_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

פורים

יצחק ליבוש פרץ

תרגם: שמשון מלצר

© כל הזכויות על התרגום שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לתוכן הענינים

 

יש לנו כל מיני ימים-טובים.

שנים טובות – מעט;  ימים טובים – ישנם!

יש לנו כל מיני חגים:

יש לנו פסח – זכר ליציאת מצרים!

חג ההשחרור!

עבדים התקוממו!

עבדים קמו ממקום עבודתם, עזבו את סיר-הבשׂר עם השוט גם יחד ויצאו אל הערבה, אל המדבר;  להיות אנשים חפשיים;  להיות לעם, לבנות ארץ!

יש לנו שבועות – זמן מתן תורתנו!

הרי עוד כהיום הזה אנו מתגאים בה;  עוד כהיום הזה היא משמשת מטרה לשיקוּציו של המצפוּן האירוֹפּי השחור;  לא לחינם שׂונאת המפלצת המוסרית את המראָה הנאמנה!

הרי אנו חיים עכשיו בזמן של מלחמה, נסו נא ותנו לעמים הבּאַלקניים, לעיניה של כל אירוֹפּא, המתערבת במלחמה הזאת, את חוק-המלחמה שבתורה:

"כי תצוֹר אל-עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשׂה, לא תשחיתת את עצה;  כי האדם עץ השׂדה, לבוא מפניך במצור?"

                                                                                                        

החוק הזה ניתן, במדבר, בתקופה של "וַיסעו – וַיחנו", בדרך מעבדוּת לחירות, מארץ-גושן לארץ-ישׂראל.

עדיין לא ירשו את הארץ, וכבר הם בונים "מדינה סוציאלית" במחשבתם... עדיין היו גרים בערבה, בסוכות, וכבר יצרו את האידיאַלים האנושיים ביותר, ולא נסתפקו אלא בין "אפס, כי לא יהיה בך אביון" ובין "כי לא יחדל אביון מן הארץ!"

ועל כן אנו חוגגים את חג הסוכות... על כן חביבה עליהו הסוכה הצנועה, העלובה;  ואנו מקבלים בה את פני האושפיזין שלנו, האורחים היקרים והאהובים מימי העבר הרחוקים והיקרים ביותר!

נוסף על חג מאוחר יותר, ולפיכך כבר חג-למחצה בלבד...

חנוכה!

העם נפל, כבה, היה לאֵפר!

אך בתוך ערימת האפר נשאר ניצוץ עומם;  וכשהגיעה ההשפלה הלאומית לעומק-עומקהּ, נשתלהב הניצוץ והיה ללהבה, והיה בית-יעקב לאש, ויוָן – לקש!  ולזכר הנצחון הגדול והנפלא הזה –

תאוּרה צנועה וקטנה, כמה נרות בפרוטה!

אך הנה נוסף עוד –

פורים!

היום-טוב של – "אמירה" ו"העלמה"!

שאילמלא כן, לא היה הנס מתרחש:

הגורל נתון בידו של אחשורוש... ובכן – – –

אילו מרדכי לא היה אומר מה שידע על בגתן ותרש, לא היה לובש את לבוש המלך ועל סוסו לא היה רוכב!

אילו היתה אסתר כן מגדת, אילו לא היתה אסתר מכחשת את עצמה ועמה, והמן לא היה בא עם אחשורוש למשתה אשר עשׂתה...

                                                                                                       

והדבר המעציב ביותר הוא:  כל הימים-הטובים, אומרים, עתידים להבּטל, ורק פורים בלבד לא יעבור לעולם!

הוא החג של "גילוי-אוזן" ו"כיסוּי-דברים"!

ולזכר עולם:

החג של מסכות ושׂחקני-פורים...

והענין הזה נכנס בדמנו!

על גלוּי-האוֹזן עמדים אצלנו הרבה מאד דברים:  צאו וסעו מעו על-פני תפוצות ישׂראל...

ו,כיסוי-הדברים", ההכחשה וההעלמה?

ישנה בעיר יהודית גדולה בית-ספר, והוא בית-ספר יהודי לנערות יהודידות, האמהות נושׂאות עדיין פיאות-נכריות, והאבות – שטריימלין עם קאפוטות של אַטלס... לא נערה נוצרית אחת ויחידה אפילו.  בא ונכנס אל בית-הספר הזה מורה יהודי ושואל:

– מי יושעת יידיש?... מי יודעת אלף-בית?!

"אין אסתר מגדת"!

ההערמה וההכחשה נכנסו בדם!

 

© כל הזכויות על התרגום שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה