵׁנוּ; צְחוֹק אֵין נִרְאֶה עַל שְׂפָתָיו.  וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְלִבִּי: הִנֵּה זֶה הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן.  עוֹד תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. מַה תֵּרֶב הָעֲבוֹדָה, מַה תִּכְבַּדְנָה הַבְּחִינוֹת מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, מַה יִּרֶב הֶעָמָל! – לִבִּי הִמְרִיצַנִי לְבַקֵּשׁ אֶת אִמִּי בְּמִסְדְּרוֹן הַבַּיִת, וָאָרוּץ אֵלֶיהָ לְנַשֵׁק יָדָהּ. וַתְּחַזְּקַנִי וַתֹּאמֶר לִי: חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ, אֶנְרִיקוֹ בְנִי! אֲנַחְנוּ נִלְמַד יַחְדָּו. – וָאָשׁוּב אֶל הַבַּיִת שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב. אַךְ הַמּוֹרֶה, אֲשֶׁר הָיָה שׁוֹתֵק מִטּוּב־לֵב וּמֵאִיר פָּנָיו אֵלֵינוּ, לֹא יִהְיֶה לִי עוֹד; וּבֵית־הַסֵּפֶר נוֹפֵל בְּעֵינַי לְחֵן וּלְנֹעַם מֵאֲשֶׁר לְפָנִים.

 

מוֹרֵנוּ

 –.18  יוֹם שְׁלִישִׁי.

גַּם מוֹרִי הֶחָדָשׁ טוֹב בְּעֵינַי מִבֹּקֶר הַיּוֹם.  בְּבוֹאֵנוּ הַחַדְרָה וְהוּא יוֹשֵׁב עַל מוֹשָׁבוֹ, נִרְאוּ בַּפֶּתַח פַּעַם בְּפַעַם אֲחָדִים מִתַּלְמִידָיו מִן הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, לְמַעַן בָּרֵךְ אוֹתוֹ בְשָׁלוֹם; וַיִּקְרְאוּ: "שָׁלוֹם, אֲדוֹנִי הַמּוֹרֶה", "שָׁלוֹם, הָאָדוֹן פֶּרְבּוֹנִי", – וְיֵשׁ אֲשֶׁר בָּאוּ הַחַדְרָה וַיִתְּנוּ לוֹ אֶת יָדָם, וַיָּשׁוּבוּ וַיֵּצְאוּ בַּלָּט.  הַכַּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָם, כִּי דָבְקָה נַפְשָׁם אַחֲרָיו וְכִי טוֹב הָיָה בְעֵינֵיהֶם לוּ יָכְלוּ לָשׁוּב אֶל תַּחַת יָדוֹ.  וְהוּא הֵשִׁיב לָהֶם כְּבִרְכָתָם: "שָׁלוֹם", וַיַּחֲבֹק אֶת הַיָּדַיִם הַשְּׁלוּחוֹת אֵלָיו, אַךְ לֹא הִבִּיט אֶל אִישׁ מֵהֶם; מִדֵּי בָרֵךְ אוֹתוֹ אַחַד הַיְלָדִים לֹא שִׁנָּה אֲרֶשֶׁת פָּנָיו, כִּי־אִם עָמַד מָפְנֶה אֶל מוּל הַחַלּוֹן, וְעַל מִצְחוֹ הַחֲרִיץ הַיָּשָׁר, וַיִתְבּוֹנֵן אֶל גַּג הַבַּיִת אֲשֶׁר מִנֶּגֶד; תַּחַת אֲֲשֶׁר יִשְׂמַח עַל בִּרְכוֹת הַיְלָדִים, הָיָה כְּמִצְטַעֵר.  וְאַחַר הִתְבּוֹנֵן אֵלֵינוּ בְשׂוּם־לֵב, לָזֶה אַחַר זֶה.  בְּקָרְאוֹ אֵלֵינוּ מִפִּיו אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר נִכְתֹּב, הִתְהַלֵּךְ בֵּין סַפְסְלֵי הַתַּלְמִידִים הֵנָּה וָהֵנָּה; וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אֶת אַחַד הַנְּעָרִים וְהִנֵּה פָנָיו אָדֻמִּים מְאֹד, מִפְּנֵי אֲשֶׁר פָּרְחוּ עֲלֵיהֶם אֲבַעְבֻּעוֹת, חָדַל מִקְּרֹא וַיָשֶׂם רֹאשׁ הַנַּעַר בֵּין יָדָיו וַיַּבֶּט אֶל פָּנָיו; וְאַחַר שָׁאַל אוֹתוֹ: מָה לָּךְ? וַיָּשֶׁם יָדוֹ עַל מֵצַח הַיֶּלֶד, וַיְמַשֵּׁשׁ לָדַעַת הֲיֵשׁ לוֹ חֹם.  עוֹדֶנּוּ עוֹשֶׂה כֹּה וָכֹה וְאַחַד הַיְלָדִים הִתְקוֹמֵם מֵעַל הַסַּפְסָל וּמֵאַחֲרָיו וַיָּנַע זְרוֹעוֹתָיו כְּבֻבָּה מִתְנוֹדֶדֶת.  פִּתְאֹם הֵסֵב הַמּוֹרֶה אֶת פָּנָיו, וְהַנַּעַר מִהַר לָשֶׁבֶת עַל מוֹשָׁבוֹ, הוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ וַיִּכּוֹן לָשֵׁאת עֹנֶשׁ.  אַךְ הַמּוֹרֶה שָׂם יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ וַיֹאמֶר: אַל תּוֹסֵף לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה! – וְלֹא יָסָף.  וְאַחַר שָׁב אֶל שֻׁלְחָנוֹ וַיְכַל אֶת הַקְּרִיאָה אָשֶׁר קָרָא בְאָזְנֵינוּ.  כְּכַלּוֹתוֹ, הִבִּיט אֵלֵינוּ דוּמָם רֶגַע אֶחָד; וְאַחַר דִּבֵּר בְּנַחַת בְּקוֹלוֹ הַקָּשֶׁה לְמִשְׁמַע אֹזֶן וּבְכָל־זֹאת נִשְׁמַע בּוֹ טוּב־לֵב וַחֲנִינָה: שִׁמְעוּ! עָלֵינוּ לְבַלּוֹת יַחַד שַׁנַה אֶחָת.  הָבָה נַעֲשֶׁה אֲשֶׁר יִהְיוּ לָנוּ הַיָּמִים הָאֵלֶּה יְמֵי חֵפֶץ.  לִמְדוּ וִהְיוּ לִבְנֵי־חָיִל.  – עֲרִירִי אָנֹכִי, אֵין לִי בַּיִת, וְאַתֶּם נַפְשׁוֹת בֵּיתִי.  לִפְנֵי שָׁנָה עוֹד הָיְתָה לִי אֵם.  וְעַתָּה הִנֵּה מֵתָה וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי.  אֵין לִי מֵעַתָּה עַל הָאֲדָמָה אִישׁ מִלְבַדְכֶם, אֵינֶנִּי אוֹהֵב כִּי־אִם אֶתְכֶם, אֵינֶנִּי הוֹגֶה כִּי‏־אִם בָּכֶם.  וְאַתֶּם הָיֹה תִהְיוּ לִי לְבָנִים.  אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם וַעֲלֵיכֶם לְאַהֲבָה גַם אוֹתִי.  אֲקַוֶּה, כִּי לֹא יִהְיֶה עָלַי לַעֲנֹשׁ אִישׁ מִכֶּם.  הַרְאוּנִי, כִּי הִנְּכֶם יְלָדִים בַּעֲלֵי־נֶפֶשׁ; אָז יִהְיֶה בֵּית־סִפְרֵנוּ כְּבֵית מִשְׁפָּחָה אַחַת, וְאַתֶּם תִּהְיוּ נָחָמָתִי, גַּאֲוָתִי.  אֵינֶנִּי שׁוֹאֵל מִכֶּם, אֲשֶׁר תַּבְטִיחוּנִי דָבָר בְּמוֹ־פִיכֶם; אֲנִי בוֹטֵחַ, כִּי בְלִבְּכֶם הִסְכַּמְתֶּם לִדְבָרָי.  וַאֲנִי מַבִּיעַ לָכֶם תּוֹדָתִי.  – כִּמְעַט כִּלָּה לְדַבֵּר, וְהִנֵּה הַמְּשָׁרֵת בָּא וַיִּתֵּן אוֹת, כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִסְגּוֹר הֲבָּיִת.  וַנֵּצֵא בַּלָּט מִבֵּין הַסַּפְסָלִים.  וְהַנַּעַר, אֲשֶׁר הִתְקוֹמֵם מֵעַל מוֹשָׁבוֹ, נִגַּשׁ אֶל הַמּוֹרֶה וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּקוֹל רוֹעֵד: סְלַח־נָא לִי, אֲדוֹנִי הַמּוֹרֶה.  – וַיְנַשֶּׁק לוֹ הַמּוֹרֶה עַל מִצְחוֹ וַיֹּאמַר: לֵךְ, בְּנִי, לְשָׁלוֹם.

 

פֶּגַע־רָע

21. – יוֹם שִׁשִּׁי.

כִּמְעַט הֵחֵלָּה שְׁנַת בֵּית־הַסֵּפֶר וְהִנֵּה פֶגַע רָע.  בְּלֶכְתִּי הַבֹּקֶר אֶל בֵּית־הַסֶפֶר עִם אָבִי, וַאֲנִי מְסַפֵּר לוֹ אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר הַמּוֹרֶה, וַנֵּרֶא וְהִנֵּה הָרְחוֹב מָלֵא אֲנָשִׁים, וְהֵמָּה נֶאֱסָפִים וּמִתְנַגְּשִׁים לִפְנֵי פֶתַח בֵּית־הַסֵּפֶר.  וַיֹאמֶר אָבִי כְרֶגַע: אָכֵן קָרָה אָסוֹן! רֵאשִׁית הַשָּׁנָה לֹא טוֹבָה! – בְּרֹב עָמָל בָּאנוּ אֶל הַבָּיִת.  וְהִנֵּה הָאוּלָם הַגָּדוֹל מָלֵא הוֹרִים וִילָדִים, אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ הַמּוֹרִים לַהֲבִיאָם אֶל כִּתּוֹתֵיהֶם; פְּנֵי כֻלָּם הָיוּ מָפְנִים אֶל מוּל חֲדַר הַמְנַהֵל וְשִׂפְתֵיהֶם מְלַחֲשׁוֹת: הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן! רָבֵּיטִי הַמִּסְכֵּן! מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם רְאָה בְּיַרְכְּתֵי הָאוּלָם כּוֹבַע־הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ אַחַד הַשּׁוֹטְרִים וְהָרֹאשׁ הַקֵּרֵחַ שֶּל הַמְּנַהֵל.  וְהִנֵּה בָא אִישׁ אֲשֶׁר מִגְבַּעַת גְּבוֹהָה עַל רֹאשׁוֹ, וְכָל הַנִּצָּבִים שָׁם אָמְרוּ: זֶה הָרוֹפֵא.  וַיִּגַּשׁ אָבִי אֶל אַחַד הַמּוֹרִים וַיְּשְׁאָלֵהוּ: מַה נִּהְיָתָה? וַיֹּאמַר: אוֹפָן עָבַר עַל רַגְלוֹ.  – רַגְלוֹ נִשְׁבְּרָה, – אָמַר אִישׁ אַחֵר.  הַנַּעַר, אֲשֶׁר קָרָהוּ הָאָסוֹן, הָיָה תַלְמִיד הַכִּתָּה הַשְּׁנִיָּה.  בְּעָבְרוֹ בָּרְחוֹב "דּוֹרָה גְרוֹסָה", רָאָה יֶלֶד – אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַכִּתָּה הָרִאשׁוֹנָה – בּוֹרֵחַ מֵעִם אִמּוֹ; וְהִנֵּה הַיֶּלֶד נָפַל בְּתוֹךְ הָרְחוֹב, וַעֲגָלָה בָאָה בִּמְרוּצָתָהּ, וְעוֹד אַךְ צְעָדִים מִסְפָּר בֵּינָהּ וּבֵין הַיֶּלֶד; וַתִּלְבַּשׁ אוֹתוֹ רוּחַ גְּבוּרָה וַיְמַהֵר עַד הַמָּקוֹם וַיֹאחַז בַּיֶּלֶד וַיַּצִּילֵהוּ.  אַךְ הַנַּעַר הַמַּצִּיל לֹא יָכֹל לְהָשִׁיב רַגְלוֹ מְהֵרָה, וַיַּעֲבֹר עָלֵיהָ אוֹפַן הָעֲגָלָה.  אֲבִי הַנַּעַר הוּא פָקִיד בְּחַיל־הַקַּלָּעִים.  עוֹדָם מְסַפְּרִים לָנוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאִשָּׁה בָקְעָה בְתוֹךְ הֶהָמוֹן וַתִּתְנַפֵּל אֶל תּוֹךְ הָאוּלָם כִּמְשֻׁגָּעָה: זֹאת הָיְתָה אֵם רָבֵּיטִי, אֲשֶׁר שָׁלְחוּ לִקְרֹא לָהּ; וְאִשָּׁה אַחֶרֶת רָצָה לִקְרָאתָהּ וַתִּפֹּל עַל צַוָּארָה בְּקוֹל בֶּכִי: הִיא הָיְתָה אֵם הַיֶּלֶד הַמֻּצָּל.  וּשְׁתֵּיהֶן הִתְנַפְּלוּ אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר, וְקוֹל־זְעָקָה נִשְׁמַע: אֲהָהּ, יוּלְיוּס בְּנִי, בְּנִי! וְהִנֵּה מֶרְכָּבָה בָאָה וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַפֶּתַח, וְעוֹד מְעַט וְהַמְנַהֵל בָּא, וְהַנַּעַר נָשׂוּא עַל זְרוֹעוֹתָיו, רֹאשׁוֹ נִשְׁעָן עַל שְׁכֶם הַמְנַהֵל, פָּנָיו הִלְבִּינוּ וְעֵינָיו עַצוּמוֹת.  דְּמָמָה נָפְלָה מִסָּבִיב, וְרַק קוֹל אֶנְקַת הָאֵם נִשְׁמָע.  הַמְנַהֵל עָמַּד דּוּמָם רֶגַע אֶחָד וּפָנָיו חָוָרוּ.  וַיִּשָׂא אֶת הַנַּעַר בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו וַיְרִימֵהוּ מְעַט לְמַעְלָה, לְמַעַן יִרְאוּ אוֹתוֹ הֲמוֹן הַנֶּאֶסָפִים כֻּלָּם.  הַמּוֹרִים וְהַמּוֹרוֹת, הַהוֹרִים וְהַנְּעָרִים לָחַשׁוּ בְהִתְרַגְשׁוּת: רָבֵּיטִי, בֶּן־הֶחָיִל! הִגְדַּלְתָּ לַעֲשׂוֹת, יֶלֶד מִסְכֵּן! וַיִּשְׁלְחוּ לוֹ נְשִׁיקוֹת מֵרָחוֹק; וְהַמּוֹרוֹת וְהַנְּעָרִים הַקְּרוֹבִים אֵלָיו נָשְׁקוּ לוֹ עַל יָדָיו וְעַל זְרוֹעוֹתָיו.  וַיִּפְקֲח הַנַּעַר אֶת עֵינָיו וַיֹאמֶר: יַלְקוּטִי! אֵם הַיֶּלֶד הַמֻּצָּל הֶרְאֲתָה אוֹתוֹ אֶת הַיַּלְקוּט וַתֵּבְךְּ וַתֹּאמֶר אֵלָיו: אֲנִי נוֹשְׂאָה לְךָ אֶת יַלְקוּטְךָ, כְּרוּב יָקָר, אֲנִי נוֹשׂאָה אוֹתוֹ לָךְ.  גַּם תָּמֹךְ תָּמְכָה בְאֵם הַפָּצוּעַ, אֲשֶׁר כִּסְתָה פָנֶיהָ בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ.  וַיֵּצְאוּ הַחוּצָה וַיַּשְׁכִּיבוּ אֶת הַנַּעַר לִרְוָחָה בְתוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה, וְהַמֶּרְכָּבָה עָבְרָה מִשָּׁם.  וְאַחַר בָּאנוּ כֻּלָנוּ מַחֲרִישִׁים אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר.

 

הַקַּלַּבְּרִי הַקָּטָן

 -.22 שַׁבָּת.

אֶתמוֹל, בְּעֶרֶב יוֹם, בְּהוֹדִיעַ אוֹתָנוּ הַמּוֹרֶה עַל־אוֹדוֹת רָבֵּיטִי הַמִּסְכֵּן, כִּי יֵלֵךְ זְמַן־מָה עַל מִשְׁעַנְתּוֹ, בָּא הַמְנַהֵל וְעִמּוֹ תַּלְמִיד חָדָשׁ, אֲשֶׁר נִרְשַׁם זֶה עָתָּה: נַעַר, אֲשֶׁר פָּנָיו אֲמֻצִּים מְאֹד, שְׂעָרוֹ שָׁחוֹר, עֵינָיו גְּדוֹלוֹת וּשׁחוֹרוֹת, וְגַבּוֹת עֵינָיו עֲבֻתּוֹת, מִתְחַבְּרוֹת יַחַד עַל הַמֵּצַח; לְבוּשׁוֹ כֻּלּוֹ שְׁחַרְחַר, וְאֵזוֹר־עוֹר שָׁחוֹר עַל מָתְנָיו סָבִיב.  הַמְנַהֵל דִּבֵּר דָּבָר בַּלָּט בְּאָזְנֵי הַמּוֹרֶה וַיֵּצֵא מִן הֶחָדֶר; וְאֶת הַנַּעַר, אֲשֶׁר הִבִּיט אֵלֵינוּ בְּעֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת וַיְהִי כְּנִבְהָל, עָזַב אֵצֶל הַמּוֹרֶה.  הַמּוֹרֶה הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ וַיִפֶן אֶל הַתַּלְמִידִים וַיֹּאמַר: הֱיוּ בְעֵינֵיכֶם כִּמְאֻשָּרִים.  הַיּוֹם בָּא אֶל בֵּית־סִפְרֵנוּ אִיטַלְקִי קָטָן, מִילִידֵי רֶדְשְׁיוֹ אֲשֶׁר בְּקַלַּבְּרִיָּה, הָרְחוֹקָה מִזֶּה יוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִיל.  אֶהְבוּ וְהוֹקִירוּ אֶת אֲחִיכֶם זֶה, הַבָּא מִמֶּרְחַקִּים.  אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ הִיא אֶרֶץ תְּהִלָּה, אֲשֶׁר הֵקִימָה לְאִיטַלְיָה אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וַאֲשֶׁר הִיא נוֹתֶנֶת לָהּ עוֹבְדִים חֲזָקִים וְאֲנְשֵׁי־צָבָא בְנֵי־חַיִל.  הוּא בָא מֵאַחַת הַמְּדִינוֹת הַיָּפוֹת בִּמְדִינוֹת אַרְצֵנוּ, אָשֶׁר שָׁם יְעָרִים גְּדוֹלִים וְהָרִים גְּבוֹהִים, וְהָעָם הַיּוֹשֵׁב עָלֶיהָ עַם אַמִּיץ־לֵב וּבַעַל כִּשְׁרוֹן.  הִתְהַלְכוּ אִתּוֹ בְּטוֹב וּבִנְעִימוֹת, לְבַל יִהְיֶה בְעֵינָיו כְּגֵר בְּתוֹכְכֶם.  הַרְאוּ אוֹתוֹ, כִּי נַעַר אִטַּלְקִי, בְּכָל בֵּית־סֵפֶר בְּאִיטַלְיָה אֲשֶׁר יָבֹא שָׁמָּה, אֶל בֵּין אַחִים הוּא בָא.  – אַחֲרֵי דַבֵּר הַמּוֹרֶה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָם מִמּוֹשָׁבוֹ וַיּוֹר בְּמַפַּת אִיטַלְיָה אֲשֶׁר עַל הַקִּיר אֶת הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר רֶדְשׁיוֹ עִיר קַלַּבְּרִיָּה שָׁם.  וְאַחַר קָרָא בְקוֹל רָם: אֶרְנֶסְטוֹ דֵירוֹסִי! (הוּא הַתַּלְמִיד הַמַּשִּׂיג תָּמִיד אֶת הַפְּרָס הָרִאשׁוֹן).  וַיָּקָם דֵּירוֹסִי.  וַיּוֹסֶף הַמּוֹרֶה וַיֹּאמַר: בֹּא הֵנָּה.  וַיֵּצֵא דֵירוֹסִי מִמְּקוֹמוֹ וַיַעֲמֹד אֵצֶל הַשֻּלְחָן לְנֹכַח הַנַּעַר הַקַּלַּבְּרִי.  וַיֹאמֶר אֵלָיו הַמּוֹרֶה: הֵן אַתָּה הָרִאשׁוֹן בַּכִּתָּה הַזֹּאת, וְעַתָּה חַבֵּק לַחֲבֵרְכֶם הֶחָדָשׁ לְבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ בְּשֵׁם כָּל הַכִּתָּה: בְּנֵי פִּיֶּמוֹנְטָה יְחַבְּקוּ לְבֶן קַלַּבְּרִיָּה.  וַיְחַבֵּק דֵּירוֹסִי לַקַּלַּבְּרִי וַיֹאמֶר לוֹ בְקוֹלוֹ הַבָּהִיר: בָּרוּךְ אַתָּה בְּבוֹאֶךָ! וְהַנַּעַר הַקַּלַּבְּרִי נָשַׁק לוֹ בְחָזְקָה עַל שְׁתֵּי לְחָיָיו.  כָּל הַנְּעָרִים מָחֲאוּ כָף.  וַיִּקְרָא הַמּוֹרֶה: הֵרָגְעוּ! בְּבֵית־הַסֵּפֶר אֵין לִמְחֹא כָף! – אַךְ נִכָּר הָיָה, כִּי שְׂבַע־רָצוֹן הִנֵּהוּ.  וְגַם הַקַּלַּבְּרִי הָיָה שְׂבַע־רָצוֹן.  הַמּוֹרֶה הוֹרָהוּ מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו וַיּוֹלִיכֵהוּ עַד הַסַּפְסָל.  וְאַחַר אָמַר עוֹד אֶל הַתַּלְמִידִים: שִׂימוּ לֵב לַדָּבָר, אֲשֶׁר אָנֹכִי דוֹבֵר בְּאָזְנֵיכֶם: חֲמִישִּׁים שָׁנָה נִלְחֲמָה אַרְצֵנוּ וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִיטַלְקִים שָׁפְכוּ דָמָם בַּמִּלְחָמוֹת, לְבַעֲבוּר סַבֵּב אֶת פְּנֵי הַדָּבָר, אֲשֶׁר יוּכַל נַעַר מִילִידֵי קַלַּבְּרִיָּה לִהְיוֹת בְּטוּרִינוֹ כְתוֹשָׁב וְלֹא כְגֵר, וְנַעַר יְלִיד טוּרִינוֹ יִהְיֶה כְבֶן־בַּיִת בְּרֶדְשְׁיוֹ.  וְעַתָּה אֶהֱבוּ וְכַבְּדוּ אִישׁ אֶת אָחִיו; מִי בָכֶם שֶׁיַּכְלִים אֶת הֶחָבֵר הַזֶּה, בַּאֲשֶׁר לֹא מִילִידֵי הַמְּדִינָה הוּא – אַל לוֹ לָשֵׂאת עֵינָיו בְּגָאוֹן בַּעֲבוֹר עַל פָּנָיו דֶּגֶל בַּעַל שְׁלֹשָׁה צְבָעִים.  – כִּמְעַט יָשַׁב הַקַּלַּבְּרִי עַל מוֹשָׁבוֹ, הֶעֱנִיקוּ לוֹ שְׁכֵנָיו הַקְּרוֹבִים אֵלָיו לְמוֹשְׁבוֹתָם עֵטִים וּתְמוּנוֹת; וְנַעַר אֶחָד מִיּוֹשְׁבֵי הַסַּפְסָל הָאַחֲרוֹן שָׁלַח לוֹ תָּו־מִכְתָּב מֵאֶרֶץ שְׁוֵצִיָּה.

 

חֲבֵרָי

25.  – יוֹם שְׁלִישִׁי.

הַנַּעַר, אֲשֶׁר שָׁלַח הַתָּו לַקַּלַּבְּרִי, מָצָא חֵן בְּעֵינַי מִכָּל הַחֲבֵרִים.  שְׁמוֹ גֵרוֹנָה, וְהוּא הַגָּדוֹל בְּתַלְמִידֵי הַכִּתָּה: כְּבֶן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הוּא, רֹאשׁוֹ גָדוֹל וּכְתֵפָיו רְחָבוֹת; וְהוּא טוֹב־עָיִן; הַשְּׂחוֹק אֲשֶׁר עַל שְׂפָתָיו יַעֲנֶה בוֹ טוּבוֹ; אַךְ כְּאִישׁ בָּא בַיָּמִים כֶּן־הוּא – כְּמוֹ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת בְּכָל עֵת.  עוֹד רַבִּים מֵחֲבֵרַי אֲנִי יוֹדֵעַ מֵעָתָּה.  נַעַר אַחֵר, קוֹרֵטִי שְׁמוֹ, טוֹב בְּעֵינַי גַּם הוּא.  לָבוּשׁ הוּא חָזִיָּה סְרוּגָה, שֶׁעֵינָהּ כְּעֵין הַשׁוֹקוֹלַדָּה, וְכוֹבַע עוֹר־חָתוּל עַל רֹאשׁוֹ.  הוּא עַלִּיז תָּמִיד, בֵּן לְסוֹחֵר־עֵצִים, אֲשֶׁר הָיָה אִישׁ־צָבָא בִגְדוּד הַנָּסִיךְ אֻמְבֶּרְטוֹ בְּמִלְחֶמֶת שְׁנַת 1866 וַאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי עָלָיו לֵאמֹר – יֶשׁ לוֹ שְלֹשָה אוֹתוֹת־כָּבוֹד.  וְהִנֵּה שָׁם נֶלִּי הַקָּטָן, וְהוּא הַמִּסְכֵּן, גִּבֵּן, רָזֶה וְדַל לְמַרְאֶה.  וְאַחֵר, הַלּוֹבֵש מַלְבּוּשׁ טוֹב מְאֹד, וְהוּא מְלַקֵּט תָּמִיד אֶת הַשְּׂעָרוֹת הַדַּקּוֹת מֵעַל מְעִילוֹ, וּשְׁמוֹ בּוֹטִינִי.  בַּסַּפְסָל אֲשֶׁר מִמּוּלִי יוֹשֵׁב נַעַר, אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לוֹ הַבּוֹנֶה הַקָּטָן, יַעַן הֱיוֹת אָבִיו בּוֹנֶה.  פָּנָיו עֲגֻלִּים כְּתַפּוּחַ וְאַפּוֹ מְהֻקְצָע.  כִּשְׁרוֹן מְיֻחָד לוֹ, כִּי יוֹדֵעַ הוּא לָשׂוּם פִּיו כְּפִי הָאַרְנֶבֶת; וְהַכֹּל מְבַקְּשִׁים לִרְאוֹת אֶת "פִּי הָאַרְנֶבֶת" וּלְמַרְאֵהוּ יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּיהֶם; עַל רֹאשׁוֹ כוֹבַע קָטָן וְרַךְ כִּסְחָבָה, אֲשֶׁר יְקַפְּלֵהוּ כְמִטְפַּחַת־אַף וְשָׂמוֹ בְּכִיס־מְעִילוֹ.  לְיַד הַבּוֹנֶה הַקָּטָן יוֹשֵׁב גָּרוֹפִי –נַעַר אָרֹךְ וְדַק, אֲשֶׁר אַפּוֹ כְּמַקּוֹר הַיַּנְשׁוּף וְעֵינָיו קְטַנּוֹת מְאֹד; הוּא עוֹשֶׂה תָמִיד מִקְנָה וְקִנְיָן בְּעֵטִים, בִּתְמוּנוֹת קְטַנּוֹת וּבְתֵבוֹת גַּפְרוּרִים וְכוֹתֵב לוֹ אֶת הַלֶּקַח, אֲשֶׁר יִתֵּן הַמּוֹרֶה לַתַּלְמִידִים, עַל צִפָּרְנֵי אֶצְבְּעוֹתָיו, לְמַעַן יִקְרָאֵהוּ מֵעֲלֵיהֶן בַּסֶּתֶר.  וּבְתוֹךְ הַתַּלְמִידִים "אָדוֹן" קָטָן, קַרְלוֹ נוֹבִיס שְׁמוֹ, אֲשֶׁר מַרְאֵהוּ כְגֵא מְאֹד, וְהוּא יוֹשֵׁב בֵּין שְׁנֵי נְעָרִים, הַטּוֹבִים בְּעֵינַי גַּם שְׁנֵיהֶם.  הָאֶחָד, בֶּן חָרַשׁ־בַּרְזֶל, עוֹטֶה מְעִיל, הַיּוֹרֵד לוֹ עַד בִּרְכָּיו; פָּנָיו לְבָנִים מְעַט, עַד אֲשֶׁר הוּא כְּחוֹלֶה תָמִיד, וּמַרְאֵהוּ כְמַרְאֵה יָרֵא וְחָרֵד, וּשְׂחוֹק אֵין נִרְאֶה עַל שְׂפָתָיו; הַשֵּׁנִי הוּא בַּעַל שֵׂעָר אָדֹם וּזְרוֹעַ יְבֵשָׁה לוֹ, וְהוּא נוֹשֵׂא אוֹתָהּ תָּמִיד חֲבוּשָׁה וְשׂוּמָה בְּחִתּוּל.  אָבִיו נָסַע לַאֲמֵרִיקָה, וְאִמּוֹ מוֹכֶרֶת יָרָק בַּשּׁוּק.  שְׁכֵנִי, אֲשֶׁר עַל שְׂמֹאלִי, – סְטַרְדִּי, – הוּא נַעַר פֶּלְאִי, שְׁפַל־קוֹמָה וְעָבֶה, בְּלִי צַוָּאר, נֶפֶשׁ נִזְעָמָה, אֲשֶׁר לֹא שִׂיחַ וְלֹא שִׂיג לוֹ עִם אִישׁ.  נִרְאֶה, שֶׁתְּבוּנָתוֹ מְעַטָּה, אַךְ תָּמִיד הוּא מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב אֶל תּוֹרַת פִּי הַמּוֹרֶה, לֹא יִגְרַע מִמֶּנּוּ עֵינוֹ וְלֹא יָנִיעַ עַפְעַפָּיו, מִצְחוֹ קָמוּט וְטוּרֵי שִׁנָּיו צְמוּדִים זֶה לָזֶה; וְכִי יִשְׁאֲלוּ אוֹתוֹ דָבָר בְּעֵת הַרְצוֹת הַמּוֹרֶה אֶת דְּבָרָיו, אָז יְדַבֵּר אֵלָיו הַשּׁוֹאֵל אַחַת וּשְׁתַּיִם וְלֹא יַעֲנֶה לוֹ, וּבַשְּׁלִישִׁית יִבְעַט בְּרָגֶל.  עַל־יָדוֹ יוֹשֵׁב פְרַנְטִי, נַעַר, אֲשֶׁר פָּנָיו מְהִירֵי־הַתְּנוּעָה מַבִּיעִים עַצְבוּת וַאֲשֶׁר כְּבָר גֹּרַשׁ מִכִּתָּה אַחֶרֶת.  וּשְׁנֵי אַחִים, אֲשֶׁר פְּנֵיהֶם כַּמַּיִם הַפָּנִים לְפָנִים; גַּם לְבוּשָׁם אֶחָד, כָּזֶה כֵּן זֶה, וְאִישׁ אִישׁ חָבוּשׁ לְרֹאשׁוֹ כוֹבַע מְקֻשָּׁט נוֹצַת פִּסְיוֹנִי, עַל־פִּי דֶרֶךְ קַלַּבְּרִיָּה.  אַךְ הַיָּפֶה בְּכֻלָּם, הָעוֹלֶה עַל כָּל חֲבֵרָיו בְּדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן וַאֲשֶׁר אֶל־נָכוֹן גַּם בַּשָּׁנָה הַזֹּאת יִהְיֶה הָרִאשׁוֹן לְתַלְמִידֵי הַכִּתָּה, הוּא דֵירוֹסִי; הַמּוֹרֶה, אֲשֶׁר כְּבָר שָׂם לִבּוֹ לָזֹאת, שׁוֹאֵל אוֹתוֹ תָמִיד.  גַּם אֶת פְּרֵקוֹסִי אֲנִי אוֹהֵב, אֶת בֶּן חָרַשׁ־הַבַּרְזֶל, אֲשֶׁר מְעִילוֹ יוֹרֵד לוֹ עַד הַבִּרְכַּיִם וַאֲשֶׁר מַרְאֵהוּ תָמִיד כְּמַרְאֵה חוֹלֶה; אוֹמְרִים אָמֹר: אָבִיו מַכֶּה אוֹתוֹ; הוּא שְׁפַל־רוּחַ מְאֹד וְכִי יִשְׁאַל אֶת אִישׁ דָּבָר אוֹ כִי יִגַּע בּוֹ, וְאָמַר תָּמִיד: סְלַח לִי, – וְהוּא מִתְבּוֹנֵן בָּנוּ תָמִיד בְּעֵינָיו הַטּוֹבוֹת והָעֲצוּבוֹת.  אַךְ גֵּרוֹנָה הוּא הַגָּדוֹל וְהַטּוֹב בְּכֻלָּם.

 

רוּחַ נְדִיבָה

26.    יוֹם רְבִיעִי.

וְגַם אָמְנָם בַּבֹּקֶר הַזֶּה אִנָּה לְיָדִי לָדַעַת אֶת גֵּרוֹנָה אֶל־נָכוֹן.  כְּבוֹאִי אֶל חֲדַר בֵּית־הַסֵּפֶר (וַאֲנִי אֵחַרְתִּי מְעַט לָבֹא, כִּי עָצֹר עָצְרָה אוֹתִי מוֹרַת הַכִּתָּה הַרִאשׁוֹנָה, בְּשָׁאֲלָהּ אוֹתִי מָתַי תּוּכַל לָבֹא מָחָר אֶל בֵּיתֵנוּ), וְהַמּוֹרֶה עוֹדֶנּוּ לֹא בָא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה נְעָרִים עִנּוּ אֶת הַמִּסְכֵּן קָרוֹסִי, הוּא הַנַּעַר בַּעַל הַשֵּׂעַר הָאָדֹם וְהַזְּרוֹעַ הַיְבֵשָׁה, בֶּן מוֹכֶרֶת הַיָּרָק.  אֵלֶּה הִכּוּהוּ בַסַּרְגֵּל, וְאֵלֶּה הִשְׁלִיכוּ קְלִפּוֹת בָּטְנִים אֶל פָּנָיו וַיִּקְרְאוּ לוֹ מָשְׁחָת, בַּעַל־מוּם, וַיְחַקּוּ שְׂאֵתוֹ זְרוֹעוֹ קְשׁוּרָה אֶל צַוָּאר, לְבַעֲבוּר הַרְעִימוֹ.  וְהוּא יוֹשֵׁב לְבַדּוֹ עַל מוֹשָׁבוֹ בְּיַרְכְּתֵי הַסַּפְסָל, שׁוֹמֵעַ אֶת חֶרְפּוֹתֵיהֶם וְגִדּוּפֵיהֶם, וּפָנָיו חָוְרוּ מְאֹד; פַּעַם יַבִּיט אֶל הָאֶחָד, פַּעַם אֶל הַשֵּׁנִי בְּעֵינַיִם מַבִּיעוֹת תַּחֲנוּנִים, שֶׁיַּרְפּוּ מִמֶּנּוּ; אַךְ הֵמָּה הוֹסִיפוּ עוֹד לִלְעוֹג לוֹ וּלְהִתְעַלֵּל בּוֹ, עַד אֲשֶׁר רָגַז תַּחְתָּיו, וּפָנָיו אָדְמוּ מִכָּעַס.  פִּתְאֹם עָלָה פְרַנְטִי, הַנַּעַר גַּס־הַפָּנִים, עַל סַפְסָל, וַיִתְחַפֵּשׂ כְּנוֹשֵׂא שְׁנֵי סַלִּים עַל שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו, וַיְחַקֶּה אֶת אֵם קָרוֹסִי, כְּפִי אֲשֶׁר רָאָה אוֹתָהּ, בְּחַכּוֹתָהּ לִבְנָהּ אֵצֶל הַפָּתַח.  עַתָּה הִיא חוֹלָה.  וְרַבִּים נָתְנוּ אֶת קוֹלָם בִּשְׂחוֹק.  אָז לֹא יָכֹל עוֹד קָרוֹסִי לְהִתְאַפֵּק, כִּי נֶהְפַּךְ לִבּוֹ בְקִרְבּוֹ, וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיֹּאחַז בְּקֶסֶת וַיַּשְׁלִיכָהּ בְּכָל כֹּחוֹ אֶל פְּנֵי מְנָאֲצוֹ; אַךְ פְרַנְטִי הִשְׂכִּיל לִנְטוֹת הַצִּדָּה, וְהַקֶּסֶת עָפָה אֶל חֲזֵה הַמּוֹרֶה, הַבָּא בָרֶגַע הַהוּא הֶחָדְרָה.  וַיִּתְגַּנְּבוּ כֻלָּם לָבֹא בַלָּט אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ וַיֵּשְׁבוּ דוּמָם וַיִּהְיוּ נִבְהָלִים.

וְהַמּוֹרֶה, אֲשֶׁר פָּנָיו חָוְרוּ מְאֹד, עָלָה אֶל הַקַּתֶּדְרָה וַיִּשְׁאַל בְּרֹגֶז קוֹלוֹ: מִי עָשָׂה זֹאת?

וְאֵין מַעֲנֶה.

וַיִּקְרָא הַמּוֹרֶה שֵׁנִית בְּקוֹל רָם: מִי הוּא זֶה?

וְגֵרוֹנָה, אֲשֶׁר הָמָה לִבּוֹ לוֹ עַל קָרוֹסִי הַמִּסְכֵּן, נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ וַיֹּאמֶר בְּלֵב נָכוֹן: אָנֹכִי.

הַמּוֹרֶה הִתְבּוֹנֵן בּוֹ, הִתְבּוֹנֵן בַּתַּלְמִידִים הַמִּשְׁתָּאִים; וְאַחַר אָמַר בְּנַחַת:

הָאָשֵׁם לֹא יִשָּׂא עֹנֶשׁ.  יָקוּם־נָא!

וַיָּקָם קָרוֹסִי וַיֹּאמֶר בְּקוֹל בֶּכִי: הִכּוּנִי גַם חֵרְפוּנִי, לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי מֵרֹב כַּעַס וָאַשְׁלִיךְ...

וַיֹּאמֶר הַמּוֹרֶה: שְׁבָה.  מִי וָמִי אֲשֶׁר הִתְגָּרוּ בוֹ, יָקוּמוּ.

אַרְבָּעָה נְעָרִים קָמוּ וַיַּעַמְדוּ שַׁחֵי־רֹאשׁ.  וְהַמּוֹרֶה אָמַר: אַתֶּם הִכְלַמְתֶּם חָבֵר, אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה לָכֶם כָּל רָע, אַתֶּם הִתְעַלַּלְתֶּם בְּנֶפֶשׁ אֻמְלָלָה, הִתְגָּרִיתֶם בְּחַלָּשׁ, אֲשֶׁר אֵין לְאֵל־יָדוֹ לְהִתְיַצֵּב בִּפְנֵיכֶם.  הֲרֵעוֹתֶם כִּי עֲשִׂיתֶם מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר לֹא יֵעָשֶׂה, אַחַת הַנְּבָלוֹת הַמַּשְׁפִּילוֹת אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם וּמְטַמְּאוֹת אוֹתָהּ.  הוֹי, בָּנִים מַשְׁחִיתִים! – וּכְכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִגַּשׁ אֶל בֵּין הַסַּפְסָלִים, וָיָּשֶׂם אֶת יָדוֹ תַּחַת סַנְטֵר גֵּרוֹנָה, אֲשֶׁר יָשַׁב בְּרֹאשׁ מוּרָד, וַיָּרֶם אֶת פָּנָיו, וַיַּבֵּט הֵיטֵב אֶל עֵינָיו וַיֹּאמֶר: נַפְשְׁךָ נֶפֶשׁ עֲדִינָה.

גֵּרוֹנָה מָצָא חֵפֶץ בָּרֶגַע הַזֶּה וַיִּלְחַשׁ דְּבַר־מָה בְּאָזְנֵי הַמּוֹרֶה.  וְהַמּוֹרֶה פָנָה אֶל הָאֲשֵׁמִים וַיֹּאמֶר בְּקוֹל קָשֶׁה: סוֹלֵחַ אֲנִי לָכֶם.

 

מוֹרָתִי מִן הַכִּתָּה הָרִאשׁוֹנָה

.27 – יוֹם חֲמִישִּׁי.

מוֹרָתִי עָשְׂתָה אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבְּרָה וַתָּבֹא הַיּוֹם אֶל בֵּיתֵנוּ, בְּעֵת אֲשֶׁר הָיִיתִי נָכוֹן לָצֵאת עִם אִמִּי, לְמַעַן הָבִיא לְבָנִים לִכְבִיסָה לָאִשָּׁה, אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ עָלֶיהָ בָּעִתּוֹן, כִּי הִיא מְבַקֶּשֶׁת עֲבוֹדָה.  זֶה שָׁנָה תְמִימָה לֹא רָאִינוּ אֶת הַמּוֹרָה בְּבֵיתֵנוּ.  וּכְבוֹאָהּ שָׂמַחְנוּ כֻלָּנוּ לִקְרָאתָהּ וַנְּבָרְכֶהָ.  הִיא הִיא כַּאֲשֶׁר הָיְתָה תָמִיד, קְטַנָּה, צְעִיפָהּ הַיָּרֹק קָשׁוּר סְבִיב כּוֹבְעָהּ, שְׂעָרָהּ לֹא שֹׂרַק הֵיטֵב, לְבוּשָׁהּ לְלֹא פְאֵר, בַּאֲשֶׁר אֵין לָהּ עֵת לְהִתְהַדֵּר; אַךְ פָּנֶיהָ חָוְרוּ מְעַט יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִפְנֵי שָׁנָה, וְשֵׂעַר לָבָן בְּרֹאשָׁה כֹּה וָכֹה, וְהִיא מִשְׁתָּעֶלֶת תָּמִיד.  אִמִּי אָמְרָה אֵלֶיהָ: מַה שְּׁלוֹמֵךְ, מוֹרָה יְקָרָה? אָכֵן אֵין אַתְּ נִזְהֶרֶת כָּרָאוּי! – אֵין דָּבָר – הֵשִׁיבָה – וּבְדַבְּרָהּ נִרְאָה עַל שְׂפָתֶיהָ בַּת־צְחוֹקָהּ הָעַלִּיזָה הַמְּהוּלָה בְתוּגָה.  וְאִמִּי הוֹסִיפָה לְדַבֵּר אֵלֶיהָ וַתֹּאמַר: מְרִימָה אַתְּ קוֹלֵךְ יוֹתֵר מִדַּי בְּדַבְּרֵךְ, מַרְבָּה אַתְּ מְאֹד לִדְאֹג לְתַלְמִידָיִךְ.  – וְגַם אָמְנָם תָּמִיד נִשְׂמַע קוֹלָהּ; עוֹדֶנִּי זוֹכֵר יְמֵי לֶכְתִּי אֵלֶיהָ אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר: הִיא מְדַבֶּרֶת תָּמִיד, מְדַבֶּרֶת, לְמַעַן לֹא יִפְנֶה לְבַב הַיְלָדִים, וְאֵינֶנָּה יוֹשֶׁבֶת לָנוּחַ גַּם רָגַע.  – לְבָבִי יָדַע, כִּי בֹא תָבֹא אֵלֵינוּ, כִּי זוֹכֶרֶת הִיא תָמִיד אֶת תַּלְמִידֶיהָ, אֲשֶׁר הָיוּ לָהּ לְפָנִים; זוֹכֶרֶת הִיא אוֹתָם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם גַּם אַחֲרֵי עֲבוֹר יָמִים וְשָׁנִים; מִדֵּי הִבָּחֵן הַתַּלְמִידִים, אַחַת בַּחֹדֶשׁ, תֵּלֵךְ אֶל הַמְנַהֵל לָדַעַת אֶת הַצִּיּוּנִים אֲשֶׁר נִתְּנוּ לַנְּעָרִים; מְחַכָּה הִיא לָהֶם בַּחוּץ, בְּצֵאתָם, וְשָׁאֲלָה מֵהֶם כִּי יַרְאוּ אוֹתָהּ אִישׁ אִישׁ אֶת חִבּוּרָיו, לְמַעַן דַּעַת, הַעוֹשִׂים הֵם חַיִל בַּלִּמּוּדִים; וְרַבִּים, אֲשֶׁר כְּבָר הוֹלְכִים הֵם אֶל בֵּית־הַסֶּפֶר הַתִּיכוֹן, וּשְׁעוֹנִים לָהֶם וְהֵם לְבוּשִׁים מִכְנְסַיִם אֲרֻכִּים, בָּאִים אֶל בֵּיתָהּ.  הַיּוֹם שָׁבָה מִבֵּית־אֹסֶף־תְּמוּנוֹת, שֶׁשָּׁמָה הוֹלִיכָה אֶת הַנְּעָרִים – כְּדַרְכָּה תָּמִיד לָלֶכֶת בְּכָל יוֹם חֲמִישִׁי בַּשָּׁבוּעַ עִם הַתַּלְמִידִים לְאֶחָד מִבָּתֵּי־הַנְּכֹאת וּלְבָאֵר לָהֶם כָּל דָּבָר – וְהִיא עֲיֵפָה וִיגֵעָה מְאֹד.  הַמּוֹרָה הַמִסְכֵּנָה, רָזָה הִיא הַיּוֹם מֵאֲשֶׁר הָיְתָה לְפָנִים, אַךְ עוֹדֶנָּה עֵרָה, וּמִדֵּי דַבְּרָהּ בְּבֵית־הַסֵּפֶר יֵחַם לִבָּהּ בְּקִרְבָּהּ.  הִיא בִקְּשָׁה לָשׁוּב לִרְאוֹת אֶת הַמִּטָּה, אֲשֶׁר רָאֲתָה אוֹתִי שׁוֹכֵב עָלֶיהָ בְּמַחֲלָה קָשָׁה לִפְנֵי שְׁנָתַיִם יָמִים, וַאֲשֶׁר הִיא עַתָּה לְאָחִי; וַתִּתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ רֶגַע אֶחָד וְלֹא יָכְלָה לְדַבֵּר דָּבָר.  הִיא לֹא הִרְבְּתָה לָשֶׁבֶת בְּבֵיתֵנוּ, כִּי בִקְשָׁה לָלֶכֶת לִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם אַחַד תַּלְמִידֵי כִתָּתָהּ, בֶּן־רַצְעָן, אֲשֶׁר חָלָה מַחֲלַת הָאַדֶּמֶת; מִלְּבַד זֹאת הָיָה עָלֶיהָ לְהַגִּיהַּ צְרוֹר מַחְבָּרוֹת רַבּוֹת, דֵּי עֲבוֹדָה לְכָל הָעֶרֶב, וְעוֹד גַּם.  לָתֵת לֶקַח בְּחֶשְׁבּוֹן לְחֶנְוָנִית בְּעוֹד יוֹם.  בְּצֵאתָהּ מִבֵּיתֵנוּ פָּנְתָה אֵלַי וַתֹּאמַר: וּמָה, אֶנְרִיקוֹ, הַעוֹדְךָ אוֹהֵב אֶת מוֹרָתְךָ עַתָּה אַחֲרֵי דַעְתְּךָ לְהַתִּיר שְׁאֵלוֹת־חֶשְׁבּוֹן קָשׁוֹת וְלִכְתּוֹב חִבּוּרִים אֲרֻכִּים? – וַתִּשַּׁק לִי וַתֹּאמֶר אֵלַי אַחֲרֵי רִדְתָּהּ בַּמַּעֲלוֹת: וּבְכֵן, אֶנְרִיקוֹ, לֹא תִשְׁכָּחֵנִי? – הוֹי, מוֹרָתִי הַטּוֹבָה, לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ, לְעוֹלָם.  גַּם כִּי אֶגְדַּל וְאֶהְיֶה לְאִישׁ, זָכוֹר אֶזְכְּרֵךְ עוֹד וּבֹא אָבֹא לִרְאוֹת פָּנַיִךְ כְּשֶׁתַּלְמִידַיִךְ סְבִיבוֹתַיִךְ; וּמִדֵּי עָבְרִי עַל בֵּית־סֵפֶר וּמִדֵּי שָׁמְעִי קוֹל מוֹרָה, אֲדַמֶּה תָמִיד לִשְׁמוֹעַ אֶת קוֹלֵךְ, וְאֶהְגֶּה בִּשְׁתֵּי הַשָּׁנִים, אֲשֶׁר בִּלִּיתִי בְּבֵית־סִפְרֵךְ, מְקוֹם שָׁם הִרְבֵּיתִי לִלְמֹד, שָׁם רְאִיתִיךְ פְּעָמִים רַבּוֹת חוֹלָה וַעֲיֵפָה, אַךְ תָּמִיד שׁוֹקֶדֶת עַל הָעֲבוֹדָה, תָּמִיד נוֹשֵׂאת עָוֹן וְרַבַּת־סְלִיחוֹת; שָׁם הִתְרַגַּזְתְּ, בְּלַמֵּד אַחַד הַנְּעָרִים אֶת יָדוֹ לְהַחַזִיק הָעֵט לֹא כַמִּשְׁפָּט; שָׁם חָרַדְתְּ, בִּבְחוֹן אוֹתָנוּ הַמַּשְׁגִּיחִים; שָׁם אֻשַּׁרְתְּ, בְּעָמְדֵנוּ בַמַּסָּה כִבְנֵי־חָיִל; שָׁם הָיִית תָּמִיד טוֹבָה וּנְעִימָה כְאֵם.  לְעוֹלָם, לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתָךְ, מוֹרָתִי.

 

בַּעֲלִיַּת־קִיר קְטַנָּה

.28   יוֹם שִׁשִּׁי.

אֶתְמוֹל, בְּעֶרֶב יוֹם, הָלַכְתִּי עִם אִמִּי וְעִם סִלְוִיָּה אֲחוֹתִי, לְמַעַן הָבִיא אֶת הַלְּבָנִים אֶל הַכּוֹבֶסֶת, אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ עָלֶיהָ בָּעִתּוֹן.  אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת הַצְּרוֹר, וְסִלְוִיָּה הֶחֱזִיקָה בְיָדָהּ אֶת הַגִּלָּיוֹן, אֲשֶׁר בּוֹ כְתוּבִים רָאשֵׁי־הַתֵּבוֹת שֶׁל שֵׁם הָאִשָּׁה וְרָשׁוּם מְקוֹם מְעוֹנָהּ.  עָלִינוּ עַד מִתַּחַת לְגַג בַּיִת גָבוֹהַּ וַנָּבוֹא אֶל מָבוֹא אָרוֹךְ, אֲשֶׁר שָׁם פְּתָחִים רַבִּים.  וַתִּדְפֹּק אִמִּי עַל הַדֶּלֶת הָאַחֲרוֹנָה.  וְאִשָּׁה צְעִירָה, אֲשֶׁר שֵׂעָר צָהֹב לָהּ וּפָנֶיהָ דַלִּים, פָּתְחָה לָנוּ.  נִדְמָה לִי, כִּי כְבָר רָאִיתִי בְּפַעַם אַחֶרֶת אֶת הָאִשָּׁה הַזֹאת עִם צְעִיף־הַתְּכֵלֶת הַזֶּה, אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ.  וְאִמִּי אָמְרָה אֵלֶיהָ: הַאַתְּ הָאִשָּׁה, פְּלוֹנִית אַלְמוֹנִית, אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ עָלֶיהָ בָּעִתּוֹן? – כֵּן, גְּבֶרֶת נִכְבָּדָה, אָנֹכִי.  – הִנֵּה הֵבֵאנוּ לָךְ בָּזֶה מְעַט לְבָנִים לְכַבֵּס.  – אָז הֶעֱנִיקָה לָנוּ הָאִשָּׁה תּוֹדוֹת וּבְרָכוֹת מִבִּרְכוֹת פִּיהָ עַד בְּלִי דָי.  וַאֲנִי הִתְבּוֹנַנְתִּי וָאֵרֶא, וְהִנֵּה בַחֶדֶר הָרֵיק וְהָאָפֵל נַעַר כּוֹרֵעַ לִפְנֵי כִסֵּא, כְשֶׁגַּבּוֹ מָפְנֶה אֵלֵינוּ, וְהוּא נִרְאָה לִי כְּכוֹתֵב.  וְגַם אָמְנָם כָּתָב.  אֶת הַנְּיָר שָׂם עַל הַכִּסֵּא וְהַקֶּסֶת הָיְתָה עַל הָרִצְפָּה.  אֵיכָה יָכֹל לִכְתּוֹב בָּאֲפֵלָה הַזֹּאת? עוֹדֶנִּי מְחַשֵּׁב לָדַעַת זֹאת וְאַכִּיר אֶת הַשֵּׂעַר הָאָדֹם וְאֶת מְעִיל הַכֻּתָּנָה שֶׁל קָרוֹסִי, בֶּן מוֹכֶרֶת הַיָּרָק, חֲבֵרִי בַכִּתָּה, אֲשֶׁר לוֹ הַזְּרוֹעַ הַיְבֵשָׁה.  הִגַּדְתִּי זֹאת בַּלָּט לְאִמִּי בְּעֵת הָסֵר הָאִשָּׁה אֶת הַלְּבָנִים מִלְּפָנֵינוּ.  וַתֹּאמֶר אִמִּי: הַס! פֶּן יֵבוֹשׁ לְהַבִּיט אֵלֶיךָ, יַעַן עֲשׂוֹתְךָ חֶסֶד עִם אִמּוֹ; אַל תִּקְרָא לוֹ.  עוֹדָהּ מְדַבֶּרֶת וְקָרוֹסִי הֵסֵב אֶת פָּנָיו; וַאֲנִי הָיִיתִי נָבוֹךְ, וְהוּא שָׂחַק אֵלָי; אָז תָּאִיץ בִּי אִמִּי, לְמַעַן אֵלְכָה וְאֶשְּׁקָה לוֹ.  עָשִׂיתִי כַּדָּבָר הַזֶּה, וְהוּא קָם וַיֹּאחַז בְּיָדִי.  וְאִמּוֹ אָמְרָה אֶל אִמִּי: אֲנִי וְהַנַּעַר הַזֶּה נִשְׁאַרְנוּ לְבַדֵּנוּ; בַּעֲלִי בַּאֲמֵרִיקָה זֶה שֵׁשׁ שָׁנִים; וְהִנֵּה אַנִי גַם חוֹלָה וְלֹא אוּכַל עוֹד לָלֶכֶת לִמְכּוֹר יָרָק, לְמַעַן הִשְׂתַּכֵּר מִסְפַּר פְּרוּטוֹת.  גַּם כָּל שֻׁלְחָן קָטָן לֹא נִשְׁאַר, אֲשֶׁר יוּכַל לוּאִידְשְׁיוֹ בְנִי הַמִּסְכֵּן לִכְתּוֹב עָלָיו אֶת שִׁעוּרָיו בַּבָּיִת.  בְּעוֹד הֱיוֹת לִי שֻׁלְחַן־רְכֻלָּתִי לְמַטָּה לְיַד דֶּרֶךְ־הַשַּׁעַר, יָכוֹל הָיָה לִכְתּוֹב עַל הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה; עַתָּה הִנֵּה גַם זֶה לָקְחוּ מִמֶּנִּי.  גַם נֵר אֵין לָנוּ, לְמַעַן אֲשֶׁר יוּכַל לִלְמוֹד וְלֹא יַשְׁחִית אֶת עֵינָיו.  תּוֹדָה לָאֵל, כִּי יָכֹל אוּכַל לִשְׁלוֹחַ אוֹתוֹ אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר, יַעַן הִנָּתֶן־לוֹ מִבֵּית־פְּקֻדּוֹת הָעִיר סְפָרִים וּמַחְבָּרוֹת.  לוּאִידְשְׁיוֹ, הַיֶּלֶד הַמִּסְכֵּן, מָה אוֹהֵב הוּא לִלְמוֹד! אוֹי לִי הַמִּסְכֵּנָה! – אִמִּי נָתְנָה לָהּ אֶת כָּל הַכֶּסֶף, אֲשֶׁר הָיָה בְכִסָּהּ, וַתִּשַּׁק לַנַּעַר וַתְּבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת בְּצֵאתֵנוּ מִשָּׁם.  וּמַה צָּדְקָה בְּאָמְרָהּ אֵלַי: רְאֵה, אֵיךְ הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן הַזֶּה עוֹבֵד עֲבוֹדָתוֹ! וְאַתָּה הִנֵּה הִרְחִיב יְיָ לְךָ בַּכֹּל, וּבְכָל־זֹאת מַה קָּשֶׁה בְּעֵינֶיךָ לִלְמוֹד! הוֹי, אֶנְרִיקוֹ, עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל זֶה יוֹם אֶחָד שְׁקוּלָה כְנֶגֶד עֲבוֹדַת נַעַר כָּמוֹךָ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה.  לְתַלְמִידִים כָּאֵלֶּה נָתוֹן יִנָּתֵן הַפְּרָס הָרִאשׁוֹן, כִּי לָהֶם יָאָתָה!

 

בֵּית־הַסֵּפֶר

28. יוֹם שִׁשִּׁי.

אָמְנָם כֵּן, אֶנְרִיקוֹ יַקִּירִי, קָשֶׁה בְּעֵינֶיךָ לִלְמוֹד, כַּדָּבָר אֲשֶׁר אָמְרָה אֵלֶיךָ אִמְּךָ, כִּי הֵן לֹא רְאִיתִיךָ עַד עַתָּה הוֹלֵךְ אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר וְלִבְּךָ נָכוֹן וְעַל פָּנֶיךָ אוֹרָה וְשִׂמְחָה, כַּאֲשֶׁר אִוְּתָה נַפְשִׁי.  עוֹדְךָ הוֹלֵךְ שָׁמָּה בְּלִי חֶמְדָה.  וְאוּלָם שִׁמְעָה זֹאת: הָשִׁיבָה אֶל לְבָבְךָ כִּמְעָט, מָה אֻמְלָל, מֶה חָדֵל הָיִיתָ בַּחֶלֶד, לוּלֵא הָלַכְתָּ אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר! שַׁעֲשׁוּעֶיךָ וְחַיֶּיךָ יִהְיוּ לְךָ מְהֵרָה לְזָרָא; מִקֵּץ שָׁבוּעַ יָמִים לְשִׁבְתְּךָ בְּחִבּוּק יָדַיִם תִּהְיֶה נְגוּעַ שִׁמָּמוֹן וְחֶרְפָּה, וְתַרְבֶּה תַחֲנוּנִים לְמַעַן אֲשֶׁר יִתְּנוּ אוֹתְךָ לָשׁוּב שָׁמָּה.  הַכֹּל, הַכֹּל לוֹמְדִים הַיּוֹם, אֶנְרִיקוֹ יַקִּירִי.  זְכוֹר אֶת הַפּוֹעֲלִים, עוֹשֵׂי כָל מְלָאכָה, הַהוֹלְכִים אֶל בֵּית־הַסֵפֶר-לָעֶרֶב, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִתְעַנּוּ כָל הַיּוֹם בַּעֲבוֹדָתָם הַקָּשָׁה; זְכוֹר אֶת הַנָּשִׁים, אֶת הַנְּעָרוֹת מִבְּנוֹת הָעָם, הַהוֹלְכוֹת אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר־לַיּוֹם־הָרִאשׁוֹן, אַחֲרֵי עָבְדָן עֲבוֹדָתָן כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ; זְכוֹר אֶת אַנְשֵׁי־הַחַיִל, אֲשֶׁר בְּשׁוּבָם מִמִּגְרַשׁ תַּרְגִּילֵי־הַצָּבָא, וְהֵם עֲיֵפִים וִיגֵעִים, עוֹד יִשְׁלְחוּ יְדֵיהֶם אֶל הַסְּפָרִים וְאֶל הַמַּחְבָּרוֹת; זְכוֹר אֶת הַיְלָדִים הָאִלְּמִים וְהָעִוְרִים, הַלּוֹמְדִים גַּם הֵם; גַּם הָאַסִּירִים לוֹמְדִים קְרֹא וּכְתוֹב.  זְכוֹר, בְּצֵאתְךָ בַבֹּקֶר, כִּי בְעֶצֶם הָרֶגַע הַזֶּה עוֹד שְׁלֹשִׁים אֶלֶף נְעָרִים בְּעִירְךָ נִסְגָּרִים לָבֹא בַחֶדֶר לְשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, כָּמוֹךָ, לִלְמוֹד לֶקַח.  וְעוֹד יוֹתֵר מִזֶּה! זְכוֹר אֶת כָּל הַנְּעָרִים, הָרַבִּים מִסְּפוֹר, הַהוֹלְכִים כִּמְעַט בְּעֵת אַחַת וּבְשָׁעָה אַחַת בְּכָל הָאֲרָצוֹת אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר.  רְאֵה אוֹתָם בְּחָזוֹן בְּלֶכְתָּם: דֶּרֶךְ הַמְּסִלּוֹת הַצָּרוֹת אֲשֶׁר לַכְּפָרִים הַשּׁוֹקְטִים, דֶּרֶךְ רְחוֹבוֹת הֶעָרִים הַמְּלֵאִים תְּשֻׂאוֹת, לְיַד גְּדוֹת הַיַּמִים וְהָאֲגַמִּים; פֹּה – לְחֹרֶב קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֲטוֹת, שָׁם – בְּתוֹךְ עָנָן וַעֲרָפֶל; וְגַם בְּסִירוֹת – בַּאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר תְּעָלוֹת עוֹבְרוֹת בְּתוֹכָן; עַל סוּסִים – דֶּרֶךְ הָעֲרָבוֹת הַגְּדוֹלוֹת; בְּעֶגְלוֹת־חֹרֶף – עַל‏־פְּנֵי שְׂדֵי־שֶׁלֶג; עַל הָרִים וּבְקָעוֹת; דֶּרֶךְ יְעָרִים וְעַל־פְּנֵי נְהָרוֹת; בִּנְתִיבוֹת שׁוֹמֵמוֹת בֵּין הָרִים; לְבַדָּם יְהַלֵּכוּ אוֹ זוּגוֹת זוּגוֹת, וְגַם קְבֻצּוֹת קְבֻצּוֹת אוֹ בְטוּרִים אֲרֻכִּים, – כֻּלָּם סִפְרֵיהֶם תַּחַת זְרוֹעוֹתֵיהֶם, לְבוּשִׁים אַלְפֵי בְגָדִים שׁוֹנִים לְמִינֵיהֶם, מְדַבְּרִים אַלְפֵי לְשׁוֹנוֹת, מִבֵּית־הַסֵּפֶר הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר בְּרוּסְיָה, בְּבַיִת אוֹבֵד בֵּין הַרְרֵי קֶרַח, עַד בָּתֵּי־הַסֵּפֶר הָאַחֲרוֹנִים אֲשֶׁר בַּעֲרָב, אֲשֶׁר יְסֻכּוּם צִלְלֵי הַתְּמָרִים; רְבָבוֹת וְרִבֵּי רְבָבוֹת, כֻּלָּם הוֹלְכִים הֵמָּה לִלְמוֹד אֶת עֶצֶם הַדְּבָרִים הָהֵם בְּאַלְפֵי צוּרוֹת שׁוֹנוֹת; שַׁוֵּה לְנֶגְדְּךָ אֶת כָּל הַמוֹן הַנְּעָרִים הָאֵלֶּה, לְאֵין מִסְפָּר, בְּנֵי מֵאָה עַמִּים שׁוֹנִים, כָּל הַתְּנוּעָה הַגְּדוֹלָה וְהָעֲצוּמָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר גַּם אַתָּה חֵלֶק לְךָ בְתוֹכָהּ, וְהָשֵׁב אֶל לְבָבֶךָ: לוּ תִשְׁבַּת כָּל הַתְּנוּעָה הַזֹּאת, כִּי אָז יָשׁוּבוּ כָל בְּנֵי־הָאָדָם לְקַדְמָתָם, וְהָיוּ כִפְרָאִים אַשֶׁר אֵינָם יוֹדְעִים טוֹב וָרָע; הַתְּנוּעָה הַזֹּאת הִיא הֲלִיכַת בְּנֵי־הָאָדָם קָדִימָה, הִיא תִקְוָתָם וְהִיא תִפְאַרְתָּם.  – חֲזַק אֵפוֹא, הַחַיָּל הַקָּטָן שֶׁל הַצָּבָא הָרַב וְהֶעָצוּם! סְפָרֶיךָ הֵם כְּלֵי מִלְחַמְתֶּךָ, כִּתָּתְךָ הִיא גְדוּדֶךָ, שְׂדֵה־הַמִּלְחָמָה – כָּל הָאָרֶץ, וְהַנִּצָּחוֹן – הַשְׁלָמַת הָאָדָם.  אַל תְּהִי חַיָּל מוּג־לֵב אֶנְרִיקוֹ בְּנִי.

                                                                                                     אָבִיךָ.

 

הַיֶּלֶד הַפַּדּוֹבִי הַחוֹבֵב אַרְצוֹ

סִפּוּר לַחֹדֶשׁ

 29. - יוֹם הַשַּׁבָת.

אָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה חַיָּל מוּג־לֵב, לֹא; אַךְ מָה אָהַבְתִּי הַרְבֵּה יֶתֶר מְאֹד לָלֶכֶת אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר, לוּ סִפֵּר לָנוּ הַמּוֹרֶה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר סִפּוּר, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה הַיּוֹם.  וְכֹה אָמַר אֵלֵינוּ: מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ אָבִיא לָכֶם סִפּוּר, אֲשֶׁר יִכָּתֵב לִפְנֵיכֶם, וְהַסִּפּוּר יִהְיֶה בְּכָל פַּעַם גַּם יָפֶה גַּם אֱמֶת, וְגִבּוֹר הַסִפּוּר יִהְיֶה נָעַר.  שֵׁם הַסִּפּוּר אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ הַיּוֹם הוּא: "הַיֶּלֶד הַפַּדּוֹבִי הַחוֹבֵב אַרְצוֹ".  וְהִנֵּה הוּא:

אֳנִיַּת־קִיטוֹר צָרְפַתִּית נָסְעָה מִבַּרְצְלוֹנָה, עִיר בִּסְפָרַד, אֶל גֵּינוּאַ; בְּתוֹכָהּ הָיוּ צָרְפַתִּים, אִיטַלְקִים, סְפָרַדִּים, שְׁוֵיצִים.  וּבְתוֹךְ הַנּוֹסְעִים נַעַר בֶּן אַחַת־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לָבוּשׁ בְּגָדִים רָעִים, וְהוּא לְבַדּוֹ, נִפְרָד מִכָּל הַנּוֹסְעִים הָאֲחֵרִים וְלוֹטֵשׁ עֵינָיו לָהֶם בְּזַעַם, כְּמוֹ חַיַּת־יָעַר.  וְגַם לֹא עַל חִנָּם הָיָה כָכָה זוֹעֵם וּמַר־נָפֶשׁ.  לִפְנֵי שְׁנָתַיִם יָמִים מָכְרוּ אוֹתוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, אִכָּרִים מִסְבִיבַת פַּדּוֹבָה, לִמְנַהֵל אֲגֻדַּת מְזַמְּרִים וְרוֹקְדֵי־חֵבֶל נוֹדְדִים בָּאָרֶץ; אַחֲרֵי אֲשֶׁר לִמְּדוֹ הָאִישׁ אֶת מְלֶאכֶת‏־לְהָטָיו וַיְעַנֵּהוּ וַיַּרְעִיבֵהוּ וַיַּשְׂבִּיעֵהוּ מַהֲלֻמּוֹת, הוֹלִיךְ אוֹתוֹ לְרַגְלָיו בְּכָל מַסָּעָיו בְּצָרְפַת וּבִסְפָרָד וַיּוֹסֶף הַכּוֹתוֹ וְהַרְעִיבוֹ תָמִיד.  וּכְבֹאוֹ לְבַרְצְלוֹנָה, לֹא יָכֹל עוֹד הַנַּעַר לִנְשֹׂא אֶת רְעָבוֹ וּלְהִתְעַנּוֹת תַּחַת יַד אֲדוֹנָיו; וּבְהִמָּצְאוֹ בְמַצָּב מְעוֹרֵר חֶמְלָה בְלֵב כָּל רוֹאֵהוּ, בָּרַח מִפְּנֵי מְעַנֵּהוּ וַיָּבֹא אֶל הַצִּיר הָאִיטַלְקִי לְבַקֵּשׁ עֶזְרוֹ וּמִשְׁעַנְתּוֹ.  וְזֶה הֵבִיא אוֹתוֹ בָּאֳנִיָּה הַזֹּאת, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו, וַיִּתֵּן בְּיָדוֹ מִכְתָּב אֶל רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה בְּגֵינוּאַ, לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הוֹרָיו, – אֶל הַהוֹרִים אֲשֶׁר מָכְרוּ אוֹתוֹ כִּמְכוֹר אֶת הַבְּהֵמָה.  הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן הָיָה לָבוּשׁ סְחָבוֹת וְחוֹלֶה.  וְחֶדֶר נִתַּן לוֹ בַּמַּחֲלָקָה הַשְּׁנִיָּה.  הַכֹּל הִתְבּוֹנְנוּ בוֹ, וְיֵשׁ אֲשֶׁר נִסּוּ לְדַבֵּר אֵלָיו, אַךְ הוּא לֹא עָנָה לְאִישׁ דָּבָר, וַיְהִי כְשׂוֹנֵא וּכְבוֹזֶה לְכֻלָּם, כִּי הַמַּחֲסוֹר וְהַמַּכּוֹת מֵרְרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחוֹ מְאֹד.  אַךְ שְׁלֹשָׁה נוֹסְעִים, אֲשֶׁר לֹא חָדְלוּ לַעֲרוֹךְ אֵלָיו שְׁאֵלוֹת וּלְהַפְצִיר בּוֹ כִּי יַגִּיד לָהֶם אֶת כָּל לִבּוֹ, הִצְלִיחוּ לַהֲבִיאוֹ לִידֵי כַךְ, שֶׁיִּפְתַּח אֶת סְגוֹר שְׂפָתָיו.  וַיְסַפֵּר לָהֶם בְּשָׂפָה בְּלוּלָה, אִיטַלְקִית, צָרְפַתִּית וּסְפָרַדִּית, אֶת הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ.  וּשְׁלֹשֶׁת הַנּוֹסְעִים הָאֵלֶּה לֹא הָיוּ אִיטַלְקִים, אַךְ שָׁמְעוּ וַיָּבִינוּ לוֹ.  וַיְהִי כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֵיהֶם עָלָיו אוֹ כִי הָיוּ הֲלוּמֵי־יַיִן, וַיִּפְתְּחוּ אֶת יְדֵיהֶם וַיִּתְּנוּ לוֹ מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף, וַיֵּיטִיבוּ אֶת לִבָּם בּוֹ, בְּעוֹרְרָם אוֹתוֹ כִּי יוֹסִיף לְסַפֵּר לָהֶם כָּאֶלֶּה וְכָאֵלֶּה.  מִדֵּי דַבְּרָם בּוֹ בָּאוּ נָשִׁים אֲחָדוֹת אֶל הָאוּלָם; אָז הוֹסִיפוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים, לְמַעַן הִתְהַדֵּר, לָתֶת־לוֹ עוֹד כֶּסֶף, וַיִּקְרְאוּ: הֵא לְךָ עוֹד! הֵא לְךָ עוֹד! – וְקוֹל צְלִיל הַכֶּסֶף נִשְׁמַע בְּהַשְׁלִיכָם אֶת הַמַּטְבְּעוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן.  הַנַּעַר שָׂם אֶת כָּל הַכֶּסֶף בְּכִיסוֹ וַיַּבִּיעַ לָהֶם תּוֹדָה, וּפָנָיו עוֹדָם נִזְעָמִים כְּמִקֶּדֶם, וְקוֹלוֹ לֹא הֵרִים; אַךְ מַבַּט עֵינָיו הָיָה בַּפַּעם הַזֹּאת רַךְ וָטוֹב וּמַבִּיעַ רָצוֹן.  וְאַחַר עַלָה אֶל מְקוֹם מְלוֹנוֹ, וַיּוֹרֶד אֶת הַמָּסָךְ וַיֶּהְגֶּה דוּמָם בְּכָל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ.  בַּכֶּסֶף הַזֶּה יוּכַל לִמְצֹא לוֹ בָאֳנִיָּה מַטְעַמִּים אֲשֶׁר יִהְיוּ לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר זֶה שְׁנָתַיִם יָמִים לֹא אָכַל גַּם לֶחֶם לָשֹׂבַע; וְכִי יַעֲלֶה עַל הַחוֹף בְּגֵינוּאַ, וְקָנָה לוֹ מעיל, תַּחַת הֱיוֹתוֹ לָבוּשׁ קְרָעִים שְׁנָתַיִם יָמִים; אוֹ כִי יָבִיא אֶת הַכֶּסֶף הַזֶּה הַבַּיְתָה, וְהָיָה לְהַטּוֹת אֶת לֵב הוֹרָיו עָלָיו לְטוֹבָה, לְהֵיטִיב עִמּוֹ מֵעָתָּה, – אֲשֶׁר לֹא כֵן בְּבֹאוֹ לִפְנֵיהֶם וְיָדָיו רֵיקוֹת.  הַכֶּסֶף הַזֶּה הָיָה לוֹ רְכוּשׁ גָּדוֹל, וּבוֹ הָגָה לְבָבוֹ מֵעֵבֶר לְמָסַךְ חֶדְרוֹ וַיִּתְנֶחָם.  וּשְׁלֹשֶׁת הַנּוֹסְעִים יוֹשְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן בְּתוֹךְ הָאוּלָם בַּמַּחֲלָקָה הַשְּׁנִיָּה יָשֹׁב וְדַבֵּר אִישׁ אֶל אָחִיו.  וַיִּשְׁתּוּ יַיִן וַיְסַפְּרוּ עַל מַסְעֵיהֶם וְעַל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ בָהֶן, עַד אֲשֶׁר נָסַבּוּ דִבְרֵיהֶם עַל אִיטַלְיָה.  וַיִּתְאוֹנֵן הָאֶחָד עַל בָּתֵּי־הַמָּלוֹן וְהַשֵׁנִי עַל מְסִלּוֹת־הַבַּרְזֶל, וְעוֹד מְעַט הוֹסִיפוּ בְּחֻמָּם לְהוֹצִיא דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה וְלָתֵת דֹּפִי בְּכָל אֲשֶׁר לָהּ.  הָאֶחָד אָמַר, בּוֹחֵר הוּא לִנְסוֹעַ בְּלַפְּלַנְדְּיָה מֵאַשֶׁר בְּאִיטַלְיָה; הַשֵּׁנִי אָמַר, מִדֵּי עָבְרוֹ בְאִיטַלְיָה לֹא מָצָא בָהּ כִּי־אִם אַנְשֵׁי מִרְמָה וְשׁוֹדְדִים־עֲלֵי־דֶרֶךְ; הַשְּׁלִישִׁי – פְּקִידֵי אִיטַלְיָה אֵינָם יוֹדְעִים קְרֹא.  – וַיָּשָׁב הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמֶר: עַם נִבְעָר מִדַּעַת.  – הַשֵּׁנִי הוֹסִיף: אֲנָשִׁים מְלֻכְלָכִים.  – הַשְּׁלִישִׁי קָרָא: גַּנָּ...  וַיְבַקֵּשׁ לֵאמֹר גַּנָּבִים.  אַךְ לֹא יָכֹל לְכַלּוֹת אֶת דְּבָרוֹ; שֶׁפֶךְ מַטְבֵּעוֹת, אֲגוֹרוֹת וַחֲצָאֵי לִירוֹת, יָרַד פִּתְאֹם כַּבָּרָד על רָאשֵׁיהֶם וְעַל כִּתְפֵיהֶם וַיִּתְגַּלְגַּל בְּרַעַשׁ גָּדוֹל עַל הַשֻּׁלְחָן וְעַל הָרִצְפָּה.  וַיִּקְפְּצוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים מִמְּקוֹמָם בְּחֵמָה רַבָּה, וַיַּבִּיטוּ לְמַעְלָה, וְהִנֵּה נִזְרַק קֹמֶץ מַטְבֵּעוֹת גַּם עַל פְּנֵיהֶם.  – הֵא לָכֶם כַּסְפְּכֶם – קָרָא בְּבוּז הַנַּעַר, אֲשֶׁר נִרְאָה מֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ: – מֵאַנָשִׁים הַמְחָרְפִים אֶת אַרְצִי אֵינֶנִּי מְקַבֵּל נְדָבוֹת.

 

חֶשְׁוָן

מְטַאטֵא אֲרֻבּוֹת-הֶעָשָׁן

1 חֶשְׁוָן.

אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב הָלַכְתִּי אֶל מַחֲלֶקֶת הַיְלָדוֹת, אֲשֶׁר אֵצֶל מַחֲלַקְתֵּנוּ, לְמַעַן הָבִיא אֶת הַסִּפּוּר עַל הַנַּעַר הַפַּדּוֹבִי אֶל הַמּוֹרָה אֲשֶׁר לְסִלְוִיָּה, כִּי בִקְּשָׁה לִקְרֹא אוֹתוֹ.  שְׁבַע מֵאוֹת יְלָדוֹת יֶשְׁנָן שָׁם! כְּבוֹאִי שָׁמָּה יָצְאוּ מִבֵּית-הַסֵּפֶר שְׂמֵחוֹת וְטוֹבוֹת-לֵב עַל-אוֹדוֹת הַחֹפֶשׁ אֲשֶׁר יִנָּתֵן לָהֶן בְּיוֹם מָחָר, יוֹם הַקְּדוֹשִׁים וְהַזְכָּרַת נְשָׁמוֹת.   אָז רָאִיתִי מַרְאֶה יָפֶה.  לִפְנֵי בֵית-הַסֵּפֶר, בָּעֵבֶר הָאַחֵר אֲשֶׁר לָרְחוֹב, עָמַד מְטַאטֵא-אֲרֻבּוֹת קָטָן, זְרוֹעוֹ נִשְׁעָנָה עַל קִיר הַחוֹמָה וְרֹאשׁוֹ עַל זְרוֹעוֹ, פָּנָיו שְׁחוֹרִים וְשַׂקּוֹ וּמַגְרֵפָתוֹ עַל-יָדוֹ, וְהוּא בוֹכֶה תַּמְרוּרִים וְנֶאֱנַח.  וַתִּגַּשְׁנָה אֵלָיו שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ יְלָדוֹת מִן הַכִּתָּה הַשְּׁנִיָּה, וַתֹּאמַרְנָה לוֹ: מַה-לְּךָ, כִּי כָכָה תִבְכֶּה? אַךְ הוּא לֹא עָנָה אוֹתָן דָּבָר וַיּוֹסֶף לִבְכּוֹת.  וְהַיְלָדוֹת הוֹסִיפוּ לְדַבֵּר אֵלָיו וּלְהָאִיץ בּוֹ: אֲבָל הַגִּידָה-נָא לָנוּ, מַה לְּךָ כִּי תִבְכֶּה? אָז נָשָׂא פָנָיו מֵעַל זְרוֹעוֹ – וְהַפָּנִים פְּנֵי יֶלֶד – וַיְסַפֵּר בְּקוֹל בְּכִי, כִּי הָיָה בְּבָתִּים רַבִּים לְטַאטֵא אֶת הָאֲרֻבּוֹת, וְגַם הִשְׂתַּכֵּר שְׁלֹשִׁים אֲגוֹרוֹת אַךְ הַכֶּסֶף אָבַד מִמֶּנּוּ; כִּי נָפַל בְּעַד הַחוֹר אֲשֶׁר בְּכִיסוֹ, - וַיַּרְאֵן אֶת הַחוֹר, - וְעַתָּה לֹא יוּכַל לָשׁוּב הַבַּיְתָה וְהַכֶּסֶף אֵינֶנּוּ אִתּוֹ.  וַיֹּאמֶר בְּהֵאָנְחוֹ: הֵן אֲדוֹנִי יַכֵּנִי בְּשׁוּבִי וְיָדַי רֵיקוֹת, וַיּוֹרֶד אֶת רֹאשׁוֹ עַל זְרוֹעוֹ כְּנוֹאָשׁ.  וְהַיְלָדוֹת הִבִּיטוּ אֵלָיו וּפְנֵיהֶן מַבִּיעִים דְּאָגָה.  וְהִנֵּה נֶאֶסְפוּ בָּאוּ שָׁמָּה יְלָדוֹת אֲחֵרוֹת, קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת, עֲנִיּוֹת וּ"גְבִירוֹת" קְטַנּוֹת, וְיַלְקוּטֵיהֶן תַּחַת זְרוֹעוֹתֵיהֶן; וְיַלְדָּה גְדוֹלָה, אֲשֶׁר עַל מִצְנַפְתָּהּ נוֹצָה כְחֻלָּה, הוֹצִיאָה מִכִּיסָה שְׁתֵּי אֲגוֹרוֹת וַתֹּאמַר:

לִי אַיִן כִּי אִם שְׁתֵּי אֲגוֹרוֹת, הָבָה נִקְבְּצָה עַל-יָד.  – וַתֹּאמֶר הַשֵּׁנִית וְהִיא לְבוּשָׁה אָדֹם: גַּם לִי יֵשׁ שְׁתֵּי אֲגוֹרוֹת; - וְעַתָּה הֲלֹא נִמְצָא בִידֵי כֻלָּנוּ שְׁלֹשִׁים אֲגוֹרוֹת.  אָז הֵחֵלּוּ לִקְרֹא: אֲמַלְיָה, לוּאִידִשְׁיָּה, אֲנִינָה! לְמִי אֲגוֹרוֹת? – הִנֵּה אֲגוֹרוֹת!

יְלָדוֹת רַבּוֹת, אֲשֶּר הָיוּ לָהֶן פְּרוּטוֹת לְמַעַן קְנוֹת בָּהֶן פְּרָחִים אוֹ מַחְבָּרוֹת, הֵבִיאוּ אוֹתָן נְדָבָה; אֲחָדוֹת, הַקְּטַנּוֹת בְּיוֹתֵר, נָתְנוּ חֲצָאֵי-פְרוּטוֹת; וְהַיַּלְדָּה, אֲשֶׁר נוֹצַת הַתְּכֵלֶת עַל מִצְנַפְתָּה, קָבְצָה עַל-יָד וַתִּסְפּוֹר בְּקוֹל רָם: שְׁמוֹנֶה, עֶשֶׂר, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה! אַךְ עוֹד לֹא שָׁלְמָה מִכְסַת הַכֶּסֶף הַדְּרוּשָׁה.  וְהִנֵּה בָאָה אַחַת, אֲשֶׁר הָיְתָה גְדוֹלָה מִכָּל רֵעוֹתֵיהָ, וְכִמְעַט הָיָה מַרְאֶהָ כְמוֹרָה צְעִירָה, וַתִּתֵּן חֲצִי לִירָה.  וְכֻלָּן שָׂמְחוּ עַל הַנְּדָבָה הַזֹּאת.  עוֹד חָסְרוּ חָמֵשׁ אֲגוֹרוֹת.  וַתֹּאמֶר הָאַחַת: הִנֵּה תַלְמִידוֹת הַכִּתָּה הָרְבִיעִית בָּאוֹת, אֲשֶׁר לָהֶן כֶּסֶף יוֹתֵר מִמֶּנּוּ.  וְתַלְמִידוֹת הַכִּתָּה הָרְבִיעִית בָּאוּ וְהַפְּרוּטוֹת נִתְּכוּ כְגָשֶׁם.  כָּל הַיְלָדוֹת נִקְבְּצוּ עָמְדוּ מִסָּבִיב.  וְהַמַּרְאֶה הָיָה יָפֶה: מְטַאטֵא-הָאֲרֻבּוֹת הַמִּסְכֵּן בְּתוֹךְ הַשְּׂמָלוֹת וְהַקִּשּׁוּרִים מְרֻבֵּי-הַגַּוָּנִים וְתַלְתַּלֵי הַשְּׂעָרוֹת הַמְרַחֲפוֹת בָּרוּחַ.  הִנֵּה נִקְבְּצוּ שְׁלֹשִים אֲגוֹרוֹת, וְהַכֶּסֶף עוֹדֶנּוּ הוֹלֵךְ וָרָב; הַקְּטַנּוֹת בְּכֻלָּן, אֲשֶׁר לֹא הָיָה לָהֶן כֶּסֶף, לֹא בִקְּשׁוּ גַם הֵן לִהְיוֹת אַחֲרוֹנוֹת, וַתִּתֵּנָּה אֶת צְרוֹרוֹת הַפְרָחִים אֲשֶׁר הָיוּ לָהֶן, לְמַעַן הִתְנַדֵּב גַּם הֵן דְּבַר-מָה כְּכֹחָן.  פִּתְאֹם בָּאָה שׁוֹמֶרֶת הַסַּף וַתֹּאמֶר: הִנֵּה הַמְנַהֶלֶת בָּאָה! וַתְּפֻצֶינָה הַיְלָדוֹת לְכָל עֵבֶר כְּצִפֳּרִים עָפוֹת.  אָז נִרְאָה מְטַאטֵא-הָאֲרֻבּוֹת הַקָּטָן עוֹמֵד לְבַדּוֹ בְּתוֹךְ הָרְחוֹב, מוֹחֶה דִמְעָה מֵעֵינָיו, שׂבַע-רָצוֹן עַל פָּנָיו, יָדָיו מְלֵאוֹת כֶּסֶף וּבְחוֹרֵי הַכַּפְתּוֹרִים אֲשֶׁר לִמְעִילוֹ וּבְכִיסֵי הַמְּעִיל וְעַל כּוֹבָעוֹ צְרוֹרוֹת-פְּרָחִים רַבִּים; גַּם עַל הָאֲדָמָה לְרַגְלָיו הָיוּ פְרָחִים.

 

יוֹם הַזְכָּרַת נְשָׁמוֹת

2. חֶשְׁוָן.

הַיּוֹם יוֹם זִכָּרוֹן לְנִשְׁמוֹת הַמֵּתִים.  הֲיָדַעְתָּ, אֶנְרִיקוֹ, מִי הֵם הַמֵּתִים, אֲשֶׁר זָכוֹר יִזְכְּרוּ אוֹתָם הַיְלָדִים הַיּוֹם הַזֶּה? הֲלֹא הֵם הַמֵּתִים, אֲשֶׁר מֵתוּ לְמַעַנְכֶם, לְמַעַן הַנְּעָרִים, לְמַעַן הַיְלָדִים.  מִי יִמְנֶה מִסְפָּר לְמֵתֵים כָּאֵלֶּה, אֲשֶׁר כְּבָר מֵתוּ וַאֲשֶׁר הֵם מֵתִים בְּכָל עֵת תָּמִיד! הֲלֹא שַׂמְתָּ לִבְּךָ לָדַעַת, כַּמָּה אָבוֹת יְקַצְּרוּ יְמֵיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה אֲשֶׁר הֵם עוֹבְדִים, כַּמָּה אִמּוֹת יוֹרְדוֹת שְׁאוֹלָה בְּלֹא עֵת, כִּי תִמַּקְנָה בְעָנְיָן, בְּחַסְּרָן נַפְשוֹתָן מִכָּל טוֹבָה, לְמַעַן אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדָן לְכַלְכֵּל אֶת יַלְדֵיהֶן? הֲיָדַעְתָּ, כַּמָּה אֲנָשִׁים שָׁלְחוּ יָד בְּנַפְשָׁם, יַעַן אֲשֶׁר רָאוּ אֶת יַלְדֵיהֶם בְּרָע וְלֹא יָכְלוּ לְהוֹשִׁיעַ וְכַמָּה נָשִׁים הִשְׁלִיכוּ עַצְמָן הַמַּיְמָה אוֹ מֵתוּ מֵרֹב יָגוֹן אוֹ יָצְאוּ מִדַּעְתָּן עַל מוֹת יֶלֶד? זְכוֹר, אֶנְרִיקו, בַּיּוֹם הַזֶּה אֶת כָּל הַמֵּתִים הָאֵלֶּה.  זְכוֹר אֶת הַמּוֹרוֹת הָרַבּוֹת, אֲשֶׁר מֵתוּ בַנֹּעַר, כִּי אֻכְּלוּ מֵעֲמַל בֵּית-הַסֵּפֶר, בְּאַהֲבָתָן אֶת הַיְלָדִים, אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ אֶת לִבָּן לְהִפָּרֵד מֵהֶם.  זְכוֹר אֶת הָרוֹפְאִים, אֲשֶׁר דָּבְקוּ בָהֶם מַחֲלוֹת רָעוֹת, כִּי לֹא פָחֲדוּ מִסַּכָּנָה וַיְרַפְּאוּ יְלָדִים.  זְכוֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר הִצִּילוּ יְלָדִים מִמָּוֶת בְּנַפְשׁוֹתָם, בְּהִשָּׁבֵר אֱנִיָּה בְלֵב-יָם, בְּהִתְפָּרֵץ בְּעֵרָה, בְּעֵת רָעָב וּמַחְסוֹר, בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, כִּי נָתְנוּ אֶת פַּת-הַלֶּחֶם הָאַחֲרוֹנָה, אֶת קוֹרַת-הַהַצָּלָה, אֶת הַחֶבֶל הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר יַצִּילוּ בוֹ אֶת נַפְשָׁם הֵמָּה מִיַּד לֶהָבָה אוֹ מִפִּי תְהוֹם, וַיְחָרְפוּ נַפְשָׁם לָמוּת בְּשִׂמְחָה וּבְרוּחַ נְדִיבָה, לְמַעַן הַצֵּל נְפָשׁוֹת נְקִיּוֹת, נַפְשׁוֹת יְלָדִים.  הַמֵּתִים הָאֵלֶּה, אֶנְרִיקוֹ, רַבִּים הֵם מִסְּפוֹר; בְּכָל שְׂדֵה-קְבָרוֹת יֶשְׁנָם קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה לְמֵאוֹת, אֲשֶׁר לוּ יָכְלוּ לָקוּם אַךְ רֶגַע אֶחָד מִקִּבְרֵיהֶם, הָיוּ קוֹרְאִים אִישׁ אִישׁ בְּשֵׁם הַיֶּלֶד אֲשֶׁר לְמַעֲנוֹ הִקְרִיב אֶת תַּעֲנוּגוֹת עֲלוּמָיו, מְנוּחַת שֵׂיבָתוֹ, כָּל מַחֲמַדָּיו, כָּל חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ וְאֶת חַיָּיו: אִמּוֹת בְּנוֹת עֶשְׂרִים שָׁנָה, אֲנָשִׁים בְּאִבֵּי חַיֵּיהֶם, זְקֵנִים מְלֵאֵי יָמִים, נְעָרִים, - גִּבּוֹרִים לֹא נוֹדְעוּ בְשֵׁם, אֲשֶׁר נָתְנוּ נַפְשָׁם כֹּפֶר הַיְלָדִים, - גְּדוֹלִים, עֲדִינֵי-רוּח כָּל-כַּךְ, עַד אֲשֶׁר לֹא תוּכַל הָאָרֶץ לְהוֹצִיא דֵי פְרָחִים לְמַעַן אֲשֶׁר נִזְרֶה אוֹתָם עַל קִבְרוֹתֵיהֶם.  כָּכָה הִנְּכֶם נֶאֱהָבִים, הַיְלָדִים! וְזָכַרְתָּ הַיּוֹם אֶת הַמֵּתִים הָאֵלֶּה וְלִבְּךָ יֶהְגֶּה לָהֶם תּוֹדָה, אָז תַּרְבֶּה לְהֵיטִיב דַּרְכְּךָ וַהֲלִיכוֹתֶיךָ עִם הָאוֹהֲבִים אוֹתְךָ וְהָעֲמֵלִים לְךָ, בְּנִי הַיָּקָר וְהַמְּאֻשָּׁר, אֲשֶׁר אֵין לְךָ, בְּיוֹם הַזְכָּרַת הַנְּשָׁמוֹת, לִבְכּוֹת עַל כָּל מֵת.                                                                           

                                                                              אִמֶּךָ.                                        

יְדִידִי גֵרוֹנָה

4. – יוֹם שִׁשִּׁי.

רַק שְׁנֵי יְמֵי חֹפֶשׁ הָיוּ לִי, וּבְכָל-זֹאת נִדְמֶה לִי, כִּי זֶה יָמִים רַבִּים לֹא רָאִיתִי אֶת גֵּרוֹנָה יְדִידִי.  כְּכֹל אֲשֶׁר אוֹסִיף לָדַעַת אוֹתוֹ, כֵּן אוֹסִיף אַהֲבָתוֹ; וְכָמוֹנִי כֵּן כָּל הַתַּלְמִידִים הָאֲחֵרִים, מִלְּבַד בַּעֲלֵי-הַזְּרוֹעַ, אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לְהַרְאוֹת אֶת כֹּחָם בְּפָנָיו, יַעַן אֲשֶׁר הִתְקוֹמֵם לְכֹחַ הַזְּרוֹעַ.  מִדֵּי הָרֵם תַּלְמִיד גָּדוֹל אֶת יָדוֹ עַל רֵעֵהוּ הַקָּטָן מִמֶּנּוּ, יִקְרָא הַקָּטָן: גֵּרוֹנָה! – וְהַגָּדוֹל לֹא יִשְׁלַח עוֹד יָד אֵלָיו.  אָבִיו מְנַהֵל מְכוֹנַת-רַכָּבֶת; וְהוּא אֵחַר לָבֹא אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר, יַעַן אֲשֶׁר הָיָה חוֹלֶה שְׁנָתַיִם יָמִים.  הוּא הַגָּדוֹל וְהֶחָזָק בְּכָל נַעֲרֵי הַכִּתָּה.  בְּיָדוֹ אַחַת יָרִים סַפְסַל.  הוּא אוֹכֵל תָּמִיד, וְטוֹב הוּא לַכֹּל.  כָּל דְּבַר-חֵפֶץ אֲשֶׁר יִשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ: עֵט-עוֹפֶרֶת, מַחַק, נְיָר, אוֹלָר – הַכֹּל יַשְׁאִיל אוֹ יִתֵּן וְלֹא יַחְשׂוֹךְ; בְּבֵית-הַסֵּפֶר אֵינֶנּוּ מַרְבֶּה שִׂיחָה וְאֵינֶנּוּ שׂוֹחֵק; יוֹשֵׁב הוּא תָמִיד עַל הַסַּפְסָל, הַצַּר מִמֶּנּוּ, וְלֹא יֵט יָמִין וּשְׂמֹאל, גַּבּוֹ כָפוּף וְרֹאשׁוֹ הַגָּדוֹל בֵּין כְּתֵפָיו; וּבְהִתְבּוֹנְנִי בוֹ הוּא מַבִּיט אֵלַי בְּעֵינַיִם סְגוּרוֹת לְמֶחֱצָה וּבְבַת-צְחוֹק עַל שְׂפָתָיו, כְּמוֹ יֵשׁ אֶת נַפְשׁוֹ לֵאמֹר לִי: וּמָה, אֶנְרִיקוֹ, הֲלֹא יְדִידִים אֲנַחְנוּ? – אַךְ לֹא יוּכַל אִישׁ לְהִתְאַפֵּק מִשְּׂחוֹק בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַנַּעַר הַגָּדוֹל וְהֶחָזָק הַזֶּה, וְהִנֵּה כָל אֲשֶׁר עָלָיו צַר וְקָצָר מִמֶּנּוּ: הַמְּעִיל, הַמִּכְנְסַיִם, בָתֵּי-הַזְּרוֹעַ.  הַכּוֹבַע אֵינֶנּוּ מַתְאִים לְרֹאשׁוֹ, שְׂעַר-רֹאשׁוֹ גָזוּז לְמִשְׁעִי, עַל רַגְלָיו נְעָלִים גְּדוֹלוֹת וַעֲנִיבַת הַצַּוָּארוֹן קְשׁוּרָה כְּחֶבֶל סָבִיב לְצַוָּארוֹ.  גֵּרוֹנָה הַטּוֹב! אַךְ הַבֵּט יַבִּיט אִישׁ אֵלֶיךָ וְדָבַק בְּךָ לְאַהֲבָה אוֹתָךְ! כָּל הַקְּטַנִּים מְבַקְּשִׁים לָשֶׁבֶת אֶצְלוֹ.  הוּא מֵיטִיב לְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת.  אֶת סְפָרָיו הוּא נוֹשֵׂא תָמִיד חֲבוּשִׁים בִּרְצוּעַת עוֹר אָדֹם.  וְלוֹ שַׂכִּין, אֲשֶׁר נִצַּב צֶדֶף לָהּ; לִפְנֵי שָׁנָה מְצָאָהּ בִשְׂדֵה הַנָּשֶׁק, וְיוֹם אֶחָד פָּצַע אֶת אֶצְבָּעוֹ עַד הָעֶצֶם, אַךְ אִישׁ לֹא יָדַע זֹאת בְּבֵית-הַסֵּפֶר, וּבְבֵיתוֹ לֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו, פֶּן יִבָּהֲלוּ הוֹרָיו.  רַבּוֹת יִשְׁמַע מִפִּי הַמִּתְגָּרִים בּוֹ וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב; אַךְ אוֹי לַאֲשֶׁר יָעֵזּוּ לֵאמֹר לוֹ: "לֹא אֱמֶת הַדָּבָר", בְּאָמְרוֹ דְבַר-מָה; אָז עֵינָיו מְזָרוֹת זִקִּים וָאֵשׁ וּבְכַפּוֹ יַךְ עַל הַסַּפְסָל עַד אֲשֶׁר יִתְפּוֹצֵץ כִּמְעָט.  בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בַּבֹּקֶר נָתַן אֲגוֹרָה לְתַלְמִיד אֶחָד מִן הַכִּתָּה הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר עָמַד וּבָכָה בְּתוֹךְ הָרְחוֹב, כִּי לֻקְּחָה מִמֶּנּוּ הָאֲגוֹרָה, אֲשֶׁר הָיְתָה לוֹ, וְלֹא יָכֹל עוֹד לִקְנוֹת לוֹ מַחְבֶּרֶת.  זֶה שְׁלֹשֶׁת יָמִים הוּא עוֹבֵד בְּמִכְתָּב גָּדוֹל, שְׁמוֹנָה עַמּוּדִים יָכִיל, וּתְמוּנוֹת עֲשׂוּיוֹת בָּעֵט עַל שְׂפָתוֹ סָבִיב, לְהַגִּישׁוֹ לְיוֹם הוּלֶדֶת אִמּוֹ, הַבָּאָה פְּעָמִים רַבּוֹת אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר לְהוֹלִיכוֹ הַבַּיְתָה בְּצֵאתוֹ.  וְהָאִשָׁה גַם הִיא כָמֹהוּ, אֵשֶׁת מַרְאֶה, אֵשֶׁת מִדָּה, וּדְרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם.  הַמּוֹרֶה מִתְבּוֹנֵן בּוֹ תָמִיד, וּמִדֵּי עָבְרוֹ עָלָיו וְטָפַח לוֹ עַל צַוָּארוֹ, כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ לְפַר בֶּן-בָּקָר שֹׁקֵט וְתָמִים.  אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ וַאֲנִי מְאֻשָּׁר בְּלָחֲצוֹ אֶת יָדִי בְּיָדוֹ הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר מַרְאֶהָ כִמְעַט כְּכַף אִישׁ.  בָּטוּחַ אָנֹכִי, כִּי נָתֹן יִתֵּן אֶת חַיָּיו לְהַצִּיל חַיֵּי חֲבֵרוֹ, כִּי יְחָרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת, לְמַעַן הָגֵן עָלָיו; הַכָּרַת פָּנָיו בָּרוּר תַּעֲנֶה בוֹ כָזֹאת; וְאַף כִּי קוֹלוֹ הֶחָזָק נִשְׁמָע כְּקוֹל נַהַם, בְּכָל-זֹאת יוֹצֵא הוּא מִלֵּב טָהוֹר, זֹאת יָחוּשׁוּ כְּרָגַע.

 

מוֹכֵר-הַפֶּחָם וְהָאָדוֹן

7. – יוֹם שֵׁנִי.

לֹא, גֵּרוֹנָה לְעוֹלָם לֹא יַבִּיעַ בְּפִיו כַּדָּבָר אֲשֶׁר דִבֵּר אֶתְמוֹל בַּבֹּקֶר קַרְלוֹ נוֹבִיס אֶל בֶּטִּי.  קַרְלוֹ נוֹבִיס עַל אָבִיו גַּאֲוָתוֹ, כִּי אִישׁ גָּדוֹל הוּא, גְּבַהּ-קוֹמָה, בַּעַל זָקָן שָׁחוֹר, וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד; וְהוּא מוֹצִיא וּמֵבִיא אֶת בְּנוֹ כִּמְעַט בְּכָל יוֹם.  אֶתְמוֹל בַּבֹּקֶר רָב נוֹבִיס עִם בֶּטִּי, אַחַד קְטַנֵּי הַתַּלְמִידִים, בֶּן מוֹכֵר-פֶּחָם; וַיְהִי כִי לֹא הָיָה בְפִי נוֹבִיס מַעֲנֶה, בַּאֲשֶׁר לֹא לוֹ הָיְתָה הַצְּדָקָה בְּרִיבוֹ, וַיִּקְרָא בְקוֹל רָם: אָבִיךָ אִישׁ רָשׁ וְנִקְלֶה.  פְּנֵי בֶטִּי הֶאְדִּימוּ מְאֹד וּדְמָעוֹת נוֹצְצוּ בְעֵינָיו; אַךְ לֹא דִבֵּר מְאוּמָה, וּכְשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה סִפֵּר אֶת הַדָּבָר לְאָבִיו; וּבְכֵן בָּא מוֹכֵר-הַפֶּחָם, אִישׁ שְׁפַל-קוֹמָה וְשָׁחוֹר כֻּלּוֹ, הוּא וּבְנוֹ עִמּוֹ, אַחַר הַצָּהֳרִים, לְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֵי הַמּוֹרֶה.  וַיְהִי בְּהַגִּישׁוֹ אֶת תְּלוּנָתוֹ לַמּוֹרֶה, וְכָל הַתַּלְמִידִים מַחֲרִישִׁים, שָׁמַע אֲבִי נוֹבִיס – אֲשֶׁר הִפְשִׁיט אֶת הַמְּעִיל מֵעַל בְּנוֹ מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת, כְּדַרְכּוֹ תָמִיד – אֶת שְׁמוֹ נִקְרָא בְּפִי הָאִישׁ, וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיִּשְׁאַל מַה נִּהְיָתָה.

וַיַּעַן הַמּוֹרֶה וַיֹּאמַר: הָעוֹבֵד הַזֶּה בָּא לְהִתְאוֹנֵן עַל בִּנְךָ, אֲשֶׁר אָמַר אֶל בְּנוֹ: אָבִיךָ אִישׁ רָשׁ וְנִקְלֶה.

אֲבִי נוֹבִיס רָעַם פָּנִים וַיַּאְדֵּם כִּמְעָט.  וְאַחַר שָׁאַל אֶת בְּנוֹ: הֲדִבַּרְתָּ כַּדָּבָר הַזֶּה?

קַרְלוֹ, אֲשֶׁר עָמַד בְּתוֹךְ הַחֶדֶר לִפְנֵי בֶּטִּי הַקָּטָן וְרֹאשׁוֹ שְׁחוֹחַ, לֹא עָנָה מְאוּמָה.

אָז הֶחֱזִיק אָבִיו בְּיָדוֹ וַיַּקְרִיבוֹ אֶל בֶּטִּי, עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט הִתְנַגְּשׁוּ שְׁנֵי הַנְּעָרִים, וַיֹּאמַר: שְׁאַל מִמֶּנּוּ וְיִסְלַח לָךְ!

וּמוֹכֵר-הַפֶּחָם בִּקֵּשׁ לְהִתְעָרֵב בְּתוֹכָם וַיֹּאמַר: אַל-נָא! אַךְ הָאִישׁ לֹא שָׂם לִבּוֹ אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֶל בְּנוֹ שֵׁנִית: שְׁאַל מִמֶּנּוּ וְיִסְלַח לָךְ! שְׁנֵה דְבָרַי: "סְלַח לִי עַל הַנְּאַָצָה הַמַּכְאִיבָה, אֲשֶׁר הוצֵאתִי מִפִּי בְּפַחֲזוּתִי עַל אָבִיךָ, אֲשֶׁר אָבִי מִתְכַּבֵּד לָתֵת יָדוֹ לוֹ".

וּמוֹכֵר-הַפֶּחָם הֵנִיעַ יָדוֹ בְמֶרֶץ, כִּמְבַקֵּשׁ לֵאמֹר: אֵינֶנִּי חָפֵץ בָּזֹאת.   אַך הָאִישׁ לֹא שָׁמַע אֵלָיו, ובְנוֹ דִבֵּר לְאִטּוֹ, בְּקוֹל מְלַחֲשִׁים, מִבְּלִי נְשֹׂא עֵינָיו הַנְּטוּיוֹת לָאָרֶץ, לֵאמֹר: סְלַח לִי... עַל הַנְּאָצָה... הַמַּכְאִיבָה... אֲשֶׁר בְּפַחֲזוּתִי... הוֹצֵאתִי מִפִּי עָל אָבִיךָ... אֲשֶׁר אָבִי מִתְכַּבֵּד לָתֵת יָדוֹ לוֹ.

וְאַחַר נָתַן הָאִישׁ יָדוֹ אֶל מוֹכֵר-הַפֶּחָם, אֲשֶׁר לָחַץ אוֹתָהּ הֵיטֵב; אַחֲרֵי-כֵן הָדַף אֶת הַיֶּלֶד פִּתְאֹם אֶל זְרוֹעוֹת קַרְלוֹ נוֹבִיס.

וְהָאִישׁ אָמַר אֶל הַמּוֹרֶה: הֵיטִיבָה-נָא עִמִּי וְהוֹשֵׁב אֶת שְׁנֵי הַיְלָדִים זֶה אֵצֶל זֶה.  וַיּוֹשֶׁב הַמּוֹרֶה אֶת בֶּטִּי בַּסַּפְסָל לְיַד נוֹבִיס.  וּכְשִׁבְתָּם אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ, הִשְׁתַּחֲוָה הָאִישׁ לִפְנֵי הַמּוֹרֶה וַיְבָרְכֵהוּ וַיֵּלֶךְ לוֹ.

וּמוֹכֵר-הַפֶּחָם עָמַד רְגָעִים אֲחָדִים מַעֲמִיק בְּהֶגְיוֹן לִבּוֹ וּמִתְבּוֹנֵן אֶל שְׁנֵי הַיְלָדִים, הַיּוֹשְׁבִים אִישׁ לְיַד רֵעֵהוּ; וְאַחַר נִגַּשׁ אֶל הַסַּפְסָל, וַיַּבֵּט מְלֹא עֵינָיו אֶל נוֹבִיס, וּפָנָיו הִבִּיעוּ אַהֲבָה וְצַעַר, וַיְהִי כִמְבַקֵּשׁ לְהַגִּיד דְּבַר-מָה; וְאוּלָם לֹא הִגִּיד דָּבָר; וַיִּשְׁלַח אֶת יָדוֹ לְטַפְּחוֹ בְּאַהֲבָה, אַךְ לֹא מָצָא אֶת לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת, רַק הַעֲבֵר הֶעֱבִיר יָדוֹ עַל מֵצַח הַנַּעַר וַיַּחֲלִיקֵהוּ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַקָּשׁוֹת.  וְאַחַר שָׂם פָּנָיו אֶל הַדֶּלֶת, וַיָּשָׁב וַיִּפֶן אֵלָיו לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ, וַיֵּלֶךְ לוֹ.  – וְהַמּוֹרֶה אָמַר: זִכְרוּ, הַיְלָדִים, הֵיטֵב אֵת אֲשֶׁר רְאִיתֶם, זֶה לָכֶם הַשִּׁעוּר הַטּוֹב וְהַיָּפֶה בְּשִׁעוּרַי הַשָּׁנָה הַזֹּאת.

 

מוֹרַת אָחִי

10. – יוֹם חֲמִישִׁי.

בֶּן מוֹכֵר-הַפֶּחָם הָיָה תַלְמִיד הַמּוֹרָה דֶלְקַטִּי, וְהִיא בָאָה הַיּוֹם לִרְאוֹת אֶת אָחִי, אֲשֶׁר חָלָה מַחֲלָה קַלָּה.  צְחוֹק עָשְׂתָה לָנוּ בְּסַפְּרָה עַל אֵם הַיֶּלֶד הַזֶּה, אֲשֶׁר הֵבִיאָה לָהּ לִפְנֵי שְׁנָתַיִם יָמִים מְלֹא הַסִּנָּר פֶּחָם אֶל בֵּיתָהּ, לְאוֹת הַכָּרַת-תּוֹדָה עַל תִּתָּהּ לִבְנָהּ אוֹת-כָּבוֹד; הָאִשָּׁה הַמִּסְכֵּנָה עָמְדָה עַל זֹאת בִּקְשִׁי-עֹרֶף, וַתְּמָאֵן לָשׁוּב לָקַחַת אֶת הַפֶּחָם אֶל בֵּיתָהּ, וְכִמְעַט אֲשֶׁר בָּכְתָה בִּרְאוֹתָהּ כִּי בְכָל-זֹאת עָלֶיהָ לָשׁוּב הַבַּיְתָה, וְהַסִּנָר הַמָּלֵא פֶּחָם אִתָּה.  גַּם עַל אִשָּׁה אַחֶרֶת סִפְּרָה לָנוּ, אֲשֶׁר הֵבִיאָה לָהּ צְרוֹר פְּרָחִים כָּבֵד מְאֹד, כִּי מָלֵא כֻלּוֹ מַטְבְּעוֹת נְחֹשֶת.  סִפּוּרִים כָּאֵלֶּה הֵיטִיבוּ אֶת לִבֵּנוּ מְאֹד, עַד אֲשֶׁר נֵאוֹת אָחִי לִבְלוֹעַ אֶת הַתְּרוּפָה, אֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה מֵאֵן לִנְגּוֹעַ בָּהּ.  כַּמָּה עַל הַמּוֹרָה לָשֵׂאת וְלִסְבּוֹל בְּאֶרֶךְ-אַפַּיִם מִיַּד הַיְלָדִים הָאֵלֶּה, תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר כֻּלָּם בְּנֵי בְלִי-שִׁנַּיִם כַּזְּקֵנִים, וְלֹא יוּכְלוּ לְבַטֵא אֶת הָאוֹתִיּוֹת רי"ש וסמ"ךְ; הָאֶחָד מִשְׁתָּעֵל; הַשֵּׁנִי דָּם יָצָא מֵאַפּוֹ; פֹּה אָבְדָה לְאֶחָד נַעֲלוֹ, נַעַל הָעֵץ, תַּחַת הַסַּפְסָל; שָׁם מְיַלֵּל הָאַחֵר, כִּי בָא הָעֵט בְּאֶצְבָּעוֹ וּנְקָבָהּ; וְהַשְּׁלִישִׁי בוֹכֶה, כִּי קָנָה לוֹ מַחְבֶּרֶת מִסְפַּר שְׁנַיִם תַּחַת מִסְפַּר אֶחָד.  חֲמִשִּׁים בְּלִשְׁכָּה אַחַת, אֲשֶׁר דָּבָר לֹא יֵדְעוּ, וִידֵיהֶם רַכּוֹת כְּחֶמְאָה, וְאֶת כֻּלָם יֵשׁ לְלַמֵּד קְרֹא וּכְתוֹב! מְבִיאִים הֵמָּה אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר קְנֵי עֵץ-מָתוֹק, כַּפְתּוֹרִים, פְּקָקִים, אַבְקַת לְבֵנִים וְעוֹד "דִּבְרֵי חֵפֶץ" כָּאֵלֶּה.  וְעַל הַמּוֹרָה לְחַפֵּשׂ אֶת כִּיסֵי בִגְדֵיהֶם, וְעַל-כֵּן הֵם מַסְתִּירִים אֶת הַחֲפָצִים הָאֵלֶּה גַם בְּנַעֲלֵיהֶם.  וְלוּ אַךְ הָיוּ תַלְמִידִים מַקְשִׁיבִים! אַךְ זְבוּב גָּדוֹל, הַבָּא בְעַד הַחַלּוֹן אֶל הַחֶדֶר, הוֹפֵךְ מַהְפֵּכָה גְדוֹלָה בְּכָל הֶהָמוֹן הַקָּטָן הַזֶּה.  וּבַקַּיִץ מְבִיאִים הֵם בִּידֵיהֶם עִשְׂבּוֹת-שָׂדֶה וְגַם חִפּוּשִׁיוֹת-זִיו, הַמְעוֹפְפוֹת כֹּה וָכֹה אוֹ הַנּוֹפְלוֹת אֶל כְּלֵי-הַדְּיוֹ וּמְלַכְלְכוֹת אַחֲרֵי-כֵן אֶת הַמַּחְבָּרוֹת.  עַל הַמּוֹרָה לִהְיוֹת לָהֶם כְּאֵם, לַעֲזוֹר לָהֶם בְּלָבְשָׁם בִּגְדֵיהֶם, לַחֲבֹשׁ אֶת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם הַפְּצוּעוֹת, לְהָרִים אֶת הַכּוֹבָעִים אֲשֶׁר נָפְלוּ לָאָרֶץ, לְהַשְׁגִּיחַ אֲלֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יַחֲלִיפוּ אֶת מְעִילֵיהֶם וְלֹא יִשָּמַע בְּתוֹכָם קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה.  הַמּוֹרָה הַמִּסְכֵּנָה! הַמְעַט לָהּ כָּל הֶעָמָל וְכָל הַטֹּרַח, כִּי גַם אִמּוֹת הַיְלָדִים בּוֹא תָבֹאנָה לְהָצִיק לָהּ בִּתְלוּנוֹתֵיהֶן וּבִתְנוּאוֹתֵיהֶן: גְּבֶרֶת, אֵיךְ הָיָה הַדָּבָר, כִּי אָבַד הָעֵט לִבְנִי? מַדּוּעַ אֵין בְּנִי עוֹשֶׂה חַיִל בְּלִמּוּדָיו? מַדּוּעַ אֵינֵךְ נוֹתֶנֶת לִבְנִי, שֶׁכָּכָה חָכַם לִבּוֹ, אֶת צִיּוּן הַכָּבוֹד? מַדּוּעַ אֵינֵךְ מְצַוָּה וְיוֹצִיאוּ אֶת הַמַּסְמֵר, אֲשֶׁר קָרַע אֶת מִכְנְסֵי פִיֵּרוֹ בְּנִי? וְיֵשׁ אֲשֶׁר גַּם תִּקְצַר רוּחָהּ שֶׁל מוֹרַת אָחִי וְגַם קָצוֹף תִּקְצוֹף עַל הַיְלָדִים; וְכִי לֹא תוּכַל עוֹד לִמְשׁוֹל בְּרוּחָהּ, וְנָשְׁכָה אֶצְבָּעָהּ, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יַטֶּהָ לִבָּהּ הַזּוֹעֵף לְהַכּוֹת אֶת אַחַד הַיְלָדִים; וְאוּלָם אַךְ רֶגַע בְּקֹצֶר רוּחָהּ וְאַחַר תָּשׁוּב תִּנָּחֵם וְסִלְסְלָה וְטִפְּחָה אֶת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר גָּעֲרָה בוֹ; גַּם יֵשׁ אֲשֶׁר תְּגָרֵשׁ עֲוִיל מִבֵּית-הַסֵּפֶר, אַךְ מִדֵּי עֲשׂוֹתָהּ זֹאת הִיא בוֹלַעַת דִּמְעוֹתֶיהָ; וְעַל הַהוֹרִים הַמַּרְעִיבִים אֶת בְּנֵיהֶם, לְיַסְּרָם עַל חַטָּאתָם, יִחַר אַפָּהּ.  הַמּוֹרָה דֵלְקַטִּי צְעִירָה וּגְבוֹהַת-קוֹמָה, לְבוּשָׁה בְּגָדִים נָאִים, שְׁחַרְחֹרֶת וְעֵרָה מְאֹד, וְעוֹשָׂה כָל דָּבָר בְּהִתְפָּרְצוּת, כְּחֵץ אֲשֶׁר יָעוּף מִקֶּשֶׁת דְּרוּכָה; לְכָל דָּבָר רֵיק הִיא מִתְרֶגֶּזֶת, אַךְ מַהֵר יַעֲבוֹר זַעֲמָהּ, וְאָז תַּבִּיעַ רוּחָהּ בְּאַהֲבָה וּבְרַחֲמִים רַבִּים.  – אַךְ הַיְלָדִים הֲלֹא אוֹהֲבִים אוֹתָךְ, - אָמְרָה לָהּ אִמִּי.  וַתַּעַן וַתֹּאמַר: אָמְנָם כֵּן, רַבִּים בָּהֶם אוֹהֲבִים אוֹתִי, אַךְ כְּתֹם הַשָּׁנָה רֻבָּם לֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לְהַבִּיט אֵלָי.  אַחֲרֵי לֶכְתָּם אֶל הַמּוֹרִים כִּמְעַט בּוֹשׁ יֵבוֹשׁוּ, כִּי הָיוּ לְפָנִים תַּחַת יָדִי, תַּחַת יַד מוֹרָה.  אַחַרֵי יְמֵי שְׁנָתַיִם עָמָל וּדְאָגָה רַבָּה וְאַחֲרֵי הֱיוֹת הַיֶּלֶד קָרוֹב אֶל לִבִּי מְאֹד, מַה יִּקְשֶׁה בְעֵינַי וּמָה אֵעָצֵב בְּהִפָּרְדוֹ מִמֶּנִּי.  אַךְ זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי: הַיֶּלֶד הַזֶּה אָהֹב יֶאֱהַב אוֹתָךְ כָּל הַיָּמִים.  וְאוּלָם יְמֵי הַחֹפֶשׁ עוֹבְרִים, אֲנִי שָׁבָה אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר, וַאֲנִי מְקַדֶּמֶת פָּנָיו: הוֹי, בְּנִי, בְּנִי! – וְהִנֵּה הוּא מֵסֵב אֶת פָּנָיו מִנֶּגְדִּי. -

וְהַמּוֹרָה עָמְדָה מִדַּבֵּר.  וַתָּקָם וַתִּשַּׁק לְאָחִי, וּבְעֵינֶיהָ נִרְאוּ דְמָעוֹת, וַתֹּאמַר לוֹ: וְהֵן אַתָּה לֹא תַעֲשֶׂה כֵן? לֹא תָשֵׁב פָּנֶיךָ מִנֶּגְדִּי, הֲלֹא? לֹא תִפְשַׁע בִּידִידָתְךָ הַמִּסְכֵּנָה.

 

אִמִּי

10. – יוֹם חֲמִישִׁי.

לְעֵינֵי מוֹרַת אָחִיךָ לֹא נָהַגְתָּ כָבוֹד בְּאִמֶּךָ.  הָיֹה לֹא תִהְיֶה עוֹד כָּזֹאת, אֶנְרִיקוֹ, לֹא תִהְיֶה כָזֹאת עַד עוֹלָם! הַדָּבָר, אֲשֶׁר יָצָא מִפִּיךָ לְלֹא מַשֹּׂא-פָנִים, בָּא בְלִבִּי כְמַדְקְרוֹת חָרֶב.  זָכַרְתִּי אֵת אֲשֶׁר יָשְׁבָה אִמְּךָ שְׁחוֹחַ עַל מִטָּתְךָ כָּל הַלַּיְלָה, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, לְמַעַן הַקְשִׁיב לְנִשְׁמַת אַפֶּךָ, אֵת אֲשֶׁר בָּכְתָה תַמְרוּרִים בְּצָרַת נַפְשָׁהּ וְשִׁנֶּיהָ מַשִּׁיקוֹת זוֹ לָזוֹ מִפַּחַד לְבָבָהּ אֲשֶׁר פָּחֲדָה פֶּן תִּשְׁכַּל אוֹתְךָ, עַד אֲשֶׁר דָּאַגְתִּי לָהּ פֶּן תֻּכֶּה בְּשִׁגָּעוֹן; כָּזֹאת וְכָזֹאת זָכַרְתִּי וַיִּחַר לִי מְאֹד עָלֶיךָ: הַאַתָּה תְנָאֵץ אִמֶּךָ! אִמְּךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן שָׁנָה תְמִימָה, שְׁנַת עֹנֶג וָנַחַת, מִימֵי חַיֶּיהָ, לְמַעַן מְנֹעַ מִמְּךָ יְגוֹן שָׁעָה אַחַת; אֲשֶׁר תֵּלֵךְ לְמַעַנְךָ לְבַקֵּשׁ פַּת-לֶחֶם; אֲשֶׁר תְּחָרֵף נַפְשָׁהּ לָמוּת, לְמַעַן הַצִּיל אֶת נַפְשֶׁךָ! שִׁמְעָה, אֶנְרִיקוֹ, וְשִׂים בִּלְבָבְךָ הֵיטֵב אֵת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.  דַּע עִם לְבָבֶךָ, כִּי יְמֵי עָמָל רַבִּים נְכוֹנִים לְךָ בַּחַיִּים; וְאוּלָם הַיּוֹם הָרַע בְּכֻלָּם הֲלֹא הוּא יוֹם הִלָּקַח אִמְּךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ.  גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְאִישׁ, וְנִבְחַנְתָּ וְנֻסֵּיתָ בְּרֹב מִלְחָמוֹת וּתְלָאוֹת וּפְגָעִים רָעִים וְהָיִיתָ חָזָק וְאַמִּיץ, - עוֹד זָכוֹר תִּזְכּוֹר אוֹתָהּ וְעוֹד קָרֹא תִקְרָא בִשְׁמָהּ אַלְפֵי פְעָמִים; כִּי יַמְרִיצְךָ כִלְיוֹן נַפְשְׁךָ, אֲשֶׁר תַּעֲרֹג                                                                                                                                                                                                                                                     לִשְׁמוֹעַ קוֹלָהּ אַךְ רֶגַע אֶחָד, לָשׁוּב לִרְאוֹת אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ הַפְּתוּחוֹת וּלְהִתְנַפֵּל אֶל תּוֹכָן בִּבְכִי תַמְרוּרִים כְּיֶלֶד מִסְכֵּן, אֲשֶׁר לֹא גוֹאֵל וְלֹא מָגֵן לוֹ.  אֵיךְ תִּזְכּוֹר אָז אֶת הַמְּרִירוּת וְאֶת מְגִנַּת-הַלֵּב אֲשֶׁר נָתַתָּ לָהּ וְאֵיךְ תְּיַסֵּרְנָה אוֹתְךָ כִּלְיוֹתֶיךָ, הָאֻמְלָל! אַל תְּקַוֶּה לִשְׂמוֹחַ בְּחַיֶּיךָ אַחֲרֵי הִכְאַבְתָּ לֵב אִמֶּךָ.  הִנָּחֵם תִּנָּחֵם עַל זֹאת, בַּקֵּשׁ תְּבַקֵּשׁ סְלִיחָתָהּ מִדֵּי תֶהְגֶּה בָהּ והַעֲרֵץ תַּעֲרִיץ אֶת זִכְרָהּ.  – אַךְ לַשָּׁוְא; - לִבְּךָ יַכְּךָ תָמִיד וְלֹא תֵדַע שָׁלוֹם בְּנַפְשֶׁךָ; הַתְּמוּנָה הַנְּעִימָה וְהָרַכָּה הַהִיא תִהְיֶה לְךָ תָמִיד תְּמוּנַת-יָגוֹן וּמַזְכֶּרֶת עָוֹן, אֲשֶׁר תִּתֵּן לְנַפְשְׁךָ חַבְלֵי שְׁאוֹל.  הָשֵׁב אֶל לִבְּךָ, אֶנְרִיקוֹ: הָרֶגֶשׁ הַזֶּה הוּא הַקָּדוֹשׁ בְּכָל רִגְשֵׁי לֵב אָדָם, וְאוֹי לָאִישׁ הַשָּׂם אוֹתוֹ לוֹ לְמִרְמָס! הָרוֹצֵחַ, כִּי יְכַבֵּד אֶת אִמּוֹ, עוֹד יֵשׁ בְּלִבּוֹ רְגָשִׁים טוֹבִים וַעֲדִינִים; הַגָּדוֹל בְּאַנְשֵׁי הַשֵּׁם, כִּי יַכְעִיסֶנָּה אוֹ כִי יַקְלֶה אוֹתָהּ, יִהְיֶה כְאַחַד הַנְּבָלִים.  וְעַתָּה אַל יוֹסִיף עוֹד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם לָצֵאת מִפִּיךָ דָּבָר קָשֶׁה לִפְנֵי אִמְּךָ אֲשֶׁר יְלָדָתְךָ.  וְכִי יִתְמַלֵּט מִפִּיךָ, אָז לֹא יִרְאַת אָבִיךָ כִּי-אִם מִצְוַת לְבָבְךָ הִיא תַמְרִיצְךָ לְהִתְנַפֵּל לְרַגְלֶיהָ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנֶיהָ אֲשֶׁר תִּמְחֶה בִנְשִׁיקַת-רָצוֹן אֶת אוֹת הַקָּלוֹן הַזֶּה, קְלוֹן מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה, מֵעַל מִצְחֶךָ.  הֵן אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ, בְּנִי, וְאַתָּה רֵאשִׁית כָּל תִּקְווֹתַי בַּחַיִּים; וּבְכָל-זֹאת בָּחַרְתִּי לִרְאוֹתְךָ מֵת לְעֵינַי מִשּׁוֹכֵחַ טוֹבָה לְאִמֶּךָ.  זְכוֹר זֹאת וְאַל תַּרְאֵנִי אוֹתוֹת אַהֲבָה עַד עֵת מוֹעֵד: לֹא אוּכַל לְהָשִׁיב לְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם אַהֲבָה תַחַת אַהֲבָתֶךָ.

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                               אָבִיךָ.

 

יְדִידִי קוֹרֵטִי

       13. – יוֹם רִאשׁוֹן.

אָבִי סָלַח לִי; אַךְ עַצְבַת-לִבִּי טֶרֶם תַּחֲלוֹף כָּלִיל, וּבְכֵן שָׁלְחָה אוֹתִי אִמִּי עִם בֶּן-הַשּׁוֹעֵר, נַעַר בָּא בַיָּמִים, אֶל מִגְרַשׁ-הָעִיר, לְמַעַן הִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ לְרוּחַ הַיּוֹם.  וַיְהִי אָנֹכִי עוֹבֵר בְּתּוֹךְ הַמִּגְרָשׁ עַל אַחַת הָעֲגָלוֹת, אֲשֶׁר עָמְדָה לִפְנֵי מַחֲסָן, וָאֶשְׁמַע קוֹל קוֹרֵא בִשְׁמִי.  הֲסִבּוֹתִי אֶת פָּנַי, וְהִנֵּה זֶה קוֹרֵטִי, חֲבֵרִי בְּבֵית-הַסֵּפֶר, וְעָלָיו חֲזִיָּתוֹ הַסְּרוּגָה, שֶׁעֵינָהּ כְּעֵין הַשּׁוֹקוֹלַדָּה וְכוֹבַע עוֹר הֶחָתוּל עַל רֹאשׁוֹ, וְהוּא רוֹחֵץ בַּזֵּעָה וְלִבּוֹ טוֹב עָלָיו, וּמַשָׂא-עֵצִים כָּבֵד עַל שִׁכְמוֹ.  עַל הָעֲגָלָה עָמַד אִישׁ קוֹמְמִיּוּת וַיַּמְצֵא אֵלָיו מְלֹא-הַזְּרוֹעַ עֵצִים, זֶה אַחַר זֶה, וְקוֹרֵטִי אָחַז בָּם וַיִּשָּׂאֵם אֶל מַחֲסַן אָבִיו, מְקוֹם שָׁם עָרַךְ אוֹתָם בְּחִפָּזוֹן לְמַעֲרָכָה.

וָאֶשְׁאַל וָאֹמַר: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, קוֹרֵטִי?

וַיַעַן: הֲלֹא תִרְאֶה? אֲנִי מְשַׁנֵּן לִי אֶת לִקְחִי. וּמִדֵּי דַבְּרוֹ פָּרַשׂ זְרוֹעוֹתָיו לְמַעַן קַבֵּל אֶת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר יוּשַׂם עֲלֵיהֶן.

צָחַקְתִּי לִדְבָרָיו.  אַך הוּא דִבֵּר בְּתָמִים, וְאַחֲרֵי אָחֲזוֹ בְּמַשָּׂא הָעֵצִים, קָרָא מִדֵּי רוּצוֹ: נְטִיַּת הַפֹּעַל הִיא הִשְׁתַּנּוּת תְּמוּנָתוֹ לְפִי הַמִּסְפָּר... לְפִי הַמִּסְפָּר וּלְפִי הַגּוּף...

וְאַחֲרֵי-כֵן, מִדֵּי הִתְפָּרְקוֹ וּמִדֵּי עָרְכוֹ אֶת הָעֵצִים: - לְפִי הַזְּמָן... לְפִי הַזְּמָן, אֲשֶׁר בּוֹ יֵעָשֶׂה הַדָּבָר הַמְּסֻפָּר...

וּכְשׁוּבוֹ אֶל הָעֲגָלָה לָקַחַת מְלֹא-זְרוֹעַ אַחֵר: - עַל-פִּי הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר בָּהּ יְבַטְּאוּ אֶת הַדָּבָר הַנַּעֲשֶׁה.

זֶה הָיָה הַלֶּקַח, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ הַמּוֹרֶה בְּדִקְדּוּק לַיּוֹם הַבָּא.  וְקוֹרֵטִי אָמַר אֵלַי: מַה תַּחֲשׁוֹב, אֲנִי מֵפִיק תּוֹעֶלֶת מֵעִתִּי כְּכָל הֱיוֹת לְאֵל-יָדִי.  אָבִי יָצָא הוּא וְעוֹזְרוֹ לְמַעֲשֵׂהוּ.  אִמִּי חוֹלָה.  וּבְכֵן עָלַי לִפְרוֹק אֶת הָעֵצִים מֵעַל הָעֲגָלָה.  מִדֵּי עֲשׂוֹתִי זֹאת אֲנִי חוֹזֵר עַל הַדִּקְדּוּק.  הַיּוֹם יֵשׁ לָנוּ שִׁעוּר קָשֶׁה.  עוֹד לֹא נִקְלַט בְּמוֹחִי.  – וְאַחַר פָּנָה אֶל בַּעַל הָעֲגָלָה וַיֹּאמַר: אָבִי אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁבַע יָבֹא הֵנָּה, וְנָתַן לְךָ אֶת שְׂכָרֶךָ.

הָעֲגָלָה הָלְכָה לְדַרְכָּה.  וְקוֹרֵטִי אָמַר אֵלַי: בֹּא רֶגַע אֶחָד אֶל הַמַּחֲסָן.  וָאָבֹא. וָאֵרֶא מָקוֹם רְחַב-יָדַיִם וְהוּא מָלֵא מַעַרְכוֹת עֵצִים וַאֲגֻדּוֹת-שְבָטִים, וּבַפִּנָּה הָאַחַת פֶּלֶס.  – וַיּוֹסֶף קוֹרֵטִי וַיֹּאמֶר לִי: הַאֲמִינָה לִי, הַיּוֹם עָלַי לְהַטּוֹת שִׁכְמִי לְסֵבֶל; וְעָלַי לִגְנוֹב וְלֶאֱצוֹל לִי מִן הָעֵת, רְגָעִים רְגָעִים.  כָּתַבְתִּי מִשְׁפָּטִים אֲחָדִים, וְהִנֵּה בָאוּ אֲנָשִׁים לִקְנוֹת.  כִּמְעַט שַׁבְתִּי לִכְתּוֹב, וְהִנֵּה בָאָה הָעֲגָלָה.  וְהַבֹּקֶר הַזֶּה רַצְתִּי זֶה פַעֲמַיִם אֶל שׁוּק-הָעֵצִים אֲשֶׁר בִּרְחוֹב הַוֵּנֶצִי.  כִּמְעַט לֹא אֵדַע רַגְלַי, וְיָדַי צָבוֹת.  הֲלֹא תְדַמֶּה בְּנַפְשְׁךָ אֵיךְ הָיְתָה מְבוּכָתִי, לוּ הָיָה עָלַי הַיּוֹם גַּם לִרְשׁוֹם.  – מִדֵּי דַבְּרוֹ טִאטֵא בְּמַטְאֲטֵא אֲשֶׁר בְּיָדוֹ אֶת הֶעָלִים הַיְבֵשִׁים וְאֶת הַשְּׁבָבִים מֵעַל קַרְקַע הַבַּיִת, אֲשֶׁר הָיָה רָצוּף לְבֵנִים.

וָאֹמַר: וְאַיֵּה אַתָּה מֵכִין אֶת שִׁעוּרֶיךָ?

וַיַּעַן: אָמְנָם, לֹא פֹה; וְאוּלָם בֹּא אִתִּי וּרְאֵה; - וַיּוֹלִיכֵנִי אֶל חֶדֶר קָטָן מֵאַחֲרֵי הַמַּחֲסָן, אֲשֶׁר הָיָה לִבְעָלָיו לְבֵית-מְבַשְּׁלִים וְלַחֲדַר-אֹכֶל, ובְקָצֵהוּ הָאֶחָד שֻׁלְחָן, וְעָלָיו הַסְּפָרִים, הַמַּחְבָּרוֹת וְהָעֲבוֹדוֹת אֲשֶׁר הֵחֵל לַעֲבוֹד.  וַיֹּאמַר:  הֲלֹא אֶת הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁנִיָּה לֹא גָמַרְתִּי וַעֲזַבְתִּיהָ  לִהְיוֹתָהּ מְרַחֶפֶת בָּרוּחַ: "אֶת הָעוֹר יַעֲשׂוּ לִנְעָלִים, לִרְצוּעוֹת-מַשָּׂא"... וְעַתָּה אוֹסִיף עַל אֵלֶּה: "לְאַמְתָּחוֹת".  וַיִּקַּח אֶת הָעֵט וַיָּחֶל לִכְתּוֹב בִּכְתַב-יָדוֹ הַיָּפֶה.  – וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא נִשְׁמַע מֵהַמַּחֲסָן: הַאֵין פֹּה אִישׁ? וְהַקּוֹל קוֹל אִשָּׁה, הַבָּאָה לִקְנות עֲנָפִים יְבֵשִׁים.  וַיֹּאמֶר קוֹרֵטִי: הִנֵּנִי! וַיְמַהֵר לָצֵאת וַיִּשְׁקוֹל אֶת אֲגֻדַּת הָעֲנָפִים וַיִּקַּח אֶת כֶּסֶף מִכְרָם, וַיָּרָץ אֶל אַחַת הַפִּנוֹת לִרְשׁוֹם אֶת הַמִּמְכָּר בְּסֵפֶר גָּדוֹל וַיָּשָׁב אֶל עֲבוֹדָתוֹ וַיֹּאמַר: הָבָה נִרְאֶה, הֲתַשִּׂיג יָדִי לִכְתּוֹב אֶת הַמִּשְׁפָּט עַד תֻּמּוֹ.  – וַיִּכְתּוֹב: "לְיַלְקוּטֵי נוֹסְעִים לְצִקְלוֹנוֹת-חַיָּלִים".  – פִּתְאֹם קָרָא: אֲהָהּ, הַמַּשְׁקֶה הַמִּסְכֵּן, מַשְׁקֵה הַקָּפֶה אֲשֶׁר לִי, שׁוֹטֵף וְעוֹבֵר! וַיָּרָץ אֶל הַכִּירַיִם, לְהַסִּיעַ אֶת סִיר הַקָּפֶה מִן הָאֵשׁ.  וַיֹּאמֶר אֵלַי: הַקָּפֶה הַזֶּה לְאִמִּי הוּא, טוֹב כִּי לָמַדְתִּי לְהָכִין אוֹתוֹ.  חַכֵּה רֶגַע אֶחָד וְהֵבֵאנוּ אוֹתוֹ לָהּ; וּבְכֵן תִּרְאֶה אוֹתְךָ, וְתִשְׂמַח לִרְאוֹתֶךָ.  זֶה שִׁבְעָה יָמִים הִיא שׁוֹכֶבֶת עַל מִשְׁכָּבָהּ... עוֹד תִּכָּוֶינָה אֶצְבְּעוֹתַי בַּסִּיר הַזֶּה! מֶה עָלַי לְהוֹסִיף עוֹד אַחֲרֵי צִקְלוֹנוֹת-הַחַיָּלִים? עוֹד דְּבָרִים אֲחֵרִים עוֹשִׂים עוֹר, אַךְ אֵינָם עוֹלִים עַל לִבִּי.  בֹּא אִתִּי אֶל אִמִּי!

וַיִּפְתַּח דֶּלֶת וַנָּבֹא בְחֶדֶר אַחֵר קָטָן; שָׁם שָׁכְבָה אֵם קוֹרֵטִי עַל מִטָּה רְחָבָה וּמִטְפַּחַת לְבָנָה חֲבוּשָׁה לְרֹאשָׁהּ.

וַיַּגֶּשׁ לָהּ קוֹרֵטִי אֶת הַסֵּפֶל וַיֹּאמַר: הִנֵּה הַקָּפֶה, אִמִּי; וְזֶה אַחַד חֲבֵרַי בְּבֵית-הַסֵּפֶר.  וַתֹּאמֶר אֵלַי הָאִשָּׁה: הֲטִיבוֹתָ כִּי עָשִׂיתָ זֹאת, עֶלֶם יָקָר; הֲלֹא בָאתָ לִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם הַחוֹלָה?

וְעַד כֹּה וְעַד כֹּה וְקוֹרֵטִי עָרַךְ אֶת הַכָּרִים תַּחַת שֶׁכֶם אִמּוֹ, וַיִּפְרשׂ אֶת סְדִינֵי הַמִּטָּה, נִעֵר בְּמַחְתָּה אֶת הָאֵשׁ הַדּוֹעֶכֶת, וַיְגָרֵשׁ אֶת הֶחָתוּל מֵעַל הָאָרוֹן.  וַיִּשְׁאַל אֵת אִמּוֹ, בְּקַחְתּוֹ אֶת הַסֵּפֶל מִלְּפָנֶיהָ: מַה חֶפְצֵךְ עוֹד? הֲשָׁתִית אֶת שְׁתֵּי הַכַּפּוֹת עָסִיס? אִם אֵין עוֹד, הִנְנִי וְאָרוּצָה מַהֵר עַד בֵּית-הַמִרְקַחַת רָצוֹא וָשׁוֹב.  אֶת הָעֵצִים הִנֵּה פָרַקְתִּי מֵעַל הָעֲגָלָה.  אֶת הַבָּשָׂר אָשִׂים עַל הָאֵשׁ בַּשָּׁעָה הָרְבִיעִית, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתְּ, וְכִי תַעֲבוֹר מוֹכֶרֶת הַחֶמְאָה עַל בֵּיתֵנוּ וְנָתַתִּי לָהּ אֶת שְׁמוֹנֶה הָאֲגוֹרוֹת.  הַכֹּל הוֹלֵךְ לְמֵישָׁרִים, רַק אַל תִּדְאֲגִי לְכָל דָּבָר.

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: בָּרוּךְ תִּהְיֶה לִי, בְּנִי; הַיֶּלֶד הַמִּסְכֵּן, לְכָל דָּבָר שׂוֹם יָשִׂים לִבּוֹ.  וְהָאִשָּׁה הִמְרִיצָה אוֹתִי, כִּי אֶקַּח מִיָּדָהּ חֲתִיכַת סֻכָּר, וְאַחַר הֶרְאַנִי קוֹרֵטִי צִיּוּר קָטָן, תְּמוּנַת אָבִיו, בִּלְבוּשׁ אִישׁ-צָבָא, וְעַל חָזֵהוּ אוֹת-כָּבוֹד אֲשֶׁר הִשִּׂיג בִּשְׁנַת 1866 בִּגְדוּד הַנָּסִיךְ הֻמְבֶּרְט.  מַרְאֶה פָנָיו כִּפְנֵי בְנוֹ, וְגַם עֵינָיו עֵרוֹת וְחָיוֹת, וְעַל שְׂפָתָיו, כְּעַל שִׂפְתֵי בְנוֹ, מְרַחֵף שְׂחוֹק מִטּוּב-לֵב.  שַׁבְנוּ אֶל חֲדַר-הַמְבַשְּׁלִים.  וְקוֹרֵטִי אָמַר: הִנֵּה מָצָאתִי אֶת הַדָּבָר; וַיּוֹסֶף לִכְתּוֹב בְּמַחְבַּרְתּוֹ: "גַּם רִתְמַת-סוּסִים יַעֲשׂוּ עוֹר".  - שְׁאֵרִית הָעֲבוֹדָה אֶעֱבוֹד בָּעֶרֶב, הַלַּיְלָה אֲאַחֵר לָשָׁבֶת.  אַתָּה מְאֻשָּׁר; דֵּי עֵת לְךָ גַּם לִלְמוֹד גַּם לָצֵאת וּלְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ!

וְאַחַר הֵחֵל – וְהוּא עַלִּיז וּמָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ כְּמִשְׁפָּטוֹ – לָשׂוּם גִּזְרֵי עֵצִים עַל הַסַּד, לְמַעַן גְּזוֹר אוֹתָם בַּתָּוֶךְ בַּמְּגֵרָה, וַיֹּאמַר: הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת תַּחֲלִיץ עַצְמוֹתַי, אַךְ לֹא כָמוֹהָ כִ"תְנוּפַת הַזְּרוֹעַ לְפָנִים".  כְּבוֹא אָבִי הַבַּיְתָה, יִמְצָא אֶת כָּל הָעֵצִים הָאֵלֶּה גְזוּרִים, וְרָאָה וְשָׂבַע רָצוֹן.  אַךְ זֶה רָע, כִּי אַחֲרֵי כָרְתִי הָעֵצִים, יוֹצְאוֹת מִתַּחַת יָדִי הָאוֹתִיּוֹת טי"ת ולמ"ד כִּנְחָשִׁים עֲקַלְקַלִּים, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר הַמּוֹרֶה.  וּמַה לַּעֲשׂוֹת? הַגֵּד אַגִּיד לוֹ, כִּי עָלַי הָיָה לְזַעֲזֵעַ אֶת זְרוֹעוֹתָי.  הַדָּבָר הָרֹאשׁ וְהָרִאשׁוֹן הֲלֹא הוּא, כִּי תִחְיֶה אִמִּי מֵחָלְיָהּ בְּקָרוֹב, וְזֶה בָטוּחַ.  הַיּוֹם הִנֵּה רָוַח לָהּ, תְּהִלָּה לֵאלֹהִים.  עַל הַדִּקְדּוּק אָשׁוּב מָחָר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, כִּקְרֹא הַתַּרְנְגוֹל אֶת קְרִיאָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה.  הוֹי! הִנֵּה הָעֲגָלָה, אֲשֶׁר בָּהּ קוֹרוֹת הָעֵצִים! לַעֲבוֹדָה!

עֲגָלָה עֲמוּסָה קוֹרוֹת עָמְדָה לִפְנֵי הַמַּחֲסָן.  וַיָּרָץ קוֹרֵטִי הַחוּצָה לְדַבֵּר עִם הָאִישׁ, וְאַחַר שָׁב הַבָּיְתָה.  וַיֹּאמֶר אֵלַי: עַתָּה לֹא אוּכַל עוֹד לְבַלּוֹת זְמַן בְּחֶבְרָתְךָ; מָחָר נִרְאֶה אִישׁ אֶת אָחִיו.  הֲטִיבוֹתָ כִּי בָאתָ אֶל בֵּיתִי לִרְאוֹת פָּנָי.  יִנְעַם לְךָ טִיּוּלְךָ! אַשְׁרֶיךָ שֶׁכָּכָה לָךְ.

וַיִּתֶּן לִי אֶת יָדוֹ, וָיָּרָץ לָקַחַת אֶת הַקּוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה וַיָּחֶל לָרוּץ, כְּבָרִאשׁוֹנָה, בֵּין הָעֲגָלָה וּבֵין הַמַּחֲסָן הֵנָּה וַהֲלוֹם, וּפָנָיו רַעֲנַנִּים כְּשׁוֹשַנָּה מִתַּחַת לְכוֹבַע עוֹר הֶחָתוּל אֲשֶׁר לוֹ, וְהוּא חָיֶה וְזָרִיז לְשִׂמְחַת לֵב כָּל רוֹאֵהוּ. 

מְאֻשָּׁר אַתָּה, אָמַר אֵלָי.  – אֲהָהּ! קוֹרֵטִי יַקִּירִי, לֹא כֵן הַדָּבָר: אַתָּה הוּא הַמְּאֻשָּׁר, יַעַן אֲשֶׁר תַּרְבֶּה לִלְמוֹד וְתַרְבֶּה לַעֲבוֹד, יַעַן הֱיוֹתְךָ לְעֵזֶר וּלְהוֹעִיל לְאָבִיךָ וּלְאִמְּךָ מִמֶּנִּי, יַעַן הֱיוֹתְךָ טוֹב מִמֶּנִּי, טוֹב וּבֶן-חַיִל מֵאָה פְעָמִים כָּמוֹנִי, חֲבֵרִי הַיָּקָר.

 

הַמְנַהֵל

18. – יוֹם שִׁשִּׁי.

קוֹרֵטִי הָיָה שְׂבַע-רָצוֹן הַבֹּקֶר, כִּי מוֹרֵהוּ מֵהַכִּתָּה הַשְּׁנִיָּה, הָאָדוֹן קוֹאַטִּי, בָּא לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַבּוֹחֲנִים אֶת הַתַּלְמִידִים אַחַת בַּחֹדֶשׁ.  הוּא גְבַהּ-קוֹמָה וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ עָבֹת וּמְתֻלְתָּל, וּזְקָנוֹ אָרֹךְ וְשָׁחוֹר, וְעֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת שְׁחַרְחָרוֹת הֵן, וְקוֹלוֹ אַדִּיר כְּקוֹל רָעַם; מְיָרֵא הוּא תָמִיד אֶת תַּלְמִידָיו, לֵאמֹר: עוֹד מְעַט יִקְרַע אוֹתָם לִקְרָעִים, יִסְחָבֵם בְּצַוְרוֹנָם אֶל מִשְׁמָר, וּמַעֲמִיד פָּנִים נִזְעָמִים לִמְאֹד; אַךְ מֵעוֹלָם לֹא עָנַשׁ וְלֹא יִסַּר, וְגַם צָחֹק יִצְחַק תָּמִיד בַּסֵּתֶר אֶל תּוֹךְ זְקָנוֹ.  מִסְפַּר כָּל הַמּוֹרִים – עִם קוֹאַטִּי – שְׁמוֹנָה, בָּהֶם מוֹרֶה-מִשְׁנֶה, קָטָן וַחֲסַר-זָקָן, עַד כִּי מַרְאֵהוּ כְמַרְאֵה נָעַר.  אֶחָד בָּהֶם, מוֹרֵה הַכִּתָּה הָרְבִיעִית, צוֹלֵעַ; הוּא כוֹאֵב תָּמִיד, מְעֻלָּף מִטְפַּחַת-צֶמֶר גְּדוֹלָה עַל צַוָּארוֹ; כְּאֵבוֹ בָּא לוֹ מֵעֵת הֱיוֹתוֹ מוֹרֶה בְּבֵית-סֵפֶר בִּכְפָר, אֲשֶׁר קִירוֹתָיו נָטְפוּ מָיִם.  מוֹרֶה אַחֵר, בַּכִּתָּה הָרְבִיעִית גַּם הוּא, זָקֵן בָּא בַיָּמִים וּשְׂעָרוֹ כֻלּוֹ הָפַךְ לָבָן; הוּא הָיָה מוֹרֶה לְעִוְרִים.  וְשָׁם עוֹד אִישׁ הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, מִשְׁקָפַיִם עַל עֵינָיו וְשָׂפָם צָהֹב לוֹ; הַתַּלְמִידִים מְכַנִּים אוֹתוֹ בְּשֵׁם "עוֹרֵך-דִּין", כִּי לָמַד תּוֹרַת הַמִּשְׁפָּטִים וַיַּשֵּׂג תְּעוּדַת-חָכָם, וְגַם כָּתַב סֵפֶר לְהוֹרוֹת דֶּרֶךְ בִּכְתִיבַת מִכְתָּבִים.  לְעֻמַּת זֹאת, מוֹרֵה הַהִתְעַמְלוּת מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה אִישׁ-צָבָא; וְגַם אָמְנָם עָבַד בַּצָּבָא תַּחַת פְּקֻדַּת גַּרִיבַּלְדִּי, וּבְצַוָּארוֹ מִחְיַת-פֶּצַע מִמַּכַּת כִּידוֹן, אֲשֶׁר הֻכָּה בְּמִלְחֶמֶת מִילַצּוֹ.  וּבְרֹאשָׁם הַמְנַהֵל – אִישׁ גָּבוֹהַּ, קֵרֵחַ, מִשְׁקְפֵי-זָהָב עַל אַפּוֹ, זְקָנוֹ הַלָּבָן יוֹרֵד עַל חָזֵהוּ, כֻּלוֹ לָבוּשׁ שְׁחוֹרִים, וּמְעִילוֹ רָכוּס תָּמִיד עַד מִתַּחַת לְסַנְטֵרוֹ; הוּא טוֹב מְאֹד לַיְלָדִים; מִדֵּי בוֹאָם אֶל חֶדְרוֹ וְהֵם מִתְעַתְּדִים לִשְׁמוֹעַ תּוֹכַחַת מוּסָר מִפִּיו, לֹא יִגְעַר בָּם וְלֹא יְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת, כִּי-אִם אָחֹז יֹאחַז בִּידֵיהֶם וִיבַאֵר לָהֶם בַּאֵר הֵיטֵב וְהוֹכֵחַ, מַדּוּעַ לֹא הָיָה לָהֶם לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת וְכָזֹאת, וְכִי עֲלֵיהֶם לְהִנָּחֵם עַל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשׂוּ וּלְקַיֵּם וּלְקַבֵּל עֲלֵיהֶם לְהֵיטִיב אֶת דַּרְכָּם מֵעָתָּה.  וְכָכָה יְדַבֵּר עַל לִבָּם דְּבָרִים טוֹבִים, דְּבָרִים נְעִימִים בְּקוֹל רַךְ וָטוֹב, עַד אֲשֶׁר יֵצְאוּ כֻלָּם מִלְּפָנָיו בְּעֵינַיִם אֲדֻמּוֹת מִבְּכִי וּבְלֵב נִכְנָע וְנָמוֹג, כְּמוֹ לוּ עָנַשׁ אוֹתָם קָשָׁה.  הַמְנַהֵל הַמִּסְכֵּן!  רִאשׁוֹן הוּא לְכָל הַמּוֹרִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר עַל מִשְׁמַרְתּוֹ, כִּי יְחַכֶּה לַתַּלְמִידִים וְנִדְרַשׁ לַהוֹרִים; וּבְצֵאת הַמּוֹרִים לָלֶכֶת אִישׁ לְבֵיתוֹ, עוֹדֶנּוּ יֵלֵךְ מִסָּבִיב לְבֵית-הַסֵּפֶר, לְהַשְׁגִּיחַ אֲשֶׁר לֹא יֶהְדְּפוּ הַיְלָדִים אִישׁ אֶת אָחִיו אֶל תַּחַת הַמֶּרְכָּבוֹת וַאֲשֶׁר לֹא יְבַלּוּ עִתָּם בְּמִשְׂחָק בְּתוֹךְ רְחוֹבוֹת וְלֹא יְמַלְּאוּ אֶת יַלְקוּטֵיהֶם אֲבָנִים וָחוֹל; וּמִדֵּי הֵרָאוֹתוֹ בְּקוֹמָתוֹ הַגְּבוֹהָה, הַכֵּהָה, בְּאַחַת הַפִּנּוֹת, יָפוּצוּ מִפָּנָיו הַיְלָדִים גְּדוּדִים גְּדוּדִים אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו, בְּעָזְבָם מֵאַחֲרֵיהֶם אֶת מִשְׂחֲקֵיהֶם, מִשְׂחֲקֵי הָעֵטִים וְהַכַּדּוּרִים; וְהוּא יְיָרֵא אוֹתָם מֵרָחוֹק בְּאֶצְבָּעוֹ וּפָנָיו מַבִּיעִים נְעִימוֹת וְתוּגָה גַּם יָחַד.  אִישׁ לֹא רָאָהוּ עוֹד צוֹחֵק – אָמְרָה אִמִּי – מִיּוֹם אֲבָד-לוֹ בְנוֹ, אֲשֶׁר עָבַד בַּצָּבָא כְּאַחַד הַמִּתְנַדְּבִים; וְעַל שֻׁלְחָנוֹ הַקָּטָן, בְּחֶדְרוֹ אֲשֶׁר בְּבֵית-הַסֵּפֶר, תָּמִיד תְּמוּנָתוֹ לְנֶגֶד עֵינָיו.  אַחֲרֵי אֲשֶׁר קָרָהוּ הָאָסוֹן הַזֶּה, בִּקֵּשׁ לַעֲזוֹב אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְגַם עָרַךְ כְּתָב-בַּקָּשָׁה אֶל סוֹד זִקְנֵי הָעֵדָה, אֲשֶׁר יִפְטְרוּ אוֹתוֹ; אַך הִנִּיחַ אוֹתוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ וַיִּתְמַהְמַהּ מִיּוֹם אֶל יוֹם לְשַׁלְּחוֹ, כִּי קָשֶׁה בְּעֵינָיו לַעֲזוֹב אֶת הַיְלָדִים.  וְאוּלָם לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר כְּמוֹ הָיְתָה עִם לְבָבוֹ הַחְלָטָה; וְאָבִי, אֲשֶׁר נִקְרָה שָׁמָה בַּחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ, אָמַר לוֹ: מַה-צַּר לָנוּ, כִּי הוֹלִךְ אַתָּה, אֲדוֹנִי הַמְנַהֵל.  וְהִנֵּה אִישׁ בָּא לִרְשֹׁם בִּרְשִׁימַת בֵּית-הַסֵּפֶר יֶלֶד, אֲשֶׁר עָבַר אֵלֵינוּ מִשְׁכוּנָה אַחֶרֶת, עֵקֶב אֲשֶׁר הֶחֱלִיף אֶת מְעוֹנוֹ.  וְכִרְאוֹת הַמְנַהֵל אֶת הַיֶּלֶד תָּמַהּ מְאֹד לְמַרְאֵהוּ וַיִּתְבּוֹנֵן אֵלָיו עַד בּוֹש, - אַחַר נָתַן עֵינוֹ בַּתְּמוּנָה אֲשֶׁר עַל שֻׁלְחָנוֹ, וַיָּשָׁב וַיִּתְבּוֹנֵן אֶל הַנַּעַר, בְּקַחְתּוֹ אוֹתוֹ אֶל בֵּין בִּרְכָּיו וּבַהֲרִימוֹ אֶת פָּנָיו לְמַעְלָה: מַרְאֵה פְנֵי הַנַּעַר הַזֶּה הָיָה כֻלּוֹ כְּמַרְאֵה פְנֵי בְנוֹ הַמֵּת.  וְהַמְנַהֵל אָמַר: טוֹב; - וַיִּרְשֹׁם אֶת הַנַּעַר בִּרְשִׁימַת הַתַּלְמִידִים, וַיִּשְׁלַח אֶת הָאָב וְאֶת בְּנוֹ.  וְהוּא יָשַׁב עַל מוֹשָׁבוֹ וַיַּעֲמֵק מַחֲשָׁבוֹת.  וְאָבִי אָמַר אֵלָיו שֵׁנִית: אֲהָהּ, כִּי הוֹלֵךְ אַתָּה מֵאִתָּנוּ! אָז לָקַח הַמְנַהֵל אֶת כְּתָב-הַבַּקָּשָׁה וַיִקְרָעֵהוּ לִקְרָעִים וַיֹּאמֶר: עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה.

 

אַנְשֵׁי-הַצָּבָא

22. – יוֹם שְׁלִישִׁי.

בְּנוֹ הָיָה בְּתוֹךְ הַמִּתְנַדְּבִים בַּצָּבָא בְּמוֹתוֹ; עַל-כֵּן הוֹלֵךְ הַמְנַהֵל תָּמִיד אֶל מִגְרַשׁ הָעִיר, לִרְאוֹת בַּעֲבוֹר אַנְשֵׁי-הַצָבָא, בְּעֵת צֵאתֵנוּ מִבֵּית-הַסֵּפֶר.  אֶתְמוֹל עָבַר גְּדוּד רַגְלִים, וַחֲמִשִּים יְלָדִים הֵחֵלּוּ לָסֹב אֶת עֲדַת הַנּוֹגְנִים, וַיָּשִׁירוּ וַיַּכּוּ בְסַרְגְּלֵיהֶם עַל הַיַּלְקוּטִים וְעַל הַמַּחְבָּרוֹת, עַל-פִּי קֶצֶב הַנְּגִינָה.  וַאֲנַחְנוּ עָמַדְנוּ עַל מִשְׁעוֹל-הַדֶּרֶךְ, חֶבֶל נְעָרִים יַחַד, עָמֹד וְרָאֹה בַּמַּרְאֶה: גֵּרוֹנָה, הֶחָבוּשׁ בִּבְגָדָיו הַצָּרִים מִמֶּנּוּ, שִׁלַּח שִׁנָּיו בְּפַת-לֶחֶם גְּדוֹלָה; בּוֹטִינִי, הַלָּבוּשׁ תָּמִיד פְּאֵר וְהַמְלַקֵּט בְּכָל עֵת אֶת הַשְּׂעָרוֹת הַדַּקּוֹת מֵעַל לְבוּשׁוֹ; פְּרִקוֹסִי, בֶּן חָרַשׁ-הַבַּרְזֶל, הֶעָטוּף מְעִיל אָבִיו; הַנַּעַר אֲשֶׁר מִקַּלַּבְּרִיָּה וְ"הַבּוֹנֶה"; קָרוֹסִי, אֲשֶׁר לוֹ רֹאשׁ אָדֹם, וּפְרַנְטִי בַּעַל הַפָּנִים הַפּוֹחֲזִים; גַּם רָבֵּיטִי, בֶּן מְפַקֵּד גְּדוּד הַקַּלָּעִים, הוּא הַנַּעַר, אֲשֶׁר הִצִּיל יֶלֶד מִהְיוֹת לִמְבוּסָה לְעֶגְלַת-הָעִיר, וְעַתָּה הוּא מִתְהַלֵּךְ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ.  פְרַנְטִי שָׂחַק לְאִישׁ-צָבָא צוֹלֵעַ וַיִּלְעַג לוֹ בְּפָנָיו.  אַךְ הִנֵּה זֶה יַד אִישׁ נוֹגַעַת בְּשִׁכְמוֹ; וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו, וְהִנֵּה הַמְנַהֵל נִצָּב עָלָיו.  וַיֹּאמֶר לוֹ הַמְנַהֵל: שִׂים לִבְּךָ לַאֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה;  הַלּוֹעֵג לְאִישׁ-צָבָא בְּעֵת עָמְדוֹ בַּמַּעֲרָכָה, עֵת אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לִנְקוֹם אֶת נִקְמָתוֹ וְגַּם לֹא לְהָשִׁיב דָּבָר – כָּמֹהוּ כְמִתְנַפֵּל עַל אִישׁ אָסוּר: נְבָלָה הִיא.  פְרַנְטִי נֶעְלַם כְּרֶגַע.  וְאַנְשֵׁי-הַצָּבָא צָעֲדוּ עָבְרוּ עַל פָּנֵינוּ אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה הַטּוּר, וְהֵם רוֹחֲצִים בְּזֵעָה וּמְכֻסִּים אָבָק, וְרוֹבֵיהֶם נוֹצְצִים לְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ.  וְהַמְנַהֵל אָמָר: יְלָדִים, אָהֹב תֹּאהֲבוּ אֶת אַנְשֵׁי-הַצָּבָא.  הֵן הֵמָּה מְגִנִּים לָנוּ, וְלוּ יִקְרַב מָחָר אוֹיֵב אֶל גְּבוּל אַרְצֵנוּ, כִּי עַתָּה יְחָרְפוּ נַפְשָׁם לָמוּת בַּעֲדֵנוּ.  גַּם הֵמָּה עוֹדָם נְעָרִים, וְאַךְ זְקֵנִים הֵמָּה מִכֶּם לִשְׁנוֹת מִסְפָּר; גַּם הֵמָּה הוֹלְכִים אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר; וְיֵשׁ בְּתוֹכָם גַּם הֵם כְּמוֹכֶם עֲשִׁירִים וַעֲנִיִּים; וּבָאִים הֵם מִכָּל קְצוֹת אֶרֶץ אִיטַלְיָה.  רְאוּ, כִּמְעַט אֲשֶׁר הַכָּרַת פְּנֵיהֶם תַּעֲנֶה בָם מוֹצָאָם וּמוֹלַדְתָּם:  הִנֵּה בְּנֵי סִיצִלְיָה, בְּנֵי סַרְדִּנְיָה, בְּנֵי נַפּוֹלִי, בְּנֵי לוֹמְבַּרְדִּיָּה עוֹבְרִים עַל פָּנֵינוּ.  הַגְּדוּד הַזֶּה יָשָׁן הוּא, מִגְּדוּדֵי הַצָּבָא, אֲשֶׁר נִלְחַם בִּשְׁנַת 1848.  אַנְשֵׁי-הַצָּבָא הָהֵם עוֹד אֵינָם, אַךְ הַדֶּגֶל הוּא הוּא בְּכָל עֵת.  כַּמָּה מִן הָאֲנָשִׁים הַחוֹנִים עַל הַדֶּגֶל הַזֶּה מֵתוּ בְּעַד אַרְצָם עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּטֶרֶם תִּוָּלֵדוּ! – הִנֵּה זֶה הוּא – אָמַר גֵּרוֹנָה.  וְגַם אָמְנָם נִרְאָה הַדֶּגֶל מֵרָחוֹק, מִתְנוֹסֵס מֵעַל לְרָאשֵׁי אַנְשֵׁי-הַצָּבָא.  וְהַמְנַהֵל אָמַר:  שִׁמְעוּ, יְלָדִים, כַּעֲבֹר דִּגְלֵנוּ בַּעַל שְׁלֹשֶׁת הַצְּבָעִים עַל-פְּנֵיכֶם, תָּשִׂימוּ אִישׁ אִישׁ מִכֶּם יָד לַמֵּצַח, וְהָיְתָה זֹאת בִּרְכַתְכֶם, בִּרְכַּת הַתַּלְמִידִים.  וַיַּעֲבֹר הַדֶּגֶל, נָשׂוּא בְיַד שַׂר-אֶלֶף, וְכֻלּוֹ קָרוּעַ וּמַרְאֵהוּ כֵּהֶה מֵרֹב יָמִים, וְאוֹתוֹת-הַכָּבוֹד תְּלוּיִם עַל הַנֵּס.  וַנָּשֶׂם כֻּלָּנוּ אִישׁ יָדוֹ עַל מִצְחוֹ.  וְשַׂר-הָאֶלֶף הִתְבּוֹנֵן בָּנוּ וַיָּשֶׁב לָנוּ בְרָכָה בְּבַת-צְחוֹק עַל שְׂפָתָיו.  וְהִנֵּה קוֹל נִשְׁמַע מֵאַחֲרֵינוּ: חִזְקוּ, יְלָדִים.  הֲסִבּוֹנוּ פָנֵינוּ וְרָאִינוּ אִישׁ-שֵׂיבָה, וּבְחוֹר-הַכַּפְתּוֹר שֶׁל מְעִילוֹ פְּתִיל תְּכֵלֶת כַּפְּתִיל אֲשֶׁר עַל בִּגְדֵי אַנְשֵׁי-הַצָּבָא הַנִּלְחָמִים מִלְחֶמֶת קְרִים: הָאִישׁ הָיָה שַׂר-צָבָא מְשֻׁחְרָר.  וַיּאמֶר אֵלֵינוּ: חִזְקוּ, יְלָדִים, עֲשִׂיתֶם כְּמַעֲשֵׂה בְנֵי-חָיִל! – וְעַד כֹּה וְעַד כֹּה וַעֲדַת הַנּוֹגְנִים אֲשֶׁר לַגְּדוּד נָטְתָה בִּקְצֵה הַמִּגְרָשׁ בַּפִּנָּה, וְחֶבֶל נְעָרִים סוֹבְבִים אוֹתָהּ וְקוֹלָם, קוֹל מִצְהָלוֹת, נִלְוָה עַל תֵּקַע הַחֲצוֹצְרוֹת כִּתְרוּעַת מִלְחָמָה.  וְשַׁר-הַצָּבָא הַזָּקֵן הִתְבּוֹנֵן בָּנוּ וַיּאמֶר שֵׁנִית: חִזְקוּ, יְלָדִים; מִי אֲשֶׁר יִתֵּן כָּבוֹד לַדֶּגֶל מִנְּעוּרָיו, הוּא יָגֵן עָלָיו גַּם הָגֵן בְּנַפְשׁוֹ כַּאֲשֶׁר יִגְדָּל.

 

מָגֵן נֶלִי

– יוֹם רְבִיעִי.

גַּם נֶלִי הַמִּסְכֵּן, הַגִּבֵּן הַקָּטָן, הִתְבּוֹנֵן אֶתְמוֹל אֶל גְּדוּד אַנְשֵׁי-הַצָּבָא, אַךְ פָּנָיו כְּמוֹ הִבִּיעוּ מַחְשְׁבוֹת לְבָבוֹ, לֵאמֹר: אָנֹכִי לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לִהְיוֹת אִישׁ-צָבָא! הַנַּעַר טוֹב וְחָרוּץ, אַךְ דַּל מְאֹד וּפָנָיו חָוְרוּ, וְאַךְ בְּרֹב עָמָל יִשֹּׁם וְיִשְׁאַף רוּחַ.  וְהוּא חָגוּר תָּמִיד סִנָּר אָרֹךְ, עָשׂוּי בַּד שָׁחוֹר, מַזְהִיר.  אִמּוֹ אִשָּׁה שִׁפְלַת-קוֹמָה, צְהֻבַּת-שֵׂעַר, לְבוּשָׁה שְׁחוֹרִים, וְהִיא בָאָה תָמִיד בְּעֵת צֵאת הַיְלָדִים מִבֵּית-הַסֵּפֶר לָקַחַת אֶת בְּנָהּ הַבַּיְתָה, פֶּן יִלָּחֵץ בְּתוֹךְ הֲמוֹן הַיּוֹצְאִים, כִּי יִדְחֲקוּ אִישׁ אֶת אָחִיו; וְהִיא מְטַּפַּחַת אוֹתוֹ כְּיֶלֶד-שַׁעֲשׁוּעִים.  בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הִתְגָּרוּ בוֹ נְעָרִים רַבִּים, עַל אֲשֶׁר מָצְאָה אוֹתוֹ הָרָעָה לִהְיוֹת גִּבֵּן, וְכִעֲסוּהוּ וְהִכּוּ בְיַלְקוּטֵיהֶם עַל גַּבּוֹ; אַךְ הוּא לֹא הִתְיַצֵּב בִּפְנֵיהֶם וְגַם לֹא הִגִּיד לְאִמּוֹ דָבָר, פֶּן תֵּעָצֵב בְּהִוָּדַע לָהּ, כִּי הָיָה בְנָהּ שְׂחוֹק לַחֲבֵרָיו; הֵם הִתְגָּרוּ בוֹ וְהוּא בָכָה וַיַּחֲרֵשׁ מֵהֶם וַיָּשֵׂם אֶת פָּנָיו עַל הַסַּפְסָל.  אַךְ בְּבֹקֶר יוֹם אֶחָד הִתְנַשֵּׂא גֵרוֹנָה מִמְקוֹמוֹ וַיִּקְרָא: מִי אֲשֶׁר יִשְׁלַח יָדוֹ אֶל נֶלִי וְהִכֵּיתִי אוֹתוֹ לֶחִי, אֲשֶׁר נוֹעַ יָנוּעַ שָׁלֹש פְּעָמִים סְבִיבוֹתֵינוּ! פְרַנְטִי לֹא שָׁת לִבּוֹ לָזֹאת, מַכַּת-הַלֶּחִי עָפָה וּבָאָה, הַבָּחוּר הִתְנוֹעֵעַ, כַּאֲשֶׁר הֻגַּד לוֹ מֵרֹאשׁ, וּמֵאָז הָיְתָה מְנוּחָה לְנֶלִי.  הַמּוֹרֶה הוֹשִׁיב אוֹתוֹ אֵצֶל גֵּרוֹנָה, שְׁנֵיהֶם עַל סַפְסָל אֶחָד, וְהֵמָּה הָיוּ לִידִידִים.  נֶלִי דָבַק מְאֹד בְּגֵרוֹנָה.  אַךְ בּוֹא יָבֹא אֶל הַכִּתָּה, וְהִנֵּה יַבִּיט סְבִיבָיו לִרְאוֹת, אִם גֵּרוֹנָה בַחֶדֶר.  מִדֵּי צֵאתוֹ יֹאמַר:  הֲיֵה שָׁלוֹם, גֵּרוֹנָה.  וְכֵן יַעֲשֶׂה גֵּרוֹנָה גַם הוּא לְנֶלִי.  מִדֵּי נְפוֹל הָעֵט אוֹ סֵפֶר מִיָּד נֶלִי אֶל תַּחַת הַסַּפְסָל, יִשַּׁח גֵּרוֹנָה כְּרֶגַע, לְמַעַן לֹא יַעֲמֹל רֵעֵהוּ, וְהִמְצִיא אֵלָיו אֶת הָעֵט אוֹ אֶת הַסֵּפֶר; וְאַחַר יַעֲזָר-לוֹ לַחֲבוֹשׁ אֶת חֲפָצָיו בַּיַּלְקוּט וְלִלְבּוֹשׁ אֶת מְעִילוֹ.  עַל כֵּן יֶאֱהָבֵנוּ נֶלִי מְאֹד, וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּכָל עֵת; וּבְהַלֵּל הַמּוֹרֶה אֶת יְדִידוֹ, מְאֻשָּׁר הוּא בְעֵינָיו, כְּמוֹ הִלֵּל הַמּוֹרֶה אוֹתוֹ, אֶת נֶלִי.  וְעַתָּה אָכֵן הִגִּיד נֶלִי לְאִמּוֹ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיְסַפֶּר-לָהּ עַל הָעֶלְבּוֹנוֹת וְעַל הַמַּעֲלִיבִים אוֹתוֹ בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הֶחָבֵר, אֲשֶׁר קָם לְמָגֵן לוֹ וַאֲשֶׁר נָתַן לוֹ אֶת בְּרִיתוֹ אַהֲבָה.  כִּי הִנֵּה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָה הַבֹּקֶר: חֲצִי שָׁעָה בְּטֶרֶם יִגָּמֵר הַשִּׁעוּר שָׁלַח הַמּוֹרֶה בְּיָדִי אֶת תָּכְנִית הַשָּׁעוֹת אֶל הַמְנַהֵל.  אֲנִי בַּחֲדַר-הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַמְנַהֵל, וְהִנֵּה אִשָּׁה צְהֻבַּת-שֵׂעָר וּלְבוּשַׁת שְׁחוֹרִים, הִיא אֵם נֶלִי, בָּאָה וַתּאמֶר: אֲדוֹנִי הַמְנַהֵל, הֲיֵשׁ בְּכִתַּת בְּנִי נַעַר אֲשֶׁר שְׁמוֹ גֵרוֹנָה? וַיֹּאמֶר הַמְנַהֵל: כֵּן הַדָּבָר.  – הוֹאִילָה בְּטוּבְךָ לִקְרֹא לוֹ הֵנָּה לְרֶגַע אֶחָד, כִּי דָבָר לִי אֵלָיו.  וַיִּקְרָא הַמְנַהֵל לַמְּשָׁרֵת וַיִּשְׁלָחֵהוּ אֶל הַכִּתָּה, וּבְעוֹד רֶגַע וְהִנֵּה גֵרוֹנָה, אֲשֶׁר רֹאשׁוֹ הַגָּדוֹל גָּזוּז לְמִשְׁעִי, עוֹמֵד בַּפֶּתַח, מִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד.  וַיְהִי אַךְ רָאֲתָה אוֹתוֹ הָאִשָּׁה, וַתָּרָץ לִקְרָאתוֹ, וַתָּשֶׂם יָדֶיהָ עַל שִׁכְמוֹ וַתִּשָּׁקֵהוּ נְשִׁיקוֹת רַבּוֹת עַל רֹאשׁוֹ וַתּאמֶר לוֹ: הַאַתָּה גֵרוֹנָה, אוֹהֵב בְּנִי, מָגֵן יַלְדִּי הַמִּסְכֵּן? הַאַתָּה זֶה, נַעַר טוֹב, בֶּן-חַיִל, הַאַתָּה זֶה? וְאַחֲרֵי-כֵן מִהֲרָה חִפְּשָׂה אֶת אַרְנָקָהּ וְאֶת כִּיסֵי בִגְדָהּ, וַיְהִי כִּי לֹא מָצְאָה בָהֶם מְאוּמָה, וַתִּקַּח מֵעַל צַוָּארָהּ שַׁרְשֶׁרֶת קְטַנָּה, אֲשֶׁר צְלָב קָטָן מְחֻבָּר אֵלֶיהָ, וַתָּשֶׂם עַל גֵּרוֹנָה מִתַּחַת לַעֲנִיבַת צַוְרוֹנוֹ, וַתֹּאמֶר לוֹ: קַח מִיָּדִי אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת הַזֹּאת וְהָיְתָה עָלֶיךָ וּזְכַרְתָּנִי, וְזָכַרְתָּ אֶת אֵם נֶלִי, הַמַּבִּיעָה לְךָ אֶת תּוֹדָתָהּ וְאֶת בִּרְכָתָהּ.

 

הָרִאשׁוֹן בַּכִּתָּה

25. – יוֹם שִׁשִּׁי.

גֵּרוֹנָה – אֲהוּב-כֹּל; וְדֵירוֹסִי נַעֲרָץ בְּפִי כֹל.  הַנַּעַר הַזֶּה, דֵּירוֹסִי, הִשִּׂיג מַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד הָרִאשׁוֹן וְגַם הַשָּׁנָה יִהְיֶה הוּא תָמִיד רִאשׁוֹן לַתַּלְמִידִים.  אִישׁ מֵהֶם אֵינֶנּוּ יָכוֹל לְהִתְחָרוֹת בּוֹ; כֻּלָּם מַכִּירִים, כִּי נַעֲלֶה הוּא עֲלֵיהֶם בְּכָל מִקְצוֹעוֹת הַלִּמּוּדִים.  רִאשׁוֹן הוּא לָהֶם בְּחֶשְׁבּוֹן, בְּדִקְדּוּק, בְּחִבּוּר, בְּרִשּׁוּם; מָהִיר הוּא לִשְׁמוֹעַ וְכֹחַ-זִכְרוֹנוֹ גָדוֹל מְאֹד עַד לְהַפְלִיא, מַשְׂכִּיל הוּא בַכֹּל בְּלִי עָמָל; כִּשְׂחוֹק לוֹ לִלְמוֹד וְלָדַעַת.  אֶתְמוֹל אָמַר אֵלָיו הַמּוֹרֶה: אֱלֹהִים חֲנָנְךָ רֹב כִּשְׁרוֹנוֹת, אַךְ אַל תְּבַזְבֵּז וְאַל תַּשְׁחֵת אוֹתָם.  – וְגַם הוּא גְבַהּ-קוֹמָה וִיפֵה-מַרְאֶה, וְעַל רֹאשׁוֹ כּוֹתֶרֶת-תַּלְתַּלִּים גְּדוֹלָה, צְהֻבָּה; מָהִיר הוּא בְכָל תְּנוּעוֹתָיו, וּבְהִשָּׁעֲנוֹ בְיָד אַחַת עַל הַסַּפְסָל, יְקַפֵּץ עָלָיו כְּרֶגַע, וְגַם קְרָב הוּא יוֹדֵעַ.  בֶּן שְׁתֵּים-עֶשְׂרֶה שָׁנָה הוּא, בֵּן לְאִישׁ סוֹחֵר; תָּמִיד הוּא לָבוּשׁ בִּגְדֵי תְכֵלֶת, וַעֲלֵיהֶם כַּפְתּוֹרִים מֻצְהָבִים, וּבְכָל עֵת הוּא עֵר, עַלִּיז, טוֹב לַכֹּל, עוֹזֵר לְכָל הַתַּלְמִידִים בְּעֵת הִבָּחֲנָם, בִּהְיוֹת לְאֵל-יָדוֹ לַעֲשׂוֹת, וְאִישׁ לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ עַד כֹּה לְדַבֵּר אֵלָיו קָשׁוֹת אוֹ גַסּוֹת.  וְרַק נוֹבִיס וּפְרַנְטִי עוֹיְנִים אוֹתוֹ, וּבוֹטִינִי לוֹטֵשׁ לוֹ עֵינֵי קִנְאָה; אַךְ הוּא גַם לֹא יִרְאֶה וְלֹא יִתְבּוֹנָן.  כֻּלָּם שׂוֹחֲקִים אֵלָיו, אוֹ מַחֲזִיקִים בְּיָדוֹ אוֹ בִזְרוֹעוֹ בְּעָבְרוֹ בֵין הַתַּלְמִידִים לֶאֱסוֹף בְּחֵן וּבְנֹעַם, כְּמִשְׁפָּטוֹ, אֶת עֲבוֹדוֹתָם.  נוֹתֵן הוּא לַחֲבֵרָיו כִּתְבֵי-עִתִּים מְצֻיָּרִים, רִשּׁוּמִים, וְכָל אֲשֶׁר יִנָּתֶן-לוֹ בְּבֵיתוֹ; לַתַּלְמִיד הַקַּלַּבְּרִי עָשָׂה מַפָּה קְטַנָה, מַפַּת הַמְּדִינָה קַלַּבְּרִיָּה: נוֹתֵן הוּא הַכֹּל בִּשְׂחוֹק שְׂפָתַיִם, מִבְּלִי הִתְבּוֹנֵן אֵלֵינוּ, כְּאִישׁ מְלֵא-יָמִים, וּמִבְּלִי אֲשֶׁר יְבַכֵּר אֶת הָאֶחָד אוֹ אֶת הַשֵּׁנִי עַל-פְּנֵי כָל חֲבֵרָיו.  וּמִי יוּכַל לְהִמָּנַע מִקַּנֵּא בוֹ, אַחֲרֵי דַעְתּוֹ, כִּי נוֹפֵל הוּא מִמֶּנּוּ לְכָל דָּבָר.  אֲהָהּ! גַּם אֲנִי מְקַנֵּא בוֹ, כְּבוֹטִינִי.  וְלִבִּי יִרְחַשׁ מְרִירוּת; וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֶהְגֶּה כִמְעַט מַשְׂטֵמָה לַנַּעַר הַזֶּה, בְּעָבְדִי בְבֵיתִי אֶת עֲבוֹדָתִי לְבֵית-הַסֵּפֶר בְּזֵעַת אַפִּי וּבַהֲשִׁיבִי אֶל לִבִּי, כִּי הוּא עַתָּה הִנֵּה כִלָּה אֶת כָּל עֲבוֹדָתוֹ לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ הֵיטֵב וּבְלֹא עָמָל.  אַךְ כְּבוֹאִי אַחֲרֵי-כֵן אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר וְכִרְאוֹתִי אוֹתוֹ וְהִנֵּה הוּא יָפֶה, שׂוֹחֵק, עַלִּיז-נִצָּחוֹן, כְּשָׁמְעִי אוֹתוֹ וְהִנֵּה הוּא עוֹנֶה עַל כָּל שְׁאֵלוֹת הַמּוֹרֶה קַל מְהֵרָה וּבְבִטָּחוֹן, מִתְהַלֵּךְ עִם כָּל חֲבֵרָיו בִּנְדִיבוּת וְקוֹנֶה כָל לֵב לְאַהֲבָה אוֹתוֹ, - אָז תָּפוּג כָּל מְרִירוּתִי, יֵצֵא כָל כַּעַשׂ מִלִּבִּי, וְאָז אֵבוֹשׁ כִּי הָיְתָה זֹאת עִם לְבָבִי.  מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי תָמִיד קָרוֹב אֵלָיו, וְלָמַדְתִּי יַחַד עִמּוֹ בְּכָל בָּתֵּי-הַסֵּפֶר; קִרְבָתוֹ, קוֹלוֹ, נוֹתְנִים בִּי רוּחַ עֹז, חֵשֶׁק לַעֲבוֹד, עֲלִיצוּת וְתַעֲנוּג.  – הַמּוֹרֶה נָתַן לוֹ אֶת הַסִּפּוּר, אֲשֶׁר יְסַפֵּר לַתַּלְמִידִים אַחַת בַּחֹדֶשׁ, לְמַעַן אֲשֶׁר יַעְתִּיק אוֹתוֹ: "הַצּוֹפֶה הַלּוֹמְבַּרְדִּי הַקָּטָן"; בְּבֹקֶר הַיּוֹם הַזֶּה הֶעְתִּיק אוֹתוֹ וְרוּחוֹ הִתְפַּעֲמָה מְאֹד לַגְּבוּרָה הַזֹּאת; פָּנָיו הִתְאַדְּמוּ, עֵינָיו הָיוּ רְטֻבּוֹת, וּשְׂפָתָיו רָעֲדוּ; הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלָיו: מַה-יָּפֶה, מֶה עָדִין הָיָה! מָה הִתְעַנַּגְתִּי, לוּ אָמַרְתִּי לוֹ בְּהִתְגַּלּוֹת לִבִּי, פָנִים בְּפָנִים, לֵאמֹר: דֵּירוֹסִי, טוֹב אַתָּה מִמֶּנִּי לְכָל דָּבָר!  אִישׁ אַתָּה לְעֻמָּתִי! אֲנִי מְכַבֵּד וּמַעֲרִיץ אוֹתָךְ!

 

הַצּוֹפֶה הַלּוֹמְבַּרְדִּי הַקָּטָן

סִפּוּר לַחֹדֶשׁ

26. – יוֹם הַשַׁבָּת.

בִּשְׁנַת 1859, בָּעֵת אֲשֶׁר נִלְחֲמָה לוֹמְבַּרְדִּיָּה לְמַעַן צֵאתָהּ מִתַּחַת יַד אֲדוֹנִים זָרִים – יָמִים מִסְפָּר אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת סוֹלְפֵרִינוֹ, אֲשֶׁר בָּהּ גָּבְרוּ הַצָּרְפַתִּים וְהָאִיטַלְקִים עַל הָאוֹסְטְרִים – רָכַב לְאִטּוֹ, בְּיוֹם אֶחָד בָּהִיר מִימֵי הַחֹדֶשׁ יוּנִי, גְּדוּד קָטָן, גְּדוּד פָּרָשִׁים קַלִּים מִסַּלוּצוֹ עַל מִשְׁעוֹל גַּלְמוּד לִקְרַאת הָאוֹיֵב, רָכוֹב וְרַגֵּל בְּשׂוּם-לֵב אֶת כָּל הַמָּקוֹם.  בְּרֹאשׁ הַגְּדוּד הָיָה שַׂר-אֶלֶף וְרֹאשׁ-מִשְׁמָר, וְכֻלָּם הִבִּיטוּ נִכְחָם, מִבְּלִי הָסֵב עַיִן יָמִין וּשְׂמֹאל, מַחֲרִישִׁים, מְחַכִּים מֵרֶגַע לְרֶגַע לִרְאוֹת בְּעַד הָעֵצִים אֶת הַתִּלְבֹּשֶת הַלְּבָנָה אֲשֶׁר לַחֲלוּצֵי הָאוֹיֵב.  וּבְכֵן בָּאוּ עַד לִפְנֵי בֵית אִכָּר, אֲשֶׁר עֲצֵי תִדְהָר סָבִיב לוֹ, וּלְפָנָיו נַעַר כְּבֶן שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה עוֹמֵד לְבַדּוֹ וְחוֹשֵׂף בַּסַּכִּין אֲשֶׁר בְּיָדוֹ עָנָף קָטָן, לְמַעַן עֲשׂוֹתוֹ לוֹ לְמַקֵּל; בְּאַחַד הַחַלּוֹנוֹת אֲשֶׁר לַבַּיִת הָיָה תָלוּי וְיוֹרֵד דֶּגֶל רָחָב בַּעַל שְׁלֹשָה צְבָעִים; בְּתוֹךְ הַבַּיִת לֹא הָיְתָה כָל נֶפֶשׁ אָדָם: אַחֲרֵי אֲשֶׁר תָּלוּ הָאִכָּרִים אֶת הַדֶּגֶל בַּחַלּוֹן, בָּרְחוּ מִשָּׁם מִפַּחַד אוֹיֵב.  וַיְהִי אַךְ רָאָה הַנַּעַר אֶת הַפָּרָשִׁים, וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדוֹ אֶת הַמַּקֵּל וַיָּסַר אֶת הַכּוֹבַע מֵעַל רֹאשׁוֹ.  וְהַנַּעַר הָיָה יְפֵה-מַרְאֶה וּפָנָיו פְּנֵי אַמִּיץ לֵב, וְלוֹ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת, שֶׁצִּבְעָן כְּעֵין תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם, וְשֵׂעָר אָרֹךְ צָהֹב; וּמִבַּעַד לַכֻּתֹּנֶת אֲשֶׁר עָלָיו נִרְאָה חָזֵהוּ הֶחָשׂוּף.

וַיַּעֲצֹר שַׂר-הָאֶלֶף בְּסוּסוֹ וַיִּשְׁאַל אֶת הַנַּעַר, לֵאמֹר: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בָּזֶה? מַדּוּעַ לֹא יָצָאתָ גַּם אַתָּה אַחֲרֵי בֵית-אָבִיךָ בְּנוּסָם מִפֹּה?

וַיֹּאמֶר הַנַּעַר: אֵין לִי בֵּית-אָב, כִּי יֶלֶד עָזוּב הָיִיתִי וַיַּאַסְפוּנִי הַמּוֹצְאִים אוֹתִי.  עוֹבֵד אָנֹכִי לָרַבִּים.  וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי פֹה, לְמַעַן רְאוֹת אֶת הַמִּלְחָמָה.

– הֲלֹא רָאִיתָ צְבָא הָאוֹסְטְרִים עוֹבֵר?

– לֹא רָאִיתִי, זֶה שְׁלֹשֶת יָמִים.

וַיַּבֵּט שַׂר-הָאֶלֶף נִכְחוֹ וַיַּחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת; וְאַחַר קָפַץ מֵעַל סוּסוֹ, וַיַּעֲזֹב אֶת אַנְשֵׁי-הַצָּבָא עוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם אֶל מוּל הָאוֹיֵב, וְהוּא בָא אֶל הַבַּיִת וַיַּעַל עַל הַגָּג... וְהַבַּיִת הָיָה שָׁפָל מְאֹד; לֹא יָכְלוּ לִרְאוֹת מִשָּׁם בִּלְתִּי-אִם קְצֵה הַמִּישׁוֹר.  וַיֹּאמֶר שַׂר-הָאֶלֶף: עָלֵינוּ לַעֲלוֹת עַל רָאשֵׁי הָעֵצִים, - וַיֵּרֶד מִן הַגָּג.  וְשָׁם, לִפְנֵי הַגֹּרֶן, הִתְנַשֵּׂא תִדְהָר דַּק וְגָבוֹהַּ מְאֹד, וַיְהִי כִמְנוֹפֵף צַמַּרְתּוֹ בִּתְכֵלֶת הַשָּׁמָיִם.  שַׂר-הָאֶלֶף חָשַׁב רֶגַע אֶחָד, וְעֵינָיו הִבִּיטוּ פַּעַם אֶל הָעֵץ, פַּעַם אֶל אֲנָשָׁיו; פִּתְאֹם פָּנָה אֶל הַנַּעַר וַיֹּאמַר:

– הַמַּבִּיטוֹת עֵינֶיךָ לְמֵרָחוֹק?

וַיֹּאמֶר הַנַּעַר: אֲנִי רוֹאֶה צִפּוֹר קְטַנָּה בְּמֶרְחַק מִיל.

– הֲתוּכַל לַעֲלוֹת עַל רֹאשׁ הָעֵץ הַזֶּה?

– עַל רֹאשׁ הָעֵץ הַזֶּה? בַּחֲצִי דַק הִנְנִי שָׁם.

– הֲגַם יָכוֹל תּוּכַל לְהַגִּיד לִי אֶת אֲשֶׁר תִּרְאֶה מִשָּׁם, הֲיֵשׁ בָּעֵבֶר הַהוּא אַנְשֵׁי-צָבָא מֵחֵיל הָאוֹסְטְרִים, עַנְנֵי-אָבָק, רוֹבִים נוֹצְצִים, סוּסִים?

– אָמְנָם כֵּן, יָכוֹל אוּכָל.

– וּמַה תְּבַקֵּשׁ חֵלֶף הַגְּמוּלָה הַזֹּאת?

וַיֹּאמֶר הַנַּעַר בִּצְחוֹק שְׂפָתָיִם: מָה אֲבַקֵּשׁ? לֹא מְאוּמָה.  עוֹד לִי אַךְ זֹאת! וְהַשֵּנִית... לוּ שָׁאֲלוּ מִמֶּנִּי הָ"אַשְׁכְּנַזִּים" לַעֲשׂוֹת זֹאת – גַּם לֹא בְעַד כָּל הוֹן; אַךְ בְּעַד אֲנָשֵׁינוּ! הֵן לוֹמְבַּרְדִּי אָנֹכִי.

– טוֹב, עֲלֵה אֵפוֹא.

– רֶגַע אֶחָד! עַד אִם נָשַׁלְתִּי נְעָלַי מֵעַל רַגְלָי.

וַיִּשַּל אֶת נְעָלָיו, וַיְחַזֵּק אֵזוֹר מָתְנָיו, וַיַּשְׁלֵךְ אֶת כּוֹבָעוֹ אֶל הָעֵשֶׂב וַיַּחֲזֵק בְּגֶזַע הַתִּדְהָר.

וַיִּשְׁלַח שַׂר-הָאֶלֶף אֶת יָדוֹ, וַיְהִי כִמְבַקֵּשׁ לַעֲצוֹר בְּעַד הַנַּעַר, בְּחָרְדוֹ פִתְאֹם לִשְׁלוֹמוֹ, וַיִּקְרָא: רַק הִשָּׁמֶר-לְךָ...

וַיַּסֵּב הַנַּעַר אֶת פָּנָיו וַיַּבֵּט אֵלָיו בְּעֵינָיו הַיָּפוֹת, עֵינֵי הַתְּכֵלֶת, כִּמְבַקֵּשׁ פֵּשֶׁר דָּבָר.

וַיֹּאמֶר שַׂר-הָאֶלֶף: אֵין דָּבָר; עֲלֵה עַל הָעֵץ.

וַיַּעַל הַנַּעַר עַל הָעֵץ קַל מְהֵרָה, כַּעֲלוֹת חָתוּל.

וְשַׂר-הָאֶלֶף קָרָא אֶל אֲנָשָׁיו: הַבִּיטוּ נִכְחֲכֶם.

בְּעוֹד רְגָעִים מִסְפָּר הָיָה הַנַּעַר עַל רֹאשׁ הָעֵץ, מִתְרַפֵּק עַל גִּזְעוֹ, רַגְלָיו נְתוּנוֹת בֵּין הֶעָלִים, אַךְ גֵּווֹ גָבַהּ מֵעֲלֵיהֶם, וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל רֹאשׁוֹ הַצָּהֹב, וַיְהִי כְזָהָב נוֹצֵץ.  וּמַרְאֵהוּ קָטָן מְאֹד שָׁם לְמַעְלָה, עַד אֲשֶׁר הָיָה עַל שַׂר-הָאֶלֶף לְאַמֵּץ אֶת עֵינָיו, לְמַעַן יִרְאֵהוּ עוֹד.

וַיִּקְרָא אֵלָיו שַׂר-הָאֶלֶף: שָׂא עֵינֶיךָ נִכְחֲךָ לְמֵרָחוֹק.

וַיֶּרֶף הַנַּעַר אֶת יָדוֹ הַיְמָנִית מִן הָעֵץ וַיְשִׂימֶהָ אֶל מִצְחוֹ, לְמַעַן יֵיטִיב לִרְאוֹת.

וְשַׂר-הָאֶלֶף שָׁאַל: מָה אַתָּה רוֹאֶה?

וַיַּט הַנַּעַר אֶת פָּנָיו לְמוּלוֹ, וְאֶת יָדוֹ שָׂם כִּקְנֵה-דִּבֵּר, וַיַּעַן: שְׁנֵי אֲנָשִׁים רוֹכְבֵי-סוּסִים, עַל הַשְּׁבִיל הַלָּבָן.

– הֲרַב הַדֶּרֶך בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיהֶם?

– כַּחֲצִי מִיל.

– הַעוֹבְרִים הֵם?

– עוֹמְדִים הֵמָּה תַחְתָּם.

וַיַּחֲרֵשׁ שַׂר-הָאֶלֶף רֶגַע אֶחָד וְאַחַר שָׁאַל: וּמָה אַתָּה רוֹאֶה עוֹד? הַבֵּט יָמִין.

וַיַּבֵּט הַנַּעַר יָמִין.

וְאַחַר אָמָר: בִּמְסִבֵּי שְׂדֵה-הַקְּבָרוֹת, בֵּין הָעֵצִים, נוֹצֵץ דְּבַר-מָה.  כְּכִידוֹנִים נִרְאוּ לִי.

– הֲרוֹאֶה אַתָּה אֲנָשִׁים?

– לֹא, אָכֵן מִסְתַּתְּרִים הֵמָּה בְּתוֹך הַשִּׁבֳּלִים.

בָּרֶגַע הַזֶּה נִשְׁמַע קוֹל-שְׁרִיקוֹת כַּדּוּר מוּעָף בִּיעָף לְמַעְלָה, מִמַּעַל לָעֵץ, וַיִּפֹּל מֵאַחֲרֵי הַבַּיִת מֵרָחוֹק.

וַיִּקְרָא שַׂר-הָאֶלֶף: רֵד, נַעַר! הֵמָּה רָאוּ אוֹתָךְ.  אֲנִי יוֹדֵעַ דַּיִּי.  רְדָה.

וַיֹּאמֶר הַנַּעַר: אֵינֶנִּי יָרֵא מִפְּנֵיהֶם.

וַיִּקְרָא שַׂר-הָאֶלֶף שֵׁנִית: רְדָה... מָה אַתָּה רוֹאֶה עוֹד, עַל שְׂמֹאלֶךָ?

– עַל שְׂמֹאלִי?

– כֵּן, עַל שְׂמֹאלֶךָ.

וַיַּסֵּב הַנַּעַר אֶת רֹאשׁוֹ אֶל שְׂמֹאל: בָּרֶגַע הַזֶּה נִשְׁמַע בָּרוּחַ קוֹל-שְׁרִיקוֹת שֵׁנִי, חָזָק וּמַשְׁפִּיל לַעֲבֹר מִן הָרִאשׁוֹן.  – וַיִּלָּפֵת הַנַּעַר, וַיִּקְרָא: חֲזִיז וָרָעַם! אָכֵן עָלַי שָׂמוּ פְנֵיהֶם.  – הַכַּדּוּר עָבַר עַל-יָדוֹ.  וַיִּצְעַק שַׂר-הָאָלֶף בְּהִתְרַגְּזוֹ, בְּקוֹל נָגִיד וּמְצַוֶּה: רְדָה!

וַיַּעַן הַנַּעַר: בְּעוֹד רֶגַע אָבֹא.  אַךְ הִנֵּה הָעֵץ סֵתֶר לִי, בְּטַח, אֲדוֹנִי, בְּזֹאת.  עַל שְׂמֹאל, חֶפְצְךָ לָדַעַת?

וַיֹּאמֶר שַׂר-הָאֶלֶף: עַל שְׂמֹאל; אַךְ רֵד מִן הָעֵץ.

וַיִּסֹּב הַנַּעַר אֶל הָעֵבֶר הַהוּא וַיִּקְרָא: עַל שְׂמֹאל, מְקוֹם שָׁם יֵשׁ בֵּית-תְּפִלָּה, אֲנִי רוֹאֶה...

קוֹל-שְׁרִיקוֹת שְׁלִישִׁי, אָיֹם, בָּקַע בַּמָּרוֹם וְכִמְעַט בָּרֶגַע הַהוּא רָאוּ אֶת הַנַּעַר יוֹרֵד מִן הָעֵץ.  בָּרִאשׁוֹנָה נֶאֱחַז בַּגֶּזַע וּבָעֲנָפִים וְאַחַר נָפַל לָאָרֶץ, רֹאשׁוֹ לְפָנִים וּזְרוֹעוֹתָיו פְּרוּשׂוֹת.

– אֲרוּרִים הֵם! – צָעַק שַׂר-הָאֶלֶף, וַיָּרָץ אֵלָיו.

הַנַּעַר נָפַל לָאָרֶץ עַל גַּבּוֹ, וּבַאֲשֶׁר נָפַל שָׁם שָׁכַב וּזְרוֹעוֹתָיו פְּרוּשׂוֹת; וְנַחַל דָּם נוֹבֵעַ מֵחָזֵהוּ, מִצִּדּוֹ הַשְּׂמָאלִי.  רֹאשׁ-הַמִּשְׁמָר וּשְׁנֵי אַנְשֵׁי-צָבָא קָפְצוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם; וְשַׂר-הָאֶלֶף שָׁחַח עַל הַנַּעַר וַיְפַתַּח אֶת כֻּתָּנְתּוֹ; הַכַּדּוּר בָּא בִכְנַף-רֵאָתוֹ הַשְּׂמָאלִית.

– מֵת! – קָרָא שַׂר-הָאֶלֶף.  וְרֹאשׁ-הַמִּשְׁמָר אָמַר: לֹא, כִּי חַי הוּא! וַיִּקְרָא שַׂר-הָאֶלֶף: אֲהָהּ! נַעַר מִסְכֵּן! נַעַר בֶּן-חַיִל! – חֲזַק! חֲזָק! – אַךְ מִדֵּי חַזְּקוֹ אוֹתוֹ בִּדְבָרָיו וּמִדֵּי שׂוּמוֹ מִטְפַּחַת עַל הַמַּכָּה, הִתְעַוְּתוּ עֵינֵי הַנַּעַר וְרֹאשׁוֹ נָפַל לְאָחוֹר: נַפְשׁוֹ יָצְאָה.  וּפְנֵי שַׂר-הָאֶלֶף חָוְרוּ, וַיַּבֵּט אֵלָיו רֶגַע אֶחָד, מִבְּלִי הָסֵב עַיִן מִנֶּגְדּוֹ; וְאַחַר הִשְׁכִּיב אוֹתוֹ בִּרְוָחָה, רֹאשׁוֹ עַל הָעֵשֶׂב, וַיָּקָם וַיִּתְבּוֹנֵן בּוֹ; גַּם רֹאשׁ-הַמִּשְׁמָר וּשְׁנֵי אַנְשֵׁי-הַצָּבָא הִבִּיטוּ אֵלָיו בְּלִי נוֹעַ.  הָאֲחֵרִים עָמְדוּ וּפְנֵיהֶם אֶל מוּל הַאוֹיֵב.

וַיּוֹסֶף שַׂר-הָאֶלֶף וַיֹּאמֶר בְּעֶצֶב: נַעַר מִסְכֵּן! נַעַר מִסְכֵּן בֶּן-חָיִל!

וְאַחַר נִגַּשׁ אֶל הַבַּיִת, וַיָּרֶם אֶת הַדֶּגֶל בַּעַל שְׁלֹשֶת הַצְּבָעִים מֵעַל הַחַלּוֹן וַיִּפְרְשֵׂהוּ כְּתַכְרִיךְ-מֵתִים עַל הַמֵּת הַקָּטָן, וְאֶת פָּנָיו לֹא כִסָּה.

וְרֹאשׁ-הַמִּשְׁמָר שָׂם אֶת הַנְּעָלִים וְאֶת הַכּוֹבַע וְאֶת הַמַקֵּל וְאֶת הַשַּׂכִּין מִצַּד הַמֵּת.

וַיַּעַמְדוּ מַחֲרִישִים רֶגַע אֶחָד; וְאַחַר פָּנָה שַׂר-הָאֶלֶף אֶל רֹאשׁ-הַמִּשְׁמָר וַיֹּאמַר: הוֹבֵל נוֹבִיל אוֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת-הַצָּבָא: כְּאִישׁ-צָבָא מֵת וְאַנְשֵׁי-הַצָּבָא יִקְבְּרוּהוּ.  – אַחֲרֵי דַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שָׁלַח נְשִׁיקַת-יָד אֶל מוּל הַמֵּת וַיִּקְרָא: אִיש עַל סוּסוֹ! – וַיִּרְכְּבוּ כֻלָּם עַל סוּסֵיהֶם, וְהַגְּדוּד הִתְאַסֵּף וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם לְדַרְכּוֹ.

וּבְעוֹד שָׁעוֹת מִסְפָּר נִקְבַּר הַמֵּת הַקָּטָן, וּכְבוֹד-צָבָא עָשׂוּ לוֹ בִּקְבֹר אוֹתוֹ.

וּבְטֶרֶם תָּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ יָצְאָה כָל פְּלֻגַּת הַצָּבָא שֶׁל הֶחָלוּץ הָאִיטַלְקִי לִקְרַאת הָאוֹיֵב, וּבַדֶּרֶך אֲשֶׁר בָּא בוֹ בַבֹּקֶר גְּדוּד הַפָּרָשִׁים הַקָּטָן, עָבַר גְּדוּד רוֹבִים גָּדוֹל, אֲשֶׁר לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר נִלְחֲמוּ בִּגְבוּרָה עַל גִּבְעוֹת סַן-מַרְטִינוֹ וַיְרַוּוּ אוֹתָן בְּדָמָם.  וְהַשְּׁמוּעָה עַל מוֹת הַנַּעַר עָבְרָה בְתוֹךְ אַנְשֵׁי-הַצָּבָא הָאֵלֶּה גַּם בְּטֶרֶם יַעַזְבוּ אֶת מְקוֹם תַּחֲנוֹתָם.  הַמִּשְׁעוֹל, אֲשֶׁר נַחַל הוֹלֵךְ מִצִּדּוֹ, עָבַר לְיַד הַבַּיִת, רָחוֹק מִמֶּנּוּ אַךְ צְעָדִים מִסְפָּר.  וְכִרְאוֹת שָׂרֵי-הָאֲלָפִים הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר בַּגְּדוּד אֶת הַגְּוִיָּה הַקְּטַנָּה לְרַגְלֵי הַתִּדְהָר, וְהַדֶּגֶל בַּעַל שְׁלֹשֶת הַצְּבָעִים מְכַסֶּה אוֹתָהּ, נָטוּ בַכִּידוֹן אֲשֶׁר בְּיָדָם לְאוֹת בִּרְכַּת-שָׁלוֹם; וְהָאֶחָד שָׁחַח עַל שְׂפַת הַנַּחַל, אֲשֶׁר הָיָה כֻלּוֹ זָרוּעַ פְּרָחִים, וַיִּקְטֹף פְּרָחִים אֲחָדִים וַיַּשְׁלֵךְ עַל הַמֵּת.  אָז קָטְפוּ כָל הָרוֹבִים, הָעוֹבְרִים שָׁמָּה אֵלֶּה אַחַר אֵלֶּה, גַּם הֵם פְּרָחִים וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתָם עָלָיו.  בְּעוֹד רְגָעִים אֲחָדִים הָיָה הַנַּעַר מְכֻסֶּה פְרָחִים כֻּלּוֹ, וְשָׁרֵ-הָאֲלָפִים וְאַנְשֵׁיהֶם שָׁלְחוּ לוֹ בְרָכָה מִדֵּי עָבְרָם: הִגְדַּלְתָּ לַעֲשׂוֹת, בֶּן-חַיִל, לוֹמְבַּרְדִּי קָטן! – שָׁלוֹם, נָעַר! – זֹאת בְּשֶׁלְּךָ, צְהֻב-רֹאשׁ! – יְהִי זִכְרוֹ בָרוּךְ! – נַעַר גִּבּוֹר! – נוּחָה בְשָׁלוֹם! שַׂר-אֶלֶף אֶחָד הִשְׁלִיךְ אֵלָיו מַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד אֲשֶׁר לוֹ, וְהָאַחֵר הָלַךְ וַיִּשַּׁק לוֹ עַל מִצְחוֹ.  וְהַפְּרָחִים נָפְלוּ בְּלִי הֲפוּגוֹת עַל רַגְלָיו הַחֲשׂוּפוֹת, עַל חָזֵהוּ הַמְּכֻסֶּה דָם, עַל רֹאשׁוֹ הַצָּהֹב.  וְהַנַּעַר הַמִּסְכֵּן שָׁכַב שָׁם בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב, עוֹטֶה אֶת דִּגְלוֹ, וּפָנָיו לְבָנִים, וּכְמַרְאֵה שְׂחוֹק עֲלֵיהֶם, וַיְהִי כְיָשֵׁן וּכְשׁוֹמֵעַ אֶת כָּל בִּרְכוֹת מְבָרְכָיו, וּכְמוֹ הָיָה מְאֻשָּׁר בְּעֵינָיו, כִּי נָתַן אֶת נַפְשׁוֹ בְּעַד אַרְצוֹ לוֹמְבַּרְדִּיָּה.

 

הָעֲנִיִּים

29. – יוֹם שְׁלִישִׁי.

כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶת נַפְשׁוֹ בְּעַד אַרְצוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה הַלּוֹמְבַּרְדִּי הַקָּטָן, תֵּחָשֵׁב לוֹ זֹאת לִצְדָקָה גְדוֹלָה מְאֹד; אַךְ גַּם אֶת הַצְּדָקוֹת הַקְּטַנּוֹת אַל תַּזְנִיחַ, בְּנִי.  הַיּוֹם בַּבֹּקֶר, בְּצֵאתְךָ מִבֵּית-הַסֵּפֶר, וְאַתָּה הוֹלֵךְ לְפָנַי, עָבַרְתָּ עַל-פְּנֵי אִשָּׁה עֲנִיָּה, אֲשֶׁר יֶלֶד דַּל וְצָנוּם הָיָה בֵין בִּרְכֶּיהָ, וְהִיא שָׁאֲלָה מִמְּךָ נְדָבָה.  וְאַתָּה הִבַּטְתָּ אֵלֶיהָ וְנָתוֹן לֹא נָתַתָּ לָהּ מְאוּמָה, אַף כִּי הָיוּ פְרוּטוֹת בְּכִיסֶךָ.  וְעַתָּה, בְנִי, שִׁמְעָה לִי.  אַל תִּלְמַד לַעֲבוֹר עַל-פְּנֵי יְדוּעֵי-צָרָה וּמְצוּקָה, הַשּׁוֹלְחִים יָד לְעֶזְרָה, וְלִבְּךָ לֹא יֶהֱמֶה לָהֶם; וּבְיִחוּד עַל-פְּנֵי אִשָּׁה, הַשּׁוֹאֶלֶת נְדָבָה בְּעַד בְּנָהּ.  הָשִׁיבָה אֶל לְבָבֶךָ: אוּלַי רָעֵב הַיֶּלֶד; הָשֵׁב אֶל לִבְּךָ וְדַע אֶת נֶפֶשׁ הָאֵם הַמִּסְכֵּנָה הַזֹּאת.  דַּמֵּה בְנַפְשְׁךָ צָרַת-נֶפֶשׁ אִמְּךָ, לוּ יִהְיֶה עָלֶיהָ לְהַגִּיד לְךָ יוֹם אֶחָד: אֶנְרִיקוֹ, הַיּוֹם לֹא אוּכַל תֵּת לְךָ גַּם פַּת-לֶחֶם חֲרֵבָה! – כִּי אֶתֵּן לְעָנִי פְרוּטָה וְאָמַר לִי: יִתֵּן אֱלֹהִים וְהָיִית אַתְּ וִילָדַיִךְ בְּרִיאִים וְטוֹבִים! לֹא תוּכַל לָחוּשׁ וּלְהָבִין אֶת כָּל הַנֹּעַם וְאֶת כָּל הָעֹנֶג, אֲשֶׁר יִתְּנוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְלִבִּי, אֶת רִגְשֵׁי הַתּוֹדָה, אֲשֶׁר יִמָּלֵא לִבִּי לֶעָנִי הַזֶּה.  אֲנִי מְדַמָּה בְנַפְשִׁי, כִּי הַבְּרָכָה הַזֹּאת תָּגֵן עֲלֵיכֶם לִהְיוֹתְכֶם בְּרִיאִים יָמִים רַבִּים, וַאֲנִי שָׁבָה הַבַּיְתָה שְׂבֵעַת רָצוֹן, וְעִם לְבָבִי אֶהְגֶּה: הוֹי, הֵן הֶעָנִי הַזֶּה הִרְבָּה לָתֶת-לִי מֵאֲשֶׁר נָתַתִּי אֲנִי לוֹ! גַּם אַתָּה, בְּנִי, קַח פַּעַם בְּפַעַם אֲגוֹרָה מִכִּיסְךָ הַקָּטָן וְשִׂימָהּ בְּיַד זָקֵן, אֲשֶׁר אֵין מִשְׁעָן לוֹ, וּבְיַד אֵם, אֲשֶׁר אֵין לָהּ לֶחֶם, וּבְיַד יֶלֶד, אֲשֶׁר אֵין לוֹ אֵם.  הָעֲנִיִּים אוֹהֲבִים אֶת נִדְבַת הַיְלָדִים, יַעַן אֲשֶׁר אֵינֶנָּה מַשְׁפִּילָה אוֹתָם וְיַעַן הֱיוֹת הַיְלָדִים – אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם גַּם הֵם לִשְׁאוֹל כָּל מַחְסוֹרָם – דּוֹמִים לָהֶם: הֲלֹא תִרְאֶה, כִּי סָבִיב לְבָתֵּי-הַסֵּפֶר תָּמִיד עֲנִיִּים יִתְהַלָּכוּ.  נִדְבַת אִישׁ מַעֲשֶׂה-חֶסֶד הִיא, אֲשֶׁר יְסוֹדוֹ בְּמִצְוַת הַתּוֹרָה: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ; וְאוּלָם נִדְבַת יֶלֶד הִיא גַם מַעֲשֶׂה-חֶסֶד גַּם מַרְפֵּא לְלֵב הֶעָנִי; הֲתָבִין? הִנֵּה זֶה כְּמוֹ נָפְלוּ מִיַּד הַיֶּלֶד גַּם אֲגוֹרָה גַּם פֶּרַח יָחַד.  זְכוֹר, כִּי אַתָּה לֹא תֶחְסַר כֹּל וְכִי לָהֶם אֵין כֹּל; כִּי תַחַת אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר, הֵם מְבַקְּשִׁים רַק לְמַלֵּט מִמָּוֶת נַפְשָׁם.  זְכוֹר, מַה נּוֹרָא הַדָּבָר, כִּי בִמְקוֹם אַרְמוֹנוֹת רַבִּים, בָּרְחוֹבוֹת אֲשֶׁר מֶרְכָּבוֹת נֶהְדָּרוֹת עוֹבְרוֹת בָּהֶם וִילָדִים לְבוּשֵׁי מִכְלוֹל מִתְהַלְּכִים בְּתוֹכָם, עוֹד יֵשׁ נָשִׁים וִילָדִים, אֲשֶׁר יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל.  לִבְלִי אֹכֶל, הוֹי אֵלִי! נְעָרִים אֲשֶׁר כְּגִילְךָ, רַבֵּי-כִשְׁרוֹן כָּמוֹךָ, בְּתוֹךְ עִיר גְּדוֹלָה, יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל כְּחַיְתוֹ מִדְבָּר! הוֹי! לְעוֹלָם לֹא תוֹסִיף עוֹד, אֶנְרִיקוֹ, לֹא תוֹסִיף עוֹד לַעֲבוֹר עַל-פְּנֵי אֵם הַמְבַקֶּשֶׁת נְדָבָה, מִבְּלִי תֵת פְּרוּטָה בְּיָדָהּ!

    אִמֶּךָ.

 

כִּסְלֵו

הָרוֹכֵל

1. – יוֹם חֲמִישִׁי.

אָבִי מְבַקֵּשׁ, כִּי אֶקְרָא אֶל בֵּיתִי אֶחָד מֵחֲבֵרַי אוֹ כִי אֵלֵךְ אֶל בֵּיתוֹ, מִדֵּי הֱיוֹת לָנוּ יוֹם חֹפֶשׁ, לְמַעַן אֲשֶׁר אָבֹא מְעַט מְעַט בִּבְרִית יְדִידוּת עִם כֻּלָּם.  בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֵלֵךְ לָשׂוּחַ עִם בּוֹטִינִי, הָעוֹדֶה פְאֵר וּמִתְיַפֶּה בְּכָל עֵת וְהַמְקַנֵּא בְּדֵירוֹסִי.  וְאוּלָם הַיּוֹם בָּא אֶל בֵּיתֵנוּ גָרוֹפִי הָאָרֹךְ, הַדַּל, אֲשֶׁר אַפּוֹ אָרֹךְ כְּמַקּוֹר הַיַּנְשׁוּף וְעֵינָיו קְטַנּוֹת, מְפִיקוֹת עָרְמָה וּמְשׁוֹטְטוֹת בַּכֹּל.  הוּא בֶן רוֹכֵל-בְּשָׂמִים, וּדְרָכָיו שׁוֹנוֹת מִכָּל חֲבֵרָיו.  סוֹפֵר הוּא תָמִיד אֶת הָאֲגוֹרוֹת אֲשֶׁר בְכִיסוֹ, מְמַהֵר מְאֹד לְחַשֵׁב עַל אֶצְבְּעוֹתָיו וּמוֹצֵא כָל כֶּפֶל מִבְּלִי אֲשֶׁר יֵעָזֵר בַּלּוּחַ הַפִּתַּגּוֹרִי.  קוֹבֵץ הוּא עַל-יָד וְגַם הִנֵּה יֵשׁ לוֹ כְבָר פִּנְקַס-פִּקָּדוֹן מִקֻּפַּת-הַחִסָּכוֹן שֶׁל בֵּית-הַסֵּפֶר.  וְאֵיךְ לֹא יִהְיֶה לוֹ כֶסֶף, וְהוּא לְעוֹלָם לֹא יוֹצִיא אֲגוֹרָה;  וְכִי תֹאבַד לוֹ פְּרוּטָה תַּחַת הַסַּפְסָל, וּבִקֵּשׁ אוֹתָהּ שָׁבוּעַ יָמִים.  דֵּירוֹסִי אוֹמֵר עָלָיו:  דַּרְכּוֹ כְדֶרֶךְ הָעוֹרֵב;  כָּל אֲשֶׁר יִמְצָא – עֵטִים מְקֻלְקָלִים, תָּוֵי-מִכְתָּבִים מְשֻׁמָּשִׁים, סִכּוֹת, שְׂרִידֵי נֵרוֹת, – הַכֹּל יִמְשׁוֹךְ וְיִקַּח לוֹ.  זֶה שְׁנָתַיִם יָמִים וְיוֹתֵר מֵאָז יֶאֱסוֹף תָּוֵי-מִכְתָּבִים, וְגַם הִנֵּה יֵשׁ-לוֹ מֵהֶם לְמֵאוֹת מִכָּל אֶרֶץ וְאֶרֶץ, דְּבוּקִים לְדַפֵּי-פִנְקָס גָּדוֹל, וְיֵשׁ אֶת נָפְשׁוֹ לִמְכּוֹר אוֹתָם לְמוֹכֵר-סְפָרִים, כַּאֲשֶׁר יִמָּלֵא הַפִּנְקָס כֻּלוֹ.  וְעַד כֹּה וְעַד כֹּה נוֹתֵן לוֹ מוֹכֵר-הַסְּפָרִים אֶת מַחְבְּרוֹתָיו בְּלֹא כֶסֶף, יַעַן הֲבִיאוֹ נְעָרִים רַבִּים אֶל חֲנוּתוֹ.  בְּבֵית-הַסֵּפֶר עוֹשֶׂה הוּא תָמִיד מִקְנֶה וְקִנְיָן, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם יַעֲרֹךְ שָׁם מִמְכָּר, גּוֹרָלוֹת, חֲלִיפִין;  אַחֲרֵי-כֵן יִנָּחֵם עַל הַתְּמוּרָה וּבִקֵּשׁ אֶת חֲפָצָיו חֲזָרָה.  קוֹנֶה הוּא בִשְׁתַּיִם וּמוֹכֵר בְּאַרְבַּע, מְשַׂחֵק בְּעֵטִים, וְלֹא יִקְרֵהוּ אָבְדָן וָנֵזֶק;  מוֹכֵר הוּא לְסוֹחֲרֵי טַבַּק גִּלְיוֹנוֹת עִתּוֹנִים יְשָׁנִים, וְיֶשׁ-לוֹ מַחְבֶּרֶת קְטַנָּה, אֲשֶׁר יִרְשׁוֹם בָּהּ אֶת מִמְכָּרָיו, וְהִיא מְלֵאָה מִסְפָּרִים, מְחֻבָּרִים זֶה לָזֶה וְנִגְרָעִים זֶה מִזֶּה.  בְּבֵית-הַסֵּפֶר אֵינֶנּוּ לוֹמֵד מְאוּמָה זוּלָתִי חֶשְׁבּוֹן, וְאִם נוֹשֵׂא הוּא אֶת נַפְשׁוֹ אֶל מַטְבֵּעַ-כָּבוֹד, הֲלֹא זֹאת אַךְ לְמַעַן יוּכַל לָבֹא אֶל בֵּית מַחֲזֵה-הַבֻּבּוֹת בְּלֹא מְחִיר.  בְּעֵינַי מָצָא חֵן, בּוֹ אֲנִי מֵיטִיב אֶת לִבִּי.  שָׂחַקְנוּ מִשְׂחַק הַסּוֹחֵר, בְּאַבְנֵי-מִשְׁקָל וּבְמֹאזְנָיִם:  יוֹדֵעַ הוּא אֶל-נָכוֹן מְחִיר כָּל מֶכֶר, וּמַכִּיר אֶת הַמִּשְׁקָלוֹת, וְעוֹשֶׂה כִיסֵי-נְיָר יָפִים בְּיָדַיִם מְהִירוֹת כְּאַחַד הָרוֹכְלִים.  כִּמְעַט יַשְׁלִים חֻקּוֹ בְּבֵית-הַסֵּפֶר, אוֹמֵר הוּא לִשְׁלוֹחַ בַּמִּסְחָר יָדוֹ, מִסְחָר חָדָשׁ, אֲשֶׁר בָּדָה הוּא מִלִּבּוֹ.  כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי לוֹ תָוֵי-מִכְתָּבִים אֲשֶׁר מִחוּץ לָאָרֶץ, שָׂמַח מְאֹד וַיֵּדַע לְהַגִּיד לִי אֶל-נָכוֹן, בְּכַמָּה נִמְכָּר כָּל תָּו וָתָו לִמְאַסְּפֵי עַתִּיקוֹת.  אָבִי, אֲשֶׁר הָיָה כְקוֹרֵא בְעִתּוֹן, הִטָּה אֶת אָזְנוֹ וַיַּקְשֵׁב, וַיְהִי לוֹ הַדָּבָר גַּם לְשַׁעֲשׁוּעִים.  כִּיסֵי גָרוֹפִי תָמִיד מְלֵאִים וּמְמֻלָּאִים כָּל מִינֵי דְבָרִים קְטַנִּים, סְחוֹרַת יָדוֹ, וְהוּא עוֹטֶה מְעִיל אָרֹךְ וְשָׁחוֹר לְמַעַן כַּסּוֹת עֲלֵיהֶם, וּפָנָיו תָּמִיד כִּפְנֵי אִישׁ סוֹחֵר, בַּעַל מַחֲשָׁבוֹת וְרֹב עִנְיָן.  אַךְ אֹסֶף הַתָּוִים הוּא הַדָּבָר הַקָּרוֹב אֶל לִבּוֹ מִכָּל דִּבְרֵי סַחֲרוֹ;  הוּא אוֹצָרוֹ, שִׂיחוֹ וְשִׂיגוֹ תָמִיד, כְּמוֹ יוּכַל לְהַעֲשִׁירוֹ עֹשֶׁר רָב.  לוֹ אוֹמְרִים הַחֲבֵרִים:  כֵּילַי הוּא וּמַשִּׁיךְ נָשֶׁךְ.  אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, הַאֻמְנָם כֵּן הַדָּבָר.  אֲנִי לִבִּי טוֹב לוֹ, רַבּוֹת אַשְׂכִּיל מִמֶּנּוּ, וּכְאִישׁ הוּא נִרְאֶה לִי.  קוֹרֵטִי, בֶּן סוֹחֵר-הָעֵצִים, אוֹמֵר, הוּא לֹא יִתֵּן אֶת אֹסֶף הַתָּוִים אֲשֶׁר לוֹ, וְלוּ גַם יוּכַל לְהַצִּיל בָּזֹאת אֶת נֶפֶשׁ אִמּוֹ.  אַךְ אָבִי אֵינֶנּוּ מַאֲמִין זֹאת.  וכֹה אָמַר לִי:  עוֹד לֹא תוּכַל לְהוֹצִיא עָלָיו מִשְׁפָּט נָכוֹן;  תַּאֲוָה קְשׁוּרָה בְלֵב הַנַּעַר, אַךְ יֵשׁ-לוֹ לֵב.

גַּאֲוַת-הָבֶל

5. – יוֹם שֵׁנִי.

אֶתְמוֹל יָצָאתִי לָשׂוּחַ עִם בּוֹטִינִי וְעִם אָבִיו אֶל שְׂדֵרוֹת הָעֵצִים, אֲשֶׁר בֶּרְחוֹב רִיבוֹלִי.  בְּעָבְרֵנוּ דֶרֶךְ הָרְחוֹב "דּוֹרָה גְרוֹסָה", רָאִינוּ אֶת סְטַרְדִּי, הַבּוֹעֵט בְּרַגְלָיו בַּמַּפְרִיעִים אוֹתוֹ מִלִּמּוּדוֹ, וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד לִפְנֵי חַלּוֹן-הַחֲנוּת אֲשֶׁר לְמוֹכֵר-סְפָרִים, כְּיָתֵד הַתְּקוּעָה בְמָקוֹם נֶאֱמָן, וְעֵינָיו נִצְמָדוֹת אֶל מַפָּה גְדוֹלָה;  וּמִי יוֹדֵעַ, כַּמָּה עָמַד שָׁם עַד עָבְרֵנוּ, כִּי הוּא לוֹמֵד תָּמִיד, גַּם בָּרְחוֹב;  וְכִי בֵרַכְנוּ אוֹתוֹ, עָנָנוּ בְשָׂפָה רָפָה, בֶּן-כְּפָר זֶה.  בּוֹטִינִי הָיָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמֻדוֹת, חֲמֻדוֹת יוֹתֵר מִדָּי:  עַל רַגְלָיו מַגָּפַיִם עֲשׂוּיִם עוֹר נִבְחָר, מְקֻשָּׁט רִקְמַת חוּטִים אֲדֻמִּים, עַל בְּשָׂרוֹ בֶּגֶד מַעֲשֵׂה רוֹקֵם וּגְדִילֵי מֶשִׁי לוֹ, עַל רֹאשׁוֹ צְנִיף עוֹר-בִּיבָר לָבָן, וּבְכִיסוֹ שָׁעוֹן.  מָה הִתְהַדֵּר בִּלְבוּשׁוֹ!  אַךְ בַּפַּעַם הַזֹּאת הָיְתָה לוֹ גַאֲוָתוֹ-הֶבֶל לְמוֹקֵשׁ.  אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָבַרְנוּ דֶרֶךְ אֲרֻכָּה בִּשְׂדֵרַת-הָעֵצִים, וְאָבִיו, אֲשֶׁר הָלַךְ אָט, נִשְׁאַר רָחוֹק רָחוֹק מֵאַחֲרֵינוּ, עָמַדְנוּ אֵצֶל מַדְרֵגַת-אֶבֶן לְיַד נַעַר לָבוּשׁ בִּגְדֵי עֹנִי, אֲשֶׁר הָיָה כְעָיֵף וּכְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת וְרֹאשׁוֹ שְׁחוֹחַ.  וְאִישׁ אֶחָד, אֲשֶׁר אֲדַמֶּה בְנַפְשִׁי, כִּי הָיָה אָבִיו, הִתְהַלּךְ בְּתוֹךְ הָעֵצִים אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וַיִּקְרָא עִתּוֹן.  וַנֵּשֶׁב בַּמָּקוֹם הַהוּא, וּבוֹטִינִי יָשַׁב בֵּינִי וּבֵין הַנָּעַר.  וְהִנֵּה זָכַר, כִּי לָבוּשׁ פְּאֵר הוּא, וַיְבַקֵּשׁ לְהָעִיר אֶת רוּחַ הַנַּעַר שְׁכֵנוֹ לְאַשְּׁרוֹ וּלְקַנֵּא בוֹ.

וַיָּרֶם רַגְלוֹ הָאַחַת לְמַעְלָה וַיֹּאמֶר אֵלָי:  הֲלֹא הִנֵּה רָאִיתָ אֶת מַּגָּפַי הָעֲשׂוּיִם כְּנַעֲלֵי שָׂרֵי-הַחֲיָלִים?  בּוֹטִינִי אָמַר זֹאת, לְמַעַן מְשֹׁךְ אֶת עֵינֵי הַנַּעַר הָאַחֵר.  אַךְ הַלָּז לֹא שָׂם לִבּוֹ לִדְבָרָיו וְלֹא פָנָה אֵלָיו.

אַחַר הוֹרִיד אֶת רַגְלוֹ וַיַּרְאֵנִי אֶת גְּדִילֵי הַמֶּשִׁי אֲשֶׁר עַל כְּנַף בִּגְדוֹ וַיֹּאמֶר אֵלַי, כְּשֶׁעֵינָיו מִתְגַּנְּבוֹת לְהַבִּיט אֶל מוּל הַנָּעַר:  גְּדִילֵי הַמֶּשִׁי הָאֵלֶּה לֹא טוֹבוּ בְעֵינַי, וְהִנְנִי אוֹמֵר לָשׂוּם כַּפְתּוֹרֵי כֶסֶף תַּחְתֵּיהֶם.  אַךְ הַנַּעַר לֹא הִבִּיט גַּם אֶל הַגְּדִילִים.

אָז יְסוֹבֵב בּוֹטִינִי עַל רֹאשׁ אֶצְבָּעוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה אֶת צְנִיפוֹ הַיָּפֶה, הֶעָשׂוּי עוֹר בִּיבָר לָבָן.  אַךְ הַנַּעַר – אֲשֶׁר הָיָה כְּעוֹשֶׂה זֹאת בְּזָדוֹן – גַּם לֹא נָשָׂא עֵינָיו אֶל הַצָּנִיף.

בּוֹטִינִי, אֲשֶׁר הֵחֵל לְהִתְמַרְמֵר, הוֹצִיא אֶת הַשָּׁעוֹן מֵחֵיקוֹ, וַיִפְתְּחֵהוּ וַיַּרְאֵנִי אֶת הַגַּלְגַּלִּים.  אַךְ הַנַּעַר הָאַחֵר לֹא הֵסֵב רֹאשׁוֹ אֵלָיו.  שְׁאַלְתִּיו:  הֶעָשׂוּי הוּא כֶסֶף מֻזְהָב?  – לֹא, כִּי זָהָב טָהוֹר הוּא – הֵשִׁיב.  וָאֹמַר:  הֵן לֹא כֻלּוֹ זָהָב, הֲלֹא יֶשׁ-גַּם כֶּסֶף בּוֹ?  וַיַּעַן וַיֹּאמַר:  חָלִילָה!  וַיָּשֶׂם אֶת שְׁעוֹנוֹ נֶגֶד פְּנֵי הַנַּעַר, לְמַעַן הַמְרִיצוֹ כִּי יַבִּיט, וַיֹּאמֶר אֵלָיו:  הַגִּידָה אַתָּה, הֲלֹא כֻלּוֹ זָהָב?  וַיַּעַן הַנַּעַר בְּלִי מֶתֶק שְׂפָתָיִם:  אֵינֶנִי יוֹדֵעַ.

וַיִּקְרָא בּוֹטִינִי, וַחֲמָתוֹ בָעֲרָה בוֹ:  הוֹי!  הוֹי!  מַה גֵּא אָתָּה!

מִדֵּי דַבְּרוֹ זֹאת בָּא אָבִיו, אֲשֶׁר שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה;  וַיַּבֵּט אֶל הַנַּעַר בְּעֵינַיִם קָמוֹת, וְאַחַר אָמַר אֶל בְּנוֹ בְּקוֹל נִמְרָץ:  הַחֲרֵשׁ!  וַיֵּט פִיו אֶל אָזְנוֹ וַיִּלְחַשׁ לוֹ לֵאמֹר:  עִוֵּר הוּא!

וַיִּתַּר בּוֹטִינִי בַחֲרָדָה מִמְקוֹמוֹ וַיַּבֵּט אֶל פְּנֵי הַנָּעַר.  וְהִנֵּה אִישׁוֹנֵי עֵינָיו קָפְאוּ כִּזְכוּכִית, לֹא נָעוּ וְלֹא הִבִּיטוּ.

וּבוֹטִינִי נָפוֹג וְנִדְכֶּה, וְעֵינָיו לָאָרֶץ נִטָּיוּ וְלֹא דִבֵּר דָּבָר.  וְאַחַר דּוֹבְבוּ שְׂפָתָיו:  צַר לִי, כִּי לֹא יָדַעְתִּי זֹאת.

אַךְ הָעִוֵּר, אֲשֶׁר הֵבִין אֶל כָּל הַנַּעֲשֶׂה, אָמַר בִּשְׂחוֹק חֵן וְתוּגָה גַּם יָחַד:  הוֹ!  מַה זֹּה עוֹשָׂה!

וְעַתָּה, אָמְנָם כִּי בּוֹטִינִי לוֹבֵשׁ גֵּאוּת;  אַךְ יֵצֶר-לִבּוֹ לֹא רָע.  בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְנוּ מִשָּׁם וָהָלְאָה לֹא נִרְאָה עוֹד שְׂחוֹק עַל שְׂפָתָיו.

 

הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן

10. – יוֹם הַשַּׁבָת.

הֱיוּ שָׁלוֹם, מַהֲלָכַי אֶל רְחוֹב רִיבוֹלִי.  הִנֵּה יְדִיד הַיְלָדִים, הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן, הִנֵּה זֶה בָּא!  מֵעֶרֶב יוֹם אֶתְמוֹל יוֹרֵד הוּא פִתִּים מוּצָקוֹת, רְחָבוֹת, כְּפִרְחֵי הַיַּשְׂמִינָה.  הַיּוֹם בַּבֹּקֶר, בְּבֵית-הַסֵּפֶר, נָתַן שַׁעֲשׁוּעִים לְנַפְשֵׁנוּ, בְּבוֹאוֹ אֶל מוּל שִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹנוֹת וּבְהֵאָסְפוֹ עַל כָּל קֶרֶן וְעַל כָּל רֹאשׁ פִּנָּה;  גַּם הַמּוֹרֶה הִבִּיט הַחוּצָה וַיְשַׁפְשֵׁף אֶת יָדָיו, וְכֻלָּם הָיוּ מְאֻשָּׁרִים, בְּזָכְרָם אֶת כַּדּוּרֵי הַשֶּׁלֶג אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ וְאֶת הַקֶּרַח אֲשֶׁר יָבֹא אַחֲרֵי-כֵן וְאֶת אֵשׁ-הַתַּנּוּר מוֹדַעְתָּנוּ.  רַק סְטַרְדִּי לְבַדּוֹ לֹא שָׂם לֵב לָזֹאת, כִּי הָיוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ נְתוּנִים אַךְ לְלִקְחוֹ וְלוֹחֵץ אֶת רַקּוֹתָיו בִשְׁנֵי אֶגְרוֹפָיו.   וּמָה רַבָּה הָעֲלִיצוּת בְּצֵאתֵנוּ מִבֵּית-הַסֵּפֶר!  כֻּלָּם רָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה בָּרְחוֹב וַיִּצְעֲקוּ, וַיִּצְהֲלוּ, וַיְנוֹפְפוּ זְרוֹעוֹתֵיהֶם לְמָעְלָה;  וַיִּקְחוּ מְלֹא חָפְנֵיהֶם שֶׁלֶג, וַיָּבוּסוּ בוֹ כִּכְלָבִים קְטַנִּים בְּתוֹךְ מָיִם.  הַהוֹרִים, אֲשֶׁר חִכּוּ לָהֶם בַּחוּץ, נָשְׂאוּ בִידֵיהֶם אִישׁ אִישׁ סוֹכֵךְ לָבָן;  עַל רָאשֵׁי הַשּׁוֹטְרִים קוֹבָעִים לְבָנִים;  כָּל יַלְקוּטֵינוּ הִלְבִּינוּ כָלִיל בִּרְגָעִים מִסְפָּר.  כֻּלָּם לֹא יָדְעוּ נַפְשָׁם מֵרֹב שִׂמְחָה, מִלְּבַד פְּרַקוֹסִי, בֶּן חָרַשׁ-הַבַּרְזֶל, לְבֶן הַפָּנִים, אֲשֶׁר לֹא יָדַע שְׂחוֹק, וְרָבֵּיטִי, אֲשֶׁר הִצִּיל יֶלֶד מִתַּחַת רַכֶּבֶת-הָעִיר, וְעַתָּה הוּא מִתְהַלֵּךְ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ.  הַנַּעַר הַקַּלַּבְּרִי, אֲשֶׁר לֹא נָגַע מֵעוֹדוֹ בְּשֶׁלֶג, לָקַח שֶׁלֶג וַיִּגְלֹם אוֹתוֹ לְכַדּוּר וַיֹּאכְלֵהוּ כֶּאֱכֹל אֲפַרְסָק.  קָרוֹסִי, בֶּן מוֹכֶרֶת הַיָּרָק, מִלֵא מִמֶּנּוּ יַלְקוּטוֹ;  וְהַבּוֹנֶה הַקָּטָן עָשָׂה לָנוּ שְׂחוֹק, עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט הִתְבַּקְּעָה בִטְנֵנוּ בְּשָׂחֲקֵנוּ, כִּי בִקְרֹא לוֹ אָבִי אֶל בֵּיתֵנוּ לְיוֹם מָחָר, הָיָה פִיו מָלֵא שֶׁלֶג, וַיְהִי כִּי לֹא מָצָא אֶת לִבּוֹ לַהֲקִיאוֹ וְגַם לֹא לְבָלְעוֹ אֶל קִרְבּוֹ, וַיַּעֲמֹד דּוּמָם וַיִּתְבּוֹנַן בָּנוּ וְלֹא עָנָה דָבָר.  גַּם הַמּוֹרוֹת בָּאוּ מִבֵּית-הַסֵּפֶר בִּמְרוּצָה, וּפִיהֶן מָלֵא שְׂחוֹק;  הַמּוֹרָה, אֲשֶׁר הָיְתָה לִי בַּכִּתָּה הָרִאשׁוֹנָה, רָצָה אַף הִיא, הַמִּסְכֵּנָה, בְּתוֹךְ סוּפַת הַשֶּׁלֶג וּצְעִיפָה הַיָּרֹק עַל פָּנֶיהָ לְמַחְסֶה, וְהִיא מִשְׁתָּעֶלֶת.  ועַד כֹּה וְעַד כֹּה, וּמֵאוֹת יְלָדוֹת יָצְאוּ מִבֵּית-הַסֵּפֶר הַקָּרוֹב יָצֹא וְצָרֹחַ וְרָקֹד עַל הַשְּׁטִיחַ הַצַּח, וּמוֹרִים וּמְשָׁרְתִים וְשׁוֹטְרִים קָרְאוּ:  הַבַּיְתָה!  הַבָּיְתָה!  וּבְקָרְאָם בָּאוּ פִתֵּי שֶׁלֶג אֶל קִרְבָּם, וַיְנַעֲרוּ אֶת זְקָנָם וְאֶת שְׂפָמָם מִשָּׁלֶג.  אַךְ גַּם הֵמָּה צָחֲקוּ עַל מַעֲשֵׂי הַתַּלְמִידִים הָעַלִּיזִים, אֲשֶׁר קִדְּמוּ אֶת הַחֹרֶף בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל מִצְהָלוֹת.

_ _ _ _ _ _ _ _

אַתֶּם חוֹגְגִים אֶת בּוֹא הַחֹרֶף... וְאוּלָם יֵשׁ יְלָדִים, אֲשֶׁר אֵין לָהֶם לֹא בְגָדִים וְלֹא נְעָלִים וְלֹא אֵשׁ.  יֵשׁ אֲלְפֵי יְלָדִים, הַיּוֹרְדִים בִּדְרָכִים רְחוֹקוֹת, אֲרֻכּוֹת, אֶל הַכְּפָרִים, וּבִידֵיהֶם הַנּוֹטְפוֹת דָּם מִקֹּר בֶּקַע-עֵץ, לְמַעַן הַשִּׂיק בֵּית-הַסֵּפֶר.  יֵשׁ מֵאוֹת בָּתֵּי-סֵפֶר קְבוּרִים בַּשֶּׁלֶג כִּמְעַט, חֲשׂוּפִים וְקוֹדְרִים כִּמְעָרוֹת, שֶׁשָּׁם הַיְלָדִים נֶחְנָקִים בֶּעָשָׁן וְשִנֵּיהֶם נוֹקְשׁוֹת בְּפִיהֶם מִקֹּר;  וּבְלֵב חָרֵד מַבִּיטִים הֵמָּה אֶל הַפִּתִּים הַלְּבָנוֹת, הַיּוֹרְדוֹת בְּלִי הֲפוּגּוֹת וְנֶעֱרָמוֹת עַל סֻכּוֹת-הַקַּשׁ אֲשֶׁר לָהֶם, הַנִּמְצָאוֹת בְּרִחוּק-מָקוֹם וְהַצְּפוּיוֹת אֶל מַפֶּלֶת עֲרֵמוֹת שָלֶג.  אַתֶּם, הַיְלָדִים, חוֹגְגִים אֶת הַחֹרֶף.  זִכְרוּ אֶת אַלְפֵי הַיְצוּרִים, אֲשֶׁר הַחֹרֶף מֵבִיא עֲלֵיהֶם צָרָה וְיָגוֹן וְגַם מָוֶת.

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                               אָבִיךָ.


הַבּוֹנֶה הַקָּטָן.

11. – יוֹם רִאשׁוֹן.

הַיּוֹם בָּא "הַבּוֹנֶה הַקָּטָן", וְהוּא לָבוּשׁ תִּלְבּשֶׁת צַיָּד, – בְּגָדִים אֲשֶׁר הֵסִיר אָבִיו מֵעָלָיו אַחֲרֵי בְלוֹתָם וְאֲשֶׁר הֵם גַּם לְבָנִים מִשִּׂיד וּמִגֶּבֶס.  אָבִי הִתְאַוָּה אֶת בּוֹאוֹ מִמֶּנִּי.  כַּמָּה עֹנֶג הֵבִיא לָנוּ!  אַךְ דָּרוֹךְ דָּרְכָה כַף-רַגְלוֹ עַל הַמִּפְתָּן, הֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ, הֶעָשׂוּי צֶמֶר רַךְ, אֲשֶׁר הָיָה כֻלּוֹ רָטֹב מִשֶּׁלֶג, וַיְשִׂימֵהוּ בְּכִיסוֹ;  וְאַחַר הִקְרִיב לָבוֹא, וּמַהֲלָכוֹ נִרְפֶּה, כְּמַהֲלַךְ עוֹבֵד עָיֵף;  וַיַסֵב הֵנָּה וָהֵנָּה אֶת פָּנָיו הָעֲגֻלִּים כְּתַפּוּחַ עִם אַפּוֹ, אֲשֶׁר מַרְאֵהוּ כְמַרְאֵה כַדּוּר קָטָן;  בִּהְיוֹתוֹ בַּחֲדַר-הָאֹכֶל וְעֵינָיו בָּחֲנוּ אֶת הָרְהִיטִים מִסָּבִיב, וַיַּרְא תְּמוּנָה, אֲשֶׁר תֵּאֲרָה לָעֵינַיִם אֶת "רִיגוֹלֶטּוֹ", גִבֵּן מִתְהוֹלֵל;  וְאָז יַעֲשֶׂה בִּשְׂפָתָיו אֶת "פִּי הָאַרְנֶבֶת".  אִישׁ לֹא יוּכַל לְהִתְאַפֵּק וּלְהִמָּנַע מִצְּחוֹק, כִּרְאוֹתוֹ אוֹתוֹ עוֹשֶׂה אֶת פִּי הָאַרנֶבֶת.  שִׂחַקְנוּ בְתֵבַת הַבִּנְיָה;  מָהִיר הוּא מְאֹד לִבְנוֹת מִגְדָּלִים וּגְשָׁרִים, הַנִּרְאִים כְּמִתְנַשְּׂאִים בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְעוֹבֵד הוּא בָהֶם בְּכָל לֵב, בְּאֹרֶךְ-רוּחַ שֶׁל אִישׁ בָּא בַּיָּמִים.  מִדֵּי בְנוֹתוֹ מִגְדָּלִים, סִפֶּר-לִי עַל בֵּית אָבִיו:  מוֹשָׁבָם בַּעֲלִיַּת קִיר, אָבִיו מְבַקֵּר בְּבֵית-סֵפֶר לְעֶרֶב, לִלְמוֹד דַּעַת סֵפֶר, וְאִמּוֹ יְלִידַת בְּיֵלָה הִיא.  וְהֵם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ, זֶה נִרְאֶה לֶעָיִן.  כִּי אָמְנָם הוּא לָבוּשׁ בִּגְדֵי עֹנִי, אַךְ דָּאוֹג דָּאֲגוּ לוֹ לְהָגֵן עָלָיו מִקֹּר:  בְּגָדָיו מְטֻלָּאִים הֵיטֵב, וַעֲנִיבַת צַוְרוֹנוֹ קְשׁוּרָה כַמִּשְׁפָּט בְּיַד הָאֵם.  אָבִיו – כֹּה אָמַר לִי הַנַּעַר – אִישׁ גְבַהּ-קוֹמָה, עֲנָק, אֲשֶׁר יִכְבַּד מִמֶּנּוּ לָבוֹא בַּפֶּתַח קוֹמְמִיּוּת;  אַךְ הוּא אִישׁ טוֹב וְקוֹרֵא לִבְנוֹ תָמִיד "פִּי אַרְנֶבֶת";  וְאוּלָם הַבֵּן קָטָן הִנֵּהוּ.  – בַּשָּׁעָה הָרְבִיעִית אַחַר הַצָּהֳרַיִם אָכַלְנוּ עַל הַסַּפָּה אֲרֻחַת הָעַרְבַּיִם, לֶחֶם וַעֲנָבִים.  כַּאֲשֶׁר קַמְנוּ, לֹא נְתָנַנִי אָבִי, מִבְּלִי אֲשֶׁר אֵדַע עַל מָה, לְטַהֵר אֶת כַּר-הַמִּשְׁעָן, אֲשֶׁר הִלְבִּין הַבּוֹנֶה הַקָּטָן בִּמְעִילוֹ:  הוּא עָצַר בְּיָדִי, וְאַחַר טִהֵר הוּא אֶת הַכַּר בַּסָּתֶר.  כַּאֲשֶׁר שִׂחַקְנוּ, אָבַד לַבּוֹנֶה הַקָּטָן כַּפְתּוֹר מִמְּעִילוֹ, וְאִמִּי שָׁבָה חִבְּרָה אוֹתוֹ אֵלָיו;  אָז אָדְמוּ פָנָיו וַיַּבֵּט אֵלֶיהָ מְשׁוֹמֵם וְנָבוֹךְ, וּבְהַבִּיטוֹ עָצַר בְנִשְׁמַת רוּחוֹ.  וְאַחַר הִרְאִיתִיו סִפרֵי-תְמוּנוֹת, וּבָהֶן גַּם תְּמּוּנוֹת-הִתּוּלִים.  וְהִנֵּה הֵחֵל, מִבְּלִי מֵשִׂים, לְחַקּוֹת אֶת נַפְתּוּלֵי כָל הַפָּנִים הָאֵלֶּה חִקּוּי יָפֶה מְאֹד, עַד אֲשֶׁר צָחַק גַּם אָבִי.  וּבְצֵאתוֹ מִבֵּיתֵנוּ הָיָה שָׂמֵחַ וְטוֹב-לֵב, עַד אֲשֶׁר שָׁכַח לַחֲבֹּש כּוֹבָעוֹ הָרַךְ עַל רֹאשׁוֹ, וּבְבוֹאוֹ עַד הַסַּף שָׁב וַיַּעַשׂ בִּשְׂפָתָיו פִּי אַרְנֶבֶת, לְמַעַן הַבִּיעַ לִי בָזֹאת אֶת רֶגֶשׁ-תּוֹדָתוֹ.  שְׁמוֹ אַנְטוֹנִיּוֹ רַבֻּקּוֹ וְהוּא בֶן שְׁמוֹנֶה שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים.

_ _ _ _ _ _ _ _

הֲתֵדַע, בְּנִי, מַדּוּעַ לֹא נְתַתִּיךָ לִמְחוֹת אֶת הַסַּפָּה?  לוּ טִהַרתָּ אוֹתָהּ לְעֵינֵי רֵעֲךָ, כִּי אָז הָיְתָה לוֹ זֹאת כְּמַזְכֶּרֶת עָוֹן, עַל אֲשֶׁר לִכְלֵךְ אוֹתָהּ.  וְלֹא נָכוֹן הָיָה לַעֲשׂוֹת כֵּן, רֵאשִׁית, כִּי הֵן לֹא בְזָדוֹן עָשָׂה זֹאת, וְשֵׁנִית, כִּי עָשָׂה זֹאת בְּבִגְדֵי אָבִיו, אֲשֶׁר הִלְבִּין אוֹתָם מִדֵּי עֲשׂוֹתוֹ מְלַאכְתּוֹ;  וְהַמְלָאכָה אֵינֶנָּה מְלַכְלֶכֶת:  אָבָק, שִׂיד, שָׁשַׁר, כָּל אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ, – אַךְ לֹא חֶלְאָה.  הָעֲבוֹדָה לְעוֹלָם לֹא תְזַהֵם אֶת בְּעָלֶיהָ.  עוֹבֵד כִּי יָבוֹא מֵעֲבוֹדָתוֹ, לֹא תֹאמַר לוֹ:  מְגֹאָל הוּא.  כִּי אִם כֹּה תֹאמַר:  עַל בְּגָדָיו נִרְאִים אוֹתוֹת עֲבוֹדָתוֹ וְעִקְּבוֹתֶיהָ.  לְעוֹלָם אַל תִּשְׁכַּח זֹאת.  וְאֶת הַבּוֹנֶה הַקָּטָן אָהוֹב תֶּאֱהַב, רֵאשִׁית, בַּאֲשֶׁר הוּא חֲבֵרְךָ, וְשֵׁנִית, יַעַן הֱיוֹתוֹ בֶּן בַּעַל-מְלָאכָה.

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                               אָבִיךָ.

כַּדּוּר-שָׁלֶג

16. – יוֹם שִׁשִּׁי.

וְהַשֶּׁלֶג עוֹדֶנּוּ יוֹרֵד וְיוֹרֵד!  הַיּוֹם אַחֲרֵי צֵאת הַתַּלְמִידִים מִבֵּית-הַסֵּפֶר, הָיָה בְּשֶׁל הַשֶּׁלֶג הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה.  חֶבֶר נְעָרִים הֵחֵלּוּ, כִּמְעַט שֶׁבָּאוּ אֶל מִגְרַשׁ קוֹרְסוֹ, לְהַשְׁלִיךְ כַּדּוּרֵי שֶׁלֶג לַח, אֲשֶׁר הֵם מוּצָקִים וּכְבֵדִים כַּאֲבָנִים.  אֲנָשִׁים רַבִּים עָבְרוּ אָז בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים.  וְאִישׁ אֶחָד קָרָא:  חִדְלוּ לָכֶם, יְלָדִים!  וּבָרֶגַע הַזֶּה נִשְׁמַע קוֹל זְעָקָה מֵהָעֵבֶר הָאַחֵר לָרְחוֹב, וְאִישׁ-שֵׂיבָה, אֲשֶׁר נָפַל מִמֶּנּוּ כּוֹבָעוֹ, הִתְנוֹדֵד לִנְפּוֹל וַיְכַס אֶת פָּנָיו בִּשְׁתֵּי יָדָיו.  נַעַר אֶחָד, אֲשֶׁר עָמַד אֶצְלוֹ, קָרָא:  חוּשׁוּ לְעֶזְרָה!  לְעֶזְרָה!  כְּרֶגַע מִהֲרוּ שָׁמָּה אֲנָשִׁים מִכָּל עֵבֶר.  וַיִרְאוּ וְהִנֵּה כַּדּוּר-שֶׁלֶג פָּגַע בְּעֵינוֹ.  הַנְעָרִים נָפוֹצוּ מְהֵרָה, כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת, אִישׁ לְעֶבְרוֹ.  וַאֲנִי עָמַדְתִּי אָז לִפְנֵי חֲנוּת מוֹכֵר-הַסְּפָרִים, אֲשֶׁר אָבִי בָא שָׁמָּה, וָאֵרֶא וְהִנֵּה רַבִּים מֵחֲבֵרַי רָצִים וּבָאִים הֲלוֹם, וַיִּתְעָרְבוּ בְּקִרְבָתִי בְּתוֹךְ הָאֲחֵרִים וַיִּהְיוּ כִמְבַקְּשִׁים לְהִתְבּוֹנֵן אֶל חַלּוֹנוֹת-הָרַאֲוָה.  הָיָה שָׁם גֵּרוֹנָה וּפַת-לַחְמוֹ, כְּמִשְׁפָּטוֹ, בְכִיס בִּגְדוֹ, קוֹרֵטִי הַבּוֹנֶה הַקָּטָן, וְגָרוֹפִי, מְאַסֵּף תָּוֵי-הַמִּכְתָּבִים.  עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהָמוֹן רָב נִקְבַּץ מִסָּבִיב לַזָּקֵן, וְשׁוֹמְרֵי הָרְחוֹב וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים רָצוּ הֵנָּה וַהֲלוֹם, וְהֵמָּה מְיָרְאִים וְקוֹרְאִים:  מִי עָשָׂה זֹאת?  מִי הוּא זֶה?  הַאַתּה:  הַגִּידוּ, מִי הָיָה הָעוֹשֶׂה!  וַיִּתְבּוֹנְנוּ אֶל יְדֵי הַנְּעָרִים לִרְאוֹת, הַרְטֻבּוֹת הֵן מִשָּׁלֶג.  גָּרוּפִי עָמַד אֶצְלִי, וַאֲנִי הִתְבּוֹנַנְתִּי וָאֵרֶא, וְהִנֵּה הוּא רוֹעֵד כֻּלּוֹ וּפָנָיו חָוְרוּ כִּפְנֵי מֵת.  וְהָאֲנָשִׁים עוֹדָם קוֹרְאִים:  מִי הוּא זֶה?  מִי הָיָה הָעוֹשֶׂה זֹאת?  אַחַר שָׁמַעְתִּי אֶת גֵּרוֹנָה מְדַבֵּר אֶל גָּרוֹפִי בַּלָּט, לֵאמֹר:  קוּם, לֵךְ וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵיהֶם;  אִם יִתְפְּשׂוּ אַחֵר תַּחְתֶּיךָ וְאַתָּה תַחֲרִישׁ, וְהָיְתָה זֹאת נְבָלָה.  וְגָרוֹפִי עָנָה, בְּרָעֲדוֹ כֻלּוֹ כְעָלֶה נִדָּף:  אַךְ הֵן לֹא בְזָדוֹן עָשִׂיתִי זֹאת.  וַיֹּאמֶר גֵּרוֹנָה:  אַחַת הִיא, לֵךְ וַעֲשֵׂה אֶת הַמּוּטָל עָלֶיךָ.  – אַךְ אֵינֶנִּי מוֹצֵא אֶת לִבִּי לַעֲשׂוֹת זֹאת!  – חֲזַק וֶאֱמָץ, בּוֹא, וַאֲנִי אֵלֵךְ עִמָּךְ.  – וְכֻלָּם עוֹדָם צוֹעֲקִים בְּקוֹל רָם בְּלִי הֲפוּגוֹת:  מִי הוּא זֶה?  וְאֵיזֶה הוּא?  זְכוּכִית הַמִּשְׁקָפַיִם הֵבִיאוּ בְעֵינוֹ!  עַוֵּר עִוְּרוּ אוֹתוֹ!  בְּנֵי הַבְּלִיָּעַל!  – רָאִיתִי אֶת גָּרוֹפִי וַיְהִי בְעֵינַי כִמְבַקֵּשׁ, אֲשֶׁר תִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וְתִבְלָעֵהוּ, וְגֵרוֹנָה אָמַר לוֹ, כְּאִישׁ אֲשֶׁר אַחַת דִּבֵּר וְלֹא יָשׁוּב:  בּוֹא, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, – וַיַּחֲזֵק בִּזְרוֹעוֹ וַיִמְשׁכֵהוּ לְפָנִים, וְהוּא תוֹמֵךְ בּוֹ כִּתְמוֹךְ בְּאִישׁ חוֹלֶה.  וְהָאֲנָשִׁים רָאוּ וַיֵּדְעוּ כְּרֶגַע פֵּשֶׁר דָּבָר, וְרַבִּים מִהֲרוּ אֲלֵיהֶם וְאִישׁ אִישׁ הֵרִים אֶגְרוֹפוֹ.  אַךְ גֵּרוֹנָה עָמַד בֵּינוֹ וּבֵינֵיהֶם וַיִקְרָא בְקוֹל רָם:  הַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים יִתְנפְּלוּ עַל נַעַר אֶחָד?  אָז הִרְפּוּ מִמֶּנּוּ וְשׁוֹטֵר אָחַז בְּיַד גָּרוֹפִי וַיֵלֶךְ הָלוֹךְ וְהַבְקִיעַ לוֹ נָתִיב בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן, וַיְבִיאֵהוּ אֶל חֲנוּת-לַחֲמָנִיּוֹת, כִּי שָׁמָּה הוּבָא הַפָּצוּעַ.  כִּרְאוֹתִי אוֹתוֹ וָאַכִּיר כְּרֶגַע אֶת הַפָּקִיד הַזָּקֵן, הַיּוֹשֵׁב הוּא וּבֶן-אָחִיו בַּקּוֹמָה הָרְבִיעִית בְּבֵיתֵנוּ.  הַפָּצוּעַ יָשַׁב עַל כִּסֵּא וּמִטְפַּחַת-יָד עַל עֵינָיו.  וְגָרוֹפִי נֶאֱנָח וְנֶאֱנָק וַיִּקְרָא מִנַּהֲמַת לִבּוֹ:  לֹא בְזָדוֹן עָשִׂיתִי זֹאת!  לֹא בְזָדוֹן עָשִׂיתִי זֹאת!  וּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים דָּחֲפוּ אוֹתוֹ בְּחָזְקָה אֶל תּוֹךְ הַחֲנוּת וַיִּקְרְאוּ:  כְּרַע עַל בִּרְכֶּיךָ!  בַּקֵּשׁ סְלִיחָה!  – וַיַּפִּילוּהוּ לָאָרֶץ.  וְהִנֵּה שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת חֲזָקוֹת הֶעֱמִידוּהוּ עַל רַגְלָיו וְקוֹל נִמְרָץ אוֹמֵר:  "לֹא, אֲדוֹנַי!  – וְהַקּוֹל קוֹל מְנַהֵל בֵּית-סִפְרֵנוּ, אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַכֹּל:  – אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבוֹ לְהִמָּסֵר וּלְהִתְוַדּוֹת עַל עֲוֹנוֹ, אֵין לְאִישׁ הַצְּדָקָה לְהַשְׁפִּילוֹ".  וַיַּחֲרִישׁוּ כָל הַנִּצָּבִים שָׁם.  וְהַמְנַהֵל אָמַר אֶל גָּרוֹפִי:  בַּקֵּשׁ סְלִיחָה!  וְגָרוֹפִי גָעָה בִּבְכִיָּה, וַיַּחֲזֵק בְּבִרְכֵּי הַזָּקֵן;  וְהוּא חִפֵּשׂ בְּיָדוֹ אֶת רּאשׁ הַנַּעַר וַיַּחֲלֵק שְׂעָרוֹ.  וְאַחַר אָמְרוּ כֻלָּם:  לֵךְ לְבֵיתְךָ, הַנָּעַר!  – וְאָבִי הוֹצִיא אוֹתִי מִתּוֹךְ הֶהָמוֹן, וּבִהְיוֹתֵנוּ בַדֶּרֶך אָמַר לִי:  אֶנְרִיקוֹ, לוּ הָיִיתָ אַתָּה תַחַת הַנַּעַר, הֲמָצָאתָ אֶת לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת חוֹבָתְךָ וּלְהִתְוַדּוֹת עַל עֲוֹנֶךָ?  וָאֹמַר:  כֵּן!  וַיֹּאמֶר אָבִי:  הַבְטִיחֵנִי עַל דִבְרָתךָ, כְּנַעַר בַּעַל-נֶפֶשׁ אֲשֶׁר רֶגֶשׁ כָּבוֹד לוֹ, כִּי כֵן תַּעֲשֶׂה.    בִּי נִשְׁבַּעְתִּי עַל זֹאת, אָבִי!


הַמּוֹרוֹת

17. – יוֹם הַשַּׁבָת.

גָּרוֹפִי יָרֵא מְאֹד, כִּי הִתְעַתֵּד לְתוֹכַחַת נִמְרָצָה אֲשֶׁר יוֹכִיחֵהוּ הַמּוֹרֶה;  אַךְ הַמּוֹרֶה לֹא בָא, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר גַּם מוֹרֵה-הַמִּשְׁנֶה נֶעְדַּר, עָמְדָה הַגְּבֶרֶת קְרוֹמִי, הַזְּקֵנָה בַמּוֹרוֹת, אֲשֶׁר לָהּ שְׁנֵי בָנִים בָּאִים בַּיָּמִים, תַּחַת הַמּוֹרֶה.  נָשִׁים רַבּוֹת, הַמְּבִיאוֹת עַתָּה אֶת יַלְדֵיהֶן אֶל לִשְׁכַּת בָּרֶטִּי, לָמְדוּ מִפִּיהָ לפָנִים קְרֹא וּכְתוֹב.  הַיּוֹם הָיְתָה עֲצוּבַת-רוּחַ, יַעַן הֱיוֹת אֶחָד מִבָּנֶיהָ חוֹלֶה.  כִּמְעַט רָאִינוּ אוֹתָה, וְהִנֵּה הֵחֵל הַשָׁאוֹן.  אַךְ הִיא אָמְרָה בַלָּט וּבְנַחַת-קוֹלָהּ:  הַבִּיטוּ אֶל שְׂעָרִי הַלָּבָן:  לֹא אַךְ מוֹרָה אָנֹכִי, כִּי גַם אֵם;  – אָז לֹא עָרַב גַּם אַחַד הַתַּלְמִידִים אֶת לִבּוֹ לִפְשׂק שְׂפָתָיו, גַּם לֹא פְרַנְטִי, אֲשֶׁר מִצְחוֹ נְחוּשָׁה, וְאַךְ בַּסֵּתֶר עָשָׂה תַּעֲלוּלָיו.  אֶל מַחֲלֶקֶת קְרוֹמִי נִשְׁלְחָה דֶלְקַטִּי, הַמּוֹרָה אֲשֶׁר לְאָחִי, וְתַחַת דֶּלְקַטִּי בָאָה מוֹרָה, אֲשֶׁר יְכַנּוּ אוֹתָהּ בְּשֵׁם "הַנְּזִירָה הַקְּטַנָּה", יַעַן הֱיוֹת בְּכָל עֵת בְּגָדֶיהָ כֵהִים.  חֲגוֹרָה שְׁחוֹרָה לָהּ, וּפָנִים קְטַנִּים, לְבָנִים;  שְׂעָרָהּ חָלָק תָּמִיד, עֵינֶיהָ בְּהִירוֹת עַד-מְאֹד, וְקוֹלָהּ רָפֶה, וְהִיא נִרְאָה כְמִתְפַּלֶּלֶת תָּמִיד בְּלָחַשׁ.  וְכִמְעַט לֹא יַאֲמִינוּ לַשְּׁמוּעָה, אָמְרָה אִמִּי:  הֵן הִיא רַכָּה וְטוֹבָה מְאֹד;  וְקוֹלָהּ הָרָפֶה כִמְעַט נִשְׁמַע וּבְנַחַת יֵלֵךְ תָּמִיד וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה;  לֹא תִצְעַק וְלֹא תִרְגַּז – וּבְכָל-זֹאת תַּלְמִידֶיהָ יוֹשְׁבִים וְשׁוֹקְטִים, עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט אֵין קוֹלָם נִשְׁמָע.  גַּם הָרָעִים וְהַשּׁוֹבָבִים בַּנְּעָרִים יַשְׁפִּילוּ רֹאשָׁם אַךְ תּוֹרֶה בְּאֶצְבָּעָהּ עֲלֵיהֶם לְאוֹת תּוֹכָחָה;  כִּתָּתָהּ דּוֹמָה לְמִקְדַּשׁ-אֱלֹהִים, וְאַף גַּם בִּגְלַל זֹאת יִקְרְאוּ לָהּ "הַנְּזִירָה הַקְּטַנָּה".  אַךְ הִנֵּה מוֹרָה אַחֶרֶת, הַטּוֹבָה בְּעֵינַי גַּם הִיא:  מוֹרַת הַכִּתָּה הָרִאשׁוֹנָה הַנְמוּכָה מִסְפַּר 3, הָעַלְמָה הַצְּעִירָה, אֲשֶׁר פָּנֶיהָ אֲדֻמִּים כְּשׁוֹשַׁנִּים, וּשְׁתֵּי שְׁקַעֲרוּרוֹת קְטַנּוֹת יָפוֹת בִּשְׁתֵּי לְחָיֶיהָ, וְעַל כּוֹבָעָהּ הַקָּטָן נוֹצָה גְדוֹלָה אֲדֻמָּה, וּצְלָב עָשׂוּי זְכוּכִית צְהֻבָּה עַל צַוָּארָהּ.  בְכָל עֵת הִיא עַלִּיזָה, וּמֵרוּחָהּ תֶּאֱצַל רוּחַ-שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב גַּם עַל הַתַּלְמִידִים.  צְחוֹק מְרַחֵף תָּמִיד עַל שְׂפָתֶיהָ, וּבְהַשְׁמִיעָה קוֹלָהּ, אֲשֶׁר צְלִיל כֶּסֶף לוֹ, הִיא כִמְשׁוֹרֶרֶת:  מַכָּה הִיא עַל הַשֻּׁלְחָן בְּמַקֵּל קָטָן אוֹ סוֹפֶקֶת כַּפַּיִם, לְמַעַן הַרְגִּיעַ אֶת כִּתָּתָהּ;  וְאַחַר, בְּצֵאתָהּ, רָצָה הִיא כְיַלְדָּה אַחֲרֵי הָאֶחָד אוֹ הַשֵּׁנִי, לְמַעַן סַדְּרָם בְּמַעֲרָכָה;  לָזֶה הִיא מַגְבִּיהָה אֶת צַוְרוֹן אַדַּרְתּוֹ, לָזֶה תִרְכֹּס אֶת כַּפְתּוֹרֵי מְעִילוֹ הָעֶלְיוֹן, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִפְגָּעֵהוּ הַקֹּר, וְהָלְכָה אַחֲרֵיהֶם עַד הָרְחוֹב, לְמַעַן לֹֹא תִהְיֶה יַד הָאֶחָד בְּרֵעֵהוּ, וְשָׁאֲלָה מֵאֵת הַהוֹרִים, אֲשֶׁר לֹא יָשִׂימוּ עֲלֵיהֶם עֹנֶשׁ בַּבַּיִת, וֶהֱבִיאָה סֻכָּרִיּוֹת לִנְגוּעֵי-הַשִּׁעוּל, וְהִשְׁאִילָה אֲחֵרִים – הָרוֹעֲדִים מִקֹּר – אֶת בָּתֵּי-הַיָּדָיִם.  עַל-כֵּן קְטַנֵּי הַתַּלְמִידִים תָּמִיד יַטְרִידוּהָ, יְסוֹבְבוּהָ, יִתְרַפְּקוּ עָלֶיהָ, יִשְׁאֲלוּ נְשִׁיקוֹת פִּיהָ, בְּמָשְׁכָם אוֹתָה בִּצְעִיפָה וּבִמְעִילָה;  וְהִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם כִּלְבָבָם וּמְנַשֶׁקֶת לְכֻלָּם בִּשְׂחוֹק עַל שְׂפָתֶיהָ;  וּבְכָל יוֹם הִיא שָׁבָה הַבַּיְתָה וְהַשְּׁקַעֲרוּרוֹת הַיָּפוֹת עַל לְחָיֶיהָ וְנוֹצָתָהּ הָאֲדֻמָּה עַל רֹאשָׁהּ, וּשְׂעָרָהּ פָּרוּעַ וְקוֹלָהּ צָרוּד, שׁוֹאֶפֶת רוחַ בִּכְבֵדוּת וְכֻלָּהּ שְׂבֵעַת רָצוֹן.  הִיא גַם מוֹרָה לְרִשּׁוּם בְּמַחֲלֶקֶת הַיְלָדוֹת, וּבִפְרִי עֲבוֹדָתָה מְכַלְכֶּלֶת הִיא אֶת אִמָּהּ וְאֶת אַחֶיהָ.


בְּבֵית הַפָּצוּעַ

18. – יוֹם רִאשׁוֹן.

בֶּן אֲחִי הַפָּקִיד הַזָּקֵן, אֲשֶׁר כַּדּוּר הַשֶׁלֶג מִיָּד גָּרוֹפִי פָּגַע בְּעֵינוֹ, לוֹמֵד בְּבֵית-הַסֵּפֶר תַּחַת יַד הַמּוֹרָה בַּעֲלַת הַנּוֹצָה הָאֲדֻמָּה;  הַיּוֹם רָאִינוּ אוֹתוֹ בְּבֵית דּוֹדוֹ, אֲשֶׁר הוּא לוֹ לְאָב.  אַחֲרֵי כַלּוֹתִי לְהַעְתִּיק אֶת הַסִּפּוּר, אֲשֶׁר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, "הַסּוֹפֵר הַפְלוֹרֶנְטִינִי הַקָטָן", לְמַעַן הָכִין אוֹתוֹ לַשָּׁבוּעַ הַבָּא – כִּי עָלַי הָיְתָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת מִטַּעַם הַמּוֹרֶה – אָמַר אֵלַי אָבִי:  בּוֹא וְנַעֲלֶה אֶל הַקּוֹמָה הָרְבִיעִית, וְרָאִינוּ אֶת שְׁלוֹם הָעַיִן שֶׁל הַזָּקֵן.  בָּאנוּ אֶל חֶדֶר, אֲשֶׁר הָיָה כִמְעַט אָפֵל;  שָׁם יָשַׁב הַיָּשִׁישׁ עַל הַמִּטָּה, וְכָרִים רַבִּים מֵאַחֲרֵי גַבּוֹ;  לִמְרַאשׁוֹתֵי הַמִּטָּה יָשְׁבָה אִשְׁתּוֹ, וּבְאַחַת הַפִּנּוֹת הָיָה בֶן-אָחִיו, מְשַׂחֵק.  עֵין הַיָּשִׁישׁ הָיְתָה חֲבוּשָׁה.  וְהוּא שָׂמַח מְאֹד לִרְאוֹת אֶת אָבִי, בִּקֵּשׁ כִּי נֵשֵׁב וַיַּגֵּד לָנוּ, כִּי הוּטַב לוֹ כִמְעָט, כִּי עֵינוֹ לֹא נִשְׁחֲתָה וְכִי גַם הֵרָפֵא יֵרָפֵא בְּעוֹד יָמִים מִסְפָּר.  וַיּוֹסֶף וַיֹּאמַר:  זֶה הָיָה מִקְרֶה רַע, וְצַר לִי כִּי כָכָה גָדְלָה צָרַת נֶפֶשׁ הַנַּעַר הַהוּא.  – וְאַחַר דִּבֵּר עִמָנוּ עַל הָרוֹפֵא, אֲשֶׁר יָבֹא עַתָּה לְבַקֵּר אוֹתוֹ.  וְגַם אָמְנָם נִשְׁמַע בָּרֶגַע הַזֶּה קוֹל צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן.  וְהָאִשָּׁה אָמְרָה:  הִנֵּה בָא הָרוֹפֵא.  הַדֶּלֶת נִפְתָּחָה... וְאֶת מִי רָאִיתִי?  גָּרוֹפִי בִּמְעִילוֹ הָאָרֹךְ עוֹמֵד עַל הַמִּפְתָּן וְרֹאשׁוֹ מוּרָד אָרְצָה;  כִּי לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ לָבֹא הֶחָדְרָה.  וַיִּשְׁאַל הַחוֹלֶה:  מִי הַבָּא?  וַיֹּאמֶר אָבִי:  הַנַּעַר, אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ אֶת כַּדּוּר הַשָּׁלֶג.  – הוֹי, הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן!  – קָרָא הַיָּשִׁישׁ:  – גֶּשׁ הֵנָּה;  אָכֵן בָּאתָ לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם הַפָּצוּעַ, הֲלֹא?  אַךְ הַפֶּצַע הולֵךְ וָטוֹב, הֵרָגַע וּשְׁקוֹט, הַפֶּצַע הוֹלֵך וְטוֹב, כִּמְעַט נִרְפֵּאתִי;  גֶּשׁ הֵנָּה.  – וְגָּרוֹפִי, אֲשֶׁר הָיָה נָבוּךְ מְאֹד, עַד אֲשֶׁר לֹא רָאָה אוֹתָנוּ, נִגַּשׁ אֶל הַמִּטָּה, וַיִּתְאַפֵּק לְבִלְתּי תִתּוֹ אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִי;  הַזָּקֵן הֶחֱלִיק אוֹתוֹ בְּיָדָיו וַיְלַטְּפֵהוּ, אַךְ הַנַּעַר לֹא יָכֹל לְדַבֵּר.  וַיֹּאמֶר הַיָּשִׁישׁ:  תּוֹדָתִי לָךְ;  וְעַתָּה לֵךְ וְהַגֵּד לְאָבִיךָ וּלאִמְּךָ, כִּי הַכֹּל הוֹלֵךְ לְמֵישָׁרִים, וְכִי אֵין לָהֶם לִדְאֹג לִי עוֹד.  – וְאוּלָם גָּרוֹפִי לֹא נָע וְלֹא זָע וַיְהִי כִמְבַקֵּשׁ לְהַגִּיד דְּבַר-מָה, אַךְ לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ.  "מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר יֵשׁ לְךָ עוֹד אֵלָי?  מַה-תְּבַקֵּשׁ?"  – "אָנֹכִי... אֵין דָּבָר".  – "אִם כֵּן אֵפוֹא, הֱיֵה שָׁלוֹם, לְהִתְרָאוֹת, נַעַר טוֹב;  אַךְ לֵךְ בְּלֵב שׁוֹקֵט".  וַיֵּלֵךְ גָּרוֹפִי עַד הַדֶּלֶת, אַךְ שָׁם עָמַד וַיִּפֶן אֶל הַיֶּלֶד, בֶּן אֲחִי הַזָּקֵן, אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרָיו הָלוֹךְ וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְעַיִן בּוֹחֶנֶת.  פִּתְאֹם הוֹצִיא דְבַר-חֵפֶץ מִתַּחַת מְעִילוֹ וַיְשִׂימֵהוּ בִידֵי הַנַּעַר וַיֹּאמֶר בְּחִפָּזוֹן:  "זֶה נָתוּן לָךְ", – וַיְמַהֵר וַיַּחֲלֹף כְּבָרָק.  וַיָּבֵא הַנַּעַר אֶת הַמַתָּן אֶל דּוֹדוֹ, וְהִנֵּה כָתוּב עָלָיו:  "זֶה נָתוּן לְךָ מֵאִתִּי";  רָאִינוּ בוֹ וַנִּתֵּן קוֹל מִתִּמְהוֹן לְבָבֵנוּ:  פִּנְקָסוֹ הַנּוֹדָע לְשֵׁם, עִם אֹסֶף תָּוֵי-הַמִּכְתָּבִים – זֶה הָיָה הַשַּׁי, אֲשֶׁר הוֹבִיל הַמִּסְכֵּן גָּרוֹפִי – הָאֹסֶף, אֲשֶׁר הָיָה לְשִׂיחָה לוֹ בְכָל עֵת, אֲשֶׁר הָיָה אַדִּיר כָּל תִּקְוָתוֹ וַאֲשֶׁר כָּכָה עָמַל בּוֹ;  הוּא הָיָה סְגֻלָּתוֹ, – הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן!  חֲצִי דַם לְבָבוֹ הָיָה הַמַּתָּן הַזֶּה אֲשֶׁר נָתַן, לְמַעַן הָפִיק סְלִיחָה.


הַסּוֹפֵר הַפְלוֹרֶנְטִינִי הַקָּטָן

סִפּוּר לַחֹדֶשׁ

הַנַּעַר בִּקֵּר בַּכִּתָּה הָרְבִיעִית, אֲשֶׁר בְּבֵית-הַסֵּפֶר לָעֵדָה.  נַעַר פְלוֹרֶנְטִינִי נֶאֱהָב וְנָעִים, כְּבֶן שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שְׁחוֹר-שֵׂעָר וּלְבֶן-פָּנִים, וְהוּא בֵן בְּכוֹר לִפְקִיד מְסִלַּת-הַבַּרְזֶל, אֲשֶׁר אָכַל לַחְמוֹ בְּמִסְכֵּנוּת, כִּי נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ רַבּוּ וּשְׂכָרוֹ הָיָה מְעָט.  וְאָבִיו אֲהֵבוֹ וַיְהִי טוֹב לוֹ מְאֹד וּמוֹחֵל לוֹ כָל דָּבָר:  רַק לֹא דְבָרִים, הַנּוֹגְעִים לְבֵית-הַסֵּפֶר;  בָּאֵלֶּה הִקְשָׁה לִשְׁאוֹל וְלֹא נָשָׂא עָוֹן;  כִּי הַנַּעַר הִכּוֹן יִכּוֹן לִשְׁמוֹר מִשְׁמֶרֶת בְּקָרוֹב, לְמַעַן הֱיוֹתוֹ לְעֵזֶר לְבֵית אָבִיו.  וְלַדָּבָר הַזֶּה עָלָיו לִלְמוֹד הַרְבֵּה בְּעֵת קְצָרָה.  עַל-כֵּן, בְּכָל הֱיוֹת הַבֵּן חָרוּץ וְשׁוֹקֵד עַל לִמּוּדָיו, הִמְרִיצוֹ אָבִיו תָּמִיד, כִּי יוֹסִיף לֶקַח.  הָאָב הָיָה אִישׁ בָּא בַיָּמִים וְגַם זָקַן בְּלֹא עֵת מִפְּנֵי הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עָבָד.  בְּכָל-זּאת קִבֵּל עָלָיו – לְמַעַן הַרְחִיב לְבֵיתוֹ – עוֹד עֲבוֹדוֹת כְּתִיבָה מִזֶּה וּמִזֶּה עַל עֲבוֹדַת מִשְׁמַרְתּוֹ, וַיְבַלֶּה שָׁעוֹת רַבּוֹת לַיְלָה לַיְלָה אֵצֶל שֻׁלְחַן-הַסּוֹפְרִים.  זֶה מִקָּרוֹב קִבֵּל מִבֵּית הוֹצָאַת-סְפָרִים, אֲשֶׁר הָיָה שׁוֹלֵחַ סְפָרִים וְכִתְבֵי-עִתִּים בְּכָל שָׁבוּעַ, אֶת הַפְּקֻדָּה לִכְתּוֹב עַל הַמַּעֲטָפוֹת אֶת הַחֲתוּמִים לִשְׁמוֹתָם וְלִמְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם;  וַיִּשְׂתַּכֵּר שָׁלשׁ לִירוֹת בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת כְּתָבוֹת כָּאֵלֶּה, אֲשֶׁר הָיָה כוֹתֵב אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְיֻשָּׁרוֹת.  אַךְ הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הוֹגִיעָה אוֹתוֹ, וּפְעָמִים רַבּוֹת הִתְאוֹנֵן עַל עֲמָלוֹ זֶה בְּשִׁבְתּוֹ אֶל שֻׁלְחָנוֹ לֶאֱכוֹל.  וְכֹה הָיָה אוֹמֵר פַּעַם בְּפַעַם:  עֵינַי הוֹלְכוֹת וְכֵהוֹת, עֲבוֹדַת-הַלַּיְלָה הַזֹּאת מַכְשִׁילָה כָל כֹּחִי.    וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר לוֹ בְנוֹ:  אָבִי, הַנִּיחָה-לִי וְאֶעֱבוֹד אָנֹכִי תַחְתֶּיךָ;  הֵן יָדַעְתָּ, כִּי כְתַב-יָדִי כִּכְתַב-יָדֶךָ.  אַךְ הָאָב עָנָהוּ:  לֹא כֵן, בְּנִי, אַתָּה עָלֶיךָ לִלְמוֹד;  בֵּית-סִפְרְךָ רַב עֶרְכּוֹ הַרְבֵּה יֶתֶר מִן הַכְּתָבוֹת אֲשֶׁר לִי;  לוּ גָזַלְתִּי מֵעִתְּךָ אַךְ שָׁעָה אַחַת, כִּי אָז הִכַּנִי לִבִּי עַל זֹאת;  אוֹדְךָ, כִּי הָיתָה זֹאת עִם לְבָבֶךָ, אַךְ אֵין נַפְשִׁי אֶל הַדָּבָר הַזֶּה;  אַל תּוֹסֵף דַּבֵּר בּוֹ עוֹד.

הַבֵּן יָדַע, כִּי לֹא יוֹעִיל כִּי יִפְצַר עוֹד בְּאָבִיו, וְלֹא הוֹסִיף דַּבֵּר אֵלָיו בַּדָּבָר הַזֶּה.  וּמֶה עָשָׂה?  יָדוֹעַ יָדַע, כִּי אָבִיו מְכַלֶּה לִכְתּוֹב בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וְיוֹצֵא מֵחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ לָלֶכֶת אֶל חֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ.  כִּי כֵן שָׁמַע פְּעָמִים אֲחָדוֹת:  כִּמְעַט הִשְׁמִיעַ שְׁעוֹן-הַקִּיר אֶת הַשָּׁעָה הַשְּׁתֵּים-עֶשְׂרֵה – וְהַכִּסֵּא נִתַּק מִמְּקוֹמוֹ וְקוֹל רַגְלֵי אָבִיו נִשְׁמַע בְּצָעֲדוֹ לְאִטּוֹ.  וַיְהִי הַלַּיְלָה וַיְחַכֶּה עַד שְׁכַב אָבִיו עַל מִטָּתוֹ, וַיִּלְבַּשׁ אֶת בְּגָדָיו בַּלָּט, וַיֵּלֵךְ הַחַדְרָה הָלוֹךְ וְטָפוֹף, אֲשֶׁר לֹא יִשָׁמַע קוֹל צְעָדָיו;  וַיָּשָׁב וַיַּדְלֵק אֶת מְנוֹרַת-הַנֵּפְטְ, וַיֵּשֵׁב אֶל שֻׁלְחַן-הַסּוֹפְרִים, אֲשֶׁר הָיוּ עָלָיו עֲרֵמַת פַּסִּים לְבָנִים וּרְשִׁימַת שְׁמוֹת-הַחֲתוּמִים, וַיָּחֶל לִכְתּוֹב, בְּהִתְאַמְּצוֹ לְחַקּוֹת כָּלִיל אֶת כְּתַב אָבִיו.  וַיִּכְתּוֹב בְיַד חָרוּצִים, אַף כִּי לִבּוֹ פָחַד מְעַט, וְהַפַּסִּים הָיוּ הָלוֹךְ וְהִקָּבֵץ אֶחָד לְאֶחָד.  וְיֵשׁ אֲשֶׁר הִנִּיחַ הָעֵט מִיָּדוֹ, לָשׁוּף אֶת יָדָיו זוֹ בְזוֹ, וְאַחַר שָׁב לִכְתּוֹב בְּיֶתֶר עֹז, וְהוּא מַטֶּה אָזְנוֹ פַעַם בְּפַעַם וְצוֹחֵק בְּקִרְבּוֹ.  מֵאָה וְשִׁשִּׁים כָּתַב:  לִירָה אֶחָת!  וְאַחַר עָמַד מִכְּתוֹב, וַיַּנַּח אֶת הָעֵט מִיָּדוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר לְקָחוֹ מִשָּׁם, וַיְכַבֶּה אֶת הַמְּנוֹרָה וַיָּשָׁב לָלֶכֶת הָלוֹךְ וְטָפוֹף עַל רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו, וַיִּשְׁכַּב עַל מִטָּתוֹ.

בְּיוֹם מָחָר, בְּעֵת אֲרֻחַת-הַצָּהֳרַיִם, יָשַׁב אָבִיו אֶל הַשֻׁלְחָן וְלִבּוֹ טוֹב עָלָיו.  לֹא יָדַע דָבָר מִן הַנַּעֲשָׂה בַלַּיְלָה.  אֶת עֲבוֹדָתוֹ זֹאת עָבַד כְּמַעֲשֵׂה מְכוֹנָה, חִשַׁב אוֹתָהּ עַל-פִּי הַשָּׁעוֹת וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ;  וְאֶת הַכְּתָבוֹת הַכְּתוּבוֹת לֹא סָפַר עַד הַיּוֹם הָאַחֵר.  וּבְשִׁבְתּוֹ כָכָה אֶל הַשֻּׁלְחָן וְרוּחוֹ טוֹבָה, וַיִּדְפֹּק עַל שְׁכֶם בְּנוֹ וַיֹּאמַר:  הוֹי, דְּשׁוּלְיוֹ, – אָבִיךָ עוֹדֶנּוּ גֶבֶר צָלֵחַ לִמְלָאכָה;  הַאֲמִינָה לִי!  בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת הוֹסַפְתִּי אֶתְמוֹל שְׁלִישִׁית הָעֲבוֹדָה עַל מַתְכֹּנֶת הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם.  הַיָּד עוֹדֶנָּה מְהִירָה, וְהָעֵינַיִם עוֹדָן עוֹבְדוֹת עֲבוֹדָתָן.  וּדְשׁוּלְיוֹ שָׂמַח בְּקִרְבּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ:  "אָבִי הַטּוֹב!  מִלְּבַד הַמַּשְׂכֹּרֶת, אֲנִי נוֹתֵן גַּם שׂבַע-רָצוֹן בִּלְבָבוֹ, בְּחָשְׁבוֹ כִּי שָׁב לִימֵי עֲלוּמָיו.  טוֹב אֵפוֹא, רַק חֲזַק וֶאֱמָץ!”

וְהַנַּעַר הוֹסִיף אֹמֶץ, כִּי רָאָה כִּי חֶפְצוֹ בְּיָדוֹ צָלַח;  וַיָּקָם גַּם בַּלַּיְלָה הַבָּא כִּמְעַט שֶׁנִּשְׁמַע צִלְצוּל הַשָּׁעָה הַשְּׁתֵּים-עֶשְׂרֵה, וַיֵּשֶׁב לַעֲבוֹד.  וְכֵן עָשָׂה לֵילוֹת רַבִּים, לַיְלָה אַחַר לָיְלָה.  וְאָבִיו לֹא הִתְבּוֹנֵן מְאוּמָה.  רַק פַּעַם אַחַת, בְּעֵת אֲרֻחַת-הָעֶרֶב, קָרָא:  נִפְלָא הַדָּבָר, כִּי זֶה יָמִים אֲחָדִים רַב מְאֹד הַנֵּפְטְ אֲשֶׁר יִהְיֶה לְבָעֵר בְּבֵיתֵנוּ!  דְּשׁוּלְיוֹ הִתְחַלְחֵל.  אַךְ אָבִיו לֹא הוֹסִיף לְדַבֵּר עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה.  וְהַבֵּן הוֹסִיף לַעֲבוֹד אֶת עֲבוֹדָתוֹ לָיְלָה לָיְלָה.

וְאוּלָם יַעַן אֲשֶׁר גָּזַל דְּשׁוּלְיוֹ כָּכָה שֵׁנָה מֵעֵינָיו בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה, לֹא הָיְתָה לוֹ דֵי מְנוּחָה מֵעֲמָלוֹ:  וְקָם בַּבֹּקֶר וְהוּא עָיֵף וְיָגֵעַ, וּבְעָבְדוֹ אֶת עֲבוֹדָתוֹ לְבֵית-הַסֵּפֶר בָּעֶרֶב, אִמֵּץ כֹּחוֹ מְאֹד לִהְיוֹת עֵינָיו פְּקוּחוֹת.  וַיְהִי בְּאַחַד הָעֲרָבִים, – בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו, – וַתִּפֹּל עָלָיו תַּרְדֵּמָה וַיִּישַׁן עַל עֲבוֹדָתוֹ.  אָבִיו סָפַק אֶת כַּפָּיו וַיִּקְרָא לוֹ:  קוּם הִתְחַזֵּק!  עֲבוֹד עֲבוֹדָתֶךָ!  וַיִּתַּר הַנַּעַר מִמְּקוֹמוֹ וַיּוֹסֶף לַעֲבוֹד.  אַךְ בְּעֶרֶב הַיּוֹם הַבָּא וְהַיָּמִים אֲשֶׁר אַחֲרָיו נִשְׁנָה הַדָּבָר הַזֶּה, וְגַם רַע מִזֶּה:  הַנַּעַר נִרְדַּם עַל סְפָרָיו, אֵחַר לָקוּם מִיּוֹם לְיוֹם, לָמַד אֶת שִׁעוּרָיו בִּכְבֵדוּת, כְּמוֹ הָיָה הַלִּמּוּד עָלָיו לָטֹרַח.  וְאָבִיו הֵחֵל לָשׂוּם עֵינוֹ עָלָיו, וְאַחַר בָּאָה דְאָגָה בְלִבּוֹ, וְגַם הוֹכֵחַ הוֹכִיחַ אֶת בְּנוֹ, אֲשֶׁר לאֹ הָיְתָה כָזֹאת מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם.  וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּבֹקֶר יוֹם אֶחָד:  דְּשׁוּלְיוֹ, אֵינְךָ מַשְׁלִים חָקְךָ כַּאֲשֶׁר עַד הֵנָּה, אֵינְךָ עוֹד אֲשֶׁר הָיִיתָ.  לֹא טוֹב הַדָּבָר הַזֶּה בְּעֵינָי.  וְעַתָּה, שִׂים לְבָבְךָ, כִּי עָלֶיךָ כָּל תִּקְווֹת בֵּית-אָבִיךָ!  דְּרָכֶיךָ לֹא לְרָצוֹן לִי, הֲשָׁמַעְתָּ?  – כִּשְׁמוֹעַ הַנַּעַר אֶת הַתּוֹכַחַת הַזֹּאת, הַתּוֹכַחַת הַנִּמְרָצָה הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר שָׁמַע מִפִּי אָבִיו בְּיָמָיו, וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד.  וַיֹּאמֶר בְלִבּוֹ:  "אָמְנָם כֵּן, לֹא יוּכַל עוֹד לִהְיוֹת הַדָּבָר הַזֶּה, חָדֹּל תֶּחְדַּל הַמִּרְמָה".  אַךְ בְּעֶרֶב הַיּוֹם הַהוּא אָמַר אָבִיו בְּעֵת הָאֹכֶל בַּעֲלִיצוּתוֹ:  הָשִׁיבוּ אֶל לְבַבְכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה הִרְבֵּיתִי לְהִשְׂתַּכֵּר בִּכְתֹב הַכְּתָבוֹת שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם לִירָה עַל אֲשֶׁר הִשְׂתַּכַּרְתִּי לִפְנֵי חֹדֶשׁ!  וּכְדַבְּרוֹ הוֹצִיא תֵבַת מַמְתַּקִּים, אֲשֶׁר קָנָה, לְמַעַן עֲשׂוֹת לוֹ וּלְבֵיתוֹ יוֹם-טוֹב עַל הַשָּׂכָר הָעוֹדֵף הַזֶּה, וְכֻלָּם מָחֲאוּ כָף.  אָז הוֹסִיף דְּשׁוּלְיוֹ אֹמֶץ וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ:  "לֹא, אָבִי הַמִּסְכֵּן, לֹא אֶחְדַּל לְרַמּוֹתֶךָ;  חָגוֹר אֶחְגּוֹר שְׁאֵרִית כֹּחַ לְמַעַן לְמֹד לִקְחִי יוֹמָם;  אַךְ הוֹסֵף אוֹסִיף לַעֲבוֹד בַּלַּיְלָה לְמַעַנְךָ וּלמַעַן כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתֵנוּ".  וְאָבִיו אָמַר שֵׁנִית:  עוֹד שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לִירָה!  אֲנִי שְׂבַע-רָצוֹן... אַךְ הִנֵּה זֶה, – וּבְדַבְּרוֹ שָלַח אֶצְבַּע לִדְשׁוּלְיוֹ, – מַעֲצִיב אֶת רוּחִי.  וּדְשׁוּלְיוֹ שָׁמַע תּוֹכַחְתּוֹ וַיִּדֹּם וַיִּכְבּשׁ דִּמְעָתוֹ, אֲשֶׁר הִתְפָּרְצָה לָבֹא;  אַךְ גַּם שָׂמֹחַ שָׂמַח בְּלִבּוֹ וַיְהִי מְאֻשָּׁר.

וַיִּתְחַזֵּק וַיּוֹסֶף לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ.  אַךְ יְגִיעַת-בְּשָׂרוֹ חָזְקָה מִמֶּנוּ וְכִמְעַט אֲשֶׁר לֹא יָכֹל לָהּ עוֹד.  וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵי יְרָחִים.  וְהָאָב הוֹסִיף לְהוֹכִיחַ אֶת בְּנוֹ וְעֵינוֹ רָעָה בוֹ, הָלֹךְ וְרָע מִיּוֹם לְיוֹם.  וְגַם הָלַךְ יוֹם אֶחָד אֶל הַמּוֹרֶה לִדְרוֹשׁ וְלַחֲקוֹר וְלִשְׁאוֹל אֶת פִּיו עַל-אוֹדוֹת בְּנוֹ.  וְהַמּוֹרֶה אָמַר לוֹ:  אָמְנָם הַכֹּל הוֹלֵךְ לְמֵישָׁרִים, הוּא מַצְלִיחַ בְלִמּוּדוֹ, כִּי נַעַר מֵבִין הוּא.  אךְ לִבּוֹ אֵינֶנּוּ עוֹד לְלִמּוּדָיו כַּאֲשֶׁר לְפָנִים.  עֵינָיו אֲחוּזוֹת חֶבְלֵי שֵׁנָה, הוּא מְפַהֵק וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ.  חִבּוּרָיו קְצָרִים, מַעֲשֵׂה חִפָּזוֹן, וְאֵינָם כְּתוּבִים כַּמִּשְׁפָּט.  הָהּ!  לוּ חָפֵץ, כִּי עַתָּה יָכֹל לְהֵיטִיב מְאֹד אֶת מַעֲשֵׂהוּ!  – בְּעֶרֶב הַיּוֹם הַהוּא הִטָּה אוֹתוֹ אָבִיו הַצִּדָּה וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר כְּמוֹהֶם לֹא שָׁמַע עוֹד מֵעוֹדוֹ.  דְּשׁוּלְיוֹ, עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת, כִּי אֲנִי עוֹבֵד, כִּי מְקַצֵּר אֲנִי אֶת יָמַי לְמַעַן בֵּיתִי.  וְאַתָּה אֵינְךָ עוֹזֵר לִי.  אֵין לִבְּךָ דוֹאֵב לִי וְלֹא לְאַחֶיךָ וְלֹא לְאִמֶּךָ!  וַיִּקְרָא הַבֵּן, וְדִמְעוֹתָיו עַל לֶחְיוֹ:  אַל-נָא, אָבִי, אַל תֹּאמַר כַּדָּבָר הַזֶּה!  וַיִּפְתַּח אֶת פִּיו וַיְבַקֵּשׁ לְהַגִּיד לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה.  אַךְ אָבִיו שִׁסַּע אוֹתוֹ בִּדְבָרִים, וַיּוֹסֶף לְדַבֵּר:  הֵן יָדַעְתָּ אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת מְרִי-חַיֵּינוּ, יָדַעְתּ כִּי עַל כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתִי לְהַטוֹת לְסֵבֶל שִׁכְמָם וּלְשַׁחֵד מִכֹּחָם לְבֵיתִי.  רְאֵה, הִנֵּה מֵעַתָּה עָלַי לַעֲבוֹד עֲבוֹדַת מִשְׁנֶה.  קִוִּיתִי, כִּי פְקִידוּת מְסִלַּת-הַבַּרְזֶל תָּחֹן אוֹתִי בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה מֵאָה לִירָה עַל שְׂכָרִי הַקָּצוּב.  וְעַתָּה נוֹדַע לִי, כִּי לֹא יִנָּתֵן לִי מְאוּמָה!  כִּשְׁמוֹעַ דְּשׁוּלְיוֹ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה עָצַר בְּרוּחוֹ וַיִכְבּשׁ אֶת דְּבַר הִתְוַדּוֹתוֹ בְּטֶרֶם יַעֲבָר-פִּיו וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ בְּהַחְלָטָה גְמוּרָה:  לֹא, אָבִי, לֹא אַגִּיד לְךָ מְאוּמָה;  רָזִי לִי, רָזִי לִי, וְכָכָה אוּכַל לְהוֹסִיף עֲבוֹד לְמַעַנְךָ;  תַּחַת הַצַּעַר, אֲשֶׁר אֲנִי מְצַעֵר אוֹתְךָ, אֶתֶּן-לְךָ שִׁלּוּמִים בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת;  בְּבֵית-הַסֵּפֶר עוֹד אֶלְמַד דַּיִּי, לְמַעַן אֲשֶׁר יֵעֲלוּנִי לְכִתָּה גְבֹהָה;  וְעַתָּה הָעֲבוֹדָה הָרִאשׁוֹנָה לִי לַעֲזוֹר לְךָ לְהִשְׂתַּכֵּר לְלֶחֶם בֵּיתְךָ ולְהָקֵל מֵעָלֶיךָ אֶת הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה הָאוֹכֶלֶת אוֹתָךְ.  וַיּוֹסֶף הַנַּעַר לַעֲבוֹד, וַיַּעַבְרוּ עוֹד שְׁנֵי חֳדָשִׁים, יְמֵי עֲבוֹדָה בַלֵּילוֹת וְרִפְיוֹן גֵּו וְרוּחַ יוֹמָם, מַאֲמַצֵּי-כֹחַ הַבֵּן עַד קְצֵה גְבוּל הַיְכֹלֶת וְתוֹכָחוֹת קָשׁוֹת וּמָרוֹת מֵאֵת הָאָב.  אַךְ הָרָעָה הַגְּדוֹלָה בְּכָל הָרָעוֹת הָיתָה, כִּי סָר לֵב הָאָב מֵאַחֲרָיו, הָלֹךְ וָסוֹר מִיּוֹם לְיוֹם, וְלֹא דִבֵּר עִמּוֹ כִּי-אִם לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, כְּמוֹ הָיָה הַנַּעַר בֵּן מֵבִישׁ, אֲשֶׁר אֵין לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה;  כִּמְעַט נִמְנַע גַּם מֵהַבִּיט אֵלָיו.  וּדְשׁוּלְיוֹ יָדַע זֹאת וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד, וְכַאֲשֶׁר יָסֵב אָבִיו פָּנָיו מִנֶּגדּוֹ וְשָׁלַח לוֹ נְשִׁיקָה חֶרֶשׁ, וּפָנָיו הִבִּיעוּ אַהֲבָה וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים.  וַיִּדַּל הַנַּעַר וַיִּכֶל בְּשָׂרוֹ מֵעֶצֶב וּמֵרֹב עֲבוֹדָה, וּפָנָיו שֻׁנּוּ חָוְרוּ מְאֹד, וַיִּתְרַפֶּה בַּעֲבוֹדַת בֵּית-הַסֵּפֶר הָלֹךְ וְהִתְרַפוֹת מִיּוֹם לְיוֹם.  וְגַם אָמְנָם הֵבִין, כִּי ֶישׁ-יוֹם וּבָא הַקֵּץ לְכָל זֹאת, וּבְכָל עֶרֶב אָמַר אֶל לִבּוֹ:  הַלַּיְלָה לֹא אָקוּם עוֹד לַעֲבוֹד;  אַךְ בְּהִשָּׁמַע קוֹל צִלְצוּל הַשָּׁעָה הַשְּׁתֵּים-עֶשְׂרֵה, בָּרֶגַע אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו לְהַחֲזִיק בְּכָל עֹז בְּהַחְלָטָתוֹ, הֵחֵלּוּ כִלְיוֹתָיו לְיַסְּרוֹ;  וּבְהוֹסִיפוֹ לִשְכַּב בַּמִּטָּה, הָיָה בְּעֵינָיו כְּמִתְרַפֶּה מֵעֲשׂוֹת אֲשֶׁר נָטַל עָלָיו, כְּעוֹשֵׁק לִירָה אַחַת אֶת אָבִיו וְאֶת בֵּיתוֹ.  וַיָּקָם מֵעַל הַמִּטָּה, וְעַל לְבָבוֹ עָלָה, כִּי יִתְעוֹרֵר אָבִיו מִשְּׁנָתוֹ לַיְלָה אֶחָד וּמָצָא אֶת סוֹדו פִתְאֹם, אוֹ כִי יִסְפּוֹר אָבִיו אֶת הַכְּתָבוֹת פַּעֲמַיִם וְנִגְלְתָה תַרְמִיתוֹ;  וְאָז יָבֹא הַקֵּץ לְכָל הָעִנְיָן הַזֶּה, מִבְּלִי אֲשֶׁר יִתְוַדֶּה הוּא, אֲשֶׁר לֹא מָצָא אֶת לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת.  וּבְכֵן הוֹסִיף לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ לַיְלָה לָיְלָה.

אַךְ בְּעֶרֶב יוֹם אֶחָד, בְּעֵת הָאֹכֶל, יָצָא מִפִּי אבִיו דָּבָר, אֲשֶׁר פָּעַל עָלָיו פְּעֻלָּה מַכְרִיעָה.  אִמּוֹ הִתְבּוֹנְנָה אֵלָיו, וְכִרְאוֹתָה אֶת פָּנָיו וְהִנֵּה הֵם דַּלִּים וְרָעִים מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, וַתֹּאמַר אֵלָיו:  דְּשׁוּלְיוֹ, הֵן חוֹלֶה אָתָּה.  וְאַחַר פָּנְתָה אֶל הָאָב וַתֹּאמַר:  דְּשׁוּלְיוֹ בְנֵנוּ חוֹלֶה.  רְאֵה מֶה חָוְרוּ פָנָיו!  דְּשׁוּלְיוֹ, יַקִּירִי, מַה-לָךְ?  – וְאָבִיו הִבִּיט אֵלָיו מִצִּדּוֹ וַיֹּאמַר:  מוּסַר כִּלְיוֹתָיו הוּא הַמְקַלְקֵל בְּרִיאוּת-גּוּפוֹ.  לֹא כֵן הָיָה לוֹ בְּעוֹד הֱיוֹתוֹ תַלְמִיד אוֹהֵב תּוֹרָה וּבֵן אֲשֶׁר לִבּוֹ נֶאֱמָן לְאָבִיו ולְבֵיתוֹ.  וַתִּקְרָא אִמּוֹ:  אֲבָל הֵן חוֹלֶה הוּא!  וְהָאָב עָנָה;  אַחַת הִיא לִי עָתָּה.

הַדָּבָר יָצָּא מִפִּי אָבִיו וַיָּבֹא כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב בְּלֵב הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן.  אֲהָהּ!  כָּמֹהוּ כְאַיִן בְּעֵינָיו עָתָּה!  אָבִיו, אֲשֶׁר לְפָנִים הִתְחַלְחַל בְּשָׁמְעוֹ אוֹתוֹ אַךְ מִשְׁתָּעֵל!  אֵינֶנּוּ אוֹהֵב אוֹתוֹ אֵפוֹא עוֹד, עַתָּה בָרוּר הַדָּבָר, כַּמֵּת נֶחְשַׁב לְאָבִיו... אָז אָמַר הַנַּעַר בְּלִבּוֹ, אֲשֶׁר הִתְכַּוֵּץ מֵרֹב צַעַר:  אֲהָהּ, אָבִי!  לֹא, עַתָּה בוֹא יָבוֹא הַקֵּץ לְכָל הָעִנְיָן הַזֶּה, לֹא אוּכַל לִחְיוֹת וְאַהֲבָתְךָ סָרָה מִמֶּנִי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהָשִׁיב עָלַי אֶת לִבְּךָ, אֶת כָּל לִבְּךָ, הַגֵּד אַגִּיד לְךָ אֶת כֹּל, לֹא אוֹסִיף לְרַמּוֹתְךָ, לָמוֹד אֶלְמַד כְּקֶדֶם.  יְהִי אֲשֶׁר יְהִי, אִם אַךְ שׁוֹב תָּשׁוּב לְאַהֲבָה אוֹתִי, אָבִי הַמִּסְכֵּן.  הוֹי, עַתָּה הַפַּעַם הֶחְלַטְתִּי דָבָר וְלֹא אָשׁוּב מִמֶּנּוּ!

וּבְכָל-זֹאת קָם גַּם בַּלַּיְלָה הַהוּא, כִּי הֶרְגֵּלוֹ הִמְרִיץ אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן;  וּבְקוּמוֹ בִּקֵּשׁ לָלֶכֶת לִרְאוֹת בְּדִמְמַת-הַלַּיְלָה אַךְ הַפַּעַם אֶת הַחֶדֶר, אֲשֶׁר כָּכָה הִרְבָּה לַעֲבוֹד בּוֹ חֶרֶשׁ בְּלֵב מָלֵא רַחֲמִים וְרָצוֹן.  וַיְהִי כְגִשְׁתּוֹ אֶל שֻׁלְחַן הַסּוֹפְרִים אַחֲרֵי הַעֲלוֹתוֹ אֶת נֵר הַמְּנוֹרָה, וְכִרְאוֹתוֹ אֶת פַּסֵּי הַנְּיָר הַלְּבָנִים, אֲשֶׁר מֵעַתָּה לֹא יוֹסִיף עוֹד לִכְתּוֹב עֲלֵיהֶם אֶת שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים וְהֶעָרִים, הָעֲרוּכִים וְהַשְּׁמוּרִים בִּלְבָבוֹ זֶה כַמָּה, וַיִּתְקְפֵהוּ עִצָּבוֹן גָּדוֹל וְחָזָק מְאֹד, וַיָּנֶף אֶת יָדוֹ תְנוּפָה עַזָּה וְנִמְרָצָה וַיֹּאחַז בָּעֵט, לְמַעַן עֲבוֹד אֶת הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר הִסְכִּין עִמָּהּ.  אַךְ כְּשָׁלְחוֹ יָדוֹ, פָּגַע בַּסֵּפֶר וְהַסֵּפֶר נָפָל.  וְדָמוֹ כִמְעַט קָפָא בְּעוֹרְקָיו.  מָה אִם יָקִיץ אָבִיו!  אָמְנָם כִּי לֹא יִמְצָאֵהוּ עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר לֹא יֵעָשֶׂה, וְהֵן גַּם הָיָה עִם לְבָבוֹ לְהַגִּיד לוֹ אֶת הַכֹּל;  וּבְכָל-זֹאת... הַדְּאָגָה אֲשֶׁר בָּאָה בְלִבּוֹ, פֶּן יִשְׁמַע אֶת קוֹל צְעָדָיו בְּהִתְקָרְבוֹ אֵלָיו בָּאֲפֵלָה – פֶּן יְבַהֲלוֹ פִתְאֹם בָּרֶגַע הַזֶּה בַּדְמָמָה הַזּאֹת;  וְאִמּוֹ תָקִיץ מִשְּׁנָתָהּ וְתִבָּהֵל, – וְהַדְּאָגָה הָאֲחֶרֶת, אֲשֶׁר בָּאָה אֶל לִבּוֹ עַתָּה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כִּי בִמְצוֹא אָבִיו אֶת סוֹדוֹ וְהָיְתָה זֹאת לוֹ לְהַכְנִיעוֹ לִפְנֵי בְנוֹ, – כָּל אֵלֶּה הֵבִיאוּ כִמְעַט פַּחַד בִּלְבָבוֹ.  וַיַּט אָזְנוֹ וַיַּקְשֵׁב, וַיַּעֲצֹר בְּנִשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ... וְהִנֵּה לֹא נִשְׁמַע כָּל רָעַשׁ.  וַיֵּט אָזְנוֹ אֶל מַנְעוּל הַדֶּלֶת:  דּוּמִיָּה!  כָּל הַבַּיִת יָשֵׁן.  אָבִיו לֹא שָׁמַע מְאוּמָה.  אָז שָׁבָה נַפְשׁוֹ לִמְנוּחָתָהּ וַיֵּשֶׁב לִכְתּוֹב.  וּכְתָבוֹת נוֹסְפוּ עַל כְּתָבוֹת;  וַיִּשְׁמַע אֶת קוֹל הַצְּעָדִים הַקְּצוּבִים שֶׁל הַשּׁוֹמְרִים, בְּצָעֲדָם בָּרְחוֹב הֶעָזוּב הַהוּא, שָׁם לְמַטָּה; וְאַחַר קוֹל רַעַשׁ מֶרְכָּבוֹת, אֲשֶׁר חָדַל פִּתְאֹם;  וְאַחַר, עוֹד מְעַט, קוֹל רַעַשׁ אוֹפַנֵּי עֲגָלוֹת, אֲשֶׁר עָבְרוּ שָׁמָּה לְאִטָּן.  וְאַחַר הָיְתָה דְמָמָה עֲמֻקָּה, אֲשֶׁר הִפְרִיעַ אוֹתָה פַּעַם בְפַעַם קוֹל כֶּלֶב נוֹבֵחַ בַּמֶּרְחָק.  וְהוּא כָתַב וְכָתָב.  וְאָבִיו עוֹמֵד עָלָיו מֵאַחֲרָיו:  לְקוֹל הַסֵּפֶר בְּנָפְלוֹ קָם וַיְחַכֶּה לעֵת נְכוֹנָה:  רַעַשׁ הָעֲגָלוֹת גָּבַר עַל קוֹל רַגְלָיו וְעַל חֲרִיקַת הַדֶּלֶת, אֲשֶׁר פָּתַח בַּלָּט;  וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד וְרֹאשׁוֹ הַלָּבָן מֵעַל לָרֹאשׁ הַשָׁחוֹר שֶׁל הַנַּעַר דְּשׁוּלְיוֹ, – וַיַּרְא אֶת הָעֵט בְּעוֹפְפוֹ עַל-פְּנֵי הַנְּיָר, וַיִּזְכֹּר וַיָּבֶן כְּרֶגַע אֶת כֹּל, וְנֹחַם נִמְרָץ מְאֹד מִלֵּא אֶת לִבּוֹ וְרַחֲמִים רַבִּים עַד בְּלִי דַי תְּקָפוּהוּ, וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵי בְנוֹ בְּלִי נוֹעַ וַיַּעֲצֹר בְּעַד נִשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ.  פִּתְאֹם נָתַן דְּשׁוּליוֹ קוֹל זְעָקָה גְדוֹלָה:  שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת רוֹעֲדוֹת, כַּאֲחוּזוֹת פַּלָּצוּת, לָפְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ.  – אָבִי?  אָבִי?  סְלַח-נָא לִי – קָרָא הַנַּעַר, בְהַכִּירוֹ אֶת אָבִיו לְשֵׁמַע קוֹל בִּכְיוֹ.  – לֹא, כִּי אֲנִי הוּא הַמְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מִמֶּךָּ – עָנָה הָאָב, וַיָּצֶף עֲתֶרֶת נְשִׁיקוֹת עַל מִצְחוֹ, נָשׁוֹק וְהַאָנֵק יָחַד:  – עַתָּה הֲבִינוֹתִי הַכֹּל, יָדַעְתִּי אֶת כֹּל, סְלַח לִי, בְּנִי הַטּוֹב בַּבָּנִים.  בּוֹא, בּוֹא עִמִּי!  וַיִּמְשְׁכֵהוּ, אוֹ נְשָׂאָהוּ עַל זְרוֹעוּתָיו, אֶל מִטַּת אִמּוֹ, אֲשֶׁר הֵקִיצָה מִשְׁנָתָהּ, וַיְשִׂימֵהוּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ:  שְׁקִי לִבְנֵנוּ זֶה, הַטּוֹב כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים, אֲשֶׁר זֶה שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הוּא גוֹרֵעַ שֵנָה מֵעֵינָיו וְעוֹבֵד אֶת עֲבוֹדָתִי, וַאֲשֶׁר אָנֹכִי הִכְאַבְתִּי אֶת לִבּוֹ, תַּחַת הֲבִיאוֹ בַעֲמָלוֹ לֶחֶם לְבֵיתֵנוּ!  וַתְּחַבֵּק-לוֹ אִמּוֹ וַתְּאַמְּצֵהוּ אֶל לִבָּהּ, וּבִלְשׁוֹנָה אֵין מִלָּה;  וְאַחַר אָמרָה:  לֵךְ לִישׁוֹן, בְּנִי, לֵךְ שְׁכַב, לְכָה נוּחָה וְהַחֲלֵף כֹּחַ!  שָׂאֵהוּ אֶל מִטָּתוֹ!  וַיִּקָּחֵהוּ אָבִיו עַל זְרוֹעוֹתָיו וַיִּשָׂאֵהוּ אֶל חֶדְרוֹ וַיַּשְׁכִּיבֵהוּ עַל מִטָּתוֹ;  וַיַּעֲרָךְ-לוֹ אֶת הַכָּרִים וַיִּפְרֹשׂ אֶת מִכְסֵהוּ, וְהוּא שׁוֹאֵף רוּחַ בְּחָזְקָה וּמְחַבֵּק בְּלִי הֲפוּגוֹת אֶת יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעָיו.  וְהַבֵּן אָמַר פַּעַם בְּפַעַם:  תּוֹדָה, אַבָּא, תּוֹדָה, וְעַתָּה לֵךְ שְׁכַב גַּם אַתָּה, מַה מְּאֻשָּׁר אָנֹכִי עַתָּה;  לֵךְ שְׁכַב, אָבִי.  אַךְ אָבִיו בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת בְּנוּמוֹ שְׁנָתוֹ, וַיֵּשֶׁב אֵצֶל הַמִּטָּה וַיֹּאחַז בְּיָדוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ:  נוּמָה, נוּמָה, בְּנִי!  וּדְשׁוּלְיוֹ, אֲשֶׁר הָיָה עָיֵף וְאֵין-אוֹנִים, נִרְדַּם וַיִּישַׁן שָׁעוֹת רַבּוֹת, וַיִּמְצָא הַפַּעַם, מִקֵּץ חֳדָשִׁים רַבִּים, שְׁנַת מְנוּחָה וַיַּחֲלֹם חֲלוֹמוֹת נְעִימִים.  וּכְפָקְחוֹ אֶת עֵינָיו וְהַשֶּׁמֶשׁ בִּמְרוֹם שָׁמַיִם, וְהִנֵּה חָשׁ בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחַר גַּם רָאָה בְעֵינָיו אֶת רֹאשׁ אָבִיו הַלָּבָן נִשְׁעָן עַל חָזֵהוּ, וְגוּפוֹ נִשְׁעָן עַל שְׂפַת הַמִּטָּה הַקְּטַנָּה:  כָּכָה בִלָּה כָל הַלַּיְלָה וְעוֹדֶנּוּ יָשֵׁן, וּמִצְחוֹ אֶל לִבּוֹ.


הָרָצוֹן

28. – יוֹם רְבִיעִי.

סְטַרְדִּי, אֲשֶׁר עִמִּי בַכִּתָּה, הוּא אַמִּיץ-לֵב דַּי עֲשׂוֹת גַּם הוּא כַמַעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הַפְלוֹרֶנְטִינִי הַקָּטָן.  הַבֹּקֶר קָרוּ שְׁנֵי מִקְרִים בְּבֵית-הַסֵפֶר:  גָּרוֹפִי הָיָה כֻלוֹ שׁוֹלָל מִשִּׂמְחַת לִבּוֹ, כִּי הֵשִׁיבוּ לוֹ אֶת סֵפֶר קְבֻצַּת-הַתָּוִים אֲשֶׁר לוֹ, וּבוֹ שְׁלֹשָׁה תָוִים מִמְּדִינַת גּוּאַטֶּמַּלָּה, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ זֶה שְׁלשָׁה יְרָחִים;  וּסטַרְדּי הִשִּׂיג אֶת מַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד הַשֵּׁנִי.  סְטַרְדִּי הוּא הָרִאשׁוֹן בַּכִּתָּה אחֲרֵי דֵירוֹסִי!  כֻּלָּם הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל זֹאת.  מִי פִלֵּל כָּזֹאת בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, בְּהוֹבֵל אוֹתוֹ אָבִיו אֶל בֵית-הַסֵּפֶר עָטוּף מְעִיל גָּדוֹל יָרֹק וּבְאָמְרוֹ לַמּוֹרֶה בְּאָזְנֵי כָל הַנִּצָּבִים שָׁם:  לְאַט לִי לַנַּעַר, וְלֹא תִקְצַר רוּחֲךָ בוֹ, כִּי לֹא נָתַן לוֹ אֱלֹהִים שֵׂכֶל טוֹב!  כֻּלָּם חָשְׁבוּ אוֹתוֹ בַּתְּחִלָּה לַחֲסַר-לֵב.  אַךְ הוּא אָמַר:  שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי אוֹ שֵׂכֶל טוֹב, – וַיָּחֶל לִלְמוֹד בְּכָל כֹּחוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, בַּבַּיִת וּבְבֵית-הַסֵּפֶר, בְּהִתְהַלְּכוֹ, בְּשָכְבּוֹ וּבְקוּמוֹ, וַיִּלְמַד כְּשֶׁשִּׁנָּיו מִתְלַכְּדוֹת וְאֶגְרוֹפָיו סְגוּרִים;  כְּשׁוֹר הָיָה לְסָבְלָה, כְּפֶרֶד לִקְשִׁי-עֹרֶף;  וּבְרֹב לָמְדוֹ, לָמֹד וְשָׁנֹה, לָמֹד וְשַׁנֵּן, בְּלִי שׂוּם לֵב לְלַעַג הַמִּתְלוֹצְצִים וּבְבָעֲטוֹ בְּרַגְלָיו בַּמַּפְרִיעִים אוֹתוֹ, עָבַר הַנַּעַר הַמְּטֻמְטָם הַזֶּה אֶת כָּל חֲבֵרָיו.  בְּחֶשְׁבּוֹן לֹא הֵבִין כָּל מְאוּמָה, חִבּוּרָיו אֲשֶׁר כָּתַב הָיוּ מְלֵאֵי שְׁגִיאוֹת, לֹא יָכֹל לִזְכּוֹר וְלִשְׁמוֹר בְּלִבּוֹ גַם מִשְׁפָּט אֶחָד;  וְעַתָּה הוּא פוֹתֵר כָּל חֶשְׁבּוֹן, כּוֹתֵב נְכוֹנָה וּפוֹסֵק אֶת פְּסוּקוֹ כְּהַגֵּד מִזְמוֹר-שִׁיר.  אַךְ יִרְאֶה הָרוֹאֶה אוֹתוֹ, שְׁפַל-קוֹמָה וְעָבֶה, מְרֻבַּע-רֹאשׁ וְאֵין-צַוָּאר, יָדַיִם קְצָרוֹת וְעָבוֹת וְקוֹל גַּס, – וְהֵבִין אֶת עֹז רְצוֹנוֹ.  גַּם לְקִרְעֵי כִתְבֵי-עִתִּים, גַּם לְהוֹדָעוֹת הַתֵּיאַטְרוֹן שׂוֹם יָשִׂים עֵינָיו וְלִבּוֹ, וּמִדֵּי קָבְצוֹ עַל-יָד עֶשֶׂר אֲגוֹרוֹת יִקְנֶה לוֹ סֵפֶר:  גַּם הִנֵּה אֹסֶף-סְפָרִים עָרוּךְ לוֹ בְּבֵיתוֹ, וּבְעֵת רָצוֹן הִגִּיד לִי אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר הוּא חוֹשֵׁב לִקְרֹא לִי יוֹם אֶחָד וּלְהַרְאוֹתֵנִי אֶת סְפָרָיו.  אֵינֶנּוּ מְדַבֵּר עִם אִישׁ, אֵינֶנּוּ מְשַׂחֵק עִם אִישׁ, תָּמִיד יוֹשֵב הוּא בַּסַּפְסָל, מִצְחוֹ נִשְׁעָן עַל אֶגְרוֹפָיו, וּמַקְשִׁיב לְדִבְרֵי הַמּוֹרֶה.  סְטַרְדִּי הַמִּסְכֵּן, כַּמָּה הָיָה עָלֶיךָ לַעֲבוֹד וְלַעֲמוֹל!  וְהַמּוֹרֶה, אַף כִּי הָיָה קְצַר-רוּחַ וְזָעֵף, אָמַר אֵלָיו הַבֹּקֶר, בְּתִתּוֹ לוֹ אֶת מַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד:  "חֲזַק, סְטַרְדִּי;  הַשּׁוֹקֵד בְּאֹרֶךְ-רוּחַ נִצְחוֹנוֹ לָעַד בָּטוּחַ".  אַךְ הוּא לֹא יִגְבַּהּ לִבּוֹ בָּזֹאת, וּשְׂחוֹק לֹא יֵרָאֶה עַל שְׂפָתָיו, וְאַךְ שָׁב אֶל מוֹשָׁבוֹ וּמַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד בְּיָדוֹ, הִתְעָרָה שָׁם, אֶגְרוֹפָיו אֶל רַקּוֹתָיו, וַיֵּשֶׁב מַקְשִׁיב וְדוּמָם מֵאֲשֶׁר לְפָנִים.  אַךְ הַמַּרְאֶה הַיָּפֶה מִכֹּל הָיָה, בְּעֵת צֵאת הַתַּלְמִידִים, בְּחַכּוֹת לוֹ אָבִיו הַבָּלָּן, אִישׁ שְׁפַל-קוֹמָה וְעָבֶה כָמוֹהוּ, רְחַב-פָּנִים וְאַדִּיר-קוֹל.  וְהוּא לֹֹא חִכָּה לְמַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד הַזֶּה וְלֹא הֶאֱמִין לָנוּ, עַד אֲשֶׁר הִבְטִיחוֹ הַמּוֹרֶה, כִּי אֱמֶת הַדָּבָר;  אָז נָתַן אֶת קוֹלוֹ בִּשְׂחוֹק, וַיַּךְ אֶת בְּנוֹ מַכָּה אַחַת עַל עָרְפּוֹ וַיֹּאמֶר בְּקוֹל רָם:  "הֶאָח, מַה-טּוֹב, מַה-יָּפֶה, תָּם יָקָר שֶׁלִּי", וַיַּבֵּט אֵלָיו מִשְׁתּוֹמֵם ועַל שְׂפָתָיו בַּת-צְחוֹק.  וְגַם כָּל הַנְּעָרִים מִסָּבִיב הִצְטַחֲקוּ מִבַּלְעֲדֵי סְטַרְדִּי:  בְּלִבּוֹ הִנֵּה הִתְרוֹצֵץ הַלֶּקַח אֲשֶׁר יְשַׁנֵּן לְיוֹם מָחָר.


הַכָּרַת טוֹבָה

31. – יוֹם הַשַּׁבָת.

חֲבֵרְךָ סְטַרְדִּי לְעוֹלָם לֹא יִתְאוֹנֵן עַל מוֹרֵהוּ, בְּזֹאת אֲנִי בָטוּחַ.  – הַמּוֹרֶה הָיָה קצַר-רוּחַ וְזָעֵף;  הִנְּךָ אוֹמֵר זֹאת כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא לְרָצוֹן לוֹ הַדָּבָר.  הָשִׁיבָה אֶל לְבָבְךָ רֶגַע, כַּמָּה פְעָמִים תִּקְצַר נַפְשְׁךָ אַתָּה, וּבְמִי?  בְּאָבִיךָ וּבְאִמֶּךָ, וְהוּא עָוֹן פְּלִילִי!  וּמוֹרְךָ, כִּי תִקְצַר רוּחוֹ לְעִתִּים, הֵן לֹא עַל חִנָּם תִּהְיֶה זֹאת!  זְכוֹר, כַּמָּה שָׁנִים הוּא עָמֵל וּמִתְעַנֶּה לְמַעַנְכֶם הַיְלָדִים, ואִם יֵשׁ בָּהֶם טוֹבִים וִישָׁרִים, הַמּוֹצְאִים חֵן בְּעֵינֵי כָל רוֹאֵיהֶם, הֲלֹא מָצָא גַם רַבִּים מְאֹד, אֲשֶׁר אֵינָם מַכִּירֵי טוֹבָה, אֲשֶׁר יִשְׁתַּמְּשׁוּ לְרָעָה בְטוּב לִבּוֹ, וְכָל עֲמָלוֹ לֹא יַכִּירוּ וְלֹא יַחְשׁוֹבוּ;  וְאַף גַּם זֹאת:  כֻּלְּכֶם מַשְׂבִּיעִים אוֹתוֹ יוֹתֵר מְרוֹרִים מִנַּחַת.  זְכוֹר, כִּי גַם הַטּוֹב בְּכָל הָאָדָם, כִּי יָבוֹא תַחְתָּיו, יֵשׁ אֲשֶׁר יִתְקְפֵהוּ הַקֶּצֶף וְלֹא יוּכַל לַעֲצוֹר בְּרוּחוֹ.  וְהַשֵּׁנִית, לוּ יָדַעְתָּ כַּמָּה פְעָמִים יֵלֵךְ הַמּוֹרֶה אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר רַק בִּגְלַל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ דֵי חוֹלֶה, לְמַעַן הַשִּׂיגוֹ רִשְׁיוֹן לָשֶׁבֶת בָּיִת!  הוּא קְצַר-רוּחַ, בַּאֲשֶׁר הוּא כוֹאֵב, וְיוֹתֵר יִכְאַב לִבּוֹ, כִּי יִרְאֶה כִּי אַתֶּם הַנְעָרִים אֵינְכֶם שָׂמִים לֵב לָזֹאת, אוֹ גַם מַכְעִיסִים אוֹתוֹ עַל פָּנָיו.  בְּנִי, כַּבֵּד, אֱהוֹב אֶת מוֹרֶךָ.  אֱהָבֵהוּ, כִּי אָבִיךָ אוֹהֵב וּמְכַבֵּד אוֹתוֹ, יַעַן אֲשֶׁר הוּא מַקְדִּישׁ חַיָּיו לְטוֹבַת נְעָרִים רַבִּים, הַשּׁוֹכְחִים אוֹתוֹ;  אֱהָבֵהוּ, כִּי הוּא מְפַתֵּחַ וּמֵאִיר רוּחֲךָ וּמְאַלֵּף אֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ;  כִּי יֵשׁ-יוֹם, וְאַתָּה תִהְיֶה לְאִישׁ בָּא בַיָּמִים, וְגַם אֲנִי וְגַם הוּא לֹא נִהְיֶה עוֹד עַל הָאָרֶץ;  אָז תִּתְיַצֵּב תְּמוּנָתוֹ לְיַד תְּמוּנָתִי לְעֵינֵי רוּחֲךָ, וְאָז תִּזְכּוֹר אֶת תָּוֵי-פָנָיו הַטוֹבִים, הַמַּבִּיעִים אֲצִילוּת, עִצָּבוֹן וִיגִיעַת-בָּשָׂר, – תָּוֵי-פָנִים אֵלֶה, אֲשֶׁר עַתָּה אֵינְךָ שָׂם לֵב אֲלֵיהֶם וַאֲשֶׁר גַּם מִקֵּץ שְׁלשִׁים שָׁנָה עוֹד תִּזְכְּרֵם בְּיָגוֹן.  אָז תֵּבוֹשׁ וְאָז תִּנָּחֵם עַל אֲשֶׁר לֹא אָהַבְתָּ אוֹתוֹ וַאֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתָּ עִמּוֹ בְּקֶרִי.  אֱהַב אֶת מוֹרֶךָ, כִי חָבֵר הוּא לַמִּשְׁפָּחָה הַגְּדוֹלָה, לַחֲמִשִּׁים אֶלֶף מוֹרֵי הַיְלָדִים, הַמְפֻזָּרִים בְּכָל רַחֲבֵי אִיטַלְיָה, אֲבוֹת-הָרוּחַ לְרִבְבוֹת אַלְפֵי יְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילֶךָ;  הָעוֹבְדִים, הַמְגַדְּלִים לְאַרְצֵנוּ עַם טוֹב מִזֶּה שֶׁל הַיּוֹם וַאֲשֶׁר אֵין מַעֲרִיכִים אֶת עֶרְכָּם וְאֵין נוֹתְנִים שְׂכָרָם עַל-פִּי פָעֳלָם.  אַהֲבָתְךָ, אֲשֶׁר אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי, לֹא תַשְׂבִּיעֵנִי רָצוֹן, אִם לֹא תֶאֱהַב גַּם אֶת כָּל הַמֵּיטִיבִים עִמָּךְ;  וּבְאֵלֶּה רִאשׁוֹן הוּא מוֹרְךָ אַחֲרֵי הוֹרֶיךָ.  אֱהַב אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר תֶּאֱהַב אַחַד מֵאֶחָי;  אֱהַב אוֹתוֹ גַּם בַּהֲפִיקוֹ לְךָ נפְשׁוֹ בְּאַהֲבָה, גַּם בְּשַׁחֲרוֹ אוֹתְךָ מוּסָר, בְּעֵת צָדְקוֹ וּבְעֵת אֲשֶׁר לֹא יִצְדַּק בְּעֵינֶיךָ;  אֱהָבֵהוּ בִהְיוֹתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב-לֵב וּמַרְבֶּה שִׂיחָה, וֶאֱהָבֵהוּ מִשְׁנֵה אַהֲבָה בִּרְאוֹתְךָ אוֹתוֹ סָר וְזָעֵף.  אֱהָבֵהוּ בְּכָל עֵת.  וּבִטֵאתָ בִּשְׂפָתֶיךָ תָּמִיד בְּהַדְרַת-כָּבוֹד שֵׁם "מוֹרֶה", אֲשֶׁר, אַחֲרֵי הַשֵׁם "אָב", הוּא הַטּוֹב וְהַנָּעִים בְּכָל הַשֵּׁמוֹת אֲשֶׁר יִקְרָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                          אָבִיךָ.

 

כִּסְלֵו

הָרוֹכֵל

1. – יוֹם חֲמִישִׁי.

אָבִי מְבַקֵּשׁ, כִּי אֶקְרָא אֶל בֵּיתִי אֶחָד מֵחֲבֵרַי אוֹ כִי אֵלֵךְ אֶל בֵּיתוֹ, מִדֵּי הֱיוֹת לָנוּ יוֹם חֹפֶשׁ, לְמַעַן אֲשֶׁר אָבֹא מְעַט מְעַט בִּבְרִית יְדִידוּת עִם כֻּלָּם.  בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֵלֵךְ לָשׂוּחַ עִם בּוֹטִינִי, הָעוֹדֶה פְאֵר וּמִתְיַפֶּה בְּכָל עֵת וְהַמְקַנֵּא בְּדֵירוֹסִי.  וְאוּלָם הַיּוֹם בָּא אֶל בֵּיתֵנוּ גָרוֹפִי הָאָרֹךְ, הַדַּל, אֲשֶׁר אַפּוֹ אָרֹךְ כְּמַקּוֹר הַיַּנְשׁוּף וְעֵינָיו קְטַנּוֹת, מְפִיקוֹת עָרְמָה וּמְשׁוֹטְטוֹת בַּכֹּל.  הוּא בֶן רוֹכֵל-בְּשָׂמִים, וּדְרָכָיו שׁוֹנוֹת מִכָּל חֲבֵרָיו.  סוֹפֵר הוּא תָמִיד אֶת הָאֲגוֹרוֹת אֲשֶׁר בְכִיסוֹ, מְמַהֵר מְאֹד לְחַשֵׁב עַל אֶצְבְּעוֹתָיו וּמוֹצֵא כָל כֶּפֶל מִבְּלִי אֲשֶׁר יֵעָזֵר בַּלּוּחַ הַפִּתַּגּוֹרִי.  קוֹבֵץ הוּא עַל-יָד וְגַם הִנֵּה יֵשׁ לוֹ כְבָר פִּנְקַס-פִּקָּדוֹן מִקֻּפַּת-הַחִסָּכוֹן שֶׁל בֵּית-הַסֵּפֶר.  וְאֵיךְ לֹא יִהְיֶה לוֹ כֶסֶף, וְהוּא לְעוֹלָם לֹא יוֹצִיא אֲגוֹרָה;  וְכִי תֹאבַד לוֹ פְּרוּטָה תַּחַת הַסַּפְסָל, וּבִקֵּשׁ אוֹתָהּ שָׁבוּעַ יָמִים.  דֵּירוֹסִי אוֹמֵר עָלָיו:  דַּרְכּוֹ כְדֶרֶךְ הָעוֹרֵב;  כָּל אֲשֶׁר יִמְצָא – עֵטִים מְקֻלְקָלִים, תָּוֵי-מִכְתָּבִים מְשֻׁמָּשִׁים, סִכּוֹת, שְׂרִידֵי נֵרוֹת, – הַכֹּל יִמְשׁוֹךְ וְיִקַּח לוֹ.  זֶה שְׁנָתַיִם יָמִים וְיוֹתֵר מֵאָז יֶאֱסוֹף תָּוֵי-מִכְתָּבִים, וְגַם הִנֵּה יֵשׁ-לוֹ מֵהֶם לְמֵאוֹת מִכָּל אֶרֶץ וְאֶרֶץ, דְּבוּקִים לְדַפֵּי-פִנְקָס גָּדוֹל, וְיֵשׁ אֶת נָפְשׁוֹ לִמְכּוֹר אוֹתָם לְמוֹכֵר-סְפָרִים, כַּאֲשֶׁר יִמָּלֵא הַפִּנְקָס כֻּלוֹ.  וְעַד כֹּה וְעַד כֹּה נוֹתֵן לוֹ מוֹכֵר-הַסְּפָרִים אֶת מַחְבְּרוֹתָיו בְּלֹא כֶסֶף, יַעַן הֲבִיאוֹ נְעָרִים רַבִּים אֶל חֲנוּתוֹ.  בְּבֵית-הַסֵּפֶר עוֹשֶׂה הוּא תָמִיד מִקְנֶה וְקִנְיָן, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם יַעֲרֹךְ שָׁם מִמְכָּר, גּוֹרָלוֹת, חֲלִיפִין;  אַחֲרֵי-כֵן יִנָּחֵם עַל הַתְּמוּרָה וּבִקֵּשׁ אֶת חֲפָצָיו חֲזָרָה.  קוֹנֶה הוּא בִשְׁתַּיִם וּמוֹכֵר בְּאַרְבַּע, מְשַׂחֵק בְּעֵטִים, וְלֹא יִקְרֵהוּ אָבְדָן וָנֵזֶק;  מוֹכֵר הוּא לְסוֹחֲרֵי טַבַּק גִּלְיוֹנוֹת עִתּוֹנִים יְשָׁנִים, וְיֶשׁ-לוֹ מַחְבֶּרֶת קְטַנָּה, אֲשֶׁר יִרְשׁוֹם בָּהּ אֶת מִמְכָּרָיו, וְהִיא מְלֵאָה מִסְפָּרִים, מְחֻבָּרִים זֶה לָזֶה וְנִגְרָעִים זֶה מִזֶּה.  בְּבֵית-הַסֵּפֶר אֵינֶנּוּ לוֹמֵד מְאוּמָה זוּלָתִי חֶשְׁבּוֹן, וְאִם נוֹשֵׂא הוּא אֶת נַפְשׁוֹ אֶל מַטְבֵּעַ-כָּבוֹד, הֲלֹא זֹאת אַךְ לְמַעַן יוּכַל לָבֹא אֶל בֵּית מַחֲזֵה-הַבֻּבּוֹת בְּלֹא מְחִיר.  בְּעֵינַי מָצָא חֵן, בּוֹ אֲנִי מֵיטִיב אֶת לִבִּי.  שָׂחַקְנוּ מִשְׂחַק הַסּוֹחֵר, בְּאַבְנֵי-מִשְׁקָל וּבְמֹאזְנָיִם:  יוֹדֵעַ הוּא אֶל-נָכוֹן מְחִיר כָּל מֶכֶר, וּמַכִּיר אֶת הַמִּשְׁקָלוֹת, וְעוֹשֶׂה כִיסֵי-נְיָר יָפִים בְּיָדַיִם מְהִירוֹת כְּאַחַד הָרוֹכְלִים.  כִּמְעַט יַשְׁלִים חֻקּוֹ בְּבֵית-הַסֵּפֶר, אוֹמֵר הוּא לִשְׁלוֹחַ בַּמִּסְחָר יָדוֹ, מִסְחָר חָדָשׁ, אֲשֶׁר בָּדָה הוּא מִלִּבּוֹ.  כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי לוֹ תָוֵי-מִכְתָּבִים אֲשֶׁר מִחוּץ לָאָרֶץ, שָׂמַח מְאֹד וַיֵּדַע לְהַגִּיד לִי אֶל-נָכוֹן, בְּכַמָּה נִמְכָּר כָּל תָּו וָתָו לִמְאַסְּפֵי עַתִּיקוֹת.  אָבִי, אֲשֶׁר הָיָה כְקוֹרֵא בְעִתּוֹן, הִטָּה אֶת אָזְנוֹ וַיַּקְשֵׁב, וַיְהִי לוֹ הַדָּבָר גַּם לְשַׁעֲשׁוּעִים.  כִּיסֵי גָרוֹפִי תָמִיד מְלֵאִים וּמְמֻלָּאִים כָּל מִינֵי דְבָרִים קְטַנִּים, סְחוֹרַת יָדוֹ, וְהוּא עוֹטֶה מְעִיל אָרֹךְ וְשָׁחוֹר לְמַעַן כַּסּוֹת עֲלֵיהֶם, וּפָנָיו תָּמִיד כִּפְנֵי אִישׁ סוֹחֵר, בַּעַל מַחֲשָׁבוֹת וְרֹב עִנְיָן.  אַךְ אֹסֶף הַתָּוִים הוּא הַדָּבָר הַקָּרוֹב אֶל לִבּוֹ מִכָּל דִּבְרֵי סַחֲרוֹ;  הוּא אוֹצָרוֹ, שִׂיחוֹ וְשִׂיגוֹ תָמִיד, כְּמוֹ יוּכַל לְהַעֲשִׁירוֹ עֹשֶׁר רָב.  לוֹ אוֹמְרִים הַחֲבֵרִים:  כֵּילַי הוּא וּמַשִּׁיךְ נָשֶׁךְ.  אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, הַאֻמְנָם כֵּן הַדָּבָר.  אֲנִי לִבִּי טוֹב לוֹ, רַבּוֹת אַשְׂכִּיל מִמֶּנּוּ, וּכְאִישׁ הוּא נִרְאֶה לִי.  קוֹרֵטִי, בֶּן סוֹחֵר-הָעֵצִים, אוֹמֵר, הוּא לֹא יִתֵּן אֶת אֹסֶף הַתָּוִים אֲשֶׁר לוֹ, וְלוּ גַם יוּכַל לְהַצִּיל בָּזֹאת אֶת נֶפֶשׁ אִמּוֹ.  אַךְ אָבִי אֵינֶנּוּ מַאֲמִין זֹאת.  וכֹה אָמַר לִי:  עוֹד לֹא תוּכַל לְהוֹצִיא עָלָיו מִשְׁפָּט נָכוֹן;  תַּאֲוָה קְשׁוּרָה בְלֵב הַנַּעַר, אַךְ יֵשׁ-לוֹ לֵב.

 

גַּאֲוַת-הָבֶל

5. – יוֹם שֵׁנִי.

אֶתְמוֹל יָצָאתִי לָשׂוּחַ עִם בּוֹטִינִי וְעִם אָבִיו אֶל שְׂדֵרוֹת הָעֵצִים, אֲשֶׁר בֶּרְחוֹב רִיבוֹלִי.  בְּעָבְרֵנוּ דֶרֶךְ הָרְחוֹב "דּוֹרָה גְרוֹסָה", רָאִינוּ אֶת סְטַרְדִּי, הַבּוֹעֵט בְּרַגְלָיו בַּמַּפְרִיעִים אוֹתוֹ מִלִּמּוּדוֹ, וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד לִפְנֵי חַלּוֹן-הַחֲנוּת אֲשֶׁר לְמוֹכֵר-סְפָרִים, כְּיָתֵד הַתְּקוּעָה בְמָקוֹם נֶאֱמָן, וְעֵינָיו נִצְמָדוֹת אֶל מַפָּה גְדוֹלָה;  וּמִי יוֹדֵעַ, כַּמָּה עָמַד שָׁם עַד עָבְרֵנוּ, כִּי הוּא לוֹמֵד תָּמִיד, גַּם בָּרְחוֹב;  וְכִי בֵרַכְנוּ אוֹתוֹ, עָנָנוּ בְשָׂפָה רָפָה, בֶּן-כְּפָר זֶה.  בּוֹטִינִי הָיָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמֻדוֹת, חֲמֻדוֹת יוֹתֵר מִדָּי:  עַל רַגְלָיו מַגָּפַיִם עֲשׂוּיִם עוֹר נִבְחָר, מְקֻשָּׁט רִקְמַת חוּטִים אֲדֻמִּים, עַל בְּשָׂרוֹ בֶּגֶד מַעֲשֵׂה רוֹקֵם וּגְדִילֵי מֶשִׁי לוֹ, עַל רֹאשׁוֹ צְנִיף עוֹר-בִּיבָר לָבָן, וּבְכִיסוֹ שָׁעוֹן.  מָה הִתְהַדֵּר בִּלְבוּשׁוֹ!  אַךְ בַּפַּעַם הַזֹּאת הָיְתָה לוֹ גַאֲוָתוֹ-הֶבֶל לְמוֹקֵשׁ.  אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָבַרְנוּ דֶרֶךְ אֲרֻכָּה בִּשְׂדֵרַת-הָעֵצִים, וְאָבִיו, אֲשֶׁר הָלַךְ אָט, נִשְׁאַר רָחוֹק רָחוֹק מֵאַחֲרֵינוּ, עָמַדְנוּ אֵצֶל מַדְרֵגַת-אֶבֶן לְיַד נַעַר לָבוּשׁ בִּגְדֵי עֹנִי, אֲשֶׁר הָיָה כְעָיֵף וּכְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת וְרֹאשׁוֹ שְׁחוֹחַ.  וְאִישׁ אֶחָד, אֲשֶׁר אֲדַמֶּה בְנַפְשִׁי, כִּי הָיָה אָבִיו, הִתְהַלּךְ בְּתוֹךְ הָעֵצִים אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וַיִּקְרָא עִתּוֹן.  וַנֵּשֶׁב בַּמָּקוֹם הַהוּא, וּבוֹטִינִי יָשַׁב בֵּינִי וּבֵין הַנָּעַר.  וְהִנֵּה זָכַר, כִּי לָבוּשׁ פְּאֵר הוּא, וַיְבַקֵּשׁ לְהָעִיר אֶת רוּחַ הַנַּעַר שְׁכֵנוֹ לְאַשְּׁרוֹ וּלְקַנֵּא בוֹ.

וַיָּרֶם רַגְלוֹ הָאַחַת לְמַעְלָה וַיֹּאמֶר אֵלָי:  הֲלֹא הִנֵּה רָאִיתָ אֶת מַּגָּפַי הָעֲשׂוּיִם כְּנַעֲלֵי שָׂרֵי-הַחֲיָלִים?  בּוֹטִינִי אָמַר זֹאת, לְמַעַן מְשֹׁךְ אֶת עֵינֵי הַנַּעַר הָאַחֵר.  אַךְ הַלָּז לֹא שָׂם לִבּוֹ לִדְבָרָיו וְלֹא פָנָה אֵלָיו.

אַחַר הוֹרִיד אֶת רַגְלוֹ וַיַּרְאֵנִי אֶת גְּדִילֵי הַמֶּשִׁי אֲשֶׁר עַל כְּנַף בִּגְדוֹ וַיֹּאמֶר אֵלַי, כְּשֶׁעֵינָיו מִתְגַּנְּבוֹת לְהַבִּיט אֶל מוּל הַנָּעַר:  גְּדִילֵי הַמֶּשִׁי הָאֵלֶּה לֹא טוֹבוּ בְעֵינַי, וְהִנְנִי אוֹמֵר לָשׂוּם כַּפְתּוֹרֵי כֶסֶף תַּחְתֵּיהֶם.  אַךְ הַנַּעַר לֹא הִבִּיט גַּם אֶל הַגְּדִילִים.

אָז יְסוֹבֵב בּוֹטִינִי עַל רֹאשׁ אֶצְבָּעוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה אֶת צְנִיפוֹ הַיָּפֶה, הֶעָשׂוּי עוֹר בִּיבָר לָבָן.  אַךְ הַנַּעַר – אֲשֶׁר הָיָה כְּעוֹשֶׂה זֹאת בְּזָדוֹן – גַּם לֹא נָשָׂא עֵינָיו אֶל הַצָּנִיף.

בּוֹטִינִי, אֲשֶׁר הֵחֵל לְהִתְמַרְמֵר, הוֹצִיא אֶת הַשָּׁעוֹן מֵחֵיקוֹ, וַיִפְתְּחֵהוּ וַיַּרְאֵנִי אֶת הַגַּלְגַּלִּים.  אַךְ הַנַּעַר הָאַחֵר לֹא הֵסֵב רֹאשׁוֹ אֵלָיו.  שְׁאַלְתִּיו:  הֶעָשׂוּי הוּא כֶסֶף מֻזְהָב?  – לֹא, כִּי זָהָב טָהוֹר הוּא – הֵשִׁיב.  וָאֹמַר:  הֵן לֹא כֻלּוֹ זָהָב, הֲלֹא יֶשׁ-גַּם כֶּסֶף בּוֹ?  וַיַּעַן וַיֹּאמַר:  חָלִילָה!  וַיָּשֶׂם אֶת שְׁעוֹנוֹ נֶגֶד פְּנֵי הַנַּעַר, לְמַעַן הַמְרִיצוֹ כִּי יַבִּיט, וַיֹּאמֶר אֵלָיו:  הַגִּידָה אַתָּה, הֲלֹא כֻלּוֹ זָהָב?  וַיַּעַן הַנַּעַר בְּלִי מֶתֶק שְׂפָתָיִם:  אֵינֶנִי יוֹדֵעַ.

וַיִּקְרָא בּוֹטִינִי, וַחֲמָתוֹ בָעֲרָה בוֹ:  הוֹי!  הוֹי!  מַה גֵּא אָתָּה!

מִדֵּי דַבְּרוֹ זֹאת בָּא אָבִיו, אֲשֶׁר שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה;  וַיַּבֵּט אֶל הַנַּעַר בְּעֵינַיִם קָמוֹת, וְאַחַר אָמַר אֶל בְּנוֹ בְּקוֹל נִמְרָץ:  הַחֲרֵשׁ!  וַיֵּט פִיו אֶל אָזְנוֹ וַיִּלְחַשׁ לוֹ לֵאמֹר:  עִוֵּר הוּא!

וַיִּתַּר בּוֹטִינִי בַחֲרָדָה מִמְקוֹמוֹ וַיַּבֵּט אֶל פְּנֵי הַנָּעַר.  וְהִנֵּה אִישׁוֹנֵי עֵינָיו קָפְאוּ כִּזְכוּכִית, לֹא נָעוּ וְלֹא הִבִּיטוּ.

וּבוֹטִינִי נָפוֹג וְנִדְכֶּה, וְעֵינָיו לָאָרֶץ נִטָּיוּ וְלֹא דִבֵּר דָּבָר.  וְאַחַר דּוֹבְבוּ שְׂפָתָיו:  צַר לִי, כִּי לֹא יָדַעְתִּי זֹאת.

אַךְ הָעִוֵּר, אֲשֶׁר הֵבִין אֶל כָּל הַנַּעֲשֶׂה, אָמַר בִּשְׂחוֹק חֵן וְתוּגָה גַּם יָחַד:  הוֹ!  מַה זֹּה עוֹשָׂה!

וְעַתָּה, אָמְנָם כִּי בּוֹטִינִי לוֹבֵשׁ גֵּאוּת;  אַךְ יֵצֶר-לִבּוֹ לֹא רָע.  בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְנוּ מִשָּׁם וָהָלְאָה לֹא נִרְאָה עוֹד שְׂחוֹק עַל שְׂפָתָיו.

 

הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן

10. – יוֹם הַשַּׁבָת.

הֱיוּ שָׁלוֹם, מַהֲלָכַי אֶל רְחוֹב רִיבוֹלִי.  הִנֵּה יְדִיד הַיְלָדִים, הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן, הִנֵּה זֶה בָּא!  מֵעֶרֶב יוֹם אֶתְמוֹל יוֹרֵד הוּא פִתִּים מוּצָקוֹת, רְחָבוֹת, כְּפִרְחֵי הַיַּשְׂמִינָה.  הַיּוֹם בַּבֹּקֶר, בְּבֵית-הַסֵּפֶר, נָתַן שַׁעֲשׁוּעִים לְנַפְשֵׁנוּ, בְּבוֹאוֹ אֶל מוּל שִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹנוֹת וּבְהֵאָסְפוֹ עַל כָּל קֶרֶן וְעַל כָּל רֹאשׁ פִּנָּה;  גַּם הַמּוֹרֶה הִבִּיט הַחוּצָה וַיְשַׁפְשֵׁף אֶת יָדָיו, וְכֻלָּם הָיוּ מְאֻשָּׁרִים, בְּזָכְרָם אֶת כַּדּוּרֵי הַשֶּׁלֶג אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ וְאֶת הַקֶּרַח אֲשֶׁר יָבֹא אַחֲרֵי-כֵן וְאֶת אֵשׁ-הַתַּנּוּר מוֹדַעְתָּנוּ.  רַק סְטַרְדִּי לְבַדּוֹ לֹא שָׂם לֵב לָזֹאת, כִּי הָיוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ נְתוּנִים אַךְ לְלִקְחוֹ וְלוֹחֵץ אֶת רַקּוֹתָיו בִשְׁנֵי אֶגְרוֹפָיו.   וּמָה רַבָּה הָעֲלִיצוּת בְּצֵאתֵנוּ מִבֵּית-הַסֵּפֶר!  כֻּלָּם רָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה בָּרְחוֹב וַיִּצְעֲקוּ, וַיִּצְהֲלוּ, וַיְנוֹפְפוּ זְרוֹעוֹתֵיהֶם לְמָעְלָה;  וַיִּקְחוּ מְלֹא חָפְנֵיהֶם שֶׁלֶג, וַיָּבוּסוּ בוֹ כִּכְלָבִים קְטַנִּים בְּתוֹךְ מָיִם.  הַהוֹרִים, אֲשֶׁר חִכּוּ לָהֶם בַּחוּץ, נָשְׂאוּ בִידֵיהֶם אִישׁ אִישׁ סוֹכֵךְ לָבָן;  עַל רָאשֵׁי הַשּׁוֹטְרִים קוֹבָעִים לְבָנִים;  כָּל יַלְקוּטֵינוּ הִלְבִּינוּ כָלִיל בִּרְגָעִים מִסְפָּר.  כֻּלָּם לֹא יָדְעוּ נַפְשָׁם מֵרֹב שִׂמְחָה, מִלְּבַד פְּרַקוֹסִי, בֶּן חָרַשׁ-הַבַּרְזֶל, לְבֶן הַפָּנִים, אֲשֶׁר לֹא יָדַע שְׂחוֹק, וְרָבֵּיטִי, אֲשֶׁר הִצִּיל יֶלֶד מִתַּחַת רַכֶּבֶת-הָעִיר, וְעַתָּה הוּא מִתְהַלֵּךְ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ.  הַנַּעַר הַקַּלַּבְּרִי, אֲשֶׁר לֹא נָגַע מֵעוֹדוֹ בְּשֶׁלֶג, לָקַח שֶׁלֶג וַיִּגְלֹם אוֹתוֹ לְכַדּוּר וַיֹּאכְלֵהוּ כֶּאֱכֹל אֲפַרְסָק.  קָרוֹסִי, בֶּן מוֹכֶרֶת הַיָּרָק, מִלֵא מִמֶּנּוּ יַלְקוּטוֹ;  וְהַבּוֹנֶה הַקָּטָן עָשָׂה לָנוּ שְׂחוֹק, עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט הִתְבַּקְּעָה בִטְנֵנוּ בְּשָׂחֲקֵנוּ, כִּי בִקְרֹא לוֹ אָבִי אֶל בֵּיתֵנוּ לְיוֹם מָחָר, הָיָה פִיו מָלֵא שֶׁלֶג, וַיְהִי כִּי לֹא מָצָא אֶת לִבּוֹ לַהֲקִיאוֹ וְגַם לֹא לְבָלְעוֹ אֶל קִרְבּוֹ, וַיַּעֲמֹד דּוּמָם וַיִּתְבּוֹנַן בָּנוּ וְלֹא עָנָה דָבָר.  גַּם הַמּוֹרוֹת בָּאוּ מִבֵּית-הַסֵּפֶר בִּמְרוּצָה, וּפִיהֶן מָלֵא שְׂחוֹק;  הַמּוֹרָה, אֲשֶׁר הָיְתָה לִי בַּכִּתָּה הָרִאשׁוֹנָה, רָצָה אַף הִיא, הַמִּסְכֵּנָה, בְּתוֹךְ סוּפַת הַשֶּׁלֶג וּצְעִיפָה הַיָּרֹק עַל פָּנֶיהָ לְמַחְסֶה, וְהִיא מִשְׁתָּעֶלֶת.  ועַד כֹּה וְעַד כֹּה, וּמֵאוֹת יְלָדוֹת יָצְאוּ מִבֵּית-הַסֵּפֶר הַקָּרוֹב יָצֹא וְצָרֹחַ וְרָקֹד עַל הַשְּׁטִיחַ הַצַּח, וּמוֹרִים וּמְשָׁרְתִים וְשׁוֹטְרִים קָרְאוּ:  הַבַּיְתָה!  הַבָּיְתָה!  וּבְקָרְאָם בָּאוּ פִתֵּי שֶׁלֶג אֶל קִרְבָּם, וַיְנַעֲרוּ אֶת זְקָנָם וְאֶת שְׂפָמָם מִשָּׁלֶג.  אַךְ גַּם הֵמָּה צָחֲקוּ עַל מַעֲשֵׂי הַתַּלְמִידִים הָעַלִּיזִים, אֲשֶׁר קִדְּמוּ אֶת הַחֹרֶף בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל מִצְהָלוֹת.

_ _ _ _ _ _ _ _

אַתֶּם חוֹגְגִים אֶת בּוֹא הַחֹרֶף... וְאוּלָם יֵשׁ יְלָדִים, אֲשֶׁר אֵין לָהֶם לֹא בְגָדִים וְלֹא נְעָלִים וְלֹא אֵשׁ.  יֵשׁ אֲלְפֵי יְלָדִים, הַיּוֹרְדִים בִּדְרָכִים רְחוֹקוֹת, אֲרֻכּוֹת, אֶל הַכְּפָרִים, וּבִידֵיהֶם הַנּוֹטְפוֹת דָּם מִקֹּר בֶּקַע-עֵץ, לְמַעַן הַשִּׂיק בֵּית-הַסֵּפֶר.  יֵשׁ מֵאוֹת בָּתֵּי-סֵפֶר קְבוּרִים בַּשֶּׁלֶג כִּמְעַט, חֲשׂוּפִים וְקוֹדְרִים כִּמְעָרוֹת, שֶׁשָּׁם הַיְלָדִים נֶחְנָקִים בֶּעָשָׁן וְשִנֵּיהֶם נוֹקְשׁוֹת בְּפִיהֶם מִקֹּר;  וּבְלֵב חָרֵד מַבִּיטִים הֵמָּה אֶל הַפִּתִּים הַלְּבָנוֹת, הַיּוֹרְדוֹת בְּלִי הֲפוּגּוֹת וְנֶעֱרָמוֹת עַל סֻכּוֹת-הַקַּשׁ אֲשֶׁר לָהֶם, הַנִּמְצָאוֹת בְּרִחוּק-מָקוֹם וְהַצְּפוּיוֹת אֶל מַפֶּלֶת עֲרֵמוֹת שָלֶג.  אַתֶּם, הַיְלָדִים, חוֹגְגִים אֶת הַחֹרֶף.  זִכְרוּ אֶת אַלְפֵי הַיְצוּרִים, אֲשֶׁר הַחֹרֶף מֵבִיא עֲלֵיהֶם צָרָה וְיָגוֹן וְגַם מָוֶת.

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                          אָבִיךָ.


הַבּוֹנֶה הַקָּטָן.

11. – יוֹם רִאשׁוֹן.

הַיּוֹם בָּא "הַבּוֹנֶה הַקָּטָן", וְהוּא לָבוּשׁ תִּלְבּשֶׁת צַיָּד, – בְּגָדִים אֲשֶׁר הֵסִיר אָבִיו מֵעָלָיו אַחֲרֵי בְלוֹתָם וְאֲשֶׁר הֵם גַּם לְבָנִים מִשִּׂיד וּמִגֶּבֶס.  אָבִי הִתְאַוָּה אֶת בּוֹאוֹ מִמֶּנִּי.  כַּמָּה עֹנֶג הֵבִיא לָנוּ!  אַךְ דָּרוֹךְ דָּרְכָה כַף-רַגְלוֹ עַל הַמִּפְתָּן, הֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ, הֶעָשׂוּי צֶמֶר רַךְ, אֲשֶׁר הָיָה כֻלּוֹ רָטֹב מִשֶּׁלֶג, וַיְשִׂימֵהוּ בְּכִיסוֹ;  וְאַחַר הִקְרִיב לָבוֹא, וּמַהֲלָכוֹ נִרְפֶּה, כְּמַהֲלַךְ עוֹבֵד עָיֵף;  וַיַסֵב הֵנָּה וָהֵנָּה אֶת פָּנָיו הָעֲגֻלִּים כְּתַפּוּחַ עִם אַפּוֹ, אֲשֶׁר מַרְאֵהוּ כְמַרְאֵה כַדּוּר קָטָן;  בִּהְיוֹתוֹ בַּחֲדַר-הָאֹכֶל וְעֵינָיו בָּחֲנוּ אֶת הָרְהִיטִים מִסָּבִיב, וַיַּרְא תְּמוּנָה, אֲשֶׁר תֵּאֲרָה לָעֵינַיִם אֶת "רִיגוֹלֶטּוֹ", גִבֵּן מִתְהוֹלֵל;  וְאָז יַעֲשֶׂה בִּשְׂפָתָיו אֶת "פִּי הָאַרְנֶבֶת".  אִישׁ לֹא יוּכַל לְהִתְאַפֵּק וּלְהִמָּנַע מִצְּחוֹק, כִּרְאוֹתוֹ אוֹתוֹ עוֹשֶׂה אֶת פִּי הָאַרנֶבֶת.  שִׂחַקְנוּ בְתֵבַת הַבִּנְיָה;  מָהִיר הוּא מְאֹד לִבְנוֹת מִגְדָּלִים וּגְשָׁרִים, הַנִּרְאִים כְּמִתְנַשְּׂאִים בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְעוֹבֵד הוּא בָהֶם בְּכָל לֵב, בְּאֹרֶךְ-רוּחַ שֶׁל אִישׁ בָּא בַּיָּמִים.  מִדֵּי בְנוֹתוֹ מִגְדָּלִים, סִפֶּר-לִי עַל בֵּית אָבִיו:  מוֹשָׁבָם בַּעֲלִיַּת קִיר, אָבִיו מְבַקֵּר בְּבֵית-סֵפֶר לְעֶרֶב, לִלְמוֹד דַּעַת סֵפֶר, וְאִמּוֹ יְלִידַת בְּיֵלָה הִיא.  וְהֵם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ, זֶה נִרְאֶה לֶעָיִן.  כִּי אָמְנָם הוּא לָבוּשׁ בִּגְדֵי עֹנִי, אַךְ דָּאוֹג דָּאֲגוּ לוֹ לְהָגֵן עָלָיו מִקֹּר:  בְּגָדָיו מְטֻלָּאִים הֵיטֵב, וַעֲנִיבַת צַוְרוֹנוֹ קְשׁוּרָה כַמִּשְׁפָּט בְּיַד הָאֵם.  אָבִיו – כֹּה אָמַר לִי הַנַּעַר – אִישׁ גְבַהּ-קוֹמָה, עֲנָק, אֲשֶׁר יִכְבַּד מִמֶּנּוּ לָבוֹא בַּפֶּתַח קוֹמְמִיּוּת;  אַךְ הוּא אִישׁ טוֹב וְקוֹרֵא לִבְנוֹ תָמִיד "פִּי אַרְנֶבֶת";  וְאוּלָם הַבֵּן קָטָן הִנֵּהוּ.  – בַּשָּׁעָה הָרְבִיעִית אַחַר הַצָּהֳרַיִם אָכַלְנוּ עַל הַסַּפָּה אֲרֻחַת הָעַרְבַּיִם, לֶחֶם וַעֲנָבִים.  כַּאֲשֶׁר קַמְנוּ, לֹא נְתָנַנִי אָבִי, מִבְּלִי אֲשֶׁר אֵדַע עַל מָה, לְטַהֵר אֶת כַּר-הַמִּשְׁעָן, אֲשֶׁר הִלְבִּין הַבּוֹנֶה הַקָּטָן בִּמְעִילוֹ:  הוּא עָצַר בְּיָדִי, וְאַחַר טִהֵר הוּא אֶת הַכַּר בַּסָּתֶר.  כַּאֲשֶׁר שִׂחַקְנוּ, אָבַד לַבּוֹנֶה הַקָּטָן כַּפְתּוֹר מִמְּעִילוֹ, וְאִמִּי שָׁבָה חִבְּרָה אוֹתוֹ אֵלָיו;  אָז אָדְמוּ פָנָיו וַיַּבֵּט אֵלֶיהָ מְשׁוֹמֵם וְנָבוֹךְ, וּבְהַבִּיטוֹ עָצַר בְנִשְׁמַת רוּחוֹ.  וְאַחַר הִרְאִיתִיו סִפרֵי-תְמוּנוֹת, וּבָהֶן גַּם תְּמּוּנוֹת-הִתּוּלִים.  וְהִנֵּה הֵחֵל, מִבְּלִי מֵשִׂים, לְחַקּוֹת אֶת נַפְתּוּלֵי כָל הַפָּנִים הָאֵלֶּה חִקּוּי יָפֶה מְאֹד, עַד אֲשֶׁר צָחַק גַּם אָבִי.  וּבְצֵאתוֹ מִבֵּיתֵנוּ הָיָה שָׂמֵחַ וְטוֹב-לֵב, עַד אֲשֶׁר שָׁכַח לַחֲבֹּש כּוֹבָעוֹ הָרַךְ עַל רֹאשׁוֹ, וּבְבוֹאוֹ עַד הַסַּף שָׁב וַיַּעַשׂ בִּשְׂפָתָיו פִּי אַרְנֶבֶת, לְמַעַן הַבִּיעַ לִי בָזֹאת אֶת רֶגֶשׁ-תּוֹדָתוֹ.  שְׁמוֹ אַנְטוֹנִיּוֹ רַבֻּקּוֹ וְהוּא בֶן שְׁמוֹנֶה שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים.

_ _ _ _ _ _ _ _

הֲתֵדַע, בְּנִי, מַדּוּעַ לֹא נְתַתִּיךָ לִמְחוֹת אֶת הַסַּפָּה?  לוּ טִהַרתָּ אוֹתָהּ לְעֵינֵי רֵעֲךָ, כִּי אָז הָיְתָה לוֹ זֹאת כְּמַזְכֶּרֶת עָוֹן, עַל אֲשֶׁר לִכְלֵךְ אוֹתָהּ.  וְלֹא נָכוֹן הָיָה לַעֲשׂוֹת כֵּן, רֵאשִׁית, כִּי הֵן לֹא בְזָדוֹן עָשָׂה זֹאת, וְשֵׁנִית, כִּי עָשָׂה זֹאת בְּבִגְדֵי אָבִיו, אֲשֶׁר הִלְבִּין אוֹתָם מִדֵּי עֲשׂוֹתוֹ מְלַאכְתּוֹ;  וְהַמְלָאכָה אֵינֶנָּה מְלַכְלֶכֶת:  אָבָק, שִׂיד, שָׁשַׁר, כָּל אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ, – אַךְ לֹא חֶלְאָה.  הָעֲבוֹדָה לְעוֹלָם לֹא תְזַהֵם אֶת בְּעָלֶיהָ.  עוֹבֵד כִּי יָבוֹא מֵעֲבוֹדָתוֹ, לֹא תֹאמַר לוֹ:  מְגֹאָל הוּא.  כִּי אִם כֹּה תֹאמַר:  עַל בְּגָדָיו נִרְאִים אוֹתוֹת עֲבוֹדָתוֹ וְעִקְּבוֹתֶיהָ.  לְעוֹלָם אַל תִּשְׁכַּח זֹאת.  וְאֶת הַבּוֹנֶה הַקָּטָן אָהוֹב תֶּאֱהַב, רֵאשִׁית, בַּאֲשֶׁר הוּא חֲבֵרְךָ, וְשֵׁנִית, יַעַן הֱיוֹתוֹ בֶּן בַּעַל-מְלָאכָה.

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                          אָבִיךָ.

כַּדּוּר-שָׁלֶג

16. – יוֹם שִׁשִּׁי.

וְהַשֶּׁלֶג עוֹדֶנּוּ יוֹרֵד וְיוֹרֵד!  הַיּוֹם אַחֲרֵי צֵאת הַתַּלְמִידִים מִבֵּית-הַסֵּפֶר, הָיָה בְּשֶׁל הַשֶּׁלֶג הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה.  חֶבֶר נְעָרִים הֵחֵלּוּ, כִּמְעַט שֶׁבָּאוּ אֶל מִגְרַשׁ קוֹרְסוֹ, לְהַשְׁלִיךְ כַּדּוּרֵי שֶׁלֶג לַח, אֲשֶׁר הֵם מוּצָקִים וּכְבֵדִים כַּאֲבָנִים.  אֲנָשִׁים רַבִּים עָבְרוּ אָז בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים.  וְאִישׁ אֶחָד קָרָא:  חִדְלוּ לָכֶם, יְלָדִים!  וּבָרֶגַע הַזֶּה נִשְׁמַע קוֹל זְעָקָה מֵהָעֵבֶר הָאַחֵר לָרְחוֹב, וְאִישׁ-שֵׂיבָה, אֲשֶׁר נָפַל מִמֶּנּוּ כּוֹבָעוֹ, הִתְנוֹדֵד לִנְפּוֹל וַיְכַס אֶת פָּנָיו בִּשְׁתֵּי יָדָיו.  נַעַר אֶחָד, אֲשֶׁר עָמַד אֶצְלוֹ, קָרָא:  חוּשׁוּ לְעֶזְרָה!  לְעֶזְרָה!  כְּרֶגַע מִהֲרוּ שָׁמָּה אֲנָשִׁים מִכָּל עֵבֶר.  וַיִרְאוּ וְהִנֵּה כַּדּוּר-שֶׁלֶג פָּגַע בְּעֵינוֹ.  הַנְעָרִים נָפוֹצוּ מְהֵרָה, כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת, אִישׁ לְעֶבְרוֹ.  וַאֲנִי עָמַדְתִּי אָז לִפְנֵי חֲנוּת מוֹכֵר-הַסְּפָרִים, אֲשֶׁר אָבִי בָא שָׁמָּה, וָאֵרֶא וְהִנֵּה רַבִּים מֵחֲבֵרַי רָצִים וּבָאִים הֲלוֹם, וַיִּתְעָרְבוּ בְּקִרְבָתִי בְּתוֹךְ הָאֲחֵרִים וַיִּהְיוּ כִמְבַקְּשִׁים לְהִתְבּוֹנֵן אֶל חַלּוֹנוֹת-הָרַאֲוָה.  הָיָה שָׁם גֵּרוֹנָה וּפַת-לַחְמוֹ, כְּמִשְׁפָּטוֹ, בְכִיס בִּגְדוֹ, קוֹרֵטִי הַבּוֹנֶה הַקָּטָן, וְגָרוֹפִי, מְאַסֵּף תָּוֵי-הַמִּכְתָּבִים.  עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהָמוֹן רָב נִקְבַּץ מִסָּבִיב לַזָּקֵן, וְשׁוֹמְרֵי הָרְחוֹב וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים רָצוּ הֵנָּה וַהֲלוֹם, וְהֵמָּה מְיָרְאִים וְקוֹרְאִים:  מִי עָשָׂה זֹאת?  מִי הוּא זֶה?  הַאַתּה:  הַגִּידוּ, מִי הָיָה הָעוֹשֶׂה!  וַיִּתְבּוֹנְנוּ אֶל יְדֵי הַנְּעָרִים לִרְאוֹת, הַרְטֻבּוֹת הֵן מִשָּׁלֶג.  גָּרוּפִי עָמַד אֶצְלִי, וַאֲנִי הִתְבּוֹנַנְתִּי וָאֵרֶא, וְהִנֵּה הוּא רוֹעֵד כֻּלּוֹ וּפָנָיו חָוְרוּ כִּפְנֵי מֵת.  וְהָאֲנָשִׁים עוֹדָם קוֹרְאִים:  מִי הוּא זֶה?  מִי הָיָה הָעוֹשֶׂה זֹאת?  אַחַר שָׁמַעְתִּי אֶת גֵּרוֹנָה מְדַבֵּר אֶל גָּרוֹפִי בַּלָּט, לֵאמֹר:  קוּם, לֵךְ וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵיהֶם;  אִם יִתְפְּשׂוּ אַחֵר תַּחְתֶּיךָ וְאַתָּה תַחֲרִישׁ, וְהָיְתָה זֹאת נְבָלָה.  וְגָרוֹפִי עָנָה, בְּרָעֲדוֹ כֻלּוֹ כְעָלֶה נִדָּף:  אַךְ הֵן לֹא בְזָדוֹן עָשִׂיתִי זֹאת.  וַיֹּאמֶר גֵּרוֹנָה:  אַחַת הִיא, לֵךְ וַעֲשֵׂה אֶת הַמּוּטָל עָלֶיךָ.  – אַךְ אֵינֶנִּי מוֹצֵא אֶת לִבִּי לַעֲשׂוֹת זֹאת!  – חֲזַק וֶאֱמָץ, בּוֹא, וַאֲנִי אֵלֵךְ עִמָּךְ.  – וְכֻלָּם עוֹדָם צוֹעֲקִים בְּקוֹל רָם בְּלִי הֲפוּגוֹת:  מִי הוּא זֶה?  וְאֵיזֶה הוּא?  זְכוּכִית הַמִּשְׁקָפַיִם הֵבִיאוּ בְעֵינוֹ!  עַוֵּר עִוְּרוּ אוֹתוֹ!  בְּנֵי הַבְּלִיָּעַל!  – רָאִיתִי אֶת גָּרוֹפִי וַיְהִי בְעֵינַי כִמְבַקֵּשׁ, אֲשֶׁר תִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וְתִבְלָעֵהוּ, וְגֵרוֹנָה אָמַר לוֹ, כְּאִישׁ אֲשֶׁר אַחַת דִּבֵּר וְלֹא יָשׁוּב:  בּוֹא, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, – וַיַּחֲזֵק בִּזְרוֹעוֹ וַיִמְשׁכֵהוּ לְפָנִים, וְהוּא תוֹמֵךְ בּוֹ כִּתְמוֹךְ בְּאִישׁ חוֹלֶה.  וְהָאֲנָשִׁים רָאוּ וַיֵּדְעוּ כְּרֶגַע פֵּשֶׁר דָּבָר, וְרַבִּים מִהֲרוּ אֲלֵיהֶם וְאִישׁ אִישׁ הֵרִים אֶגְרוֹפוֹ.  אַךְ גֵּרוֹנָה עָמַד בֵּינוֹ וּבֵינֵיהֶם וַיִקְרָא בְקוֹל רָם:  הַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים יִתְנפְּלוּ עַל נַעַר אֶחָד?  אָז הִרְפּוּ מִמֶּנּוּ וְשׁוֹטֵר אָחַז בְּיַד גָּרוֹפִי וַיֵלֶךְ הָלוֹךְ וְהַבְקִיעַ לוֹ נָתִיב בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן, וַיְבִיאֵהוּ אֶל חֲנוּת-לַחֲמָנִיּוֹת, כִּי שָׁמָּה הוּבָא הַפָּצוּעַ.  כִּרְאוֹתִי אוֹתוֹ וָאַכִּיר כְּרֶגַע אֶת הַפָּקִיד הַזָּקֵן, הַיּוֹשֵׁב הוּא וּבֶן-אָחִיו בַּקּוֹמָה הָרְבִיעִית בְּבֵיתֵנוּ.  הַפָּצוּעַ יָשַׁב עַל כִּסֵּא וּמִטְפַּחַת-יָד עַל עֵינָיו.  וְגָרוֹפִי נֶאֱנָח וְנֶאֱנָק וַיִּקְרָא מִנַּהֲמַת לִבּוֹ:  לֹא בְזָדוֹן עָשִׂיתִי זֹאת!  לֹא בְזָדוֹן עָשִׂיתִי זֹאת!  וּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים דָּחֲפוּ אוֹתוֹ בְּחָזְקָה אֶל תּוֹךְ הַחֲנוּת וַיִּקְרְאוּ:  כְּרַע עַל בִּרְכֶּיךָ!  בַּקֵּשׁ סְלִיחָה!  – וַיַּפִּילוּהוּ לָאָרֶץ.  וְהִנֵּה שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת חֲזָקוֹת הֶעֱמִידוּהוּ עַל רַגְלָיו וְקוֹל נִמְרָץ אוֹמֵר:  "לֹא, אֲדוֹנַי!  – וְהַקּוֹל קוֹל מְנַהֵל בֵּית-סִפְרֵנוּ, אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַכֹּל:  – אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבוֹ לְהִמָּסֵר וּלְהִתְוַדּוֹת עַל עֲוֹנוֹ, אֵין לְאִישׁ הַצְּדָקָה לְהַשְׁפִּילוֹ".  וַיַּחֲרִישׁוּ כָל הַנִּצָּבִים שָׁם.  וְהַמְנַהֵל אָמַר אֶל גָּרוֹפִי:  בַּקֵּשׁ סְלִיחָה!  וְגָרוֹפִי גָעָה בִּבְכִיָּה, וַיַּחֲזֵק בְּבִרְכֵּי הַזָּקֵן;  וְהוּא חִפֵּשׂ בְּיָדוֹ אֶת רּאשׁ הַנַּעַר וַיַּחֲלֵק שְׂעָרוֹ.  וְאַחַר אָמְרוּ כֻלָּם:  לֵךְ לְבֵיתְךָ, הַנָּעַר!  – וְאָבִי הוֹצִיא אוֹתִי מִתּוֹךְ הֶהָמוֹן, וּבִהְיוֹתֵנוּ בַדֶּרֶך אָמַר לִי:  אֶנְרִיקוֹ, לוּ הָיִיתָ אַתָּה תַחַת הַנַּעַר, הֲמָצָאתָ אֶת לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת חוֹבָתְךָ וּלְהִתְוַדּוֹת עַל עֲוֹנֶךָ?  וָאֹמַר:  כֵּן!  וַיֹּאמֶר אָבִי:  הַבְטִיחֵנִי עַל דִבְרָתךָ, כְּנַעַר בַּעַל-נֶפֶשׁ אֲשֶׁר רֶגֶשׁ כָּבוֹד לוֹ, כִּי כֵן תַּעֲשֶׂה.    בִּי נִשְׁבַּעְתִּי עַל זֹאת, אָבִי!


הַמּוֹרוֹת

17. – יוֹם הַשַּׁבָת.

גָּרוֹפִי יָרֵא מְאֹד, כִּי הִתְעַתֵּד לְתוֹכַחַת נִמְרָצָה אֲשֶׁר יוֹכִיחֵהוּ הַמּוֹרֶה;  אַךְ הַמּוֹרֶה לֹא בָא, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר גַּם מוֹרֵה-הַמִּשְׁנֶה נֶעְדַּר, עָמְדָה הַגְּבֶרֶת קְרוֹמִי, הַזְּקֵנָה בַמּוֹרוֹת, אֲשֶׁר לָהּ שְׁנֵי בָנִים בָּאִים בַּיָּמִים, תַּחַת הַמּוֹרֶה.  נָשִׁים רַבּוֹת, הַמְּבִיאוֹת עַתָּה אֶת יַלְדֵיהֶן אֶל לִשְׁכַּת בָּרֶטִּי, לָמְדוּ מִפִּיהָ לפָנִים קְרֹא וּכְתוֹב.  הַיּוֹם הָיְתָה עֲצוּבַת-רוּחַ, יַעַן הֱיוֹת אֶחָד מִבָּנֶיהָ חוֹלֶה.  כִּמְעַט רָאִינוּ אוֹתָה, וְהִנֵּה הֵחֵל הַשָׁאוֹן.  אַךְ הִיא אָמְרָה בַלָּט וּבְנַחַת-קוֹלָהּ:  הַבִּיטוּ אֶל שְׂעָרִי הַלָּבָן:  לֹא אַךְ מוֹרָה אָנֹכִי, כִּי גַם אֵם;  – אָז לֹא עָרַב גַּם אַחַד הַתַּלְמִידִים אֶת לִבּוֹ לִפְשׂק שְׂפָתָיו, גַּם לֹא פְרַנְטִי, אֲשֶׁר מִצְחוֹ נְחוּשָׁה, וְאַךְ בַּסֵּתֶר עָשָׂה תַּעֲלוּלָיו.  אֶל מַחֲלֶקֶת קְרוֹמִי נִשְׁלְחָה דֶלְקַטִּי, הַמּוֹרָה אֲשֶׁר לְאָחִי, וְתַחַת דֶּלְקַטִּי בָאָה מוֹרָה, אֲשֶׁר יְכַנּוּ אוֹתָהּ בְּשֵׁם "הַנְּזִירָה הַקְּטַנָּה", יַעַן הֱיוֹת בְּכָל עֵת בְּגָדֶיהָ כֵהִים.  חֲגוֹרָה שְׁחוֹרָה לָהּ, וּפָנִים קְטַנִּים, לְבָנִים;  שְׂעָרָהּ חָלָק תָּמִיד, עֵינֶיהָ בְּהִירוֹת עַד-מְאֹד, וְקוֹלָהּ רָפֶה, וְהִיא נִרְאָה כְמִתְפַּלֶּלֶת תָּמִיד בְּלָחַשׁ.  וְכִמְעַט לֹא יַאֲמִינוּ לַשְּׁמוּעָה, אָמְרָה אִמִּי:  הֵן הִיא רַכָּה וְטוֹבָה מְאֹד;  וְקוֹלָהּ הָרָפֶה כִמְעַט נִשְׁמַע וּבְנַחַת יֵלֵךְ תָּמִיד וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה;  לֹא תִצְעַק וְלֹא תִרְגַּז – וּבְכָל-זֹאת תַּלְמִידֶיהָ יוֹשְׁבִים וְשׁוֹקְטִים, עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט אֵין קוֹלָם נִשְׁמָע.  גַּם הָרָעִים וְהַשּׁוֹבָבִים בַּנְּעָרִים יַשְׁפִּילוּ רֹאשָׁם אַךְ תּוֹרֶה בְּאֶצְבָּעָהּ עֲלֵיהֶם לְאוֹת תּוֹכָחָה;  כִּתָּתָהּ דּוֹמָה לְמִקְדַּשׁ-אֱלֹהִים, וְאַף גַּם בִּגְלַל זֹאת יִקְרְאוּ לָהּ "הַנְּזִירָה הַקְּטַנָּה".  אַךְ הִנֵּה מוֹרָה אַחֶרֶת, הַטּוֹבָה בְּעֵינַי גַּם הִיא:  מוֹרַת הַכִּתָּה הָרִאשׁוֹנָה הַנְמוּכָה מִסְפַּר 3, הָעַלְמָה הַצְּעִירָה, אֲשֶׁר פָּנֶיהָ אֲדֻמִּים כְּשׁוֹשַׁנִּים, וּשְׁתֵּי שְׁקַעֲרוּרוֹת קְטַנּוֹת יָפוֹת בִּשְׁתֵּי לְחָיֶיהָ, וְעַל כּוֹבָעָהּ הַקָּטָן נוֹצָה גְדוֹלָה אֲדֻמָּה, וּצְלָב עָשׂוּי זְכוּכִית צְהֻבָּה עַל צַוָּארָהּ.  בְכָל עֵת הִיא עַלִּיזָה, וּמֵרוּחָהּ תֶּאֱצַל רוּחַ-שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב גַּם עַל הַתַּלְמִידִים.  צְחוֹק מְרַחֵף תָּמִיד עַל שְׂפָתֶיהָ, וּבְהַשְׁמִיעָה קוֹלָהּ, אֲשֶׁר צְלִיל כֶּסֶף לוֹ, הִיא כִמְשׁוֹרֶרֶת:  מַכָּה הִיא עַל הַשֻּׁלְחָן בְּמַקֵּל קָטָן אוֹ סוֹפֶקֶת כַּפַּיִם, לְמַעַן הַרְגִּיעַ אֶת כִּתָּתָהּ;  וְאַחַר, בְּצֵאתָהּ, רָצָה הִיא כְיַלְדָּה אַחֲרֵי הָאֶחָד אוֹ הַשֵּׁנִי, לְמַעַן סַדְּרָם בְּמַעֲרָכָה;  לָזֶה הִיא מַגְבִּיהָה אֶת צַוְרוֹן אַדַּרְתּוֹ, לָזֶה תִרְכֹּס אֶת כַּפְתּוֹרֵי מְעִילוֹ הָעֶלְיוֹן, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִפְגָּעֵהוּ הַקֹּר, וְהָלְכָה אַחֲרֵיהֶם עַד הָרְחוֹב, לְמַעַן לֹֹא תִהְיֶה יַד הָאֶחָד בְּרֵעֵהוּ, וְשָׁאֲלָה מֵאֵת הַהוֹרִים, אֲשֶׁר לֹא יָשִׂימוּ עֲלֵיהֶם עֹנֶשׁ בַּבַּיִת, וֶהֱבִיאָה סֻכָּרִיּוֹת לִנְגוּעֵי-הַשִּׁעוּל, וְהִשְׁאִילָה אֲחֵרִים – הָרוֹעֲדִים מִקֹּר – אֶת בָּתֵּי-הַיָּדָיִם.  עַל-כֵּן קְטַנֵּי הַתַּלְמִידִים תָּמִיד יַטְרִידוּהָ, יְסוֹבְבוּהָ, יִתְרַפְּקוּ עָלֶיהָ, יִשְׁאֲלוּ נְשִׁיקוֹת פִּיהָ, בְּמָשְׁכָם אוֹתָה בִּצְעִיפָה וּבִמְעִילָה;  וְהִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם כִּלְבָבָם וּמְנַשֶׁקֶת לְכֻלָּם בִּשְׂחוֹק עַל שְׂפָתֶיהָ;  וּבְכָל יוֹם הִיא שָׁבָה הַבַּיְתָה וְהַשְּׁקַעֲרוּרוֹת הַיָּפוֹת עַל לְחָיֶיהָ וְנוֹצָתָהּ הָאֲדֻמָּה עַל רֹאשָׁהּ, וּשְׂעָרָהּ פָּרוּעַ וְקוֹלָהּ צָרוּד, שׁוֹאֶפֶת רוחַ בִּכְבֵדוּת וְכֻלָּהּ שְׂבֵעַת רָצוֹן.  הִיא גַם מוֹרָה לְרִשּׁוּם בְּמַחֲלֶקֶת הַיְלָדוֹת, וּבִפְרִי עֲבוֹדָתָה מְכַלְכֶּלֶת הִיא אֶת אִמָּהּ וְאֶת אַחֶיהָ.


בְּבֵית הַפָּצוּעַ

18. – יוֹם רִאשׁוֹן.

בֶּן אֲחִי הַפָּקִיד הַזָּקֵן, אֲשֶׁר כַּדּוּר הַשֶׁלֶג מִיָּד גָּרוֹפִי פָּגַע בְּעֵינוֹ, לוֹמֵד בְּבֵית-הַסֵּפֶר תַּחַת יַד הַמּוֹרָה בַּעֲלַת הַנּוֹצָה הָאֲדֻמָּה;  הַיּוֹם רָאִינוּ אוֹתוֹ בְּבֵית דּוֹדוֹ, אֲשֶׁר הוּא לוֹ לְאָב.  אַחֲרֵי כַלּוֹתִי לְהַעְתִּיק אֶת הַסִּפּוּר, אֲשֶׁר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, "הַסּוֹפֵר הַפְלוֹרֶנְטִינִי הַקָטָן", לְמַעַן הָכִין אוֹתוֹ לַשָּׁבוּעַ הַבָּא – כִּי עָלַי הָיְתָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת מִטַּעַם הַמּוֹרֶה – אָמַר אֵלַי אָבִי:  בּוֹא וְנַעֲלֶה אֶל הַקּוֹמָה הָרְבִיעִית, וְרָאִינוּ אֶת שְׁלוֹם הָעַיִן שֶׁל הַזָּקֵן.  בָּאנוּ אֶל חֶדֶר, אֲשֶׁר הָיָה כִמְעַט אָפֵל;  שָׁם יָשַׁב הַיָּשִׁישׁ עַל הַמִּטָּה, וְכָרִים רַבִּים מֵאַחֲרֵי גַבּוֹ;  לִמְרַאשׁוֹתֵי הַמִּטָּה יָשְׁבָה אִשְׁתּוֹ, וּבְאַחַת הַפִּנּוֹת הָיָה בֶן-אָחִיו, מְשַׂחֵק.  עֵין הַיָּשִׁישׁ הָיְתָה חֲבוּשָׁה.  וְהוּא שָׂמַח מְאֹד לִרְאוֹת אֶת אָבִי, בִּקֵּשׁ כִּי נֵשֵׁב וַיַּגֵּד לָנוּ, כִּי הוּטַב לוֹ כִמְעָט, כִּי עֵינוֹ לֹא נִשְׁחֲתָה וְכִי גַם הֵרָפֵא יֵרָפֵא בְּעוֹד יָמִים מִסְפָּר.  וַיּוֹסֶף וַיֹּאמַר:  זֶה הָיָה מִקְרֶה רַע, וְצַר לִי כִּי כָכָה גָדְלָה צָרַת נֶפֶשׁ הַנַּעַר הַהוּא.  – וְאַחַר דִּבֵּר עִמָנוּ עַל הָרוֹפֵא, אֲשֶׁר יָבֹא עַתָּה לְבַקֵּר אוֹתוֹ.  וְגַם אָמְנָם נִשְׁמַע בָּרֶגַע הַזֶּה קוֹל צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן.  וְהָאִשָּׁה אָמְרָה:  הִנֵּה בָא הָרוֹפֵא.  הַדֶּלֶת נִפְתָּחָה... וְאֶת מִי רָאִיתִי?  גָּרוֹפִי בִּמְעִילוֹ הָאָרֹךְ עוֹמֵד עַל הַמִּפְתָּן וְרֹאשׁוֹ מוּרָד אָרְצָה;  כִּי לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ לָבֹא הֶחָדְרָה.  וַיִּשְׁאַל הַחוֹלֶה:  מִי הַבָּא?  וַיֹּאמֶר אָבִי:  הַנַּעַר, אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ אֶת כַּדּוּר הַשָּׁלֶג.  – הוֹי, הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן!  – קָרָא הַיָּשִׁישׁ:  – גֶּשׁ הֵנָּה;  אָכֵן בָּאתָ לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם הַפָּצוּעַ, הֲלֹא?  אַךְ הַפֶּצַע הולֵךְ וָטוֹב, הֵרָגַע וּשְׁקוֹט, הַפֶּצַע הוֹלֵך וְטוֹב, כִּמְעַט נִרְפֵּאתִי;  גֶּשׁ הֵנָּה.  – וְגָּרוֹפִי, אֲשֶׁר הָיָה נָבוּךְ מְאֹד, עַד אֲשֶׁר לֹא רָאָה אוֹתָנוּ, נִגַּשׁ אֶל הַמִּטָּה, וַיִּתְאַפֵּק לְבִלְתּי תִתּוֹ אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִי;  הַזָּקֵן הֶחֱלִיק אוֹתוֹ בְּיָדָיו וַיְלַטְּפֵהוּ, אַךְ הַנַּעַר לֹא יָכֹל לְדַבֵּר.  וַיֹּאמֶר הַיָּשִׁישׁ:  תּוֹדָתִי לָךְ;  וְעַתָּה לֵךְ וְהַגֵּד לְאָבִיךָ וּלאִמְּךָ, כִּי הַכֹּל הוֹלֵךְ לְמֵישָׁרִים, וְכִי אֵין לָהֶם לִדְאֹג לִי עוֹד.  – וְאוּלָם גָּרוֹפִי לֹא נָע וְלֹא זָע וַיְהִי כִמְבַקֵּשׁ לְהַגִּיד דְּבַר-מָה, אַךְ לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ.  "מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר יֵשׁ לְךָ עוֹד אֵלָי?  מַה-תְּבַקֵּשׁ?"  – "אָנֹכִי... אֵין דָּבָר".  – "אִם כֵּן אֵפוֹא, הֱיֵה שָׁלוֹם, לְהִתְרָאוֹת, נַעַר טוֹב;  אַךְ לֵךְ בְּלֵב שׁוֹקֵט".  וַיֵּלֵךְ גָּרוֹפִי עַד הַדֶּלֶת, אַךְ שָׁם עָמַד וַיִּפֶן אֶל הַיֶּלֶד, בֶּן אֲחִי הַזָּקֵן, אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרָיו הָלוֹךְ וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְעַיִן בּוֹחֶנֶת.  פִּתְאֹם הוֹצִיא דְבַר-חֵפֶץ מִתַּחַת מְעִילוֹ וַיְשִׂימֵהוּ בִידֵי הַנַּעַר וַיֹּאמֶר בְּחִפָּזוֹן:  "זֶה נָתוּן לָךְ", – וַיְמַהֵר וַיַּחֲלֹף כְּבָרָק.  וַיָּבֵא הַנַּעַר אֶת הַמַתָּן אֶל דּוֹדוֹ, וְהִנֵּה כָתוּב עָלָיו:  "זֶה נָתוּן לְךָ מֵאִתִּי";  רָאִינוּ בוֹ וַנִּתֵּן קוֹל מִתִּמְהוֹן לְבָבֵנוּ:  פִּנְקָסוֹ הַנּוֹדָע לְשֵׁם, עִם אֹסֶף תָּוֵי-הַמִּכְתָּבִים – זֶה הָיָה הַשַּׁי, אֲשֶׁר הוֹבִיל הַמִּסְכֵּן גָּרוֹפִי – הָאֹסֶף, אֲשֶׁר הָיָה לְשִׂיחָה לוֹ בְכָל עֵת, אֲשֶׁר הָיָה אַדִּיר כָּל תִּקְוָתוֹ וַאֲשֶׁר כָּכָה עָמַל בּוֹ;  הוּא הָיָה סְגֻלָּתוֹ, – הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן!  חֲצִי דַם לְבָבוֹ הָיָה הַמַּתָּן הַזֶּה אֲשֶׁר נָתַן, לְמַעַן הָפִיק סְלִיחָה.


הַסּוֹפֵר הַפְלוֹרֶנְטִינִי הַקָּטָן

סִפּוּר לַחֹדֶשׁ

הַנַּעַר בִּקֵּר בַּכִּתָּה הָרְבִיעִית, אֲשֶׁר בְּבֵית-הַסֵּפֶר לָעֵדָה.  נַעַר פְלוֹרֶנְטִינִי נֶאֱהָב וְנָעִים, כְּבֶן שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שְׁחוֹר-שֵׂעָר וּלְבֶן-פָּנִים, וְהוּא בֵן בְּכוֹר לִפְקִיד מְסִלַּת-הַבַּרְזֶל, אֲשֶׁר אָכַל לַחְמוֹ בְּמִסְכֵּנוּת, כִּי נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ רַבּוּ וּשְׂכָרוֹ הָיָה מְעָט.  וְאָבִיו אֲהֵבוֹ וַיְהִי טוֹב לוֹ מְאֹד וּמוֹחֵל לוֹ כָל דָּבָר:  רַק לֹא דְבָרִים, הַנּוֹגְעִים לְבֵית-הַסֵּפֶר;  בָּאֵלֶּה הִקְשָׁה לִשְׁאוֹל וְלֹא נָשָׂא עָוֹן;  כִּי הַנַּעַר הִכּוֹן יִכּוֹן לִשְׁמוֹר מִשְׁמֶרֶת בְּקָרוֹב, לְמַעַן הֱיוֹתוֹ לְעֵזֶר לְבֵית אָבִיו.  וְלַדָּבָר הַזֶּה עָלָיו לִלְמוֹד הַרְבֵּה בְּעֵת קְצָרָה.  עַל-כֵּן, בְּכָל הֱיוֹת הַבֵּן חָרוּץ וְשׁוֹקֵד עַל לִמּוּדָיו, הִמְרִיצוֹ אָבִיו תָּמִיד, כִּי יוֹסִיף לֶקַח.  הָאָב הָיָה אִישׁ בָּא בַיָּמִים וְגַם זָקַן בְּלֹא עֵת מִפְּנֵי הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עָבָד.  בְּכָל-זּאת קִבֵּל עָלָיו – לְמַעַן הַרְחִיב לְבֵיתוֹ – עוֹד עֲבוֹדוֹת כְּתִיבָה מִזֶּה וּמִזֶּה עַל עֲבוֹדַת מִשְׁמַרְתּוֹ, וַיְבַלֶּה שָׁעוֹת רַבּוֹת לַיְלָה לַיְלָה אֵצֶל שֻׁלְחַן-הַסּוֹפְרִים.  זֶה מִקָּרוֹב קִבֵּל מִבֵּית הוֹצָאַת-סְפָרִים, אֲשֶׁר הָיָה שׁוֹלֵחַ סְפָרִים וְכִתְבֵי-עִתִּים בְּכָל שָׁבוּעַ, אֶת הַפְּקֻדָּה לִכְתּוֹב עַל הַמַּעֲטָפוֹת אֶת הַחֲתוּמִים לִשְׁמוֹתָם וְלִמְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם;  וַיִּשְׂתַּכֵּר שָׁלשׁ לִירוֹת בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת כְּתָבוֹת כָּאֵלֶּה, אֲשֶׁר הָיָה כוֹתֵב אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְיֻשָּׁרוֹת.  אַךְ הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הוֹגִיעָה אוֹתוֹ, וּפְעָמִים רַבּוֹת הִתְאוֹנֵן עַל עֲמָלוֹ זֶה בְּשִׁבְתּוֹ אֶל שֻׁלְחָנוֹ לֶאֱכוֹל.  וְכֹה הָיָה אוֹמֵר פַּעַם בְּפַעַם:  עֵינַי הוֹלְכוֹת וְכֵהוֹת, עֲבוֹדַת-הַלַּיְלָה הַזֹּאת מַכְשִׁילָה כָל כֹּחִי.    וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר לוֹ בְנוֹ:  אָבִי, הַנִּיחָה-לִי וְאֶעֱבוֹד אָנֹכִי תַחְתֶּיךָ;  הֵן יָדַעְתָּ, כִּי כְתַב-יָדִי כִּכְתַב-יָדֶךָ.  אַךְ הָאָב עָנָהוּ:  לֹא כֵן, בְּנִי, אַתָּה עָלֶיךָ לִלְמוֹד;  בֵּית-סִפְרְךָ רַב עֶרְכּוֹ הַרְבֵּה יֶתֶר מִן הַכְּתָבוֹת אֲשֶׁר לִי;  לוּ גָזַלְתִּי מֵעִתְּךָ אַךְ שָׁעָה אַחַת, כִּי אָז הִכַּנִי לִבִּי עַל זֹאת;  אוֹדְךָ, כִּי הָיתָה זֹאת עִם לְבָבֶךָ, אַךְ אֵין נַפְשִׁי אֶל הַדָּבָר הַזֶּה;  אַל תּוֹסֵף דַּבֵּר בּוֹ עוֹד.

הַבֵּן יָדַע, כִּי לֹא יוֹעִיל כִּי יִפְצַר עוֹד בְּאָבִיו, וְלֹא הוֹסִיף דַּבֵּר אֵלָיו בַּדָּבָר הַזֶּה.  וּמֶה עָשָׂה?  יָדוֹעַ יָדַע, כִּי אָבִיו מְכַלֶּה לִכְתּוֹב בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וְיוֹצֵא מֵחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ לָלֶכֶת אֶל חֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ.  כִּי כֵן שָׁמַע פְּעָמִים אֲחָדוֹת:  כִּמְעַט הִשְׁמִיעַ שְׁעוֹן-הַקִּיר אֶת הַשָּׁעָה הַשְּׁתֵּים-עֶשְׂרֵה – וְהַכִּסֵּא נִתַּק מִמְּקוֹמוֹ וְקוֹל רַגְלֵי אָבִיו נִשְׁמַע בְּצָעֲדוֹ לְאִטּוֹ.  וַיְהִי הַלַּיְלָה וַיְחַכֶּה עַד שְׁכַב אָבִיו עַל מִטָּתוֹ, וַיִּלְבַּשׁ אֶת בְּגָדָיו בַּלָּט, וַיֵּלֵךְ הַחַדְרָה הָלוֹךְ וְטָפוֹף, אֲשֶׁר לֹא יִשָׁמַע קוֹל צְעָדָיו;  וַיָּשָׁב וַיַּדְלֵק אֶת מְנוֹרַת-הַנֵּפְטְ, וַיֵּשֵׁב אֶל שֻׁלְחַן-הַסּוֹפְרִים, אֲשֶׁר הָיוּ עָלָיו עֲרֵמַת פַּסִּים לְבָנִים וּרְשִׁימַת שְׁמוֹת-הַחֲתוּמִים, וַיָּחֶל לִכְתּוֹב, בְּהִתְאַמְּצוֹ לְחַקּוֹת כָּלִיל אֶת כְּתַב אָבִיו.  וַיִּכְתּוֹב בְיַד חָרוּצִים, אַף כִּי לִבּוֹ פָחַד מְעַט, וְהַפַּסִּים הָיוּ הָלוֹךְ וְהִקָּבֵץ אֶחָד לְאֶחָד.  וְיֵשׁ אֲשֶׁר הִנִּיחַ הָעֵט מִיָּדוֹ, לָשׁוּף אֶת יָדָיו זוֹ בְזוֹ, וְאַחַר שָׁב לִכְתּוֹב בְּיֶתֶר עֹז, וְהוּא מַטֶּה אָזְנוֹ פַעַם בְּפַעַם וְצוֹחֵק בְּקִרְבּוֹ.  מֵאָה וְשִׁשִּׁים כָּתַב:  לִירָה אֶחָת!  וְאַחַר עָמַד מִכְּתוֹב, וַיַּנַּח אֶת הָעֵט מִיָּדוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר לְקָחוֹ מִשָּׁם, וַיְכַבֶּה אֶת הַמְּנוֹרָה וַיָּשָׁב לָלֶכֶת הָלוֹךְ וְטָפוֹף עַל רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו, וַיִּשְׁכַּב עַל מִטָּתוֹ.

בְּיוֹם מָחָר, בְּעֵת אֲרֻחַת-הַצָּהֳרַיִם, יָשַׁב אָבִיו אֶל הַשֻׁלְחָן וְלִבּוֹ טוֹב עָלָיו.  לֹא יָדַע דָבָר מִן הַנַּעֲשָׂה בַלַּיְלָה.  אֶת עֲבוֹדָתוֹ זֹאת עָבַד כְּמַעֲשֵׂה מְכוֹנָה, חִשַׁב אוֹתָהּ עַל-פִּי הַשָּׁעוֹת וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ;  וְאֶת הַכְּתָבוֹת הַכְּתוּבוֹת לֹא סָפַר עַד הַיּוֹם הָאַחֵר.  וּבְשִׁבְתּוֹ כָכָה אֶל הַשֻּׁלְחָן וְרוּחוֹ טוֹבָה, וַיִּדְפֹּק עַל שְׁכֶם בְּנוֹ וַיֹּאמַר:  הוֹי, דְּשׁוּלְיוֹ, – אָבִיךָ עוֹדֶנּוּ גֶבֶר צָלֵחַ לִמְלָאכָה;  הַאֲמִינָה לִי!  בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת הוֹסַפְתִּי אֶתְמוֹל שְׁלִישִׁית הָעֲבוֹדָה עַל מַתְכֹּנֶת הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם.  הַיָּד עוֹדֶנָּה מְהִירָה, וְהָעֵינַיִם עוֹדָן עוֹבְדוֹת עֲבוֹדָתָן.  וּדְשׁוּלְיוֹ שָׂמַח בְּקִרְבּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ:  "אָבִי הַטּוֹב!  מִלְּבַד הַמַּשְׂכֹּרֶת, אֲנִי נוֹתֵן גַּם שׂבַע-רָצוֹן בִּלְבָבוֹ, בְּחָשְׁבוֹ כִּי שָׁב לִימֵי עֲלוּמָיו.  טוֹב אֵפוֹא, רַק חֲזַק וֶאֱמָץ!”

וְהַנַּעַר הוֹסִיף אֹמֶץ, כִּי רָאָה כִּי חֶפְצוֹ בְּיָדוֹ צָלַח;  וַיָּקָם גַּם בַּלַּיְלָה הַבָּא כִּמְעַט שֶׁנִּשְׁמַע צִלְצוּל הַשָּׁעָה הַשְּׁתֵּים-עֶשְׂרֵה, וַיֵּשֶׁב לַעֲבוֹד.  וְכֵן עָשָׂה לֵילוֹת רַבִּים, לַיְלָה אַחַר לָיְלָה.  וְאָבִיו לֹא הִתְבּוֹנֵן מְאוּמָה.  רַק פַּעַם אַחַת, בְּעֵת אֲרֻחַת-הָעֶרֶב, קָרָא:  נִפְלָא הַדָּבָר, כִּי זֶה יָמִים אֲחָדִים רַב מְאֹד הַנֵּפְטְ אֲשֶׁר יִהְיֶה לְבָעֵר בְּבֵיתֵנוּ!  דְּשׁוּלְיוֹ הִתְחַלְחֵל.  אַךְ אָבִיו לֹא הוֹסִיף לְדַבֵּר עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה.  וְהַבֵּן הוֹסִיף לַעֲבוֹד אֶת עֲבוֹדָתוֹ לָיְלָה לָיְלָה.

וְאוּלָם יַעַן אֲשֶׁר גָּזַל דְּשׁוּלְיוֹ כָּכָה שֵׁנָה מֵעֵינָיו בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה, לֹא הָיְתָה לוֹ דֵי מְנוּחָה מֵעֲמָלוֹ:  וְקָם בַּבֹּקֶר וְהוּא עָיֵף וְיָגֵעַ, וּבְעָבְדוֹ אֶת עֲבוֹדָתוֹ לְבֵית-הַסֵּפֶר בָּעֶרֶב, אִמֵּץ כֹּחוֹ מְאֹד לִהְיוֹת עֵינָיו פְּקוּחוֹת.  וַיְהִי בְּאַחַד הָעֲרָבִים, – בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו, – וַתִּפֹּל עָלָיו תַּרְדֵּמָה וַיִּישַׁן עַל עֲבוֹדָתוֹ.  אָבִיו סָפַק אֶת כַּפָּיו וַיִּקְרָא לוֹ:  קוּם הִתְחַזֵּק!  עֲבוֹד עֲבוֹדָתֶךָ!  וַיִּתַּר הַנַּעַר מִמְּקוֹמוֹ וַיּוֹסֶף לַעֲבוֹד.  אַךְ בְּעֶרֶב הַיּוֹם הַבָּא וְהַיָּמִים אֲשֶׁר אַחֲרָיו נִשְׁנָה הַדָּבָר הַזֶּה, וְגַם רַע מִזֶּה:  הַנַּעַר נִרְדַּם עַל סְפָרָיו, אֵחַר לָקוּם מִיּוֹם לְיוֹם, לָמַד אֶת שִׁעוּרָיו בִּכְבֵדוּת, כְּמוֹ הָיָה הַלִּמּוּד עָלָיו לָטֹרַח.  וְאָבִיו הֵחֵל לָשׂוּם עֵינוֹ עָלָיו, וְאַחַר בָּאָה דְאָגָה בְלִבּוֹ, וְגַם הוֹכֵחַ הוֹכִיחַ אֶת בְּנוֹ, אֲשֶׁר לאֹ הָיְתָה כָזֹאת מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם.  וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּבֹקֶר יוֹם אֶחָד:  דְּשׁוּלְיוֹ, אֵינְךָ מַשְׁלִים חָקְךָ כַּאֲשֶׁר עַד הֵנָּה, אֵינְךָ עוֹד אֲשֶׁר הָיִיתָ.  לֹא טוֹב הַדָּבָר הַזֶּה בְּעֵינָי.  וְעַתָּה, שִׂים לְבָבְךָ, כִּי עָלֶיךָ כָּל תִּקְווֹת בֵּית-אָבִיךָ!  דְּרָכֶיךָ לֹא לְרָצוֹן לִי, הֲשָׁמַעְתָּ?  – כִּשְׁמוֹעַ הַנַּעַר אֶת הַתּוֹכַחַת הַזֹּאת, הַתּוֹכַחַת הַנִּמְרָצָה הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר שָׁמַע מִפִּי אָבִיו בְּיָמָיו, וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד.  וַיֹּאמֶר בְלִבּוֹ:  "אָמְנָם כֵּן, לֹא יוּכַל עוֹד לִהְיוֹת הַדָּבָר הַזֶּה, חָדֹּל תֶּחְדַּל הַמִּרְמָה".  אַךְ בְּעֶרֶב הַיּוֹם הַהוּא אָמַר אָבִיו בְּעֵת הָאֹכֶל בַּעֲלִיצוּתוֹ:  הָשִׁיבוּ אֶל לְבַבְכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה הִרְבֵּיתִי לְהִשְׂתַּכֵּר בִּכְתֹב הַכְּתָבוֹת שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם לִירָה עַל אֲשֶׁר הִשְׂתַּכַּרְתִּי לִפְנֵי חֹדֶשׁ!  וּכְדַבְּרוֹ הוֹצִיא תֵבַת מַמְתַּקִּים, אֲשֶׁר קָנָה, לְמַעַן עֲשׂוֹת לוֹ וּלְבֵיתוֹ יוֹם-טוֹב עַל הַשָּׂכָר הָעוֹדֵף הַזֶּה, וְכֻלָּם מָחֲאוּ כָף.  אָז הוֹסִיף דְּשׁוּלְיוֹ אֹמֶץ וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ:  "לֹא, אָבִי הַמִּסְכֵּן, לֹא אֶחְדַּל לְרַמּוֹתֶךָ;  חָגוֹר אֶחְגּוֹר שְׁאֵרִית כֹּחַ לְמַעַן לְמֹד לִקְחִי יוֹמָם;  אַךְ הוֹסֵף אוֹסִיף לַעֲבוֹד בַּלַּיְלָה לְמַעַנְךָ וּלמַעַן כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתֵנוּ".  וְאָבִיו אָמַר שֵׁנִית:  עוֹד שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לִירָה!  אֲנִי שְׂבַע-רָצוֹן... אַךְ הִנֵּה זֶה, – וּבְדַבְּרוֹ שָלַח אֶצְבַּע לִדְשׁוּלְיוֹ, – מַעֲצִיב אֶת רוּחִי.  וּדְשׁוּלְיוֹ שָׁמַע תּוֹכַחְתּוֹ וַיִּדֹּם וַיִּכְבּשׁ דִּמְעָתוֹ, אֲשֶׁר הִתְפָּרְצָה לָבֹא;  אַךְ גַּם שָׂמֹחַ שָׂמַח בְּלִבּוֹ וַיְהִי מְאֻשָּׁר.

וַיִּתְחַזֵּק וַיּוֹסֶף לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ.  אַךְ יְגִיעַת-בְּשָׂרוֹ חָזְקָה מִמֶּנוּ וְכִמְעַט אֲשֶׁר לֹא יָכֹל לָהּ עוֹד.  וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵי יְרָחִים.  וְהָאָב הוֹסִיף לְהוֹכִיחַ אֶת בְּנוֹ וְעֵינוֹ רָעָה בוֹ, הָלֹךְ וְרָע מִיּוֹם לְיוֹם.  וְגַם הָלַךְ יוֹם אֶחָד אֶל הַמּוֹרֶה לִדְרוֹשׁ וְלַחֲקוֹר וְלִשְׁאוֹל אֶת פִּיו עַל-אוֹדוֹת בְּנוֹ.  וְהַמּוֹרֶה אָמַר לוֹ:  אָמְנָם הַכֹּל הוֹלֵךְ לְמֵישָׁרִים, הוּא מַצְלִיחַ בְלִמּוּדוֹ, כִּי נַעַר מֵבִין הוּא.  אךְ לִבּוֹ אֵינֶנּוּ עוֹד לְלִמּוּדָיו כַּאֲשֶׁר לְפָנִים.  עֵינָיו אֲחוּזוֹת חֶבְלֵי שֵׁנָה, הוּא מְפַהֵק וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ.  חִבּוּרָיו קְצָרִים, מַעֲשֵׂה חִפָּזוֹן, וְאֵינָם כְּתוּבִים כַּמִּשְׁפָּט.  הָהּ!  לוּ חָפֵץ, כִּי עַתָּה יָכֹל לְהֵיטִיב מְאֹד אֶת מַעֲשֵׂהוּ!  – בְּעֶרֶב הַיּוֹם הַהוּא הִטָּה אוֹתוֹ אָבִיו הַצִּדָּה וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר כְּמוֹהֶם לֹא שָׁמַע עוֹד מֵעוֹדוֹ.  דְּשׁוּלְיוֹ, עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת, כִּי אֲנִי עוֹבֵד, כִּי מְקַצֵּר אֲנִי אֶת יָמַי לְמַעַן בֵּיתִי.  וְאַתָּה אֵינְךָ עוֹזֵר לִי.  אֵין לִבְּךָ דוֹאֵב לִי וְלֹא לְאַחֶיךָ וְלֹא לְאִמֶּךָ!  וַיִּקְרָא הַבֵּן, וְדִמְעוֹתָיו עַל לֶחְיוֹ:  אַל-נָא, אָבִי, אַל תֹּאמַר כַּדָּבָר הַזֶּה!  וַיִּפְתַּח אֶת פִּיו וַיְבַקֵּשׁ לְהַגִּיד לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה.  אַךְ אָבִיו שִׁסַּע אוֹתוֹ בִּדְבָרִים, וַיּוֹסֶף לְדַבֵּר:  הֵן יָדַעְתָּ אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת מְרִי-חַיֵּינוּ, יָדַעְתּ כִּי עַל כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתִי לְהַטוֹת לְסֵבֶל שִׁכְמָם וּלְשַׁחֵד מִכֹּחָם לְבֵיתִי.  רְאֵה, הִנֵּה מֵעַתָּה עָלַי לַעֲבוֹד עֲבוֹדַת מִשְׁנֶה.  קִוִּיתִי, כִּי פְקִידוּת מְסִלַּת-הַבַּרְזֶל תָּחֹן אוֹתִי בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה מֵאָה לִירָה עַל שְׂכָרִי הַקָּצוּב.  וְעַתָּה נוֹדַע לִי, כִּי לֹא יִנָּתֵן לִי מְאוּמָה!  כִּשְׁמוֹעַ דְּשׁוּלְיוֹ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה עָצַר בְּרוּחוֹ וַיִכְבּשׁ אֶת דְּבַר הִתְוַדּוֹתוֹ בְּטֶרֶם יַעֲבָר-פִּיו וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ בְּהַחְלָטָה גְמוּרָה:  לֹא, אָבִי, לֹא אַגִּיד לְךָ מְאוּמָה;  רָזִי לִי, רָזִי לִי, וְכָכָה אוּכַל לְהוֹסִיף עֲבוֹד לְמַעַנְךָ;  תַּחַת הַצַּעַר, אֲשֶׁר אֲנִי מְצַעֵר אוֹתְךָ, אֶתֶּן-לְךָ שִׁלּוּמִים בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת;  בְּבֵית-הַסֵּפֶר עוֹד אֶלְמַד דַּיִּי, לְמַעַן אֲשֶׁר יֵעֲלוּנִי לְכִתָּה גְבֹהָה;  וְעַתָּה הָעֲבוֹדָה הָרִאשׁוֹנָה לִי לַעֲזוֹר לְךָ לְהִשְׂתַּכֵּר לְלֶחֶם בֵּיתְךָ ולְהָקֵל מֵעָלֶיךָ אֶת הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה הָאוֹכֶלֶת אוֹתָךְ.  וַיּוֹסֶף הַנַּעַר לַעֲבוֹד, וַיַּעַבְרוּ עוֹד שְׁנֵי חֳדָשִׁים, יְמֵי עֲבוֹדָה בַלֵּילוֹת וְרִפְיוֹן גֵּו וְרוּחַ יוֹמָם, מַאֲמַצֵּי-כֹחַ הַבֵּן עַד קְצֵה גְבוּל הַיְכֹלֶת וְתוֹכָחוֹת קָשׁוֹת וּמָרוֹת מֵאֵת הָאָב.  אַךְ הָרָעָה הַגְּדוֹלָה בְּכָל הָרָעוֹת הָיתָה, כִּי סָר לֵב הָאָב מֵאַחֲרָיו, הָלֹךְ וָסוֹר מִיּוֹם לְיוֹם, וְלֹא דִבֵּר עִמּוֹ כִּי-אִם לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, כְּמוֹ הָיָה הַנַּעַר בֵּן מֵבִישׁ, אֲשֶׁר אֵין לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה;  כִּמְעַט נִמְנַע גַּם מֵהַבִּיט אֵלָיו.  וּדְשׁוּלְיוֹ יָדַע זֹאת וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד, וְכַאֲשֶׁר יָסֵב אָבִיו פָּנָיו מִנֶּגדּוֹ וְשָׁלַח לוֹ נְשִׁיקָה חֶרֶשׁ, וּפָנָיו הִבִּיעוּ אַהֲבָה וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים.  וַיִּדַּל הַנַּעַר וַיִּכֶל בְּשָׂרוֹ מֵעֶצֶב וּמֵרֹב עֲבוֹדָה, וּפָנָיו שֻׁנּוּ חָוְרוּ מְאֹד, וַיִּתְרַפֶּה בַּעֲבוֹדַת בֵּית-הַסֵּפֶר הָלֹךְ וְהִתְרַפוֹת מִיּוֹם לְיוֹם.  וְגַם אָמְנָם הֵבִין, כִּי ֶישׁ-יוֹם וּבָא הַקֵּץ לְכָל זֹאת, וּבְכָל עֶרֶב אָמַר אֶל לִבּוֹ:  הַלַּיְלָה לֹא אָקוּם עוֹד לַעֲבוֹד;  אַךְ בְּהִשָּׁמַע קוֹל צִלְצוּל הַשָּׁעָה הַשְּׁתֵּים-עֶשְׂרֵה, בָּרֶגַע אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו לְהַחֲזִיק בְּכָל עֹז בְּהַחְלָטָתוֹ, הֵחֵלּוּ כִלְיוֹתָיו לְיַסְּרוֹ;  וּבְהוֹסִיפוֹ לִשְכַּב בַּמִּטָּה, הָיָה בְּעֵינָיו כְּמִתְרַפֶּה מֵעֲשׂוֹת אֲשֶׁר נָטַל עָלָיו, כְּעוֹשֵׁק לִירָה אַחַת אֶת אָבִיו וְאֶת בֵּיתוֹ.  וַיָּקָם מֵעַל הַמִּטָּה, וְעַל לְבָבוֹ עָלָה, כִּי יִתְעוֹרֵר אָבִיו מִשְּׁנָתוֹ לַיְלָה אֶחָד וּמָצָא אֶת סוֹדו פִתְאֹם, אוֹ כִי יִסְפּוֹר אָבִיו אֶת הַכְּתָבוֹת פַּעֲמַיִם וְנִגְלְתָה תַרְמִיתוֹ;  וְאָז יָבֹא הַקֵּץ לְכָל הָעִנְיָן הַזֶּה, מִבְּלִי אֲשֶׁר יִתְוַדֶּה הוּא, אֲשֶׁר לֹא מָצָא אֶת לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת.  וּבְכֵן הוֹסִיף לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ לַיְלָה לָיְלָה.

אַךְ בְּעֶרֶב יוֹם אֶחָד, בְּעֵת הָאֹכֶל, יָצָא מִפִּי אבִיו דָּבָר, אֲשֶׁר פָּעַל עָלָיו פְּעֻלָּה מַכְרִיעָה.  אִמּוֹ הִתְבּוֹנְנָה אֵלָיו, וְכִרְאוֹתָה אֶת פָּנָיו וְהִנֵּה הֵם דַּלִּים וְרָעִים מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, וַתֹּאמַר אֵלָיו:  דְּשׁוּלְיוֹ, הֵן חוֹלֶה אָתָּה.  וְאַחַר פָּנְתָה אֶל הָאָב וַתֹּאמַר:  דְּשׁוּלְיוֹ בְנֵנוּ חוֹלֶה.  רְאֵה מֶה חָוְרוּ פָנָיו!  דְּשׁוּלְיוֹ, יַקִּירִי, מַה-לָךְ?  – וְאָבִיו הִבִּיט אֵלָיו מִצִּדּוֹ וַיֹּאמַר:  מוּסַר כִּלְיוֹתָיו הוּא הַמְקַלְקֵל בְּרִיאוּת-גּוּפוֹ.  לֹא כֵן הָיָה לוֹ בְּעוֹד הֱיוֹתוֹ תַלְמִיד אוֹהֵב תּוֹרָה וּבֵן אֲשֶׁר לִבּוֹ נֶאֱמָן לְאָבִיו ולְבֵיתוֹ.  וַתִּקְרָא אִמּוֹ:  אֲבָל הֵן חוֹלֶה הוּא!  וְהָאָב עָנָה;  אַחַת הִיא לִי עָתָּה.

הַדָּבָר יָצָּא מִפִּי אָבִיו וַיָּבֹא כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב בְּלֵב הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן.  אֲהָהּ!  כָּמֹהוּ כְאַיִן בְּעֵינָיו עָתָּה!  אָבִיו, אֲשֶׁר לְפָנִים הִתְחַלְחַל בְּשָׁמְעוֹ אוֹתוֹ אַךְ מִשְׁתָּעֵל!  אֵינֶנּוּ אוֹהֵב אוֹתוֹ אֵפוֹא עוֹד, עַתָּה בָרוּר הַדָּבָר, כַּמֵּת נֶחְשַׁב לְאָבִיו... אָז אָמַר הַנַּעַר בְּלִבּוֹ, אֲשֶׁר הִתְכַּוֵּץ מֵרֹב צַעַר:  אֲהָהּ, אָבִי!  לֹא, עַתָּה בוֹא יָבוֹא הַקֵּץ לְכָל הָעִנְיָן הַזֶּה, לֹא אוּכַל לִחְיוֹת וְאַהֲבָתְךָ סָרָה מִמֶּנִי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהָשִׁיב עָלַי אֶת לִבְּךָ, אֶת כָּל לִבְּךָ, הַגֵּד אַגִּיד לְךָ אֶת כֹּל, לֹא אוֹסִיף לְרַמּוֹתְךָ, לָמוֹד אֶלְמַד כְּקֶדֶם.  יְהִי אֲשֶׁר יְהִי, אִם אַךְ שׁוֹב תָּשׁוּב לְאַהֲבָה אוֹתִי, אָבִי הַמִּסְכֵּן.  הוֹי, עַתָּה הַפַּעַם הֶחְלַטְתִּי דָבָר וְלֹא אָשׁוּב מִמֶּנּוּ!

וּבְכָל-זֹאת קָם גַּם בַּלַּיְלָה הַהוּא, כִּי הֶרְגֵּלוֹ הִמְרִיץ אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן;  וּבְקוּמוֹ בִּקֵּשׁ לָלֶכֶת לִרְאוֹת בְּדִמְמַת-הַלַּיְלָה אַךְ הַפַּעַם אֶת הַחֶדֶר, אֲשֶׁר כָּכָה הִרְבָּה לַעֲבוֹד בּוֹ חֶרֶשׁ בְּלֵב מָלֵא רַחֲמִים וְרָצוֹן.  וַיְהִי כְגִשְׁתּוֹ אֶל שֻׁלְחַן הַסּוֹפְרִים אַחֲרֵי הַעֲלוֹתוֹ אֶת נֵר הַמְּנוֹרָה, וְכִרְאוֹתוֹ אֶת פַּסֵּי הַנְּיָר הַלְּבָנִים, אֲשֶׁר מֵעַתָּה לֹא יוֹסִיף עוֹד לִכְתּוֹב עֲלֵיהֶם אֶת שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים וְהֶעָרִים, הָעֲרוּכִים וְהַשְּׁמוּרִים בִּלְבָבוֹ זֶה כַמָּה, וַיִּתְקְפֵהוּ עִצָּבוֹן גָּדוֹל וְחָזָק מְאֹד, וַיָּנֶף אֶת יָדוֹ תְנוּפָה עַזָּה וְנִמְרָצָה וַיֹּאחַז בָּעֵט, לְמַעַן עֲבוֹד אֶת הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר הִסְכִּין עִמָּהּ.  אַךְ כְּשָׁלְחוֹ יָדוֹ, פָּגַע בַּסֵּפֶר וְהַסֵּפֶר נָפָל.  וְדָמוֹ כִמְעַט קָפָא בְּעוֹרְקָיו.  מָה אִם יָקִיץ אָבִיו!  אָמְנָם כִּי לֹא יִמְצָאֵהוּ עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר לֹא יֵעָשֶׂה, וְהֵן גַּם הָיָה עִם לְבָבוֹ לְהַגִּיד לוֹ אֶת הַכֹּל;  וּבְכָל-זֹאת... הַדְּאָגָה אֲשֶׁר בָּאָה בְלִבּוֹ, פֶּן יִשְׁמַע אֶת קוֹל צְעָדָיו בְּהִתְקָרְבוֹ אֵלָיו בָּאֲפֵלָה – פֶּן יְבַהֲלוֹ פִתְאֹם בָּרֶגַע הַזֶּה בַּדְמָמָה הַזּאֹת;  וְאִמּוֹ תָקִיץ מִשְּׁנָתָהּ וְתִבָּהֵל, – וְהַדְּאָגָה הָאֲחֶרֶת, אֲשֶׁר בָּאָה אֶל לִבּוֹ עַתָּה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כִּי בִמְצוֹא אָבִיו אֶת סוֹדוֹ וְהָיְתָה זֹאת לוֹ לְהַכְנִיעוֹ לִפְנֵי בְנוֹ, – כָּל אֵלֶּה הֵבִיאוּ כִמְעַט פַּחַד בִּלְבָבוֹ.  וַיַּט אָזְנוֹ וַיַּקְשֵׁב, וַיַּעֲצֹר בְּנִשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ... וְהִנֵּה לֹא נִשְׁמַע כָּל רָעַשׁ.  וַיֵּט אָזְנוֹ אֶל מַנְעוּל הַדֶּלֶת:  דּוּמִיָּה!  כָּל הַבַּיִת יָשֵׁן.  אָבִיו לֹא שָׁמַע מְאוּמָה.  אָז שָׁבָה נַפְשׁוֹ לִמְנוּחָתָהּ וַיֵּשֶׁב לִכְתּוֹב.  וּכְתָבוֹת נוֹסְפוּ עַל כְּתָבוֹת;  וַיִּשְׁמַע אֶת קוֹל הַצְּעָדִים הַקְּצוּבִים שֶׁל הַשּׁוֹמְרִים, בְּצָעֲדָם בָּרְחוֹב הֶעָזוּב הַהוּא, שָׁם לְמַטָּה; וְאַחַר קוֹל רַעַשׁ מֶרְכָּבוֹת, אֲשֶׁר חָדַל פִּתְאֹם;  וְאַחַר, עוֹד מְעַט, קוֹל רַעַשׁ אוֹפַנֵּי עֲגָלוֹת, אֲשֶׁר עָבְרוּ שָׁמָּה לְאִטָּן.  וְאַחַר הָיְתָה דְמָמָה עֲמֻקָּה, אֲשֶׁר הִפְרִיעַ אוֹתָה פַּעַם בְפַעַם קוֹל כֶּלֶב נוֹבֵחַ בַּמֶּרְחָק.  וְהוּא כָתַב וְכָתָב.  וְאָבִיו עוֹמֵד עָלָיו מֵאַחֲרָיו:  לְקוֹל הַסֵּפֶר בְּנָפְלוֹ קָם וַיְחַכֶּה לעֵת נְכוֹנָה:  רַעַשׁ הָעֲגָלוֹת גָּבַר עַל קוֹל רַגְלָיו וְעַל חֲרִיקַת הַדֶּלֶת, אֲשֶׁר פָּתַח בַּלָּט;  וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד וְרֹאשׁוֹ הַלָּבָן מֵעַל לָרֹאשׁ הַשָׁחוֹר שֶׁל הַנַּעַר דְּשׁוּלְיוֹ, – וַיַּרְא אֶת הָעֵט בְּעוֹפְפוֹ עַל-פְּנֵי הַנְּיָר, וַיִּזְכֹּר וַיָּבֶן כְּרֶגַע אֶת כֹּל, וְנֹחַם נִמְרָץ מְאֹד מִלֵּא אֶת לִבּוֹ וְרַחֲמִים רַבִּים עַד בְּלִי דַי תְּקָפוּהוּ, וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵי בְנוֹ בְּלִי נוֹעַ וַיַּעֲצֹר בְּעַד נִשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ.  פִּתְאֹם נָתַן דְּשׁוּליוֹ קוֹל זְעָקָה גְדוֹלָה:  שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת רוֹעֲדוֹת, כַּאֲחוּזוֹת פַּלָּצוּת, לָפְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ.  – אָבִי?  אָבִי?  סְלַח-נָא לִי – קָרָא הַנַּעַר, בְהַכִּירוֹ אֶת אָבִיו לְשֵׁמַע קוֹל בִּכְיוֹ.  – לֹא, כִּי אֲנִי הוּא הַמְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מִמֶּךָּ – עָנָה הָאָב, וַיָּצֶף עֲתֶרֶת נְשִׁיקוֹת עַל מִצְחוֹ, נָשׁוֹק וְהַאָנֵק יָחַד:  – עַתָּה הֲבִינוֹתִי הַכֹּל, יָדַעְתִּי אֶת כֹּל, סְלַח לִי, בְּנִי הַטּוֹב בַּבָּנִים.  בּוֹא, בּוֹא עִמִּי!  וַיִּמְשְׁכֵהוּ, אוֹ נְשָׂאָהוּ עַל זְרוֹעוּתָיו, אֶל מִטַּת אִמּוֹ, אֲשֶׁר הֵקִיצָה מִשְׁנָתָהּ, וַיְשִׂימֵהוּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ:  שְׁקִי לִבְנֵנוּ זֶה, הַטּוֹב כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים, אֲשֶׁר זֶה שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הוּא גוֹרֵעַ שֵנָה מֵעֵינָיו וְעוֹבֵד אֶת עֲבוֹדָתִי, וַאֲשֶׁר אָנֹכִי הִכְאַבְתִּי אֶת לִבּוֹ, תַּחַת הֲבִיאוֹ בַעֲמָלוֹ לֶחֶם לְבֵיתֵנוּ!  וַתְּחַבֵּק-לוֹ אִמּוֹ וַתְּאַמְּצֵהוּ אֶל לִבָּהּ, וּבִלְשׁוֹנָה אֵין מִלָּה;  וְאַחַר אָמרָה:  לֵךְ לִישׁוֹן, בְּנִי, לֵךְ שְׁכַב, לְכָה נוּחָה וְהַחֲלֵף כֹּחַ!  שָׂאֵהוּ אֶל מִטָּתוֹ!  וַיִּקָּחֵהוּ אָבִיו עַל זְרוֹעוֹתָיו וַיִּשָׂאֵהוּ אֶל חֶדְרוֹ וַיַּשְׁכִּיבֵהוּ עַל מִטָּתוֹ;  וַיַּעֲרָךְ-לוֹ אֶת הַכָּרִים וַיִּפְרֹשׂ אֶת מִכְסֵהוּ, וְהוּא שׁוֹאֵף רוּחַ בְּחָזְקָה וּמְחַבֵּק בְּלִי הֲפוּגוֹת אֶת יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעָיו.  וְהַבֵּן אָמַר פַּעַם בְּפַעַם:  תּוֹדָה, אַבָּא, תּוֹדָה, וְעַתָּה לֵךְ שְׁכַב גַּם אַתָּה, מַה מְּאֻשָּׁר אָנֹכִי עַתָּה;  לֵךְ שְׁכַב, אָבִי.  אַךְ אָבִיו בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת בְּנוּמוֹ שְׁנָתוֹ, וַיֵּשֶׁב אֵצֶל הַמִּטָּה וַיֹּאחַז בְּיָדוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ:  נוּמָה, נוּמָה, בְּנִי!  וּדְשׁוּלְיוֹ, אֲשֶׁר הָיָה עָיֵף וְאֵין-אוֹנִים, נִרְדַּם וַיִּישַׁן שָׁעוֹת רַבּוֹת, וַיִּמְצָא הַפַּעַם, מִקֵּץ חֳדָשִׁים רַבִּים, שְׁנַת מְנוּחָה וַיַּחֲלֹם חֲלוֹמוֹת נְעִימִים.  וּכְפָקְחוֹ אֶת עֵינָיו וְהַשֶּׁמֶשׁ בִּמְרוֹם שָׁמַיִם, וְהִנֵּה חָשׁ בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחַר גַּם רָאָה בְעֵינָיו אֶת רֹאשׁ אָבִיו הַלָּבָן נִשְׁעָן עַל חָזֵהוּ, וְגוּפוֹ נִשְׁעָן עַל שְׂפַת הַמִּטָּה הַקְּטַנָּה:  כָּכָה בִלָּה כָל הַלַּיְלָה וְעוֹדֶנּוּ יָשֵׁן, וּמִצְחוֹ אֶל לִבּוֹ.


הָרָצוֹן

28. – יוֹם רְבִיעִי.

סְטַרְדִּי, אֲשֶׁר עִמִּי בַכִּתָּה, הוּא אַמִּיץ-לֵב דַּי עֲשׂוֹת גַּם הוּא כַמַעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הַפְלוֹרֶנְטִינִי הַקָּטָן.  הַבֹּקֶר קָרוּ שְׁנֵי מִקְרִים בְּבֵית-הַסֵפֶר:  גָּרוֹפִי הָיָה כֻלוֹ שׁוֹלָל מִשִּׂמְחַת לִבּוֹ, כִּי הֵשִׁיבוּ לוֹ אֶת סֵפֶר קְבֻצַּת-הַתָּוִים אֲשֶׁר לוֹ, וּבוֹ שְׁלֹשָׁה תָוִים מִמְּדִינַת גּוּאַטֶּמַּלָּה, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ זֶה שְׁלשָׁה יְרָחִים;  וּסטַרְדּי הִשִּׂיג אֶת מַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד הַשֵּׁנִי.  סְטַרְדִּי הוּא הָרִאשׁוֹן בַּכִּתָּה אחֲרֵי דֵירוֹסִי!  כֻּלָּם הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל זֹאת.  מִי פִלֵּל כָּזֹאת בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, בְּהוֹבֵל אוֹתוֹ אָבִיו אֶל בֵית-הַסֵּפֶר עָטוּף מְעִיל גָּדוֹל יָרֹק וּבְאָמְרוֹ לַמּוֹרֶה בְּאָזְנֵי כָל הַנִּצָּבִים שָׁם:  לְאַט לִי לַנַּעַר, וְלֹא תִקְצַר רוּחֲךָ בוֹ, כִּי לֹא נָתַן לוֹ אֱלֹהִים שֵׂכֶל טוֹב!  כֻּלָּם חָשְׁבוּ אוֹתוֹ בַּתְּחִלָּה לַחֲסַר-לֵב.  אַךְ הוּא אָמַר:  שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי אוֹ שֵׂכֶל טוֹב, – וַיָּחֶל לִלְמוֹד בְּכָל כֹּחוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, בַּבַּיִת וּבְבֵית-הַסֵּפֶר, בְּהִתְהַלְּכוֹ, בְּשָכְבּוֹ וּבְקוּמוֹ, וַיִּלְמַד כְּשֶׁשִּׁנָּיו מִתְלַכְּדוֹת וְאֶגְרוֹפָיו סְגוּרִים;  כְּשׁוֹר הָיָה לְסָבְלָה, כְּפֶרֶד לִקְשִׁי-עֹרֶף;  וּבְרֹב לָמְדוֹ, לָמֹד וְשָׁנֹה, לָמֹד וְשַׁנֵּן, בְּלִי שׂוּם לֵב לְלַעַג הַמִּתְלוֹצְצִים וּבְבָעֲטוֹ בְּרַגְלָיו בַּמַּפְרִיעִים אוֹתוֹ, עָבַר הַנַּעַר הַמְּטֻמְטָם הַזֶּה אֶת כָּל חֲבֵרָיו.  בְּחֶשְׁבּוֹן לֹא הֵבִין כָּל מְאוּמָה, חִבּוּרָיו אֲשֶׁר כָּתַב הָיוּ מְלֵאֵי שְׁגִיאוֹת, לֹא יָכֹל לִזְכּוֹר וְלִשְׁמוֹר בְּלִבּוֹ גַם מִשְׁפָּט אֶחָד;  וְעַתָּה הוּא פוֹתֵר כָּל חֶשְׁבּוֹן, כּוֹתֵב נְכוֹנָה וּפוֹסֵק אֶת פְּסוּקוֹ כְּהַגֵּד מִזְמוֹר-שִׁיר.  אַךְ יִרְאֶה הָרוֹאֶה אוֹתוֹ, שְׁפַל-קוֹמָה וְעָבֶה, מְרֻבַּע-רֹאשׁ וְאֵין-צַוָּאר, יָדַיִם קְצָרוֹת וְעָבוֹת וְקוֹל גַּס, – וְהֵבִין אֶת עֹז רְצוֹנוֹ.  גַּם לְקִרְעֵי כִתְבֵי-עִתִּים, גַּם לְהוֹדָעוֹת הַתֵּיאַטְרוֹן שׂוֹם יָשִׂים עֵינָיו וְלִבּוֹ, וּמִדֵּי קָבְצוֹ עַל-יָד עֶשֶׂר אֲגוֹרוֹת יִקְנֶה לוֹ סֵפֶר:  גַּם הִנֵּה אֹסֶף-סְפָרִים עָרוּךְ לוֹ בְּבֵיתוֹ, וּבְעֵת רָצוֹן הִגִּיד לִי אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר הוּא חוֹשֵׁב לִקְרֹא לִי יוֹם אֶחָד וּלְהַרְאוֹתֵנִי אֶת סְפָרָיו.  אֵינֶנּוּ מְדַבֵּר עִם אִישׁ, אֵינֶנּוּ מְשַׂחֵק עִם אִישׁ, תָּמִיד יוֹשֵב הוּא בַּסַּפְסָל, מִצְחוֹ נִשְׁעָן עַל אֶגְרוֹפָיו, וּמַקְשִׁיב לְדִבְרֵי הַמּוֹרֶה.  סְטַרְדִּי הַמִּסְכֵּן, כַּמָּה הָיָה עָלֶיךָ לַעֲבוֹד וְלַעֲמוֹל!  וְהַמּוֹרֶה, אַף כִּי הָיָה קְצַר-רוּחַ וְזָעֵף, אָמַר אֵלָיו הַבֹּקֶר, בְּתִתּוֹ לוֹ אֶת מַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד:  "חֲזַק, סְטַרְדִּי;  הַשּׁוֹקֵד בְּאֹרֶךְ-רוּחַ נִצְחוֹנוֹ לָעַד בָּטוּחַ".  אַךְ הוּא לֹא יִגְבַּהּ לִבּוֹ בָּזֹאת, וּשְׂחוֹק לֹא יֵרָאֶה עַל שְׂפָתָיו, וְאַךְ שָׁב אֶל מוֹשָׁבוֹ וּמַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד בְּיָדוֹ, הִתְעָרָה שָׁם, אֶגְרוֹפָיו אֶל רַקּוֹתָיו, וַיֵּשֶׁב מַקְשִׁיב וְדוּמָם מֵאֲשֶׁר לְפָנִים.  אַךְ הַמַּרְאֶה הַיָּפֶה מִכֹּל הָיָה, בְּעֵת צֵאת הַתַּלְמִידִים, בְּחַכּוֹת לוֹ אָבִיו הַבָּלָּן, אִישׁ שְׁפַל-קוֹמָה וְעָבֶה כָמוֹהוּ, רְחַב-פָּנִים וְאַדִּיר-קוֹל.  וְהוּא לֹֹא חִכָּה לְמַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד הַזֶּה וְלֹא הֶאֱמִין לָנוּ, עַד אֲשֶׁר הִבְטִיחוֹ הַמּוֹרֶה, כִּי אֱמֶת הַדָּבָר;  אָז נָתַן אֶת קוֹלוֹ בִּשְׂחוֹק, וַיַּךְ אֶת בְּנוֹ מַכָּה אַחַת עַל עָרְפּוֹ וַיֹּאמֶר בְּקוֹל רָם:  "הֶאָח, מַה-טּוֹב, מַה-יָּפֶה, תָּם יָקָר שֶׁלִּי", וַיַּבֵּט אֵלָיו מִשְׁתּוֹמֵם ועַל שְׂפָתָיו בַּת-צְחוֹק.  וְגַם כָּל הַנְּעָרִים מִסָּבִיב הִצְטַחֲקוּ מִבַּלְעֲדֵי סְטַרְדִּי:  בְּלִבּוֹ הִנֵּה הִתְרוֹצֵץ הַלֶּקַח אֲשֶׁר יְשַׁנֵּן לְיוֹם מָחָר.


הַכָּרַת טוֹבָה

31. – יוֹם הַשַּׁבָת.

חֲבֵרְךָ סְטַרְדִּי לְעוֹלָם לֹא יִתְאוֹנֵן עַל מוֹרֵהוּ, בְּזֹאת אֲנִי בָטוּחַ.  – הַמּוֹרֶה הָיָה קצַר-רוּחַ וְזָעֵף;  הִנְּךָ אוֹמֵר זֹאת כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא לְרָצוֹן לוֹ הַדָּבָר.  הָשִׁיבָה אֶל לְבָבְךָ רֶגַע, כַּמָּה פְעָמִים תִּקְצַר נַפְשְׁךָ אַתָּה, וּבְמִי?  בְּאָבִיךָ וּבְאִמֶּךָ, וְהוּא עָוֹן פְּלִילִי!  וּמוֹרְךָ, כִּי תִקְצַר רוּחוֹ לְעִתִּים, הֵן לֹא עַל חִנָּם תִּהְיֶה זֹאת!  זְכוֹר, כַּמָּה שָׁנִים הוּא עָמֵל וּמִתְעַנֶּה לְמַעַנְכֶם הַיְלָדִים, ואִם יֵשׁ בָּהֶם טוֹבִים וִישָׁרִים, הַמּוֹצְאִים חֵן בְּעֵינֵי כָל רוֹאֵיהֶם, הֲלֹא מָצָא גַם רַבִּים מְאֹד, אֲשֶׁר אֵינָם מַכִּירֵי טוֹבָה, אֲשֶׁר יִשְׁתַּמְּשׁוּ לְרָעָה בְטוּב לִבּוֹ, וְכָל עֲמָלוֹ לֹא יַכִּירוּ וְלֹא יַחְשׁוֹבוּ;  וְאַף גַּם זֹאת:  כֻּלְּכֶם מַשְׂבִּיעִים אוֹתוֹ יוֹתֵר מְרוֹרִים מִנַּחַת.  זְכוֹר, כִּי גַם הַטּוֹב בְּכָל הָאָדָם, כִּי יָבוֹא תַחְתָּיו, יֵשׁ אֲשֶׁר יִתְקְפֵהוּ הַקֶּצֶף וְלֹא יוּכַל לַעֲצוֹר בְּרוּחוֹ.  וְהַשֵּׁנִית, לוּ יָדַעְתָּ כַּמָּה פְעָמִים יֵלֵךְ הַמּוֹרֶה אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר רַק בִּגְלַל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ דֵי חוֹלֶה, לְמַעַן הַשִּׂיגוֹ רִשְׁיוֹן לָשֶׁבֶת בָּיִת!  הוּא קְצַר-רוּחַ, בַּאֲשֶׁר הוּא כוֹאֵב, וְיוֹתֵר יִכְאַב לִבּוֹ, כִּי יִרְאֶה כִּי אַתֶּם הַנְעָרִים אֵינְכֶם שָׂמִים לֵב לָזֹאת, אוֹ גַם מַכְעִיסִים אוֹתוֹ עַל פָּנָיו.  בְּנִי, כַּבֵּד, אֱהוֹב אֶת מוֹרֶךָ.  אֱהָבֵהוּ, כִּי אָבִיךָ אוֹהֵב וּמְכַבֵּד אוֹתוֹ, יַעַן אֲשֶׁר הוּא מַקְדִּישׁ חַיָּיו לְטוֹבַת נְעָרִים רַבִּים, הַשּׁוֹכְחִים אוֹתוֹ;  אֱהָבֵהוּ, כִּי הוּא מְפַתֵּחַ וּמֵאִיר רוּחֲךָ וּמְאַלֵּף אֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ;  כִּי יֵשׁ-יוֹם, וְאַתָּה תִהְיֶה לְאִישׁ בָּא בַיָּמִים, וְגַם אֲנִי וְגַם הוּא לֹא נִהְיֶה עוֹד עַל הָאָרֶץ;  אָז תִּתְיַצֵּב תְּמוּנָתוֹ לְיַד תְּמוּנָתִי לְעֵינֵי רוּחֲךָ, וְאָז תִּזְכּוֹר אֶת תָּוֵי-פָנָיו הַטוֹבִים, הַמַּבִּיעִים אֲצִילוּת, עִצָּבוֹן וִיגִיעַת-בָּשָׂר, – תָּוֵי-פָנִים אֵלֶה, אֲשֶׁר עַתָּה אֵינְךָ שָׂם לֵב אֲלֵיהֶם וַאֲשֶׁר גַּם מִקֵּץ שְׁלשִׁים שָׁנָה עוֹד תִּזְכְּרֵם בְּיָגוֹן.  אָז תֵּבוֹשׁ וְאָז תִּנָּחֵם עַל אֲשֶׁר לֹא אָהַבְתָּ אוֹתוֹ וַאֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתָּ עִמּוֹ בְּקֶרִי.  אֱהַב אֶת מוֹרֶךָ, כִי חָבֵר הוּא לַמִּשְׁפָּחָה הַגְּדוֹלָה, לַחֲמִשִּׁים אֶלֶף מוֹרֵי הַיְלָדִים, הַמְפֻזָּרִים בְּכָל רַחֲבֵי אִיטַלְיָה, אֲבוֹת-הָרוּחַ לְרִבְבוֹת אַלְפֵי יְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילֶךָ;  הָעוֹבְדִים, הַמְגַדְּלִים לְאַרְצֵנוּ עַם טוֹב מִזֶּה שֶׁל הַיּוֹם וַאֲשֶׁר אֵין מַעֲרִיכִים אֶת עֶרְכָּם וְאֵין נוֹתְנִים שְׂכָרָם עַל-פִּי פָעֳלָם.  אַהֲבָתְךָ, אֲשֶׁר אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי, לֹא תַשְׂבִּיעֵנִי רָצוֹן, אִם לֹא תֶאֱהַב גַּם אֶת כָּל הַמֵּיטִיבִים עִמָּךְ;  וּבְאֵלֶּה רִאשׁוֹן הוּא מוֹרְךָ אַחֲרֵי הוֹרֶיךָ.  אֱהַב אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר תֶּאֱהַב אַחַד מֵאֶחָי;  אֱהַב אוֹתוֹ גַּם בַּהֲפִיקוֹ לְךָ נפְשׁוֹ בְּאַהֲבָה, גַּם בְּשַׁחֲרוֹ אוֹתְךָ מוּסָר, בְּעֵת צָדְקוֹ וּבְעֵת אֲשֶׁר לֹא יִצְדַּק בְּעֵינֶיךָ;  אֱהָבֵהוּ בִהְיוֹתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב-לֵב וּמַרְבֶּה שִׂיחָה, וֶאֱהָבֵהוּ מִשְׁנֵה אַהֲבָה בִּרְאוֹתְךָ אוֹתוֹ סָר וְזָעֵף.  אֱהָבֵהוּ בְּכָל עֵת.  וּבִטֵאתָ בִּשְׂפָתֶיךָ תָּמִיד בְּהַדְרַת-כָּבוֹד שֵׁם "מוֹרֶה", אֲשֶׁר, אַחֲרֵי הַשֵׁם "אָב", הוּא הַטּוֹב וְהַנָּעִים בְּכָל הַשֵּׁמוֹת אֲשֶׁר יִקְרָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                          אָבִיךָ.

 

שְׁבָט

גְּמוּל לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ

הַבֹּקר בָּא רֹאש-הַמוֹעֵצָה שֶל בֵּית-הַסֵּפֶר, אִישׁ לְבֶן-זָקָן, לָבוּשׁ שְׁחוֹרִים לְחַלֵּק אֶת הַפְּרָסִים.  רְגָעִים מִסְפָּר לִפְנֵי תֹם הַשִׁעוּר בָּא הוּא וְהַמְנַהֵל עִמּוֹ וַיֵּשְבוּ אֵצֶל הַמּוֹרֶה.  הָאִישׁ שָׁאַל תַּלְמִידִים אֲחָדִים שְׁאֵלוֹת; וְאַחַר נָתַן אֶת מַטְבֵּע-הַכָּבוֹד הָרִאשׁוֹן לדֵירוֹסִי; ובְטֶרֶם יִתֵּן אֶת הַשֵּׁנִי הִקְשִׁיב לְדִבְרֵי הַמּוֹרֶה וְהַמְנַהֵל, אֲשֶׁר הִתְלַחֲשׁוּ עִמּוֹ.  אֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִינוּ לָדַעַת, לְמִי יִתֵּן אֶת הַמַּטְבֵּעַ הַשֵּׁנִי.  וְהִנֵּה רֹאשׁ-הַמּוֹעֵצָה אָמַר בְּקוֹל רָם: בְּמַטְבֵּע-הַכָּבוֹד הַשֵּׁנִי זָכָה הַשָּׁבוּעַ הַתַּלְמִיד פֶּטְרוֹ פְּרֵקוֹסִי; זָכָה בוֹ בִּגְלַל עֲבוֹדוֹת-בַּיִת, הֲכָנַת-שִׁעוּרִים, יְפִי-הַכְּתָב, וּדְרָכָיו הַטּוֹבִים בַּכֹּל".  כָּל הַתַּלְמִידִים הֵסַבּוּ רָאשֵׁיהֶם לִרְאוֹת אֶת פְּרֵקוֹסִי, וְהַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָם, כִּי טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינֵיהֶם.  וּפְרֵקוֹסִי קָם מִמְקוֹמוֹ, נָבוֹךְ מְאֹד, עַד אֲשֶׁר לֹא יָדַע אַיֵּהוּ.  וַיּאֹמֶר רֹאשׁ-הַמּוֹעֵצָה: גְּשָׁה הֵנָּה".  פְּרֵקוֹסִי קָפַץ מֵעַל הַסַּפְסָל וַיַּעֲמֹד אֵצֶל שֻׁלְחַן הַמּוֹרֶה: וַיַּבֵּט הָאִישׁ בשׂוּם-לֵב אֶל הַפָּנִים הַקְּטַנִּים, שמַּרְאָם כְּעֵין הַדוֹנַג, אֶל הָאֵבָרִים דַּלֵּי-הַבָּשָׂר, הַחֲבוּשִׁים בִּבְגָדִים מְטֻלָּאִים וְצָרִים, אֶל הָעֵינַיִם הַנְּעִימוֹת וְהַנּוּגוֹת אֲשֶׁר הִבִיטוּ לִצְדָדִים, וְעָמָל וְיָגוֹן נִשְׁקָף מִתּוֹכָן.  וְאַחַר מִדֵּי הַצְמִידוֹ אֶת מַטְבֵּע-הַכָּבוֹד עַל כְּתֵפוֹ, אָמַר בְּקוֹל מָלֵא חִבָּה: פְּרֵקוסִי, הִנְנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת מַטְבֵּעַ הַכָּבוֹד אִישׁ לֹא יִשְׁוֶה בּוֹ מִמֶּךָ.  גְּמוּל הוּא לְךָ, לא אַך עַל שִׂכְלְךָ וְעַל רְצוֹנְךָ הַטּוֹב, כִּי גַם  עַל הֱיוֹת לְךָ לֵב טָהוֹר, אֹמֶץ-רוּחַ וְנֶפֶשׁ נֶאֱמָנָה שֶל בֵּן יַקִיר.  וַיִפֶן אֶל הַתַּלְמִידִים וַיֹּאמַר: הֲלֹא גַם עַל כָּל אֵלָּה כִּגְמוֹלוֹ יְשֻׁלַּם לוֹ?  וָיֹּאמְרוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד: "כֵּן הַדָּבָר".  ופְרֵקוֹסִי הִתְעוֹרֵר כְּמוֹ בִקֵּשׁ לָשִׂים מַעֲצוֹר לְרִגְשוֹתָיו, וַיַּבֵּט אֵלֵינוּ בְּעֵינֵי חִבָּה וְהַכָּרַת-תוֹדָה רַבָּה.  וַיֹּאמֶר רֹאשׁ-הַמּוֹעֵצָה שֶל בֵּית-הַסֵּפֶר: "וְעַתָּה לֵךְ נַעַר יָקָר, וֵאלהִים יִשְׁמְרֶךָּ!" וְעֵת צֵאת הַתַּלְמִידִים הִגִיעָה.  כִּתָּתֵנוּ קִדְּמָה לָצֵאת, וְכִמְעַט בָּאנוּ עַד הַדֶּלֶת וְהִנֵּה...  אֶת מִי רָאִינוּ בָאוּלָם, מִתַּחַת למָּבוֹא?  אֶת חָרַשׁ-הַבַּרְזֶל, אֲבִי פְרֵקוֹסִי, חִוֵּר כִּתְמוֹל שִׁלְשׁם, פָּנָיו נִזְעָמִים, שְׂעָרוֹ יוֹרֵד אֶל עֵינָיו, כּוֹבָעוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁו מֻטֶּה הַצִדָּה, וְרַגלָיו כושְׁלוֹת בַּהֲלִיכָתוֹ.  וְהַמּוֹרֶה רָאָהוּ כְרֶגַע וַיִּלְחַשׁ דָּבָר בְּאָזְנֵי רֹאש-הַמּוֹעֵצָה שֶל בֵּית-הַסֵּפֶר; ויְמַהֵר הָרֹאשׁ וַיְבַקֵּש אֶת פְּרֵקוֹסִי, וַיַּחֲזֵק בְּיָדו וַיולִיכֵהו אֶל אָבִיו.  וְהַנַּעַר רוֹעֵד כֻּלוּ.  וַיִגְשׁוּ גַם הַמּוֹרֶה וְהַמְנַהֵל, וּנְעָרִים רַבִּים עָמְדוּ מִסָּבִיב.  וְרֹאשׁ-הַמּוֹעֵצָה שָׁאַל אֶת חָרַש-הַבַּרְזֶל בְקוֹל עַלִּיז וְאוֹמֵר יְדִידוּת: "הֲלֹא אַתָּה אֲבִי הַנַּעַר הַזֶּה?"  וּבְטֶרֶם יַעֲנֵהוּ הוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר: "אֲנִי שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחָתֶךָ.  רְאֵה, מֵאַרְבָּעָה וַחֲמִשִּים נְעָרִים זָכָה הוּא בְמַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד; זָכָה בָה בְּחִבּוּר, בְּחֶשְׁבּוֹן, בַּכֹּל.  הוּא נַעַר, אֲשֶׁר לוֹ גַם שֵׂכֶל טוֹב גַם רָצוֹן טוֹב, וְהַצְלֵחַ יַצְלִיחַ בְּדַרְכּוֹ; נַעַר בֶּן-חיִל, אֲשֶׁר כָּל חֲבֵרָיו אוֹהֲבִִים וּמְכַבְּדִים אוֹתוֹ.  תּוּכַל לְהִתְגָּאוֹת בּוֹ, אֲנִי מַבְטִיחֲךָ עַל זֹאת".  וְחָרַשׁ-הַבַּרְזֶל, אֲשֶׁר פָּעַר פִיו וַיִּשְׁמַע, הִבִּיט רִאשׁוֹנָה אֶל רֹאשׁ-הַמּוֹעֵצָה וְאַחַר אֶל הַמְנַהֵל וּבָאַחֲרוֹנָה אֶל בְּנוֹ, אֲשֶׁר עָמַד לְפָנָיו רוֹעֵד וְעֵינָיו נְטוּיוֹת לָאָרֶץ.  וּכְמוֹ אַךְ עַתָּה זָכַר הָאָב אֶת כָּל הָעִנּוּיִים, אֲשֶׁר עִנָּה אֶת הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן, וּכְמוֹ אַך עַתָּה הֵשִׁיב אֶל לְבָבוֹ, בְּאֵיזוֹ אַהֲבָה קִבֵּל הַנַּעַר אֶת יִסּוּרָיו ובְאֵיזוֹ גְבוּרָה נָשָׂא וְסָבַל כָּל דָּבָר.  וְעַל פָּנָיו נִרְאוּ תִמָּהוֹן כֵּהֶה וְעֶצֶב קוֹדֵּר חֲלִיפוֹת, וְאַחַר הִתְעוֹרְרוּ הֲמוֹן רַחֲמָיו בְּכָל עֹז, וַיְמַהֵר וַיַּחֲזֵק בְּרֹאשׁ הַנַּעַר וַיְאַמְּצֵהוּ אֶל לִבּוֹ.  וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ עָבַרְנוּ עַל-פְּנֵי פְרֵקוֹסִי; אֲנִי קָרָאתִי לוֹ לָבוא בַיּוֹם הַחֲמִישִׁי אֶל בֵּיתֵנוּ וְגֵרוֹנָה וְקָרוֹסִי עִמּוֹ; מִקְצַת הַתַּלְמִידִים בֵּרְכוּ אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם; זֶה לָטַף אוֹתוֹ, וְזֶה נָגַע בְּמַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד אֲשֶׁר לוֹ; כֻּלָּם דִבְּרוּ אֵלָיו דְּבַר מָה.  וְאָבִיו מִתְבּוֹנֵן בָּנו בְּתִמָּהוֹן ומְאַמֵּץ אֶל לִבּו בְּלִי-הֶרֶף אֶת רֹאשׁ בְּנוֹ הַנֶּאֱנָק דֹּם.

 

מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת

5. יוֹם רִאשׁוֹן.

מַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד אֲשֶׁר לִפְרֵיקוֹסִי עוֹרֵר בְּקִרְבִּי מוּסַר-כְּלָיוֹת.  אֲנִי עוֹד לֹא זָכִיתִי לַדָּבָר הַזֶּה.  זֶה יָמִים אֵינֶנִּי  לוֹמֵד עוֹד, לִבִּי אֵינֶנוּ שָׂמֵחַ בְּמַעֲשַׂי, גַּם הַמּוֹרֶה גַם אָבִי וְאִמִּי אֵינָם שְׂמֵחִים בִּי.  גַּם הַמִּשְׂחָק לֹֹא יְשַׁעֲשֵׁעַ נַפְשִׁי כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם, בְּעוֹד הֱיוֹתִי עוֹבֵד בְּחֵפֶץ-לֵב.  אָז רַצְתִּי מֵעֲבוֹדָתִי אֶל שַׁעֲשׁוֹעַי בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ לֹא שִׂחַקְתִּי זֶה חֹדֶש-יָמִים.  גַּם בְּשִׁבְתִּי אֶל הַשֻׁלְחָן עִם בְּנֵי הַבַּיִת אֵין לִבִּי טוֹב עָלַי כַּאֲשֶׁר לְפָנִים.  תָּמִיד שׁוֹכֶנֶת עֲנָנָה עַל נַפְשִׁי, וְקוֹל מִבִּפְנִים קוֹרֵא בְאָזְנַי בְּלִי הֲפוּגוֹת: לֹא זֹה הַדֶּרֶךְ, לֹא זֹה הַדֶּרֶךְ.  רוֹאֶה אָנֹכִי בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב בִּרְחוֹב הָעִיר וְהִנֵּה הֲמוֹן נְעָרִים, שָׁבֵי-עֲבוֹדָה, עוֹבְרִים בְּתוֹךְ עוֹבְדִים רַבִּים, כֻּלָּם עֲיֵּפִים, אַךְ גַּם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי-לֵב; כֻּלָּם מְמַהֲרִים לָלֶכֶת הַבַּיְתָה בְּנָשְׂאָם נַפְשָׁם אֶל הָאֹכֶל, וְהֵמָּה מְדַבְּרִים בְּקוֹל רָם, צוֹחֲקִים וְטוֹפְחִים אִישׁ אֶת אָחִיו עַל שִׁכְמָם בִּידֵיהֶם הַשְׁחוֹרוֹת מִפֶּחָם אוֹ הַלְּבָנוֹת מִשִּׂיד.  וּבַהֲשִׁיבִי אֶל לִבִּי, כִּי הֵמָּה וְעוֹד רַבִּים אֲשֶׁר כְּגִילָם, אוֹ גַם קְטַנִּים מֵהֶם, עָבְדוּ מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְעַד עֵת הָעֶרֶב, וַיִּהְיוּ כָל הַיּוֹם לְמַעְלָה עַל הַגַּגוֹת, לִפְנֵי כִבְשַׁן הָאֵשׁ, בְּתוֹךְ מְכוֹנוֹת, בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ, וְלֹא אָכְלוּ כִּי אִם פַּת חֲרֵבָה, בּוֹשׁ אֵבוֹשׁ כִּמְעַט, כִּי אָנֹכִי לֹא עָשִׂיתִי בְכָל הָעֵת הַזּאֹת דָּבָר, מִלְּבַד אֲשֶׁר לִכְלַכְתִּי בְּלִי חֵפֶץ-לֵב אַרְבָּעָה עַמּוּדִים בִּדְיוֹ.  אֲהָה, רְחוֹקָה מִמֶּנִּי נַחַת, רְחוֹקָה מְאֹד!  רֹאֶה אָנכִי אֶת אָבִי וְהִנֵּה לִבּוֹ זוֹעֵף עָלַי, וְגַם מְבַקֵּשׁ הוּא לְדַבֵּר אֵלַי בְּעִניָן זֶה, אַךְ הַדָּבָר לוֹ לְמֹרַת-רוּחַ, עַל-כֵּן עוֹדֶנּוּ מִתְעַשֵּׁת.  אָבִי הַטּוֹב, שֶׁכָּכָה תַּרְבֶּה לַעֲבֹד!  הֵן לְך הַכֹּל, כָּל אֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה מָסָּבִיב לִי בַּבַּיִת, כָּל אשֶׁר תִּגַּע בּוֹ יָדִי, כָּל אֲשֶׁר אֲנִי לוֹבֵשׁ וְכָל אֲשֶׁר אֲנִי אוֹכֵל, כָּל אֲשֶׁר יְלַמְּדֵנִי וַאֲשֶׁר יְשַׁעַשְׁעֵנִי, הַכֹּל פְּרִי עֲבוֹדָתְךָ, וַאֲנִי אֵינֶנִּי עוֹבֵד; הַכל בָּא לְךָ בְּרֹב מַחֲשָׁבוֹת, בְּמַחְסוֹר, בְּעִצָּבוֹן וּבְעָמָל, וַאֲנִי אֵינֶנִּי עָמֵל!  הוֹי, לֹא טוֹב הַדָּבָר הַזֶה וְגַם צַר לִי מְאֹד.  מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה הִנְנִי לָשׁוּב לַעֲבוֹד!  לָמֹד אֶלְמַד, בְּאֶגְרוֹפִים סְגוּרִים וּבְשִׁנַּיִם מִתְלַכְּדוֹת, כַּאַשֶׁר יַעֲשֶׂה סְטַרְדִּי; בְּכָל עֹז-חֶפְצִי וּבְכָל לְבָבִי עָשֹׂה אֶעֱשֶׂה זֹאת; אֶגְזוֹל שֵׁנָה מֵעֵינַי בָּעֶרֶב, אֶקְפֹץ מֵעַל הַמִּטָּה בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, עַנֵּה אֲעַנֶּה אֶת מֹחִי בְּלִי-הֶרֶף; אֶת הָעַצְלוֹת גָּרֵשׁ אֲגָרֵשׁ בְּלִי-חֶמְלָה; אֶפְעַל, אִיעַף, אֶסְבֹּל עַד כְּלוֹת כֹּחִי; אַךְ בּוֹא יָבֹא הַקֵּץ לְחַיַּי הַמְאוּסִים, חַיֵּי רִפְיוֹן-יָדַיִם, אֲשֶׁר אֵין חֵפֶץ בָּהֶם; חַיִּים, הַמַּשְׁפִּילִים אותִי והַמַּכְעִיסִים אֶת אֲשֶׁר סְבִיבִי.  לַעֲבוֹדָה בְּרוּחַ גְּבוּרָה!  לַעֲבוֹדָה בְּכָל נֶפֶשׁ, בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹחַ!  לַעֲבוֹדָה, אֲשֶׁר עִמָּה תָּשׁוּב תִּמְתַּק לִי הַמְּנוּחָה, יִהְיוּ לִי מִשְׂחָקַי לְשַׁעֲשׁוּעִים, מַאֲכָלִי לְתַעֲנוּג; לַעֲבוֹדָה אֲשֶׁר תָּשִׁיב לִי אוֹר פְּנֵי הַמּוֹרֶה וּנְשִׁיקוֹת אָבִי הַבְּרוּכוֹת.

 

הָרַכֶּבֶת הַקְּטַנָּה

10. יוֹם שִׁשִּׁי.

אֶתְמוֹל בָּאוּ פְרקוֹסִי וְגֵרוֹנָה אל בֵּיתֵנוּ.  וְלוּ גַם הָיוּ שְׁנֵיהֶם בְּנֵי-נְסִיכִים לֹא יָכְלוּ, כִּמְדֻמֶּנִי, אַנְשֵׁי בֵיתִי לְקַדֵּם פְּנֵיהֶם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת יוֹתֵר.  גֵּרוֹנָה בָּא זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כִּי הוּא בַיְשָׁן בְּמִקְצָת; וְגַם אֵינֶנּוּ חָפֵץ לְהֵרָאוֹת, יַעַן הֱיוֹתוֹ גָדוֹל וְעוֹדֶנּוּ תַלְמִיד הַכִּתָּה הַשְּׁלִישִׁית.  כַּאֲשֶׁר צִלְצֵל הָפַּעֲמוֹן, יָצָאנוּ כֻלָּנוּ הַפֶּתְחָה.  קָרוֹסִי לֹא בָא, מִפְּנֵי אֲשֶׁר סוֹף-סוֹף שָׁב אָבִיו מֵאֲמֵרִיקָה מִקֵּץ שֵׁשׁ שָׁנִים לְצֵאתוֹ שָׁמָּה.  וַתִּשַׁק אִמִּי לִפְרֵקוֹסִי כִרְאוֹתָה אוֹתוֹ, וְאָבִי הִצִּיג לְפָנֶיהָ אֶת גֵּרונָה, בְּאָמְרוֹ: הִנֵּה זֶה הוּא; לֹא אַךְ נַעַר טוֹב הוּא, כִּי גַם אִישׁ-כָּבוֹד וּנְדִיב-רוּחַ הִנֵּהוּ.  גֵּרוֹנָה הִשְׁפִּיל רֹאשוֹ הַגָּדוֹל, הַגָּזוּז לְמִשְׁעִי, וַיִּשְׂחַק אֵלַי חֶרֶשׁ.  פְּרֵקוֹסִי נָשָׂא אֶת מַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד אֲשֶׁר לוֹ.  מְאֻשָׁר הוּא, כִּי שָׁב אָבִיו לַעֲבוֹד וְכִי חָדַל לִשְׁתּוֹת יַיִן זֶה חֲמִשָּׁה יָמִים; מוֹשֵׁךְ הוּא אֵלָיו אֶת בְּנוּ לִהְיוֹתוֹ תָמִיד עִמּוֹ בְּבֵית-עֲבוֹדָתוֹ, וכְמוֹ נֶהְפַּךְ כֻּלוֹ לְאִישׁ אַחֵר.  הַחִלּוֹנוּ לְשַׂחֵק, וַאֲנִי הוֹצֵאתִי אֶת כָּל חֲפָצָי.  פְרֵקוֹסִי הִתְעַנֵּג מְאֹד עַל הָרַכֶּבֶת בַּעֲלַת מְכוֹנַת-הַקִּיטור, הַהוֹלֶכֶת בְּאֶפֶס-יָד, כַּאֲשֶׁר יְכוֹנְנוּ אוֹתָה בַּמַּפְתֵּחַ.  וְהוּא מִיָּמָיו לֹא רָאָה כָזֹאת; וַיִלְטוֹשׁ עֵינָיו בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת אֶל הַמֶּרְכָּבוֹת הַקְטַנוֹת, הָאֲדֻמּוֹת וְהַצְהֻבּוֹת.  נָתַתִּי לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ, אֲשֶׁר יַסִּיעוּ בוֹ אֶת הָרַכֶּבֶת, לְמַעַן יְשַׂחֵק; וַיִכְרַע עַל בִּרְכָּיו וְלֹא גָרַע עוֹד עינָיו מִן הָרַכֶּבֶת.  מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ שְׂבַע-רָצוֹן כָּכָה.  בְּכָל רֶגַע אָמַר: אָנָּא, אָנָּא, וַיּוֹרֵנוּ בִּתְנוּפַת-יָדָיו לְהָנִיחַ לוֹ, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תֵעָצַר הַמְּכוֹנָה בְּלֶכְתָּה.  וְאַחַר לָקַח אֶת הַמֶּרְכָּבוֹת בְּיָדָיו וַיָּשָׁב וַיַּצִיגֵן עַל מְקוֹמָן, וְהוּא נִזְהָר בָּהֶן מְאֹד, כְּמוֹ לוּ הָיוּ עֲשׂוּיוֹת זְכוּכִית.  וַיִּשָׁמֶר פֶּן יְקַלְקֵל פְּנֵיהֶן בְּרוּחַ פִּיו, ויְטַהֵר אוֹתָן בְּיָדָיו פַּעַם בְּפָעַם, וְהוּא מִתְבּוֹנֵן בָּהֶן מַעְלָה ומַטָּה וְצוֹחֵק לוֹ.  וַאֲנַחְנו עָמַדְנוּ כלָּנוּ וַנִּתְבּוֹנֶן בּוֹ; הִתְבּוֹנַנּוּ אֶל צַוָּארוֹ הַדַּק, אֶל אָזְנָיו הַדַּלּוֹת, הַקְּטַנּוֹת, אֲשֶׁר רָאִיתִי יוֹם אֶחָד בְּזוֹב, דָּמָן אֶל הַמְּעִיל הַגָּדוֹל מִמֶּנּוֹ, בַּעַל הַשַּׁרְווּלִים הַמֻּפְשָׁלִים אֲחוֹרַנִּית, וּמִתוֹכָם נִשְׁקְפוּ שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת דַּקּוֹת, צְנוּמוֹת, אֲשֶׁר נִשְּׂאוּ לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם לְמַעַן הָגֵן עַל הַפָּנִים מִפְּנֵי מַכּוֹת...  הוֹי!  בָּרֶגַע הַזֶּה נָשָׂא לִבִּי אוֹתִי לָשׁוּם לְרַגְלָיו וְאֶת כָּל צַעצועַי ואֶת כָּל סְפָרַי, לִגְרוֹעַ אֶת פִּתִי האַחֲרוֹנָה מִפִּי וּלְתִתָּה לוֹ, לְהִתְפַּשֵּט אֶת כָּל בְּגָדַי, לְמַעַן הַלְבִּישׁוֹ אוֹתָם, לִכְרוֹעַ עַל בִּרְכַּי, לְמַעַן נַשֵּׁק יָדָיו.  וָאֹמַר בְּלִבִּי: הֲלֹא נָתוֹן אֶתֶּן-לוֹ לוּ רַק הָרַכֶּבֶת; וְאוּלָם עָלַי הָיָה לִשְׁאֹל רִשְׁיון מֵאָבִי עַל זֹאת.  אֲנִי עוֹדֶנִּי מְדַבֵּר אֶל לִבִּי, ופִתְקָה נִתְּנָה בְּיָדִי וְכָתוּב עָלֶיהָ בְּיַד אָבִי בְּעֵט-עוֹפֶרֶת לֵאמֹר: הָרַכֶּבֶת אֲשֶׁר לְךָ טוֹבָה בְּעֵינֵי פְרֵקוֹסִי וְלוֹ אֵין צַעֲצוּעִים: הֲלֹא יִרְחַש לִבְּךָ דָּבָר?  כְּרֶגַע אָחַזְתִּי בִּשְׁתֵּי יָדָי בַּמְּכוֹנָה וּבַמֶּרְכָּבוֹת, וָאָשִׂים אֶת הַכֹּל עַל זְרוֹעוֹתָיו וָאֹמַר:  "קְחָה זֹאת מִיָּדִי, לְךָ הִיא" וַיַבֵּט אֵלַי, וַיְהִי כְאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יָבִין.  וָאֹמַר אֵלָיו שֵׁנית: "לְךָ הָרַכֶּבֶת, נְתוּנָה הִיא לְךָ מֵאִתִּי".  אָז הִבִּיט אֶל אָבִי וְאֶל אִמִּי, וְהוּא מִשְׁתּוֹמֵם יֶתֶר מְאֹד, ויִשְׁאַל אוֹתִי וַיאמַר: "וְלָמָּה זֶה?" וַיֹּאמֶר אֵלָיו אָבִי: "אֶנְרִיקוֹ נוֹתֵן לְךָ אֶת הרַכֶּבֶת, בַּאֲשֶׁר הוּא רֵעֲךָ, אֹהַבְךָ...  וּלְאוֹת בְּרָכָה עַל מַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד אֲשֶׁר לְךָ".  וַיִשְׁאַל פְּרֵקוֹסִי בְאִי-בִּטָחוֹן: "הַאוּכַל לָשֵׂאת אוֹתָהּ בְּיָדִי...  אֶל בֵּיתִי?  "אָמְנם כֵּן"!  עָנִינוּ כֻלָנוּ.  וּבְהַגִיעוֹ עַד הַפֶּתַח לֹא עָרַב עוֹד אֶת לִבּוֹ לָלֶכֶת לוֹ.  גָּבַר עָלָיו אָשְׁרוֹ; וַיְבַקֵּשׁ סְלִיחָה, וַיִּרְעַד וַיִּצְחַק יַחַד.  גֵּרוֹנָה עָזַר לוֹ לַחֲבוֹשׁ אֶת הָרַכֶּבֶת בַּמִּטְפַּחַת, וּמִדֵי הִתְכּוֹפְפוֹ נִשְׁמַע קוֹל שְׁבִירַת הָרְקִיקִים, אֲשֶׁר מִלְּאוּ אֶת כִּיסָיו.  וּפְרֵקוֹסִי אָמַר אֵלָי: בְּאַחַד הַיָּמִים בּוֹא-תָבֹא אֶל בֵּית-הָעֲבוֹדָה וְרָאִיתָ אֶת אָבִי בַּעֲשׂותוֹ בַמְּלָאכָה.  וַאֲנִי אֶתֶּן לְךָ מסְמְרוֹת כְּבוֹאֶךָ.  אִמִּי תָקְעָה לְגֵרוֹנָה צְרוֹר-פְּרָחִים קָטָן בְּחוֹר-הַכַּפְתּוֹר אֲשֶׁר לִמְעִילוֹ, לְמַעַן יָבִיא אוֹתוֹ אֶל אִמּוֹ בִּשְׁמָהּ.  וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בְּקוֹלוֹ הֶעָבֶה, בְּלִי נְשׂוא סַנְטֵרוֹ מֵעַל חָזֵהוּ:  "חֵן, חֵן".  אַך נַפְשׁוֹ הָעֲדִינָה וְהַטּוֹבָה נִשְׁקְפָה מֵעֵינָיו.

 

גַּאֲוָה

11.  יוֹם הַשַּׁבָת

הַאֻמְנָם תִּהְיֶה כָזֹאת!  קַרְלוֹ נוֹבִיס מְטַהֵר הֵיטֵב אֶת שַׁרְווּל מְעִילו מִדֵּי נְגוֹעַ בָּה פְּרֵקוֹסִי, בְּעָבְרוֹ עָלָיו!  גֵּאֶה וְגָאוֹן לָבַשׁ, יַעַן הְיוֹת אָבִיו אִיש עָשִׁיר מְאֹד.  וְאוּלָם הֵן גַּם אֲבִי דֵירוֹסִי עָשִׁיר!  נוֹבִיס הָיָה רוצֶה לָשֶׁבֶת עַל סַפְסל מְיֻחָד.  הוּא לְבַדּוּ, יָרֵא הוּא פֶן יְטַנְּפוּהוּ חֲבֵרָיו, וּמַבִּיט עֲלֵיהֶם מגָּבוֹהַּ, וְתָמִיד מְרַחֵף עַל שְׁפָתָיו שְׂחוֹק-בּוּז; אוֹי לְכָל הַנּוֹגֵעַ בּוֹ בָּרֶגֶל בְּעֵת צֵאת הַתַּלְמִידִים בַּשְּׂדֵרָה שְׁנַיִם-שְׁנָיִם.  עַל כָּל דָּבָר רֵיק יָבוֹא בְּרִיב, וִיחָרֵף וִיגַדֵּף, אוֹ יֹאמַר לְהָבִיא אֶת אָבִיו אֶל בֵּית-הַסֵּפר.  וַהֲלֹא יוֹדֵעַ הוּא מֶה עָשָׂה לו אָבִיו, בְּאָמְרוֹ לְבֶן מוֹכֵר-הַפֶּחָם: אָבִיךָ אִישׁ רָשׁ ונִקְלֶה.  מעודִי לֹא רָאִיתִי נַעַר "מִתְנַפֵּחַ" כָּזֶה!  אֵין מְדַבֵּר עִמּוֹ, אֵין אוֹמֵר לוֹ שָׁלוֹם בְּצֵאתוֹ וְאֵין פּוֹצֶה-פֶה לַעֲזָר-לוֹ בִּלְחִישָׁה, כִּי לֹא יֵדַע אֶת שִׁעוּרוֹ.  אִישׁ לֹא יוּחַן בְּעֵינָיו מִכָּל חֲבֵרָיו; אַךְ מִכֻּלָּם בּוֹז יָבוּז יֶתֶר לדֵירוֹסִי, בַּאֲשֶׁר הוּא הָרִאשׁוֹן לַתַּלְמִידִים, וּלְגֵרוֹנָה, עֵקֶב הֱיוֹתוֹ רָצוּי לְכָל חֲבֵרָיו.  וְאוּלָם דֵירוֹסִי אֵינֶנּוּ מַבִּיט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גֹבַהּ קוֹמָתוֹ, וגֵרוֹנָה, כִּי יֻגַּד לוֹ לֵאמֹר: נוֹבִיס מוֹצִיא אֶת דִּבָּתְךָ רָעָה, וְעָנָה וְאָמַר: הֵן גַּאֲוָתוֹ כִּסְלָתוֹ, וְגַם לְהַכּוֹת אוֹתוֹ לְחִי אֵין שׁוֶה לִי.  רַק קורֵיטִי אָמַר לוֹ יוֹם אֶחָד, בְּלַעֲגוֹ לוֹ בִשְׂחוֹק-בּוּז עַל אֹדוֹת כּוֹבַע עוֹר-הֶחָתוּל אֲשֶׁר בְּרֹאשׁוֹ: "אִם מְנַשֵּׂא אַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ לִהְיוֹת לְאָדוֹן, לֵךְ מְעַט אֶל דֵירוֹסִי וְלָמַדְתָּ מִמֶּנּוּ בִינָה".  אֶתְמוֹל הִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֵי הַמּוֹרֶה עַל הַנַּעַר הקַּלַּבְּרִי, כִּי נָגַע בְּרַגְלוּ.  וַיֹּאמֶר הַמוֹרֶה לַנַּעַר: "הֶעשִׂיתָ זֹאת בְּזָדוֹן?" וַיַּעַן הַנַּעַר בְּתָם-לְבָבוֹ: "לֹא אֲדוֹנִי הַמּוֹרֶה".  אָז אָמַר הַמּוֹרֶה: "נוֹבִיס, לֵב רַגָּז לְךָ עַד-מְאֹד".  וְנוֹבִיס אָמַר, וּפָנָיו שֻׁנּוּ, כְּמִשְׁפָּטוֹ: "הַגֵד אַגִּיד זֹאת לְאָבִי".  וַיִּקְצֹף עָלָיו הַמוֹרֶה וַיֹּאמַר: "הֵן אָבִיךָ יַרְשִׁיעֲךָ, כְּפַעַם בְּפַעַם.  וְהַשֵּׁנִית, הַבִּקֹּרֶת וְהַמִּשְׁפָּט בְּבֵית-הַסֵּפֶר אַך לַמּוֹרֶה הֵם".  וְאַחַר אָמַר אֵלָיו בְּנַחַת: "עזוֹב זֹאת, נוֹבִיס, וְשַׁנֵּה אֶת דַרְכֶּךָ.  הִתְהַלֵּךְ אֶת חֲבֵרֶיךָ בְּשָׁלוֹם ובְדַרְכֵי-נֹעַם.  רְאֵה, הֶן-יֶשׁ פֹּה בְּנֵי-פוֹעֲלִים ובְנֵי-אֲצִילִים, בְּנֵי-עֲנִיִּים וּבְנֵי-עֲשִירִים, וְהֵמֵּה כֻלָּם אוֹהֲבִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וּמִתְהַלְּכִים כְּאַחִים, כִּי אָמְנָם גַּם אַחִים אַתֶּם.  וּמַדוּעַ אֵפוֹא לֹא תַעֲשֶׁה גַּם אַתַּה כְּמוֹהֶם?  הֵן עַל נְקַלָּה תִרְכּוֹשׁ אֶת אַהֲבַת כֻּלָּם, וְגַּם לִבְּך אַתָּה יִיטַב עָלֶיךָ אָז יוֹתֵר!...  וְעַתָּה, הַאֵין כָּל דָּבָר בְּפִיךָ לַהֲשִׁיבֵנִי?"  וְנוֹבִיס אֲשֶׁר שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַמוֹרֶה בִּשְׂחוֹק-בּוּז, כְּדַרְכּוֹ, עָנָה וְאָמַר בְּקֹר-רוּחַ: "לֹא אֲדוֹנִי הַמּוֹרֶה".  וַיֹּאמֶר הַמּוֹרֶה: "שְׁבָה עַל מושָׁבֶך.  נוֹד אָנוֹד לָךְ.  הִנְּךָ נַעַר חֲסַר-רֶגֶשׁ".  וּבְזֹאת כְּמוֹ בָא הָעִנְיָן עַד קִצוֹ; אַךְ הִנֵּה הַבּוֹנֶה הַקָּטָן, הַיּוֹשֵׁב בַּסַפְסָל הָרִאשׁוֹן, הָפַךְ אֶת פָּנָיו הָעֲגֻלִּים אֶל נוֹבִיס, אֲשֶׁר בַּסַּפְסָל הָאַחֲרוֹן, וַיַּעַשׂ לוֹ "פִּי אַרְנֶבֶת" יָפֶה וְנִלְעג מְאֹד, עַד אֲשֶׁר נָתְנוּ כֻלָּם אֶת קוֹלָם בִּצְחוֹק אַדִּיר.  וַיִּגְעַר בּוֹ הַמּוֹרֶה; אַך הָיָה עָלָיו לָשׂוּם יָד לְפֶה, לְבַל יִרְאוּהוּ בְּצָחֲקוֹ אַף הוּא.  גַּם נוֹבִיס צָחַק, אַךְ בְּלֵב וָלֵב.

 

הָעוֹבֵד הַנִּפְצָע

13.  יוֹם שֵׁנִי.

נוֹבִיס וּפְרַנְטִי מַתְאִימִים: כָּזֶה כֵן זֶה לֹא חַם לְבָבָם לַמַּרְאֶה הַנּוֹרָא, אֲשֶׁר נִרְאָה הַיּוֹם בַּבֹּקֶר לְעֵינֵינוּ.  בְּצֵאתִי מִבֵּית-הסֵּפֶר עָמַדְתִּי לְיַד אָבִי לִרְאוֹת בַּתִּינוֹקוֹת, מִתַּלְמִידֵי הַכִּתָּה הַשְׁנִיָּה, אֲשֶׁר כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם בְּתוֹךְ רְחוֹבוֹת וַיְזָרוּ אֶת הַקֶּרַח בְּכוֹבְעֵיהֶם וּבִמְעִילֵיהֶם, לְמַעַן הַחֲלִיק יֶתֶר אֶת מְסִלַּת-הַמֵּרוּץ; וְהִנֵּה הֲמוֹן אֲנָשִׁים בָּאִים בְּחִפָּזוֹן מִקְּצֵה הָרְחוֹב, כֻּלָּם נִסְעָרִים ופְנֵיהֶם זוֹעֲפִים, וְהֵמָּה מִתְלַחֲשִׁים.  בַּתָּוֶך הָלְכוּ שְׁלשָׁה מִשׁוֹמְרֵי הָעִיר; וְאַחֲרֵי השׁוֹמְרִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים נוֹשְׂאִים מִטָּה.  נְעָרִים נֶאֶסְפוּ בָאוּ שָׁמָּה מִכָּל עֵבֶר, וְהֶהָמוֹן הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֵלֵינוּ.  וְהִנֵּה עַל הַמִּטָּה שׁוכֵב אִישׁ כֻּלּוֹ לָבָן כַּמֵּת, ראשׁו צָנַח וַיֵּט עַל שִׁכְמוֹ, שְׂעָרוֹ פָרוּעַ ומְלֵא דָם, וְדָמוֹ זָב מִפִּיו ומֵאָזְנָיו; אֵצֶל הַמִּטָּה הָלְכָה אִשָּׁה וְיֶלֶד עַל זְרוֹעָה.  וְהָאִשָּׁה, כְּמֻכַּת-שִׁגָּעוֹן, קוֹרְאָה בְּלִי הֲפוּגוֹת: מֵת!  מֵת! מֵת!  אַחֲרֵי האִשָּׁה הָלַך נַעַר, וְהוּא נוֹשֵׂא יַלְקוּט בֵּית-הַסֵּפֶר תַּחַת זְרוֹעוֹ וְנֶאֱנָח.  וַיִּשְׁאַל אָבִי וַיֹּאמַר: מֶה הָיָה הַדָּבָר?  וַיַּעַן אַחַד הַשְּׁכֵנִים וַיֹּאמֶר לוֹ: "בּוֹנֶה נָפַל מִן הַקּוֹמָה הָרְבִיעִית בְּעֵת עשֲׂוֹתוֹ מְלַאכְתּו".  וְנושְׂאֵי הַמִּטָּה עָמְדוּ וַיִּנָּפְשׂוּ רֶגַע אֶחָד.  אָז הֵסַבּוּ רַבִּים פְנֵיהֶם, כִּי נִבְהֲלוּ מֵרְאוֹת.  רָאִיתִי, וְהִנֵּה הַמוֹרָה הַקְּטַנָּה, בַּעֲלַת הַנוֹצָה הָאֲדֻמָּה, תּוֹמֶכֶת בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ אֶת מוֹרַת הַכִּתָּה הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְהִתְעַלְּפָה.  בְּעֶצֶם הָרֶגַע הַזֶּה חַשְׁתִּי יָד נוֹגַעַת בְּמַרְפֵּקִי: הֲסִבּוֹתִי פָנַי וְהִנֵּה הַבּוֹנֶה הַקָּטָן, אֲשֶׁר פָּנָיו חָוְרוּ מְאֹד, וְהוּא רוֹעֵד כֻּלּוֹ, כִּי חָשַׁב עַל אָבִיו.  גַּם אָנֹכִי הָגִיתִי בוֹ.  הֵן אָנֹכִי אוּכַל לְפָחוֹת לָשֶׁבֶת בְּבֵית-הַסֵּפֶר בֶּטַח, בְּדַעְתִּי כִּי אָבִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ לְיַד שֻׁלְחַן-הַכְּתִיבָה, שַׁאֲנָן מִפַּחַד רָעָה.  וְאוּלָם כַּמָּה נְעָרִים יֶהְגּוּ אֵימָה, בְּזָכְרָם את הוֹרֵיהֶם, הָעוֹבְדִים עַל גֶּשֶׁר תָּלוּי בָרֹם אוֹ לְיַד גַּלְגַּלֵי מְכוֹנוֹת וַאֲשֶׁר כְּפֶשַׁע בֵּינָם ובֵין הַמָּוֶת, כִּי יִטּוּ הֵנָּה והֵנָּה אוֹ כִי תִמְעַד רַגְלָם.  כְּמוֹהֶם כִּבְנֵי הַחַיָּלִים, אֲשֶׁר הוֹרֵיהֶם בְּמַעֲרָכָה בַּשָׂדֶה.  וְהַבּוֹנֶה הַקָּטָן הִבִּיט אֶל המִּטָּה וְחֶרְדָּתוֹ הָלְכָה הָלוֹךְ וְגָדוֹל.   וַיַרְא אָבִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו: לֵךְ, נַעַר, לְבֵיתְךָ, לֵךְ כְּרֶגַע אֶל אָבִיךָ וּמָצָאתָ אוֹתוֹ שָׁלֵם וְשׁוֹקֵט; לֵךְ!  וַיֵלֶךְ הַבּוֹנֶה הַקָּטָן, אַך הָסֵב הֵסֵּב אֶת פָּנָיו בְּכָל צַעַד וָצַעַד.  וְהֶהָמוֹן עָבַר מִשָּׁם וָהָלְאָה, וְהָאִשָּׁה הוֹלֶכֶת וְזוֹעֶקֶת בְּקוֹל מַר, אֲשֶׁר נָגַע עַד הַנָּפֶשׁ: מֵת!  מֵת!  מֵת!  הָאֲנָשִים אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם קָרְאוּ אֵלֶיהָ מִכָּל עֲבָרִים: לֹא, כִּי עוֹדֶנּוּ חָי.  אַךְ הָאִשָּׁה לֹא שָׂמָה לִבָּה וַתִּזְעַק וַתָּגָז אֶת רֹאשָׁהּ.  פִּתְאֹם שָׁמַעְתִּי קוֹל קוֹרֵא בְזַעַם: אַתָּה צוֹחֵק!  וָאֵרֶא וְהִנֵּה אִישׁ בַּעַל-זָקָן, וּפְרַנְטִי, אֲשֶׁר הַשְּׂחוֹק עוֹדֶנוּ עַל שְׁפָתָיו, מַבִּיט אֵלָיו.  וַיַכֵּהוּ הָאִישׁ לֶחִי וַיַּפֵּל אֶת כוֹבָעוֹ אַרְצָה, וַיֹּאמַר: הָסֵר הַכּוֹבַע, בֶּן-בְּלִיַּעַל, בַּעֲבוֹר חֲלַל-הָעֲבוֹדָה עַל פָּנֶיךָ.  וְהֶהָמוֹן חָלַף עָבַר כֻּלּוֹ, וְהִנֵּה הֵלֶךְ-דָּם אָרֹךְ בְּתוֹךְ הָרְחוֹב.

 

הָאַסִּיר

17.- יוֹם שִׁשִּׁי.

הוֹי!  אָכֵן זֶה הַדָּבָר הַנִּפְלָא בְּכָל הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר חָזִיתִי בֵשָּׁנָה הַזֹּאת!  אֶתְמוֹל בַּבֹּקֶר הוֹלִיכַנִּי אָבִי אֶל סְבִיבוֹת מָנְקַלִּיֵּרֵי, לְמַעַן רְאוֹת בֵּית-שָׂדֶה, אֲשֶׁר יִשְׁכֹּר אוֹתוֹ לַקַּיִץ הַבָּא; כִּי הַשָּׁנָה לֹא נֵצֵא עוֹד אֶל נְאוֹת-הַקַּיִץ בְּקִיֵרִי.  הַמַּפְתְּחוֹת הָיוּ בְּיַד מוֹרֶה, אֲשֶׁר הָיָה מַזְכִּיר לְבַעַל-הַבַּיִת.  וַיַּרְאֵנוּ הַמּוֹרֶה אֶת הַבַּיִת וְאַחַר הוֹלִיכַנו אֶל חֶדְרוֹ, שֶׁשָּׁם שָׂם לְפָנֵינוּ בַקְבּוּק יָיִן.  וְעַל הַשֻׁלְחָן בְּתוֹךְ הַכּוֹסוֹת קֶסֶת-סוֹפְרִים, בְּצוּרַת קוֹנוּס, וְהִיא מְחֻטָּבָה תַּבְנִית מְיֻחָדָה בְמִינָהּ.  וְכִרְאוֹת הַמוֹרֶה אֶת אָבִי מִתְבוֹנן אֶל הַקֶּסֶת, אָמַר: "כְּלִי-הַדְּיוֹ הַזֶּה יָקָר לִי מְאֹד; לוּ יָדַעְתָּ, אֲדוֹנִי, אֶת דִּבְרֵי הַכְּלִי הַזֶּה"!  וַיְסַפֶּר-לָנוּ כַּדְבָרִים הָאֵלֶּה: לִִפְנֵי שָׁנִים הָיָה הוּא, הַמְסַפֵּר, מוֹרֶה בְטוּרִין, וּבַחֹרֶף נָתַן לֶקַח יוֹם יוֹם גַּם לָאַסִּירִים בַּכֶּלֶא.  בְּבֵית-הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר לְבֵית-הַסֹּהַר, בְּבִנְיַן עָגֹל, שָׁם הָיָה נוֹתֵן אֶת לִקְחוֹ.  וּבַחוֹמוֹת הַגְּבוֹהוֹת וְהָעֲרֻמּוֹת חַלּוֹנוֹת קְטַנִּים, רְבוּעִים סָבִיב סָבִיב.  וְהֵמָּה סְגוּרִים בִּשְׁנֵי בַדֵּי בַרְזֶל, הַנְּתוּנִים אֶחָד עַל אֶחָד בִּדְּמות שְׁתִי ועֵרֶב; וּמֵאַחֲרֵי הַחַלּוֹנוֹת תָּאִים קְטַנִּים מְאֹד, תָּא לַחַלּוֹן.  וַיְהִי מוֹרֶה אֶת תַּלְמִידָיו בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת הָאֵלֶּה: הוּא הָיָה מִתְהַלַּךְ הֵנָּה וָהֵנָּה בְּבֵית-הַתְּפִלָּה הַקַּר וְהָאָפֵל, וְתַלְמִידָיו יָבֹאוּ אִישׁ אִישׁ אֶל חַלוֹנוֹ וְסָמְכוּ אֶת הַמַּחְבָּרוֹת אֶל מוֹטוֹת הַבַּרְזֶל, וְלֹא נִרְאָה מֵהֶם מְאוּמָה, כִּי אִם תְּמוּנַת פְּנֵיהֶם בַּצֵּל, פָּנִים נוֹפְלִים, נִזְעָמִים, עֲטוּרֵי זִקְנֵי שֵׂיבָה סְבוּכִים, וְעֵינַיִם קָמוֹת, עֵינֵי מְרַצְּחִים וְגַנָּבִים.  הָאֶחָד בָּהֶם, אֲשֶׁר בַּתָּא מִסְפַּר 78, הָיָה הַמַּקְשִיב בְּכָל הַתַּלְמִידִים וַיִלְמַד הַרְבֵּה וַיַּבֵּט אֶל הַמּוֹרֶה בְּעֵינַים מַבִּיעוֹת תּוֹדָה רַבָּה וְכָבוֹד.  וְהָאִישׁ עוֹדֶנּוּ צָעִיר לְיָמִים, בַּעַל-זָקָן שָׁחוֹר; וְהוא לא הָיָה רָשָׁע כִּי אִם אֻמְלָל.  הוּא הָיָה חָרַשׁ-עֵצִים ויֵּשְׁלֵך בְּעֵת אַפּוֹ מַקְצוֹעָה עַל אֲדוֹנָיו, אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ תַמְרוּרִים זֶה כַּמָּה, וַיִפְצָעֵהוּ בְּרֹאשׁוֹ פֶצַע-מָוֶת; עַל זֹאת נֶחְרַץ מִשְׁפָּטוֹ לְהֵאָסֵר שָׁנִים רַבּוֹת בְּבֵית-הָאֲסוּרִים.  בִּשְׁלשָׁה חֲדָשִׁים לָמַד קְרֹא וּכְתוֹב, וַיֶּרֶב לִקְרֹא בִּסְפָרִים; וְכַאֲשֶׁר הוֹסִיף לִלְמוֹד כֵּן הָיָה כְמֵיטִיב דַּרְכּוֹ וּכְנִחָם עַל עֲוֹנוֹ.  וַיְהִי הַיּוֹם, כְּתֹם הַשִּׁעוּר, וַיִּתֶּן-אוֹת לַמּוֹרֶה, אֲשֶׁר יָבֹא אֶל חַלּוֹנוֹ וַיַּגֶד-לוֹ בְּתוּגַת-לֵב, כִּי בְיוֹם מָחָר עָלָיו לָצֵאת מִטּוּרִין וְלָלֶכֶת לִרְצוֹת אֶת עֲוֹנוֹ בְּבָתֵּי-הָאֲסוּרִים אֲשֶׁר בְּוֵנֵצִיָּה; וּבְבָרְכוֹ אוֹתוֹ בִּרְכַּת-הַפְּרִידָה בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, בְּקוֹל נִרְגָּשׁ וּמְלֵא הַכְנָעָה, רִשְׁיוֹן לִנְגֹּעַ בְּיָדוֹ.  וַיִתֶּן-לוֹ הַמּוֹרֶה אֶת יָדוֹ וַיִּשָּׁקֶהָ; וְאַחַר אָמַר: "חֵן חֵן"!  וַיֵלֶך מֵעֵינָיו.  וְכַאֲשֶׁר הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה אֶת יָדוֹ הָיְתָה כֻלָּהּ רְטֻבָּה מִדְּמָעוֹת.  אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא יָסַף עוֹד לִרְאוֹתוֹ.  עָבְרוּ שֵׁשׁ שָׁנִים.  וְשִׁלְשֹׁם בַּבֹּקֶר הוֹסִיף הַמּוֹרֶה לְסַפִּר וַאֲנִי יושֵׁב בְּבֵיתִי, וּלְבָבִי הוֹגֶה בְּכֹה וּבְכֹה, אַךְ לֹא בָּאֻמְלָל הַזֶּה, אֲשֶׁר כְּבַר שְׁכַחְתִּיו, וְהִנֵּה אִישׁ נָכְרִי בָּא אֶל הַבַּיִת, וְהוּא לָבוּשׁ בְּגָדִים רָעִים, וְלוֹ זָקָן גָּדוֹל שָׁחוֹר, אֲשֶׁר שֵׂיבָה זָרְקָה בוֹ.  וַיֹּאמֶר אֵלַי הָאִישׁ: "הֲלֹא אַתָּה הָאָדוֹן הַמּוֹרֶה פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי?" —  "וּמִי אַתָּה?" שְׁאַלְתִּיו.  "אָנֹכִי הָאַסִּיר אֲשֶׁר יָשַׁב בַּתָּא מִסְפַּר 78.  לִפְנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים לִמַּדְתָּ אוֹתִי קְרֹא וּכְתוֹב; בַּשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה הֲלֹא תִזְכּוֹר זֹאת,   נְתַתָּ לִי אֶת יָדֶךָ; וְעַתָּה הִנֵּה נִרְצָה עוֹנִי, כִּי מָלָא צְבָאִי, וָאָבֹא הֵנָּה...  לִשְׁאוֹל מֵאֵת אֲדוֹנִי, שֶׁיּוֹאִיל לָקַחַת מִיָדִי אוֹת-זִִכָּרוֹן, דָּבָר קָטָן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, בְּשִׁבְתִּי בְּבֵית הָאֲסוּרִים.  הֲיֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ, אֲדוֹנִי, לְקַבֵּל אוֹתוֹ מֵאִתִּי, לְמַעַן תִּזְכְּרֵני?"  אֲנִי עָמַדְתִּי עִל עָמְדִי, ומִלָּה אֵין בְּפִי.  וְהוּא דִמָּה, כִּי אֵינֶנִּי חָפֵץ לָקַחַת מִנְחָתוֹ מִיָּדוֹ, וַיִּתְבּוֹנֵן בִּי כְּאוֹמֵר: עֱנוּת שֵׁשׁ שָׁנִים לֹא תִשְׁפּוֹק אֵפוֹא לִרְחוֹץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי!  אַךְ מִדֵּי הִתְבּוֹנְנוּ בִי הִבִיעוּ פָנָיו רֹב יָגוֹן וְדַאֲבוֹן-נָפֶשׁ, עַד אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי יָדִי כְּרֶגַע וָאֶקַח אֶת הַחַפֶץ; וְהִנֵּה הוּא בָזֶה.  וַנִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בַּקֶּסֶּת: וַנֵּרֶא וְהִנֵּה כְמוֹ עָבַד בָּה עֹשׂהוּ בְחֹד מַסְמֵר בְּאֹרֶךְ-רוּחַ רָב; מְפֻתָּח עָלֶיהָ עֵט, ומִתַּחַת לָעֵט מַחְבֶּרֶת, מִסָּבִיב הָיְתָה הַכְּתֹבֶת הַזֹּאת: "לְמוֹרִי.  זִכָּרוֹן לְמִסְפַּר 78.  שֵׁשׁ שָׁנִים!"  וּמִתַּחַת הָיָה כָתוּב בְּאוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת מֵאֵלֶּה: "חֲרִיצוּת וְתִקְוָה".  הַמּוֹרֶה כִּלָּה לְדַבֵּר וַנִּפָרֵד אִישׁ מֵאָחִיו.  אַך בְּכָל הַדֶּרֶך מִמָּנְקַלִּיֵּרִי עַד טוּרִינוֹ, לֹא יָכֹלְתִּי לְהָסִיר מִלְּבָבִי אֶת הָאַסִּיר, אֲשֶׁר לְיַד הַחַלוֹן הַקָּטָן, אֶת פְּרִידָתוֹ אֲשֶׁר נִפְרַד מֵעַל הַמּוֹרֶה, אֶת כְּלִי-הַדְּיוֹ הַדַּל, אֲשֶׁר עָבַד בּוֹ עֹשֵׂהוּ בְּתָא גַלְמוּד וַאֲשֶׁר יַגִּיד רַבּוֹת בְּלִי אֹמֶר וּבְלִי דְבָרִים; וְגַם בַּלַיְלָה הָיָה הוּא חֲזוֹן חֲלוֹמִי, וְהַבֹּקֶר עוֹד הָגִיתִי בוֹ...  אַךְ רָחוֹק הָיִיתִי מְאֹד מִדַּמוֹת בְּנַפְשִׁי אֶת הַחֲדָשָה הַמַּתְמִיהָה, הַנְּכוֹנָה לִי בְבֵית-הַסֵּפֶר!  כִּמְעַט יָשַׁבְתִּי עַל מוֹשָׁבִי הֶחָדָש בַּסַּפְסָל לְיַד דֵּירוֹסִי וָאֶכְתּוֹב אֶת תַּרְגִּיל הַחֶשְׁבּוֹן, אֲשֶׁר נִתַּן לָנוּ לִבְחִינַת הַתַּלְמִידִים אַחַת בַּחֹדֶשׁ, סִפַּרְתִּי לַחֲבֵרִי אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל הָאַסִּיר וְעַל הַקֶּסֶת, אֲשֶׁר עֵט ומַחְבֶּרֶת מְפֻתָּחִים עָלֶיהָ, וְעַל הַכְּתֹבֶת אֲשֶׁר מִסָּבִיב: שֵׁשׁ שָׁנִים!  וַיִּשְׁתּוֹמֵם דֵּירוֹסִי לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּבֵּט חֲלִיפוֹת אֵלַי וְאֶל קָרוֹסִי, בֶּן מוֹכֶרֶת הַיָּרָק, הַיּוֹשֵׁב בַּסַּפְסָל אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ, אֲחוֹרָיו אֵלֵינוּ וְעֵינָיו וְלִבּוֹ אֶל תַּרְגִּילוֹ.  וְאַחַר אָמַר אֵלַי בַּלָּט, בְּהַחֲזִיקוֹ בִּזְרוֹעִי: "הַס!  הַאֵינְךָ יודֵעַ?  קָרוֹסִי אָמַר לִי שִׁלְשׁוֹם, קֶסֶת רָאָה בְּיַד אָבִיו הֵשָּׁב מֵאֲמֵרִיקָה":  קֶסֶת עֲגֻלָּה מְחֻדָּדָה, עֲשׂוּיָה מְלֶאכֶת-יָד, וְעָלֶיהָ מְפֻתָּחִים עֵט וּמַחְבֶּרֶת: הַדְּבָרִים מַתְאִימִים!  שֵׁש שָׁנִים אָמַר הָיָה אָבִיו בַּאֲמֵרִיקָה.  וְאוּלָם בְּבֵית-הָאֲסוּרִים יָשָׁב; קָרוֹסִי הָיָה קָטָן בְּעֵת עֲשׂוֹת אָבִיו אֶת הַדָּבָר הָרַע הַהוּא, וְאֵינֶנּוּ זוֹכֵר אֶת הַנַּעֲשָׂה, וְאִמּוֹ רִמְּתָה אוֹתוֹ, וּבְכֵן אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ מְאוּמָה; וְעַתָּה אַל יִתְמַלֵּט מִפִּינוּ כָּל הֶגֶה בַּדָּבָר הַזֶה!  שָׁמַעְתִּי, וּמִפִּי נֶעֶתְּקוּ מִלִּים, רַק עֵינַי נִצְמָדוֹת אֶל קָרוֹסִי.  אַחֲרֵי כֵן פָּתַר דֵּירוֹסִי אֶת הַתַּרְגִּיל וַיּוֹשֶׁט אֶת הַפִּתְרוֹן מִתַּחַת לַסַּפְסָל אֶל קָרוֹסִי; וַיִּתֶּן-לוֹ גִלְיוֹן- נְיָר; וַיִּקַּח מִיָּדוֹ אֶת הַסִּפּוּר לַחוֹדֶש:  "הַשׁוֹמֵר עַל אָבִיו בַּחֲלוֹתוֹ", אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הַמּוֹרֶה לְהַעְתִּיקוֹ, לְמַעַן כְּתוֹב אוֹתוֹ הוּא תַחְתָּיו; וַיִּתֶּן-לוֹ עֵטִים, וַיָּשֶׂם בְּחִבָּה יָדוֹ עַל שִׁכְמוֹ; ומִמֶּנִי שָׁאָל וָאֶשָּׁבַע לוֹ בִּכְבוֹדִי לְבִלְתִּי הַגֵּד דָּבָר לְאִישׁ; בְּצֵאתֵנוּ מִבֵּית-הַסֵּפֶר אָמַר אֵלַי בְּחִפָּזוֹן: "אֶתְמוֹל בָּא אָבִיו לְקַחְתּוֹ הַבַּיְתָה, וְגַם הַיּוֹם יָבוֹא הֵנָּה: וְרָאִיתָ וְעָשִׂיתָ כָּמוֹנִי".  יָצָאנוּ אֶל הָרְחוֹב, וְהִנֵּה אֲבִי קָרוֹסִי עוֹמֵד שָׁם, בְּרִחוּק מָקוֹם מְעַט: אִישׁ בַּעַל זָקָן שָׁחוֹר, אֲשֶׁר שֵׂיבָה זָרְקָה בוֹ, וְהוּא לָבוּשׁ בְּגָדִים רָעִים וּפָנָיו חִוְּרִים, מַבִּיעִים הֶגְיוֹן לֵב.  וַיִּלְחַץ דֵּירוֹסִי אֶת יַד קָרוֹסִי, וַיַּעַשׂ אֲשֶׁר יִסַּבּוּ עֵינֵי הָרוֹאִים עַל מַעֲשֵׂהוּ זֶה, וַיֹּאמֶר בְּקוֹל רָם: "לְהִתְרָאוֹת קָרוֹסִי", וַיָּשֶׂם אֶת יָדוֹ תַּחַת סַנְטֵרוֹ.  גַּם אֲנִי עָשִׂיתִי כַדָּבָר הַזֶּה.  אַך בַּעשֲׂוֹת דֵּירוֹסִי זֹאת הִתְאַדֵּם כְּאַרְגָמָן, וְכֵן גַּם אָנִי; אֲבִי קָרוֹסִי הִתְבּוֹנֵן אֵלֵינוּ בְמַבַּט רָצוֹן; אַךְ מַבָּט זֶה הִבִּיעַ גַּם רֹגֶז-לֵב וַחֲשָׁד, וְלַמַרְאֶה חָרַד לִבִּי בְּקִרְבִּי.

 

הַשּׁוֹמֵר עַל "אָבִיו" בַּחֲלוֹתוֹ

סִפּוּר לַחֹדֶשׁ

בְּבֹקֶר יוֹם-גֶּשֶׁם אֶחָד, בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, בָּא נַעַר לָבוּשׁ בִּגְדֵי אִכָּרִים וְהוּא כֻלּוּ רָטֹב מִמָּטָר וּמְלֻכְלָךְ, וּצְרוֹר בְּגָדִים תַּחַת זְרוֹעוֹ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי שׁוֹמֵר-הַסַּף שֶל בֵּית-הַחוֹלִים הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּנַפּוֹלִי, וַיִּדְרֹשׁ לְאָבִיו, בְּהַרְאוֹתוֹ מִכְתָּב שֶׁהֵבִיא בְיָדוֹ.  וְלַנַּעַר פָּנִים יָפִים וַעֲגֻלִּים-מָאֳרָכִים כְּתַבְנִית בֵּיצָה, שְׁחַרְחוֹרִים-חִוְּרִים, עֵינַיִם מַבִּיעוֹת דְּאָגָה וּשְׁתֵּי שְׁפָתַיִם מְלֵאוֹת, פְּתוּחוֹת לְמֶחְצָה, אֲשֶׁר בַּעֲדָן נִרְאוּ שִׁנַיִם לְבָנוֹת כַּשָׁלֶג.  הוּא בָא מֵאַחַד הַכְּפָרִים אֲשֶׁר בִּסְבִיבוֹת נַפּוֹלִי.  אָבִיו נָסַע מִבֵּיתוֹ לִפְנֵי שָׁנָה לְבַקֶּשׁ-לוֹ עֲבוֹדָה בְּצָרְפַת, וַיָּשָׁב אֶל אִיטַלְיָה וַיַּעַל עַל הַיַּבָּשָׁה בְּנַפּוֹלִי לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים; שָם חָלָה פִתְאֹם, וְכִמְעַט יָכֹל לִכְתּוֹב מִלִים מִסְפָּר לְבֵיתוֹ, לְהוֹדִיעָם כִּי שָׁב מִמַסָּעוֹ וְכִי עָלָיו לָבוֹא אֶל בֵּית-הַחוֹלִים.  אִשְׁתּוֹ, אֲשֶׁר תְּקָפָהּ יֵאוּשׁ לַשְּׁמוּעָה הָרָעָה וַאֲשֶׁר לֹא יָכְלָה לָצֵאת מִבֵּיתָה, כִּי הָיוּ לָהּ יַלְדָּה חוֹלָה וְיֶלֶד יוֹנֵק-שָׁדַיִם, שָלְחָה אֶת בְּנָהּ, הַגָּדוֹל בִּילָדֶיהָ, אֶל נַפּולִי, וּמְעַט כֶּסֶף בְּיָדוֹ, לְמַעַן הֱיוֹתוֹ לְעֵזֶר לְאָבִיו.  הַנַּעַר הָלַך בְּרַגְלָיו דֶּרֶך עֲשָׂרָה מִילִים.

שׁוֹמֵר הַסַּף שָׂם עֵינוֹ עַל הַמִּכְתָּב וְאַחַר קָרָא לְאַחַד מִמְשָׁרְתֵי הַחוֹלִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲשֶׁר יוֹלִיךְ אֶת הַנַּעַר אֶל אָבִיו.

וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמְשָׁרֵת: "וּמִי אָבִיךָ?"

וַיִּקֹּב הַנַּעַר אֶת שְׁמוֹ, וּלְבָבוּ חָרַד וּפָחַד, פֶּן יֻגַּד לוֹ דָבָר רָע.

אַךְ הַמְשָׁרֵת לֹא זָכַר אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה.

ויִּשְׁאַל: "פּוֹעֵל זָקֵן, אֲשֶׁר בָּא מִן הַחוּץ?"

וַיֹּאמֶר הַנַּעַר, ופַחַד לְבָבוֹ הוֹלךְ וְגָדוֹל: "פּוֹעֵל כֵּן; לֹא זָקֵן מְאֹד.  בָּא מִן הַחוּץ, כֵּן".

וַיִּשְׁאַל הַמְשָׁרֵת: "ומָתַי בָּא אֶל בֵּית-הַחוֹלִים?"

וַיָּשֶׂם הַנַּעַר עֵינוֹ בַּמִּכְתָּב וַיֹּאמֶר: "חוֹשֵׁב אָנֹכִי, לִפְנֵי חֲמִשָּׁה יָמִים".

הַמְשָׁרֵת חִשַּׁב מְעָט, וְאַחַר אָמַר, כְּאִישׁ אֲשֶׁר זָכַר פִּתְאֹם: "כֵּן!  בָּאוּלָם הָרְבִיעִי, בַּמִּטָּה האַחֲרוֹנָה".

ויִּשְׁאַל הַנַּעַר בְּחֶרְדַּת לֵב: "הַאֲנוּשָׁה מַחֲלָתוֹ?  וּמַה שְּׁלוֹמוֹ?"

הַמְשָׁרֵת הִתְבּוֹנֵן אֵלָיו וְלֹא עָנָהוּ דָּבָר.  וְאַחַר אָמַר: "בּוֹא עִמִּי".

וַיַּעֲלוּ בְמַעֲלוֹת וַיַּעֲבְרוּ מָבוֹא רָחָב, וַיָּבוֹאוּ עַד פֶּתַח אוּלָם, אֲשֶׁר שְׁנֵי טוּרֵי מִטּוֹת בּו.    וַיָּבוֹא הַמְשָׁרֵת אֶל הָאוּלָם וְלַנַּעַר אָמַר: "בּוֹא אַחֲרָי".  הַנַּעַר אִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ וַיָּבוֹא אַחֲרָיו, וְהוּא מַבִּיט בְּעֵינֵי פַחַד יָמִין וּשְׂמֹאל אֶל הַפָּנִים הַלְּבָנִים וְהַצְּנוּמִים שֶל הַחוֹלִים, אֲשֶׁר מִקְְּצָתָם שָׁכְבוּ עֲצֻמֵּי-עֵינַיִם כַּמֵּתִים, וּמִקְּצָתָם פָּתְחוּ עֵינֵיהֶם לָרְוָחָה וַיַּבִּיטוּ נִכְחָם כְּנִבְהָלִים.  רַבִּים הָגוּ בְּקוֹל נְכָאִים כִּילָדִים.  הַחֶדֶר הָיָה אָפֵל, הָרוּחַ מָלֵא רֵיחַ חָרִיף, רֵיחַ סַמִּים וּתְרוּפות.  שְׁתֵּי אֲחָיוֹת רַחֲמָנִיּוֹת הָלְכוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וּבַקְבּוּקִים קְטַנִּים בִּידֵיהֶן. 

כַּאֲשֶׁר בָּאוּ עַד קְצֵה הָאוּלָם, עָמַד שׁוֹמֵר הַחוֹלִים דּוּמָם לִמְרַאשׁוֹתֵי מִטָה אַחַת, וַיִּמְשֹׁך אֶת הַמָּסָךְ וַיֹּאמַר: "הִנֵּה אָבִיך",

וַיִּתְפָּרֵץ הַנַּעַר בִּבְכִי וְהַצְּרוֹר נָפַל מִיּדוֹ; וַיָּשֶׂם אֶת רֹאשׁוֹ עַל שְׁכֶם הַחוֹלֶה וַיֹּאחֵז בְּיָדוֹ הָאַחַת אֶת זְרוֹעוֹ, אֲשֶׁר הָיְתָה נְטוּיָה עַל הַמִּכְסֶה בְּלִי נוֹעַ.  הַחוֹלֶה לֹא זָע.

וַיָּקָם הַנַּעַר וַיִּתְבּונֵן אֶל אָבִיו וַיִּתֵּן שֵׂנִית אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִי, אָז הבִּיט אֵלָיו הַחוֹלֶה מַבָּט מְמֻשָּׂךְ וַיְהִי כְמַכִּיר אוֹתוֹ.  אַךְ שְׂפָתָיו לֹא נָעוּ.  "אָבִי הַמִּסְכֵּן, מַה מְּאֹד שֻׂנָּה!"  לוּלֵא יָדַע הַנַּעַר, כִּי הוּא זֶה, כִּי עַתָּה לֹא הִכִּירוֹ.  שְׁעָרוֹ הִלְבִּין, זְקָנוֹ גָדַל, פָּנָיו צָבוּ וְצִבְעָם הָפַך אָדֹם כֵּהֶה, הָעוֹר צָפַד וְהִבְהִיק, הָעֵינַיִם קָטְנוּ, הַשְּׂפָתַיִם עָבוּ, וּמַרְאֵהוּ שֻׁנָּה כָלִיל: רַק מצְחוֹ וְקֶשֶׁת גַּבּוֹת עֵינָיו הָיוּ כַּאֲשֶׁר הָיוּ.  הוּא נָשַׁם בִּכְבֵדוֹת.  וַיֹּאמֶר הַנַּעַר: "אָבִי, אָבִי!  הֲלֹא תַכִּירֵנִי?  אֲני בִּנְך צִיצִילוֹ.  מִן הַכְּפָר אֲנִי בָא, אִמִּי שְׁלָחַתְנִי הֵנָּה.  הִתְבּונֵן אֵלַי הֵיטֵב.  הַאִם לֹא תַכִּירֵנִי?  דַּבֵּר אֵלַי דָּבָר".

אַךְ אַחֲרֵי התְבּוֹנֵן בּוֹ הַחוֹלֶה בְּשׂוּם-לֵב, עָצַם אֶת עֵינָיו.

"אָבִי!  אָבִי!  מַה-לָּך?  אֲנִי בִנְךָ, צִיצִילוֹ שֶׁלָךְ".  הַחוֹלֶה לֹא נָע, וַיּוֹסֶף לִנְשֹׁם בִּכְבֵדוּת.

וַיּקַּח לוֹ הַנַּעַר הַבּוֹכֶה כִּסֵּא וַיֵּשֶׁב יָשֹׁב וְצַפֵּה, וְעֵינָיו אֶל פְּנֵי אָבִיו.  וַיֹּאמֶר בְּלִבּו: עוֹד מְעָט יַעֲבוֹר הָרוֹפֵא הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלִים וְהִגִּיד לִי דְּבַר-מָה.  וַיַּעְמֵד הַנַּעַר לַחֲשׁוֹב מַחֲשְׁבוֹתָיו הַנּוּגוֹת, וַיִּזְכּוֹר דְּבָרִים רַבִּים עַל אָבִיו הַטּוֹב, ויִּזְכּוֹר אֶת יוֹם נָסְעוֹ וְאֶת בִּרְכָתוֹ-שָׁלוֹם הָאַחֲרוֹנָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ אוֹתוֹ בָּאֳנִיָּה; גַּם אֶת הַתִּקְוָה, אֲשֶׁר קִוּוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לְתוֹצְאוֹת הַמַּסָּע הַזֶה זָכֵר, וְאֶת שִׁבְרוֹן-לֵב אִמּוֹ בְּבוֹא אֵלֶיהָ הַמִּכְתָּב; וְגַם בַּמָּוֶת הָגָה לִִבּו; וַיַּרְא  בְּחָזוֹן אֶת אָבִיו מֵת, אֶת אִמּוֹ לוֹבֶשֶׁת בִּגְדֵי אֵבֶל וְאֶת בְּנֵי-הַבַּיִת בְּכָל רָע.  וְכָכָה הֶאֱרִיךְ לָשֶׁבֶת, עַד אֲשֶׁר נָגְעָה יָד קַלָּה בְּשִׁכְמוֹ, וַיִּתְעוֹרֵר וְהִנֵּה לְפָנָיו נְזִירָה.  וַיְמַהֵר וַיִּשְׁאַל אוֹתָה: מַה לְּאָבִי?  וַתֹּאמֶר לוֹ הָאָחוֹת בְּמֶתֶק שְׂפָתַים: הַאָבִיךָ זֶה?  כֵּן, אָבִי הוּא, וְלִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹמוֹ בָּאתִי: מַה-לּו?  וַתַּעַן הָאָחוֹת: חֲזַק וֶאֱמָץ, נַעַר; עוֹד מְעַט יָבֹא הָרוֹפֵא.  וַתֵּלֶך לָהּ, מִבְּלִי הַגֵּד עוֹד דָּבָר.

מִקֵּץ חֲצִי-שָׁעָה שָׁמַע קוֹל צִלְצוּל הַמְּצִלָּה; וַיַּרְא וְהִנֵּה הָרופֵא בָא הַחַדְרָה, הוּא וְעוֹזְרוֹ עִמּוֹ; וְאַחֲרֵיהֶם הָאָחוֹת וּמְשָׁרֵת הַחוֹלִים.  וַיָּחֵלּוּ לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלִים, וַיַּעֲמְדוּ אֵצֶל כָּל מִטָּה וּמִטָּה.  כָּל רֶגַע הֶאֱרִיךְ בְּעֵינֵי הַנַּעַר לְאֵין קֵץ, וּבְכָל צַעַד אֲשֶׁר צָעַד הָרוֹפֵא גָּדְלָה חֶרְדַּת נַפְשׁוֹ.  עַד שֶׁבָּא אֶל הַמִּטָּה אֲשֶׁר אֵצֶל מִטַּת אָבִיו.  וְהָרוֹפֵא יָשִׁישׁ, גְּבַה-קוֹמָה וּשְׂחוֹחַ וּפָנָיו מַבִּיעִים כֹּבֶד-רֹאשׁ.  עוֹד בְּטֶרֶם יַעֲבוֹר הָרוֹפֵא מִן הַמִּטָּה הַקְּרוֹבָה קָם הַנַּעַר מִמוֹשָׁבוֹ וּבְגֶשֶׁת הָרוֹפֵא אֶל אָבִיו הֵחֵל לבְכּוֹת.

וַיַּבֵּט הָרוֹפֵא אֵלָיו.  וְהָאָחוֹת אָמְרָה: "בֶּן הַחוֹלֶה הוּא, הַיּוֹם בַּבֹּקֶר בָּא הֵנָּה מן הַכְּפָר.

הָרוֹפֵא שָׂם אֶת יָדוֹ עַל שְׁכֶם הַנַּעַר, וְאַחַר שָׂחַח עַל הַחוֹלֶה, מִשֵּׁשׁ דּוֹפְקוֹ, שָׂם יָדוֹ אֶל מִצְחוֹ, וַיַּעֲרוֹךְ שְׁאֵלוֹת אֲחָדוֹת אֶל הָאָחוֹת; וְהִיא עָנְתָה: אֵין כָּל חָדָשׁ.  וַיַּעֲמֹד וַיֶּהְגֶּה מְעַט בִּלְבָבוֹ, ואַחַר אָמַר: הוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת, כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עַד כֹּה.

אָז אִמֵּץ הַנַּעַר אֶת לְבָבו ויֹּאמֶר בְּקוֹל בְּכִי: מַה לְּאָבִי?

וַיּשֶׂם הָרוֹפֵא שֵׁנִית יָדוֹ עַל שְׁכֶם הַנַּעַר וַיֹּאמֶר לוֹ: חֲזַק ויַאֲמֵץ לְבָבְך, בּנִי, "שׁוֹשַׁנַּת-הַפָּנִים" לוֹ.  זֹאת מַחֲלָה קָשָׁה, אַך עוֹד יֵשׁ תִּקְוָה.  שְׁקוֹד וּשְׁמוֹר עָלָיו.  שִׁבְתְּךָ עַל-ידוֹ תֵּיטִיב לוֹ.

וַיִּקְרָא הַנַּעַר בְּקוֹל נוֹאָשׁ: וְאוּלָם אֵינֶנּוּ מַכִּיר אוֹתִי!  הַכֵּר יַכִּיר אוֹתְך... אוּלַי בְּיוֹם מָחָר.  נְקַוֶּה לְטוֹב.  חֲזַק וֶאֱמָץ.

הַנַּעַר בִּקֵּשׁ לִשְׁאוֹל עוֹד; אַךְ לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ.  וְהָרוֹפֵא פָּנָה הָלַך מִשָּׁם לְבַקֵּר אֶת יֶתֶר הַחוֹלִים.  וְהַנַּעַר הֵחֵל לַעֲמוֹד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ, לְכַלְכֵּל אֶת אָבִיו הַחוֹלֶה.  וַיְהִי כִּי לֹא יָכֹל לַעֲשׂות מְאוּמָה, וַיַּעֲרוֹך לַחוֹלֶה אֶת הַשְׂמִיכוֹת, וַיָּשֶׂם יָדוֹ אֶל תּוֹךְ יָדוֹ בְּכָל עֵת, וַיְגרֵשׁ מִפָּנָיו אֶת הַזְּבוּבִים, ויִּשַׂח עָלָיו מִדֵּי הַשְׁמִיעוֹ אֲנָחָה, וּבְהָבִיא הָאָחוֹת לִשְׁתּוֹת, יִקַּח מִיָּדָהּ אֶת הַכּוֹס אוֹ אֶת הַכַּף וְנָתַן לַחוֹלֶה; וְהַחוֹלֶה הִתְבּוֹנֶן-בּו פְּעָמִים אֲחָדוֹת, אַך לֹא נָתַן כָּל אוֹת, כִּי מַכִּיר הוּא אוֹתוֹ.  בּכָל-זֹאת הֶאֱרִיךְ לְהַבִּיט אֵלָיו פַּעַם בְּפַעַם, וּבְיֶתֶר יִחוּד בִּרְאוֹתוֹ אוֹתוֹ מוֹחֶה דְמָעוֹת בְּמִטְפַּחְתּוֹ.  וּבְכֵן עָבַר הַיּוֹם הָרִאשוֹן.  בַּלַיְלָה יָשֵׁן הַנַּעַר עַל שְׁנֵי כִסְאוֹת בְּפִנַּת הַחֶדֶר, וּבַבֹּקֶר שָׁב לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ, עֲבוֹדַת הָאַהֲבָה וְהָרַחֲמִים.  וּבְהַבִּיטוֹ הַיּוֹם אֶל עֵינֵי הַחוֹלֶה, וְהִנֵּה כְמוֹ נִרְאָה לוֹ בָּהֵן אוֹת, כִּי שָׁבָה דַעַת-נַפְשׁוֹ אֵלָיו.  לְקוֹל הַנַּעַר, הַמָּלֵא רֹךְ וְחִבָּה, נִרְאָה כְּמוֹ הֵאירוּ עֵינָיו בְּאוֹר הַכָּרַת טוֹבָה כִּמְעַט קָט; וּפַעַם אַחַת הֵנִיעַ שְׁפָתָיו, כִּמְבַקֵּשׁ לְהַגִּיד דְּבַר-מָה.  מִדֵּי הֲקִיצוֹ, אַחֲרֵי נוּמוֹ תְּנוּמָה קְצָרָה, הָיָה כִמְבַקֵּשׁ אֶת שׁוֹמְרוֹ הַקָּטָן.  הָרוֹפֵא, אֲשֶׁר עָבַר עָלָיו פַּעֲמַיִם, חָזָה בוֹ, והִנֵּה שֻׁנָּה מְעַט לְטוֹב.  לְעֵת עֶרֶב, בְּהַגִּישׁ הַנַּעַר כּוֹס אֶל פִּי הַחוֹלֶה, נִרְאָה לוֹ כִּשְׂחוֹק קַל מְרַחֵף עַל שְׂפָתָיו הַצָּבוֹת.  אָז בָּאָה בוֹ רוּחַ חֲדָשָׂה וַיְיַחֵל לְטוֹב.  וּבְתִקְוָתוֹ אֲשֶׁר קִוָּה, כִּי מֵעַתָּה יָבִין לוֹ הַחוֹלֶה, אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה, הֵחֵל לְסַפֵּר עַל דִּבְרֵי בֵיתוֹ; וַיְסַפֶּר-לוֹ בְּרֹב עִנְין עַל הָאֵם, עַל הָאֲחָיוֹת הקְּטַנּוֹת, עַל תְּשׁוּבָתוֹ הַבַּיְתָה, וַיְדַבּר עַל לִבּו דְּבָרִים טוֹבִים, דְּבָרִים נִחוּמִים, לְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ.  וְאַף כִּי לֹא יָדַע, הַאֻמְנָם מְדַבֵּר הוּא עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת, הוֹסִיף לְסַפֵּר עוד, כִּי נִרְאָה לוֹ שֶׁהַחוֹלֶה שׁוֹמֵעַ וּמַקְשִׁיב בְּרָצוֹן לְקוֹלוֹ, לַצְּלִיל הַזֶּה, הַמַּבִּיעַ רַחֲמים רַבִּים וְיָגוֹן גָּדוֹל.  וְכָכָה עָבַר הַיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהַיּום הַשְּׁלִישִׁי וְהַיּום הָרְבִיעִי, וְלַחוֹלֶה פַעַם טוֹב וּפַעַם שָׁב וְרַע לוֹ; והַנַּעַר נָתוּן כֻּלּו לְמִשְׁמַרְתּוֹ, עַד אֲשֶׁר לֹא בָא אֶל פִּיו כִּי אִם פַּת-לֶחֶם וּמְעַט גְּבִינָה פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם, אֲשֶׁר הֵבִיאָה לוֹ הָאָחוֹת; גַּם לְכָל הַנַּעֲשֶׂה מִסָּבִיב לוֹ לֹא שָׂם לֵב וְלֹא הִתְבּוֹנֵן, גַּם לֹא לַחוֹלִים הַגֹּוְעִים, וְלָאֲחָיוֹת הַמְמַהֲרוֹת וּבָאוֹת פִּתְאוֹם בַּלַּיְלָה, וְלִבְכִי תַמְרוּרַי הַמְבַקְּרִים, הַשָּׁבִים בְּאֶפֶס תִּקְוָה, גַּם לֹא לְכָל מַרְאוֹת-הָעֶצֶב, הַנִּרְאִים בְּבֵית-חוֹלִים מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ וַאֲשֶׁר, לוּלֵא הָיוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ אַךְ אֶל אָבִיו, הִפְחִידוּ כָל עַצְמוֹתָיו וַיִּגְּעוּ עַד נַפְשׁוֹ.  הַשָּׁעוֹת, הַיָּמִים עָבְרוּ זֶה אַחַר זֶה, וְהוּא עוֹדֶנּוּ יוֹשֵׁב אֵצֶל מִטַּת אָבִיו, מַקְשִׁיב, שׁוֹקֵד, חָרֵד לְכָל אֲנָחָה אֲשֶׁר יֵאָנֵחַ וּלְכָל מַבַּט עֵינָיו, נִסְעָר וְנִרְעָשׁ בֵּין שְׁבִיב תִּקְוָה, הַמְחַיֶּה רוּחוֹ, וּבֵין הַדְּאָגָה, הַלּוחֶצֶת לְבָבוֹ בְּמַלְקָחֶיה.

בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי שֻׁנָה פִתְאֹם מַצַּב הַחוֹלֶה לָרָע.

וְכַאֲשֶׁר שָׁאַל אֶת פִּי הָרוֹפֵא, הֵנִיעַ הָרוֹפֵא בְרֹאשׁוֹ, לֵאמֹר: אָפְסָה כָל תִּקְוָה; וַיִּצְנַח הַנַּעַר עַל הַכִּסֵּא וַיֵּאָנֵחַ בִּמְרִירוּת.  בְּכָל-זֹאת נִחַם אוֹתוֹ דְּבַר מָה: אַף כִּי מַצַּב הַחוֹלֶה שֻנָּה לָרַע, נִרְאָה לַנַּעַר, כְּמוֹ הֵחֵלָּה דַעַת-נַפְשׁוֹ לָשׁוּב אֵלָיו מְעַט-מעָט.  כַּאֲשֶׁר הוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הַנַּעַר כֵּן הִיְשִׁירוּ עֵינָיו נֶגְדּוֹ וּמַבָּטוֹ הִבִּיעַ אַהֲבָה וָרֹך, אֲשֶׁר הָלְכוּ הָלוֹךְ וָרֹב; לֹא אָבָה לָקַחַת שִׁקוֹי אוֹ סַמֵּי מַרְפֵּא כִּי אִם מִיָּדוֹ, וּפַעַם בְּפַעַם הִתְאַמֵּץ לְהָנִיעַ שְׂפָתָיו, כִּמְבַקֵּש לְבַטֵּא דָבַר; וְיֵשׁ אֲשֶׁר הָיוּ מַאֲמַצָּיו אֵלֶּה בְּהִירִים וּבְרוּרִים, עַד אֲשֶׁר הֶחֱזִיק הַבֵּן בְּכָל עֹז בִּזְרוֹעוֹ, כִּי חָיְתָה רוּחוֹ מִתִּקְוַת-פִּתְאֹם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו כִּמְעַט בְּקוֹל שִׂמְחָה: "חֲזַק וֶאֱמַץ, אָבִי, כִּי הֵרָפֵא תֵרָפֵא וְהָלַכְנוּ הַבַּיְתָה וְשַׂבְנוּ אֶל הָאֵם, רַק עוֹד מְעַט אֹמֶץ-לֵב!"

וַיְהִי בַּשָׂעָה הָרְבִיעִית לְעֵת עֶרֶב, וְהַנַּעַר שָׁפַך נַפְשׂוֹ לִפְנֵי הַחוֹלֶה, בְּהִסָּעֵר לִבּוֹ מֵאַהֲבָה וּמִתִקְוָה, כְּפַעַם בְּפַעַם, והְִנֵּה קוֹל צְעָדִים עוֹלֶה בְאָזְנָיו מִפֶּתַח הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי; וְאַחַר שָׁמַע קוֹל קוֹרֵא, אַך שְׁתֵּי מִלִּים "להִתְרָאוֹת אָחוֹת!"  וַיִּתַּר מִמְּקוֹמוֹ בְּקוֹל זְעָקָה נִכְבָּשָה.

בְּעֶצֶם הָרֶגַע הַזֶּה בָּא אִישׁ הַחַדְרָה וּצְרוֹר בְּיָדו, וְהָאָחוֹת אַחֲרָיו.

ויִּזְעַק הַנַּעַר זְעָקָה גְדוֹלָה וַיַּעֲמוֹד עַל עָמְדוֹ כַּחֲסַר כֹּחַ-תְּנוּעָה.

הָאִישׁ הֵסֵב אֶת פָּנָיו וַיִּתְבּוֹנֵן-בּוֹ וַיִּקְרָא: צִיצִילוֹ!  וַיָּרָץ אֵלָיו.

וְהַנַּעַר הִתְנַפֵּל בְּאֵין-אוֹנִים אֶל זְרוֹעוֹת אָבִיו.

הָאֲחָיוֹת וְהַמְשָׁרְתִים וְעוֹזֵר הָרוֹפֵא מִהֲרוּ בָאוּ וַיַּעַמְדוּ מִשְׁתָּאִים בְּתִמְהוֹן לְבָבָם.

וְהַנַּעַר לֹא יָכֹל לְהוֹצִיא דָבָר מִפִּיו.

הָאָב הִבִּיט בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת אֶל הַחוֹלֶה וְאַחַר אָמַר אֶל בְּנוֹ וּבְדַבְּרוֹ חִבְּקָהוּ וּנְשָׁקָהוּ בְלִי-הֶרֶף לֵאמֹר: "הוֹי צִיצִילוֹ בְּנִי!  אֵיך בָּאתָ הֲלוֹם!  הֵן אֶל מִטַּת חוֹלֶה אַחֵר הֱבִיאוּךָ.  וַאֲנִי בִּכְתוֹב הָאֵם לִי: שָׁלוֹחַ שָׁלַחְתִּי אוֹתוֹ אֵלֶיךָ, דָּאַגְתִּי לְךָ פֶּן לֹא אוֹסִיף עוֹד לִרְאוֹתֶךָ.  צִיצִילוֹ הַמִּסְכֵּן!  כַּמָּה יְמֵי שִׁבְתְּךָ פֹּה?  אֵיכָה נִהְיְתָה הַתְּמוּרָה הַזֹּאת?  אֲנִי שַׁבְתִּי לְאֵיתָנִי מְהֵרָה.  וְעַתָּה, דַּע לְךָ, הִנְנִי בָרִיא וָטוֹב!  וּמַה שְּׁלוֹם הָאֵם, וּשְׁלוֹם קוֹנְצֵטֶלָּה ושְׁלוֹם צִפֳּרֵנוּ, הַיּוֹנֵק?  וַאֲנִי הִנְנִי יוֹצֵא אֶת בֵּית-הַחוֹלִים.  ועַתָּה בֹּא וְנֵלֵכָה.  הוֹי, אֱלֹהִים אַדִּירִים!  מִי פִלֵּל, כִּי הָיֹה תִהְיֶה כָּזֹאת?

הַנַּעַר אַךְ בְּעָמָל יָכוֹל לְבַטֵּא בִּשְׁפָתָיו דְּבָרִים אֲחָדִים וּלְסַפֵּר לְאָבִיו עַל הַמַּצָּב בַּבַּיִת.  "הֶאָח, מָה אֶשְׂמַח מְאֹד!  קָרָא הַנַּעַר: מָה אֶשְׂמַח!  כַּמָּה שָׁבְעָה לָהּ נַפְשִׁי בַּיָּמִים הָרָעִים הָאֵלֶּה!"  ויְנַשֵּׁק לְאָבִיו, וַיְנַשֵּׁק וְלֹא חָדָל.  אַךְ מִמְּקוֹמוֹ לֹא מָשׁ.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אָבִיו: "בֹּא, אֵפוֹא.  עוֹד הָעֶרֶב נִהְיֶה בַבָּיִת.  בֹּא ונֵלֵכָה".  וַיִּמְשׁוֹךְ אוֹתוֹ אֵלָיו.

וְהַנַּעַר הֵסֵב אֶת פָּנָיו וַיּתְבּונֵן אֶל הַחוֹלֶה שֶׁלּו.

וַיּשְׁתָּאֶה לוֹ הָאָב וַיִּשְׁאַל: וּבְכֵן...  הֲתָבוֹא אִם לֹא תָבוֹא?"

וַיָּשָׁב וַיָּעֶף הַנַּעַר עַין עַל הַחוֹלֶה, אֲשֶׁר פָּקַח עֵינָיו בָּרֶגַע הַזֶּה וַיַּבֵּט אֵלָיו הָכֵן.

אָז יִתְפָּרֵץ מִפִּי הַנַּעַר זֶרֶם מִלִּים.  "אַל, אָבִי, חַכֵּה לִי...  לֹא... לֹא אוּכַל.  הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת הַזָקֵן הַזֶּה.  זֶה חֲמִשָּׁה יָמִים אָנֹכִי פֹה.  הוּא מִתְבּוֹנֵן אֵלַי בְּלִי הֲפוּגוֹת.  דִּמִּיתִי כִּי אַתָּה הוּא.  אָהַבְתִּי אוֹתוֹ מְאֹד.  מִדֵּי בַקְּשׁוֹ לִשְׁתּוֹת יַבִּיט אֵלַי, חָפֵץ הוּא קִרְבָתִי תָמִיד; וְעַתָּה רַע לוֹ; הַאֲרִיךְ נַפְשְׁךָ!  אֵינֶנִּי מוֹצֵא אֶת לִבִּי, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, הַדָּבָר נוֹגֵעַ אֶל לִבִּי מְאֹד; מָחָר אָבוֹא הַבַּיְתָה, וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי וְאֵשָׁבָה פֹה עוֹד מְעַט; לֹא נָכוֹן לַעֲזוֹב אוֹתוֹ עַתָּה: רְאֵה, אֵיךְ הוּא מִתְבּוֹנֵן בִּי.  אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִי הוּא, וְאוּלָם דָּרוּשׁ אֲנִי לוֹ, וְעָזַבְתִּי אוֹתוֹ לְבַדּוֹ-וָמֵת, הַנִּיחָה אוֹתִי פֹּה, אָבִי הַטּוֹב!"

וַיִּקְרָא עוֹזֵר-הָרוֹפֵא: נַּעַר בֶּן חָיִל!

הָאָב הִבִּיט אֶל הַנַּעַר בְּתִמָּהוֹן; וְאַחַר הִתְבּוֹנֵן אֶל הַחוֹלֶה וַיִּשְׁאַל: מִי הוּא?

וַיֹּאמֶר עוֹזֵר-הָרוֹפֵא: אִכָּר הוּא, כָּמוֹךָ, מִן הַחוּץ בָּא וַיּוּבָא אֶל בֵּית-הַחוֹלִים, בַּיּוֹם אֲשֶׁר הוּבֵאתָ אֵלָיו אָתָּה.  בַּהֲבִיאָם אוֹתוֹ הֵנָּה לֹא יָדַע נַפְשׁוֹ וְלֹא יָכוֹל לְהַגִּיד דָּבָר.  אוּלַי יֶשׁ-לוֹ רָחוֹק מִפֹּה בַיִת, אִשָּׁה וִילָדִים.  וְהוּא אָכֵן יַחֲשׁוֹב אֶת בִּנְך לְאַחַד מִבָּנָיו.

וַיֹאמֶר הָאָב אֶל צִיצִילוֹ: אִם כֵּן אֵפוֹא, שְׁבָה פֹה.

וַיֹּאמֶר עוֹזֵר-הָרוֹפֵא: אַךְ מְעַט עָלָיו לָשֶׁבֶת עוֹד פֹּה.

וְהָאָב אָמַר שֵׁנִית: שְׁבָה אִתּוֹ.  לֵב אַמִּיץ לָךְ.  אֲנִי הִנְנִי הוֹלֵך בְּלִי הִתְמַהְמֵהַּ לְבֵיתִי, לְמַעַן חַלֵּץ אֶת הָאֵם מִצָּרַת נַפְשָׁהּ.  הֵא לְךָ שֶׁקֶל-כֶּסֶף לְמַחְסוֹרְךָ, אֲשֶׁר יֶחְסַר לָךְ.  הֱיֵה שָׁלוֹם, בְּנִי, בֶּן-הֶחָיִל.  לְהִתְרָאוֹת!

וַיִּשַּׁק לוֹ.  וַיַּבֵּט אֶל פָּנָיו, וַיִּשַׁק לוֹ שֵׁנִית עַל מִצְחוֹ וַיֵּלֶך לוֹ.

וְהַנַּעַר שָׁב אֶל הַמִּטָּה, וְהַחוֹלֶה הָיָה כִמְנֻחָם.  צִיצִילוֹ הוֹסִיף לִשְׁמוֹר מִשְׁמַרְתּוֹ, לִשְׁקֹד עַל הַחוֹלֶה בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹחַ וּבְאֹרֶך-רוּחַ כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם, אַף כִּי לֹא הוֹרִיד עוֹד דְּמעוֹת; וַיּוֹסֶף לְהַשְׁקוֹתוֹ, וַיַּעֲרֹך אֶת מִכְסֵהוּ וַיַּחֲלֵק אֶת יָדוֹ וַיְדַבֵּר אֵלָיו נְעִימוֹת, לְמַעַן אַמֵּץ אֶת לִבּוֹ.  וַיְכַלְכְּלֵהוּ כָל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה, וַיְהִי עִמּוֹ גַם בְּיוֹם מָחָר.  אַךְ חָלְיוֹ הָיָה הָלוֹך וְחָזָק; פָּנָיו נֶהְפְּכוּ לְמַרְאֵה תְכֵלֶת, נִשְׂמַת אַפּוֹ הָיְתָה מְהִירָה, רָגְזוֹ הָלַך וְגָדַל, צְעָקוֹת מְקֻטָּעוֹת הִתְמַלְּטוּ מִפִּיו, וּפָנָיו הָיוּ הולְכִים וְצָבִים עַד-מְאֹד.  וּבְבַקֵּר אוֹתוֹ הָרוֹפֵא בָּעֶרֶב אָמַר לַנַּעַר: מוֹת יָמוּת הַלַּיְלָה.  אָז הוסִיף צִיצִילוֹ לִשְׁקֹד עָלָיו, ולֹא גָרַע עֵינוֹ מִמֶּנּוּ אַף רָגַע.  וְהַחוֹלֶה מִתְבּוֹנֵן אֵלָיו בְּלִי הֲפוּגוֹת, וּשְׂפָתָיו עוֹדָן נָעוֹת בְּרֹב עָמָל, כְּמוֹ בִקֵּשׁ לְהַגִּיד דּבַר-מָה, וְעֵינָיו שֶׁהָלְכוּ הָלוֹךְ וקָטֹן, הָלוֹך וְהִתְקַדּר מַבִּיעוֹת רֹךְ וְאַהֲבַת נֶפֶשׁ מֵאֵין כְּמוֹהֶם.  בַּלַּילָה הַהוּא יָשַׁב הַנַּעַר אֶצְלוֹ וְשֵׁנָה בְעֵינָיו לֹא רָאָה, עַד אֲשֶׁר רָאָה בְהִבָּקַע עַפְעַפֵּי שַׁחַר, וְהָאָחוֹת בָּאָה הֶחָדְרָה.  וַתִּגַּשׁ הָאָחוֹת אֶל הַמִּטָּה וַתָּעֶף עֵינָהּ בַּחוֹלֶה וַתֵּצֵא בִצְעָדִים מְהִירִים.  מִקֵּץ רְגָעִים מִסְפָּר שָׁבָה הִיא וְעוֹזֵר-הָרוֹפֵא וּמְשָׁרֵת, אֲשֶׁר נָשָׂא פַנָּס בְּיָדוֹ.

וַיֹּאמֶר הָרוֹפֵא: הוּא גוֹסֵס.

וַיֹּאחֶז הַנַּעַר בְּיַד הַחוֹלֶה.  הַחוֹלֶה פָּקַח אֶת עֵינָיו וַיִּתְבּוֹנֶן-בּוֹ, וַיָּשָׁב וַיּסְגְּרֵן. בָּרֶגַע הַזֶּה דִמָּה הַנַּעַר, כִּי נִלְחֲצָה יָדוֹ.  וַיִּקְרָא: לָחוֹץ לָחַץ אֶת יָדִי!

הָרוֹפֵא שָׁחַח רֶגַע אֶחָד עַל פּנֵי הַחוֹלֶה, וַיָּקָם.    וְהָאָחוֹת הוֹרִידָה תְּמוּנָה קְדוֹשָה מֵעַל הַקִּיר.  "מֵת!"  קָרָא הַנַּעַר.

וַיֹּאמֶר הָרוֹפֵא: וְעַתָּה, בְּנִי, לֵך לְשָׁלוֹם; עֲבוֹדָתְך, עֲבוֹדַת-הַקֹּדֶשׁ, הִנֵּה תַמָּה.  לֵךְ, וְהָיִית מְאֻשָּׁר כִּגְמוּל יָדֶיךָ.  אֱלֹהִים יָגֵן עָלֶיךָ.  הֱיֵה שָׁלוֹם.

הָאָחוֹת, שֶׁיָּצְאָה רֶגַע אֶחָד, שָׁבָה וּצְרוֹר-פְּרָחִים בְּיָדָה, אֲשֶׁר לָקְחָה מִתּוֹךְ כּוֹס, מֵעַל כַּרְכּוֹב-הַחַלּוֹן; וַתִּתֵּן אֶת הַצְּרוֹר לַנַּעַר ותֹּאמַר: לֹא אוּכַל לָתֵת לְךָ כָּל מַתָּת אַחֶרֶת.  וְלָקַחְתָּ זֶה מִיָּדִי לְזִכָרוֹן מִבֵּית-הַחוֹלִים.

וַיֹּאחֶז הַנַּעַר בְּיָדוֹ הָאַחַת בִּצְרוֹר הַפְּרָחִים וּבַשֵׁנִית מָחָה דִמְעָה מֵעֵינָיו, וַיֹּאמַר: חֵן, חֵן; וְאוּלָם אֲנִי הֵן הָלוֹך אֵלֵך בְּרֶגֶל בְּדֶרֶך רְחוֹקָה...  וְנִשְׁחֲתוּ הַפְּרָחִים בְּיָדִי.  וַיַּתֵּר אֶת הַצְּרוֹר, וַיְפַזֵּר אֶת הַפְּרָחִים עַל הַמִּטָּה, וַיֹּאמַר: הִנְנִי עוֹזֵב אוֹתָם לְזִכָּרוֹן לְמֵתִי הַמִּסְכֵּן.  תּוֹדָתִי לָךְ, אָחוֹת.  תּוֹדָתִי לְךָ, אֲדוֹנִי הָרוֹפֵא.  וְאַחַר פָּנָה אֶל הַמֵּת וַיֹּאמַר: יְהִי אֱלֹהִים עִמְּךָ...  וּמִדֵּי בַקְּשׁוֹ שֵם, אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ בוֹ, עָלָה מִקֶּרֶב לִבּוֹ עַל שְׂפָתָיו הַשֵּׁם הַנָּעִים, אֲשֶׁר קָרָא לוֹ חֲמִשָׁה יָמִים: יְהִי אֱלֹהִים עִמְּךָ, "אָב מִסְכֵּן!"

אַחֲרֵי דַבְּרוֹ זֹאת, לָקַח אֶת צְרוֹרוֹ וַיְשִׂימֵהוּ תַּחַת זְרוֹעוֹ וַיּלֶךְ לוֹ לְאִטּוֹ, וְהוּא עָיֵף וְאֵין-אוֹנִים, כִּי יָגַע בְּרֹב עֲבוֹדָתוֹ.  וּבְצֵאתוֹ וְהִנֵּה הַשַּחַר עָלָה עַל הָאָרֶץ.

 

בֵּית-הָעֲבוֹדָה

18. יוֹם הַשַׁבָת

אֶמֶשׁ בָּא פְרֵקוֹסִי לְהַזְכִּירֵנִי, שֶׁאֵלֵךְ לִרְאוֹת אֶת בֵּית-עֲבוֹדתוֹ, אֲשֶׁר לְמַטָּה בָרְחוֹב; וְהַיּום בַּבֹּקֶר, בְּצֵאתִי עִם אָבִי, הָלַכְנוּ רֶגַע אֶחָד שָׁמָּה.  בְּקָרְבֵנוּ לָבוֹא אֶל בֵּית-הָעֲבוֹדָה, וְהִנֵּה גָרופִי יוצֵא מִשָּׁם בִּמְרוּצָה, וּצְרוֹר בְּיָדוֹ; וּמְעִילוֹ הַגָּדוֹל, הַמְכַסֶּה עַל כָּל חֲפָצָיו, פָּתוּחַ, וְהָרוּחַ יְנוֹפֵף אוֹתוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה.  הָהּ!  עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי, אֵיפֹה הוּא מְאַסֵּף אֶת אַבְקַת-הַבַּרְזֶל, אֲשֶׁר הוּא מוֹכֵר אוֹתָהּ בְּכִתְבֵי-עִתִּים יְשָׁנִים, גָּרופִי הָרוֹכֵל הַקָּטָן הַזֶּה!  כּבוֹאֵנוּ עַד הַפֶּתַח, רָאִינוּ אֶת פּרֵקוֹסִי יוֹשֵב עַל גַּל לְבֵנִים, וְסִפְרוֹ עַל בִּרְכָּיו, וְהוּא לוֹמֵד אֶת הַשִּׁעוּר אֲשֶׁר נָתַן הַמּוֹרֶה.  וַיָּקָם כְּרֶגַע וַיְבַקֵּשׁ אֲשֶׁר נָבוֹא הַבָּיְתָה; וְהַבַּיִת הוּא חֶדֶר רְחַב-יָדַיִם, מָלֵא פִיחַ-פֶּחָם, וְעַל הַקִּירוֹת תְּלוּיִם פַּטִישִׁים, מֶלְקָחַיִם, מוֹטוֹת בַּרְזֶל וְכָל בַּרְזֶל יָשָׁן, כֵּלִים וְשִׁבְרֵי כֵלִים שׁוֹנִים לְתַבְנִיתָם; בְּאַחַת הַפִּנּוֹת יָקַד יְקוֹד הַמְּדוּרָה, וְנַעַר עוֹמֵד וּמוֹשֵׁך בַּמַּפּוּח אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לָפַחַת עַל הָאֵשׁ.  וּפְרֵקוֹסִי הָאָב עוֹמֵד אֶל הַסַּד, וְאַחַד חֲנִיכִיו מַחֲזִיק מוֹט בַּרְזֶל בְּתוֹך הָאֵשׁ.  כִּרְאוֹת הֶחָרָשׁ אוֹתָנוּ, נוֹפֵף כּוֹבָעוֹ וַיּקְרָא: הֶאָח!  הִנֵּה הַנַּעַר בֶּן-הַחַיִל, הַנּוֹתֵן רַכָּבוֹת בַּמַּתָּנָה.  אָכֵן בָּא לִרְאוֹת בַּעֲשׂוֹת הֶחָרָשׁ מְלַאכְתּוֹ, הֲלֹא?  וְעַתָּה הִנָּתֵן תִּנָּתֵן לוֹ תַּאֲוַה לִבּוֹ, כְּרָגַע!  בְּדַבְּרוֹ זֹאת נִרְאֲתָה בַּת-צְחוֹק עַל שְׂפָתָיו; וּפָנָיו לֹא הָיוּ עוֹד רָעֵי-מַרְאֶה וְעֵינָיו לֹא פָזְלוּ עוֹד, כַּאֲשֶׁר לְפָנִים.  חֲנִיכוֹ הוֹשִיט לוֹ מוֹט בַּרְזֶל אָרֹךְ, אֲשֶׁר קָצֵהוּ הָאֶחָד קָלוּי בָּאֵשׁ, וַיְשִׂימֵהוּ הֶחָרָש עַל הַסַּד; מוֹט זֶה עָתִיד הָיָה לְהֵהָפֵך לְאַחַד הַפַסִּים הַמְעֻקָּלִים בְּתוֹךְ סוֹרֵג הַמִּסְעָד אֲשֶׁר לִגְזוּזְטְרָה.  וַיָּרֶם הֶחָרָשׁ אֶת פַּטִּישׁוֹ הַגָּדוֹל וַיָּחֶל לְהַכּוֹת בַּבַּרְזֶל, וַיַּעְתֵּק אֶת קָצֵהוּ אֲשֶׁר הוּבָא בָאֵשׁ, פַּעַם אֶל שְׂפַת הַסַּד, פַּעַם אֶל פָּנָיו בַּתָּוֶךְ, וַיַּהַפְכֵהוּ מִצִדּו אֶל צִדּו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה; וּמַה מַפְלִיא הָיָה הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִינוּ: הַבַּרְזֶל הִתְעַוֵּת, הִתְמוֹדֵד, הוּסַב תַּחַת מַהֲלֻמּוֹת-הַפַּטִּיש הַמְּהִירוֹת והַקְּצוּבוֹת, עַד הֱיוֹת לוֹ מְעַט מְעַט תַּבְנִית יָפָה לְמַרְאֶה כְּתַבְנִית עֲלֵה-פֶרַח מְסֻלְסָל, כְּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר וְכַדּוֹנַג אֲשֶׁר יְעַסּוּהוּ בְּאֶצְבָּעוֹת.  וּבְנוֹ מַבִּיט אֵלֵינוּ בּעֵינַים מַבִּיעוֹת רוּם-לֵבָב, כְּאוֹמֵר: רְאוּ, אֵיךְ יַעֲבֹד אָבִי!  הֶחָרָשׁ כִּלָּה מְלַאכְתּוֹ וַיָּשֶׂם לְנֶגֶד עֵינַי אֶת פַּס-הַבַּרְזֶל, אֲשֶׁר הָיָה מַרְאֵהוּ עַתָּה כְּמַרְאֵה מַטֵּה כֹהֵן-גָּדוֹל, וַיֹּאמֶר אֵלי: הֲרָאִיתָ, אֲדוֹנִי הַקָּטָן, אֵיךְ יַעֲשׂוּ?  וְאַחַר הִנִּיחַ אוֹתוֹ הַצִּדָּה וַיָּשֶׂם מוֹט אַחֵר אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ.  וַיֹּאמֶר אֵלָיו אָבִי: אָמְנָם כֵּן, הַמְּלָאכָה נֶעֶשְׂתָה יָפֶה.  וְהוֹסִיף: וּבְכֵן...  הִנְּךָ עוֹבֵד, הֲלֹא?  הָרָצוֹן הַטּוֹב הִנֵּה זֶה שָׁב.  וַיַּעַן הַנַּפָּח, אֲשֶׁר בְּדַבְּרוֹ מָחָה הַזֵּעָה מֵעַל פָּנָיו ויִּתְאַדֵּם מְעָט: כֵּן, הִנֵּה זֵה שָׁב.  וַהֲיוֹדֵעַ אַתָּה, מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ לִי?    אָבִי הָיָה כְאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יָבִין הֵיטֵב.    "הַנַּעַר הַטּוֹב הַזֶּה, אֲשֶׁר לָמַד וַיִּתֵּן כָּבוֹד לְאָבִיו, תַּחַת אֲשֶׁר אָבִיו...  הִתְהוֹלֵל וַיִּתְנַהֵג עִמּוֹ כְּעִם נֶפֶשׁ בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה.  כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת מַטְבּעֵַ-הַכָּבוֹד הַזֶּה...  הוֹי, פְּעוּטִי, רְחִימָאִי, גְּשָׁה עַד הֵנָּה וְאֶחֱזֶה בָךְ!"  וַיָּרָץ אֵלָיו הַנַּעַר כְּרֶגַע; וְהֶחָרָשׁ הֱרִימֵהוּ וַיַּעֲמִידֵהוּ הָכֵן עַל הַסַּד, בְּהַחֲזִיקוֹ בוֹ תַּחַת זְרוֹעוֹתָיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "טַהֵר מְעַט אֶת מֵצַח אָבִיךָ הַמְגֻשָּׁם".  אָז הֶעְתִּיר פְּרֵקוֹסִי עֲתֶרֶת נְשִׁיקוֹת עַל פְּנֵי אָבִיו הַשְּחוֹרִים, עַד אֲשֶׁר כֻּלּוּ הָפַך שָׁחוֹר גַּם הוּא.  וַיֹּאמֶר הֶחָרָשׁ: כֵּן, הֲטִיבוֹתָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, וַיַּצִּיגֵהוּ עַל הָאָרֶץ.  וְאָבִי קָרָא בִשׂחוֹק: אָמְנָם כֵּן, הֲטִיבוֹתָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, פְּרֵקוֹסִי!  וַיְבָרֶך אֶת הֶחָרָשׁ וְאֶת בְּנוֹ וַיּוֹלִיכֵנִי מִן הַבַּיִת לָלֶכֶת לְדַרְכֵּנוּ.  בְּצֵאתִי אָמַר אֵלַי פּרֵקוֹסִי: "סְלִיחָה!"  וַיָּשֶׂם צְרוֹר מַסְמְרוֹת אֶל כִּיסִי; וַאֲנִי קָרָאתִי לוֹ לָבוֹא אֶל בֵּיתֵנוּ, לִרְאוֹת מִשָּׁם בַּחגֲִיגַת הָעָם; וְאָבִי אָמַר אֵלַי בָּרְחוֹב: הֵן אַתָּה נָתַתָּ לוֹ אֶת הָרַכֶּבֶת שֶׁלְּךָ; וְאוּלָם לוּ גַם הָיְתָה עֲשׂוּיָה כֻלָּהּ זָהָב וּמְמֻלָּאָה פְנִינִים, הָיָה הַמַּתָּן מְעַט מִן הַבֵּן הַיָּקָר הַזֶּה, אֲשֶׁר הֵשִׁיב לְאָבִיו אֶת לְבָבוֹ.

 

הַמְשַׁחֵק הַקָּטָן

20.  יוֹם שֵנִי.

כָּל הָעִיר הוֹמִיָּה בִּגְלַל חֲגִיגַת הָעָם, הַבָּאָה עַתָּה עַד קִצָּה; בְּכָל מָקוֹם סֻכּוֹת רוֹקְדֵי-חֶבֶל ורָצֵי בַסּוּסִים; מִתַּחַת לְחַלּוֹנוֹת בֵּיתִי זֵרָה עֲשׂוּיָה בַד, שֶׁשָּׁם אֲגֻדָּה קְטַנָּה וֵנֵצִית מַצִּיגָה חֶזְיוֹנוֹת לִפְנֵי הַקָּהָל בַּחֲמִשָׁה סוּסִים.  הַזֵּרָה בְּתוֹךְ הַמִּגְרָשׁ, וּבְאַחַת הַפִּנוֹת שָׁלשׁ עֲגָלוֹת וגְּדוֹלוֹת, בָּהֶן יִישְׁנוּ רוֹקְדֵי הַחֶבֶל וּבָהֶן יִלְבְּשׁו בִגְדֵיהֶם: שְׁלשָׁה בָתִּים קְטַנִּים וְלָהֶם אוֹפַנִּים וְחַלּוֹנוֹת, וּלְכָל בַּיִת אֲרֻבַּת-עָשָׁן, הָעֲשֵׁנָה תָמִיד; בֵּין חַלּוֹן לְחַלּוֹן תְּלוֹיִם חִתּולֵי יְלָדִים.  שָׁם אִשָּׁה, אֲשֶׁר לָהּ בֵּן יוֹנֵק-שָׁדֶיהָ, וְהִיא מְבַשֶּׁלֶת וְגַם רוֹקֶדֶת עַל הַחֶבֶל.  הַמִּסְכֵּנִים!  הַשֵּׁם "רוֹקְדֵי חֶבֶל" הָיָה לְשֵׁם גְּנַאי, וּבְכָל-זֹאת אוֹכְלִים הֵמָּה אֶת לַחְמָם לֶחֶם-יֹשֶׁר, מִדֵּי תִתָּם שַׁעֲשׁוּעִים לְנַפְשׁוֹת הָעָם; וַעֲבוֹדָתָם מַה-קָּשָׁתָה!  כָּל הַיּוֹם נוֹעַ יָנוּעוּ, בְּעֵת-קָרָה זֹאת, בֵּין הַזֵּרָה וּבֵין הֵעֲגֵלָה, וַעֲלֵיהֶם אַך מְעִילִים דַּקִּים; אוֹכְלִים הֵם בְחִפָּזוֹן שְׁתֵּי לְגִימוֹת, וְאַחֲרֵי הָאֹכֶל חִישׁ אֶל הָעֲבוֹדָה, תָּמִיד אָצִים רָצִים בֵּין חִזָּיוֹן לְחִזָּיוֹן, וְרַגְלֵיהֶם לֹא תִשְׁכּוֹנָה; וְכַמָּה פְעָמִים, בִּהְיוֹת הַזֵּרָה מְלֵאָה פֶה לָפֶה, יָבוֹא רוּחַ חָזָק וְנִתַּק אֶת הַבַּד וְכבָּה אֶת הַנֵּרוֹת וְהַחִזָּיוֹן יִבְטָל.  אָז יָשִׁיבוּ אֶת הַכֶּסֶף וְיַעַבְדוּ כָל הָעֶרֶב לְהָשִׁיב אֶת הַסֻּכָּה הַנּוֹפֶלֶת עַל מְכוֹנָה.  וְשָׁם גַּם שְׁנֵי נְעָרִים, הָעוֹבְדִים עִמָּם; אָבִי הִכִּיר אֶת הַקָּטָן, בִּרְאוֹתוֹ אוֹתוֹ הוֹלֵך עַל פְּנֵי הַמִּגְרָשׁ: הוּא בֵּן לְבַעַל הַזֵּרָה, הוּא הוּא אֲשֶׁר רָאִינוּ בַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה מְרַקֵּד עַל הַסּוּס בַּזֵּרָה, אֲשֶׁר עַל מִגְרַשׁ וִיקְטוֹר עִמָּנוּאֵל.  הַנַּעַר גָּדַל, כְּבֶן שְׁמוֹנָה שָׁנִים מַרְאֵהוּ עַתָּה, וְהוּא יפֵה-תֹאַר, פָּנָיו עֲגֻלִּים, שְׁחַרְחוֹרִים, כִּפְנֵי אַחַד הַנְּעָרִים, הַמְשׁוֹטְטִים בִּרְחוֹבוֹת עִיר, מַחְלְפוֹת-רֹאשׁו רַבּוֹת וּשְׁחוֹרוֹת, יוֹצְאוֹת מִתַּחַת לְכוֹבָעוֹ הֶעָגֹל וְהַמְחֻדָּד.  לָבוּשׁ הוּא תִלְבּשֶׁת הַמְשַׂחֲקִים לִפְנֵי הָעָם, מְכֻרְבָּל בֶּגֶד לָבָן, הַמְקשָּׁט רִקְמָה שְׁחוֹרָה וּדְמוּת לוֹ כִּדְמוּת שַׂק, וְנַעֲלֵי בַד עַל רַגְלָיו.  בֶּן-חַיִל הוּא מֵאֵין כָּמוֹהוּ, נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵי כֹל וְעוֹשֵׂה מְלָאכָה.  בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם נִרְאֵהוּ עוֹטֵה מטְפַּחַת, וְהוּא נוֹשֵׂא חָלָב אֶל בֵּית-הָעֵץ אֲשֶׁר לוֹ; וְאַחַר יוצִיא אֶת הַסּוֹסִים מִן הָאֻרָוָה אֲשֶׁר לְיַד רְחוֹב בֶּרְתּוֹלָה; יִשָּׂא אֶת הַיֶּלֶד הַקָּטָן עַל זְרוֹעוֹתָיו, יְטַלְטֵל אֶת הַחִשּׁוּקִים וְאֶת הָ"אֵילִים" וְאֶת  הַּקְרָשִׁים וְאֶת הַחֲבָלִים; יְנַקֶּה אֶת הָעֲגָלוֹת, יַצִּית אֶת הָאֵשׁ: וּבְרִגְעֵי הַמְּנוּחָה עוֹמֵד הוּא תָמִיד לְיַד אִמּוֹ.  אָבִי מִתְבּוֹנֵן אֵליו פְּעָמִים רַבּוֹת בְּעַד הַחַלּון, וּמְדַבֵּר בּוֹ וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ טוֹבוֹת, כִּי כִבְנֵי-חַיִל הֵם בְּעֵינָיו, יְדִידֵי הַיְלָדִים.  בְּעֶרֶב יוֹם אֶחָד הָלַכְנוּ אֶל הַזֵּרָה; וְהָעֵת קָרָה, וְכִמְעַט אִישׁ לֹא הָיָה שָׂם; בְּכָל-זֹאת הִתְאַמֵּץ מְאֹד הַמְשַׂחֵק הַקָּטָן לְהֵיטִיב אֶת לֵב מְתֵי מִסְפָּר אֵלֶּה: הִתְהַפֵּך וְקָפַץ "קְפִיצַת הַמָּוֶת", נִתְלָה בִּזְנַב הַסּוּסִים, הָלַך עַל יָדָיו, וַיָּשַׁר בְּשִׁירִים, וְעַל פָּנָיו הַיָּפִים הַשְּׁחַרְחוֹרִים מְרַחֵף שְׂחוֹק תָּמִיד; אָבִיו, אֲשֶׁר הָיָה לָבוּשׁ מְעִיל אָדֹם, מִכְנָסַיִם לְבָנִים וּמַגָפַיִם גְּבוֹהִים וּבְיָדוֹ שׁוֹט, עָמַד וַיִּתְבּוֹנֶן-בּוֹ, אַך הַכָּרַת פָּנָיו עָנְתָה בוֹ עַצְבַת-לִבּוֹ.  אָבִי הִשְׁתַּתֶּף בְּצַעֲרוֹ, וַיְדַבֵּר בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי עִם הַצַּיּר דֶּלִישׁ, אֲשֶׁר בָּא אֵלֵינוּ.  וַיַּגֶּד לוֹ, כִּי הָאֲנָשִׁים הַמִסְכֵּנִים הָאֵלֶּה עוֹבְדִים עֲבוֹדַת פֶּרֶך, וְכָל עֲמָלָם לֹא יָבִיא לָהֶם פְּרִי בְרָכָה.  הַנַּעַר הַקָּטָן יָשַׁר בְעֵינָיו מְאֹד!  וּמַה לַּעֲשוֹת לָהֶם?  לֵב הַצַּיָּר רָחַשׁ דָּבָר טוֹב.  וַיֹּאמֶר אֶל אָבִי: כְּתֹב מַאֲמָר יָפֶה בְעִתּוֹן, כִּי הִנֵּה בְיָדְך עֵט סוֹפֵר מָהִיר: אַתָּה תְּסַפֵּר נִפְלָאוֹת עַל הַמְשַׂחֵק הַקָּטָן, וַאֲנִי אֲצַיֵּר אֶת תְּמוּנָתוֹ; הֵן כָּל הָעָם קוֹרֵא אֶת הָעִתּוֹן, וְנָהֲרוֹ אֶל הַזֵּרָה וִיהִי אַך פַּעַם אַחַת מִכָּל עֲבָרִים.  וְכִדְבָרוֹ כֵן הָיָה.  אָבִי כָתַב מַאֲמָר יָפֶה וַיְסַפֵּר עַל כָּל אֲשֶׁר רָאִינוּ בְּעַד הַחַלּוֹן, וַיּעַר וַיְעוֹרֵר אֶת הַחֵשֶׁק בְּלֵב הָעָם, אֲשֶׁר יְבַקְּשׁוּ לָדַעַת אֶת הָאָמָן וּלְהַרְאוֹת לוֹ אֶת חִבָּתָם; וְהַצַּיָּר הִתְוָה תְּמוּנָה קְטַנָּה, נֶחְמָדָה לָעֵינַים, אֲשֶׁר נִדְפְּסָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בָּעֶרֶב.  וְהִנֵּה נִקְבְּצוּ בָאוּ הֲמוֹן אֲנָשִׁים רַבִּים אֶל הֶחִזָּיוֹן, אֲשֶׁר הִצִּיגוּ בַזֵּרָה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן.  בַּמּוֹדָעוֹת הָיָה כָתוּב: "חִזָּיוֹן הֶעָרוּךְ לְטוֹבַת הַמְשַׂחֵק הַקָּטָן".  הוּא שְׁמוֹ אֲשֶׁר נִקְרָא לוֹ בָעִתּוֹן.  אָבִי הוֹלִיכַנִי אֶל אַחַד הַמְּקוֹמוֹת הָרִאשׂונִים.  אֵצֶל הַפֶּתַח תָּלוּ אֶת גִּלְיוֹן הָעִתּוֹן, וְהַזֵּרָה הָיְתָה מְלֵאָה פֶה לָפֶה.  רַבִּים מִן הַבָּאִים לִרְאוֹת בַּמַּרְאֶה הֶחֱזִיקוּ אֶת הָעִתּוֹן בִּידֵיהֶם וַיַּרְאוּהוּ אֶת הַמְשַׂחֵק הַקָּטָן, אֲשֶׁר קָפַץ, פַּעַם אֶל הָאֶחָד, פַּעַם אֶל הַשֵּׁנִי, וּפִיו מָלֵא שְׂחוֹק וּלְבָבוֹ חֶדְוָה.  גַּם אָבִיו הָיָה שְׂבַע-רָצוֹן.  הֲלֹא תְדַמוּ בְנַפְשְׁכֶם!  הֵן מֵעוֹלָם לֹא נָתַן לוֹ כָּל עִתּוֹן כָּבוֹד כָּזֶה, וְהַקֻּפָּה הָיְתָה מְלֵאָה כֻּלָה כֶּסֶף.  אָבִי יָשַׂב אֶצְלִי.  בְּתוֹךְ הַבָּאִים הָיוּ אֲנָשִים הַיְדוּעִים לָנוּ.  לְיַד מְבוֹא-הַסּוּסִים עָמַד הַמּוֹרֶה להִתְעַמְּלוֹת, הוּא אֲשָׁר עָבַד בַּצָבָא תַּחַת פְּקֻדַּת גָּרִיבַּלְדִּי; עַל הַמָּקוֹם הַשֵּׂנִי מִמּוּלֵנוּ יָשַׂב הַבּוֹנֶה הַקָּטָן, אֲשֶׁר לוֹ הַפּנִָים הָעֲגֻלִּים, לְיַד אָבִיו, הַגָּדוֹל כְּבֶן-עֲנָק;...  וַיְהִי אַך רָאֹה רָאָה אוֹתִי וַיַּעַשׂ לְמוּלִי אֶת פִּי הָאַרְנָבֶת.  וְשָׁם, מֵרָחוֹק מְעַט, רָאִיתִי אֶת גָּרוֹפִי, וְהוּא סוֹפֵר אֶת הַבָּאִים וּמְחַשֵּׁב בְּאֶצְבְּעוֹתָיו לָדַעַת, כַּמָה כֶסֶף הֵבִיא הָעֶרֶב הַזֶּה לְבַעֲלֵי הַזֵּרָה.  בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן, קָרוֹב לָנוּ, יָשַׁב גַּם רֹבֶטִי הַמִּסְכֵּן, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הַיֶּלֶד מִתַּחַת הָעֲגָלָה, וּמִשְׁעֲנוֹתָיו בֵּין בִּרְכָּיו, וְאֶצְלוֹ אָבִיו רֹאשׁ חֵיל-הַקַּלָּעִים, אֲשֶׁר שָׂם יָדוֹ עַל שִׁכְמוֹ.  וְהַמַּרְאוֹת הֵחֵלּוּ.  הַמְשַׂחֵק הַקָּטָן עָשָׂה נִפְלָאוֹת עַל הַסּוּס, עַל הַמּוֹטוֹת, וְעַל הַחֶבֶל וּמִדּי קָפְצוֹ מַטָּה יִמְחֲאוּ כֻלָּם כָּף, וְרַבִּים לִטְּפוּ תַלְתַּלָיו.  וְאַחַר הֶרְאוּ רַבִּים אֲחֵרִים אֶת נִפְלְאוֹתֵיהֶם: רוֹקְדֵי-חֶבֶל, מְאַחֲזֵי-עֵינַיִם, רוֹכְבֵי-סוּסִים, כֻּלָּם לְבוּשִׁים מַדִּים טְלוּאִים וְנוֹצְצִים מִנְּקדּוֹת הַכָּסֶף.  אַך בִּהְיוֹת הַנַּעַר נֶעְדָּר, הָיָה הַקָּהָל כְּמִשְׁתַּעְמֵם.  פַּעַם רָאִיתִי וְהִנֵּה הַמּוֹרֶה לְהִתְעַמְּלוּת, הָעוֹמֵד לְיַד מְבוֹא הַסּוּסִים, מְדַבֵּר דָּבָר בְּאָזְנֵי בַעַל-הַזֵּרָה; וְהוּא הֵעִיף עֵינוֹ מִסָּבִיב עַל פְּנֵי הַיּוֹשְׁבִים, וַיְהִי כִמְבַקֵּשׁ אִישׁ.  וְאַחַר כּוֹנֵן מַבָּטוֹ עָלֵינוּ.  וַיַּרְא אָבִי וַיָּבֶן, כִּי הִגִּיד עָלָיו המּוֹרֶה, אֲשֶׁר הוּא כָתַב אֶת הַמַּאֲמָר, ויָּקָם וַיֵּצֵא הַחוּצָה, בְּטֶרֶם יָבוֹא הָאִישׁ לְהוֹדוֹת לוֹ עַל טוֹבָתוֹ, וְלִי אָמַר בְּצֵאתוֹ: "שְׁבָה בָּזֶה, אֶנְרִיקוֹ, וַאֲנִי אֲחַכֶּה לְךָ בַּחוּץ".  הַמְשַׂחֵק הַקָּטָן ואָבִיו נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ דְבָרִים אֲחָדִים, וְאַחַר עָשָׂה עוֹד פֶלֶא אֶחָד: עַל הַסּוּס הַשּׁוֹטֵף בִּמְרוּצָתוֹ עָמַד הָכֵן וַיְחַלֵּף שִׂמְלוֹתָיו אַרְבַּע פְּעָמִים; וַיֵּרָאֶה אֵלֵינוּ כְּעוֹלֵה-רֶגֶל, כְּמַלָּח, כְּאִישׁ-צָבָא וּכְרוֹקֵד חֶבֶל; וּמִדֵּי עָבְרוֹ עָלַי, הִתְבּוֹנֵן בִּי.  לְעֵת קֵץ הַחִזָּיוֹן עָבַר בְּקֶרֶב הָאֲנָשִׁים וְכוֹבָעוֹ בְּיָדוֹ, וְכֻלָּם הִשְׁלִיכוֹ אֶל תּוֹכוֹ אֲגוֹרוֹת כֶּסֶף אוֹ מִגְדָּנוֹת.  אֲנִי הֲכִינוֹתִי שְׁתֵּי אֲגוֹרוֹת בְּיָדִי; אַך כְּעָמְדוֹ לְפָנַי הֵשִׁיב מְהֵרָה אֶת כּוֹבָעוֹ אָחוֹר, תַּחַת לְהַגִּישׁוֹ אֵלַי, וַיַּבֵּט בִּי, וַיַּעֲבוֹר מִמֶּנִּי וָהָלְאָה.  וַיֵּרַע לְבָבִי מְאֹד עַל זֹאת, שַׁלָּמָּה כָּכָה הֵקַל אוֹתִי?  הַחִזָּיוֹן בָּא עַד קִצּוֹ, וּבַעַל-הַזֵּרָה הִבִּיעַ תּוֹדָתוֹ לַקָּהָל, וְכָל הֶהָמוֹן קָם וַיָּשֶׂם פָּנָיו אֶל מוֹצָא הַזֵּרָה.  אֲנִי נִסְחַפְתִּי עִם הֶהָמוֹן וּפָנַי מוּעָדִים הַחוּצָה, וְהִנֵּה יָד נוֹגַעַת בְּיָדִי.  הֲסִיבּוֹתִי אֶת פָּנַי וְהִנֵּה הַמְשַׂחֵק הַקָּטָן הַשְּׁחַרְחוֹר, יְפֵה-הַמַּרְאֶה וּשְׁחוֹר-הַתַּלְתַּלִּים, עוֹמֵד וְשׂוֹחֵק אֵלַי, וְיָדָיו מְלֵאוֹת מִגְדָּנוֹת.  אָז הֲבִינוֹתִי לוֹ.  וַיֹּאמֶר אֵלַי: "הֲיֵשׂ אֶת נַפְשְךָ לָקַחַת מִגְדָּנוֹת מִיַּד הַמְשַׂחֵק הַקָּטָן? "  וָאַט בְּרֹאשִׁי לֵאמֹר: כֵּן, וָאֶקַּח מִיָּדוֹ שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע.  וַיֹּאמַר: "וְעַתָּה קַח נָא גַם נְשִׁיקָה אֶחָת".  "הוֹאֵל וְתֵן שְׁתַּיִם" אָמַרְתִּי וָאִשַּׂח אֵלָיו.  וַיִּמַח בִּזְרוֹעַ-מְעִילוֹ אֶת פָּנָיו, מִן הַקֶּמַח אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו, וַיְחַבֵּק בִּזְרוֹעוֹ אֶת צַוָּארִי וַיִּשָּׁקֵנִי עַל לֶחְיִי שְׁתֵּי נְשִׁיקוֹת וַיֹּאמַר: "קְחָה לְך, וְהָבֵא הָאַחַת גַם לְאָבִיךָ".

 

הַיוֹם הָאַחֲרוֹן לַחֲגִיגַת הָעָם

21. יוֹם שְלִישִי

מַה נּוֹרָא הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִינוּ הַיוֹם בְּתַהֲלוּכַת-הַמַּסֵּכוֹת!  אָמְנָם כִּי לֹא הָיְתָה אַחֲרִית רָעָה; וְאוּלָם כִּמְעַט הָיָה אָסוֹן גָּדוֹל.  בְּמִגְרַשׁ סַן-קַרְלוֹ, אֲשֶׁר הָיָה כֻלּוֹ מְעֻטָּר צְרוֹרוֹת פְּרָחִים צהֻבִּים, אֲדֻמִּים וּלְבָנִים, נֶאֱסַף עַם רָב; מַסֵּכוֹת שׁוֹנוֹת לְמַרְאֵיהֶן הִתְרוֹצְצוּ כֹה וָכֹה; עֲגָלוֹת מֻזְהָבוֹת מְקֻשָּׁטוֹת דְּגָלִים, אֲשֶׁר תַּבְנִית אֹהָלִים, בָּמוֹת-מִשְׂחָק וָאֳנִיּוֹת לָהֵנָּה, הָיוּ מְלֵאוֹת לֵצִים-מִתְהוֹלְלִים, לוֹחֲמִים, מְבַשְּׁלִים, מַלָּחִים, רוֹעוֹת צֹאן; עֵרֶב רַב מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הָרוֹאִים, אָנָה יבִּיטוּ; וְקוֹל חֲצוֹצְרוֹת וְשׁוֹפָרוֹת וּמְצִלְתַּיִם קוֹרֵע אָזְנֵי שוֹמְעִים.  בַּעֲלֵי הַמַסֵּכוֹת אֲשֶׁר עַל הָעֲגָלוֹת שָׁתוּ וַיָּשִׁירוּ וַיְדַבְּרוּ עִם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לְרַגְלֵיהֶם וַאֲשֶׁר בַּחַלּוֹנוֹת, וְהֵמָּה עָנוּ קוֹל רָם, וַיַּשְׁלִיכוּ אֵלֶּה עַל אֵלֶּה, כְּמִתְגָּרִים, תַּפּוּחֵי-זָהָב וּמַמְתַּקִּים; וּמֵעַל לָעֲגָלוֹת וּמֵעַל לְרָאשֵׁי הָעָם, מִכָּל צַד מסָּבִיב, דְּגָלִים מִתְנוֹסְסִים, קוֹבָעִים נוֹצְצִים, אֲגֻדּוֹת נוֹצוֹת מִתְנוֹדְדוֹת, רָאשִׁים עֲשׂוּיִם נְיָר-מִקְשֶה מִתְנוֹעֲעִים, צְנִיפֵי נָשִׁים גְּדוֹלִים כִּצְנִיפֵי הָעֲנָקִים, מִגְבָּעוֹת, אֲשֶׁר יַעֲלֶה שָׁמַיִם שִׂיאָן, כְּלֵי-נֶשֶק זָרִים וּמוּזָרִים לְמַרְאֶה, תֻּפֵּי-כוּשִׁים קְטַנִּים, פַּעֲמוֹנִים, כּובָעִים אֲדֻמִּים וּבַקְבּוּקִים: נִדְמָה כִּי רוּחַ-שִׁגָּעוֹן נָחָה עַל כֻּלָּם.  כְּבוֹא מֶרְכַּבְתֵּנוּ עַד הַמָּקוֹם הַהוּא, עָבְרָה לְפָנֵינוּ מֶרְכָּבָה יָפָה מְאֹד, וְאַרְבָּעָה סוּסִים, מְכֻסֵּי שְׂמִיכוֹת מְרֻקָּמוֹת זָהָב וּמְעֻטָּרִים זֵרֵי פְרָחִים-עֲשׂוּיִם, מושְׁכִים בָּהּ.  עַל הַמֶּרְכָּבָה הָיוּ כִשְׁנֵים-עָשָׂר אוֹ חֲמִשָּׁה-עָשָׂר אִישׁ, מְלֻבָּשִׁים תִּלְבּשֶׁת אֲצִילֵי צָרְפַת אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת; כֻּלָּם לְבוּשֵׁי מֶשִׁי נוֹצֵץ וּפֵאוֹת-נָכְרִיּוֹת לְבָנוֹת עַל רָאשֵׁיהֶם, כּוֹבְעֵיהֶם, בַּעֲלֵי הַנּוֹצוֹת, תַּחַת זְרוֹעוֹתֵיהֶם, וְאִישׁ שִׁלְחוֹ הַקָּטָן עַל יְרֵכוֹ וּסְבָך קִשּׁוּרִים וּסְרָטִים עַל חָזֵהוּ: מַרְאֶה רַב-תִּפְאֶרֶת.  וְהֵמָּה שָׁרוּ יַחַד שִׁיר צָרְפַתִּי וַיַּשְׁלִיכוּ מַמְתַּקִּים אֶל תּוֹך הַקָּהָל, וְהוּא מָחָא כָף וַיַּשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בָרָמָה.  פִּתְאוֹם רָאִינוּ, וְהִנֵּה עַל שְׂמֹאלֵנוּ אִישׁ נוֹשֵׂא יַלְדָּה כְּבַת חָמֵשׁ אוֹ כְּבַת שֵׁשׁ שָׁנִים, מְנִיפָהּ מֵעַל לְרָאשׁי הָאֲנָשִׁים, נֶפֶשׁ מִסְכֵּנָה, אֲשֶׁר בָּכְתָה בְּכִי-תַמְרוּרִים וַתָּנַע זְרוֹעוֹתֶיהָ כַּאֲחוּזַת-פַּלָּצוּת.  וְהָאִישׁ בָּקַע וַיַּעֲבוֹר עַד לִפְנֵי מִרְכֶּבֶת הָאֲצִילִים הַמִּתְחַפְּשִׂים; וַיִּצְנַח אֶחָד מֵהֶם מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה, וְהַלָּז אָמַר אֵלָיו בְּקוֹל רָם: "קַח אֶת הַיַּלְדָּה כִּי אָבְדָה אִמָּהּ, הַחֲזֵק אוֹתָה עַל זְרוֹעוֹתֶיךָ; כִּי אָכֵן לֹא רְחוֹקָה הָאֵם וְרָאֲתָה אֶת בִּתָּה בְּיָדֶיךָ; עֵצָה אַחֶרֶת אָיִן".  וַיִּקַּח הָאִישׁ אֶת הַיַּלְדָּה עַל זְרוֹעוֹתָיו; וְכֻלָּם חָדְלוּ לָשִׁיר; הַיַּלְדָּה צָעֲקָה, הִתְפַּתְּלָה; וְהָאִישׁ הסִיר את הַמַּסְוֶה מֵעַל פָנָיו; וְהַמֶּרְכָּבָה עָבְרָה הָלְאָה לְאִטָּה.  בְּעֶצֶם הָעֵת הַזֹּאת וּבַקָּצֶה הָאַחֵר אֲשֶׁר לַמִּגְרָשׁ כֹּה הֻגַּד לָנוּ אַחֲרֵי-כֵן בָּקְעָה אִשָּׁה, מְשֻׁגַּעַת כִּמְעַט, בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן, בָּקוֹעַ וְשׂוֹם לָהּ דֶּרֶך בְּמַרְפְּקֶיהָ, וְהִיא צוֹעֶקֶת: "מִרְיָם!  מִרְיָם!  מִרְיָם!  בִּתִּי אָבְדָה, נִגְנְבָה, נִרְמְסָה בָּרַגְְלָיִם!"  זֶה רֶבַע שָׁעָה הִתְלַבְּטָה וַתְּהִי כְּנוֹאֶשֶׁת וַתָּרָץ פַּעַם הֵנָּה וּפַעַם הֵנָּה, וְהֶהָמוֹן, אֲשֶׁר לֹא אָבָה לְפַנּוֹת לָהּ דֶּרֶך, לָחַץ אוֹתָה פַּעַם בְּפַעַם אָחוֹר.  הָאִישׁ אֲשֶׁר עַל הַמֶּרְכָּבָה הֶחֱזִיק בַּיַּלְדָּה וַיְאַמֵּץ אוֹתָהּ אֶל חָזֵהוּ, הַמְכֻסֶּה קִשֹּוּרִים וּסְרָטִים, וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת עַל פְּנֵי כָל הַמִּגְרָשׁ, וְהוּא מִתְאַמֵּץ לְהַשְׁקִיט וּלְהַרְגִּיע אֶת הַנֶּפֶשׁ הָאוֹבֶדֶת, אֲשֶׁר כִּסְּתָה פָנֶיהָ בְּיָדֶיהָ וְלֹא יָדְעָה עוֹד אַיֶּהָ, ותֵּאָנַח וַתְּיַלֵּל בְּשִבְרוֹן-לֵב.  לֵב הָאִיש הָמָה לָהּ, וְכָל הָרוֹאֶה יַכִּיר, כִּי נָגְעָה הַזְּעָקָה עַד נַפְשׁוֹ; וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֹ הושִׁיטוּ לַיַלְדָה תַּפּוּחֵי-זָהָב וּמַמְתַּקִּים; אַךְ הִיא הֵשִׁיבָה מִלְפָנֶיהָ אֶת הַכֹּל, וּפַחַד לְבָבָה וְחַלְחָלָתָהּ הָלְכוּ הָלוֹךְ וְחָזֹק.  וַיִּקְרָא הָאִישׁ אֶל הֶהָמוֹן:  "בַּקְּשׁוּ אֶת אִמָּהּ!  בַּקְּשׁוּ אֶת אִמָּהּ!"  וַיִּפְנוּ אֶל יָמִין וְאֶל שְׂמֹאל, אַךְ הָאֵם לֹא נִמְצָאָה.  לָאַחֲרוֹנָה, צְעָדִים מִסְפָּר לִפְנֵי רְחוֹב רוֹמָה, רָאִינוּ וְהִנֵּה אִשָּׁה רָצָה לִקְרַאת הַמֶּרְכָּבָה...   הוֹי!  לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכָּחֶנָּה!  צֶלֶם דְּמוּת אָדָם לֹא הָיָה לָהּ בְּרֶגַע זֶה; שְׂעַר רֹאשָׁהּ הִתְפַּזֵּר, פָּניהָ נַעֲווּ, בְּגָדֶיהָ הָיוּ קְרוּעִים; וְהִיא רָצָה אֶל עֵבֶר פָּנֶיה וְנוֹתֶנֶת קוֹל נַהַם, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הֲקוֹל-שִׂמְחָה הוּא אִם קוֹל-פְּחָדִים אוֹ קוֹל-עֶבְרָה וָזַעַם, וּמְשַׁלַחַת זְרוֹעוֹתֶיהָ כְּצִפָּרְנֵי עוֹף-טֶרֶף לֶאֱחוֹז אֶת הַיַּלְדָּה.  הַמֶּרְכָּבָה עָמָדָה.  וְהָאִישׁ אָמַר לָהּ: "הִנֵּה בִתֵּךְ", וַיּוֹשֶׁט לָהּ אֶת הַיַּלְדָּה, אַחֲרֵי נַשְּׁקוֹ לָהּ, וַיְשִׂימֶהָ בִּזְרוֹעוֹת אִמָּהּ, אֲשֶׁר אִמְּצָה אוֹתָה אֶל לִבָּהּ בְּכָל עֹז...  אַחַת מִשְּׁתֵּי יְדֵי הַיַּלְדָּה נִשְׁאֲרָה רֶגַע בְּתוֹךְ יְדֵי הָאִישׁ, וְהוּא מִהֵר וַיָּסַר מֵעַל אֶצְבָּעוֹ טַבַּעַת-זָהָב אֲשֶׁר בָּהּ יַהֲלֹם גָּדוֹל, וַיְשִׂימֶנָּה חִישׁ עַל אַחַת הָאֶצְבָּעוֹת שֶל הַיַּלְדָּה, וַיֹּאמַר: "קְחִי הַטַּבַּעַת הַזֹּאת וְהָיְתָה לָךְ לְמֹהַר לַחֲתֻנָּתֵך".  הָאֵם עָמְדָה תַּחְתֶּיהָ כַּאֲחוּזַַת-קְסָמִים, וְהָעָם נָתַן קוֹל תְּרוּעָה ויִּמְחָא כָף; וְהָאִישׁ הֵשִׁיב אֶת הַמַּסְוֶה על פָּנָיו, וְרֵעָיו שָׁבוּ לָשִׁיר שִׁירָתָם וְהַמֶּרְכָּבָה עָבְרָה לְאִטָּה מִשָּׁם וָהָלְאָה בְּתוֹך רַעַשׁ מְחִי-כַפַּיִם וּתְרוּעַת הָעָם.

 

הַיְלָדִים הָעִוְרִים

24.  יוֹם חֲמִישִי

הַמּוֹרֶה חוֹלֶה מְאֹד, וְהַיּוֹם שָׁלְחוּ תַחְתָּיו אֶל בֵּית-הַסֵּפֵר אֶת רֵעֵהוּ מֵהַכִּתָּה הָרְבִיעִית, אֲשֶׁר הָיָה מּוֹרֶה בְּבֵית-חִנּוּךְ הָעִוְרִים: הוּא זְקַן-חֲבֵרָיו לָבָן מְאֹד, אֲשֶׁר הָרוֹאֶה אוֹתוֹ יְדַמֶּה, כִּי נוֹשֵׂא הוּא עַל רֹאשׁוֹ פֵאָה נָכְרִית עֲשׂוּיָה צֶמֶר לָבָן; וְכִי יְדַבֵּר וְנִשְׁמָע קוֹלוֹ כְּשָׁר שִׁירַת-עֶצֶב; וְאוּלָם הוּא אִישׁ טוֹב וְיוֹדֵעַ רַבּוֹת.  כִּמְעַט בָּא אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר וַיַּרְא יֶלֶד חֲבוּשׁ-עַיִן, יִּגַּשׁ אֶל הַסַּפְסָל וַיּשְׁאָלֵהוּ מַה-לּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִשָּׁמֵר בָּעֵינַיִם, נָעַר.  אָז שָׁאַל אוֹתוֹ דֵירוֹסִי לֵאמֹר: הַאֻמְנָם, אֲדוֹנִי הַמּוֹרֶה הָיִיתָ מּוֹרֶה לָעִוְרִים?  וַיֹּאמַר: אָמְנָם כֵּן, שָׁנִים רַבּוֹת.  וְדֵירוֹסִי אָמַר בְּהַשְׁפִּילוֹ קוֹלוֹ: בִּי, אֲדוֹנִי, סַפֶּר-נָא לָנוּ דְבַר-מָה עַל הָעִוְרִים.

וַיֵּשֶׁב הַמּוֹרֶה אֶל שֻׁלְחָנוּ.

וְקוֹרֵיטִי אָמַר בְּקוֹל רָם: בֵּית-חִנּוּךְ הָעִוְרִים הֲלֹא הוּא בִּרְחוֹב נִיצָה.

וַיַּעַן הַמּוֹרֶה וַיֹּאמַר: "הִנְּכֶם אוֹמְרִים עִוְרִים, עִוְרִים", כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ חוֹלִים אוֹ עֲנִיִּים אוֹ מִי יוֹדֵע מָה.  וְאוּלָם הֲתָבִינוּ אֶת מִשְׁמַעַת הַמִּלָּה הַזֹּאת?  שִׂימוּ לִבְּכֶם אֵלֶיהָ מְעָט.  עִוֵּר!  לְבִלְתִּי רְאוֹת מְאוּמָה, לְעוֹלָם!  בִּבְלִי יְכֹלֶת לְהַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמַיִם, אֶת השֶּׁמֶשׁ, אֶת הַהוֹרִים, מְאוּמָה מִכָּל אֲשֶׁר מִסָּבִיב וּמִכָּל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ; לִהְיוֹת נָתוּן בְּמַחֲשַׂכֵּי עוֹלָם, כְּקָבוּר בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה, בָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים!  נַסּוּ מְעַט לַעֲצֹם אֶת עֵינֵיכֶם וּלְדַמּוֹת בְּנַפְשְׁכֶם, כִּי עֲלֵיכֶם לִהְיוֹת תָּמִיד כָּכָה; כֶּרֶגַע תִּפּוֹל עֲלֵיכֶם אֵימָתָה וָפַחַד, וַחֲשַׁבְתֶּם בִּלְבַבְכֶם כִּי לֹא תוּכְלוּ לִהְיוֹת כָּכָה, וּבִקַּשְׁתֶם לִזְעוֹק וִהְיִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם כִּצְפוּיִם אֶל שִׁגָּעוֹן אוֹ כְהוֹלְכִים לָמוֹת.  וּבְכָל זֹאת...  נְעָרִים מִסְכֵּנִים!  כִּי יָבֹא אִישׁ בּתְּחִלָּה אֶל בֵּית-חִנּוּךְ הָעִוְרִים, בְּעֵת הַפְסָקַת השִַּׁעוּרִים, כִּי יִשְׁמַע מִכָּל עֵבֶר מְנַגְּנִים בְּכִנּוֹר וּבְחָלִיל, כִּי יִרְאֶה אוֹתָם עוֹלִים וְיוֹרְדִים בַּמַּעֲלוֹת בְּרַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת, מְשׁוֹטְטִים בִּפְרוֹזְדּורִים וּבְחַדְרי הַמִּשְׁכָּב, וְלֹא יִכָּשְׁלוּ בַּהֲלִיכָתָם, לֹא יַאֲמִין כִּי אֻמְלָלִים הֵמָּה, כַּאֲשֶׁר הֵם בֶּאֱמֶת.  וּכְדַאי לְהִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם הֵיטֵב.  יֵשׁ בָּהֵם נְעָרִים מִבְּנֵי שֵׁשׁ-עֶשְׂרֶה עַד בְּנֵי שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָנָה, בְּרִיאִים וְעַלִּיזִים, הַנּוֹשְׂאִים אֶת הָעִוָּרוֹן בְּלִי לַחַץ, כִּמְעַט בְּרוּח-עֹז; אַךְ הַכָּרַת פְּנֵיהֶם, הַמַּבִּיעִים מְרִי וְגָאוֹן, תַּעֲנֶה בָם, כִּי הַרְבֵּה הַרְבֵּה נָשְׂאוּ וְסָבְלוּ, עַד אֲשֶׁר הִסְכִּינוּ עִם אֵידָם.  והִנֵּה שָׁם אֲחֵרִים, אֲשֶׁר פְּנֵיהֶם הַחִוְרִים וְהַנְּעִימִים יַעֲנוּ בָם, כִּי נושְׂאִים הֵם בְּהַכְנָעָה רַבָּה אֶת גּוֹרָלָם; וְאוּלָם עֲצוּבֵי-רוּחַ הֵמָּה, וְהָרוֹאֶה בָם נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ, כִּי אָכֵן בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה עוֹד נַפְשָׁם לְעִתִּים.  הוֹי, בָּנַי הַיְקָרִים!  הָשִׁיבוּ אֶל לֵב, כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר אָבַד לָהֶם כֹּחַ-הָרְאוֹת מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים, ויֵשׁ אֲשֶׁר אָבַד אַך אַחֲרֵי שְׁנוֹת עִנּוּיִם קָשִׁים, אַחֲרֵי נִתּוּחִים רַבִּים וְנוֹרָאִים.  וְרַבִּים נוֹלְדוּ כָכָה, נוֹלְדוּ בַּלַּיְלָה, אֲשֶׁר אֵין לוֹ שַׁחַר וְאוֹר בֹּקֶר, בָּאוּ אֱלֵי חֶלֶד כְּבוֹא אֶל קֶבֶר רְחַב-יָדַיִם, וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה-מַּרְאֵה פְנֵי הָאָדָם וּמַה דְּמוּת יַעַרְכוּ לו!  שַׁוּוּ לְנֶגְדְּכֶם אֶת כָּל עֻנּוֹתָם אֲשֶׁר עֻנּוּ וַאֲשֶׁר יְעֻנּוּ עוֹד מִדֵּי זָכְרָם, אֵת אֲשֶׁר הִבְדִּיל הַגּוֹרָל נוֹרָאוֹת בֵּינֵיהֶם וּבֵין כָּל רוֹאֵי הַשֶּׁמֶשׁ וּמִדֵּי שָׁאֲלָם אֶת נַפְשָׁם: "מַדּוּעַ כָּכָה נִבְדַּלְנוּ לְרָעָה, וּבָנוּ אֵין כָּל חֵטְא וְעָוֹן?" כִּי אֶזְכְּרָה אָנֹכִי אֲשֶׁר הָיִיתִי בְּתוֹכָם שָׁנִים רַבּוֹת  כִּי אֶזְכּוֹר אֶת כִּתַּת הַתַּלְמִידִים שָׁם, אֶת כָּל הָעֵינַיִם הָהֵן, אֲשֶׁר חֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה תְּשׁוּפֵן תָּמִיד, אֶת כָּל הָאִישׁוֹנִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם מַבָּט וְלֹא חַיִּים, וְאָשׁוּבָה וְאֶחֱזֶה בָכֶם...  לֹא אוּכַל לְהַאֲמִין רֶגַע אֶחָד, כִּי לֹא מְאֻשָׁרִים אַתֶּם כֻּלְּכֶם.  הָשִיבוּ אֶל לֵב: יֵשׁ כְּשִׁשָׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף עִוְרִים בְאִיטַלְיָה!  שִׁשָׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ אֲשֶׁר אֵינָם רוֹאִים אוֹר!  הַהֲבִינוֹתֶם?  מַחֲנֶה גָדוֹל, אֲשֶׁר זְמַן אַרְבַּע שָׁעוֹת דָּרוּשׁ לוֹ עַד עָבְרוֹ עַל-פְנֵי חַלּוֹנוֹתֵינוּ!"

הַמּוֹרֶה כִלָּה לְדַבֵּר; הַתַּלְמִידִים עָצְרוּ בְעַד נְשִׁימָתָם, לִבְלִי הפְרִיעַ אֶת הַדּוּמִיָּה.  ודֵירוֹסִי שָׁאַל, הַאֱמֶת הַדָּבָר, כִּי הָעִוְרִים מֵיטִיבִים לָחוּשׁ כָּל מַגָּע מֵרוֹאֵי הַשָּׁמֶשׁ.

וַיֹּאמֶר הַמּוֹרֶה: "אֱמֶת הַדָּבָר.  כָּל יֶתֶר חוּשֵׁי הָעִוֵּר נַעֲשִׂים שְׁנוּנִים יוֹתֵר, יַעַן אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם לְקַבֵּל עַל עַצְמָם חֵלֶק מֵהַתַּפְקִיד שֶל חוּשׁ-הָרְאוֹת, ומְלֻמְּדֵי עֲבוֹדָה הֵמָּה מֵחוּשֵׁי הַפִּקֵּחַ.  בַּבֹּקֶר יִשְׁאַל הָאֶחָד אֶת רֵעֵהוּ בּחַדְרֵי הַמִּשְׁכָּב: "הֲזוֹרַחַת הַשָּׁמֶשׁ?":  וְחָמַק וְעָבַר כְּרֶגַע אֶל הֶחָצֵר זֶה אֲשֶׁר יִלְבַּשׁ בְּגָדָיו רִאשוֹנָה, וְהֵנִיעַ יָדוֹ בָּרוּחַ, וְחָשׁ אֶת חֹם הַשֶּׁמֶשׁ; אָז יָרוּץ לְבַשֵׂר אֶת חֲבֵרָיו אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה: "הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת!"  עוֹרְכִים הֵמָּה דְמוּת לְאִישׁ עַל-פִּי הַקּוֹל; אֲנַחְנוּ נַעֲרִיךְ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם עַל-פִּי עֵינָיו, וְהֵם עַל-פִּי קוֹלוֹ; זָכוֹר יִזְכְּרוּ שָׁנִים רַבּוֹת צְלִילִים וְגַוָּנֵי-קוֹלוֹת.  מַכִּירִים הֵם, אִם יֵשׁ בַּחֶדֶר יוֹתֵר מֵאִישׁ אֶחָד, גַּם כִּי יְדַבֵּר אַך הָאֶחָד, וְכָל הָאֲחֵרִים לֹא יָנוּעוּ ולֹא יָזוּעוּ.  בִּידֵיהֶם יָמִישׁוּ וְהִיכִּרוּ, הַמְטֹהָרָה הַכַּף הֵיטֵב, אִם עוֹד שֶׁמֶץ-חֶלְאָה בָהּ.  גַּם הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים יַכִּירוּ וְיַבְדִּילוּ בֵּין הַצֶּמֶר הַצָּבוּעַ וּבֵין הַצֶּמֶר אֲשֶׁר לֹא חָלוּ בוֹ יָדָיִם.  בְּלֶכְתָּם צְמָדִים בָּרְחוֹב יַכִּירוּ אֶת כָּל הַחֲנֻיּוֹת עַל-פִּי רֵיחָן, גַם בַּאֲשֶׁר לֹא נָרִיחַ אֲנַחְנוּ כָּל רֵיחַ.  מְשַׂחֲקִים הֵם בְּסוֹבֵב, וּלְקוֹל הֲמוֹנוֹ אֲשֶׁר יַשְׁמִיעַ בְּהִסַּבּוֹ יִמְצְאוּ אוֹתוֹ אֶל-נָכוֹן וְלֹא יַחֲטִיאוּ.  מְרִיצִים הֵם חִשּוּקִים, מְשַחֲקִים בְּכַדּוּרִים, קוֹפְצִים מֵעַל הַחֶבֶל, בּוֹנִים בָּתֵּי-אֲבָנִים, קוֹטְפִים פִּרְחֵי-סִגְלָה, כְּמוֹ לוּ יִרְאוּ אוֹתָם, עוֹשִׂים מַחְצְלוֹת-קָנִים וְסַלֵּי-קָנִים, קוֹלְעִים מִקְלְעוֹת-קַשׁ בַּעֲלֵי צְבָעִים שׁוֹנִים, וְעָשׂוּ אֶת הַכֹּל יָפֶה, בְּבִטָּחוֹן.  כָּכָה פתְּחוּ אֶת חוּשׁ-הַמִּשּׁוּשׁ!  חוּשָׁם זֶה הוּא חוּשׁ רְאוֹתָם; אֶחָד מִגְּדוֹלֵי תַעֲנוּגֵיהֶם הוּא: לְמַשֵּׁשׁ, לְתַפֵּשׂ בְּיָדַיִם, לְנַחֵשׁ תַּבְנִית הַדָּבָר בְּמַשְּׁשָׁם אוֹתוֹ.  כִּי יָבִיאוּ אוֹתָם אֶל בֵּית-נְכוֹת לִמְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת, שֶׁשָּׁם יוּכְלוּ לְמַשֵּׁשׁ כָּל דָּבָר כְּנַפְשָׁם, מַרְאֶה נוֹגֵעַ עַד הַלֵּב הוּא לִרְאוֹת, אֵיךְ יִתְנַפְּלוּ בְשִׂמְחָה עַל הַגּוּפִים הַגֵּאוֹמֶטְרִיִּים, עַל תַּבְנִיּות הָבָּתִּים, עַל כְּלֵי הַמְּלָאכָה, אֵיךְ יִתְעַנְּגוּ לִנְגּוֹעַ, לְהָנִיעַ, לַהֲפוֹךְ בִּידֵיהֶם אֶת כָּל הַחֲפָצִים הָאֵלֶּה, לְמַעַן "רְאוֹת" אֶת תַּבְנִיתָם.  הֵם אוֹמְרִים:  "לִרְאוֹת!"

וְגָרוֹפִי שִׂסַּע אֶת הַמּוֹרֶה בִדְבָרִים וַיִּשְׁאָלֵהוּ, הַאֱמֶת הַדָּבָר, כִּי הַנְּעָרִים הָעִוְרִים מֵיטִיבִים לִלְמוֹד חֶשְׁבּוֹן מִן הַפִּקְחִים.

וַיֹּאמֶר הַמּוֹרֶה: "אֱמֶת הַדָּבָר".  לוֹמְדִים הֵם גַּם חֶשְׁבּוֹן גַּם קְרֹא סֵפֶר.  יֵשׁ לָהֶם סְפָרִים עֲשׂוּיִם לְשֵם זֶה לְכַתְּחִלָּה, אֲשֶׁר אוֹתִיּותֵיהֶם בּוֹלְטוֹת; וְהֶעֱבִירוּ עֲלֵיהֶן אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם וְהִכִּירוּ אֶת הָאוֹתִיּוֹת, וּבִטְאוּ אֶת הַמִּלִּים; קוֹרְאִים הֵם קְרִיאָה מְהִירָה.  לוּ רְאִיתֶם אֶת הַמִּסְכֵּנִים, אֵיךְ הֵם מִתְאַדְּמִים בְּצֵאת שְׁגִיאָה מִפִּיהֶם.  גַּם כָּתוֹב יִכְתְּבוּ, אַךְ בְּלִי דְיוֹ.  כּוֹתְבִים הֵמָּה עַל נְיָר עָבֶה, קָשֶה, בְּצִפֹּרֶן-מַתֶּכֶת, הָעוֹשֶׂה מִסְפַּר נְקֻדּוֹת שְׁקוּעוֹת, הַמְּסֻדָּרוֹת לְפִי הַדָּרוּשׁ לְאַלְפָא-בֵיתָא מְיֻחֶדֶת; הַנְּקֻדּוֹת יוֹצְאוֹת וּבוֹלְטוֹת בָּעֵבֶר הַשֵׁנִי אֲשֶׁר לַנְּיר; וְהָיָה כִּי יַהַפְכוּ אֶת הַנְּיָר וְהֶעֱבִירוּ אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם עַל הַבְּלִיטוֹת הָאֵלֶּה, וְיָכְלוּ לִקְרֹא אֶת אֲשֶׁר כָּתְבוּ הֵם וְגַם אֶת אֲשֶׁר כָּתְבוּ אֲחֵרִים; וְכָכָה יְחַבְּרוּ חִבּוּרִים וְיִכְתְּבוּ מִכְתָּבִים אִיש לְרֵעֵהוּ.  וְכֵן יִכְתְּבוּ גַם מִסְפָּרִים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת.  חֶשְׁבּוֹנוֹת עַל-פֶה יְחַשְּׁבוּ מַהֵר וְעַל נְקַלָּה, אֲשֶׁר לֹֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפָּר; יַעַן אֲשֶׁר אֵין לְבָבָם פּוֹנֶה כָּמוֹנוּ, אַחֲרֵי מַרְאֵה עֵינֵיהֶם מִסָּבִיב.  לוּ רְאִיתֶם, אֵיךְ הֵם מְבַקְּשִׁים בְּכָל תֵּאֲוַת-נֶפֶש לִשְׁמוֹעַ אִישׁ קוֹרֵא בְסֵפֶר, אֵיךְ יַקְשִׁיבוּ, אֵיךְ יִזְכְּרוּ אֶת הַכֹּל, אֵיך נִדְבָּרִים הֵמָּה אִיש אֶת רֵעֵהוּ גַּם הַקְּטַנִים בָּהֶם עַל עִנְיָנִים שׁוֹנִים בְּדִבְרֵי-הַיָּמִים וּבְתוֹרַת הַלָּשׁוֹן.  בְּשִׁבְתָּם אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה עַל סַפְסָל אֶחָד, מְדַבְּרִים הֵם בְּקוֹל רָם הָאֶחָד אֶל הַשְּׁלִישִׁי הַשֵּׁנִי אֶל הָרְבִיעִי וְגַם כֻלָּם יַחְדָּו, מִבְּלִי פְנוֹת אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְאִישׁ מֵהֶם לֹא יְאַבֵּד אַף מִלָּה אַחַת עַד כֹּה טוֹב וְשָׁנוּן כֹּחַ הַשֵׁמַע אֲשֶׁר לָהֶם!  אֶת הַבְּחִינָה מַעֲרִיכִים הֵמָּה יוֹתֵר מִכֶּם, אֲנִי מַבְטִיחֲכֶם עַל זֹאת; גַּם בַּמוֹרֶה דְבֵקִים הֵם מִכֶּם.  מַכִּירִים הֵמָּה אוֹתוֹ בִצְעָדָיו, בְּרֵיחוֹ; יוֹדעִים הֵמָּה, הֲטוֹב לִבּו עָלָיו אִם לֹא, הֲשָׁלוֹם לוֹ אִם אַיִן; כָּל זֹאת יַכְּירוּ אַךְ בְּצִלְצוּל קוֹלוֹ לְבָד; מְבַקְּשִׁים הֵמָּה, כִּי יִגַּע בָּהֶם הַמּוֹרֶה, בְּהַלְלוֹ אוֹתָם אוֹ בְּדַבְּרוֹ עַל לִבָּם לְחַזְּקָם, וְהֵמָּה יָמִישׁוּ יָדָיו וזְרוֹעוֹתָיו, לְמַעַן הַבִּיעַ לוֹ בְּזֹאת אֶת רִגְשֵׁי תוֹדָתָם.  אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יֶאֱהָבוּ, וַחֲבֵרִים טוֹבִים הֵמָּה אִישׁ לְאָחִיו.  בְּעֵת הִנָּפֵשׁ מִתְחַבְּרִים הֵם כִּמְעַט תָּמִיד אִישׁ לְרֵעֵהוּ הַדּוֹמֶה לוֹ.  בְּמַחֲלֶקֶת הַיְלָדוֹת, לְמָשָׁל, הֵן מִתְחַבְּרוֹת אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת עַל-פִּי כְּלֵי הַשִּׁיר, אֲשֶׁר הֵן מְנַגְנוֹת בָּהֵמָּה: הַמְנַגְּנוֹת בְּכִנּוֹר לְבָד, הַמְנַגְּנוֹת בִּפְסַנְתֵּר לְבָד והַמְנַגְּנוֹת בְּחָלִיל לְבָד; וְאִשָּׁה רְעוּתָה לְעוֹלָם לֹא תַעֲזֹבְנָה.  וַאֲשֶׁר יִקְנֶה אֶת לִבָּם לְאַהֲבָה בּו יִדְבְּקוּ, וְאִישׁ לֹא יַפְרִיד בֵּינֵיהֶם.  אַהֲבַת רֵעִים נִחוּמִים גְּדוֹלִים הִיא לָהֶם.  מַעֲרִיכִים הֵם נְכוֹנָה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ כְּעֶרְכּוֹ.  וּבִינָה גְדוֹלָה וְנִמְרָצָה לָהֶם לְהַבְדִּיל בֵּין טוֹב לָרָע.  וְאִיש לֹא יִשְׂמַח כְּמוֹהֶם לִשְׁמוֹעַ סִפּוּרִים עַל מַעֲשֵׂי נְדִיבוֹת אוֹ עַל כָּל עֲלִילָה גְדוֹלָה.

בּוטִינִי שָאַל, הֲמֵיטִיבִים הֵם לְנַגֵּן.

וַיַּעַן הַמּוֹרֶה וַיֹּאמַר: "אוֹהֲבִים הֵמָּה אֶת הַנְּגִינָה לִבְלִי חֹק.  הַנְּגִינָה הִיא מֵיטַב שַׁעֲשׁוּעֵיהֶם, מְשׂוֹשׂ חַיֵּיהֶם.  יְלָדִים עִוְרִים, אֲשֶׁר זֶה עַתָּה בָאוּ אֶל בֵּית-הַחִנּוּךְ, יַעַמְדוּ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בְּלִי נוֹעַ, לְמַעַן שְׁמוֹעַ בְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן.  הֵם לוֹמְדִים עַל נְקַלָּה וּמְנַגְּנִים בְּתַאֲוַת-נָפֶשׁ.  וְכִי יֹּאמַר הַמּוֹרֶה לְאֶחָד, כִּי אֵין לוֹ כִשְׁרוֹן לִנְגִינָה, וְהִתְעַצֵּב מְאֹד אֶל לִבּוֹ, אַך יְאַמֵּץ אֶת כָּל כֹּחוֹ לִלְמוֹד.  הָהּ!  לוּ שְׁמַעְתֶּם אֶת הַנְּגִינָה שָׁם פְּנִימָה, לוּ רְאִיתֶם אוֹתָם בְנַגְּנָם; מִצְחָם יָרוּם, עַל שִׂפְתֵיהֶם נִרְאֶה שְׂחוֹק, פְּנֵיהֶם מְאָדָּמִים, הֵם רוֹעֲדִים מֵרִגְשַׁת לֵב, ומִתּוֹךְ עֲלִיַּת נְשָׁמָה כִּמְעַט יַקְשִׁיבוּ לְהַרְמוֹנִיּת הַקּוֹלוֹת, הַמִּתְפַּשְּׁטִים בָּאֲפֵלָה הַסּוֹבֶבֶת אוֹתָם.  לוּ רְאִיתֶם זֹאת, כִּי עַתָּה יְדַעְתֶּם, מַה נִּמְרְצוּ תַנְחוּמוֹת-אֵל הַצְפוּנוֹת בַּנְּגִינָה!  כִּי יֹּאמַר הַמּוֹרֶה לְאֶחָד מֵהֶם: "אַתָּה תִהְיֶה מְנַגֵּן אָמָן", יִצְהַל וְנָהַר בְּאָשְׁרוֹ.  הַתַּלְמִיד הָרִאשׁוֹן בַּנְּגִינָה, הַמֵּיטִיב לְנַגֵּן מִכֻּלָּם בִּפְסַנְתֵּר אוֹ בְכִנּוֹר, נֶחְשָׁב כְּמֶלֶך בֵּינֵיהֶם, הֵם אוֹהֲבִים וּמַעֲרִיצִים אוֹתוֹ.  וְכִי יִהְיֶה רִיב בֵּין שְׁנַיִם, וּבָאוּ אֵלָיו לַמִּשְׁפָּט; וּבְהִתְפָּרֵד שְׁנֵי רֵעִים, כִּי חָלַק לִבָּם, הוּא הוּא אֲשֶׁר יַשְׁלִים בֵּינֵיהֶם.  הַקְּטַנִּים בָּהֶם, אֲשֶׁר יוֹרֶה אוֹתָם נְגִינָה, יֶאֱהָבוּהוּ כֶּאֱהוֹב אֶת הָאָב.  בְּטֶרֶם יֵלְכוּ לִישׁוֹן, יְבָרְכוּהוּ כֻלָם בִּשְׁנַת-מְנוּחָה.  הַנְּגִינָה הִיא שִׂיחָתָם כָּל הַיּוֹם.  וְגַם בָּעֶרֶב עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, בִּהְיוֹת כֻּלָּם עֲיֵפִים מִלִּמּוּד וּמֵעֲבוֹדָה, וְהַתְּנוּמָה תָחֵל לַעֲצוֹם אֶת עֵינֵיהֶם, עוֹדָם מִתְלַחשֲִׁים עַל מַנְגִּינוֹת וְעַל מְנַגְּנִים, עַל כְּלֵי-שִׁיר וְעַל מִקְהֲלוֹת שָׁרִים וְנוֹגְנִים.  וְכִי יִמְנְעוּ מֵהֶם אֶת הַקְּרִיאָה אוֹ אֶת לֶקַח הַנְּגִינָה, לְמַעַן תִּהְיה זֹאת לָהֶם לְעֹנֶשׁ עַל עָוֹן, תִּגְדַּל עֱנוּת נַפְשָם כָּל-כַּך, עַד אֲשֶׁר אִישׁ לֹא יִמְצָא עוֹד כִּמְעַט אֶת לִבּוֹ לָשׂוּם עֲלֵיהֶם עֹנֶשׁ כָּזֶה.  כְּעֵרֶךְ הָאוֹר לְעֵינֵינוּ, כֵּן, עֵרֶך הַנְּגִינָה לְלִבָּם.

דֵּירוֹסִי שָׁאַל, הֲיוּכְלוּ לָבוֹא שָׁמָּה לִרְאוֹתָם.  וַיַּעַן הַמּוֹרֶה וַיֹּאמַר: " יְכוֹלִים לָבוֹא שָׁמָּה; וְאוּלָם אַתֶּם הַנְּעָרִים אֵין לָכֶם לָלֶכֶת שָׁמָּה כָּעֵת; וְהֲלַכְתֶּם אַחֲרֵי-כֵן, כַּאֲשֶׁר תּוּכְלוּ לְהַעֲרִיךְ אֶת כָּל עֵרֶךְ הָאֵיד הַזֶּה וְלָחוּש אֶת כָּל הָרַחֲמִים, הָרְאוּיִם לְהִנָּתֵן לבְעָלָיו.  בָּנַי, מַרְאֵה עֶצֶב הוּא.  שָׁם תִּרְאוּ לְעִיתִּים נְעָרִים יוֹשְׁבִים לְיַד חַלּוֹן פָּתוּחַ וּמִתְעַנְּגִים עַל הָרוּחַ הַצַּח וּפְנֵיהֶם לֹא ינוּעוּ ולֹא יזוּעוּ, וְהָיוּ כְמִתְאוֹנְנִים אֶל הַבִּקְעָה הַגְּדוּלָה הַיְרֻקָּה וְאֶל הָרֵי הַתְּכֵלֶת הַיָּפִים, אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים...  וְכִּי תָשִׁיבוּ אֶל לְבַבְכֶם, כִּי אֵינָם רוֹאִים מְאוּמָה, כִּי לֹא יִרְאוּ עַד-עוֹלָם כָּל-מְאוּמָה  מִכָּל הַתִּפְאֶרֶת הַזֹּאת אֲשֶׁר אֵין לָהּ קֵץ וּגְבוּל, וְעָגְמָה נַפְשְׁכֶם וְצַר לָכֶם, כְּמוֹ הֻכֵּיתֶם אַתֶּם בְּסַנְוֵרִים בָּרֶגַע הַזֶּה.  הָעִוְרִים מִלֵּדָה, אֲשֶׁר מֵעוֹדָם לֹא רָאוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָה, לֹא יֵדְעוּ וְלֹא יָחוּשׁוּ אֶת מַחְסוֹרָם, כִּי לֹא יְצַיְּרוּ בְדִמְיוֹנָם כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יֵרָאֶה, וְעַל-כֵּן לֹא יְעוֹרְרוּ אֶת לִבֵּנוּ הַרְבֵּה לָנוּד לָהֶם.  וְאוּלָם יֵשׁ נְעָרִים, אֲשֶׁר אַך זֶה חֲדָשִים מִסְפָּר עִוְרִים הֵם, וְהֵם עוֹדָם זוֹכְרִים הֵיטֵב אֶת כּל, וְיוֹדְעִים הֵיטֵב, מָה הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר אָבְדָה לָהֶם, וְאֵלֶּה רַב מְאֹד עִצְבוֹנָם מֵהָכִיל  כִּי יחוּשׁוּ יוֹם יוֹם אֲשֶׁר יוּעַם בְּרוּחָם זֵכֶר הַתְּמוּנוֹת הַיְקָרוֹת מִכָּל יְקָר, כִּי יִתְּמוּ לִגְוֹעַ בְּדִמְיוֹנָם כָּל יְדִידֵי נַפְשָׁם.  אַחַד הַנְּעָרִים הָאֵלֶּה אָמַר אֵלַי יוֹם אֶחָד, בְּעֶצֶב בַּל יְתאר בִּדְברִים, לֵאמֹר: "מִי יִתֵּן וְשָׁב אֵלַי אוֹר עֵינַי אַך רֶגַע אֶחָד, לְמַעַן אָשׁוּב לִרְאוֹת פְּנֵי אִמִּי, אֲשֶׁר לֹא אֶזְכְּרֵם עוֹד!"  וּבְבוֹא הָאֵם לִרְאוֹתָם, יָשׂימוּ יְדֵיהֶם עַל פָּנֶיהָ וְיָמִישׁוּ אוֹתָם הֵיטֵב מִן הַמֵּצחַ וְעַד הַסַּנְטֵר וְעַד הָאָזְנַיִם, לְמַעַן יָחוּשוּ מַה תַּבְנִיתָם, וכִמְעַט לֹא יוּכְלוֹ לְהַאֲמִין, כִּי לֹא יוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד עַד-עוֹלָם; וקָרְאוּ לָהּ בִּשְׁמָהּ פְּעָמִים רַבּוֹת, רַבּוֹת, כְּמוֹ שָׁאוֹל יִשְׁאֲלוּ מִמֶּנָּה, אֲשֶׁר תּוֹאִיל לְהֵרָאוֹת לָהֶם אַך פַּעַם אֶחָת.  כַּמָּה אֲנָשִׁים, גַּם אַבִּירֵי לֵב, יֵצְאוּ מִִשָּׁם בְּבֶכִי!  וְכִי נֵצֵא מִשָּׁם והָיִינוּ בְּעֵינֵינוּ כְּנִבְדָּלִים לְטוֹב; כִּי יָכוֹל נוּכַל לִרְאוֹת אֶת הָאֲנָשִׁים, אֶת הַבָּתִּים, אֶת הַשָּׁמַיִם, כִּמְעַט נַחֲשׁוֹב זֹאת כּחֲנִינָה, אֲשֶׁר לֹא יָאֲתָה לָנוּ!  הָהּ!  אֵין גַּם אֶחָד בָּכֶם, בְּזֹאת אֲנִי בָטוּחַ אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מִבֵּית חִנּוּךְ הָעִוְרִים לֹא ישָּׂאֵהוּ לִבּוֹ לְהִתְנַדֵּב מְעַט מֵאוֹר עֵינָיו, לְמַעַן תֵּת אַךְ קֶרֶן אוֹר כֵּהֶה לַיְלָדִים הַמִּסְכֵּנִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר זֹהַר הַשֶּׁמֶשׁ וּמַרְאֵה פְנֵי הָאֵם עֲצוּרִים לָהֶם".

 

הַמּוֹרֶה הַחוֹלה

25.  יוֹם הַשַּׁבָּת.

אֶתְמוֹל לְעֵת עֶרֶב, בְּצֵאתִי מִבֵּית-הַסֵּפֶר לָבוֹא הַבַּיתָה, הָלַכְתִּי לִרְאוֹת אֶת מוֹרִי הַחוֹלֶה.  מֵרֹב עֲבוֹדָה הָיְתָה לוֹ זֹאת: חָמֵשׁ שָׁעוֹת הוֹרָאָה יוֹם יוֹם, עוֹד שָׁעָה אַחַת התְעַמְּלוּת, וְעוֹד שְׁתֵּי שָׁעוֹת בְּבֵית-הַסֵּפֶר לָעֶרֶב; זֹאת אוֹמֶרֶת מְעַט שֵׁנָה, אֲכִילָה מְבֹהֶלֶת וִיגִיעָה רַבָּה מִן הַבּקֶר עַד הָעֶרֶב, לְלֹא הָשֵב רוּחַ; הַכְשֵׁל הִכְשִׁיל כֹּחוֹ.  כָּזֹאת אָמְרָה אִמִּי.  אִמִּי חִכְּתָה לִי למַטָּה וַאֲנִי עָלִיתִי לבַדִּי, וָאֶמְצָא עַל גֶּרם-הַמַּעֲלוֹת אֶת הַמּוֹרֶה בַּעַל הַזָּקָן הַשָּׁחוֹר, קֹאַטִּי הוּא הַנּוֹתֵן חִתִּיתוֹ בְּכָל הַכִּתָּה, וְעָנוֹשׁ לֹא יַענוֹשׁ אִישׁ; וַיִתְבּונֵן בִּי בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה, וַיִּנְהֹם עָלַי כְּנַהֲמַת אַרְיֵה, לְצַחֵק בִּי, אַך שְחוֹק לֹא יָצָא מִפִּיו.  וַאֲנִי בְּמָשְכִי בַּמְצִלָּה בַּקּוֹמָה הָרְבִיעִית, עוֹד לֹא מָשׁ הַשְּׂחוֹק מִפִּי; אַךְ כְּרֶגַע חָדַלְתִּי לִשְׂחוֹק, בְּהָבִיא אוֹתִי הַשִּׁפְחָה אֶל חֶדֶר דַּל, אָפֵל לְמֶחֱצָה, אֲשֶׁר שָׁם הַמּוֹרֶה.  הוּא שָׁכַב עַל מִטַּת בַּרְזֶל קְטַנָּה, וּזְקָנוֹ גָּדַל.  וַיָּשֶׂם יָדוֹ לְנֶגֶד עֵינָיו, לְמַעַן יֵיטיב לִרְאוֹת, וַיִּקְרָא בְקוֹל אוֹמֵר חִבָּה: "הֶאָח, אֶנְרִיקוֹ!"  וָאֶקְרַב אֶל הַמִּטָּה; וַיָּשֶׂם יָדוֹ עַל שִׁכְמִי, וַיּאמַר: "טוֹב, בְּנִי, הֱטִיבוֹתָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְבַקֵּר אֶת מוֹרְךָ הַמִּסְכֵּן.  רַע לִי מְאֹד, כַּאֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה, אֶנְרִיקוֹ יקּירי.  וּמַה שְּׁלוֹם בֵּית-הַסֵּפֶר?  מַה שְּׁלוֹם חֲבֵרֶיךָ?  הַכֹּל שָׁלוֹם, הֲלא?  גַּם בִּלְעָדַי.  הֲתַצְלִיחוּ אֶת דַּרְכְּכֶם, הֲתֵיטִיבוּ לֶכֶת, הֲלֹא?  בִּלְעֲדֵי מוֹרְכֶם הַזָּקֵן?"  בִּקַּשְׁתִּי לֵאמֹר: לֹא; וַיְנִיאֵנִי מִדַּבֵּר, בְּאָמְרוֹ: "הָנִיחָה הֵן יָדַעְתִי כִּי אֵינְכֶם שׂונְאִים אותִי".  וַיִּתְאַנֵּחַ.  הִתְבּונַנְתִּי בִתְמוּנוֹת-צִלּוּם, אֲשֶׁר הָיוּ תְלוּיוֹת עַל הַקִּיר.  וַיֹּאמֶר אֵלַי: "רְאֵה, אֵלֶּה כֻלָּם נְעָרִים, אֲשֶׁר נָתְנוּ לִי אֶת תְמוּנוֹתֵיהֶם בְּעֶשְׂרִים הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת.  נְעָרִים טוֹבִים.  אֵלֶּה הֵם זִכְרוֹנוֹתַי.  בְּמוֹתִי אַקְדִּישׁ לָהֶם מַבָּטִי הָאַחֲרוֹן, לְכָל הַצְּעִירִים, אֲשֶׁר בְּתוֹכָם בִּלִּיתִי יְמֵי חַיָּי.  גַּם אַתָּה תָבִיא לִי אֶת תְּמוֹנתְךָ, אַחֲרֵי עָבְרְךָ אֶת כִּתּוֹת בֵּית-הַסֶּפֵר הַנָּמוּךְ, הֲלֹא?  וְאַחַר לָקַח תַּפּוּחַ-זָהָב מֵעַל הַשֻּׁלְחָן הַקָּטָן, שֻׁלְחַן-הַלַּיְלָה, וַיִּתֶּן-לִי, ויֹּאמַר: "אֵין לִי כָּל דָּבָר אַחֵר לָתֵת לְךָ, וְעַתָּה קְחָה זֹאת מִיָּדִי, מַתְּנַת אִיש חוֹלֶה".  הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלָיו וָאֶתְעַצֵּב אֶל לִבִּי.  אֵינֶנִּי יוֹדֵע עַל מָה.  וְהַמּוֹרֶה הוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלַי וַיֹּאמַר: "אֲנִי עוֹדֶנִּי מְקַוֶּה לָשׁוּב לְאֵיתָנִי; וְאִם לֹא אָשׁוּב, בַּקֵּשׁ לְמַלֵּא אֵת אֲשֶׁר אַתָּה חָסֵר בְּחֶשְׁבּוֹן.  בּוֹ אַתָּה כושׁל.  אַמֵּץ אֶת כֹּחֶךָ.  רַק הַמַּאֲמָץ הָרִאשׁוֹן יִקְשֶׁה מִמְּךָ כִּמְעָט; כִּי פְעָמִים רַבּוֹת אֵין הַחֶסְרוֹן הַזֶּה חֶסְרוֹן כִּשְׁרוֹן טִבְעִי, כִּי אַךְ מִשְׁפָּט נִמְהָר אוֹ, יָכֹלְתִּי אֱמֹר, שְׁגָגָה קְשׁוּרָה בַלֵּב".  וּבְדַבְּרוֹ נָשַׁם וְשָׁאַף בְּחָזְקָה, וְכָל הָרוֹאֶה הִכִּיר, כִּי הוּא נַעֲנֶה.  וַיֵּאָנַח וַיֹּאמַר: "קַדַּחַת רָעָה הִיא, כִּמְעַט מֵת אָנֹכִי.  וּבְכֵן אֲנִי שׁוֹאֵל מִמְּךָ: שְׁקוֹד עַל הַחֶשְׁבּוֹן, עַל תַּרְגִּילֵי הַחֶשְׁבּוֹן.  אִם לֹא תִצְלַח בָּרִאשׁוֹנָה, אָז תָּנוּחַ מְעַט וְשַׁבְתָּ וְנִסִּיתָ שׁוּב.  לֹא תִצְלָח?  נוּחָה מְעַט עוֹד פַּעַם וְשׁוּבָה הָחֵל מֵרֹאשׁ.  וְכָכָה תֵלֵך קָדִימָה, בְשׁוּבָה וָנַחַת, וְלֹא בְּעָמָל רַב מִנְּשׂוֹא.  וְעַתָּה לֵך לְשָׁלוֹם וּבֵרַכְתָּ בִּשְׁמִי אֶת אִמֶּךָ.  וְלֹא תַעֲמוֹל עוֹד לַעֲלוֹת בַּמַּעֲלוֹת הָאֵלֶּה; בְּבֵית-הַסֵּפֶר נָשׁוּבָה נִרְאֶה אִישׁ אֶת אָחִיו.  וְאִם לֹא נוֹסִיף עוֹד לִרְאוֹת אִיש אֶת אָחִיו, וְזָכַרְתָּ לְעִתִּים אֶת מוֹרְךָ מֵהַכִּתָּה הַשְּׁלִישִׁית אֲשֶׁר אֲהֵבְךָ".  לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא יָכֹלְתִּי עוֹד לַעֲצוֹר בְּדִמְעָתִי.  וַיֹּאמֶר אֵלַי עוֹד: "הַטֵּה רֹאשֶׁך".  וָאַט רֹאשִׁי עַל הַכָּר; ויִּשַּׁק לִי עַל קָדְקֳדִי.  וְְאַחַר אָמַר: "הֱיַה שָׁלוֹם", וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר.  וַאֲנִי יָרַדְתִּי בַּמַּעֲלוֹת בִּמְרוּצָה, כִּי אַצְתִּי לָלֶכֶת לְחַבֵּק לְאִמִּי.

 

הָרְחוֹב

25.  יוֹם הַשַּׁבָת.

בְּעַד הַחַלּוֹן הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלֶיךָ, בְּשׁוּבְךָ בָּעֶרֶב הַזֶּה מִבֵּית הַמּוֹרֶה: בְּרוּצְךָ פָּגַעְתָּ בְּאִשָּׁה.  שְׁמוֹר רַגְלֶיךָ וּפְקַח עֵינֶיךָ הֵיטֵב, כַּאֲשֶׁר תֵּלֵך בּרְחוֹב.  גַּם שָׁם יֵשׁ חֹק וּמִשְׁפָּט לְהִשָּׁמֵר בָּהֶם.  אִם אָמְנָם תְּפַלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶיךָ וְכָל הֲלִיכוֹתֶיךָ בְּבַיִת פְּרָטִי, מַדּוּעַ לֹא תַעֲשֶׂה כֵן בְּלֶכְתְּךָ בָּרְחוֹב, אֲשֶׁר הוּא בֵית הַקָּהָל כֻּלוֹ?  שִים לִבְּךָ, אֶנְרִיקוֹ: מִדֵּי פָגְשְׁךָ בְּזָקֵן כּוֹשֵׁל, בְּעָנִי, בְּאִשָּׁה וְיֶלֶד עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ, בְּפִסֵּחַ הַהוֹלֵךְ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ, בְּאִישׁ הַהוֹלֵךְ שְׂחוֹחַ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, בְּמִתְאַבְּלִים עַל מֵת, הַלְּבוּשִים בִּגְדֵי-אֵבֶל, וְנָטִיתָ מִפְּנֵיהֶם בְּהַדְרַת כָּבוֹד; כִּי עָלֵינוּ לְכַבֵּד אֶת הַזֹּקֶן, אֶת הָעֹנִי, אֶת אַהֲבַת-הָאֵם, אֶת הַכִּשָׁלוֹן וְאֶת הַמָּוֶת.  כִּי תִרְאֶה צָפוּי אֶל סַכָּנָה מֵעֲגָלָה, הָעוֹבֶרֶת וּבָאָה עָדָיו, וָהֲסִבּוֹתָ אוֹתוֹ הַצִּדָּה, אִם יֶלֶד הוּא; אוֹ הַזְהֵר תַּזְהִיר אוֹתוֹ, אִם אִישׁ בָּא בַיָּמִים הוּא; כִּי תִרְאֶה יֶלֶד בּוֹכֶה וְהוּא לְבַדּוֹ, וְשָׁאַלְתָּ אוֹתוֹ: "מַה לָּךְ?"  וְכִי יִפּוֹל הַמַּטֶּה מִיַּד זָקֵן, וַהֲרֵמוֹתָ אוֹתוֹ וּנְתַתּוֹ בְיָדוֹ.  כִּי יִנָּצוּ יַחַד שְׁנֵי יְלָדִים וְיָדָם אִישׁ בְּאָחִיו, וְהִפְרַדְתּ בֵּינֵיהֶם; וְאִם אֲנָשִׁים בָּאִים בַּיָּמִים הֵם, שְׂטֵה מֵעֲלֵיהֶם וַעֲבוֹר, וְלֹא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּמַעֲשֵׂי אָוֶן וְחָמָס; כִּי מַרְאֵיהֶם יַכְעִיס הַלֵּב וְגַם הַקְשֵׁה יַקְשֶׁה אוֹתוֹ.  וְכִי תִרְאֶה אִישׁ אָסוּר עוֹבֵר בְּתוֹך שְׁנֵי שׁוֹמְרִים, לֹא תִהְיֶה כְאַכְזָר וְלֹא תִצְטָרֵף אֶל הֶהָמוֹן הַסַּקְרָנִי; אוּלַי נָקִי הָאָסוּר מֵעָוֹן.  כִּי תְדַבֵּר אוֹ כִי תִשְׂחַק עִם חֲבֵרֶיך וְרָאִיתָ מִטַּת בֵּית-חוֹלִים, אֲשֶׁר אוּלַי אִישׁ גֹּוֵעַ שׁוֹכֵב בָּה, עוֹבֶרֶת בָּרְחוֹב, אוֹ אֲנָשִׁים הַמְלַוִּים אֶת הַמֵּת אֶל בֵּית-עוֹלָמוֹ, וְחָדַלְתָּ לְדַבֵּר וְלִשְׁחוֹק עַד עָבְרָם, כִּי מִי יוֹדֵעַ, אִם מָחָר לֹא תֵצֵא מִטָּה כָזֹאת מִבֵּיתֶך.  וְכִי תִרְאֶה יְלָדִים, חֲנִיכֵי מוֹסְדוֹת הַחֶסֶד וְהַצְּדָקָה, עוֹבְרִים צְמָדִים: עוְרִים, אִלְּמִים, מֻכֵּי הַמַּחֲלָה הָאַנְגְּלִית, יְתוֹמִים וְנֶעֱזָבִים, נוֹד תָּנוּד לָהֶם.  זָכוֹר תִזְכּוֹר, מִדֵּי עָבְרָם, כִּי אֵיד הָאָדָם וְרַחֲמֵי הָאָדָם הֵם הָעוֹבְרִים לְפָנֶיך.  כִּי יִהְיֶה בְאִישׁ מוּם או פְחֶתֶת הַמְעוֹרְרִים גֹּעַל-נֶפֶשׁ אוֹ שְׂחוֹק, הַעְלֵם תַּעְלִים עֵינֶיךָ מֵהֶם וְהָיִיתָ כְּלֹא רוֹאֶה.  וְכִי יִקָּרֶה לְפָנֶיך בָּדֶּרֶך לָפִּיד אֵשׁ אוֹ כָל דָּבָר בּוֹעֵר, וְכִבִּיתָ אוֹתוֹ, כִּי בְּנֶפֶשׁ הָעוֹבְרִים הוּא.  וְכִי ישְׁאָלְךָ עוֹבֵר אֹרַח לַדֶּרֶך אֲשֶׁר יֵלֶך בָּה, וַעֲנִיתוֹ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו טוֹבוֹת.  אַל תִּשְׂחַק בְּהַבִּיטְךָ אֶל פְּנֵי אִישׁ, וְאַל תֵּחָפֵז לָרוּץ עַל לֹא דָּבָר, וְאַל תִּצְעָק.  שִׂים כָּבוֹד לָרְחוֹב.  הַשְׂכָּלַת עָם תִּוּדַע רִאשׁוֹנה עַל-פִּי הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלֶך בָּה וְעַל-פִּי מַעֲשֵׂהוֹ וַהֲלִיכוֹתָיו בִּרְחוֹב-הָעִיר.  בַּאֲשֶׁר תִּמְצָא נְבָלָה בָּרְחוֹב, שָׁם תִּמְצָאֶנָה גַם בְּתוֹך הַבָּתִּים.  וְשַׂמְתָּ לִבְּךָ לָדַעַת אֶת הָרְחוֹב וְלָדַעַת אֶת הָעִיר אֲשֶׁר אַתָּה בְּקִרְבָּה; וְכִי יֶבוֹא יוֹם וְנִדַחְתָּ אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה, וְשָׂמַחְתָּ כִּי שַׂמְתָּ אוֹתָהּ עַל לְבָבְךָ, כִּי תוּכַל לְהַעבִיר אוֹתָהּ כֻּלָּה לְפָנֶיךָ בָרוּחַ, אֶת עִירְךָ, אֶת אֶרֶץ מולַדְתְּךָ הַקְּטַנָּה,   אֲשֶׁר יָמִים רַבִּים הָיְתָה לְךָ עוֹלָם מָלֵא, אֲשֶׁר בָּה צָעַדְתָּ לְיַד אִמְּךָ אֶת הַצְּעָדִים הָרִאשוֹנִים, בָּהּ הִתְעוֹרר לִבְּךָ רִאשׁונָה לְהַרְגִּיש וּמוֹחֲךָ לַחֲשוֹב וְלָדַעַת אֲשֶׁר מִסָּבִיב, בָּהּ מָצָאתָ רִאשוֹנָה יְדִידִים וְרֵעִים.  הָעִיר הַזּאת הָיְתָה לְךָ לְאֵם, הִיא גִדְּלָתְךָ, הִיא שִׁעְשְׁעָה אוֹתְךָ, שָׁמְרָה עָלֶיךָ.  שִׂים לִבְּךָ לָדַעַת אוֹתָהּ, אֶת רְחוֹבוֹתֶיהָ, אָת עַמָּהּ, וַאֲהַבְתָּהּ, וְכִי תִשְׂמַע אֲנָשִים מוֹצִיאִים אֶת דִּבָּתָהּ רָעָה, וְגַנּוֹתָ עָלֶיהָ.

אָבִיךָ.

 

אֲדָר

בָּתֵּי-הַסֵּפֶר לָעָרֶב

2. – יוֹם חֲמִישִי.

אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב הוֹלִיכַנִי אָבִי אֶל מַחֲלֶקֶת בַּרֵיטִי, לְמַעַן הַרְאוֹתֵנִי אֶת בָּתֵּי-הַסֵּפֶר לָעָרֶב.  בְּבֵית-הַסֵּפֶר הָיָה אוֹר, וְהַפּוֹעֲלִים הֵחֵלּוּ לָבוֹא.  כְּבוֹאֵנוּ וְהִנֵּה הַמְנַהֵל וְהַמּוֹרִים זוֹעֲפִים מְאֹד, כִּי זֶה מִקָּרוֹב נֻפְּצָה אַחַת הַשְּׁמָשׁוֹת, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יִדּוּ אֶבֶן בָּהּ.  הַמְשָׁרֵת רָץ הַחוּצָה וַיִּתְפּוֹשׂ נַעַר, אֲשֶׁר עָבַר בָּרְחוֹב וַיֹּאחֲזֵהוּ בְּצִיצַת רֹאשׁוֹ;  אַךְ סְטַרְדִּי, הַיּוֹשֵׁב בַּבַּיִת אֲשֶׁר מִמּוּל בֵּית-הַסֵּפֶר, בָּא וַיֹּאמַר:  "לֹא הוּא;  אֲנִי רָאִיתִי בְעֵינָי:  פְרַנְטִי הִשְׁלִיךְ אֶת הָאֶבֶן, וַיֹּאמֶר אֵלַי:  אוֹי אוֹי לְךָ אִם תִּפְשׁוֹק שְׂפָתֶיךָ!  — וְאוּלָם אֲנִי אֵינֶנִּי יָרֵא אוֹתוֹ".  וְהַמְנַהֵל אָמַר:  פְרַנְטִי הִגָּרֵשׁ יִגָּרֵשׁ מִבֵּית-הַסֵּפֶר לִצְמִיתוּת.  וְהַפּוֹעֲלִים, אשֶׁר נִכְנְסוּ שְׁנַיִם שְׁנַיִם או שְׁלֹשָה שְׁלֹשָה, הנֵּה נִקְבְּצוּ בָאוּ יוֹתֵר מִמָּאתַיִם אִישׁ.  מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי, מה יָּפֶה בֵּית-סֵפֶר לָעָרֶב!  שָׁם הָיוּ נְעָרִים מִבְּנֵי שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה וָמַעְלָה, ואֲנָשִׁים בַּעֲלֵי זָקָן, השָּׁבִים אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ, והֵמָּה מְבִיאִים סְפָרִים וּמַחְבָּרוֹת, נשׂוּאִים תַחַת זְרוֹעוֹתֵיהֶם.  שָׁם הָיוּ חָרָשֵׁי-עֵץ, מַשִּׂיקִים שְׁחוֹרֵי-פָנִים, בּוֹנִים אֲשֶׁר יְדֵיהֶם הִלְבִּינוּ מִסִיד, צְעִירֵי אוֹפִים, אֲשֶׁר שְׂעַר-רֹאשָׁם עוֹד הָיָה מְכֻסֶּה קֶמַח;  נָפוֹץ רֵיחַ שָׁשַׁר, עוֹר, זֶפֶת, שֶׁמֶן וְכָל מְלָאכָה.  גַּם מִן הָעוֹבְדִים בְּבֵית-הַנֶּשֶׁק בָּאָה פְּלֻגַּת פּוֹעֲלִים, מְלֻבָּשִׁים תִּלְבּשֶׁת קַלָּעִים, וּפְקִידָם אִתָּם, וַיַּעֲטוּ כֻלָּם אֶל הַסַּפְסָלִים, וַיָּסִירוּ אֶת הַדַּף, אֲשֶׁר עָלָיו אֲנַחְנוּ מַצִּיגִים אֶת רַגְלֵינוּ, וּכְרֶגַע הוֹרִידוּ ראשָׁם אֶל הָעֲבוֹדָה.  וְיֵש אֲשֶׁר הָלְכוּ אֶל הַמּוֹרִים, וּמַחְבָּרוֹת פְּתוּחוֹת בִּידֵיהֶם, לְבַקֵּשׁ בֵּאוּר.  רָאִיתִי וְהִנֵּה מוֹרֶה צָעִיר, לָבוּשׁ בְּגָדִים טוֹבִים, —  "עוֹרֵךְ-דִּין קָטָן" יְכַנּוּהוּ, — עוֹמֵד אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן וְאַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה פוֹעֲלִים נִצָּבִים עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, וְהוּא מְתַקֵּן שְׁגִיאוֹתֵיהֶם בָּעֵט אֲשֶׁר בְּיָדוֹ.  מוֹרֶה אַחֵר, צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ, דִּבֵּר עִם צוֹבֵעַ וַיִּצְחַק לְמַרְאֵה הַמַּחְבֶּרֶת אֲשֶׁר הֵבִיא לוֹ תַּלְמִידוֹ זֶה, כי הָיְתָה מְצֻיָּרָה כֻלָּהּ בְּצֶבַע אָדֹם וּתְכֵלֶת.  גַּם מוֹרִי הָיָה שָׁם;  כִּי הִנֵּה שָׁב לְאֵיתָנוֹ, וְגַם בּוֹא יָבֹא מָחָר אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר.  דַּלְתֵי הַכִּתּוֹת הָיוּ פְתוּחוֹת.  בְּהָחֵל הַלֶּקַח עָמַדְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם, בִּרְאוֹתִי וְהִנֵּה כֻלָּם עֵינֵיהֶם אֶל מוֹרֵיהֶם וְאָזְנֵיהֶם קַשּׁוּבוֹת רַב קָשֶׁב.  וַהֲלֹא הָרַבִּים בָּהֶם — כֹּה אָמַר הַמְנַהֵל — לֹא הָלְכוּ הַבַּיְתָה לַאֲרֻחַת-הָעֶרֶב, פֶּן יְאַחֲרוּ הַמּוֹעֵד;  וַיִּלְמְדוּ וַיִּרְעָבוּ.  רַק הַקְטַנִּים בָּהֶם עֲבָרָתַם הַשֵּׁנָה מִקֵּץ חֲצִי-שָׁעָה לְשָׁמְעָם אֶת הַשִּׁעוּר, וְיֵשׁ  אֲשֶׁר גַּם נִרְדְּמוּ וְרֹאשָׁם עַל הַסַּפְסָל;  וְהַמּוֹרֶה הֵעִיר אוֹתָם, בְּהַגִּיעוֹ עֵטוֹ אֶל אֲחוֹרֵי אָזְנָם.  וְאוּלָם הַגְּדולִים לֹא כֵן:  הֵם הָיוּ עֵרִים;  וַיֵּשְׁבוּ וַיּקְשִׁיבוּ לְדִבְרֵי הַמּוֹרֶה בְּפֶה פָעוּר, וּשְׁמֻרוֹת עֵינֵיהֶם לֹא נָעוּ.  כְּמוֹ זָר נֶחְשַב לִי הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי:  הֲמוֹן אֲנָשִים בַּעֲלֵי-זָקָן יוֹשְבִים עַל סַפְסְלֵינוּ.  גַּם אֶל הַקּוֹמָה הַשְּנִיָּה עָלִינוּ, וַאֲנִי מִהַרְתּי אֶל דֶּלֶת כִּתָּתִי וָאֵרֶא, וְהִנֵּה עַל מוֹשָבִי אִיש בַּעַל-שָׂפָם גָּדוֹל וְיָד לוֹ חֲבוּשָה, אֲשֶׁר חֻבְּלָה אוּלַי בִּמְכוֹנָה בְּעָבְדוֹ עֲבוֹדָתוֹ;  בְּכָל-זֹאת נִסָּה לִכְתּוֹב, אַךְ לְאַט לְאַט.  וְאוּלָם הַדָּבָר הַטּוֹב בְּעֵינַי מִכֹּל הֲלֹא הוּא הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי, וְהִנֵּה עַל מוֹשַב הַבּוֹנֶה הַקָּטָן, בְּעֶצֶם הַסַּפְסָל הַהוּא וּבְעֶצֶם הַפִּנָּה הַהִיא, אָבִיו הַבּוֹנֶה הַגָּדוֹל, הָעֲנָק, יוֹשֵב בַּמֵּצַר, אֲצִילֵי יָדָיו נִשְׁעָנִים עַל הַסַּפְסָל, סַנְטֵרוֹ עַל אֶגְרוֹפָיו וְעֵינָיו אֶל סִפְרוֹ וְאָזְנָיו קַשּׁוּבוֹת מְאֹד, עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט לֹא שָׁאַף רוּחַ.  וְלֹא מִקְרֶה הָיָה זֶה, כִּי הוּא אָמַר אֶל הַמְנַהֵל, בְּבוֹאוֹ בָּעֶרֶב הָרִאשׁוֹן אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר:  "אֲדוֹנִי הַמְנַהֵל, יְהִי-נָא בְטוּבְךָ לְהוֹשִיבֵנִי עַל מוֹשַׁב פִּי-הָאַרְנֶבֶת אֲשֶׁר לִי";  כִּי בַּשֵּׁם הַזֶּה הוּא מְכַנֶּה תָמִיד אֶת בְּנוֹ...  אָבִי עָצַר אוֹתִי עַד קֵץ הַשִּׁעוּר, וְאַחַר רָאִינוּ בָּרְחוֹב וְהִנֵּה נָשִׁים רַבּוֹת, וְיַלְדֵיהֶן עַל זְרוֹעוֹתֵיהֶן, מחַכּוֹת לְבַעֲלֵיהֶן;  וּבְצֵאתָם הֶחֱלִיפוּ אֵלֶה בָאֵלֶּה:  הָעוֹבְדִים וְאַנְשֵׁי הַמְלָאכָה לָקְחוּ אֶת הַיְלָדִים עַל זְרוֹעוֹתֵיהֶם, וְהַנָּשִים קִבְּלוּ אֶת הַסְּפָרִים וְאֶת הַמַּחְבָּרוֹת וַיֵּלְכוּ הַבָּיְתָה.  הָרְחוֹב הָמָה מֵאָדָם רְגָעִים אֲחָדִים, וְאַחַר הָיְתָה דְמָמָה וְלֹא רָאִינוּ עוֹד בִּלְתִּי אִם הַתְּמוּנָה הַמִּתְרַחֶקֶת שֶל הַמְנַהֵל — תְּמוּנָה אֲרֻכָּה וַעֲיפָה.

 

הַתִּגְרָה

5. – יוֹם רִאשׁוֹן.

נֶעֶשְׂתָה הָרָעָה, אֲשֶׁר יָכֹלְנוּ לִרְאוֹתָהּ מֵרֹאשׁ:  פְרַנְטִי, אֲשֶׁר גֹרַשׁ מֵעַל פְנֵי הַמְנַהֵל, בִּקֵשׁ לְהִנָּקֵם.  וַיֶאֱרֹב בְּאַחַת הַפִּנּוֹת לִסְטַרְדִּי בְּעֵת צֵאתוֹ מִבֵּית-הַסֵּפֶר, כַּאֲשֶׁר עָבַר שָׁם עִם אֲחוֹתוֹ, בְּהוֹלִיכוֹ אוֹתָהּ הַבַּיְתָה מִבֵּית-הַחִנּוּךְ אֲשֶׁר בִּרְחוֹב "דּוֹרָה גְרוֹסָה", כְּמַעֲשֵׂהוּ יוֹם יוֹם.  אֲחוֹתִי סִלְבִיָּה רָאֲתָה אֶת הַדָּבָר בְּצֵאתָהּ מִמַּחֲלַקְתָּה וַתָּרָץ מְבֹהָלָה הַבָּיְתָה.  וְכֵן הָיָה הַמַּעֲשֶׂה.  פְרַנְטִי, אֲשֶׁר כּוֹבָעוֹ הֶעָשׂוּי בַּד-שַׁעֲוָה הָיָה נָטוּי לוֹ הַצִּדָּה וְיוֹרֵד עַל אָזְנוֹ, רָץ אַחֲרֵי סְטַרְדִּי מֵאַחֲרָיו, וּלְמַעַן הִתְגָרוֹת בּוֹ מָשַׁךְ בְּחָזְקָה בְּצַמַּת אֲחוֹתוֹ וְכִמְעַט הִפִּילָהּ לָאָרֶץ.  וַתִּצְעַק הַיַּלְדָּה צְעָקָה גְדוֹלָה, וְאָחִיהָ הֵסֵב אֶת פָּנָיו.  וּפְרַנְטִי אָמַר בְּלִבּוֹ:  הוּא לֹא יָעֵז לפְצוֹת פֶּה, וְאִם לֹא – אַכֶּנּוּ מַכּוֹת-רֶצַח.  אַךְ סְטַרְדִּי לֹא הִרְבָּה מַחֲשָׁבוֹת, וְאִם כִּי הָיָה קְטַן-קוֹמָה וְכָבֵד, התְנַפֵּל עֵל אוֹיְבוֹ הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ וַיַּכֵּהוּ בְאֶגְרוֹפָיו מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת.  וְאוּלָם לֹא רַב הָיָה כֹחוֹ, וְאוֹיְבוֹ גָבַר עָלָיו.  וּבָרְחוֹב לֹא הָיָה אִישׁ מִלְּבַד הַיְלָדוֹת, וּמַפְרִיד בֵּין הַנִּלְחָמִים אָיִן.  וַיַּפִּילֵהוּ פְרַנְטִי אָרְצָה.  וְהִנֵּה קָפַץ סְטַרְדִּי פִּתְאֹם וַיִּתְנַפֵּל שׁוּב עַל פְרַנְטִי;  וְזֶה הִכָּהוּ בְּלִי רַחֲמִים:  צָרַם אָזְנוֹ, העֱלָה חַבּוּרוֹת סְבִיב עֵינוֹ, הזִּיל דָּם מֵאַפּוֹ.  וּסְטַרְדִּי סָבַל וְנָשָׂא, רַק פָּנָיו אָדְמוּ מְאֹד:  אָמוּת, אַךְ נָקָם אֶקַּח!  וַיְהִי פְרַנְטִי לוֹחֵץ וְדוֹחֵף וּמַכֶּה בְאֶגְרוֹפָיו, וּסְטַרְדִּי מַכֶּה בְּרֹאשׁו וּבוֹעֵט בְרַגְלָיו.  וַתִּקְרָא אִשָּׁה אַחַת דֶּרֶך הַחַלּוֹן:  בֶּן-חַיִל הוּא זֶה הַקָּטָן!  וַאֲחֵרוֹת הֵשִׁיבוּ:  הַנַּעַר הַזֶּה מֵגֵן עַל אֲחוֹתוֹ.  חֲזַק וֶאֱמָץ!  הַעֲנֵק לוֹ מִמַּתְּנוֹת יָדֶךָ.  וְלִפְרַנְטִי קָרְאוּ:  עָרִיץ, נָבָל!  וַיִּחַר לִפְרַנְטִי עַד-מְאֹד, וַיִּשְׁלַח רַגְלוֹ וַיַּכְשֵׁל אֶת סְטַרְדִּי וַיַּפִּילֵהוּ אָרְצָה וַיִּתְנַפֵּל עָלָיו, וַיִּצְעַק:  "הִכָּנַע!" — לֹא! – "הִכָּנַע" — לֹא וָלֹא! – וּבִקְפִיצָה אַחַת קָם סְטַרְדִּי וַיַּעֲמוֹד עַל רַגְלָיו וַיָּשֶׂם זְרוֹעוֹתָיו סְבִיב מָתְנֵי פְרַנְטִי וַיְאַמֵּץ כָּל כֹּחוֹ וַיַּפִּילֵהוּ עַל מַרְצֶפֶת הָאֲבָנִים וַיִּכְרַע בְּרַגְלוֹ עַל חָזֵהוּ.  — וְהִנֵּה אָדָם רָץ וּמִתְקָרֵב אֶל פְרַנְטִי לְפָרֵק מִמֶּנּוּ אֶת נִשְׁקוֹ, וְהוּא קוֹרֵא בְקוֹל:  סַכִּין יֵשׁ בְּיָדְךָ, בֶּן-בְּלִיַּעַל!  אַךְ סְטַרְדִּי, אֲשֶׁר בָּעֲרָה חֲמָתוֹ, אָחַז בִּשְׁתֵּי יָדָיו אֶת זְרוֹעַ פְרַנְטִי  וַיִּשֹּׁךְ אֶת אֶגְרוֹפוֹ עַד זֹב דָּם, והַסַּכִּין נָפַל אָרְצָה.  בֵּין כֹּה וָכֹה בָּאוּ עוֹד אֲנָשִׁים וַיַּפְרִידוּ בֵּינֵיהֶם וַיָּרִימוּ אוֹתָם מֵהָאָרֶץ.  פְרַנְטִי בָּרַח עַל נַפְשׁוֹ, מכֶּה וּפָצוּעַ. וּסְטַרְדִּי נִשְׁאַר בַּאֲשֶׁר הָיָה, וְהוּא הַמְנַצֵּחַ, אַף כִּי פָנָיו מְכֻסִּים שְׂרִיטוֹת וְעֵינוֹ מֻקָּפָה חַבּוּרוֹת, ועַל יָדוֹ אֲחוֹתוֹ בּוֹכִיּה, וּנְעָרִים אֲחָדִים מְאַסְּפִים אֶת סְפָרָיו וּמַחְבְּרוֹתָיו, אֲשֶׁר נפְזְרוּ בָּרְחוֹב.  בֶּן-חַיִל הוּא נַעַר זֶה, אֲשֶׁר הֵגֵן עַל אֲחוֹתוֹ, — אָמְרוּ אֲנָשִׁים מִסָּבִיב.  אַךְ סְטַרְדִּי, אֲשֶׁר לִבּוֹ הָלַךְ יוֹתֵר אַחֲרֵי יַלְקוּטוֹ, מֵאֲשֶׁר אַחֲרֵי נִצְחוֹנוֹ, התְחִיל פִתְאֹם לִבְדּוֹק אֶת סְפָרָיו וּמַחְבְּרוֹתָיו אֶחָד אֶחָד, לרְאוֹת אִם לֹא אָבַד וְלֹא נִשְׁחַת אֶחָד מֵהֶם.  גַּם נִקָּה אוֹתָם בְּשַׁרְוֻלּוֹ, התְבּוֹנֵן אֶל עֵטוֹ, וַיָּשֶׁב כָּל דָבָר אֶל מְקוֹמוֹ.  וְאַחַר אָמַר אֶל אֲחוֹתוֹ בְּשֶׁקֶט וּבְכֹבֶד-רֹאשׁ, כְּדַרְכּוֹ תָמִיד:  לְכִי וְנֵלְכָה מַהֵר, כי עוֹד עָלַי לִפְתֹּר שְׁאֵלַת-חֶשְׁבּוֹן בַּת אַרְבַּע פְּעֻלּוֹת.

 

הוֹרֵי הַתַּלְמִידִים

6. – יוֹם שֵנִי

                                                                                                                                                                                                                                                     הַבֹּקֶר בָּא אֲבִי סְטַרְדִּי אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר לָקַחַת אֶת בְּנוֹ הַבָּיְתָה, מִדְּאָגָה מִדָּבָר, פֶּן יִפְגַּע בּוֹ פְרַנְטִי שֵׁנִית;  וְאוּלָם, שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים, פְרַנְטִי לא יָבֹא עוֹד, כי שׂוֹם יָשִׂימוּ אוֹתוֹ בַמִּשְׁמָר.  הַיּוֹם הָיוּ הוֹרִים רַבִּים בְּבֵית-הַסֵּפֶר.  בָּהֶם גַּם אֲבִי קוֹרֵיטִי, סוֹחֵר-הָעֵצִים;  כָּמֹהוּ כִּבְנוֹ, עֵר וְעַלִּיז, וְשָׂפָם מְחֻדָּד לוֹ, וּפְתִיל בַּעַל שְׁנֵי צְבָעִים בְּחוֹר הַכַּפְתּוֹר.  אֲנִי יוֹדֵע כִּמְעַט אֶת כָּל הוֹרֵי חֲבֵרַי, יַעַן אֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם פֹּה בְכָל עֵת.  הִנֵּה סָבָה, אֲשֶׁר גְּוִיָּתָהּ שָׁחָה, וְצָנִיף לָבָן עַל רֹאשָׁהּ, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, גַּם בְּעֵת הַגֶּשֶׁם, השֶּׁלֶג אוֹ הַסַּעַר, היא מְבִיאָה וּמוֹצִיאָה אֶת נֶכְדָּהּ — תַּלְמִיד הַכִּתָה הָרִאשׁוֹנָה — מִן הַבַּיִת אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר וּמִבֵּית-הַסֵּפֶר הַבָּיְתָה, אַרְבַּע פְעָמִים בַּיוֹם;  וּפָשְׁטָה אֶת מְעִילוֹֹ בְּבוֹאוֹ וְהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ בְּצֵאתוֹ, וְיִשְּׁרָה אֶת עֲנִיבָתוֹ, והֵסִירָה מֵעָלָיו אֲבָקוֹֹ, וְסִלְסְלָה אוֹתוֹ וְהִתְבּוֹנְנָה אֶל מַחְבְּרוֹתָיו:  נִרְאָה עַיִן-בְּעַיִן, כי כָל מַחְשְׁבוֹתֶיהָ וְהֶגְיוֹן-לִבָּהּ אַךְ עָלָיו כָּל הַיּוֹם, וְאֵין לָהּ דָּבָר יָקָר מִמֶּנּוּ בָּאָרֶץ.  גַּם פְּקִיד-הַקַּלָּעִים, הוּא אֲבִי רָבֶּטִי, הַנַּעַר הַהוֹלֵךְ עַל מִשְׁעֶנֶת, אֲשֶׁר הִצִּיל יֶלֶד מִתַּחַת הָעֲגָלָה, בָּא פְעָמִים רַבּוֹת;  וּלְכָל חַבְרֵי בְנוֹ, הַנּוֹתְנִים לוֹ אוֹֹתוֹת אַהֲבָה וְכָבוֹד מִדֵּי עָבְרוֹ, מֵשִׁיב הוּא כִגְמוּלָם וְלִטְּפָם וּבֵרְכָם וְלֹא יִשְׁכַּח אִישׁ מֵהֶם; שׂוֹחֶה הוּא אֶל כֻּלָּם וְהִבִּיעַ לָהֶם תּוֹדָתוֹ, וְלָעֲנִיִּים, הַלּוֹבְשִׁים בְּגָדִים רָעִים, יִרְחַשׁ לִבּוֹ, כִּמְדֻמֶּה, חִבָּה יְתֵרָה.  אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר נִרְאֶה גַּם מַרְאוֹת-עֶצֶב:  אִישׁ — אֲשֶׁר חָדַל לָבֹא זֶה חֹדֶשׁ יָמִים, כִּי מֵת בְּנוֹ, וְאֶת הַבֵּן הַשֵּׁנִי הָיְתָה לוֹקַחַת הַבַּיְתָה שִׁפְחָתוֹ — שָׁב וַיָּבֹא אֶתְמוֹל בּתְּחִלָּה, וְכִרְאוֹתוֹ אֶת הַכִּתָּה, אֶת חַבְרֵי בְנוֹ הַקָּטָן הַמֵּת, הלַךְ אֶל אַחַת הַפִּנּוֹת וַיִּתְפָּרֵץ בַּבֶּכִי, וְהוּא מְכַסֶּה בִשְׁתֵּי יָדָיו אֶת פָּנָיו;  וַיַּחֲזֵק הַמְנַהֵל בּזְרוֹעוֹ וַיְבִיאֵהוּ אֶל חֶדְרוֹ.  יֶשְׁנָם אָבוֹת וְאִמּוֹת, היּוֹדְעִים אֶת חַבְרֵי בְנֵיהֶם כֻּלָּם בִּשְׁמָם.  יֵשׁ אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֲחָיוֹת מִבֵּית-הַסֵּפֶר הַקָּרוֹב וְתַלְמִידֵי בֵית-הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן, למַעַן חַכּוֹת לַאֲחֵיהֶם.  וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן, אֲשֶׁר הָיָה פְּקִיד-צָבָא, וְכִי יִרְאֶה בִנְפוֹל מִיַּד נַעַר בָּרְחוֹב מַחְבֶּרֶת אוֹ עֵט, יְרִימֵהוּ לוֹ.  וּפְעָמִים נִרְאָה גְבִירוֹת לְבוּשׁוֹת בִּגְּדֵי חֲמֻדוֹת, המְדַבְּרוֹת עִם רֵעוֹתֵיהֶן, העוֹטוֹת אַךְ מִטְפַּחַת לְרֹאשָׁן וְנוֹשְׂאוֹת סַל בִּידֵיהֶן, עַל עִנְיְנֵי בֵית-הַסֵּפֶר, וְאָמְרוּ:  אָח!  שְׁאֵלַת הַחֶשְׁבּוֹן הָיְתָה בַפַּעַם הַזֹּאת קָשָׁה עַד-מְאֹד!  הַשִּׁעוּר לְדִקְדּוּק אָרַךְ הַבֹּקֶר עַד-לִמְאֹד.  — וְכִי יִהְיֶה חוֹלֶה בְּאַחַת הַכִּתּוֹת, תֵּדַעְנָה זֹאת כֻּלָּן;  וְחוֹלֶה כִּי יֶחֱזַק וְטוֹב לוֹ, תִּשְׂמַחְנָה כֻלָּן.  גַּם הִנֵּה הֵיּוֹם בַּבֹּקֶר נָסַבּוּ שְׁמוֹנֶה אוֹ עֶשֶׂר גְּבִירוֹת וּנְשֵׁי בַעֲלֵי-מְלָאכָה עַל אֵם קָרוֹסִי, מוֹכֶרֶת הַיָּרָק, לִשְׁאוֹל אֶת פִּיהָ לִשְׁלוֹם יֶלֶד עָנִי אֲשֶׁר בְּכִתַּת אָחִי, הַיּוֹשֵׁב בַּחֲצַר בֵּיתָהּ וְחָלָה מַחֲלָה אֲנוּשָׁה.  בֵּית-הַסֵּפֶר כְּמוֹ מַשְׁוֶה אֶת כֻּלָּם וְשָׂם אֶת כֻּלָּם לִידִידִים זֶה לָזֶה. 

 

מִסְפָּר 78

8. – יוֹם רְבִיעִי.

אֶמֶשׁ רָאִיתִי מַרְאֶה, הנּוֹגֵעַ עַד הַלֵּב.  זֶה יָמִים אֲחָדִים מַבִּיטָה מוֹכֶרֶת-הַיָּרָק אֶל דֵּירוֹסִי, מדֵּי עָבְרָהּ עָלָיו, בְּעֵינַיִם הַמַּגִּידוֹת, כִּי נוֹטָה הִיא אֵלָיו רֹב רָצוֹן;  כִּי הִנֵּה מֵאָז נִגְלָה לְדֵּירוֹסִי סוֹד כְּלִי-הַדְּיוֹ וְהָאַסִּיר מִסְפַּר 78, דָּבָק לְאַהֲבָה בְּקָרוֹסִי בְּנָהּ, בַּעַל הַשֵּׂעָר הָאָדֹם וְהַזְּרוֹעַ הַיְבֵשָׁה;  וְעוֹזֵר הוּא לוֹ לְהָקֵל מֵעָלָיו עֲבוֹדוֹת בֵּית- הַסֵּפֶר, בְּלָחֲשׁוֹ בְּאָזְנָיו אֶת הַתְּשׁוּבוֹת לִשְׁאֵלוֹת הַמּוֹרֶה וּבְתִתּוֹ לוֹ נְיָר, עֵטִים וְעֵטֵי-עוֹפֶרֶת;  בְּאַחַת:  מִתְהַלֵּךְ הוּא עִמּוֹ כְּרֵעַ כְּאָח לוֹ, כמוֹ יְבַקֵּשׁ לְהֵיטִיב לוֹ אֶת הָרָעָה, אֲשֶׁר מָצְאָה אֶת אָבִיו וַאֲשֶׁר הוּא אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ אוֹתָהּ.  יָמִים רַבִּים הִתְבּוֹנְנָה בַּעֲלַת-הַיָּרָק אֶל דֵּירוֹסִי, וּכְמוֹ לֹא יָכְלָה עוֹד לִגְרוֹעַ עֵינֶיהָ מִמֶּנּוּ, כי אִשָּׁה טוֹבָה הִיא, וְלִבָּה וְנַפְשָׁהּ אַךְ אֶל בְּנָהּ;  וְדֵּירוֹסִי הָעוֹזֵר לוֹ וְהַמַּחֲזִיק בּוֹ, דֵירוֹסִי, זֶה הַנַּעַר-הָאָדוֹן, אֲשֶׁר הוּא הָרִאשוֹן לְתַלְמִידֵי הַכִּתָּה, נרְאָה לָהּ כְּמֶלֶךְ, כקָדוֹשׁ.  הִיא מַבִּיטָה אֵלָיו תָּמִיד, כְּמוֹ תְבַקֵּשׁ לְהַגִּיד לוֹ דָבָר, אוּלָם לא תִמְצָא אֶת לְבָבָה לַעֲשׂוֹת זֹאֹת.  אַךְ אֶתְמוֹל בַּבֹּקֶר לָבְשָׁה עֹז וַתַּעַצְרֵהוּ לִפְנֵי הַשַּׁעַר, וַתֹּאמֶר לוֹ:  "סְלַח לִי, אֲדוֹנִי הַצָּעִיר, הֵן טוֹב אַתָּה מְאֹד וְאוֹהֵב אֶת בְּנִי מְאֹד, יְהִי-נָא לִי הָעֹנֶג וְלָקַחְתָּ מִיָּדִי הַמִּנְחָה הַדַּלָּה הַזֹּאת, אוֹת-זִכָּרוֹן מֵאֵם עֲנִיָּה";  וַתּוֹצֵא מִסַּל-הַיָּרָק אֲשֶׁר לָהּ תֵּבַת נְיָר-מִקְשֶׁה לָבָן, מֻזְהָב.  וַיִּתְאַדֵּם דֵּירוֹסִי וַיְמָאֵן לָקַחַת מִיָּדָהּ וַיָּשֶׁב תְּשׁוּבָה חָרוּצָה:  "תְּנִי זֹאת לִבְנֵךְ, אֲנִי לֹא אֶקַּח מְאוּמָה".  וְלֵב הָאִשָּׁה נָפַל עָלֶיהָ וַתְּבַקֵּשׁ סְלִיחָה, בְּאָמְרָהּ בְּשָׂפָה רָפָה:  "לֹא בִקַּשְׁתִּי לְהַכְלִימֶךָ...  הֲלֹא פֹה אַךְ סֻכָּריּוֹת".  אַךְ דֵּירוֹסִי אָמַר שֵׁנִית:  לֹא, וַיָּנַע בְּרֹאשׁוֹ.  אָז הוֹצִיאָה בְּהַכְנָעָה אֲגֻדַּת צְנוֹן מִסַּלָּהּ וַתֹּאמַר:  "קַח-נָא אֵפוֹא אַךְ אֶת אֵלֶּה, רַעֲנַנִּים הֵמָּה, וְהֵבֵאתָ אוֹתָם לְאִמֶּךָ".  וַיִּצְחַק דֵּירוֹסִי בְקִרְבּוֹ וַיֹּאמַר:  "לֹא, חן-חֵן!  אֵין לִי חֵפֶץ בְּכָל דָּבָר;  אֲנִי עָשֹׂה אֶעֱשֶׂה תָמִיד לְמַעַן קָרוֹסִי כָּל אֲשֶׁר לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת, אַךְ לֹא אוּכַל לְקַבֵּל כָּל דָּבָר;  וְאוּלָם תּוֹדָתִי נְתוּנָה לָךְ בְּכָל-זֹאת".  וַתִּשְׁאַל הָאִשָּׁה בְּחֶרְדַּת לִבָּה:  "אַךְ הֵן לֹא הִכְלַמְתִּיךָ?"  וַיֹּאמֶר דֵּירוֹסִי:  "לֹא, לא", וַיִתְחַמֵּק וַיֵּלֶךְ לוֹ, וְהִיא קָרְאָה בִּשְׂבִיעַת-רָצוֹן:  "הוֹי, מה טּוֹב הַנַּעַר הַזֶּה!  מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי נַעַר בֶּן-חַיִל וְטוֹב-תֹּאַר כָּמֹהוּ!"  וּכְמוֹ בָא הַקֵּץ לְכָל הָעִנְיָן.  וְהִנֵּה בַשָּׁעָה הָרְבִיעִית לִפְנוֹת עֶרֶב בָּא אֲבִי קָרוֹסִי תַּחַת אִמּוֹ, ופָנָיו דַּלִּים וְנוּגִים, וַיַּחֲזֵק בְּדֵּירוֹסִי וַיַּבֵּט אֵלָיו בְּעֵינַיִם, אֲשֶׁר הִכַּרְתִּי בָהֵן כְּרֶגַע, כִּי חוֹשֵׁד הוּא בְּדֵּירוֹסִי, לֵאמֹר:  סוֹדִי יָדוּעַ לוֹ.  וַיְכוֹנֵן אֵלָיו מַבָּטוֹ עַיִן בְּעַיִן וַיֹּאמֶר לוֹ בְּקוֹל יָגוֹן מַבִּיעַ אַהֲבָה:  "הֵן טוֹב אַתָּה לִבְנִי...  מַדּוּעַ אַתָּה כָכָה טוֹב לוֹ?"   דֵּירוֹסִי הִתְאַדֵּם מְאֹד וּפָנָיו הָיוּ פְּנֵי לְהָבִים.  בַּקֵּשׁ בִּקֵּשׁ לַעֲנוֹת אוֹתוֹ לֵאמֹר:  "טוֹב אֲנִי לוֹ, כִּי אֻמְלָל הָיָה, כִּי גַם אַתָּה, אָבִיו, היִיתָ אֻמְלָל יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָיִיתָ אָשֵׁם;  כִּי רָצִיתָ אֶת עֲוֹנְךָ בְּרוּחַ נְדִיבָה וְכִי אִישׁ-לֵב אָתָּה".  אַךְ לֹא מָצָא אֶת לִבּוֹ לְהַגִּיד לוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה;  כִּי בְקֶרֶב לְבָבוֹ עוֹדֶנּוּ חָשׁ פַּחַד וְכִמְעַט גֹּעַל-נֶפֶשׁ מִפְּנֵי הָאִישׁ הַזֶּה, אֲשֶׁר שָׁפַךְ דַּם רֵעֵהוּ וַאֲשֶׁר הָיָה שֵׁשׁ שָׁנִים בְּבֵית-הָאֲסוּרִים.  וְאוּלָם הָאִישׁ נִחֵשׁ אֶת כֹּל וַיַּשְׁפֵּל קוֹלוֹ וַיְדַבֵּר נִרְגָּשׁ וְרוֹעֵד כִּמְעַט בְּאָזְנֵי דֵירוֹסִי:  "אָהַבְתָּ אֶת הַבֵּן, אךְ אֶת אָבִיו שָׂנֵאתָ וַתִּבֶז לוֹ, הֲלֹא?"  וַיִּקְרָא דֵירוֹסִי מִנַּהֲמַת לִבּוֹ:  "לֹא!  לֹא!  לְהֶפֶךְ!"  אָז הִתְעוֹרֵר הָאִיש בְּחָזְקָה, כמְבַקֵּשׁ לָשׂוּם זְרוֹעוֹ עַל צַוַּאר הַנַּעַר;  אַךְ לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְתַחַת זֹאת לָקַח בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת אַחַת מִמַּחְלְפוֹתָיו הַצְּהֻבּוֹת וַיְפַתְּחָה בְּנַחַת — וַיִּרֶף מִמֶּנָּה;  וְאַחַר שָׂם יָדוֹ עַל פִּיו וַיִּשָּׁקֶנָּה, וְהוּא מַבִּיט אֶל דֵּירוֹסִי בְּעֵינַיִם, אֲשֶׁר נִרְאוּ בָהֶן דְּמָעוֹת, כְּאוֹמֵר:  הַנְּשִׁיקָה הַזֹּאת לְךָ הִיא.  וְאַחַר הֶחֱזִיק בְּיַד בְּנוֹ וַיְמַהֵר לָלֶכֶת מִשָּׁם.

 

מֵת קָטָן

13. – יוֹם שֵנִי.

הַנַּעַר הַקָּטָן, תַּלְמִיד הַכִּתָּה הָרִאשׁוֹנָה, הַיּוֹשֵׁב בַּחֲצַר מוֹכֶרֶת-הַיָּרָק, חֲבֵרוֹ שֶׁל אָחִי בְּבֵית-הַסֵּפֶר, מֵת.  הַמּוֹרָה דֶלְקַטִּי בָּאָה בְיוֹם הַשַּׁבָּת בָּעֶרֶב, והִיא עֲצוּבַת-רוּחַ מְאֹד, וַתַּגֶּד זֹאת לַמּוֹרֶה;  וְגֵּרוֹנָה וְקוֹרֵטִי הוֹדִיעוּ, כִּי נְכוֹנִים הֵם לִהְיוֹת בְּנוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן.  הַנַּעַר הָיָה בֶּן-חַיִל;  בַּשָׁבוּּעַ הָאַחֲרוֹן נִתַּן לוֹ מַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד;  אָהוֹב אָהַב אֶת אָחִי וַיִּתֶּן-לוֹ קֻפְסָה שְׁבוּרָה לִשְׁמִירַת כֶּסֶף;  אִמִּי לִטְּפָה אוֹתוֹ תָּמִיד כִּרְאוֹתָה אוֹתוֹ.  עַל רֹאשׁוֹ הָיָה כוֹבַע וּבוֹ שְׁנֵי פַסֵּי אֶרֶג אָדֹם.  אָבִיו נוֹשֵׂא צְרוֹרוֹת בְּתַחֲנַת הָרַכָּבֶת.  אֶתְמוֹל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, בְּשָׁעָה אַרְבַּע וָחֵצִי לְעֵת עֶרֶב, הָלַכְנוּ אֶל בֵּיתוֹ לְהוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל קָבֶר.  דִּירַת הוֹרָיו בַּמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן.  כְּבוֹאִי וְהִנֵּה בֶּחָצֵר נְעָרִים רַבִּים מֵהַכִּתָּה הָרִאשׁוֹנָה, הֵמָּה וְאִמּוֹתֵיהֶם, וּבִידֵיהֶם נֵרוֹת;  שָׁם גַּם חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ מוֹרוֹת וּשְׁכֵנִים אֲחָדִים.  הַמּוֹרָה בַּעֲלַת הַנּוֹצָה הָאֲדֻמָּה ודֶלְקַטִּי בָאוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת, וַאֲנַחְנוּ רָאִינוּ אוֹתָן בּוֹכוֹת לְיַד חַלּוֹן פָּתוּחַ;  קוֹל אֵם הַיֶּלֶד נִשְׁמַע בִּבְכוֹתָהּ תַמְרוּרִים.  שְׁתֵּי נָשִׁים, אִמּוֹת לְחַבְרֵי הַמֵּת, הֵבִיאוּ שְׁנֵי זֵרֵי פְרָחִים.  בְּשָׁעָה חָמֵׁש בְּדִיּוּק שַׂמְנוּ פְעָמֵינוּ לְדֶרֶך שְׂדֵה-הַקְּבָרוֹת.  בָּרִאשׁוֹנה הָלַךְ נַעַר וּצְלָב בְּיָדוֹ, וְאַחֲרָיו כֹּהֵן, וְאַחֲרֵיהֶם הָאָרוֹן, אָרוֹן קָטָן מְאֹד.  — יֶלֶד מִסְכֵּן!  — וְהוּא מְכֻסֶּה יְרִיעָה שְׁחוֹרָה, וּמִזֶּה וּמִזֶה תְּלוּיִם זֵרֵי הַפְּרָחִים, אֲשֶׁר הֵבִיאוּ שְׁתֵּי הַנָּשִׁים.  בְּעֵבֶר הָאֶחָד לִירִיעָה הַשְּׁחוֹרָה חִבְּרוּ אֶת מַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד וְאֶת לוֹּחוֹת-הַכָּבוֹד, אֲשֶׁר הִשִּׂיג הַנַּעַר בַּשָּׁנָה הַזֹּאת.  גֵּרוֹנָה, קוֹרֵטִּי וּשְׁנֵי נְעָרִים מִגָּרֵי הֶחָצֵר נָשְאוּ אֶת הָאָרוֹן.  מַאַחֲרֵי הָאָרוֹן הָלְכָה רִאשׁוֹנָה דֶלְקַטִּי, אֲשֶׁר בָּכְתָה עַל הַמֵּת הַקָּטָן כִּבְכוֹת עַל בֵּן;  אַחֲרֶיהָ הָלְכוּ יֶתֶר הַמּוֹרוֹת, וְאַחֲרֵי הַמּוֹרוֹת — הַנְּעָרִים, וּבָהֶם אֲחָדִים קְטַנִּים מְאֹד, אֲשֶׁר הִבִּיטוּ מִשְׁתָּאִים אֶל אֲרוֹן הַמֵּת, וְהֵם נוֹשְׂאִים בְּיָדָם הָאַחַת אֲגֻדּוֹת פְּרָחִים, וּבַשֵּׁנִית הֶחֱזִיקוּ אִמּוֹתֵיהֶם הַנּוֹהֲגוֹת אוֹתָם.  שָׁמַעְתִּי הָאֶחָד אוֹמֵר:  "וְעַתָּה לֹא יָבֹא עוֹד אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר?"  — כַּאֲשֶׁר הוּבַל הָאָרוֹן מִתּוֹךְ הֶחָצֵר הַחוּצָה, נִשְׁמַע קוֹל זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה מִן הַחַלּוֹן:  קוֹל אֵם הַיָּלֶד;  אַךְ כְּרֶגַע הֵבִיאוּ אוֹתָה הֶחָדְרָה.  בְּבוֹאֵנוּ אֶל הָרְחוֹב וְהִנֵּה נְעָרִים, חֲנִיכֵי אַחַד הַמּוֹסָדוֹת, לִקְרָאתֵנוּ, וְהֵם עוֹבְרִים בִּשְׁנֵי טוּרִים, וכִרְאוֹתָם אֶת אֲרוֹן הַמֵּת עִם מַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד וְאֶת הַמּוֹרוֹת וַיָּסִירוּ אֶת כּוֹבְעֵיהֶם.  יֶלֶד מִסְכֵּן!  בְּדֶרֶך-עוֹלָם הָלַךְ, לִישׁוֹן לְיַד מַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד אֲשֶׁר לוֹ.  לֹא נוֹסִיף עוֹד לִרְאוֹת אֶת כּוֹבָעוֹ הָאָדֹם.  בָּרִיא הָיָה תָמִיד, וְחָלָה אַךְ אַרְבָּעָה יָמִים וַיָּמָת.  בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן עוֹד הִתְאַמֵּץ לָקוּם, לַעֲבוֹד אֶת הָעֲבוֹדָה הַקְּטַנָּה — רְשִׁימַת שֵׁמוֹת — אֲשֶׁר הָיְתָה עָלָיו מִבֵּית-הַסֵּפֶר, וַיִּשְׁאַל וַיָּשִׂימוּ לוֹ מַטְבֵּעַ-הַכָּבוֹד עַל מִטָּתוֹ, כִּי יָרֵא פֶּן יִקְּחוּ אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ.  אִישׁ לֹא יִקּח אוֹתָהּ עוֹד מִמְּךָ, יֶלֶד מִסְכֵּן!  שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָךְ.  זָכוֹר נִזְכּוֹר אוֹתְךָ תָמִיד בְּמַחֲלֶקֶת בָּרֶטִּי.  תְּהִי מְנוּחָתְךָ שָׁלוֹם, יֶלֶד יָקָר.

 

 

 

עֶרֶב יוֹם אַרְבָּעָה-עָשָׂר לַאֲדָר

הַיּוֹם הָיָה יוֹם טוֹב מֵאֶתְמוֹל:  הַשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר בְּחֹדֶש אֲדָר הוּא עֶרֶב יוֹם חֲלוּקַת הַפְּרָסִים בְּבֵית-הַחִזָּיוֹן וִיקְטוֹר עִמָנוּאֵל, — הַחֲגִיגָה הַגְּדוֹלָה וְהַיָּפָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה!  וְאוּלָם הַנְּעָרִים, אֲשֶׁר יֵלְכוּ אֶל בֵּית-הַחִזָּיוֹן לְהָבִיא אֶת הַתְּעוּדוֹת אֶל הָאֲדוֹנִים מְחַלְּקֵי הַפְּרָסִים, לא יִבָּחֲרוּ עוֹד בַּפַּעַם הַזֹּאת עַל-פִּי הַמִּקְרֶה.  הַמְנהֵל בָּא הַבֹּקֶר בְּעֵת קֵץ הַשָּׁעָה וַיֹּאמַר:  "יְלָדִים, בְּשׂוֹרָה טוֹבָה בְּפִי!"  וְאַחַר קָרָא:  קוֹרַצִי!"  זֶה שֵׁם הַתַּלְמִיד מִקַּלַּבְּרִיָּה.  ויָּקָם הַנָּעַר.    "הֲיֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַנְּעָרִים, אֲשֶׁר יִתְּנוּ מָחָר בְּבֵית-הַחִזָּיוֹן אֶת הַפְּרָסִים עַל יַד הַזְּקֵנִים?"  וַיֹּאמֶר הַקַּלַּבְּרִי:  "כֵּן".  וַיֹּאמֶר הַמְנַהֵל:  "טוֹב;  וּבְכֵן יִהְיֶה שָׁם גַּם אֶחָד הַבָּא בְּשֵׁם קַּלַּבְּרִיָּה.  זֶה יָפֶה.  זִקְנֵי הָעֵדָה רָצוּ בַשָּׁנָה הַזֹּאת, כִּי יִהְיוּ עֲשֶׂרֶת אוֹ שְׁנֵים עָשָׂר הַנְּעָרִים, מְבִיאֵי הַפְּרָסִים, בְּנֵי כָל מְדִינוֹת אִיטַלְיָה, וְכִי יִלָּקְחוּ מִן הַמַּחֲלָקוֹת הַשּׁוֹנוֹת אֲשֶׁר לְבָתֵּי-הַסֵּפֶר לָעָם.  וְהִנֵּה יֵשׁ לָנוּ עֶשְׂרִים מַחֲלָקוֹת וַחֲמִשָׂה מוֹסָדוֹת-שְׁנִיִּים:  שִׁבְעַת אֲלָפִים תַּלְמִידִים;  בְּתוֹךְ מִסְפָּר גָּדוֹל כָּזֶה נָקֵל הָיָה לִמְצֹא נַעַר אֶחָד אֶחָד לְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה אֲשֶׁר בְּאִיטַלְיָה.  בְּמַחֲלֶקֶת טָרְקְבַטּוֹ טַסּוֹ נִמְצְאוּ שְׁנַיִם מִבְּנֵי הָאִיִּים:  הָאֶחָד סַרְדִּינִי וְהַשֵּׁנִי סִִיצִלְיַנִּי;  בֵּית-הֵסֵּפֶר בָּנְקָמְפַּנִּי נָתַן פְלוֹרֶנְטִינִי קָטָן, בֶּן מְפַתֵּחַ פִּתּוּחֵי עֵץ;  בְּמַחֲלֶקֶת טוֹמַסֵּיוֹ יֵשׁ נַעַר רוֹמִי, אֲשֶׁר נוֹלַד בְּרוֹמָה;  בְּנֵי וֵנֶצִיָּה, לוֹמְבַּרְדִּיָּה, רוֹמַנִיָּה נִמְצְאוּ אֲחָדִים לִמְדִינָה וּמְדִינָה;  מַחֲלֶקֶת מוֹנְבִּיזוֹ נוֹתֶנֶת יְלִיד אֶחָד נֵיאַפּוֹלִי, בֶּן פָּקִיד;  וַאֲנַחְנוּ נוֹתְנִים גֵּינוּאִי אֶחָד וְקַּלַּבְּרִי אֶחָד — אוֹתְךָ, קוֹרַצִּי.  כֻּלָּם, עִם הַפִּימוֹנְטִי, שְׁנֵים-עָשָׂר.  זֶה יָפֶה, הֲלֹא?  אֲחֵיכֶם בְּנֵי כָל קְצוֹת אִיטַלְיָה יִתְּנוּ לָכֶם אֶת הַפְּרָסִים.  וְעַתָּה שִׂימוּ לֵב לַאֲשֶׁר אֹמַר אֲלֵיכֶם:  כָּל שְׁנֵים הֶעָשָׂר יֵרָאוּ יַחַד עַל הַבִּימָה.  וַהֲרֵעוֹתֶם לִקְרָאתָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה.  הֵן נְעָרִים הֵמָּה כְּמוֹכֶם;  וְאוּלָם הֵם בָּאִים בְּשֵׁם הָאָרֶץ, כַּאֲנָשִׁים:  דֶּגֶל קָטָן בַּעַל שְׁלֹשָׁה צְבָעִים, סֵמֶל אִיטַלְיָה, כָּמֹהוּ כְּדֶגֶל גָּדוֹל, הֲלֹא?  מַחֲאוּ לָהֶם אֵפוֹא כַּפַּיִם בְּהִתְלַהֲבוּת.  הַרְאוּ, כִּי גַּם לִבּוֹתֵיכֶם הַקְּטַנִּים מִתְלַקְּחִים, כִּי גַּם נַפְשׁוֹתֵיכֶם הַצְּעִירוֹת, אֲשֶׁר רַק עֶשֶׂר שָׁנִים עָבְרוּ עֲלֵיהֶן, צוֹהֲלוֹת וּשְׂמֵחוֹת לִקְרַאת סֵמֶל אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת".  — אַחֲרֵי דַבְּרוֹ זֹאת הָלַךְ לוֹ וְהַמּוֹרֶה אָמַר בְּחִיּוּךְ עַל שְׂפָתָיו:  "וּבְכֵן, קוֹרַצִּי, אַתָּה הוּא צִיר קַּלַּבְּרִיָּה".  אָז מָחֲאוּ כֻלָּם כָּף, וכַאֲשֶׁר הָיִינוּ בָּרְחוֹב סַבֹּנוּ אֶת קוֹרַצִּי, הֶחֱזַקְנוּ בְרַגְלָיו, הֲנִיפוֹנוּ אוֹתוֹ תְּנוּפָה וַנִּשָׂאֵהוּ עַל כַּפַּים בִּתְרוּעַת כָּבוֹד, בְּקָרְאֵנוּ:  "יְחִי צִיר קַּלַּבְּרִיָּה!"  — זֹאת עָשִׂינוּ, מפְּנֵי אֲשֶׁר צָלְחָה עָלֵינוּ רוּחַ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה;  אַךְ לֹא לְצַחֶק-בּוֹ, כִּי אִם, לְהֶפֶךְ, לָחֹג אוֹתוֹ בְכָל לִבֵּנוּ, כִּי הוּא נַעַר רָצוּי לַכֹּל;  וְלִבּוֹ גַּם הוּא הָיָה טוֹב עָלָיו, וּצְחוֹק רָחַף עַל פָּנָיו.  נָשָׂאנוּ אוֹתוֹ עַד קְצֵה הָרְחוֹב, שָׁם בָּא לִקְרָאתֵנוּ בְּפֶתַע-פִתְאֹם אִישׁ, אֲשֶׁר זָקָן שָׁחוֹר לוֹ וַאֲשֶׁר הֵחֵל לִשְׂחוֹק לַמַּרְאֶה.  וַיֹּאמֶר הַנַּעַר הקַּלַּבְּרִי:  "הוּא אָבִי".  אָז עָזְבוּ אוֹתוֹ הַנְּעָרִים אֶל זְרוֹעוֹתָיו וַיָּפוּצוּ מִשָּׁם אִישׁ לְעֶבְרוֹ.

 

חֲלוּקַת הַפְּרָסִים

14 בַּאֲדָר.

בַּשָּׁעָה הַשְּׁנִיָּה אַחַר הַצָּהֳרַיִם הָיָה בֵית-הַחִזָּיוֹן הַגָּדוֹל מָלֵא כֻלוֹ מִפֶּה לָפֶה;  הָאוּלָם, הַיְצִיעוֹת, הַתָּאִים, הַבִּימָה הָמוּ, שָׁקְקוּ מֵאָדָם;  אַלְפֵי פְנֵי אָדָם, נְעָרִים, גְּבִירוֹת, מוֹרִים, בַּעֲלֵי-מְלָאכָה, נָשִׁים מִדַּלַּת הָעָם, יְלָדִים;  נָעוּ רָאשִׁים וְיָדַיִם, זָעוֹ נוֹצוֹת, סְרָטִים, תַּלְתַּלִּים, הִתְהַּלֵּךְ קוֹל הָמוֹן חוֹגֵג, לְהֵיטִיב כָּל לֵב וּלְהַצְהִיל כָּל פָּנִים.  בֵּית-הַחִזָּיוֹן הָיָה מְקֻשָּׁט כֻּלּוֹ אֶרֶג.  אָדֹם, לָבָן וְיָרֹק.  עַל הַקַּרְקַע שָׂמוּ שְׁנֵי טוּרֵי מַעֲלוֹת:  הָאֶחָד מִיָּמִין, בּוֹ יַעֲלוּ לוֹקְחֵי הַפְּרָסִים אֶל הַבִּימָה, וְהָאֶחָד מִשְּׂמֹאל, בּוֹ יֵרְדוּ מִן הַבִּימָה אַחֲרֵי הִנָּתֵן לָהֶם הַפְּרָסִים.  לִפְנֵי הַבִּימָה הָיָה טוּר כִּסְאוֹת אֲדֻמִּים, וְעַל מִסְעַד הַכִּסֵּא הַתִּיכוֹן תָּלוּי זֵר עֲלֵי-דַפְנָא;  מֵאַחֲרֵי הַבִּימָה הִתְנוֹסְסָה מַעֲרֶכֶת דְגָלִים, כְּאוֹת-יְשׁוּעוֹת;  וּמֵהַצַּד הָאֶחָד שֻׁלְחָן קָטָן יָרֹק, וְעָלָיו כָּל תְּעוּדוֹת הַפְּרָסִים, חֲבוּשׁוֹת בְּקִשּׁוּרִים בַּעֲלֵי שְׁלֹשָה צְבָעִים.  קְהַל הַנּוֹגְנִים עָמַד עַל הַקַּרְקַע לִפְנֵי הַבִּימָה;  הַמּוֹרִים וְהַמּוֹרוֹת מִלְּאוּ אֶת מַחֲצִית הַיָּצִיעַ הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיָה שָׁמוּר לָהֶם;  הַסַּפְסָלִים וְהַמִּשְׁעוֹלִים אֲשֶׁר עַל הַקַּרְקַע מָלְאוּ מֵאוֹת נְעָרִים, אֲשֶׁר יָשִׁירוּ בַמַּקְהֵלָה, וּבִידֵיהֶם תָּוֵי-נְגִינָה.  מֵאַחֲרֵיהֶם וּמִסָּבִיב נִרְאוּ מוֹרִים וּמוֹרוֹת הוֹלְכִים וּבָאִים, אֲשֶׁר הִצִּיגוּ אֶת לוֹקְחֵי הַפְּרָסִים בַּשְּׂדֵרָה;  גַּם הוֹרִים הָיוּ שָׁם, אֲשֶׁר הֵיטִיבוּ אֶת שְׂעַר רֹאשׁ יַלְדֵיהֶם וַיְיַשְּׁרוּ אֶת עֲנִיבוֹתֵיהֶם הַקְּטַנּוֹת.

כִּמְעַט בָּאתִי אֲנִי וּבֵית אָבִי אֶל הַתָּא, ואֵרֶא בַּתָּא אֲשֶׁר מִמּוּלֵנוּ אֶת הַמּוֹרָה בַּעֲלַת הַנּוֹצָה הָאֲדֻמָּה וְגוּמוֹת-הַחֵן בִּלְחָיֶיהָ, וְהִיא צוֹחֶקֶת, וְאֶצְלָהּ מוֹרַת אָחִי וְ"הַנְּזִירָה הַקְּטַנָּה", כֻּלָּה לְבוּשָׁה שְׁחוֹרִים;  גַּם מוֹרָתִי הַטּוֹבָה מהַכִּתָּה הָרִאשׁוֹנָה שָׁם הָיְתָה, אַךְ פָּנֶיהָ חָוְרוּ מְאֹד, וְהִיא מִשְׁתָּעֶלֶת מְאֹד, עַד אֲשֶׁר נִשְׁמַע  קוֹל הַשִּׁעוּל בְּכָל בֵּית-הַחִזָּיוֹן מִן הַקָּצֶה עַד הַקָּצֶה.  בָּאוּלָם נִרְאוּ לִי כְּרֶגַע פְּנֵי גֵרוֹנָה הַנְּעִימִים וְהָרֹאשׁ הַקָּטָן הַצָּהֹב אֲשֶׁר לְנֶלִּי, הַנִּשְׁעָן עַל שְׁכֶם גֵּרוֹנָה.  בְּמֶרְחָק מְעַט מִשָּׁם רָאִיתִי גָּרוֹפִי, אֲשֶׁר אַפּוֹ כְּמַקּוֹר הַיַּּנְשׁוּף, וְהוּא עָמֵל מְאֹד לְהַשִּׂיג אֶת הָרְשִׁימוֹת הַנִּדְפָּסוֹת אֲשֶׁר לְבַעֲלֵי  הַפְּרָסִים, וגַם הִנֵּה הָיָה מֵהֶן בְּיָדוֹ אֹסֶף גָּדוֹל, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בּוֹ מִסְחַר-מָה...  אֵיזֶה מִסְחָר, זֹאת נֵדַע בְּיוֹם מָחָר.  אֵצֶל הַדֶּלֶת הָיוּ סוֹחֵר הָעֵצִים וְאִשְׁתּוֹ, שְׁנֵיהֶם לְבוּשִׁים פְּאֵר, כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם חַג, וּבְנָם, אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ פְרָס שְׁלִישִׁי, מַחֲלָקָה שְׁנִיָּה;  וַאֲנִי הִשְׁתּוֹמַמְתִּי, כִּי לֹא רָאִיתִי הַפַּעַם אֶת כּוֹבַע עוֹֹר-הֶחָתוּל וְאֶת הֶחָזִיָּה הַסְּרוּגָה, אֲשֶׁר צִבְעָהּ כְּצֶבַע הַשּׁוֹקוֹלַדָּה:  בַּפַּעַם הַזֹּאת הָיָה מְלֻבָּשׁ כְּבֶן-אֲצִילִים.  בְּאַחַד הַיְצִיעוֹת רָאִיתִי רֶגַע אֶחָד אֶת בּוֹטִינִי, וְלוֹ צַוְרוֹן-תַּחֲרִים.  וְאַחַר נֶעְלַם מֵעֵינָי.  בְּתָא מָלֵא אֲנָשִׁים — הַתָּא אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבִּימָה — הָיָה פְקִיד-הַקַּלָּעִים, אֲבִי רָבֵּיטִי, הוּא הַנַּעַר הַהוֹלֵךְ עַל מִשְׁעֲנוֹתָיו, אֲשֶׁר הִצִּיל יֶלֶד מִהְיוֹת לְמִרְמָס לַעֲגָלָה.

בְּהַשְׁמִיע הַפַּעֲמוֹן אֶת הַשָּׁעָה הַשְּׁנִיָּה, נָתְנוּ כְּלֵי הַשִּׁיר אֶת קוֹלָם בִנְגִינָה, וּבַמַּעֲלוֹת הַפּוֹנוֹת יָמִין עָלוּ זְקַן-הָעֵדָה, שַׂר-הָעִיר וּמִשְׁנֵהוּ וּמוֹעֲצַת בָּתֵּי-הַסֵּפֶר וַאֲדוֹנִים רַבִּים אֲחֵרִים, כֻּלָּם לְבוּשֵׁי שְׁחוֹרִים, וַיַּעֲלוּ וַיֵּשְׁבוּ עַל הַכִּסְאוֹת הָאֲדֻמִּים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבִּימָה.  וְהַנְּגִינוֹת חָדֵלוּ.  וּמְנַהֵל מַקְהֲלוֹת הַזִּמְרָה אֲשֶׁר לְבָתֵּי-הַסֵּפֶר הִנֵּה בָא, וּבְיָדוֹ קְנֵה-הַמְנַצְּחִים.  הוּא נָתַן אוֹת, וְכָל הַנְּעָרִים קָמוּ מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם;  וַיִּתֶּן אוֹת שֵׁנִית, וַיָּחֵלּוּ כֻלָּם לָשִׁיר.  שֵׁשׁ מֵאוֹת נְעָרִים הָיוּ, אֲשֶׁר שָׁרוּ שִׁיר יָפֶה;  שֵׁשׁ מֵאוֹת קוֹלוֹת-נְעָרִים, הַשָּׁרִים יַחַד, מַה-יָּפֶה וּמַה-נָּעִים!  וְהַקָּהָל כֻּלּוֹ עָמַד דּוּמָם וַיַּקְשֵׁב וַיִּשְׁמָע: זְמִירָה מְתוּקָה הָיְתָה זֹאת, בְּרוּרָה, אִטִּית, כִּזְמִירַת בֵּית-הַתְּפִלָּה.  כַּאֲשֶׁר כִּלּוֹ לָשִׁיר, מָחֲאוּ כָל הַקָּהָל כַּפַּיִם — וְאַחַר הָיְתָה דְמָמָה.  חֲלוּקַת הַפְּרָסִים הָיְתָה לְהַתְחִיל.  גַם הִנֵּה מוֹרִי הַקָּטָן, אֲשֶׁר מֵהַכִּתָּה הַשְּׁנִיּה, בַּעַל הָרֹאשׁ הָאָדֹם וְהָעֵינַיִם הַחַיּוֹת, יָצָא מִתּוֹךְ רֵעָיו וַיַּעֲמֹד עַל הַבִּימָה לִקְרֹא אֶת שְׁמוֹת בַּעֲלֵי הַפְּרָסִים.  וְעוֹד חִכּוּ אַךְ לִשְׁנֵים עָשָׂר הַנְּעָרִים, אֲשֶׁר יָבוֹאוּ וְהִגִּישׁוּ אֶת הַתְּעוּדוֹת.  כִּתְבֵי-הָעִתִּים הִנֵּה הוֹדִיעוּ, כי הָיֹה יִהְיוּ נְעָרִים מִכָּל מְדִינוֹת אִיטַלְיָה.  וְהַכֹּל יָדְעוּ זֹאת וַיְחַכּוּ לָהֶם, וַיְצַפּוּ בְצִפִּיָּתָם אֶל הַדֶּלֶת אֲשֶׁר יָבֹאוּ בָהּ;  גַּם זְקַן-הָעֵדָה וְהָאֲדוֹנִים אֲשֶׁר עִמּוֹ וְכָל בָּאֵי בֵית-הַחִזָּיוֹן לֹא הוֹצִיאוּ הֶגֶה מִפִּיהֶם...

וּשְׁנֵים-עָשָׂר הַנְּעָרִים בָּאוּ פִתְאֹם וַיְמַהֲרוּ וַיַּעֲלוּ עַל הַבִּימָה וַיַּעַמְדוּ טוּר אֶחָד, וְאוֹר צְחוֹק עַל פְּנֵיהֶם.  כָּל בֵּית-הַחִזָּיוֹן, כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים נֶפֶשׁ, קָמוּ כְּאִישׁ אֶחָד, וַיָּרִיעוּ לִקְרָאתָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, אֲשֶׁר הָיְתָה כְקוֹל הֲמוֹן הָרָעַם.  וְהַנְּעָרִים עָמְדוּ רֶגַע אֶחָד כְּאֹבְדֵי-לֵב.  וּמֵעַל הַבִּימָה נִשְׁמַע קוֹל אוֹמֵר:  "זֹאת אִיטַלְיָה".  בְּתוֹךְ הַנְּעָרִים הִכַּרְתִּי כְּרֶגַע אֶת קוֹרַצִּי הַקַּלַּבְּרִי, אֲשֶׁר הָיָה לָבוּשׁ שְׁחוֹרִים כְּפַעַם בְּפָעַם.  אַחַד זִקְנֵי הָעֵדָה, אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אִתָּנוּ, יָדַע אֶת כֻּלָּם וַיַּרְאֵם אֶת אִמִּי:  הַקָּטָן הַהוּא, הַצָּהֹב, צִיר וֵנֶצִּיָּה הוּא, וְהַנַּעַר הַלָּז, הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים, בָּא בְשֵׁם רוֹמָה.  שְׁנַים אוֹ שְׁלֹשָׁה הָיוּ מְלֻבָּשִׁים כִּבְנֵי אֲצִילִים;  הַנּוֹתָרִים הָיוּ בְנֵי פוֹעֲלִים, אַךְ כֻּלָּם מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים טוֹבִים, נְקִיִּים.  בֶּן פְלוֹרֶנְצִיָּה, הוּא הַקָּטָן בָּהֶם, נָשָׂא אֵזוֹר מַרְאֵה תְכֵלֶת עַל מָתְנָיו.  כֻּלָּם עָבְרוּ עַל-פְּנֵי זְקַן-הָעֵדָה, וְהוּא נָשַׁק לָהֶם אֶחָד אַחַר אֶחָד עַל הַמֵּצַח, וְרֵעֵהוּ אֲשֶׁר עַל-יָדוֹ נָקַב לוֹ בַּלָּט וּבְבַת-צְחוֹק עַל שְׂפָתָיו אֶת שְׁמוֹת הֶעָרִים:  פְלוֹרֶנְצִיָּה, נֵיאַפּוֹלִי, בּוֹלוֹנִיָּה, פַּלֶּרְמוֹ...  וּלְכָל נַּעַר בְּעָבְרוֹ מָחֲאוּ כַף כָּל הַנֶּאֱסָפִים.  וְאַחַר הָלְכוּ כֻלָּם אֶל הַשֻּׁלְחָן הַקָּטָן הַיָּרֹק לָקַחַת אֶת הַתְּעוּדוֹת, והַמּוֹרֶה הֵחֵל לִקְרֹא אֶת הָרְשִׁימָה וַיִּקֹּב אֶת הַמַּחֲלָקָה, אֶת הַכִּתָּה וְאֶת הַשֵּׁם, וּבַעֲלֵי הַפְּרָסִים הֵחֵלּוּ לַעֲלוֹת וְלָרֶדֶת בְּמַּעֲלוֹת.

כִּמְעַט עָלוּ הָרִאשׁוֹנִים, וְהִנֵּה נִשְׁמַע מֵאַחֲרֵי הַבִּימָה מַנְגִּינַת-כִּנוֹרוֹת רַכָּה, וְעַד אֲשֶׁר כִּלּוּ לְחַלֵּק אֶת הַפְּרָסִים לֹא חָדְלוּ לְנַגֵּן נְגִינָה נְעִימָה, נְגִינָה אַחַת בְּאֵין חֲלִיפוֹת, אֲשֶׁר נִשְׁמְעָה כְּהֶמְיַת קוֹלוֹת-לַחַש רַבִּים, קוֹלוֹת כָּל הָאִמּוֹת וְכָל הַמּוֹרִים וְכָל הַמּוֹרוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ כִמְדַבְּרִים עַל לֵב, כְּיוֹעֲצִים, כְּשׁוֹאֲלִים, כְּמַשְׁמִיעֵי תוֹכָחוֹת רַכּוֹת, כֻּלָּם יָחַד.  וּבַעֲלֵי הַפְּרָסִים עוֹבְרִים אֶחָד אֶחָד עַל-פְּנֵי הָאֲדוֹנִים הַיּוֹשְׁבִים, אֲשֶׁר נָתְנוּ לָהֶם לְאִישׁ אִישׁ אֶת תְּעוּדָתוֹ וְהוֹסִיפוּ עָלֶיהָ אִמְרֵי-נֹעַם אוֹ טִפּוּחֵי-אַהֲבָה.  הַנְּעָרִים אֲשֶׁר  בָּאוּלָם מִלְּמַטָּה וַאֲשֶׁר עַל הַיְצִיעוֹת מָחֲאוּ כַפַּיִם מִדֵּי עֲלוֹת נַעַר קָטָן מְאֹד אוֹ נַעַר, אֲשֶׁר בְּגָדָיו הֵעִידוּהוּ כִּי דַּל הוּא.  וְגַם לִקְרַאת הַנְּעָרִים, אֲשֶׁר שְׂעַר רֹאשָׁם תַּלְתַּלִּים אֲרֻכִּים וַאֲשֶׁר לְבוּשָׁם לָבָן וְאָדֹם, מָחֲאוּ כָף.  בְּתוֹךְ הָעוֹלִים, מִתַּלְמִידֵי הַכִּתָּה הָרִאשׂוֹנָה, הָיוּ יְלָדִים, אֲשֶׁר כְּבוֹאָם לְמַעְלָה נִבְהֲלוּ, נָבוֹכוּ וְלֹא יָדְעוּ אָנָּה יִפְנוּ, וְכָל הַקָּהָל שָׂחַק עַל הַמַּרְאֶה.  בָּהֶם הָיָה יֶלֶד אֶחָד, קוֹמָתוֹ אַךְ כִּשְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְעַל כְּתֵפוֹ עֲנִיבָה גְדוֹלָה, עֲשׂוּיָה סְרָטִים וְרֻדִּים, וְכִמְעַט לֹא יָכֹל עוֹד לָלֶכֶת הָכֵן, וַיִּכָּשֵׁל בַּשְּׁטִיחַ אֲשֶׁר עַל הָרִצְפָּה וַיִפֹּל;  וַיְקִימֵהוּ שַׂר-הָעִיר, וְכָל הַקָּהָל שָׂחֲקוּ וַיִמְחֲאוּ כַפָּיִם.  יֶלֶד אַחֵר הִתְגַּלְגֵּל מִן הַמַּעֲלוֹת לְמַטָּה עַד הַקַּרְקַע;  וְקוֹל-פְּחָדִים נִשְׁמַע, אַךְ מַפַּלְתּוֹ לֹא הִכְאִיבָה אוֹתוֹ.  וְשׁוֹנִים הָיוּ פְנֵי הַנְעָרִים:  פְּנֵי שׁוֹבָבִים, פְּנֵי רַכֵּי לֵבָב, פָּנִים אֲדֻמִּים כְּגֻדְגִּדְנִיּוֹת, תִּינוֹקוֹת אֲשֶׁר שָׂחֲקוּ לְכָל אִישׁ וָאִישׁ עַל פָּנָיו;  כִּמְעַט יָרְדוּ אֶל הַקַּרְקַע, וַאֲבוֹתֵיהֶם וְאִמּוֹתֵיהֶם אָחֲזוּ בָם וַיִשָּׂאוּם מִשָּׁם.  וּבְהַגִּיע תּוֹר מַחֲלַקְתֵּנוּ, בָּהּ לֹא שָׂבְעָה עֵינִי לִרְאוֹת!  בָּה הָיוּ רָבִּים אֲשֶׁר יְדַעְתִּים.  בָּא קוֹרֵיטִי, וְהוּא לָבוּשׁ בְּגָדִים חֲדָשִׁים מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹֹאשׁ, וְעַל פָּנָיו, כְּמִשְּׁפָּטוֹ, שְׂחוֹק נָעִים, עַלִּיז, אֲשֶׁר גִּלָּה כָל שִׁנָּיו הַלְּבָנוֹת, וּבְכָל-זֹאת מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה כִּכְּרֵי עֵצִים נָשָׂא עַל שִׁכְמוֹ הַבֹּקֶר!  בְּתֵת לוֹ זְקַן-הָעֵדָה אֶת הַפְּרָס, שְׁאָלָהוּ מֵאַיִן בָּא לוֹ הָאוֹת הָאָדֹם אֲשֶׁר עַל מִצְחוֹ, ובְדַבְּרוֹ שָׁם יָדוֹ עַל שְׁכֶם הַנָּעַר;  תַּרְתִּי אַחֲרֵי אָבִיו וְאַחֲרֵי אִמּוֹ בְּתוֹךְ הַקָּהָל בָּאוּלָם, וָאֵרֶא וְהִנֵּה הֵם שָׂמִים יָד לְפֶה וְצוֹחֲקִים.  אַחֲרָיו בָּא דֵירוֹסִי, לָבוּשׁ כְּלִיל תְּכֵלֶת, וְכַפְתּוֹרִים נוֹצְצִים עַל מְעִילוֹ, וְתַלְתַּלֵּי הַזָּהָב עַל רֹאשׁוֹ, וְהוּא מָהִיר, חָפְשִׁי בִתְנוּעוֹתָיו.  גְּבַהּ-מֵצַח, יָפֶה אַף נָעִים, עַד אֲשֶׁר אִוְּתָה נַפְשִׁי לִשְׁלֹחַ לוֹ נְשִׁיקָה, וְכָל הָאֲדוֹנִים בִּקְּשׁוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ וְלִלְחֹץ אֶת יָדוֹ.  וְאַחַר קָרָא הַמּוֹרֶה:  "גְּ'יוּלִיּוֹ רָבֵּיטִי!" וַיִּגַּשׁ בֶּן פְּקִיד-הַקַּלָּעִים עִם מִשְׁעֲנוֹתָיו.  מֵאוֹת נְעָרִים יָדְעוּ אֶת הַדָּבָר, וּכְרֶגַע נָפוֹצָה הַשְּׁמוּעָה בְּכָל הַקָּהָל, ויִּפְרֹץ שְׁאוֹן תְּרוּעוֹת וּקְרִיאוֹת, עַד אֲשֶׁר חָרַד כָּל בֵּית-הַחִזָּיוֹן;  הָאֲנָשִׁים קָמוּ וַיַּעַמְדוּ וְהַנָּשִׁים נוֹפְפוּ מִטְפְּחוֹת-הַכִּיס, וְהַנַּעַר הַמִּסְכֵּן עָלָה לַבִּימָה וַיַּעֲמֹד בַּתָּוֶךְ נִבְהָל וְחָרֵד...  וַיִּמְשְׁכֵהוּ זְקַן-הָעֵדָה אֵלָיו, וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת הַפְּרָס, וּנְשִׁיקָה הוֹסִיף עָלָיו, וַיַּתֵּר אֶת זֵר עֲלֵי-הַדַּפְנָא מֵעַל מִסְעַד הַכִּסֵּא וַיִּתְלֵהוּ לוֹ עַל כַּפַּת מִשְׁעַנְתּוֹ...  וְאַחַר הוֹלִיכוֹ עַד הַתָּא אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבִּימָה, בּוֹ יָשַׁב אָבִיו הַפָּקִיד;  וַיִשָּׂאֵהוּ הָאָב בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו לְמַעְלָה וַיוֹשִׁיבֵהוּ אֶל תּוֹךְ הַתָּא, וְכָל הַקָּהָל קוֹרְאִִים קוֹל גָּדוֹל "חֲזַק", "הֵידָד".  וּבֵינְתַּיִם נִמְשְׁכָה הַנְּגִינָה הָרַכָּה וְהַנְּעִימָה עַל הַכִּנוֹר, וְהַנְּעָרִים עָלוּ עַל הַבִּימָה אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו:  מִמַּחֲלֶקֶת דֵּילַה קוֹנְסוֹלַטָּה, כִּמְעַט כֻּלָּם בְּנֵי סוֹחְרִים;  מִמַּחֲלֶקֶת דֵּיבַנְקִילִיָּה, בְּנֵי פוֹעֲלִים;  מִמַּחֲלֶקֶת בָּנְקָמְפַּנִי — בָּהֶם רַבִּים בְּנֵי אִכָּרִים;  מִבֵּית-הַסֵּפֶר רִינָרִי, וְהֵם הָיוּ הָאַחֲרוֹנִים.  כִּכְלוֹת הַכֹּל, שָׁרוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת הַנְּעָרִים אֲשֶׁר בָּאוּלָם שִׁיר אַחֵר, יָפֶה מְאֹד;  אַחֲרֵי-כֵן דִּבֵּר זְקַן-הָעֵדָה וְאַחֲרָיו מִשְׁנֵהוּ, אֲשֶׁר אָמַר אֶל הַנְּעָרִים כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר לֵאמֹר: ... "וְאוּלָם אַל תֵּלְכוּ מִזֶּה עַד אִם בֵּרַכְתֶּם אֶת הָאֲנָשִׁים הַמַּרְבִּים כָּכָה לַעֲבוֹד לְמַעַנְכֶם, הַמַּקְדִּישִים לָכֶם כָּל כֹּחַ בִּינָתָם וְכָל כֹּחַ לְבָבָם, הַחַיִּים לְמַעַנְכֶם וְהַמֵּתִים לְמַעַנְכֶם.  הֲלֹא הֵמָּה שָׁם!"  — וַיּוֹר בְּאֶצְבָּע לִיצִיעוֹת הַמּוֹרִים.  אָז קָמוּ כָל הַנְּעָרִים אֲשֶׁר בַּיְצִיעוֹת וַאֲשֶׁר בַּתָּאִים וַאֲשֶׁר בָּאוּלָם לְמַטָּה, וַיִּשְׁלְחוּ יְדֵיהֶם אֶל מוּל הַמּוֹרִים וְהַמּוֹרוֹת וַיִּקְרְאוּ לָהֶם, וְהֵמָּה עָנוּ בְּקוּמָם וּבַהֲנִיפָם לְעֻמָּתָם בְּהִתְרַגְּשׁוּת אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת כּוֹבְעֵיהֶם וְאֶת מִטְפְּחוֹת-כִּיסָם.  וְאַחַר שָׁבָה נִגְּנָה הַמַּקְהֵלָה, וְהַנְּעָרִים בְּנֵי כָל הַמְּדִינוֹת עָמְדוּ טוּר אֶחָד עַל הַבִּימָה וִידֵיהֶם מְשֻׁלָּבוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ, וְהַקָּהָל בֵּרַךְ אוֹתָם בְּקוֹל רַעֲמוֹ אֶת הַבְּרָכָה הָאַחֲרוֹנָה וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מְטַר אֲגֻדּוֹת פְּּרָחִים.

 

רִיב

20. –  יוֹם שֵׁנִי.

וּבְכָל-זֹאת לֹא מִקִּנְאָתִי אֲשֶׁר קִנֵאתִי בְּקוֹרֵיטִי, שֶׁהוּא הִשִׂיג אֶת הַפְּרָס וְלֹא אֲנִי, הָיְתָה זֹאת, כִּי רַבְתִּי עִמּוֹ הַיּוֹם בַּבֹּקֶר בְּחָזְקָה!  לֹא מִקִּנְאָה הָיָה הַדָּבָר.  וְאוּלָם אֲנִי לֹא צָדַקְתִּי בְּרִיבִי.  הַמּוֹרֶה הוֹשִׁיב אוֹתוֹ עַל-יָדִי;  וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי וְכָתַבְתִּי עַל מַחְבַּרְתִּי, וַיִּפְגַע בִּי בְּמַרְפֵּקוֹ, וּמִפְּנֵי הַמַדְחֵפָה עָשִׂיתִי כֶתֶם-דְּיוֹ וְגַם הַסִּפוּר "דָּם רוֹמַנּוֹלִי", אֲשֶׁר הָיָה עָלַי לְהַעְתִּיק בְּעַד הַ"בּוֹנֶה הַקָּטָן" — כִּי חוֹלֶה הוּא— גַּם הוּא נִכְתָּם.  אָז חָרָה אַפִּי בוֹֹ וָאֹמַר לוֹֹ דָבָר מָר.  וְהוּא עָנַנִי בִּצְחוֹק קַל:  "לֹא בְזָדוֹן עָשִׂיתִי זֹאת".  וַאֲנִי — עָלַי הָיָה לְהַאֲמִין לוֹ, כִּי יְדַעְתִּיו;  אַךְ צְחוֹקוֹ הָיָה עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי וָאֹמַר בְּלִבִּי:   "הוֹי, עַתָּה גָּבַהּ לְבָבוֹ, יַעַן הִשִּׂיג אֶת הַפְּרָס!" עוֹד מְעַט וַאֲנִי הָדַפְתִִּי אוֹתוֹ, לְמַעַן נְקוֹם נִקְמָתִי, בְּחָזְקָה, עַד אֲשֶׁר נִשְׁחַת לוֹ עַמּוּד אֶחָד מִכְּתָבוֹ.  אָז אָמַר אֵלַי, וּפָנָיו אָדְמוּ מִקֶּצֶף:  "אַתָּה עָשִׂיתָ זֹאת בְּזָדוֹן!"  וַיָּרֶם יָדוֹ לְמוּלִי;  וְהַמוֹרֶה הִבִּיט אֵלֵינוּ — וַיָּשֶׁב קוֹרֵיטִי אֶת יָדוֹ;  אַךְ אָמֹר אָמַר אֵלַי:  "אֲנִי מְחַכֶּה לְךָ בַחוּץ!"  וַאֲנִי בוֹשְׁתִּי, כִּי הִנֵּה שָׁכְכָה חֲמָתִי, וְגַם נִחַמְתִּי עַל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי.  לֹא, קוֹרֵיטִי לֹא יָכֹל לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת בְּזָדוֹן.  הֵן הוּא נַעַר טוֹב.  כֹּה דִבַּרְתִּי אֶל לִבִּי.  זָכַרְתִּי אֶת יוֹם רְאוֹתִי אוֹתוֹ בְּבֵיתֵוֹ, בעָבְדוֹ עֲבוֹדָה, בעָזְרוֹ לְאִמּוֹ הַחוֹלָה, זָכַרְתִּי גַם אֶת הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר שִׂמַּחְתִּיו בְּבֵיתֵנוּ וְאֵת אֲשֶׁר מָצָא חֵן בְּעֵינֵי אבִי.  מִי יִתֵּן וְלֹא אָמַרְתִּי לוֹ אֶת הַדָּבָר הַהוּא וְלֹא עָשִׂיתִי אֶת הַמַּעֲשֶׂה הָרָע!  זָכַרְתִּי אֶת עֲצַת אָבִי אֲשֶׁר יְעָצַנִי לֵאמֹר:  "אִם חָטָאת לְרֵעֲךָ, אִם לֹא צָדַקְתָּ בְּרִיבְךָ, שְׁאַל מִמֶּנוּ וְיִסְלַח לָךְ".  וְאוּלָם לֹא מָצָאתִי אֶת לִבִּי לַעֲשׂוֹת כֵּן, בּוֹשְׁתִּי לְהִכָּנַע מִפְּנֵי רֵעִי.  הִתְגַּנַּבְתִּי לְהַבִּיט אֵלָיו, ואֵרֶא וְהִנֵּה בִגְדוֹ מְמֻשָּׁךְ וּמְמֹרָט עַל הַכָּתֵף, כִּי אָכֵן הִרְבָּה נְשׂוֹא עֵצִים הַיּוֹם, וָאֵדַע עִם לְבָבִי, כִּי טוֹב אֲנִי לוֹ, וָאֹמַר לְנַפְשִׁי:  "חֲזָק!" — אַךְ הַמִּלָּה "סְלַח לִי" לֹא עָבְרָה פִי.  וְהוּא הִבִּיט אֵלַי פַּעַם בְּפַעַם כְּמִתְגַּנֵּב וַיְהִי בְעֵינַי כְּמִצְטַעֵר וְלֹא כְזוֹעֵם.  אַךְ אֲנִי הִבַּטְתִּי אֵלָיו בְּעֵינַיִם מַבִּיעוֹת רוּחַ מְרִי, לְמַעַן הַרְאוֹתוֹ, כִּי אֵין כָּל פַּחַד לְנֶגֶד עֵינָי.  וְהוּא אָמַר אֵלַי שֵׁנִית:  "בַּחוּץ נִתְרָאֶה פָנִים!"  וַאֲנִי:  — "בַּחוּץ נִתְרָאֶה פָנִים!"   אַךְ זָכַרְתִּי אֵת אֲשֶׁר אָמַר לִי אָבִי יוֹם אֶחָד:  "אִם עָוֶל בְּיָדְךָ, עָמֹד תַּעֲמֹד עַל נַפְשְׁךְ, אַךְ הַכֵּה לא תַכֶּה!".  וָאֹמַר בְּלִבִּי:  "כֵּן, אֶתְרָאֶה עִמּוֹ פָנִים, וְאוּלָם רַק הָגֵן אָגֵן עָלַי, וְהַכֵּה לֹא אַכֶּה".  אַךְ הָיֹה הָיִיתִי סָר וְזָעֵף וְלֹא שָׁמַעְתִּי גַם אֶת דִּבְרֵי הַמּוֹרֶה, עַד שֶׁבָּאָה עֵת צֵאתֵנוּ;  וַיְהִי בִהְיוֹתִי לְבַדִּי בָּרְחוֹב, ואֵרֶא וְהִנֵּה הוּא בָא אַחֲרָי.  וָאֶעֱמֹד תַּחְתָּי וָאֲחַכֶּה לוֹ, וסַרְגֵּלִי בְיָדִי.  וַיִּגַּשׁ אֵלַי, ואָרִים אֶת הַסַּרְגֵל לְנֶגְדּוֹ.  וַיַּרְחֵק אֶת הַסַּרְגֵּל בְּיָדוֹ וַיֹֹּּאמֶר אֵלַי בְּבַת-צְחוֹקוֹ הַטּוֹבָה:  "לֹא כֵן, אֶנְרִיקוֹ, הָבָה נְחַדֵּשׁ בְּרִיתֵנוּ כְּקֶדֶם".  עָמַדְתִּי רֶגַע אֶחָד מִשְׁתּוֹמֵם וְאַחַר נִרְאָה לִי כְמוֹ יָד נָגְעָה בִכְתֵפִי וַאֲנִי הִנְנִי בֵין זְרוֹעוֹתָיו.  וַיִּשַּׁק לִי וַיֹּאמֶר:  "אַל תִּגְרַת-יָדַיִם בֵּינִי וּבֵינְךָ, הֲלֹא?"  וָאֹמַר:  "לֹא, לֹא, עַד עוֹלָם!"  וַנִּפָּרֵד אִישׁ מֵרֵעֵהוּ בְּלֵב טוֹב.  וּבְבוֹאִי הַבַּיְתָה סִפַּרְתִּי לְאָבִי אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי דִמִּיתִי בְנַפְשִׁי לָתֵת שִׂמְחָה בְּלִבּוֹ;  אַךְ הוּא הִרְעִים פָּנִים וַיֹּאמַר:  "עָלֶיךָ הָיָה לָתֵת יָדְךְ לוֹ רִאשׁוֹנָה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא צָדַקְתָּ בְּרִיבְךָ עִמּוֹ".  וְאַחַר אָמַר:  "אַל תָּנֶף אֶת הַסַּרְגֵּל עַל רֵעֲךְ הַטּוֹב מִמְּךָ, עַל בֶּן אִישׁ-צָבָא!" וַיּוֹצֵא אֶת הַסַּרְגֵּל מִתּוֹךְ יָדִי וַיִּשְׁבְּרֵהוּ לִשְׁנַיִם וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אֶל הַקִּיר.

 

אֲחוֹתִי

24. – יוֹם שִׁשִׁי.

מַדוּעַ, אֶנְרִיקוֹ, הִכְעַסְתָּ אוֹתִי כָכָה עַל פָּנַי, עַתָּה אַחֲרֵי הוֹכִיחַ אָבִינוּ אוֹתְךָ עַל לֶכְתְּךָ עִם קוֹרֵיטִי בְּלֹא-צֶדֶק?  לֹא תוּכַל לְדַמּוֹת בְּנַפְשְׁךָ, מַה-נֶּעְצַבְתִּי עַל זֹאת.  הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ, כִּי בְּעוֹד הֱיוֹתְךָ יֶלֶד קָטָן עָמַדְתִּי שָׁעוֹת רַבּוֹת, שָׁעָה אַחַר שָׁעָה, לְיַד עַרְשְׂךָ, תַּחַת אֲשֶׁר אֵלֵךְ לְשַׂחֵק עִם רֵעוֹתַי, וְכִי בַחֲלוֹתְךָ יָרַדְתִּי מִמִּטָּתִי בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה לְמַשֵּׁשׁ אֶת מִצְחֲךָ, לְמַעַן דַּעַת, הַחַם הוּא מִקַּדָּחַת?  הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ, אַתָּה הַמַּכְעִיס אֶת אֲחוֹתְךָ, כִּי אִם יִהְיֶה אָסוֹן נוֹרָא בְּבֵיתֵנוּ, אָנֹכִי אֶהְיֶה לְךָ לְאֵם וַאֲהַבְתִיךָ כֶּאֱהֹב אֶת הַבֵּן?  הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ, כִּי בְּיוֹם אֲשֶׁר אָבִינוּ וְאִמֵּנוּ לֹא יִהְיוּ עוֹד בַּחַיִּים, אָנֹכִי אֶהְיֶה חֲבֶרְתְּךָ הַטּוֹבָה, הַחֲבֵרָה הַיְחִידָה, אֲשֶׁר תוּכַל לְדַּבֵּר עִמָּהּ עַל מֵתֵינוּ וְעַל יְמֵי יַלְדוּתְךָ, וַאֲשֶׁר, אִם דָּרוּשׁ יִהְיֶה, תַּעֲבֹד.  לְמַעַנְךָ, אֶנְרִיקוֹ, לְמַעַן הָבֵא לַחְמְךָ, לְמַעַן עֲזָר-לְךָ לִשְׁקֹד עַל לִמוּדֶיךָ?  כִּי אָהֹב אֹהַבְךָ תָמִיד, כַּאֲשֶׁר תִּגְדַּל, כִּי לִבִּי יֵלֵךְ עִמְּךָ תָּמִיד בְּלֶכְתְּךָ אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה, כִּי הֵן גָּדַלְנוּ יַחַד וְדָם אֶחָד לָנוּ.  הוֹי, אֶנְרִיקוֹ, בְּטַח, כִּי בִהְיוֹתְךָ לְאִישׁ, בְּבוֹא עָלֶיךָ רָעָה, בִּהְיוֹתְךָ לְבַדְּךָ, אָז בּוֹא תָבוֹא אֵלַי אֶל-נָכוֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָי:  "אֲחוֹתִי סִלְוִיָּה, אֵשְׁבָה-נָא מְעַט בְּבֵיתֵךְ, נְדַבְּרָה-נָא עַל הַיָּמִים, בָּהֶם הָיִינוּ מְאֻשָּׁרִים, הַעוֹד תִּזְכְּרִים?  נְדַבֵּר עַל אִמֵּנוּ, עַל בֵּיתֵנוּ, עַל הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הַטּוֹבִים שֶׁכְּבָר עָבְרוּ וְאֵינָם".  הוֹי!  אֶנְרִיקוֹ, אֲחוֹתְךָ פָּתֹח תִּפְתַּח לְךָ תָמִיד אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ.  כֵּן, אֶנְרִיקוֹ יַקִּירִי, וְעִמְּךָ הַסְּלִיחָה עַל הוֹכִיחִי אוֹתְךָ עַתָּה.  לֹא אֶזְכּוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִי עָוֶל, וְאִם כָּזֹאת וְכָזֹאת תּוֹסִיף לְהַרְגִּיזֵנִי, מַה זֹּה עוֹשָׂה?  הֵן בְּכָל-אֵלֶּה אָחִי אַתָּה וְאָחִי תִהְיֶה תָמִיד;  לֹא אֶזְכּוֹר דָּבָר, בִּלְתִּי-אִם אֲשֶׁר נְשָׂאתִיךָ עַל זְרוֹעוֹתַי בִּהְיוֹתְךָ יֶלֶד קָטָן, וַאֲשֶׁר אָהַבְנוּ יַחַד אָבִינוּ וְאִמֵּנוּ, וַאֲשֶׁר רְאִיתִיךָ הוֹלֵךְ וְגָדֵל וַאֲשֶׁר הָיִיתִי חֲבֶרְתְּךָ הַנֶּאֱמָנָה יָמִים רַבִּים כָּאֵלֶּה.  וְאוּלָם הֲלֹא תִכְתּוֹב לִי דָבָר טוֹב בַּמַּחְבֶּרֶת הַזֹּאת, וּבָעֶרֶב אָבוֹא אֵלֶיךָ לִקְרֹא אוֹתוֹ.  וַאֲנִי, בִּרְאוֹתִי כִּי עָיֵף אַתָּה, הִנֵּה הֶעְתַּקְתִּי לְמַעַנְךָ אֶת הַסִּפּוּר "דַּם רוֹמַנּוֹלִי", אֲשֶׁר הָיָה עָלֶיךָ לְהַעְתִּיקוֹ תַּחַת הַ"בּוֹנֶה הַקָּטָן" הַחוֹלֶה, לְמַעַן הַרְאוֹתְךָ, כִּי לֹא אֶקְצוֹף עָלֶיךָ.  וּבִקַּשְׁתָּ וּמָצָאתָ אוֹתוֹ בְּתֵבַת-שֻׁלְחָנְךָ הַשְּׂמָאלִית;  אֶת הַכֹּל כָּתַבְתִּי בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְאַתָּה יָשֵׁן.  אָנָּא, אֶנְרִיקוֹ, כְּתָב-לִי דָבָר טוֹב.

אֲחוֹתְךָ סִלְוִיָּה.                                                                                                                                                                                                                              

נְקַלּוֹתִי בְעֵינַי מִנַּשֵּׁק יָדָיִךְ.

אֶנְרִיקוֹ.                                                                                                                                                                                                                                                     

 

דּם רוֹמַנּוֹלִי

סִפּוּר לַחֹדֶש

הַיּוֹם שָׁקַט בֵּית פֵּרוּצִיּוֹ מֵאֲשֶׁר עַד כֹּה.  הָאָב, אֲשֶׁר לוֹ חֲנוּת-מַרְכֹּלֶת קְטַנָּה, נָסַע אֶל פּוֹרְלִי לִקְנוֹת מִקְנַתוֹ, וְאִשְׁתּוֹ נָסְעָה עִמּוֹ, הִיא וּבִתָּם הַקְּטַנָּה לוּאִידְשִינָה, אֲשֶׁר הוֹבִילָה אוֹתָה אֶל הָרוֹפֵא, לְמַעַן יַעֲשֶׂה לָהּ נִתּוּחַ בְּעֵינָהּ הַחוֹלָה;  וְלֹא יוּכְלוּ לָשׁוּב הַבַּיְתָה עַד יוֹם מָחָר.  וַיְהִי קָרוֹב לַחֲצוֹת הַלָּיְלָה.  הָאִשָּׁה, הַבָּאָּה תָמִיד בַּיּוֹם לַעֲשׂוֹת אֶת עֲבוֹדוֹת הַבַּיִת, הָלְכָה לָהּ לִפְנוֹת עָרֶב.  לֹא נִשְׁאֲרוּ בַבַּיִת כִּי-אִם הַסָּבָה, אֲשֶׁר יָבְשׁוּ רַגְלֶיהָ, וּפֵרוּצִיּוֹ, נַעַר בֶּן שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.  וְהַבַּית בֵּית-חֹמֶר קָטָן וְלוֹ אַךְ קוֹמָה אַחַת, תַּחְתִּיָּה, וְהוּא בָנוּי לְיַד הַמְּסִלָּה:  כִּמְטַחַוֵי קֶשֶׁת בֵּינוֹ וּבֵין אַחַד הַכְּפָרִים וְלֹא רָחוֹק מְאֹד מִפּוֹרְלִי הָעִיר אֲשֶׁר בְּרוֹמַנָּה.  בַּמָּקוֹם הַהוּא מִסָּבִיב לֹֹא הָיָה בִּלְתִּי-אִם בַּיִת אֶחָד חָרֵב, אֲשֶׁר הָיָה לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ לִפְנֵי שְׁנֵי יְרָחִים, ועוֹד נִרְאָה עָלָיו שֶׁלֶט בֵּית-אֹכֶל.  מֵאַחֲרֵי בֵית פֵּרוּצִיּוֹ הָיָה גַן-יָרָק קָטָּן מוּסַב גָּדֵר, אֲשֶׁר יָבֹאוּ בָהּ דֶּרֶךְ פִּשְׁפָּשׁ רָעוּעַ;  דֶּלֶת הַחֲנוּת, אֲשֶׁר דַּרְכָּהּ יֵצְאוּ וְיָבֹאוּ גַּם הַבַּיְתָה, הָיְתָה מָפְנָה אֶל הַמְּסִלָּה.  מִסָּבִיב הִשְׂתָּרְעָה חֶלְקָה גְדוֹלָה, שָׂדוֹת רַחֲ