אל מות החסידה מרת לאה אשת אברהם הכהן, אדר תרי"א

אֲנִי לֵאָה לָאָה הָיִיתִי

כִּי רַק עָמָל יָגוֹן חָזִיתִי,

וּבְעֵת שַׁלְוָה קַוֹּה קִוִּיתִי;

מָוֶת קָדַם נַפְשִׁי לָקַחַת.

דֹּמִי בִתִּי נַפְשֵׁךְ פּוֹרַחַת

וּבְגַן עֶדְנִי תִּהְיִי צוֹמַחַת

דֹּמָה דוּמָה אֶל אֵשׁ קוֹדַחַת

אוֹתָךְ לִצְרֹף וּלְכַפֵּר פֶּשַׁע.

אֲבָל מַהֵר אֶשְׁלַח לָךְ יֶשַׁע,

סִיִגים אֵין בָּךְ אַשְׁמָה וָרֶשַׁע,

נְהַר דִּי נוּר אָנָא עֲבֹרִי

לְטַהֵר טֻמְאַת הַחֶלֶד

כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי;

כְּבָר לָךְ נִפְתַּח הַדֶּלֶת.

פתחו שערים ויבוא גוי צדיק

הנקלה שבבריות רחל מורפורגו

לתוכן הענינים