_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

משני עברי הדלת

י"ל פרץ

לתוכן הענינים

 

על התקרה ממעל, סביב למרכז נסתר, זוחלת, נוזלת בהרת אור כהה, כאילו דבר לאט עמה והַשקט לא תוכל.

וצללים עגומים מתנועעים על הכתלים מסביב, אני ואנה, אנה ואנה; מתקרבים הם זה לזה ומתרחקים זה מזה, כאילו הם מתלחשים על דבר מה, ומזדעזעים ונסוגים אחור

ומניע את הצללים – ר' יעקב הסרסור, יהודי קטן, היושב אל שולחן קטן, והוגה לאור עששית קטנה בספר קטן, הוא ה"חוק לישׂראל"!

וכולו – תנועה,  עיניו הכהות מתחת לריסים הלבנים משוטטות אנה ואנה בַספר; ידיו הרזות המונחות משני עברי הספר, רועדות; קצה זקנו הלבן והחד זוחל, זוחל על שׂפת הספר, ושׂפתיו  הצרובות לוחשות, לוחשות בלי הרף

אור הספר שוקט במנוחתו בשׂדה-האור!

סוחר התבואות שַׁבת ור' יעקב עושׂה לנפשו.

______________

מקרן זווית חשכה יצאה אשת ר' יעקב הזקנה וַתּגש בלאט, בפסיעות קטנות וקלות, אל הכירים, וַתּסדר מערכת עצים קטנה, וַתּשׂם עליה גחלת, וַתּבער כמה כפיסים.

וַיחש הזקן באור הנוסף על אור העששית, וַישׂא את עיניו וַירא והנה הזקנה מַבערת אש.

והאש אוכלת את העצים, ומלקקת סביב הגחלת.  מה זאת?

זה חמש שנים ויותר, מאז שבת המסחר, לא הבעירה אש בערב.

והזקנה ראתה את תנועת הזקן, וַתּבן לרחשי לבו.  מי יודע כמה שנים הסכינו להבין איש את רעהו בלי דבּר דבר.  וצחוק קל הופיע על קמטי פני הזקנה, וַתּאמר:

– בשביל בנותינו תבשיל חם אשׂמח אותן

והזקן סגר את הספר וַישאל:

– ואיפה לקחת?

– מעט חלב מעט קמח בהקפה ה' יעזור.

הזקן הניע ראש לאות רצון, והזקנה, השׂמחה לקראת האות, אמרה במנוד ראש:

– עובדות הן כל היום, מן הבוקר עד הלילה יום יום ובלילה אין להן גם כוח לאכול את הלחם היבש, והן באות עייפות ויגעות ומטילות את עצמן על המיטה

– כן, כן – הניע הזקן בראשו וַיכבה את העששית, וַיקח את הספר, ויגש אל הכירים,  לקרוא לאור האש.

______________

אך הנה סגר את הספר שנית.

צעדי הבנות נשמעו על המעלות.

– הנן הולכות – אמר הזקן וירמוז אל הזקנה להחיש מעשׂיה.

– מקפצות ענתה הזקנה, בחטפה את קדירת החלב מן האש – אך אל תירא.  אחורי הדלת תעמודנה מעט, לשאוף רוח, לנוח זה דרכן הלא ארבע קומות לעלות! והבצק כבר נכון.

– אשת חיל! – רחשו שׂפתי הזקן, והזקנה מודה לו במבט חן.

______________

ואחורי הדלת על הקומה הרביעית אין עששית, ואך קרני אור כהה עולות מן הקומה השלישית ומתערבות בין הצללים.

ובתוך הצללים שתי בהרות לבנות וארבע עינים דולקות.

והנערות משׂוחחות בלאט:

– נשמי עלי!

– הוי!

– עוד נודף היין!

– היש לך עוד זרעי קפה?

– הֵא!

חריקת שינַים בזרעונים.

– ואני אמרתי לך שלא תשתי לשׂמוח, לאכול כל טוב אבל לא לשתות יין

– אך הוא ביקש, הפציר בי מאד

– גם שלי הפציר ולא שתיתי, כי אם מעט קוניאק קודם הארנבת

– אבל אני אוהבת לשתות.

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה